1.1 Dies sind die Worte, die Mose zu ganz Israel redete diesseits des Jordan in der Wüste, auf der Ebene gegenüber von Suph, zwischen Paran, Tophel, Laban, Hazerot und Disahab:
1.2 elf Tagereisen weit vom Horeb, am Wege vom Gebirge Seir nach Kadesch-Barnea.
1.3 Und es geschah im vierzigsten Jahre, am ersten Tage des elften Monats, daß Mose mit den Kindern Israel redete, alles, wie ihm der HERR für sie geboten hatte;
1.4 nachdem er Sihon, den König der Amoriter, der zu Hesbon wohnte, geschlagen hatte, dazu Og, den König zu Basan, der zu Astarot und zu Edrei wohnte.
1.5 Diesseits des Jordan, im Lande der Moabiter, fing Mose an, dieses Gesetz auszulegen, und er sprach:
1.6 Der HERR, unser Gott, redete zu uns am Berge Horeb und sprach: Ihr seid lange genug an diesem Berge gewesen!
1.7 Wendet euch nun und ziehet weiter, daß ihr zu dem Gebirge der Amoriter kommet und zu allen ihren Nachbarn in der Ebene, auf den Bergen und in den Tälern, gegen Mittag und gegen das Gestade des Meeres, in das Land der Kanaaniter und zum Berge Libanon, bis an den großen Fluß, den Fluß Euphrat!
1.8 Siehe, ich habe euch das Land, das vor euch liegt, gegeben; geht hinein und nehmt das Land ein, von dem der HERR euren Vätern Abraham, Isaak und Jakob geschworen hat, daß er es ihnen und ihrem Samen nach ihnen geben wolle.
1.9 Da sagte ich zu euch zu jener Zeit und sprach: Ich kann euch nicht allein tragen;
1.10 denn der HERR, euer Gott, hat euch gemehrt, und siehe, ihr seid heute wie die Sterne des Himmels an Menge.
1.11 Der HERR, eurer Väter Gott, mache euch noch viel tausendmal zahlreicher als ihr seid, und segne euch, wie er euch versprochen hat!
1.12 Wie kann ich aber allein eure Beschwerden, eure Klagen und eure Streitigkeiten tragen?
1.13 Schaffet euch weise, verständige und erfahrene Männer von euren Stämmen her, so will ich sie an eure Spitze stellen!
1.14 Da antwortetet ihr mir und sprachet: Das ist ein gutes Ding, davon du sagst, daß du es tun wollest!
1.15 Da nahm ich Häupter eurer Stämme, weise und erfahrene Männer, und setzte sie zu Oberhäuptern über euch, zu Obersten über tausend, über hundert, über fünfzig, über zehn, und zu Amtleuten für eure Stämme.
1.16 Und ich gebot euren Richtern zu derselben Zeit und sprach: Verhöret eure Brüder und richtet recht zwischen den Brüdern und Fremdlingen;
1.17 keine Person sollt ihr im Gericht ansehen, sondern ihr sollt den Kleinen hören wie den Großen und euch vor niemand scheuen; denn das Gericht ist Gottes. Wird euch aber eine Sache zu schwer sein, so lasset sie an mich gelangen, daß ich sie höre!
1.18 So gebot ich euch zu jener Zeit alles, was ihr tun solltet.
1.19 Da zogen wir aus von Horeb und wanderten durch die große und schreckliche Wüste, die ihr auf dem Wege nach dem Hügelland der Amoriter gesehen habt, wie uns der HERR, unser Gott, geboten hatte, und kamen bis Kadesch-Barnea.
1.20 Da sprach ich zu euch: Ihr seid an das Gebirge der Amoriter gekommen, das uns der HERR, unser Gott, geben wird.
1.21 Siehe, der HERR, dein Gott, hat dir das Land, das vor dir liegt, gegeben; ziehe hinauf und nimm es ein, wie der HERR, deiner Väter Gott, dir versprochen hat; fürchte dich nicht und erschrick nicht!
1.22 Da kamet ihr alle herbei zu mir und sprachet: Laßt uns Männer vor uns hersenden, die uns das Land erkundigen und uns Bericht bringen über den Weg, den wir ziehen, und die Städte, darein wir kommen sollen.
1.23 Das gefiel mir wohl, und ich nahm von euch zwölf Männer, aus jedem Stamme einen.
1.24 Die wandten sich und bestiegen das Gebirge und kamen bis in das Tal Eskol und kundschafteten es aus
1.25 und nahmen von den Früchten des Landes mit sich und brachten sie herab zu uns und berichteten uns und sprachen: Das Land ist gut, das der HERR, unser Gott, uns gibt!
1.26 Aber ihr wolltet nicht hinaufziehen, sondern lehntet euch gegen das Wort des HERRN, eures Gottes, auf,
1.27 und ihr murrtet in euren Hütten und spracht: Der HERR hat uns aus Haß aus Ägypten geführt, daß er uns in die Hände der Amoriter gebe, uns zu vertilgen.
1.28 Wohin sollen wir ziehen? Unsere Brüder haben unser Herz verzagt gemacht, indem sie sagten: Das Volk ist größer und höher gewachsen als wir, die Städte sind groß und bis an den Himmel befestigt; dazu haben wir Enakskinder daselbst gesehen!
1.29 Ich aber sprach zu euch: Entsetzet euch nicht und fürchtet euch nicht vor ihnen;
1.30 denn der HERR, euer Gott, zieht vor euch her und wird für euch streiten, wie er mit euch vor euren Augen in Ägypten getan hat
1.31 und in der Wüste, wo du gesehen hast, wie dich der HERR, dein Gott, getragen hat, wie ein Mann seinen Sohn trägt, auf allen Wegen, die ihr zurückgelegt habt, bis ihr an diesen Ort gekommen seid.
1.32 Aber in dieser Sache wolltet ihr dem HERRN, eurem Gott, nicht vertrauen,
1.33 der doch vor euch herging auf dem Wege, euch die Lagerstätten auszusuchen, bei Nacht im Feuer, daß er euch den Weg zeigte, darauf ihr gehen solltet, bei Tag in einer Wolke.
1.34 Als aber der HERR die Stimme eurer Worte hörte, ward er zornig und schwur und sprach:
1.35 Keiner von den Männern dieses bösen Geschlechts soll das gute Land sehen, das ich ihren Vätern zu geben geschworen habe!
1.36 Nur Kaleb, der Sohn Jephunnes, soll es sehen; und ich will ihm und seinen Kindern das Land geben, das er betreten hat, weil er dem HERRN völlig nachgefolgt ist.
1.37 Auch über mich ward der HERR zornig um euretwillen und sprach: Du sollst auch nicht hineinkommen!
1.38 Aber Josua, der Sohn Nuns, der vor dir steht, der soll hineinkommen; denselben stärke, denn er soll Israel dieses Land zum Erbe austeilen.
1.39 Und eure Kinder, von denen ihr sagtet, daß sie zum Raub werden müßten, und eure Söhne, die heute noch nicht wissen, was gut und böse ist, die sollen hineinkommen; denselben will ich es geben, und sie sollen es einnehmen.
1.40 Ihr aber, wendet euch und ziehet in die Wüste auf dem Weg zum Schilfmeer!
1.41 Da antwortetet ihr und sprachet zu mir: Wir haben wider den HERRN gesündigt, wir wollen hinaufziehen und streiten, ganz wie uns der HERR, unser Gott, geboten hat! Und ihr alle gürtetet eure Kriegswaffen um und hieltet es für leicht, auf den Berg zu steigen.
1.42 Aber der HERR sprach zu mir: Sag ihnen: Ihr sollt nicht hinaufziehen und nicht streiten; denn ich bin nicht unter euch; daß ihr nicht vor euren Feinden geschlagen werdet!
1.43 Das sagte ich euch; aber ihr gehorchtet nicht, sondern lehntet euch auf gegen das Gebot des HERRN und waret vermessen und zoget auf das Gebirge hinauf.
1.44 Da rückten die Amoriter aus, die auf demselben Gebirge wohnten, euch entgegen, und jagten euch, wie die Bienen tun, und schlugen euch zu Seir bis gen Horma.
1.45 Da kehrtet ihr wieder um und weintet vor dem HERRN; aber der HERR wollte eure Stimme nicht hören und neigte seine Ohren nicht zu euch.
1.46 Also bliebet ihr in Kadesch eine lange Zeit, so lange, wie ihr dort bleiben mußtet!
1.1 οὗτοι οἱ λόγοι οὓς ἐλάλησεν μωυσῆς παντὶ ισραηλ πέραν τοῦ ιορδάνου ἐν τῇ ἐρήμῳ πρὸς δυσμαῖς πλησίον τῆς ἐρυθρᾶς ἀνὰ μέσον φαραν τοφολ καὶ λοβον καὶ αυλων καὶ καταχρύσεα
1.2 ἕνδεκα ἡμερῶν ἐν χωρηβ ὁδὸς ἐπ' ὄρος σηιρ ἕως καδης βαρνη
1.3 καὶ ἐγενήθη ἐν τῷ τεσσαρακοστῷ ἔτει ἐν τῷ ἑνδεκάτῳ μηνὶ μιᾷ τοῦ μηνὸς ἐλάλησεν μωυσῆς πρὸς πάντας υἱοὺς ισραηλ κατὰ πάντα ὅσα ἐνετείλατο κύριος αὐτῷ πρὸς αὐτούς
1.4 μετὰ τὸ πατάξαι σηων βασιλέα αμορραίων τὸν κατοικήσαντα ἐν εσεβων καὶ ωγ βασιλέα τῆς βασαν τὸν κατοικήσαντα ἐν ασταρωθ καὶ ἐν εδραϊν
1.5 ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου ἐν γῇ μωαβ ἤρξατο μωυσῆς διασαφῆσαι τὸν νόμον τοῦτον λέγων
1.6 κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐλάλησεν ἡμῖν ἐν χωρηβ λέγων ἱκανούσθω ὑμῖν κατοικεῖν ἐν τῷ ὄρει τούτῳ
1.7 ἐπιστράφητε καὶ ἀπάρατε ὑμεῖς καὶ εἰσπορεύεσθε εἰς ὄρος αμορραίων καὶ πρὸς πάντας τοὺς περιοίκους αραβα εἰς ὄρος καὶ πεδίον καὶ πρὸς λίβα καὶ παραλίαν γῆν χαναναίων καὶ ἀντιλίβανον ἕως τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου εὐφράτου
1.8 ἴδετε παραδέδωκα ἐνώπιον ὑμῶν τὴν γῆν εἰσπορευθέντες κληρονομήσατε τὴν γῆν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν ὑμῶν τῷ αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ δοῦναι αὐτοῖς καὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν μετ' αὐτούς
1.9 καὶ εἶπα πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων οὐ δυνήσομαι μόνος φέρειν ὑμᾶς
1.10 κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπλήθυνεν ὑμᾶς καὶ ἰδού ἐστε σήμερον ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει
1.11 κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν προσθείη ὑμῖν ὡς ἐστὲ χιλιοπλασίως καὶ εὐλογήσαι ὑμᾶς καθότι ἐλάλησεν ὑμῖν
1.12 πῶς δυνήσομαι μόνος φέρειν τὸν κόπον ὑμῶν καὶ τὴν ὑπόστασιν ὑμῶν καὶ τὰς ἀντιλογίας ὑμῶν
1.13 δότε ἑαυτοῖς ἄνδρας σοφοὺς καὶ ἐπιστήμονας καὶ συνετοὺς εἰς τὰς φυλὰς ὑμῶν καὶ καταστήσω ἐφ' ὑμῶν ἡγουμένους ὑμῶν
1.14 καὶ ἀπεκρίθητέ μοι καὶ εἴπατε καλὸν τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησας ποιῆσαι
1.15 καὶ ἔλαβον ἐξ ὑμῶν ἄνδρας σοφοὺς καὶ ἐπιστήμονας καὶ συνετοὺς καὶ κατέστησα αὐτοὺς ἡγεῖσθαι ἐφ' ὑμῶν χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ πεντηκοντάρχους καὶ δεκαδάρχους καὶ γραμματοεισαγωγεῖς τοῖς κριταῖς ὑμῶν
1.16 καὶ ἐνετειλάμην τοῖς κριταῖς ὑμῶν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων διακούετε ἀνὰ μέσον τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν καὶ κρίνατε δικαίως ἀνὰ μέσον ἀνδρὸς καὶ ἀνὰ μέσον ἀδελφοῦ καὶ ἀνὰ μέσον προσηλύτου αὐτοῦ
1.17 οὐκ ἐπιγνώσῃ πρόσωπον ἐν κρίσει κατὰ τὸν μικρὸν καὶ κατὰ τὸν μέγαν κρινεῖς οὐ μὴ ὑποστείλῃ πρόσωπον ἀνθρώπου ὅτι ἡ κρίσις τοῦ θεοῦ ἐστιν καὶ τὸ ῥῆμα ὃ ἐὰν σκληρὸν ᾖ ἀφ' ὑμῶν ἀνοίσετε αὐτὸ ἐπ' ἐμέ καὶ ἀκούσομαι αὐτό
1.18 καὶ ἐνετειλάμην ὑμῖν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ πάντας τοὺς λόγους οὓς ποιήσετε
1.19 καὶ ἀπάραντες ἐκ χωρηβ ἐπορεύθημεν πᾶσαν τὴν ἔρημον τὴν μεγάλην καὶ τὴν φοβερὰν ἐκείνην ἣν εἴδετε ὁδὸν ὄρους τοῦ αμορραίου καθότι ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν καὶ ἤλθομεν ἕως καδης βαρνη
1.20 καὶ εἶπα πρὸς ὑμᾶς ἤλθατε ἕως τοῦ ὄρους τοῦ αμορραίου ὃ ὁ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ὑμῖν
1.21 ἴδετε παραδέδωκεν ὑμῖν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν πρὸ προσώπου ὑμῶν τὴν γῆν ἀναβάντες κληρονομήσατε ὃν τρόπον εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ὑμῖν μὴ φοβεῖσθε μηδὲ δειλιάσητε
1.22 καὶ προσήλθατέ μοι πάντες καὶ εἴπατε ἀποστείλωμεν ἄνδρας προτέρους ἡμῶν καὶ ἐφοδευσάτωσαν ἡμῖν τὴν γῆν καὶ ἀναγγειλάτωσαν ἡμῖν ἀπόκρισιν τὴν ὁδόν δι' ἧς ἀναβησόμεθα ἐν αὐτῇ καὶ τὰς πόλεις εἰς ἃς εἰσπορευσόμεθα εἰς αὐτάς
1.23 καὶ ἤρεσεν ἐναντίον μου τὸ ῥῆμα καὶ ἔλαβον ἐξ ὑμῶν δώδεκα ἄνδρας ἄνδρα ἕνα κατὰ φυλήν
1.24 καὶ ἐπιστραφέντες ἀνέβησαν εἰς τὸ ὄρος καὶ ἤλθοσαν ἕως φάραγγος βότρυος καὶ κατεσκόπευσαν αὐτήν
1.25 καὶ ἐλάβοσαν ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν ἀπὸ τοῦ καρποῦ τῆς γῆς καὶ κατήνεγκαν πρὸς ἡμᾶς καὶ ἔλεγον ἀγαθὴ ἡ γῆ ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ἡμῖν
1.26 καὶ οὐκ ἠθελήσατε ἀναβῆναι καὶ ἠπειθήσατε τῷ ῥήματι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν
1.27 καὶ διεγογγύζετε ἐν ταῖς σκηναῖς ὑμῶν καὶ εἴπατε διὰ τὸ μισεῖν κύριον ἡμᾶς ἐξήγαγεν ἡμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου παραδοῦναι ἡμᾶς εἰς χεῖρας αμορραίων ἐξολεθρεῦσαι ἡμᾶς
1.28 ποῦ ἡμεῖς ἀναβαίνομεν οἱ ἀδελφοὶ ὑμῶν ἀπέστησαν ὑμῶν τὴν καρδίαν λέγοντες ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ δυνατώτερον ἡμῶν καὶ πόλεις μεγάλαι καὶ τετειχισμέναι ἕως τοῦ οὐρανοῦ ἀλλὰ καὶ υἱοὺς γιγάντων ἑωράκαμεν ἐκεῖ
1.29 καὶ εἶπα πρὸς ὑμᾶς μὴ πτήξητε μηδὲ φοβηθῆτε ἀπ' αὐτῶν
1.30 κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ προπορευόμενος πρὸ προσώπου ὑμῶν αὐτὸς συνεκπολεμήσει αὐτοὺς μεθ' ὑμῶν κατὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν ἐν γῇ αἰγύπτῳ
1.31 καὶ ἐν τῇ ἐρήμῳ ταύτῃ ἣν εἴδετε ὡς ἐτροφοφόρησέν σε κύριος ὁ θεός σου ὡς εἴ τις τροφοφορήσει ἄνθρωπος τὸν υἱὸν αὐτοῦ κατὰ πᾶσαν τὴν ὁδόν ἣν ἐπορεύθητε ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον
1.32 καὶ ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ οὐκ ἐνεπιστεύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν
1.33 ὃς προπορεύεται πρότερος ὑμῶν ἐν τῇ ὁδῷ ἐκλέγεσθαι ὑμῖν τόπον ὁδηγῶν ὑμᾶς ἐν πυρὶ νυκτὸς δεικνύων ὑμῖν τὴν ὁδόν καθ' ἣν πορεύεσθε ἐπ' αὐτῆς καὶ ἐν νεφέλῃ ἡμέρας
1.34 καὶ ἤκουσεν κύριος τὴν φωνὴν τῶν λόγων ὑμῶν καὶ παροξυνθεὶς ὤμοσεν λέγων
1.35 εἰ ὄψεταί τις τῶν ἀνδρῶν τούτων τὴν ἀγαθὴν ταύτην γῆν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν
1.36 πλὴν χαλεβ υἱὸς ιεφοννη οὗτος ὄψεται αὐτήν καὶ τούτῳ δώσω τὴν γῆν ἐφ' ἣν ἐπέβη καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ διὰ τὸ προσκεῖσθαι αὐτὸν τὰ πρὸς κύριον
1.37 καὶ ἐμοὶ ἐθυμώθη κύριος δι' ὑμᾶς λέγων οὐδὲ σὺ οὐ μὴ εἰσέλθῃς ἐκεῖ
1.38 ἰησοῦς υἱὸς ναυη ὁ παρεστηκώς σοι οὗτος εἰσελεύσεται ἐκεῖ αὐτὸν κατίσχυσον ὅτι αὐτὸς κατακληρονομήσει αὐτὴν τῷ ισραηλ
1.39 καὶ πᾶν παιδίον νέον ὅστις οὐκ οἶδεν σήμερον ἀγαθὸν ἢ κακόν οὗτοι εἰσελεύσονται ἐκεῖ καὶ τούτοις δώσω αὐτήν καὶ αὐτοὶ κληρονομήσουσιν αὐτήν
1.40 καὶ ὑμεῖς ἐπιστραφέντες ἐστρατοπεδεύσατε εἰς τὴν ἔρημον ὁδὸν τὴν ἐπὶ τῆς ἐρυθρᾶς θαλάσσης
1.41 καὶ ἀπεκρίθητέ μοι καὶ εἴπατε ἡμάρτομεν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἡμεῖς ἀναβάντες πολεμήσομεν κατὰ πάντα ὅσα ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν καὶ ἀναλαβόντες ἕκαστος τὰ σκεύη τὰ πολεμικὰ αὐτοῦ καὶ συναθροισθέντες ἀνεβαίνετε εἰς τὸ ὄρος
1.42 καὶ εἶπεν κύριος πρός με εἰπὸν αὐτοῖς οὐκ ἀναβήσεσθε οὐδὲ μὴ πολεμήσετε οὐ γάρ εἰμι μεθ' ὑμῶν καὶ οὐ μὴ συντριβῆτε ἐνώπιον τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν
1.43 καὶ ἐλάλησα ὑμῖν καὶ οὐκ εἰσηκούσατέ μου καὶ παρέβητε τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ παραβιασάμενοι ἀνέβητε εἰς τὸ ὄρος
1.44 καὶ ἐξῆλθεν ὁ αμορραῖος ὁ κατοικῶν ἐν τῷ ὄρει ἐκείνῳ εἰς συνάντησιν ὑμῖν καὶ κατεδίωξαν ὑμᾶς ὡς εἰ ποιήσαισαν αἱ μέλισσαι καὶ ἐτίτρωσκον ὑμᾶς ἀπὸ σηιρ ἕως ερμα
1.45 καὶ καθίσαντες ἐκλαίετε ἔναντι κυρίου καὶ οὐκ εἰσήκουσεν κύριος τῆς φωνῆς ὑμῶν οὐδὲ προσέσχεν ὑμῖν
1.46 καὶ ἐνεκάθησθε ἐν καδης ἡμέρας πολλάς ὅσας ποτὲ ἡμέρας ἐνεκάθησθε
1.1 oytoi oi logoi oys elalehsen mohysehs panti israehl peran toy iordanoy en teh erehmoh pros dysmais plehsion tehs erythras ana meson pharan tophol kai lobon kai aylohn kai katachrysea
1.2 endeka ehmerohn en chohrehb odos ep' oros sehir eohs kadehs barneh
1.3 kai egenehtheh en toh tessarakostoh etei en toh endekatoh mehni mia toy mehnos elalehsen mohysehs pros pantas yioys israehl kata panta osa eneteilato kyrios aytoh pros aytoys
1.4 meta to pataxai sehohn basilea amorraiohn ton katoikehsanta en esebohn kai ohg basilea tehs basan ton katoikehsanta en astarohth kai en edrain
1.5 en toh peran toy iordanoy en geh mohab ehrxato mohysehs diasaphehsai ton nomon toyton legohn
1.6 kyrios o theos ehmohn elalehsen ehmin en chohrehb legohn ikanoysthoh ymin katoikein en toh orei toytoh
1.7 epistraphehte kai aparate ymeis kai eisporeyesthe eis oros amorraiohn kai pros pantas toys perioikoys araba eis oros kai pedion kai pros liba kai paralian gehn chananaiohn kai antilibanon eohs toy potamoy toy megaloy eyphratoy
1.8 idete paradedohka enohpion ymohn tehn gehn eisporeythentes klehronomehsate tehn gehn ehn ohmosa tois patrasin ymohn toh abraam kai isaak kai iakohb doynai aytois kai toh spermati aytohn met' aytoys
1.9 kai eipa pros ymas en toh kairoh ekeinoh legohn oy dynehsomai monos pherein ymas
1.10 kyrios o theos ymohn eplehthynen ymas kai idoy este sehmeron ohsei ta astra toy oyranoy toh plehthei
1.11 kyrios o theos tohn paterohn ymohn prostheieh ymin ohs este chilioplasiohs kai eylogehsai ymas kathoti elalehsen ymin
1.12 pohs dynehsomai monos pherein ton kopon ymohn kai tehn ypostasin ymohn kai tas antilogias ymohn
1.13 dote eaytois andras sophoys kai epistehmonas kai synetoys eis tas phylas ymohn kai katastehsoh eph' ymohn ehgoymenoys ymohn
1.14 kai apekrithehte moi kai eipate kalon to rehma o elalehsas poiehsai
1.15 kai elabon ex ymohn andras sophoys kai epistehmonas kai synetoys kai katestehsa aytoys ehgeisthai eph' ymohn chiliarchoys kai ekatontarchoys kai pentehkontarchoys kai dekadarchoys kai grammatoeisagohgeis tois kritais ymohn
1.16 kai eneteilamehn tois kritais ymohn en toh kairoh ekeinoh legohn diakoyete ana meson tohn adelphohn ymohn kai krinate dikaiohs ana meson andros kai ana meson adelphoy kai ana meson prosehlytoy aytoy
1.17 oyk epignohseh prosohpon en krisei kata ton mikron kai kata ton megan krineis oy meh yposteileh prosohpon anthrohpoy oti eh krisis toy theoy estin kai to rehma o ean sklehron eh aph' ymohn anoisete ayto ep' eme kai akoysomai ayto
1.18 kai eneteilamehn ymin en toh kairoh ekeinoh pantas toys logoys oys poiehsete
1.19 kai aparantes ek chohrehb eporeythehmen pasan tehn erehmon tehn megalehn kai tehn phoberan ekeinehn ehn eidete odon oroys toy amorraioy kathoti eneteilato kyrios o theos ehmohn ehmin kai ehlthomen eohs kadehs barneh
1.20 kai eipa pros ymas ehlthate eohs toy oroys toy amorraioy o o kyrios o theos ehmohn didohsin ymin
1.21 idete paradedohken ymin kyrios o theos ymohn pro prosohpoy ymohn tehn gehn anabantes klehronomehsate on tropon eipen kyrios o theos tohn paterohn ymohn ymin meh phobeisthe mehde deiliasehte
1.22 kai prosehlthate moi pantes kai eipate aposteilohmen andras proteroys ehmohn kai ephodeysatohsan ehmin tehn gehn kai anaggeilatohsan ehmin apokrisin tehn odon di' ehs anabehsometha en ayteh kai tas poleis eis as eisporeysometha eis aytas
1.23 kai ehresen enantion moy to rehma kai elabon ex ymohn dohdeka andras andra ena kata phylehn
1.24 kai epistraphentes anebehsan eis to oros kai ehlthosan eohs pharaggos botryos kai kateskopeysan aytehn
1.25 kai elabosan en tais chersin aytohn apo toy karpoy tehs gehs kai katehnegkan pros ehmas kai elegon agatheh eh geh ehn kyrios o theos ehmohn didohsin ehmin
1.26 kai oyk ehthelehsate anabehnai kai ehpeithehsate toh rehmati kyrioy toy theoy ymohn
1.27 kai diegoggyzete en tais skehnais ymohn kai eipate dia to misein kyrion ehmas exehgagen ehmas ek gehs aigyptoy paradoynai ehmas eis cheiras amorraiohn exolethreysai ehmas
1.28 poy ehmeis anabainomen oi adelphoi ymohn apestehsan ymohn tehn kardian legontes ethnos mega kai poly kai dynatohteron ehmohn kai poleis megalai kai teteichismenai eohs toy oyranoy alla kai yioys gigantohn eohrakamen ekei
1.29 kai eipa pros ymas meh ptehxehte mehde phobehthehte ap' aytohn
1.30 kyrios o theos ymohn o proporeyomenos pro prosohpoy ymohn aytos synekpolemehsei aytoys meth' ymohn kata panta osa epoiehsen ymin en geh aigyptoh
1.31 kai en teh erehmoh tayteh ehn eidete ohs etrophophorehsen se kyrios o theos soy ohs ei tis trophophorehsei anthrohpos ton yion aytoy kata pasan tehn odon ehn eporeythehte eohs ehlthete eis ton topon toyton
1.32 kai en toh logoh toytoh oyk enepisteysate kyrioh toh theoh ymohn
1.33 os proporeyetai proteros ymohn en teh odoh eklegesthai ymin topon odehgohn ymas en pyri nyktos deiknyohn ymin tehn odon kath' ehn poreyesthe ep' aytehs kai en nepheleh ehmeras
1.34 kai ehkoysen kyrios tehn phohnehn tohn logohn ymohn kai paroxyntheis ohmosen legohn
1.35 ei opsetai tis tohn androhn toytohn tehn agathehn taytehn gehn ehn ohmosa tois patrasin aytohn
1.36 plehn chaleb yios iephonneh oytos opsetai aytehn kai toytoh dohsoh tehn gehn eph' ehn epebeh kai tois yiois aytoy dia to proskeisthai ayton ta pros kyrion
1.37 kai emoi ethymohtheh kyrios di' ymas legohn oyde sy oy meh eiselthehs ekei
1.38 iehsoys yios nayeh o parestehkohs soi oytos eiseleysetai ekei ayton katischyson oti aytos kataklehronomehsei aytehn toh israehl
1.39 kai pan paidion neon ostis oyk oiden sehmeron agathon eh kakon oytoi eiseleysontai ekei kai toytois dohsoh aytehn kai aytoi klehronomehsoysin aytehn
1.40 kai ymeis epistraphentes estratopedeysate eis tehn erehmon odon tehn epi tehs erythras thalassehs
1.41 kai apekrithehte moi kai eipate ehmartomen enanti kyrioy toy theoy ehmohn ehmeis anabantes polemehsomen kata panta osa eneteilato kyrios o theos ehmohn ehmin kai analabontes ekastos ta skeyeh ta polemika aytoy kai synathroisthentes anebainete eis to oros
1.42 kai eipen kyrios pros me eipon aytois oyk anabehsesthe oyde meh polemehsete oy gar eimi meth' ymohn kai oy meh syntribehte enohpion tohn echthrohn ymohn
1.43 kai elalehsa ymin kai oyk eisehkoysate moy kai parebehte to rehma kyrioy kai parabiasamenoi anebehte eis to oros
1.44 kai exehlthen o amorraios o katoikohn en toh orei ekeinoh eis synantehsin ymin kai katediohxan ymas ohs ei poiehsaisan ai melissai kai etitrohskon ymas apo sehir eohs erma
1.45 kai kathisantes eklaiete enanti kyrioy kai oyk eisehkoysen kyrios tehs phohnehs ymohn oyde proseschen ymin
1.46 kai enekathehsthe en kadehs ehmeras pollas osas pote ehmeras enekathehsthe
1.1 אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מֹול סוּף בֵּין־פָּארָן וּבֵין־תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב׃
1.2 אַחַד עָשָׂר יֹום מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר־שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃
1.3 וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתֹו אֲלֵהֶם׃
1.4 אַחֲרֵי הַכֹּתֹו אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יֹושֵׁב בְּחֶשְׁבֹּון וְאֵת עֹוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר־יֹושֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי׃
1.5 בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מֹואָב הֹואִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת־הַתֹּורָה הַזֹּאת לֵאמֹר׃
1.6 יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב־לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה׃
1.7 פְּנוּ ׀ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחֹוף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנֹון עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת׃
1.8 רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת־הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם׃
1.9 וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא־אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם׃
1.10 יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיֹּום כְּכֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃
1.11 יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃
1.12 אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם׃
1.13 הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם׃
1.14 וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טֹוב־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ לַעֲשֹׂות׃
1.15 וָאֶקַּח אֶת־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאֹות וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם׃
1.16 וָאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין־אִישׁ וּבֵין־אָחִיו וּבֵין גֵּרֹו׃
1.17 לֹא־תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו׃
1.18 וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃
1.19 וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל־הַמִּדְבָּר הַגָּדֹול וְהַנֹּורָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃
1.20 וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד־הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃
1.21 רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת־הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת׃
1.22 וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה־בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן׃
1.23 וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט׃
1.24 וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ׃
1.25 וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיֹּורִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טֹובָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃
1.26 וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
1.27 וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ הֹוצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ׃
1.28 אָנָה ׀ אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת־לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדֹול וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם־בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם׃
1.29 וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא־תַעַרְצוּן וְלֹא־תִירְאוּן מֵהֶם׃
1.30 יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם׃
1.31 וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא־אִישׁ אֶת־בְּנֹו בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקֹום הַזֶּה׃
1.32 וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
1.33 הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקֹום לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ ׀ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ וּבֶעָנָן יֹומָם׃
1.34 וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת־קֹול דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר׃
1.35 אִם־יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדֹּור הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטֹּובָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם׃
1.36 זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלֹו־אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ־בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה׃
1.37 גַּם־בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם־אַתָּה לֹא־תָבֹא שָׁם׃
1.38 יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתֹו חַזֵּק כִּי־הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת־יִשְׂרָאֵל׃
1.39 וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ הַיֹּום טֹוב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ׃
1.40 וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם־סוּף׃
1.41 וַתַּעֲנוּ ׀ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיהוָה אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת־כְּלֵי מִלְחַמְתֹּו וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה׃
1.42 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא־תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם׃
1.43 וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה׃
1.44 וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד־חָרְמָה׃
1.45 וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא־שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם׃
1.46 וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם׃
1.1 AelaeH Hadbaarijm Aaxxaer dibaer moxxaeH Aael-kaal-jixraaAel bOebaer Hajarden bamidbaar baaOaraabaaH mowl swp bejn-paaAraan wbejn-topael wlaabaan wahacerot wdij zaaHaab׃
1.2 Aahad Oaaxaar jowm mehoreb daeraek Har-xeOijr Oad qaadexx barneOa׃
1.3 wajHij bAarbaaOijm xxaanaaH bOaxxtej-Oaaxaar hodaexx bAaehaad lahodaexx dibaer moxxaeH Aael-bnej jixraaAel kkol Aaxxaer ciwaaH jHwaaH Aotow AaleHaem׃
1.4 Aaharej Hakotow Aet sijhon maelaek HaaAaemorij Aaxxaer jowxxeb bhaexxbown wAet Oowg maelaek Habaaxxaan Aaxxaer-jowxxeb bOaxxtaarot bAaedraeOij׃
1.5 bOebaer Hajarden bAaeraec mowAaab HowAijl moxxaeH beAer Aaet-HatowraaH HazoAt leAmor׃
1.6 jHwaaH AaeloHejnw dibaer Aelejnw bhoreb leAmor rab-laakaem xxaebaet baaHaar HazaeH׃
1.7 pnw wsOw laakaem wboAw Har HaaAaemorij wAael-kaal-xxkenaajw baaOaraabaaH baaHaar wbaxxpelaaH wbanaegaeb wbhowp Hajaam Aaeraec HaknaOanij wHalbaanown Oad-HanaaHaar Hagaadol nHar-praat׃
1.8 rAeH naatatij lipnejkaem Aaet-HaaAaaraec boAw wrxxw Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotejkaem lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob laatet laaHaem wlzarOaam AaharejHaem׃
1.9 waaAomar Aalekaem baaOet HaHiwA leAmor loA-Awkal lbadij xAet Aaetkaem׃
1.10 jHwaaH AaeloHejkaem HirbaaH Aaetkaem wHinkaem Hajowm kkowkbej Haxxaamajim laarob׃
1.11 jHwaaH AaeloHej Aabowtekaem josep Oalejkaem kaakaem Aaelaep pOaamijm wijbaarek Aaetkaem kaAaxxaer dibaer laakaem׃
1.12 AejkaaH AaexaaA lbadij Taarhakaem wmaxaAakaem wrijbkaem׃
1.13 Haabw laakaem Aanaaxxijm hakaamijm wnbonijm wijduOijm lxxibTejkaem waAaxijmem braaAxxejkaem׃
1.14 wataOanw Aotij watoAmrw Towb-Hadaabaar Aaxxaer-dibartaa laOaxowt׃
1.15 waaAaeqah Aaet-raaAxxej xxibTejkaem Aanaaxxijm hakaamijm wijduOijm waaAaeten Aotaam raaAxxijm Oalejkaem xaarej Aalaapijm wxaarej meAowt wxaarej hamixxijm wxaarej Oaxaarot wxxoTrijm lxxibTejkaem׃
1.16 waaAacawaeH Aaet-xxopTejkaem baaOet HaHiwA leAmor xxaamoOa bejn-Aahejkaem wxxpaTtaem caedaeq bejn-Aijxx wbejn-Aaahijw wbejn gerow׃
1.17 loA-takijrw paanijm bamixxpaaT kaqaaTon kagaadol tixxmaaOwn loA taagwrw mipnej-Aijxx kij HamixxpaaT leAloHijm HwA wHadaabaar Aaxxaer jiqxxaeH mikaem taqribwn Aelaj wxxmaOtijw׃
1.18 waaAacawaeH Aaetkaem baaOet HaHiwA Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer taOaxwn׃
1.19 wanisaO mehoreb wanelaek Aet kaal-Hamidbaar Hagaadowl wHanowraaA HaHwA Aaxxaer rAijtaem daeraek Har HaaAaemorij kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHejnw Aotaanw wanaaboA Oad qaadexx barneOa׃
1.20 waaAomar Aalekaem baaAtaem Oad-Har HaaAaemorij Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejnw noten laanw׃
1.21 rAeH naatan jHwaaH AaeloHaejkaa lpaanaejkaa Aaet-HaaAaaraec OaleH rexx kaAaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHej Aabotaejkaa laak Aal-tijraaA wAal-tehaat׃
1.22 watiqrbwn Aelaj kulkaem watoAmrw nixxlhaaH Aanaaxxijm lpaanejnw wjahprw-laanw Aaet-HaaAaaraec wjaaxxibw Aotaanw daabaar Aaet-Hadaeraek Aaxxaer naOalaeH-baaH wAet HaeOaarijm Aaxxaer naaboA AalejHaen׃
1.23 wajijTab bOejnaj Hadaabaar waaAaeqah mikaem xxnejm Oaaxaar Aanaaxxijm Aijxx Aaehaad laxxaabaeT׃
1.24 wajipnw wajaOalw HaaHaaraaH wajaaboAw Oad-nahal Aaexxkol wajraglw AotaaH׃
1.25 wajiqhw bjaadaam miprij HaaAaaraec wajowridw Aelejnw wajaaxxibw Aotaanw daabaar wajoAmrw TowbaaH HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejnw noten laanw׃
1.26 wloA Aabijtaem laOalot watamrw Aaet-pij jHwaaH AaeloHejkaem׃
1.27 wateraagnw bAaaHaalejkaem watoAmrw bxinAat jHwaaH Aotaanw HowcijAaanw meAaeraec micraajim laatet Aotaanw bjad HaaAaemorij lHaxxmijdenw׃
1.28 AaanaaH Aanahnw Oolijm Aahejnw Hemasw Aaet-lbaabenw leAmor Oam gaadowl waaraam mimaenw Oaarijm gdolot wbcwrot baxxaamaajim wgam-bnej Oanaaqijm raaAijnw xxaam׃
1.29 waaAomar Aalekaem loA-taOarcwn wloA-tijrAwn meHaem׃
1.30 jHwaaH AaeloHejkaem HaHolek lipnejkaem HwA jilaahem laakaem kkol Aaxxaer OaaxaaH Aitkaem bmicrajim lOejnejkaem׃
1.31 wbamidbaar Aaxxaer raaAijtaa Aaxxaer nxaaAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa kaAaxxaer jixaaA-Aijxx Aaet-bnow bkaal-Hadaeraek Aaxxaer Halaktaem Oad-boAakaem Oad-Hamaaqowm HazaeH׃
1.32 wbadaabaar HazaeH Aejnkaem maAamijnim bajHwaaH AaeloHejkaem׃
1.33 HaHolek lipnejkaem badaeraek laatwr laakaem maaqowm lahanotkaem baaAexx lajlaaH larAotkaem badaeraek Aaxxaer telkw-baaH wbaeOaanaan jowmaam׃
1.34 wajixxmaO jHwaaH Aaet-qowl dibrejkaem wajiqcop wajixxaabaO leAmor׃
1.35 Aim-jirAaeH Aijxx baaAanaaxxijm HaaAelaeH Hadowr HaaraaO HazaeH Aet HaaAaaraec HaTowbaaH Aaxxaer nixxbaOtij laatet laAabotejkaem׃
1.36 zwlaatij kaaleb baen-jpunaeH HwA jirAaenaaH wlow-Aaeten Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer daarak-baaH wlbaanaajw jaOan Aaxxaer mileA Aaharej jHwaaH׃
1.37 gam-bij HitAanap jHwaaH biglalkaem leAmor gam-AataaH loA-taaboA xxaam׃
1.38 jHowxxuOa bin-nwn HaaOomed lpaanaejkaa HwA jaaboA xxaamaaH Aotow hazeq kij-HwA janhilaenaaH Aaet-jixraaAel׃
1.39 wTapkaem Aaxxaer Aamartaem laabaz jiHjaeH wbnejkaem Aaxxaer loA-jaadOw Hajowm Towb waaraaO HemaaH jaaboAw xxaamaaH wlaaHaem AaetnaenaaH wHem jijraaxxwHaa׃
1.40 wAataem pnw laakaem wsOw HamidbaaraaH daeraek jam-swp׃
1.41 wataOanw watoAmrw Aelaj haaTaaAnw lajHwaaH Aanahnw naOalaeH wnilhamnw kkol Aaxxaer-ciwaanw jHwaaH AaeloHejnw watahgrw Aijxx Aaet-klej milhamtow wataaHijnw laOalot HaaHaaraaH׃
1.42 wajoAmaer jHwaaH Aelaj Aaemor laaHaem loA taOalw wloA-tilaahamw kij Aejnaenij bqirbkaem wloA tinaagpw lipnej Aojbejkaem׃
1.43 waaAadaber Aalejkaem wloA xxmaOtaem watamrw Aaet-pij jHwaaH wataazidw wataOalw HaaHaaraaH׃
1.44 wajeceA HaaAaemorij Hajoxxeb baaHaar HaHwA liqraAtkaem wajirdpw Aaetkaem kaAaxxaer taOaxaejnaaH Hadborijm wajaktw Aaetkaem bxeOijr Oad-haarmaaH׃
1.45 wataaxxubw watibkw lipnej jHwaaH wloA-xxaamaO jHwaaH bqolkaem wloA HaeAaezijn Aalejkaem׃
1.46 watexxbw bqaadexx jaamijm rabijm kajaamijm Aaxxaer jxxabtaem׃
1.1 אלה הדברים אשר דבר משה אל־כל־ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין־פארן ובין־תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃
1.2 אחד עשר יום מחרב דרך הר־שעיר עד קדש ברנע׃
1.3 ויהי בארבעים שנה בעשתי־עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל־בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃
1.4 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־יושב בעשתרת באדרעי׃
1.5 בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את־התורה הזאת לאמר׃
1.6 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב־לכם שבת בהר הזה׃
1.7 פנו ׀ וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃
1.8 ראה נתתי לפניכם את־הארץ באו ורשו את־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃
1.9 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא־אוכל לבדי שאת אתכם׃
1.10 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃
1.11 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃
1.12 איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃
1.13 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃
1.14 ותענו אתי ותאמרו טוב־הדבר אשר־דברת לעשות׃
1.15 ואקח את־ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃
1.16 ואצוה את־שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין־אחיכם ושפטתם צדק בין־איש ובין־אחיו ובין גרו׃
1.17 לא־תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני־איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃
1.18 ואצוה אתכם בעת ההוא את כל־הדברים אשר תעשון׃
1.19 ונסע מחרב ונלך את כל־המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃
1.20 ואמר אלכם באתם עד־הר האמרי אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃
1.21 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את־הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל־תירא ואל־תחת׃
1.22 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו־לנו את־הארץ וישבו אתנו דבר את־הדרך אשר נעלה־בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃
1.23 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃
1.24 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד־נחל אשכל וירגלו אתה׃
1.25 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃
1.26 ולא אביתם לעלת ותמרו את־פי יהוה אלהיכם׃
1.27 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃
1.28 אנה ׀ אנחנו עלים אחינו המסו את־לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם־בני ענקים ראינו שם׃
1.29 ואמר אלכם לא־תערצון ולא־תיראון מהם׃
1.30 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃
1.31 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא־איש את־בנו בכל־הדרך אשר הלכתם עד־באכם עד־המקום הזה׃
1.32 ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃
1.33 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש ׀ לילה לראתכם בדרך אשר תלכו־בה ובענן יומם׃
1.34 וישמע יהוה את־קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃
1.35 אם־יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃
1.36 זולתי כלב בן־יפנה הוא יראנה ולו־אתן את־הארץ אשר דרך־בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃
1.37 גם־בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם־אתה לא־תבא שם׃
1.38 יהושע בן־נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי־הוא ינחלנה את־ישראל׃
1.39 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא־ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃
1.40 ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים־סוף׃
1.41 ותענו ׀ ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃
1.42 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא־תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃
1.43 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את־פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃
1.44 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד־חרמה׃
1.45 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא־שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃
1.46 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃
1.1 AlH Hdbrjm Axr dbr mxH Al-kl-jxrAl bObr Hjrdn bmdbr bOrbH mwl swp bjn-pArn wbjn-tpl wlbn whcrt wdj zHb׃
1.2 Ahd Oxr jwm mhrb drk Hr-xOjr Od qdx brnO׃
1.3 wjHj bArbOjm xnH bOxtj-Oxr hdx bAhd lhdx dbr mxH Al-bnj jxrAl kkl Axr cwH jHwH Atw AlHm׃
1.4 Ahrj Hktw At sjhn mlk HAmrj Axr jwxb bhxbwn wAt Owg mlk Hbxn Axr-jwxb bOxtrt bAdrOj׃
1.5 bObr Hjrdn bArc mwAb HwAjl mxH bAr At-HtwrH HzAt lAmr׃
1.6 jHwH AlHjnw dbr Aljnw bhrb lAmr rb-lkm xbt bHr HzH׃
1.7 pnw wsOw lkm wbAw Hr HAmrj wAl-kl-xknjw bOrbH bHr wbxplH wbngb wbhwp Hjm Arc HknOnj wHlbnwn Od-HnHr Hgdl nHr-prt׃
1.8 rAH nttj lpnjkm At-HArc bAw wrxw At-HArc Axr nxbO jHwH lAbtjkm lAbrHm ljchq wljOqb ltt lHm wlzrOm AhrjHm׃
1.9 wAmr Alkm bOt HHwA lAmr lA-Awkl lbdj xAt Atkm׃
1.10 jHwH AlHjkm HrbH Atkm wHnkm Hjwm kkwkbj Hxmjm lrb׃
1.11 jHwH AlHj Abwtkm jsp Oljkm kkm Alp pOmjm wjbrk Atkm kAxr dbr lkm׃
1.12 AjkH AxA lbdj Trhkm wmxAkm wrjbkm׃
1.13 Hbw lkm Anxjm hkmjm wnbnjm wjdOjm lxbTjkm wAxjmm brAxjkm׃
1.14 wtOnw Atj wtAmrw Twb-Hdbr Axr-dbrt lOxwt׃
1.15 wAqh At-rAxj xbTjkm Anxjm hkmjm wjdOjm wAtn Atm rAxjm Oljkm xrj Alpjm wxrj mAwt wxrj hmxjm wxrj Oxrt wxTrjm lxbTjkm׃
1.16 wAcwH At-xpTjkm bOt HHwA lAmr xmO bjn-Ahjkm wxpTtm cdq bjn-Ajx wbjn-Ahjw wbjn grw׃
1.17 lA-tkjrw pnjm bmxpT kqTn kgdl txmOwn lA tgwrw mpnj-Ajx kj HmxpT lAlHjm HwA wHdbr Axr jqxH mkm tqrbwn Alj wxmOtjw׃
1.18 wAcwH Atkm bOt HHwA At kl-Hdbrjm Axr tOxwn׃
1.19 wnsO mhrb wnlk At kl-Hmdbr Hgdwl wHnwrA HHwA Axr rAjtm drk Hr HAmrj kAxr cwH jHwH AlHjnw Atnw wnbA Od qdx brnO׃
1.20 wAmr Alkm bAtm Od-Hr HAmrj Axr-jHwH AlHjnw ntn lnw׃
1.21 rAH ntn jHwH AlHjk lpnjk At-HArc OlH rx kAxr dbr jHwH AlHj Abtjk lk Al-tjrA wAl-tht׃
1.22 wtqrbwn Alj klkm wtAmrw nxlhH Anxjm lpnjnw wjhprw-lnw At-HArc wjxbw Atnw dbr At-Hdrk Axr nOlH-bH wAt HOrjm Axr nbA AljHn׃
1.23 wjjTb bOjnj Hdbr wAqh mkm xnjm Oxr Anxjm Ajx Ahd lxbT׃
1.24 wjpnw wjOlw HHrH wjbAw Od-nhl Axkl wjrglw AtH׃
1.25 wjqhw bjdm mprj HArc wjwrdw Aljnw wjxbw Atnw dbr wjAmrw TwbH HArc Axr-jHwH AlHjnw ntn lnw׃
1.26 wlA Abjtm lOlt wtmrw At-pj jHwH AlHjkm׃
1.27 wtrgnw bAHljkm wtAmrw bxnAt jHwH Atnw HwcjAnw mArc mcrjm ltt Atnw bjd HAmrj lHxmjdnw׃
1.28 AnH Anhnw Oljm Ahjnw Hmsw At-lbbnw lAmr Om gdwl wrm mmnw Orjm gdlt wbcwrt bxmjm wgm-bnj Onqjm rAjnw xm׃
1.29 wAmr Alkm lA-tOrcwn wlA-tjrAwn mHm׃
1.30 jHwH AlHjkm HHlk lpnjkm HwA jlhm lkm kkl Axr OxH Atkm bmcrjm lOjnjkm׃
1.31 wbmdbr Axr rAjt Axr nxAk jHwH AlHjk kAxr jxA-Ajx At-bnw bkl-Hdrk Axr Hlktm Od-bAkm Od-Hmqwm HzH׃
1.32 wbdbr HzH Ajnkm mAmjnm bjHwH AlHjkm׃
1.33 HHlk lpnjkm bdrk ltwr lkm mqwm lhntkm bAx ljlH lrAtkm bdrk Axr tlkw-bH wbOnn jwmm׃
1.34 wjxmO jHwH At-qwl dbrjkm wjqcp wjxbO lAmr׃
1.35 Am-jrAH Ajx bAnxjm HAlH Hdwr HrO HzH At HArc HTwbH Axr nxbOtj ltt lAbtjkm׃
1.36 zwltj klb bn-jpnH HwA jrAnH wlw-Atn At-HArc Axr drk-bH wlbnjw jOn Axr mlA Ahrj jHwH׃
1.37 gm-bj HtAnp jHwH bgllkm lAmr gm-AtH lA-tbA xm׃
1.38 jHwxO bn-nwn HOmd lpnjk HwA jbA xmH Atw hzq kj-HwA jnhlnH At-jxrAl׃
1.39 wTpkm Axr Amrtm lbz jHjH wbnjkm Axr lA-jdOw Hjwm Twb wrO HmH jbAw xmH wlHm AtnnH wHm jjrxwH׃
1.40 wAtm pnw lkm wsOw HmdbrH drk jm-swp׃
1.41 wtOnw wtAmrw Alj hTAnw ljHwH Anhnw nOlH wnlhmnw kkl Axr-cwnw jHwH AlHjnw wthgrw Ajx At-klj mlhmtw wtHjnw lOlt HHrH׃
1.42 wjAmr jHwH Alj Amr lHm lA tOlw wlA-tlhmw kj Ajnnj bqrbkm wlA tngpw lpnj Ajbjkm׃
1.43 wAdbr Aljkm wlA xmOtm wtmrw At-pj jHwH wtzdw wtOlw HHrH׃
1.44 wjcA HAmrj Hjxb bHr HHwA lqrAtkm wjrdpw Atkm kAxr tOxjnH Hdbrjm wjktw Atkm bxOjr Od-hrmH׃
1.45 wtxbw wtbkw lpnj jHwH wlA-xmO jHwH bqlkm wlA HAzjn Aljkm׃
1.46 wtxbw bqdx jmjm rbjm kjmjm Axr jxbtm׃
1.1 Haec sunt verba, quae locutus est Moyses ad omnem Israel trans Iordanem in solitudine, in Araba contra Suph, inter Pharan et Thophel et Laban et Aseroth et Dizahab.
1.2 Undecim dies de Horeb per viam montis Seir usque Cadesbarne.
1.3 Quadragesimo anno, undecimo mense, prima die mensis locutus est Moyses ad filios Israel omnia, quae praeceperat illi Dominus ut diceret eis.
1.4 Postquam percussit Sehon regem Amorraeorum, qui habitavit in Hesebon, et Og regem Basan, qui mansit in Astharoth et in Edrai,
1.5 trans Iordanem in terra Moab coepitque Moyses explanare legem hanc et dicere:
1.6 “ Dominus Deus noster locutus est ad nos in Horeb dicens: “Sufficit vobis quod in hoc monte mansistis;
1.7 convertimini et proficiscimini et venite ad montem Amorraeorum et ad omnes vicinos eius: in Araba atque montanis et in Sephela et in Nageb et iuxta litus maris, in terram Chananaeorum et in Libanum usque ad flumen magnum Euphraten.
1.8 En, inquit, tradidi vobis terram: ingredimini et possidete eam, super qua iuravit Dominus patribus vestris, Abraham, Isaac et Iacob, ut daret illam eis et semini eorum post eos”.
1.9 Dixique vobis illo in tempore: Non possum solus sustinere vos;
1.10 Dominus Deus vester multiplicavit vos, et estis hodie sicut stellae caeli plurimi.
1.11 Dominus, Deus patrum vestrorum, addat ad hunc numerum multa milia et benedicat vobis, sicut locutus est vobis.
1.12 Non valeo solus vestra negotia sustinere et pondus ac iurgia;
1.13 date vobis viros sapientes et gnaros, et quorum conversatio sit probata in tribubus vestris, ut ponam eos vobis principes.
1.14 Tunc respondistis mihi: “Bona res est, quam vis facere”.
1.15 Tulique principes de tribubus vestris viros sapientes et probatos et constitui eos principes super vos: tribunos et centuriones et quinquagenarios ac decanos et praefectos operum pro tribubus vestris.
1.16 Praecepique iudicibus vestris in tempore illo: Audite causam fratrum vestrorum et, quod iustum est, iudicate, sive civis sit ille sive peregrinus.
1.17 Non accipietis personam in iudicio; ita parvum audietis ut magnum nec timebitis cuiusquam personam, quia Dei iudicium est. Quod si difficile vobis aliquid visum fuerit, referte ad me, et ego audiam.
1.18 Praecepique vobis in tempore illo omnia, quae facere deberetis.
1.19 Profecti autem de Horeb transivimus per totam illam eremum maximam et terribilem, quam vidistis, per viam montis Amorraei, sicut praeceperat Dominus Deus noster nobis. Cumque venissemus in Cadesbarne,
1.20 dixi vobis: Venistis ad montem Amorraei, quem Dominus Deus noster daturus est nobis.
1.21 Vide terram, quam Dominus Deus tuus dat tibi: ascende et posside eam, sicut locutus est tibi Dominus, Deus patrum tuorum; noli metuere nec quidquam paveas.
1.22 Et accessistis ad me vos omnes atque dixistis: “Mittamus viros ante nos, qui considerent terram et renuntient de itinere, per quod debeamus ascendere, et de civitatibus, ad quas pergere”.
1.23 Cumque mihi sermo placuisset, misi ex vobis duodecim viros singulos de tribubus suis.
1.24 Qui cum perrexissent et ascendissent in montana, venerunt usque ad Nehelescol et, considerata terra,
1.25 sumentes de fructibus eius attulerunt ad nos atque dixerunt: “Bona est terra, quam Dominus Deus noster daturus est nobis”.
1.26 Et noluistis ascendere, sed increduli ad sermonem Domini Dei vestri
1.27 murmurastis in tabernaculis vestris atque dixistis: “Odit nos Dominus et idcirco eduxit nos de terra Aegypti, ut traderet nos in manu Amorraei atque deleret.
1.28 Quo ascendemus? Fratres nostri terruerunt cor nostrum dicentes: Maxima multitudo est et nobis in statura procerior; urbes magnae et ad caelum usque munitae; etiam filios Enacim vidimus ibi”.
1.29 Et dixi vobis: Nolite metuere nec timeatis eos.
1.30 Dominus Deus, qui ductor est vester, ipse pro vobis pugnabit, sicut fecit in Aegypto, vobis videntibus.
1.31 Et in solitudine — ipse vidisti — portavit te Dominus Deus tuus, ut solet homo gestare parvulum filium suum, in omni via, per quam ambulastis, donec veniretis ad locum istum.
1.32 Et nec sic quidem credidistis Domino Deo vestro,
1.33 qui praecessit vos in via, et metatus est locum, in quo tentoria figere deberetis, nocte ostendens vobis iter per ignem et die per columnam nubis.
1.34 Cumque audisset Dominus vocem sermonum vestrorum, iratus iuravit et ait:
1.35 “Non videbit quispiam de viris generationis huius pessimae terram bonam, quam sub iuramento pollicitus sum patribus vestris,
1.36 praeter Chaleb filium Iephonne: ipse enim videbit eam, et ipsi dabo terram, quam calcavit, et filiis eius, quia adimplevit ut sequeretur Dominum”.
1.37 Mihi quoque iratus Dominus propter vos dixit: “Nec tu ingredieris illuc;
1.38 sed Iosue filius Nun minister tuus ipse intrabit illuc. Hunc robora, et ipse terram sorte dividat Israeli.
1.39 Parvuli vestri, de quibus dixistis quod captivi ducerentur, et filii, qui hodie boni ac mali ignorant distantiam, ipsi ingredientur; et ipsis dabo terram, et possidebunt eam.
1.40 Vos autem revertimini et abite in solitudinem per viam maris Rubri”.
1.41 Et respondistis mihi: “Peccavimus Domino; nos ascendemus atque pugnabimus, sicut praecepit nobis Dominus Deus noster”. Cumque instructi armis pergeretis in montem,
1.42 ait mihi Dominus: “Dic ad eos: Nolite ascendere neque pugnetis, non enim sum vobiscum, ne cadatis coram inimicis vestris”.
1.43 Locutus sum, et non audistis, sed adversantes imperio Domini et tumentes superbia ascendistis in montem.
1.44 Itaque egressus Amorraeus, qui habitat in monte illo, obviam vobis, persecutus est vos, sicut solent apes persequi, et cecidit vos de Seir usque Horma.
1.45 Cumque reversi ploraretis coram Domino, non audivit vos nec voci vestrae voluit acquiescere.
1.46 Sedistis ergo in Cades multo illo tempore, dum ibi mansistis.
2.1 Darnach wandten wir uns und brachen auf nach der Wüste auf dem Wege zum Schilfmeer, wie der HERR zu mir gesagt hatte, und umzogen das Gebirge Seir eine lange Zeit.
2.2 Und der HERR sprach zu mir also:
2.3 Ihr habt nun lange genug dieses Gebirge umzogen; wendet euch gegen Mitternacht!
2.4 Und gebiete dem Volk und sprich: Ihr werdet durch das Gebiet eurer Brüder, der Kinder Esau ziehen, welche in Seir wohnen, und sie werden sich vor euch fürchten, aber nehmt euch wohl in acht,
2.5 daß ihr sie nicht bekrieget; denn ich werde euch von ihrem Lande nicht einen Fußbreit geben; denn ich habe das Gebirge Seir dem Esau erblich zu besitzen gegeben.
2.6 Ihr sollt die Speise, die ihr esset, um Geld von ihnen kaufen, und ihr sollt das Wasser, das ihr trinket, um Geld von ihnen kaufen;
2.7 denn der HERR, dein Gott, hat dich in allen Werken deiner Hände gesegnet. Er hat achtgehabt auf deine Reisen durch diese große Wüste; und der HERR, dein Gott, ist diese vierzig Jahre bei dir gewesen, so daß dir nichts gemangelt hat.
2.8 Als wir dann aber an unsern Brüdern, den Kindern Esau, die in Seir wohnen, vorüberzogen, auf dem Wege durch die Ebene von Elat und von Ezjon-Geber, wandten wir uns und betraten den Weg nach der Steppe Moab.
2.9 Da sprach der HERR zu mir: Du sollst die Moabiter nicht befehden, noch zum Streite reizen; denn ich will dir ihr Land nicht zu besitzen geben; denn ich habe Ar den Kindern Lot zu besitzen gegeben.
2.10 (Die Emiter haben vor Zeiten darin gewohnt; das war ein großes, starkes und hochgewachsenes Volk wie die Enakiter;
2.11 sie wurden auch zu den Rephaitern gerechnet wie die Enakiter, und die Moabiter hießen sie Emiter.
2.12 In Seir aber wohnten vor Zeiten die Horiter; aber die Kinder Esau vertrieben und vertilgten sie vor sich her und wohnten an ihrer Statt, wie Israel dem Lande seiner Besitzung tat, das ihm der HERR gab.)
2.13 So macht euch nun auf und zieht über den Bach Sared! Und wir zogen über den Bach Sared.
2.14 Die Zeit unserer Wanderung, von Kadesch-Barnea an bis zur Überschreitung des Baches Sared, betrug achtunddreißig Jahre, bis alle Kriegsleute aus dem Lager aufgerieben waren, wie der HERR ihnen geschworen hatte.
2.15 Die Hand des HERRN war auch wider sie gewesen; daß sie im Lande umkamen, bis sie völlig aufgerieben waren.
2.16 Als nun alle diese Kriegsleute aufgerieben und gestorben waren inmitten des Volkes,
2.17 da redete der HERR zu mir und sprach:
2.18 Du kommst heute an der Grenze der Moabiter bei Ar vorüber
2.19 und wirst nahe zu den Kindern Ammon kommen; die sollst du nicht befehden, noch bekriegen, denn ich will dir von dem Lande der Kinder Ammon nichts zu besitzen geben; denn ich habe es den Kindern Lot zu besitzen gegeben.
2.20 (Auch dieses gilt für ein Land der Rephaiter, und es haben auch vor Zeiten Rephaiter darin gewohnt; und die Ammoniter hießen sie Samsummiter.
2.21 Das war ein großes, starkes und hochgewachsenes Volk wie die Enakiter. Und der HERR vertilgte sie vor ihnen, und ließ die Ammoniter dieselben vertreiben, daß sie daselbst an ihrer Statt wohnten,
2.22 wie er getan hat mit den Kindern Esau, die in Seir wohnen, als er die Horiter vor ihnen vertilgte und sie ihr Land einnehmen ließ, daß sie daselbst an ihrer Statt wohnen bis auf diesen Tag.
2.23 Und wie es den Avvitern erging, die in Dörfern bis gen Gaza wohnten; die Kaphtoriter, welche von Kaphtor ausgezogen waren, vertilgten sie und wohnten daselbst an ihrer Statt.)
2.24 So macht euch nun auf, zieht aus und überschreitet den Bach Arnon! Siehe, ich habe Sihon, den König zu Hesbon, den Amoriter, samt seinem Land in deine Hand gegeben: hebe an einzunehmen und fange den Krieg gegen ihn an!
2.25 Von diesem heutigen Tage an will ich Furcht und Schrecken vor dir auf das Angesicht der Völker unter dem ganzen Himmel legen, daß, wenn sie von dir hören, sie erzittern und sich vor dir ängstigen sollen!
2.26 Da sandte ich Boten aus der östlichen Wüste zu Sihon, dem König zu Hesbon, mit einer Friedensbotschaft und ließ ihm sagen:
2.27 Ich will durch dein Land ziehen und will dabei der Straße folgen; ich will weder zur Rechten noch zur Linken abweichen.
2.28 Du sollst mir Speise um Geld verkaufen, daß ich esse; und du sollst mir Wasser um Geld geben, daß ich trinke. Ich will nur zu Fuß hindurchziehen,
2.29 wie mir die Kinder Esau getan haben, die zu Seir wohnen, und die Moabiter, die zu Ar wohnen; bis ich über den Jordan ins Land komme, das der HERR, unser Gott, uns geben wird.
2.30 Aber Sihon, der König zu Hesbon, wollte uns nicht durch sein Land ziehen lassen; denn der HERR, dein Gott, hatte seinen Geist hartnäckig gemacht und sein Herz verbittert, daß er ihn in deine Hand gebe, wie es heute der Fall ist.
2.31 Und der HERR sprach zu mir: Siehe, ich habe angefangen, Sihon samt seinem Lande vor dir hinzugeben; hebe an sein Land einzunehmen und es zu besitzen!
2.32 Und Sihon zog aus, uns entgegen, er und sein ganzes Volk, zum Streit bei Jahza.
2.33 Aber der HERR, unser Gott, gab ihn vor uns hin, daß wir ihn samt seinem Sohne und seinem ganzen Volke schlugen.
2.34 Und wir gewannen zu der Zeit alle seine Städte, Männer, Weiber und Kinder, und ließen niemand übrigbleiben.
2.35 Nur das Vieh raubten wir für uns, und die Beute von den Städten, die wir gewannen.
2.36 Von Aroer an, die am Ufer des Arnon liegt, und von der Stadt im Tale bis gen Gilead war uns keine Stadt zu fest; der HERR, unser Gott, gab alles vor uns hin.
2.37 Aber zu dem Lande der Kinder Ammon, zu allem, was am Jabbok liegt, kamst du nicht, auch nicht zu den Städten auf dem Gebirge, noch zu irgend etwas von dem, was uns der HERR, unser Gott, verboten hatte.
2.1 καὶ ἐπιστραφέντες ἀπήραμεν εἰς τὴν ἔρημον ὁδὸν θάλασσαν ἐρυθράν ὃν τρόπον ἐλάλησεν κύριος πρός με καὶ ἐκυκλώσαμεν τὸ ὄρος τὸ σηιρ ἡμέρας πολλάς
2.2 καὶ εἶπεν κύριος πρός με
2.3 ἱκανούσθω ὑμῖν κυκλοῦν τὸ ὄρος τοῦτο ἐπιστράφητε οὖν ἐπὶ βορρᾶν
2.4 καὶ τῷ λαῷ ἔντειλαι λέγων ὑμεῖς παραπορεύεσθε διὰ τῶν ὁρίων τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν υἱῶν ησαυ οἳ κατοικοῦσιν ἐν σηιρ καὶ φοβηθήσονται ὑμᾶς καὶ εὐλαβηθήσονται ὑμᾶς σφόδρα
2.5 μὴ συνάψητε πρὸς αὐτοὺς πόλεμον οὐ γὰρ μὴ δῶ ὑμῖν ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν οὐδὲ βῆμα ποδός ὅτι ἐν κλήρῳ δέδωκα τοῖς υἱοῖς ησαυ τὸ ὄρος τὸ σηιρ
2.6 βρώματα ἀργυρίου ἀγοράσατε παρ' αὐτῶν καὶ φάγεσθε καὶ ὕδωρ μέτρῳ λήμψεσθε παρ' αὐτῶν ἀργυρίου καὶ πίεσθε
2.7 ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εὐλόγησέν σε ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου διάγνωθι πῶς διῆλθες τὴν ἔρημον τὴν μεγάλην καὶ τὴν φοβερὰν ἐκείνην ἰδοὺ τεσσαράκοντα ἔτη κύριος ὁ θεός σου μετὰ σοῦ οὐκ ἐπεδεήθης ῥήματος
2.8 καὶ παρήλθομεν τοὺς ἀδελφοὺς ἡμῶν υἱοὺς ησαυ τοὺς κατοικοῦντας ἐν σηιρ παρὰ τὴν ὁδὸν τὴν αραβα ἀπὸ αιλων καὶ ἀπὸ γασιωνγαβερ καὶ ἐπιστρέψαντες παρήλθομεν ὁδὸν ἔρημον μωαβ
2.9 καὶ εἶπεν κύριος πρός με μὴ ἐχθραίνετε τοῖς μωαβίταις καὶ μὴ συνάψητε πρὸς αὐτοὺς πόλεμον οὐ γὰρ μὴ δῶ ὑμῖν ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν ἐν κλήρῳ τοῖς γὰρ υἱοῖς λωτ δέδωκα τὴν σηιρ κληρονομεῖν
2.10 οἱ ομμιν πρότεροι ἐνεκάθηντο ἐπ' αὐτῆς ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ ἰσχύοντες ὥσπερ οἱ ενακιμ
2.11 ραφαϊν λογισθήσονται καὶ οὗτοι ὥσπερ οἱ ενακιμ καὶ οἱ μωαβῖται ἐπονομάζουσιν αὐτοὺς ομμιν
2.12 καὶ ἐν σηιρ ἐνεκάθητο ὁ χορραῖος πρότερον καὶ υἱοὶ ησαυ ἀπώλεσαν αὐτοὺς καὶ ἐξέτριψαν αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ' αὐτῶν ὃν τρόπον ἐποίησεν ισραηλ τὴν γῆν τῆς κληρονομίας αὐτοῦ ἣν δέδωκεν κύριος αὐτοῖς
2.13 νῦν οὖν ἀνάστητε καὶ ἀπάρατε ὑμεῖς καὶ παραπορεύεσθε τὴν φάραγγα ζαρετ καὶ παρήλθομεν τὴν φάραγγα ζαρετ
2.14 καὶ αἱ ἡμέραι ἃς παρεπορεύθημεν ἀπὸ καδης βαρνη ἕως οὗ παρήλθομεν τὴν φάραγγα ζαρετ τριάκοντα καὶ ὀκτὼ ἔτη ἕως οὗ διέπεσεν πᾶσα γενεὰ ἀνδρῶν πολεμιστῶν ἀποθνῄσκοντες ἐκ τῆς παρεμβολῆς καθότι ὤμοσεν αὐτοῖς ὁ θεός
2.15 καὶ ἡ χεὶρ τοῦ θεοῦ ἦν ἐπ' αὐτοῖς ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς ἐκ τῆς παρεμβολῆς ἕως οὗ διέπεσαν
2.16 καὶ ἐγενήθη ἐπεὶ διέπεσαν πάντες οἱ ἄνδρες οἱ πολεμισταὶ ἀποθνῄσκοντες ἐκ μέσου τοῦ λαοῦ
2.17 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρός με λέγων
2.18 σὺ παραπορεύσῃ σήμερον τὰ ὅρια μωαβ τὴν σηιρ
2.19 καὶ προσάξετε ἐγγὺς υἱῶν αμμαν μὴ ἐχθραίνετε αὐτοῖς καὶ μὴ συνάψητε αὐτοῖς εἰς πόλεμον οὐ γὰρ μὴ δῶ ἀπὸ τῆς γῆς υἱῶν αμμαν σοὶ ἐν κλήρῳ ὅτι τοῖς υἱοῖς λωτ δέδωκα αὐτὴν ἐν κλήρῳ
2.20 γῆ ραφαϊν λογισθήσεται καὶ γὰρ ἐπ' αὐτῆς κατῴκουν οἱ ραφαϊν τὸ πρότερον καὶ οἱ αμμανῖται ὀνομάζουσιν αὐτοὺς ζομζομμιν
2.21 ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ δυνατώτερον ὑμῶν ὥσπερ οἱ ενακιμ καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς κύριος πρὸ προσώπου αὐτῶν καὶ κατεκληρονόμησαν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ' αὐτῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
2.22 ὥσπερ ἐποίησαν τοῖς υἱοῖς ησαυ τοῖς κατοικοῦσιν ἐν σηιρ ὃν τρόπον ἐξέτριψαν τὸν χορραῖον ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ κατεκληρονόμησαν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ' αὐτῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
2.23 καὶ οἱ ευαῖοι οἱ κατοικοῦντες ἐν ασηρωθ ἕως γάζης καὶ οἱ καππάδοκες οἱ ἐξελθόντες ἐκ καππαδοκίας ἐξέτριψαν αὐτοὺς καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ' αὐτῶν
2.24 νῦν οὖν ἀνάστητε καὶ ἀπάρατε καὶ παρέλθατε ὑμεῖς τὴν φάραγγα αρνων ἰδοὺ παραδέδωκα εἰς τὰς χεῖράς σου τὸν σηων βασιλέα εσεβων τὸν αμορραῖον καὶ τὴν γῆν αὐτοῦ ἐνάρχου κληρονομεῖν σύναπτε πρὸς αὐτὸν πόλεμον
2.25 ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐνάρχου δοῦναι τὸν τρόμον σου καὶ τὸν φόβον σου ἐπὶ πρόσωπον πάντων τῶν ἐθνῶν τῶν ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ οἵτινες ἀκούσαντες τὸ ὄνομά σου ταραχθήσονται καὶ ὠδῖνας ἕξουσιν ἀπὸ προσώπου σου
2.26 καὶ ἀπέστειλα πρέσβεις ἐκ τῆς ἐρήμου κεδαμωθ πρὸς σηων βασιλέα εσεβων λόγοις εἰρηνικοῖς λέγων
2.27 παρελεύσομαι διὰ τῆς γῆς σου ἐν τῇ ὁδῷ παρελεύσομαι οὐχὶ ἐκκλινῶ δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερά
2.28 βρώματα ἀργυρίου ἀποδώσῃ μοι καὶ φάγομαι καὶ ὕδωρ ἀργυρίου ἀποδώσῃ μοι καὶ πίομαι πλὴν ὅτι παρελεύσομαι τοῖς ποσίν
2.29 καθὼς ἐποίησάν μοι οἱ υἱοὶ ησαυ οἱ κατοικοῦντες ἐν σηιρ καὶ οἱ μωαβῖται οἱ κατοικοῦντες ἐν αροηρ ἕως παρέλθω τὸν ιορδάνην εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ἡμῖν
2.30 καὶ οὐκ ἠθέλησεν σηων βασιλεὺς εσεβων παρελθεῖν ἡμᾶς δι' αὐτοῦ ὅτι ἐσκλήρυνεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τὸ πνεῦμα αὐτοῦ καὶ κατίσχυσεν τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἵνα παραδοθῇ εἰς τὰς χεῖράς σου ὡς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ
2.31 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἰδοὺ ἦργμαι παραδοῦναι πρὸ προσώπου σου τὸν σηων βασιλέα εσεβων τὸν αμορραῖον καὶ τὴν γῆν αὐτοῦ ἔναρξαι κληρονομῆσαι τὴν γῆν αὐτοῦ
2.32 καὶ ἐξῆλθεν σηων βασιλεὺς εσεβων εἰς συνάντησιν ἡμῖν αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτοῦ εἰς πόλεμον ιασσα
2.33 καὶ παρέδωκεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πρὸ προσώπου ἡμῶν καὶ ἐπατάξαμεν αὐτὸν καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ
2.34 καὶ ἐκρατήσαμεν πασῶν τῶν πόλεων αὐτοῦ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ ἐξωλεθρεύσαμεν πᾶσαν πόλιν ἑξῆς καὶ τὰς γυναῖκας αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν οὐ κατελίπομεν ζωγρείαν
2.35 πλὴν τὰ κτήνη ἐπρονομεύσαμεν καὶ τὰ σκῦλα τῶν πόλεων ἐλάβομεν
2.36 ἐξ αροηρ ἥ ἐστιν παρὰ τὸ χεῖλος χειμάρρου αρνων καὶ τὴν πόλιν τὴν οὖσαν ἐν τῇ φάραγγι καὶ ἕως ὄρους τοῦ γαλααδ οὐκ ἐγενήθη πόλις ἥτις διέφυγεν ἡμᾶς τὰς πάσας παρέδωκεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν
2.37 πλὴν εἰς γῆν υἱῶν αμμων οὐ προσήλθομεν πάντα τὰ συγκυροῦντα χειμάρρου ιαβοκ καὶ τὰς πόλεις τὰς ἐν τῇ ὀρεινῇ καθότι ἐνετείλατο ἡμῖν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν
2.1 kai epistraphentes apehramen eis tehn erehmon odon thalassan erythran on tropon elalehsen kyrios pros me kai ekyklohsamen to oros to sehir ehmeras pollas
2.2 kai eipen kyrios pros me
2.3 ikanoysthoh ymin kykloyn to oros toyto epistraphehte oyn epi borran
2.4 kai toh laoh enteilai legohn ymeis paraporeyesthe dia tohn oriohn tohn adelphohn ymohn yiohn ehsay oi katoikoysin en sehir kai phobehthehsontai ymas kai eylabehthehsontai ymas sphodra
2.5 meh synapsehte pros aytoys polemon oy gar meh doh ymin apo tehs gehs aytohn oyde behma podos oti en klehroh dedohka tois yiois ehsay to oros to sehir
2.6 brohmata argyrioy agorasate par' aytohn kai phagesthe kai ydohr metroh lehmpsesthe par' aytohn argyrioy kai piesthe
2.7 o gar kyrios o theos ehmohn eylogehsen se en panti ergoh tohn cheirohn soy diagnohthi pohs diehlthes tehn erehmon tehn megalehn kai tehn phoberan ekeinehn idoy tessarakonta eteh kyrios o theos soy meta soy oyk epedeehthehs rehmatos
2.8 kai parehlthomen toys adelphoys ehmohn yioys ehsay toys katoikoyntas en sehir para tehn odon tehn araba apo ailohn kai apo gasiohngaber kai epistrepsantes parehlthomen odon erehmon mohab
2.9 kai eipen kyrios pros me meh echthrainete tois mohabitais kai meh synapsehte pros aytoys polemon oy gar meh doh ymin apo tehs gehs aytohn en klehroh tois gar yiois loht dedohka tehn sehir klehronomein
2.10 oi ommin proteroi enekathehnto ep' aytehs ethnos mega kai poly kai ischyontes ohsper oi enakim
2.11 raphain logisthehsontai kai oytoi ohsper oi enakim kai oi mohabitai eponomazoysin aytoys ommin
2.12 kai en sehir enekathehto o chorraios proteron kai yioi ehsay apohlesan aytoys kai exetripsan aytoys apo prosohpoy aytohn kai katohkisthehsan ant' aytohn on tropon epoiehsen israehl tehn gehn tehs klehronomias aytoy ehn dedohken kyrios aytois
2.13 nyn oyn anastehte kai aparate ymeis kai paraporeyesthe tehn pharagga zaret kai parehlthomen tehn pharagga zaret
2.14 kai ai ehmerai as pareporeythehmen apo kadehs barneh eohs oy parehlthomen tehn pharagga zaret triakonta kai oktoh eteh eohs oy diepesen pasa genea androhn polemistohn apothnehskontes ek tehs parembolehs kathoti ohmosen aytois o theos
2.15 kai eh cheir toy theoy ehn ep' aytois exanalohsai aytoys ek tehs parembolehs eohs oy diepesan
2.16 kai egenehtheh epei diepesan pantes oi andres oi polemistai apothnehskontes ek mesoy toy laoy
2.17 kai elalehsen kyrios pros me legohn
2.18 sy paraporeyseh sehmeron ta oria mohab tehn sehir
2.19 kai prosaxete eggys yiohn amman meh echthrainete aytois kai meh synapsehte aytois eis polemon oy gar meh doh apo tehs gehs yiohn amman soi en klehroh oti tois yiois loht dedohka aytehn en klehroh
2.20 geh raphain logisthehsetai kai gar ep' aytehs katohkoyn oi raphain to proteron kai oi ammanitai onomazoysin aytoys zomzommin
2.21 ethnos mega kai poly kai dynatohteron ymohn ohsper oi enakim kai apohlesen aytoys kyrios pro prosohpoy aytohn kai kateklehronomehsan kai katohkisthehsan ant' aytohn eohs tehs ehmeras taytehs
2.22 ohsper epoiehsan tois yiois ehsay tois katoikoysin en sehir on tropon exetripsan ton chorraion apo prosohpoy aytohn kai kateklehronomehsan kai katohkisthehsan ant' aytohn eohs tehs ehmeras taytehs
2.23 kai oi eyaioi oi katoikoyntes en asehrohth eohs gazehs kai oi kappadokes oi exelthontes ek kappadokias exetripsan aytoys kai katohkisthehsan ant' aytohn
2.24 nyn oyn anastehte kai aparate kai parelthate ymeis tehn pharagga arnohn idoy paradedohka eis tas cheiras soy ton sehohn basilea esebohn ton amorraion kai tehn gehn aytoy enarchoy klehronomein synapte pros ayton polemon
2.25 en teh ehmera tayteh enarchoy doynai ton tromon soy kai ton phobon soy epi prosohpon pantohn tohn ethnohn tohn ypokatoh toy oyranoy oitines akoysantes to onoma soy tarachthehsontai kai ohdinas exoysin apo prosohpoy soy
2.26 kai apesteila presbeis ek tehs erehmoy kedamohth pros sehohn basilea esebohn logois eirehnikois legohn
2.27 pareleysomai dia tehs gehs soy en teh odoh pareleysomai oychi ekklinoh dexia oyde aristera
2.28 brohmata argyrioy apodohseh moi kai phagomai kai ydohr argyrioy apodohseh moi kai piomai plehn oti pareleysomai tois posin
2.29 kathohs epoiehsan moi oi yioi ehsay oi katoikoyntes en sehir kai oi mohabitai oi katoikoyntes en aroehr eohs parelthoh ton iordanehn eis tehn gehn ehn kyrios o theos ehmohn didohsin ehmin
2.30 kai oyk ehthelehsen sehohn basileys esebohn parelthein ehmas di' aytoy oti esklehrynen kyrios o theos ehmohn to pneyma aytoy kai katischysen tehn kardian aytoy ina paradotheh eis tas cheiras soy ohs en teh ehmera tayteh
2.31 kai eipen kyrios pros me idoy ehrgmai paradoynai pro prosohpoy soy ton sehohn basilea esebohn ton amorraion kai tehn gehn aytoy enarxai klehronomehsai tehn gehn aytoy
2.32 kai exehlthen sehohn basileys esebohn eis synantehsin ehmin aytos kai pas o laos aytoy eis polemon iassa
2.33 kai paredohken ayton kyrios o theos ehmohn pro prosohpoy ehmohn kai epataxamen ayton kai toys yioys aytoy kai panta ton laon aytoy
2.34 kai ekratehsamen pasohn tohn poleohn aytoy en toh kairoh ekeinoh kai exohlethreysamen pasan polin exehs kai tas gynaikas aytohn kai ta tekna aytohn oy katelipomen zohgreian
2.35 plehn ta ktehneh epronomeysamen kai ta skyla tohn poleohn elabomen
2.36 ex aroehr eh estin para to cheilos cheimarroy arnohn kai tehn polin tehn oysan en teh pharaggi kai eohs oroys toy galaad oyk egenehtheh polis ehtis diephygen ehmas tas pasas paredohken kyrios o theos ehmohn eis tas cheiras ehmohn
2.37 plehn eis gehn yiohn ammohn oy prosehlthomen panta ta sygkyroynta cheimarroy iabok kai tas poleis tas en teh oreineh kathoti eneteilato ehmin kyrios o theos ehmohn
2.1 וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם־סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלָי וַנָּסָב אֶת־הַר־שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים׃ ס
2.2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
2.3 רַב־לָכֶם סֹב אֶת־הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה׃
2.4 וְאֶת־הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי־עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד׃
2.5 אַל־תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא־אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל כִּי־יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת־הַר שֵׂעִיר׃
2.6 אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם־מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם׃
2.7 כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת־הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה ׀ אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר׃
2.8 וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי־עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר ס וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מֹואָב׃
2.9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אֶל־תָּצַר אֶת־מֹואָב וְאַל־תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא־אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצֹו יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי־לֹוט נָתַתִּי אֶת־עָר יְרֻשָּׁה ׃
2.10 הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדֹול וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים׃
2.11 רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף־הֵם כָּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים׃
2.12 וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתֹו אֲשֶׁר־נָתַן יְהוָה לָהֶם׃
2.13 עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת־נַחַל זָרֶד וַנַּעֲבֹר אֶת־נַחַל זָרֶד׃
2.14 וְהַיָּמִים אֲשֶׁר־הָלַכְנוּ ׀ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר־עָבַרְנוּ אֶת־נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד־תֹּם כָּל־הַדֹּור אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם׃
2.15 וְגַם יַד־יְהוָה הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה עַד תֻּמָּם׃
2.16 וַיְהִי כַאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָּל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם׃ ס
2.17 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
2.18 אַתָּה עֹבֵר הַיֹּום אֶת־גְּבוּל מֹואָב אֶת־עָר׃
2.19 וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמֹּון אַל־תְּצֻרֵם וְאַל־תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא־אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי־עַמֹּון לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי־לֹוט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה׃
2.20 אֶרֶץ־רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף־הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ־בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים׃
2.21 עַם גָּדֹול וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם יְהוָה מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם׃
2.22 כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת־הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
2.23 וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד־עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּור הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם׃
2.24 קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת־נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת־סִיחֹן מֶלֶךְ־חֶשְׁבֹּון הָאֱמֹרִי וְאֶת־אַרְצֹו הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בֹּו מִלְחָמָה׃
2.25 הַיֹּום הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל־פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ ׃
2.26 וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמֹות אֶל־סִיחֹון מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון דִּבְרֵי שָׁלֹום לֵאמֹר׃
2.27 אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול׃
2.28 אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן־לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי׃
2.29 כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ־לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמֹּואָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר־אֶעֱבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃
2.30 וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון הַעֲבִרֵנוּ בֹּו כִּי־הִקְשָׁה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־רוּחֹו וְאִמֵּץ אֶת־לְבָבֹו לְמַעַן תִּתֹּו בְיָדְךָ כַּיֹּום הַזֶּה׃ ס
2.31 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת־סִיחֹן וְאֶת־אַרְצֹו הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצֹו׃
2.32 וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל־עַמֹּו לַמִּלְחָמָה יָהְצָה׃
2.33 וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתֹו וְאֶת־ [בְּנֹו כ] (בָּנָיו ק) וְאֶת־כָּל־עַמֹּו׃
2.34 וַנִּלְכֹּד אֶת־כָּל־עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת־כָּל־עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד׃
2.35 רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ׃
2.36 מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד־הַגִּלְעָד לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ אֶת־הַכֹּל נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ׃
2.37 רַק אֶל־אֶרֶץ בְּנֵי־עַמֹּון לֹא קָרָבְתָּ כָּל־יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
2.1 wanepaen wanisaO HamidbaaraaH daeraek jam-swp kaAaxxaer dibaer jHwaaH Aelaaj wanaasaab Aaet-Har-xeOijr jaamijm rabijm׃ s
2.2 wajoAmaer jHwaaH Aelaj leAmor׃
2.3 rab-laakaem sob Aaet-HaaHaar HazaeH pnw laakaem caaponaaH׃
2.4 wAaet-HaaOaam caw leAmor Aataem Oobrijm bigbwl Aahejkaem bnej-Oexaaw Hajoxxbijm bxeOijr wjijrAw mikaem wnixxmartaem mAod׃
2.5 Aal-titgaarw baam kij loA-Aaeten laakaem meAarcaam Oad midrak kap-raagael kij-jruxxaaH lOexaaw naatatij Aaet-Har xeOijr׃
2.6 Aokael tixxbrw meAitaam bakaesaep waAakaltaem wgam-majim tikrw meAitaam bakaesaep wxxtijtaem׃
2.7 kij jHwaaH AaeloHaejkaa berakkaa bkol maOaxeH jaadaekaa jaadaO laektkaa Aaet-Hamidbaar Hagaadol HazaeH zaeH AarbaaOijm xxaanaaH jHwaaH AaeloHaejkaa Oimaak loA haasartaa daabaar׃
2.8 wanaOabor meAet Aahejnw bnej-Oexaaw Hajoxxbijm bxeOijr midaeraek HaaOaraabaaH meAejlat wmeOaecjon gaabaer s wanepaen wanaOabor daeraek midbar mowAaab׃
2.9 wajoAmaer jHwaaH Aelaj Aael-taacar Aaet-mowAaab wAal-titgaar baam milhaamaaH kij loA-Aaeten lkaa meAarcow jruxxaaH kij libnej-lowT naatatij Aaet-Oaar jruxxaaH ׃
2.10 HaaAemijm lpaanijm jaaxxbw baaH Oam gaadowl wrab waaraam kaaOanaaqijm׃
2.11 rpaaAijm jehaaxxbw Aap-Hem kaaOanaaqijm wHamoAaabijm jiqrAw laaHaem Aemijm׃
2.12 wbxeOijr jaaxxbw Hahorijm lpaanijm wbnej Oexaaw jijraaxxwm wajaxxmijdwm mipnejHaem wajexxbw tahtaam kaAaxxaer OaaxaaH jixraaAel lAaeraec jruxxaatow Aaxxaer-naatan jHwaaH laaHaem׃
2.13 OataaH qumw wOibrw laakaem Aaet-nahal zaaraed wanaOabor Aaet-nahal zaaraed׃
2.14 wHajaamijm Aaxxaer-Haalaknw miqaadexx barneOa Oad Aaxxaer-Oaabarnw Aaet-nahal zaeraed xxloxxijm wxxmonaeH xxaanaaH Oad-tom kaal-Hadowr Aanxxej HamilhaamaaH miqaeraeb HamahanaeH kaAaxxaer nixxbaO jHwaaH laaHaem׃
2.15 wgam jad-jHwaaH HaajtaaH baam lHumaam miqaeraeb HamahanaeH Oad tumaam׃
2.16 wajHij kaAaxxaer-tamw kaal-Aanxxej HamilhaamaaH laamwt miqaeraeb HaaOaam׃ s
2.17 wajdaber jHwaaH Aelaj leAmor׃
2.18 AataaH Oober Hajowm Aaet-gbwl mowAaab Aaet-Oaar׃
2.19 wqaarabtaa mwl bnej Oamown Aal-tcurem wAal-titgaar baam kij loA-Aaeten meAaeraec bnej-Oamown lkaa jruxxaaH kij libnej-lowT ntatijHaa jruxxaaH׃
2.20 Aaeraec-rpaaAijm tehaaxxeb Aap-HiwA rpaaAijm jaaxxbw-baaH lpaanijm wHaaOamonijm jiqrAw laaHaem zamzumijm׃
2.21 Oam gaadowl wrab waaraam kaaOanaaqijm wajaxxmijdem jHwaaH mipnejHaem wajijraaxxum wajexxbw tahtaam׃
2.22 kaAaxxaer OaaxaaH libnej Oexaaw Hajoxxbijm bxeOijr Aaxxaer Hixxmijd Aaet-Hahorij mipnejHaem wajijraaxxum wajexxbw tahtaam Oad Hajowm HazaeH׃
2.23 wHaaOawijm Hajoxxbijm bahacerijm Oad-OazaaH kaptorijm HajocAijm mikaptowr Hixxmijdum wajexxbw tahtaam׃
2.24 qwmw sOw wOibrw Aaet-nahal Aarnon rAeH naatatij bjaadkaa Aaet-sijhon maelaek-haexxbown HaaAaemorij wAaet-Aarcow Haahel raaxx wHitgaar bow milhaamaaH׃
2.25 Hajowm HazaeH Aaahel tet pahdkaa wjirAaatkaa Oal-pnej HaaOamijm tahat kaal-Haxxaamaajim Aaxxaer jixxmOwn xximOakaa wraagzw whaalw mipaanaejkaa ׃
2.26 waaAaexxlah malAaakijm mimidbar qdemowt Aael-sijhown maelaek haexxbown dibrej xxaalowm leAmor׃
2.27 AaeObraaH bAarcaekaa badaeraek badaeraek Aelek loA Aaaswr jaamijn wxmoAwl׃
2.28 Aokael bakaesaep taxxbirenij wAaakaltij wmajim bakaesaep titaen-lij wxxaatijtij raq AaeObraaH braglaaj׃
2.29 kaAaxxaer Oaaxw-lij bnej Oexaaw Hajoxxbijm bxeOijr wHamowAaabijm Hajoxxbijm bOaar Oad Aaxxaer-AaeOaebor Aaet-Hajarden Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejnw noten laanw׃
2.30 wloA AaabaaH sijhon maelaek haexxbown HaOabirenw bow kij-HiqxxaaH jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-rwhow wAimec Aaet-lbaabow lmaOan titow bjaadkaa kajowm HazaeH׃ s
2.31 wajoAmaer jHwaaH Aelaj rAeH Hahilotij tet lpaanaejkaa Aaet-sijhon wAaet-Aarcow Haahel raaxx laaraexxaet Aaet-Aarcow׃
2.32 wajeceA sijhon liqraaAtenw HwA wkaal-Oamow lamilhaamaaH jaaHcaaH׃
2.33 wajitneHw jHwaaH AaeloHejnw lpaanejnw wanak Aotow wAaet- [bnow k] (baanaajw q) wAaet-kaal-Oamow׃
2.34 wanilkod Aaet-kaal-Oaaraajw baaOet HaHiwA wanaharem Aaet-kaal-Oijr mtim wHanaaxxijm wHaTaap loA HixxAarnw xaarijd׃
2.35 raq HabHemaaH baazaznw laanw wxxlal HaeOaarijm Aaxxaer laakaadnw׃
2.36 meOaroOer Aaxxaer Oal-xpat-nahal Aarnon wHaaOijr Aaxxaer banahal wOad-HagilOaad loA HaajtaaH qirjaaH Aaxxaer xaagbaaH mimaenw Aaet-Hakol naatan jHwaaH AaeloHejnw lpaanejnw׃
2.37 raq Aael-Aaeraec bnej-Oamown loA qaaraabtaa kaal-jad nahal jaboq wOaarej HaaHaar wkol Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH AaeloHejnw׃
2.1 ונפן ונסע המדברה דרך ים־סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את־הר־שעיר ימים רבים׃ ס
2.2 ויאמר יהוה אלי לאמר׃
2.3 רב־לכם סב את־ההר הזה פנו לכם צפנה׃
2.4 ואת־העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃
2.5 אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר׃
2.6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם־מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃
2.7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את־המדבר הגדל הזה זה ׀ ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃
2.8 ונעבר מאת אחינו בני־עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ס ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃
2.9 ויאמר יהוה אלי אל־תצר את־מואב ואל־תתגר בם מלחמה כי לא־אתן לך מארצו ירשה כי לבני־לוט נתתי את־ער ירשה ׃
2.10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃
2.11 רפאים יחשבו אף־הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃
2.12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר־נתן יהוה להם׃
2.13 עתה קמו ועברו לכם את־נחל זרד ונעבר את־נחל זרד׃
2.14 והימים אשר־הלכנו ׀ מקדש ברנע עד אשר־עברנו את־נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד־תם כל־הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃
2.15 וגם יד־יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃
2.16 ויהי כאשר־תמו כל־אנשי המלחמה למות מקרב העם׃ ס
2.17 וידבר יהוה אלי לאמר׃
2.18 אתה עבר היום את־גבול מואב את־ער׃
2.19 וקרבת מול בני עמון אל־תצרם ואל־תתגר בם כי לא־אתן מארץ בני־עמון לך ירשה כי לבני־לוט נתתיה ירשה׃
2.20 ארץ־רפאים תחשב אף־הוא רפאים ישבו־בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃
2.21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃
2.22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את־החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃
2.23 והעוים הישבים בחצרים עד־עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃
2.24 קומו סעו ועברו את־נחל ארנן ראה נתתי בידך את־סיחן מלך־חשבון האמרי ואת־ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃
2.25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על־פני העמים תחת כל־השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך ׃
2.26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃
2.27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃
2.28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן־לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃
2.29 כאשר עשו־לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר־אעבר את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃
2.30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי־הקשה יהוה אלהיך את־רוחו ואמץ את־לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ ס
2.31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את־סיחן ואת־ארצו החל רש לרשת את־ארצו׃
2.32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה יהצה׃
2.33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת־ [בנו כ] (בניו ק) ואת־כל־עמו׃
2.34 ונלכד את־כל־עריו בעת ההוא ונחרם את־כל־עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃
2.35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃
2.36 מערער אשר על־שפת־נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד־הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את־הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃
2.37 רק אל־ארץ בני־עמון לא קרבת כל־יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר־צוה יהוה אלהינו׃
2.1 wnpn wnsO HmdbrH drk jm-swp kAxr dbr jHwH Alj wnsb At-Hr-xOjr jmjm rbjm׃ s
2.2 wjAmr jHwH Alj lAmr׃
2.3 rb-lkm sb At-HHr HzH pnw lkm cpnH׃
2.4 wAt-HOm cw lAmr Atm Obrjm bgbwl Ahjkm bnj-Oxw Hjxbjm bxOjr wjjrAw mkm wnxmrtm mAd׃
2.5 Al-ttgrw bm kj lA-Atn lkm mArcm Od mdrk kp-rgl kj-jrxH lOxw nttj At-Hr xOjr׃
2.6 Akl txbrw mAtm bksp wAkltm wgm-mjm tkrw mAtm bksp wxtjtm׃
2.7 kj jHwH AlHjk brkk bkl mOxH jdk jdO lktk At-Hmdbr Hgdl HzH zH ArbOjm xnH jHwH AlHjk Omk lA hsrt dbr׃
2.8 wnObr mAt Ahjnw bnj-Oxw Hjxbjm bxOjr mdrk HOrbH mAjlt wmOcjn gbr s wnpn wnObr drk mdbr mwAb׃
2.9 wjAmr jHwH Alj Al-tcr At-mwAb wAl-ttgr bm mlhmH kj lA-Atn lk mArcw jrxH kj lbnj-lwT nttj At-Or jrxH ׃
2.10 HAmjm lpnjm jxbw bH Om gdwl wrb wrm kOnqjm׃
2.11 rpAjm jhxbw Ap-Hm kOnqjm wHmAbjm jqrAw lHm Amjm׃
2.12 wbxOjr jxbw Hhrjm lpnjm wbnj Oxw jjrxwm wjxmjdwm mpnjHm wjxbw thtm kAxr OxH jxrAl lArc jrxtw Axr-ntn jHwH lHm׃
2.13 OtH qmw wObrw lkm At-nhl zrd wnObr At-nhl zrd׃
2.14 wHjmjm Axr-Hlknw mqdx brnO Od Axr-Obrnw At-nhl zrd xlxjm wxmnH xnH Od-tm kl-Hdwr Anxj HmlhmH mqrb HmhnH kAxr nxbO jHwH lHm׃
2.15 wgm jd-jHwH HjtH bm lHmm mqrb HmhnH Od tmm׃
2.16 wjHj kAxr-tmw kl-Anxj HmlhmH lmwt mqrb HOm׃ s
2.17 wjdbr jHwH Alj lAmr׃
2.18 AtH Obr Hjwm At-gbwl mwAb At-Or׃
2.19 wqrbt mwl bnj Omwn Al-tcrm wAl-ttgr bm kj lA-Atn mArc bnj-Omwn lk jrxH kj lbnj-lwT nttjH jrxH׃
2.20 Arc-rpAjm thxb Ap-HwA rpAjm jxbw-bH lpnjm wHOmnjm jqrAw lHm zmzmjm׃
2.21 Om gdwl wrb wrm kOnqjm wjxmjdm jHwH mpnjHm wjjrxm wjxbw thtm׃
2.22 kAxr OxH lbnj Oxw Hjxbjm bxOjr Axr Hxmjd At-Hhrj mpnjHm wjjrxm wjxbw thtm Od Hjwm HzH׃
2.23 wHOwjm Hjxbjm bhcrjm Od-OzH kptrjm HjcAjm mkptwr Hxmjdm wjxbw thtm׃
2.24 qwmw sOw wObrw At-nhl Arnn rAH nttj bjdk At-sjhn mlk-hxbwn HAmrj wAt-Arcw Hhl rx wHtgr bw mlhmH׃
2.25 Hjwm HzH Ahl tt phdk wjrAtk Ol-pnj HOmjm tht kl-Hxmjm Axr jxmOwn xmOk wrgzw whlw mpnjk ׃
2.26 wAxlh mlAkjm mmdbr qdmwt Al-sjhwn mlk hxbwn dbrj xlwm lAmr׃
2.27 AObrH bArck bdrk bdrk Alk lA Aswr jmjn wxmAwl׃
2.28 Akl bksp txbrnj wAkltj wmjm bksp ttn-lj wxtjtj rq AObrH brglj׃
2.29 kAxr Oxw-lj bnj Oxw Hjxbjm bxOjr wHmwAbjm Hjxbjm bOr Od Axr-AObr At-Hjrdn Al-HArc Axr-jHwH AlHjnw ntn lnw׃
2.30 wlA AbH sjhn mlk hxbwn HObrnw bw kj-HqxH jHwH AlHjk At-rwhw wAmc At-lbbw lmOn ttw bjdk kjwm HzH׃ s
2.31 wjAmr jHwH Alj rAH Hhltj tt lpnjk At-sjhn wAt-Arcw Hhl rx lrxt At-Arcw׃
2.32 wjcA sjhn lqrAtnw HwA wkl-Omw lmlhmH jHcH׃
2.33 wjtnHw jHwH AlHjnw lpnjnw wnk Atw wAt- [bnw k] (bnjw q) wAt-kl-Omw׃
2.34 wnlkd At-kl-Orjw bOt HHwA wnhrm At-kl-Ojr mtm wHnxjm wHTp lA HxArnw xrjd׃
2.35 rq HbHmH bzznw lnw wxll HOrjm Axr lkdnw׃
2.36 mOrOr Axr Ol-xpt-nhl Arnn wHOjr Axr bnhl wOd-HglOd lA HjtH qrjH Axr xgbH mmnw At-Hkl ntn jHwH AlHjnw lpnjnw׃
2.37 rq Al-Arc bnj-Omwn lA qrbt kl-jd nhl jbq wOrj HHr wkl Axr-cwH jHwH AlHjnw׃
2.1 Profectique inde venimus in solitudinem per viam maris Ru bri, sicut mihi dixerat Dominus; et circuivimus montem Seir longo tempore.
2.2 Dixitque Dominus ad me:
2.3 “Sufficit vobis circuire montem istum; ite contra aquilonem.
2.4 Et populo praecipe dicens: Transibitis per terminos fratrum vestrorum filiorum Esau, qui habitant in Seir, et timebunt vos.
2.5 Cavete ergo diligenter, ne moveamini contra eos; neque enim dabo vobis de terra eorum, quantum potest unius pedis calcare vestigium, quia in possessionem Esau dedi montem Seir.
2.6 Cibos emetis ab eis pecunia et comedetis; etiam aquam emptam haurietis et bibetis.
2.7 Dominus Deus tuus benedixit tibi in omni opere manuum tuarum; novit iter tuum, quomodo transieris solitudinem hanc magnam per quadraginta annos habitans tecum Dominus Deus tuus, et nihil tibi defuit”.
2.8 Cumque transissemus fratres nostros filios Esau, qui habitabant in Seir, per viam Arabae de Ailath et de Asiongaber, vertimus nos et venimus per iter, quod ducit in desertum Moab.
2.9 Dixitque Dominus ad me: “Non pugnes contra Moabitas nec ineas adversus eos proelium; non enim dabo tibi quidquam de terra eorum, quia filiis Lot tradidi Ar in possessionem.
2.10 — Emim primi fuerunt habitatores eius, populus magnus et multus et tam excelsus ut Enacim;
2.11 ipsi quoque Raphaim reputabantur sicut Enacim; denique Moabitae appellant eos Emim.
2.12 In Seir autem prius habitaverunt Horim; quibus expulsis atque deletis, habitaverunt filii Esau pro eis, sicut fecit Israel in terra possessionis suae, quam dedit eis Dominus C.
2.13 Surgite ergo et transite torrentem Zared”. Et transivimus torrentem Zared.
2.14 Tempus autem, quo ambulavimus de Cadesbarne usque ad transitum torrentis Zared, triginta octo annorum fuit, donec consumeretur omnis generatio hominum bellatorum de castris, sicut iuraverat eis Dominus,
2.15 cuius manus fuit adversum eos, ut interirent de castrorum medio.
2.16 Postquam autem universi ceciderunt pugnatores de medio populi,
2.17 locutus est Dominus ad me dicens:
2.18 “Tu transibis hodie terminos Moab, urbem nomine Ar;
2.19 et accedens in vicina filiorum Ammon, cave, ne pugnes contra eos nec movearis ad proelium; non enim dabo tibi de terra filiorum Ammon, quia filiis Lot dedi eam in possessionem.
2.20 — Terra Raphaim reputata est et ipsa olim habitaverunt Raphaim in ea, quos Ammonitae vocant Zomzommim,
2.21 populus magnus et multus et procerae longitudinis sicut Enacim, quos delevit Dominus a facie eorum et fecit illos habitare pro eis,
2.22 sicut fecerat filiis Esau, qui habitant in Seir, delens Horim et terram eorum illis tradens, quam possident usque in praesens.
2.23 Hevaeos quoque, qui habitabant in villis usque Gazam, Caphtorim, qui egressi de Caphtor deleverunt eos et habitaverunt pro illis C.
2.24 Surgite! Proficiscimini et transite torrentem Arnon: ecce tradidi in manu tua Sehon regem Hesebon Amorraeum; et terram eius incipe possidere et committe adversus eum proelium.
2.25 Hodie incipiam mittere terrorem atque formidinem tuam in populos, qui habitant sub omni caelo, ut, audito nomine tuo, paveant et contremiscant coram te”.
2.26 Misi ergo nuntios de solitudine Cademoth ad Sehon regem Hesebon verbis pacificis dicens:
2.27 Transibo per terram tuam, publica gradiar via, non declinabo neque ad dexteram neque ad sinistram;
2.28 alimenta pretio vende mihi, ut vescar, aquam pecunia tribue mihi, et sic bibam; tantum est ut mihi concedas transitum,
2.29 sicut fecerunt mihi filii Esau, qui habitant in Seir, et Moabitae, qui morantur in Ar, donec veniam ad Iordanem et transeam in terram, quam Dominus Deus noster daturus est nobis.
2.30 Noluitque Sehon rex Hesebon dare nobis transitum, quia induraverat Dominus Deus tuus spiritum eius et obfirmaverat cor illius, ut traderetur in manus tuas, sicut est in praesenti die.
2.31 Dixitque Dominus ad me: “Ecce coepi tradere tibi Sehon et terram eius. Incipe possidere eam!”.
2.32 Egressusque est Sehon obviam nobis cum omni populo suo ad proelium in Iasa,
2.33 et tradidit eum Dominus Deus noster nobis; percussimusque eum cum filiis suis et omni populo suo.
2.34 Cunctasque urbes eius in tempore illo cepimus et percussimus anathemate singulas civitates cum viris ac mulieribus et parvulis; neminem reliquimus in eis superstitem,
2.35 absque iumentis, quae in partem venere praedantium, et spoliis urbium, quas cepimus.
2.36 Ab Aroer, quae est super ripam torrentis Arnon, et oppido, quod in valle situm est, usque Galaad non fuit civitas, quae nostras effugeret manus: omnia tradidit Dominus Deus noster nobis,
2.37 absque terra filiorum Ammon, ad quam non accessisti, cunctis, quae adiacent torrenti Iaboc, et urbibus montanis universisque locis, a quibus nos prohibuit Dominus Deus noster.
3.1 Als wir uns aber wandten und den Weg nach Basan hinaufzogen, rückte Og, der König zu Basan, uns entgegen mit seinem ganzen Volk, um bei Edrei zu streiten.
3.2 Da sprach der HERR zu mir: Fürchte dich nicht vor ihm, denn ich habe ihn und sein ganzes Volk samt seinem Lande in deine Hand gegeben, und du sollst mit ihm tun, wie du mit Sihon, dem König der Amoriter, getan hast, der zu Hesbon wohnte.
3.3 Also gab der HERR, unser Gott, auch den König Og zu Basan in unsere Hand, samt seinem ganzen Volk; so schlugen wir ihn, daß keiner entrann und übrigblieb.
3.4 Und wir gewannen zu jener Zeit alle seine Städte, die ganze Gegend Argob, das Königreich Ogs zu Basan.
3.5 Alle diese Städte waren fest, mit hohen Mauern, Toren und Riegeln versehen; außerdem hatte es sehr viele andere Flecken ohne Mauern.
3.6 Und wir vollstreckten an ihnen den Bann, wie wir es mit Sihon, dem König zu Hesbon, gemacht hatten; an allen Städten vollstreckten wir den Bann, dazu an allen Männern, Weibern und Kindern.
3.7 Aber alles Vieh und die Beute aller Städte raubten wir für uns.
3.8 Also nahmen wir zu der Zeit das Land aus der Hand der zwei Könige der Amoriter, diesseits des Jordan, vom Arnon bis an den Berg Hermon
3.9 (die Zidonier hießen den Hermon Sirjon, aber die Amoriter hießen ihn Senir),
3.10 alle Städte auf Ebene und ganz Gilead und ganz Basan, bis gen Salcha und Edrei, die Städte des Königreichs Ogs zu Basan.
3.11 (Denn der König Og zu Basan war allein noch übrig von den Rephaitern. Siehe, sein Bett, ein eisernes Bett, ist es nicht zu Rabbat der Kinder Ammon? Es ist neun Ellen lang und vier Ellen breit, nach der Elle eines Mannes.)
3.12 Dieses Land nahmen wir zu der Zeit ein von Aroer an, die am Arnon liegt. Und ich gab das halbe Gebirge Gilead samt seinen Städten den Rubenitern und Gaditern.
3.13 Aber das übrige Gilead und ganz Basan, das Königreich Ogs, gab ich dem halben Stamm Manasse, die ganze Gegend Argob; das ganze Basan hieß das Land der Rephaiter.
3.14 (Jair, der Sohn Manasses, nahm die ganze Gegend Argob ein, bis an die Marke der Gesuriter und der Maachatiter, und nannte Basan nach seinem Namen «Jairs-Dörfer», wie sie bis auf den heutigen Tag heißen.)
3.15 Dem Machir aber gab ich Gilead.
3.16 Und den Rubenitern und Gaditern gab ich das Land von Gilead bis an den Bach Arnon, der mitten im Tal die Grenze bildet, und bis an den Jabbok, den Grenzfluß der Kinder Ammon,
3.17 dazu die Ebene und den Jordan, welcher die Grenze bildet vom See Genezareth bis an das Meer der Ebene, nämlich das Salzmeer, unterhalb der Abhänge des Pisga, welcher östlich davon liegt.
3.18 Und ich gebot euch zu der Zeit und sprach: Der HERR, euer Gott, hat euch dieses Land zum Besitztum gegeben; so zieht nun gerüstet vor euren Brüdern, den Kindern Israel her, alle streitbaren Männer.
3.19 Aber eure Weiber und Kinder und euer Vieh (denn ich weiß, daß ihr viel Vieh habt) lasset in den Städten bleiben, die ich euch gegeben habe,
3.20 bis der HERR auch eure Brüder zur Ruhe bringt, wie euch, bis auch sie das Land einnehmen, das ihnen der HERR, euer Gott, jenseits des Jordan gibt; und alsdann sollt ihr wiederkehren, ein jeder zu seinem Besitztum, das ich euch gegeben habe.
3.21 Und dem Josua gebot ich zu jener Zeit und sprach: Deine Augen haben alles gesehen, was der HERR, euer Gott, diesen beiden Königen getan hat; also wird der HERR allen Königreichen tun, wohin du hinüberziehen wirst.
3.22 Fürchtet euch nicht vor ihnen; denn der HERR, euer Gott, streitet für euch!
3.23 Und ich flehte zum HERRN um Gnade zu jener Zeit und sprach:
3.24 Ach, HERR, HERR, du hast angefangen, deinem Knechte zu zeigen deine Majestät und deine starke Hand; denn wo ist ein Gott im Himmel und auf Erden, der es deinen Werken und deiner Macht gleichtun könnte?
3.25 Laß mich doch hinübergehen und das gute Land sehen jenseits des Jordan, dieses gute Gebirge und den Libanon!
3.26 Aber der HERR war zornig über mich um euretwillen und erhörte mich nicht, sondern der HERR sprach zu mir: Laß es genug sein! Sage mir kein Wort mehr in dieser Sache!
3.27 Steig auf den Gipfel des Pisga und hebe deine Augen auf gegen Abend und gegen Mitternacht und gegen Mittag und gegen Morgen, und beschaue es mit deinen Augen; denn du wirst nicht über diesen Jordan gehen.
3.28 Und gebiete dem Josua, stärke ihn und schärfe ihm ein, daß er hinüberziehe vor dem Volk und ihnen das Land, das du sehen wirst, zum Erbe austeile.
3.29 Also blieben wir im Tal, Beth-Peor gegenüber.
3.1 καὶ ἐπιστραφέντες ἀνέβημεν ὁδὸν τὴν εἰς βασαν καὶ ἐξῆλθεν ωγ βασιλεὺς τῆς βασαν εἰς συνάντησιν ἡμῖν αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτοῦ εἰς πόλεμον εἰς εδραϊν
3.2 καὶ εἶπεν κύριος πρός με μὴ φοβηθῇς αὐτόν ὅτι εἰς τὰς χεῖράς σου παραδέδωκα αὐτὸν καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ πᾶσαν τὴν γῆν αὐτοῦ καὶ ποιήσεις αὐτῷ ὥσπερ ἐποίησας σηων βασιλεῖ τῶν αμορραίων ὃς κατῴκει ἐν εσεβων
3.3 καὶ παρέδωκεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν καὶ τὸν ωγ βασιλέα τῆς βασαν καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ ἐπατάξαμεν αὐτὸν ἕως τοῦ μὴ καταλιπεῖν αὐτοῦ σπέρμα
3.4 καὶ ἐκρατήσαμεν πασῶν τῶν πόλεων αὐτοῦ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ οὐκ ἦν πόλις ἣν οὐκ ἐλάβομεν παρ' αὐτῶν ἑξήκοντα πόλεις πάντα τὰ περίχωρα αργοβ βασιλείας ωγ ἐν βασαν
3.5 πᾶσαι πόλεις ὀχυραί τείχη ὑψηλά πύλαι καὶ μοχλοί πλὴν τῶν πόλεων τῶν φερεζαίων τῶν πολλῶν σφόδρα
3.6 ἐξωλεθρεύσαμεν αὐτούς ὥσπερ ἐποιήσαμεν τὸν σηων βασιλέα εσεβων καὶ ἐξωλεθρεύσαμεν πᾶσαν πόλιν ἑξῆς καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ παιδία
3.7 καὶ πάντα τὰ κτήνη καὶ τὰ σκῦλα τῶν πόλεων ἐπρονομεύσαμεν ἑαυτοῖς
3.8 καὶ ἐλάβομεν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ τὴν γῆν ἐκ χειρῶν δύο βασιλέων τῶν αμορραίων οἳ ἦσαν πέραν τοῦ ιορδάνου ἀπὸ τοῦ χειμάρρου αρνων καὶ ἕως αερμων
3.9 οἱ φοίνικες ἐπονομάζουσιν τὸ αερμων σανιωρ καὶ ὁ αμορραῖος ἐπωνόμασεν αὐτὸ σανιρ
3.10 πᾶσαι πόλεις μισωρ καὶ πᾶσα γαλααδ καὶ πᾶσα βασαν ἕως σελχα καὶ εδραϊν πόλεις βασιλείας τοῦ ωγ ἐν τῇ βασαν
3.11 ὅτι πλὴν ωγ βασιλεὺς βασαν κατελείφθη ἀπὸ τῶν ραφαϊν ἰδοὺ ἡ κλίνη αὐτοῦ κλίνη σιδηρᾶ ἰδοὺ αὕτη ἐν τῇ ἄκρᾳ τῶν υἱῶν αμμων ἐννέα πηχῶν τὸ μῆκος αὐτῆς καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος αὐτῆς ἐν πήχει ἀνδρός
3.12 καὶ τὴν γῆν ἐκείνην ἐκληρονομήσαμεν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἀπὸ αροηρ ἥ ἐστιν ἐπὶ τοῦ χείλους χειμάρρου αρνων καὶ τὸ ἥμισυ ὄρους γαλααδ καὶ τὰς πόλεις αὐτοῦ ἔδωκα τῷ ρουβην καὶ τῷ γαδ
3.13 καὶ τὸ κατάλοιπον τοῦ γαλααδ καὶ πᾶσαν τὴν βασαν βασιλείαν ωγ ἔδωκα τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση καὶ πᾶσαν περίχωρον αργοβ πᾶσαν τὴν βασαν ἐκείνην γῆ ραφαϊν λογισθήσεται
3.14 καὶ ιαϊρ υἱὸς μανασση ἔλαβεν πᾶσαν τὴν περίχωρον αργοβ ἕως τῶν ὁρίων γαργασι καὶ ομαχαθι ἐπωνόμασεν αὐτὰς ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ τὴν βασαν αυωθ ιαϊρ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
3.15 καὶ τῷ μαχιρ ἔδωκα τὴν γαλααδ
3.16 καὶ τῷ ρουβην καὶ τῷ γαδ δέδωκα ἀπὸ τῆς γαλααδ ἕως χειμάρρου αρνων μέσον τοῦ χειμάρρου ὅριον καὶ ἕως τοῦ ιαβοκ ὁ χειμάρρους ὅριον τοῖς υἱοῖς αμμαν
3.17 καὶ ἡ αραβα καὶ ὁ ιορδάνης ὅριον μαχαναρεθ καὶ ἕως θαλάσσης αραβα θαλάσσης ἁλυκῆς ὑπὸ ασηδωθ τὴν φασγα ἀνατολῶν
3.18 καὶ ἐνετειλάμην ὑμῖν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἔδωκεν ὑμῖν τὴν γῆν ταύτην ἐν κλήρῳ ἐνοπλισάμενοι προπορεύεσθε πρὸ προσώπου τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν υἱῶν ισραηλ πᾶς δυνατός
3.19 πλὴν αἱ γυναῖκες ὑμῶν καὶ τὰ τέκνα ὑμῶν καὶ τὰ κτήνη ὑμῶν οἶδα ὅτι πολλὰ κτήνη ὑμῖν κατοικείτωσαν ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν αἷς ἔδωκα ὑμῖν
3.20 ἕως ἂν καταπαύσῃ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν ὥσπερ καὶ ὑμᾶς καὶ κατακληρονομήσουσιν καὶ οὗτοι τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν αὐτοῖς ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου καὶ ἐπαναστραφήσεσθε ἕκαστος εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ ἣν ἔδωκα ὑμῖν
3.21 καὶ τῷ ἰησοῖ ἐνετειλάμην ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑωράκασιν πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τοῖς δυσὶ βασιλεῦσι τούτοις οὕτως ποιήσει κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πάσας τὰς βασιλείας ἐφ' ἃς σὺ διαβαίνεις ἐκεῖ
3.22 οὐ φοβηθήσεσθε ὅτι κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν αὐτὸς πολεμήσει περὶ ὑμῶν
3.23 καὶ ἐδεήθην κυρίου ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων
3.24 κύριε κύριε σὺ ἤρξω δεῖξαι τῷ σῷ θεράποντι τὴν ἰσχύν σου καὶ τὴν δύναμίν σου καὶ τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλόν τίς γάρ ἐστιν θεὸς ἐν τῷ οὐρανῷ ἢ ἐπὶ τῆς γῆς ὅστις ποιήσει καθὰ σὺ ἐποίησας καὶ κατὰ τὴν ἰσχύν σου
3.25 διαβὰς οὖν ὄψομαι τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην τὴν οὖσαν πέραν τοῦ ιορδάνου τὸ ὄρος τοῦτο τὸ ἀγαθὸν καὶ τὸν ἀντιλίβανον
3.26 καὶ ὑπερεῖδεν κύριος ἐμὲ ἕνεκεν ὑμῶν καὶ οὐκ εἰσήκουσέν μου καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἱκανούσθω σοι μὴ προσθῇς ἔτι λαλῆσαι τὸν λόγον τοῦτον
3.27 ἀνάβηθι ἐπὶ κορυφὴν λελαξευμένου καὶ ἀναβλέψας τοῖς ὀφθαλμοῖς κατὰ θάλασσαν καὶ βορρᾶν καὶ λίβα καὶ ἀνατολὰς καὶ ἰδὲ τοῖς ὀφθαλμοῖς σου ὅτι οὐ διαβήσῃ τὸν ιορδάνην τοῦτον
3.28 καὶ ἔντειλαι ἰησοῖ καὶ κατίσχυσον αὐτὸν καὶ παρακάλεσον αὐτόν ὅτι οὗτος διαβήσεται πρὸ προσώπου τοῦ λαοῦ τούτου καὶ αὐτὸς κατακληρονομήσει αὐτοῖς τὴν γῆν ἣν ἑώρακας
3.29 καὶ ἐνεκαθήμεθα ἐν νάπῃ σύνεγγυς οἴκου φογωρ
3.1 kai epistraphentes anebehmen odon tehn eis basan kai exehlthen ohg basileys tehs basan eis synantehsin ehmin aytos kai pas o laos aytoy eis polemon eis edrain
3.2 kai eipen kyrios pros me meh phobehthehs ayton oti eis tas cheiras soy paradedohka ayton kai panta ton laon aytoy kai pasan tehn gehn aytoy kai poiehseis aytoh ohsper epoiehsas sehohn basilei tohn amorraiohn os katohkei en esebohn
3.3 kai paredohken ayton kyrios o theos ehmohn eis tas cheiras ehmohn kai ton ohg basilea tehs basan kai panta ton laon aytoy kai epataxamen ayton eohs toy meh katalipein aytoy sperma
3.4 kai ekratehsamen pasohn tohn poleohn aytoy en toh kairoh ekeinoh oyk ehn polis ehn oyk elabomen par' aytohn exehkonta poleis panta ta perichohra argob basileias ohg en basan
3.5 pasai poleis ochyrai teicheh ypsehla pylai kai mochloi plehn tohn poleohn tohn pherezaiohn tohn pollohn sphodra
3.6 exohlethreysamen aytoys ohsper epoiehsamen ton sehohn basilea esebohn kai exohlethreysamen pasan polin exehs kai tas gynaikas kai ta paidia
3.7 kai panta ta ktehneh kai ta skyla tohn poleohn epronomeysamen eaytois
3.8 kai elabomen en toh kairoh ekeinoh tehn gehn ek cheirohn dyo basileohn tohn amorraiohn oi ehsan peran toy iordanoy apo toy cheimarroy arnohn kai eohs aermohn
3.9 oi phoinikes eponomazoysin to aermohn saniohr kai o amorraios epohnomasen ayto sanir
3.10 pasai poleis misohr kai pasa galaad kai pasa basan eohs selcha kai edrain poleis basileias toy ohg en teh basan
3.11 oti plehn ohg basileys basan kateleiphtheh apo tohn raphain idoy eh klineh aytoy klineh sidehra idoy ayteh en teh akra tohn yiohn ammohn ennea pehchohn to mehkos aytehs kai tessarohn pehchohn to eyros aytehs en pehchei andros
3.12 kai tehn gehn ekeinehn eklehronomehsamen en toh kairoh ekeinoh apo aroehr eh estin epi toy cheiloys cheimarroy arnohn kai to ehmisy oroys galaad kai tas poleis aytoy edohka toh roybehn kai toh gad
3.13 kai to kataloipon toy galaad kai pasan tehn basan basileian ohg edohka toh ehmisei phylehs manasseh kai pasan perichohron argob pasan tehn basan ekeinehn geh raphain logisthehsetai
3.14 kai iair yios manasseh elaben pasan tehn perichohron argob eohs tohn oriohn gargasi kai omachathi epohnomasen aytas epi toh onomati aytoy tehn basan ayohth iair eohs tehs ehmeras taytehs
3.15 kai toh machir edohka tehn galaad
3.16 kai toh roybehn kai toh gad dedohka apo tehs galaad eohs cheimarroy arnohn meson toy cheimarroy orion kai eohs toy iabok o cheimarroys orion tois yiois amman
3.17 kai eh araba kai o iordanehs orion machanareth kai eohs thalassehs araba thalassehs alykehs ypo asehdohth tehn phasga anatolohn
3.18 kai eneteilamehn ymin en toh kairoh ekeinoh legohn kyrios o theos ymohn edohken ymin tehn gehn taytehn en klehroh enoplisamenoi proporeyesthe pro prosohpoy tohn adelphohn ymohn yiohn israehl pas dynatos
3.19 plehn ai gynaikes ymohn kai ta tekna ymohn kai ta ktehneh ymohn oida oti polla ktehneh ymin katoikeitohsan en tais polesin ymohn ais edohka ymin
3.20 eohs an katapayseh kyrios o theos ymohn toys adelphoys ymohn ohsper kai ymas kai kataklehronomehsoysin kai oytoi tehn gehn ehn kyrios o theos ehmohn didohsin aytois en toh peran toy iordanoy kai epanastraphehsesthe ekastos eis tehn klehronomian aytoy ehn edohka ymin
3.21 kai toh iehsoi eneteilamehn en toh kairoh ekeinoh legohn oi ophthalmoi ymohn eohrakasin panta osa epoiehsen kyrios o theos ehmohn tois dysi basileysi toytois oytohs poiehsei kyrios o theos ehmohn pasas tas basileias eph' as sy diabaineis ekei
3.22 oy phobehthehsesthe oti kyrios o theos ehmohn aytos polemehsei peri ymohn
3.23 kai edeehthehn kyrioy en toh kairoh ekeinoh legohn
3.24 kyrie kyrie sy ehrxoh deixai toh soh theraponti tehn ischyn soy kai tehn dynamin soy kai tehn cheira tehn krataian kai ton brachiona ton ypsehlon tis gar estin theos en toh oyranoh eh epi tehs gehs ostis poiehsei katha sy epoiehsas kai kata tehn ischyn soy
3.25 diabas oyn opsomai tehn gehn tehn agathehn taytehn tehn oysan peran toy iordanoy to oros toyto to agathon kai ton antilibanon
3.26 kai ypereiden kyrios eme eneken ymohn kai oyk eisehkoysen moy kai eipen kyrios pros me ikanoysthoh soi meh prosthehs eti lalehsai ton logon toyton
3.27 anabehthi epi koryphehn lelaxeymenoy kai anablepsas tois ophthalmois kata thalassan kai borran kai liba kai anatolas kai ide tois ophthalmois soy oti oy diabehseh ton iordanehn toyton
3.28 kai enteilai iehsoi kai katischyson ayton kai parakaleson ayton oti oytos diabehsetai pro prosohpoy toy laoy toytoy kai aytos kataklehronomehsei aytois tehn gehn ehn eohrakas
3.29 kai enekathehmetha en napeh syneggys oikoy phogohr
3.1 וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל־עַמֹּו לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי׃
3.2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל־תִּירָא אֹתֹו כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתֹו וְאֶת־כָּל־עַמֹּו וְאֶת־אַרְצֹו וְעָשִׂיתָ לֹּו כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יֹושֵׁב בְּחֶשְׁבֹּון׃
3.3 וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת־עֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן וְאֶת־כָּל־עַמֹּו וַנַּכֵּהוּ עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לֹו שָׂרִיד׃
3.4 וַנִּלְכֹּד אֶת־כָּל־עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא־לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל־חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עֹוג בַּבָּשָׁן׃
3.5 כָּל־אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרֹות חֹומָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד׃
3.6 וַנַּחֲרֵם אֹותָם כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון הַחֲרֵם כָּל־עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף׃
3.7 וְכָל־הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזֹּונוּ לָנוּ׃
3.8 וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת־הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד־הַר חֶרְמֹון׃
3.9 צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמֹון שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ־לֹו שְׂנִיר׃
3.10 כֹּל ׀ עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל־הַגִּלְעָד וְכָל־הַבָּשָׁן עַד־סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלֶכֶת עֹוג בַּבָּשָׁן׃
3.11 כִּי רַק־עֹוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשֹׂו עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמֹּון תֵּשַׁע אַמֹּות אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמֹּות רָחְבָּהּ בְּאַמַּת־אִישׁ׃
3.12 וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר־עַל־נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר־הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי׃
3.13 וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל־הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עֹוג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל־הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים׃
3.14 יָאִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת־כָּל־חֶבֶל אַרְגֹּב עַד־גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל־שְׁמֹו אֶת־הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
3.15 וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת־הַגִּלְעָד׃
3.16 וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן־הַגִּלְעָד וְעַד־נַחַל אַרְנֹן תֹּוךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמֹּון׃
3.17 וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה׃
3.18 וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כָּל־בְּנֵי־חָיִל׃
3.19 רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי־מִקְנֶה רַב לָכֶם יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם׃
3.20 עַד אֲשֶׁר־יָנִיחַ יְהוָה ׀ לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם־הֵם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתֹו אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם׃
3.21 וְאֶת־יְהֹושׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן־יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל־הַמַּמְלָכֹות אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה׃
3.22 לֹא תִּירָאוּם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם׃ ס
3.23 וָאֶתְחַנַּן אֶל־יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר׃
3.24 אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה הַחִלֹּותָ לְהַרְאֹות אֶת־עַבְדְּךָ אֶת־גָּדְלְךָ וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי־אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ׃
3.25 אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטֹּובָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטֹּוב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹון׃
3.26 וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רַב־לָךְ אַל־תֹּוסֶף דַּבֵּר אֵלַי עֹוד בַּדָּבָר הַזֶּה׃
3.27 עֲלֵה ׀ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי־לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃
3.28 וְצַו אֶת־יְהֹושֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי־הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אֹותָם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה׃
3.29 וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעֹור׃ פ
3.1 wanepaen wanaOal daeraek Habaaxxaan wajeceA Oowg maelaek-Habaaxxaan liqraaAtenw HwA wkaal-Oamow lamilhaamaaH AaedraeOij׃
3.2 wajoAmaer jHwaaH Aelaj Aal-tijraaA Aotow kij bjaadkaa naatatij Aotow wAaet-kaal-Oamow wAaet-Aarcow wOaaxijtaa low kaAaxxaer Oaaxijtaa lsijhon maelaek HaaAaemorij Aaxxaer jowxxeb bhaexxbown׃
3.3 wajiten jHwaaH AaeloHejnw bjaadenw gam Aaet-Oowg maelaek-Habaaxxaan wAaet-kaal-Oamow wanakeHw Oad-biltij HixxAijr-low xaarijd׃
3.4 wanilkod Aaet-kaal-Oaaraajw baaOet HaHiwA loA HaajtaaH qirjaaH Aaxxaer loA-laaqahnw meAitaam xxixxijm Oijr kaal-haebael Aargob mamlaekaet Oowg babaaxxaan׃
3.5 kaal-AelaeH Oaarijm bcurowt howmaaH gboHaaH dlaatajim wbrijha lbad meOaarej Hapraazij HarbeH mAod׃
3.6 wanaharem Aowtaam kaAaxxaer Oaaxijnw lsijhon maelaek haexxbown Haharem kaal-Oijr mtim Hanaaxxijm wHaTaap׃
3.7 wkaal-HabHemaaH wxxlal HaeOaarijm bazownw laanw׃
3.8 waniqah baaOet HaHiwA Aaet-HaaAaaraec mijad xxnej malkej HaaAaemorij Aaxxaer bOebaer Hajarden minahal Aarnon Oad-Har haermown׃
3.9 cijdonijm jiqrAw lhaermown xirjon wHaaAaemorij jiqrAw-low xnijr׃
3.10 kol Oaarej Hamijxxor wkaal-HagilOaad wkaal-Habaaxxaan Oad-salkaaH wAaedraeOij Oaarej mamlaekaet Oowg babaaxxaan׃
3.11 kij raq-Oowg maelaek Habaaxxaan nixxAar mijaetaer HaarpaaAijm HineH Oarxow Oaeraex barzael HaloH HiwA brabat bnej Oamown texxaO Aamowt AaarkaaH wAarbaO Aamowt raahbaaH bAamat-Aijxx׃
3.12 wAaet-HaaAaaraec HazoAt jaaraxxnw baaOet HaHiwA meOaroOer Aaxxaer-Oal-nahal Aarnon wahacij Har-HagilOaad wOaaraajw naatatij laaruAwbenij wlagaadij׃
3.13 wjaetaer HagilOaad wkaal-Habaaxxaan mamlaekaet Oowg naatatij lahacij xxebaeT HamnaxxaeH kol haebael HaaAargob lkaal-Habaaxxaan HaHwA jiqaareA Aaeraec rpaaAijm׃
3.14 jaaAijr baen-mnaxxaeH laaqah Aaet-kaal-haebael Aargob Oad-gbwl Hagxxwrij wHamaOakaatij wajiqraaA Aotaam Oal-xxmow Aaet-Habaaxxaan hawot jaaAijr Oad Hajowm HazaeH׃
3.15 wlmaakijr naatatij Aaet-HagilOaad׃
3.16 wlaaruAwbenij wlagaadij naatatij min-HagilOaad wOad-nahal Aarnon towk Hanahal wgbul wOad jaboq Hanahal gbwl bnej Oamown׃
3.17 wHaaOaraabaaH wHajarden wgbul mikinaeraet wOad jaam HaaOaraabaaH jaam Hamaelah tahat Aaxxdot HapisgaaH mizraahaaH׃
3.18 waaAacaw Aaetkaem baaOet HaHiwA leAmor jHwaaH AaeloHejkaem naatan laakaem Aaet-HaaAaaraec HazoAt lrixxtaaH halwcijm taOabrw lipnej Aahejkaem bnej-jixraaAel kaal-bnej-haajil׃
3.19 raq nxxejkaem wTapkaem wmiqnekaem jaadaOtij kij-miqnaeH rab laakaem jexxbw bOaarejkaem Aaxxaer naatatij laakaem׃
3.20 Oad Aaxxaer-jaanijha jHwaaH laAahejkaem kaakaem wjaarxxw gam-Hem Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHejkaem noten laaHaem bOebaer Hajarden wxxabtaem Aijxx lijruxxaatow Aaxxaer naatatij laakaem׃
3.21 wAaet-jHowxxwOa ciwejtij baaOet HaHiwA leAmor Oejnaejkaa HaaroAot Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHejkaem lixxnej Hamlaakijm HaaAelaeH ken-jaOaxaeH jHwaaH lkaal-Hamamlaakowt Aaxxaer AataaH Oober xxaamaaH׃
3.22 loA tijraaAwm kij jHwaaH AaeloHejkaem HwA Hanilhaam laakaem׃ s
3.23 waaAaethanan Aael-jHwaaH baaOet HaHiwA leAmor׃
3.24 Aadonaaj jHwiH AataaH Hahilowtaa lHarAowt Aaet-Oabdkaa Aaet-gaadlkaa wAaet-jaadkaa HahazaaqaaH Aaxxaer mij-Ael baxxaamajim wbaaAaaraec Aaxxaer-jaOaxaeH kmaOaxaejkaa wkigbwrotaekaa׃
3.25 AaeObraaH-naaA wAaerAaeH Aaet-HaaAaaraec HaTowbaaH Aaxxaer bOebaer Hajarden HaaHaar HaTowb HazaeH wHalbaanown׃
3.26 wajitOaber jHwaaH bij lmaOankaem wloA xxaamaO Aelaaj wajoAmaer jHwaaH Aelaj rab-laak Aal-towsaep daber Aelaj Oowd badaabaar HazaeH׃
3.27 OaleH roAxx HapisgaaH wxaaA Oejnaejkaa jaamaaH wcaaponaaH wtejmaanaaH wmizraahaaH wrAeH bOejnaejkaa kij-loA taOabor Aaet-Hajarden HazaeH׃
3.28 wcaw Aaet-jHowxxuOa whazqeHw wAamceHw kij-HwA jaOabor lipnej HaaOaam HazaeH wHwA janhijl Aowtaam Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer tirAaeH׃
3.29 wanexxaeb bagaajA mwl bejt pOowr׃ p
3.1 ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃
3.2 ויאמר יהוה אלי אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃
3.3 ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את־עוג מלך־הבשן ואת־כל־עמו ונכהו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃
3.4 ונלכד את־כל־עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא־לקחנו מאתם ששים עיר כל־חבל ארגב ממלכת עוג בבשן׃
3.5 כל־אלה ערים בצרות חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד׃
3.6 ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל־עיר מתם הנשים והטף׃
3.7 וכל־הבהמה ושלל הערים בזונו לנו׃
3.8 ונקח בעת ההוא את־הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד־הר חרמון׃
3.9 צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו־לו שניר׃
3.10 כל ׀ ערי המישר וכל־הגלעד וכל־הבשן עד־סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן׃
3.11 כי רק־עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת־איש׃
3.12 ואת־הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר־על־נחל ארנן וחצי הר־הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי׃
3.13 ויתר הגלעד וכל־הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל־הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים׃
3.14 יאיר בן־מנשה לקח את־כל־חבל ארגב עד־גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על־שמו את־הבשן חות יאיר עד היום הזה׃
3.15 ולמכיר נתתי את־הגלעד׃
3.16 ולראובני ולגדי נתתי מן־הגלעד ועד־נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃
3.17 והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה׃
3.18 ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את־הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני־ישראל כל־בני־חיל׃
3.19 רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי־מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם׃
3.20 עד אשר־יניח יהוה ׀ לאחיכם ככם וירשו גם־הם את־הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם׃
3.21 ואת־יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל־אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן־יעשה יהוה לכל־הממלכות אשר אתה עבר שמה׃
3.22 לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ ס
3.23 ואתחנן אל־יהוה בעת ההוא לאמר׃
3.24 אדני יהוה אתה החלות להראות את־עבדך את־גדלך ואת־ידך החזקה אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר־יעשה כמעשיך וכגבורתך׃
3.25 אעברה־נא ואראה את־הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון׃
3.26 ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב־לך אל־תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה׃
3.27 עלה ׀ ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי־לא תעבר את־הירדן הזה׃
3.28 וצו את־יהושע וחזקהו ואמצהו כי־הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את־הארץ אשר תראה׃
3.29 ונשב בגיא מול בית פעור׃ פ
3.1 wnpn wnOl drk Hbxn wjcA Owg mlk-Hbxn lqrAtnw HwA wkl-Omw lmlhmH AdrOj׃
3.2 wjAmr jHwH Alj Al-tjrA Atw kj bjdk nttj Atw wAt-kl-Omw wAt-Arcw wOxjt lw kAxr Oxjt lsjhn mlk HAmrj Axr jwxb bhxbwn׃
3.3 wjtn jHwH AlHjnw bjdnw gm At-Owg mlk-Hbxn wAt-kl-Omw wnkHw Od-bltj HxAjr-lw xrjd׃
3.4 wnlkd At-kl-Orjw bOt HHwA lA HjtH qrjH Axr lA-lqhnw mAtm xxjm Ojr kl-hbl Argb mmlkt Owg bbxn׃
3.5 kl-AlH Orjm bcrwt hwmH gbHH dltjm wbrjh lbd mOrj Hprzj HrbH mAd׃
3.6 wnhrm Awtm kAxr Oxjnw lsjhn mlk hxbwn Hhrm kl-Ojr mtm Hnxjm wHTp׃
3.7 wkl-HbHmH wxll HOrjm bzwnw lnw׃
3.8 wnqh bOt HHwA At-HArc mjd xnj mlkj HAmrj Axr bObr Hjrdn mnhl Arnn Od-Hr hrmwn׃
3.9 cjdnjm jqrAw lhrmwn xrjn wHAmrj jqrAw-lw xnjr׃
3.10 kl Orj Hmjxr wkl-HglOd wkl-Hbxn Od-slkH wAdrOj Orj mmlkt Owg bbxn׃
3.11 kj rq-Owg mlk Hbxn nxAr mjtr HrpAjm HnH Orxw Orx brzl HlH HwA brbt bnj Omwn txO Amwt ArkH wArbO Amwt rhbH bAmt-Ajx׃
3.12 wAt-HArc HzAt jrxnw bOt HHwA mOrOr Axr-Ol-nhl Arnn whcj Hr-HglOd wOrjw nttj lrAwbnj wlgdj׃
3.13 wjtr HglOd wkl-Hbxn mmlkt Owg nttj lhcj xbT HmnxH kl hbl HArgb lkl-Hbxn HHwA jqrA Arc rpAjm׃
3.14 jAjr bn-mnxH lqh At-kl-hbl Argb Od-gbwl Hgxwrj wHmOktj wjqrA Atm Ol-xmw At-Hbxn hwt jAjr Od Hjwm HzH׃
3.15 wlmkjr nttj At-HglOd׃
3.16 wlrAwbnj wlgdj nttj mn-HglOd wOd-nhl Arnn twk Hnhl wgbl wOd jbq Hnhl gbwl bnj Omwn׃
3.17 wHOrbH wHjrdn wgbl mknrt wOd jm HOrbH jm Hmlh tht Axdt HpsgH mzrhH׃
3.18 wAcw Atkm bOt HHwA lAmr jHwH AlHjkm ntn lkm At-HArc HzAt lrxtH hlwcjm tObrw lpnj Ahjkm bnj-jxrAl kl-bnj-hjl׃
3.19 rq nxjkm wTpkm wmqnkm jdOtj kj-mqnH rb lkm jxbw bOrjkm Axr nttj lkm׃
3.20 Od Axr-jnjh jHwH lAhjkm kkm wjrxw gm-Hm At-HArc Axr jHwH AlHjkm ntn lHm bObr Hjrdn wxbtm Ajx ljrxtw Axr nttj lkm׃
3.21 wAt-jHwxwO cwjtj bOt HHwA lAmr Ojnjk HrAt At kl-Axr OxH jHwH AlHjkm lxnj Hmlkjm HAlH kn-jOxH jHwH lkl-Hmmlkwt Axr AtH Obr xmH׃
3.22 lA tjrAwm kj jHwH AlHjkm HwA Hnlhm lkm׃ s
3.23 wAthnn Al-jHwH bOt HHwA lAmr׃
3.24 Adnj jHwH AtH Hhlwt lHrAwt At-Obdk At-gdlk wAt-jdk HhzqH Axr mj-Al bxmjm wbArc Axr-jOxH kmOxjk wkgbwrtk׃
3.25 AObrH-nA wArAH At-HArc HTwbH Axr bObr Hjrdn HHr HTwb HzH wHlbnwn׃
3.26 wjtObr jHwH bj lmOnkm wlA xmO Alj wjAmr jHwH Alj rb-lk Al-twsp dbr Alj Owd bdbr HzH׃
3.27 OlH rAx HpsgH wxA Ojnjk jmH wcpnH wtjmnH wmzrhH wrAH bOjnjk kj-lA tObr At-Hjrdn HzH׃
3.28 wcw At-jHwxO whzqHw wAmcHw kj-HwA jObr lpnj HOm HzH wHwA jnhjl Awtm At-HArc Axr trAH׃
3.29 wnxb bgjA mwl bjt pOwr׃ p
3.1 Itaque conversi ascendimus per iter Basan; egressusque est Og rex Basan in occursum nobis cum omni populo suo ad bellandum in Edrai.
3.2 Dixitque Dominus ad me: “Ne timeas eum, quia in manu tua tradidi eum cum omni populo ac terra sua; faciesque ei, sicut fecisti Sehon regi Amorraeorum, qui habitavit in Hesebon”.
3.3 Tradidit ergo Dominus Deus noster in manibus nostris etiam Og regem Basan et universum populum eius; percussimusque eos usque ad internecionem.
3.4 Et cepimus cunctas civitates eius in illo tempore. Non fuit oppidum, quod nos effugeret: sexaginta urbes, omnem regionem Argob, regnum Og in Basan.
3.5 Cunctae urbes erant munitae muris altissimis portisque et vectibus, absque oppidis innumeris, quae non habebant muros.
3.6 Et percussimus eos anathemate, sicut feceramus Sehon regi Hesebon, disperdentes omnem civitatem virosque ac mulieres et parvulos;
3.7 iumenta autem et spolia urbium diripuimus.
3.8 Tulimusque illo in tempore terram de manu duorum regum Amorraeorum, qui erant trans Iordanem, a torrente Arnon usque ad montem Hermon
3.9 — Sidonii vocant Hermon Sarion et Amorraei Sanir —
3.10 omnes civitates, quae sitae sunt in planitie, et universam terram Galaad et Basan usque Salcha et Edrai, civitates regni Og in Basan.
3.11 — Solus quippe Og rex Basan remanserat de residuis Raphaim. Monstratur lectus eius ferreus. Nonne est in Rabba filiorum Ammon? Novem cubitos habet longitudinis et quattuor latitudinis ad mensuram cubiti virilis manus C.
3.12 Terramque hanc possedimus in tempore illo ab Aroer, quae est super ripam torrentis Arnon, usque ad mediam partem montis Galaad; et civitates illius dedi Ruben et Gad.
3.13 Reliquam autem partem Galaad et omnem Basan, regnum Og, tradidi mediae tribui Manasse, omnem regionem Argob. Cuncta Basan vocatur terra Raphaim.
3.14 Iair filius Manasse possedit omnem regionem Argob usque ad terminos Gesuri et Maachathi; vocavitque ea ex nomine suo Basan Havoth Iair (id est villas Iair) usque in praesentem diem.
3.15 Machir quoque dedi Galaad.
3.16 Et tribubus Ruben et Gad dedi de terra Galaad usque ad torrentem Arnon, medium torrentis et confinium usque ad torrentem Iaboc, qui est terminus filiorum Ammon;
3.17 et Arabam atque Iordanem et terminos a Chenereth usque ad mare Arabae, quod est mare Salis, ad radices montis Phasga contra orientem.
3.18 Praecepique vobis in tempore illo dicens: Dominus Deus vester dedit vobis terram hanc in hereditatem; expediti praecedite fratres vestros filios Israel, omnes viri robusti,
3.19 absque uxoribus et parvulis ac iumentis. Novi enim quod plura habeatis pecora, et in urbibus remanere debebunt, quas tradidi vobis,
3.20 donec requiem tribuat Dominus fratribus vestris, sicut vobis tribuit, et possideant etiam ipsi terram, quam Dominus Deus vester daturus est eis trans Iordanem; tunc revertetur unusquisque in possessionem suam, quam dedi vobis.
3.21 Iosue quoque in tempore illo praecepi dicens: Oculi tui viderunt, quae fecit Dominus Deus vester duobus his regibus; sic faciet omnibus regnis, ad quae transiturus es.
3.22 Ne timeas eos: Dominus enim Deus vester pugnabit pro vobis.
3.23 Precatusque sum Dominum in tempore illo dicens:
3.24 Domine Deus, tu coepisti ostendere servo tuo magnitudinem tuam manumque fortissimam; neque enim est alius Deus vel in caelo vel in terra, qui possit facere opera tua et comparari fortitudini tuae.
3.25 Transeam igitur et videam terram hanc optimam trans Iordanem et montem istum egregium et Libanum.
3.26 Iratusque est Dominus mihi propter vos nec exaudivit me, sed dixit mihi: “Sufficit tibi; nequaquam ultra loquaris de hac re ad me.
3.27 Ascende cacumen Phasgae et oculos tuos circumfer ad occidentem et aquilonem austrumque et orientem et aspice; nec enim transibis Iordanem istum.
3.28 Praecipe Iosue et corrobora eum atque conforta, quia ipse praecedet populum istum et dividet eis terram, quam visurus es”.
3.29 Mansimusque in valle contra Bethphegor.
4.1 Und nun höre, Israel, die Satzungen und Rechte, die ich euch zu tun lehre, auf daß ihr lebet und hineinkommet und das Land einnehmet, das euch der HERR, der Gott eurer Väter, gibt.
4.2 Ihr sollt nichts hinzutun zu dem Worte, das ich euch gebiete, und sollt auch nichts davontun, damit ihr die Gebote des HERRN, eures Gottes, haltet, die ich euch gebiete.
4.3 Eure Augen haben gesehen, was der HERR wegen des Baal-Peor getan hat. Denn alle, die Baal-Peor nachwandelten, hat der HERR, dein Gott, aus deiner Mitte vertilgt!
4.4 Aber ihr, die ihr dem HERRN, eurem Gott, anhinget, lebet alle heute noch.
4.5 Siehe, ich habe euch Satzungen und Rechte gelehrt, wie mir der HERR, mein Gott, geboten hat, daß ihr also tun sollt im Lande, darein ihr kommen werdet, um es in Besitz zu nehmen.
4.6 So behaltet sie nun und tut sie; denn das ist eure Weisheit und euer Verstand vor allen Völkern. Wenn sie alle diese Gebote hören, werden sie sagen: Wie ist doch dieses große Volk ein so weises und verständiges Volk!
4.7 Denn wo ist ein so großes Volk, zu dem sich die Götter also nahen, wie der HERR, unser Gott, es tut, so oft wir ihn anrufen?
4.8 Und wo ist ein so großes Volk, das so gerechte Satzungen und Rechte habe, wie dieses ganze Gesetz ist, das ich euch heute vorlege?
4.9 Nur hüte dich und bewahre deine Seele wohl, daß du die Geschichten nicht vergessest, die deine Augen gesehen haben, und daß sie nicht aus deinem Herzen kommen alle Tage deines Lebens; sondern du sollst sie deinen Kindern und Kindeskindern kundtun;
4.10 was geschah an dem Tage, als du vor dem HERRN, deinem Gott, standest am Berge Horeb, als der HERR zu mir sprach: Versammle mir das Volk, daß ich sie meine Worte hören lasse, und damit sie mich fürchten lernen alle Tage ihres Lebens auf Erden, und damit sie die Worte auch ihre Kinder lehren.
4.11 Und ihr tratet herzu und standet unten am Berg. Aber der Berg brannte im Feuer bis in den Himmel hinein, der voller Finsternis, Wolken und Dunkel war.
4.12 Und der HERR redete mit euch mitten aus dem Feuer. Die Stimme seiner Worte hörtet ihr, aber ihr sahet keine Gestalt, sondern vernahmet nur die Stimme.
4.13 Und er verkündigte euch seinen Bund, den er euch zu halten gebot, nämlich die zehn Worte, die er auf zwei steinerne Tafeln schrieb.
4.14 Und der HERR gebot mir zu jener Zeit, daß ich euch die Satzungen und Rechte lehre, die ihr tun sollt in dem Lande, darein ihr ziehet, um es einzunehmen.
4.15 So bewahret nun eure Seelen wohl, weil ihr keine Gestalt gesehen habt an dem Tage, als der HERR aus dem Feuer heraus mit euch redete auf dem Berge Horeb;
4.16 daß ihr nicht verderblich handelt und euch irgend ein gemeißeltes Bild machet, irgend eine männliche oder weibliche Figur,
4.17 oder das Bild irgend eines Viehes, das auf Erden ist, oder eines Vogels, der am Himmel fliegt,
4.18 oder das Bild eines Reptils, das auf dem Erdboden kriecht, oder der Fische, die im Wasser unter der Erde sind;
4.19 daß du deine Augen auch nicht gen Himmel hebest, und die Sonne und den Mond und die Sterne und das ganze Heer des Himmels beschauest und dich verführen lassest, sie anzubeten und ihnen zu dienen, die doch der HERR, dein Gott, allen Völkern unter dem ganzen Himmel zugeteilt hat.
4.20 Euch aber hat der HERR angenommen und aus dem eisernen Ofen, aus Ägypten, geführt, daß ihr sein Erbvolk sein solltet, wie es heute der Fall ist.
4.21 Und der HERR war um euretwillen so zornig über mich, daß er schwur, ich sollte nicht über den Jordan gehen, noch in das gute Land kommen, das der HERR, dein Gott, dir zum Erbe gibt;
4.22 sondern ich muß in diesem Lande sterben und darf nicht über den Jordan gehen; ihr aber dürft hinübergehen und jenes gute Land einnehmen.
4.23 So hütet euch nun, daß ihr des Bundes des HERRN, eures Gottes, den er mit euch gemacht hat, nicht vergesset und euch nicht Bilder machet von irgend einer Gestalt, was der HERR, dein Gott, dir verboten hat.
4.24 Denn der HERR, dein Gott, ist ein verzehrendes Feuer, ein eifriger Gott.
4.25 Wenn du nun Kinder und Kindeskinder zeugst und ihr alt werdet im Lande und verderblich handelt und euch Bilder machet von irgend einer Gestalt und vor dem HERRN, eurem Gott, Übles tut, daß ihr ihn erzürnet,
4.26 so rufe ich heute Himmel und Erde zu Zeugen wider euch an, daß ihr gewiß bald umkommen werdet in dem Lande, wohin ihr über den Jordan ziehet, um es einzunehmen; ihr werdet nicht lange darin wohnen, sondern sicherlich vertilgt werden!
4.27 Und der HERR wird euch unter die Völker zerstreuen, und es wird eine geringe Zahl von euch übrigbleiben unter den Heiden, dahin euch der HERR führen wird.
4.28 Daselbst werdet ihr den Göttern dienen, die der Menschen Hände Werk sind, Holz und Stein, die weder sehen noch hören noch essen noch riechen.
4.29 Wenn du aber daselbst den HERRN, deinen Gott, suchen wirst, so wirst du ihn finden, ja wenn du ihn von ganzem Herzen und von ganzer Seele suchen wirst.
4.30 Wenn du in der Not bist und dich alle diese Dinge treffen, so wirst du in den letzten Tagen zu dem HERRN, deinem Gott, umkehren und seiner Stimme gehorsam sein;
4.31 denn der HERR, dein Gott, ist ein barmherziger Gott; Er wird dich nicht verlassen, noch verderben; Er wird auch des Bundes, den er deinen Vätern geschworen hat, nicht vergessen.
4.32 Denn frage doch nach den früheren Zeiten, die vor dir gewesen sind, von dem Tage an, als Gott den Menschen auf Erden erschuf, und von einem Ende des Himmels bis zum andern, ob je ein solch großes Ding geschehen oder je dergleichen gehört worden sei:
4.33 Ob je ein Volk die Stimme Gottes gehört habe aus dem Feuer reden, wie du sie gehört hast, und dennoch lebe;
4.34 oder ob je ein Gott versucht habe, hinzugehen und sich ein Volk mitten aus einem andern Volk zu nehmen durch große Prüfungen, durch Zeichen, durch Wunder, durch Kampf und durch eine mächtige Hand und durch einen ausgestreckten Arm und durch schreckliche, große Taten, wie das alles der HERR, euer Gott, mit euch in Ägypten vor deinen Augen getan hat?
4.35 Dir ist es gezeigt worden, auf daß du wissest, daß der HERR Gott ist, und keiner sonst als er allein.
4.36 Er hat dich vom Himmel her seine Stimme hören lassen, daß er dich unterwiese; und auf Erden hat er dir sein großes Feuer gezeigt, und du hast seine Worte aus dem Feuer gehört.
4.37 Und weil er deine Väter liebte, darum hat er ihren Samen nach ihnen erwählt und dich in eigener Person durch seine große Kraft aus Ägypten ausgeführt,
4.38 daß er vor dir her größere und stärkere Völker, als du bist, vertriebe, und dich in ihr Land führte und dasselbe dir zum Erbteil gäbe, wie es heute der Fall ist.
4.39 So sollst du nun heute wissen und zu Herzen fassen, daß der HERR der alleinige Gott ist oben im Himmel und unten auf Erden, und keiner sonst.
4.40 Darum beobachte seine Satzungen und seine Gebote, die ich dir heute gebiete, so wird es dir und deinen Kindern nach dir wohl gehen, und du wirst lange leben in dem Lande, das dir der HERR, dein Gott, gibt, für alle Zeiten.
4.41 Damals sonderte Mose drei Städte aus, diesseits des Jordan, gegen Aufgang der Sonne,
4.42 damit der Totschläger dorthin fliehen könne, der seinen Nächsten unversehens getötet hat, ohne ihm zuvor feind gewesen zu sein, (daß er in eine dieser Städte fliehe und am Leben bleibe)
4.43 nämlich Bezer in der Steppe, im ebenen Lande, für die Rubeniter, Ramot in Gilead für die Gaditer, und Golan in Basan für die Manassiter.
4.44 Dies ist das Gesetz, das Mose den Kindern Israel vorlegte;
4.45 das sind die Zeugnisse, die Satzungen und Rechte, welche Mose den Kindern Israel sagte, als sie aus Ägypten gezogen waren,
4.46 diesseits des Jordan, im Tal, Beth-Peor gegenüber, im Lande Sihons, des Königs der Amoriter, der zu Hesbon wohnte, den Mose und die Kinder Israel schlugen, als sie aus Ägypten zogen, und dessen Land sie einnahmen,
4.47 samt dem Lande Ogs, des Königs zu Basan, der beiden Könige der Amoriter, die diesseits des Jordan waren, gegen Aufgang der Sonne;
4.48 von Aroer an, welche am Ufer des Arnon liegt, bis an den Berg Sion, das ist der Hermon.
4.49 Und die ganze Ebene diesseits des Jordan, gegen Aufgang, bis an das Meer der Ebene unterhalb der Abhänge des Pisga.
4.1 καὶ νῦν ισραηλ ἄκουε τῶν δικαιωμάτων καὶ τῶν κριμάτων ὅσα ἐγὼ διδάσκω ὑμᾶς σήμερον ποιεῖν ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσητε τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν
4.2 οὐ προσθήσετε πρὸς τὸ ῥῆμα ὃ ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν καὶ οὐκ ἀφελεῖτε ἀπ' αὐτοῦ φυλάσσεσθε τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον
4.3 οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑωράκασιν πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τῷ βεελφεγωρ ὅτι πᾶς ἄνθρωπος ὅστις ἐπορεύθη ὀπίσω βεελφεγωρ ἐξέτριψεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐξ ὑμῶν
4.4 ὑμεῖς δὲ οἱ προσκείμενοι κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν ζῆτε πάντες ἐν τῇ σήμερον
4.5 ἴδετε δέδειχα ὑμῖν δικαιώματα καὶ κρίσεις καθὰ ἐνετείλατό μοι κύριος ποιῆσαι οὕτως ἐν τῇ γῇ εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομεῖν αὐτήν
4.6 καὶ φυλάξεσθε καὶ ποιήσετε ὅτι αὕτη ἡ σοφία ὑμῶν καὶ ἡ σύνεσις ἐναντίον πάντων τῶν ἐθνῶν ὅσοι ἐὰν ἀκούσωσιν πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα καὶ ἐροῦσιν ἰδοὺ λαὸς σοφὸς καὶ ἐπιστήμων τὸ ἔθνος τὸ μέγα τοῦτο
4.7 ὅτι ποῖον ἔθνος μέγα ᾧ ἐστιν αὐτῷ θεὸς ἐγγίζων αὐτοῖς ὡς κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐν πᾶσιν οἷς ἐὰν αὐτὸν ἐπικαλεσώμεθα
4.8 καὶ ποῖον ἔθνος μέγα ᾧ ἐστιν αὐτῷ δικαιώματα καὶ κρίματα δίκαια κατὰ πάντα τὸν νόμον τοῦτον ὃν ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον
4.9 πρόσεχε σεαυτῷ καὶ φύλαξον τὴν ψυχήν σου σφόδρα μὴ ἐπιλάθῃ πάντας τοὺς λόγους οὓς ἑωράκασιν οἱ ὀφθαλμοί σου καὶ μὴ ἀποστήτωσαν ἀπὸ τῆς καρδίας σου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου καὶ συμβιβάσεις τοὺς υἱούς σου καὶ τοὺς υἱοὺς τῶν υἱῶν σου
4.10 ἡμέραν ἣν ἔστητε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἐν χωρηβ τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐκκλησίας ὅτε εἶπεν κύριος πρός με ἐκκλησίασον πρός με τὸν λαόν καὶ ἀκουσάτωσαν τὰ ῥήματά μου ὅπως μάθωσιν φοβεῖσθαί με πάσας τὰς ἡμέρας ἃς αὐτοὶ ζῶσιν ἐπὶ τῆς γῆς καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτῶν διδάξωσιν
4.11 καὶ προσήλθετε καὶ ἔστητε ὑπὸ τὸ ὄρος καὶ τὸ ὄρος ἐκαίετο πυρὶ ἕως τοῦ οὐρανοῦ σκότος γνόφος θύελλα φωνὴ μεγάλη
4.12 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐκ μέσου τοῦ πυρός φωνὴν ῥημάτων ὑμεῖς ἠκούσατε καὶ ὁμοίωμα οὐκ εἴδετε ἀλλ' ἢ φωνήν
4.13 καὶ ἀνήγγειλεν ὑμῖν τὴν διαθήκην αὐτοῦ ἣν ἐνετείλατο ὑμῖν ποιεῖν τὰ δέκα ῥήματα καὶ ἔγραψεν αὐτὰ ἐπὶ δύο πλάκας λιθίνας
4.14 καὶ ἐμοὶ ἐνετείλατο κύριος ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ διδάξαι ὑμᾶς δικαιώματα καὶ κρίσεις ποιεῖν αὐτὰ ὑμᾶς ἐπὶ τῆς γῆς εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομεῖν αὐτήν
4.15 καὶ φυλάξεσθε σφόδρα τὰς ψυχὰς ὑμῶν ὅτι οὐκ εἴδετε ὁμοίωμα ἐν τῇ ἡμέρᾳ ᾗ ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν χωρηβ ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός
4.16 μὴ ἀνομήσητε καὶ ποιήσητε ὑμῖν ἑαυτοῖς γλυπτὸν ὁμοίωμα πᾶσαν εἰκόνα ὁμοίωμα ἀρσενικοῦ ἢ θηλυκοῦ
4.17 ὁμοίωμα παντὸς κτήνους τῶν ὄντων ἐπὶ τῆς γῆς ὁμοίωμα παντὸς ὀρνέου πτερωτοῦ ὃ πέταται ὑπὸ τὸν οὐρανόν
4.18 ὁμοίωμα παντὸς ἑρπετοῦ ὃ ἕρπει ἐπὶ τῆς γῆς ὁμοίωμα παντὸς ἰχθύος ὅσα ἐστὶν ἐν τοῖς ὕδασιν ὑποκάτω τῆς γῆς
4.19 καὶ μὴ ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἰδὼν τὸν ἥλιον καὶ τὴν σελήνην καὶ τοὺς ἀστέρας καὶ πάντα τὸν κόσμον τοῦ οὐρανοῦ πλανηθεὶς προσκυνήσῃς αὐτοῖς καὶ λατρεύσῃς αὐτοῖς ἃ ἀπένειμεν κύριος ὁ θεός σου αὐτὰ πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν τοῖς ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ
4.20 ὑμᾶς δὲ ἔλαβεν ὁ θεὸς καὶ ἐξήγαγεν ὑμᾶς ἐκ τῆς καμίνου τῆς σιδηρᾶς ἐξ αἰγύπτου εἶναι αὐτῷ λαὸν ἔγκληρον ὡς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ
4.21 καὶ κύριος ἐθυμώθη μοι περὶ τῶν λεγομένων ὑφ' ὑμῶν καὶ ὤμοσεν ἵνα μὴ διαβῶ τὸν ιορδάνην τοῦτον καὶ ἵνα μὴ εἰσέλθω εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ
4.22 ἐγὼ γὰρ ἀποθνῄσκω ἐν τῇ γῇ ταύτῃ καὶ οὐ διαβαίνω τὸν ιορδάνην τοῦτον ὑμεῖς δὲ διαβαίνετε καὶ κληρονομήσετε τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην
4.23 προσέχετε ὑμεῖς μὴ ἐπιλάθησθε τὴν διαθήκην κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἣν διέθετο πρὸς ὑμᾶς καὶ ποιήσητε ὑμῖν ἑαυτοῖς γλυπτὸν ὁμοίωμα πάντων ὧν συνέταξεν κύριος ὁ θεός σου
4.24 ὅτι κύριος ὁ θεός σου πῦρ καταναλίσκον ἐστίν θεὸς ζηλωτής
4.25 ἐὰν δὲ γεννήσῃς υἱοὺς καὶ υἱοὺς τῶν υἱῶν σου καὶ χρονίσητε ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἀνομήσητε καὶ ποιήσητε γλυπτὸν ὁμοίωμα παντὸς καὶ ποιήσητε τὰ πονηρὰ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν παροργίσαι αὐτόν
4.26 διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν ὅτι ἀπωλείᾳ ἀπολεῖσθε ἀπὸ τῆς γῆς εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν οὐχὶ πολυχρονιεῖτε ἡμέρας ἐπ' αὐτῆς ἀλλ' ἢ ἐκτριβῇ ἐκτριβήσεσθε
4.27 καὶ διασπερεῖ κύριος ὑμᾶς ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν καὶ καταλειφθήσεσθε ὀλίγοι ἀριθμῷ ἐν τοῖς ἔθνεσιν εἰς οὓς εἰσάξει κύριος ὑμᾶς ἐκεῖ
4.28 καὶ λατρεύσετε ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις ἔργοις χειρῶν ἀνθρώπων ξύλοις καὶ λίθοις οἳ οὐκ ὄψονται οὐδὲ μὴ ἀκούσωσιν οὔτε μὴ φάγωσιν οὔτε μὴ ὀσφρανθῶσιν
4.29 καὶ ζητήσετε ἐκεῖ κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ εὑρήσετε ὅταν ἐκζητήσητε αὐτὸν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου ἐν τῇ θλίψει σου
4.30 καὶ ζητήσετε ἐκεῖ κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ εὑρήσετε ὅταν ἐκζητήσητε αὐτὸν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου ἐν τῇ θλίψει σου καὶ εὑρήσουσίν σε πάντες οἱ λόγοι οὗτοι ἐπ' ἐσχάτῳ τῶν ἡμερῶν καὶ ἐπιστραφήσῃ πρὸς κύριον τὸν θεόν σου καὶ εἰσακούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ
4.31 ὅτι θεὸς οἰκτίρμων κύριος ὁ θεός σου οὐκ ἐγκαταλείψει σε οὐδὲ μὴ ἐκτρίψει σε οὐκ ἐπιλήσεται τὴν διαθήκην τῶν πατέρων σου ἣν ὤμοσεν αὐτοῖς
4.32 ἐπερωτήσατε ἡμέρας προτέρας τὰς γενομένας προτέρας σου ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἔκτισεν ὁ θεὸς ἄνθρωπον ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ οὐρανοῦ ἕως ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ εἰ γέγονεν κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ μέγα τοῦτο εἰ ἤκουσται τοιοῦτο
4.33 εἰ ἀκήκοεν ἔθνος φωνὴν θεοῦ ζῶντος λαλοῦντος ἐκ μέσου τοῦ πυρός ὃν τρόπον ἀκήκοας σὺ καὶ ἔζησας
4.34 εἰ ἐπείρασεν ὁ θεὸς εἰσελθὼν λαβεῖν ἑαυτῷ ἔθνος ἐκ μέσου ἔθνους ἐν πειρασμῷ καὶ ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν καὶ ἐν πολέμῳ καὶ ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐν ὁράμασιν μεγάλοις κατὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐν αἰγύπτῳ ἐνώπιόν σου βλέποντος
4.35 ὥστε εἰδῆσαί σε ὅτι κύριος ὁ θεός σου οὗτος θεός ἐστιν καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν αὐτοῦ
4.36 ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἀκουστὴ ἐγένετο ἡ φωνὴ αὐτοῦ παιδεῦσαί σε καὶ ἐπὶ τῆς γῆς ἔδειξέν σοι τὸ πῦρ αὐτοῦ τὸ μέγα καὶ τὰ ῥήματα αὐτοῦ ἤκουσας ἐκ μέσου τοῦ πυρός
4.37 διὰ τὸ ἀγαπῆσαι αὐτὸν τοὺς πατέρας σου καὶ ἐξελέξατο τὸ σπέρμα αὐτῶν μετ' αὐτοὺς ὑμᾶς καὶ ἐξήγαγέν σε αὐτὸς ἐν τῇ ἰσχύι αὐτοῦ τῇ μεγάλῃ ἐξ αἰγύπτου
4.38 ἐξολεθρεῦσαι ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρότερά σου πρὸ προσώπου σου εἰσαγαγεῖν σε δοῦναί σοι τὴν γῆν αὐτῶν κληρονομεῖν καθὼς ἔχεις σήμερον
4.39 καὶ γνώσῃ σήμερον καὶ ἐπιστραφήσῃ τῇ διανοίᾳ ὅτι κύριος ὁ θεός σου οὗτος θεὸς ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ἐπὶ τῆς γῆς κάτω καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν αὐτοῦ
4.40 καὶ φυλάξῃ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου μετὰ σέ ὅπως μακροήμεροι γένησθε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι πάσας τὰς ἡμέρας
4.41 τότε ἀφώρισεν μωυσῆς τρεῖς πόλεις πέραν τοῦ ιορδάνου ἀπὸ ἀνατολῶν ἡλίου
4.42 φυγεῖν ἐκεῖ τὸν φονευτήν ὃς ἂν φονεύσῃ τὸν πλησίον οὐκ εἰδὼς καὶ οὗτος οὐ μισῶν αὐτὸν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ τρίτης καὶ καταφεύξεται εἰς μίαν τῶν πόλεων τούτων καὶ ζήσεται
4.43 τὴν βοσορ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐν τῇ γῇ τῇ πεδινῇ τῷ ρουβην καὶ τὴν ραμωθ ἐν γαλααδ τῷ γαδδι καὶ τὴν γαυλων ἐν βασαν τῷ μανασση
4.44 οὗτος ὁ νόμος ὃν παρέθετο μωυσῆς ἐνώπιον υἱῶν ισραηλ
4.45 ταῦτα τὰ μαρτύρια καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ὅσα ἐλάλησεν μωυσῆς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐξελθόντων αὐτῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου
4.46 ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου ἐν φάραγγι ἐγγὺς οἴκου φογωρ ἐν γῇ σηων βασιλέως τῶν αμορραίων ὃς κατῴκει ἐν εσεβων οὓς ἐπάταξεν μωυσῆς καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐξελθόντων αὐτῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου
4.47 καὶ ἐκληρονόμησαν τὴν γῆν αὐτοῦ καὶ τὴν γῆν ωγ βασιλέως τῆς βασαν δύο βασιλέων τῶν αμορραίων οἳ ἦσαν πέραν τοῦ ιορδάνου κατ' ἀνατολὰς ἡλίου
4.48 ἀπὸ αροηρ ἥ ἐστιν ἐπὶ τοῦ χείλους χειμάρρου αρνων καὶ ἐπὶ τοῦ ὄρους τοῦ σηων ὅ ἐστιν αερμων
4.49 πᾶσαν τὴν αραβα πέραν τοῦ ιορδάνου κατ' ἀνατολὰς ἡλίου ὑπὸ ασηδωθ τὴν λαξευτήν
4.1 kai nyn israehl akoye tohn dikaiohmatohn kai tohn krimatohn osa egoh didaskoh ymas sehmeron poiein ina zehte kai polyplasiasthehte kai eiselthontes klehronomehsehte tehn gehn ehn kyrios o theos tohn paterohn ymohn didohsin ymin
4.2 oy prosthehsete pros to rehma o egoh entellomai ymin kai oyk apheleite ap' aytoy phylassesthe tas entolas kyrioy toy theoy ymohn osa egoh entellomai ymin sehmeron
4.3 oi ophthalmoi ymohn eohrakasin panta osa epoiehsen kyrios o theos ehmohn toh beelphegohr oti pas anthrohpos ostis eporeytheh opisoh beelphegohr exetripsen ayton kyrios o theos ymohn ex ymohn
4.4 ymeis de oi proskeimenoi kyrioh toh theoh ymohn zehte pantes en teh sehmeron
4.5 idete dedeicha ymin dikaiohmata kai kriseis katha eneteilato moi kyrios poiehsai oytohs en teh geh eis ehn ymeis eisporeyesthe ekei klehronomein aytehn
4.6 kai phylaxesthe kai poiehsete oti ayteh eh sophia ymohn kai eh synesis enantion pantohn tohn ethnohn osoi ean akoysohsin panta ta dikaiohmata tayta kai eroysin idoy laos sophos kai epistehmohn to ethnos to mega toyto
4.7 oti poion ethnos mega oh estin aytoh theos eggizohn aytois ohs kyrios o theos ehmohn en pasin ois ean ayton epikalesohmetha
4.8 kai poion ethnos mega oh estin aytoh dikaiohmata kai krimata dikaia kata panta ton nomon toyton on egoh didohmi enohpion ymohn sehmeron
4.9 proseche seaytoh kai phylaxon tehn psychehn soy sphodra meh epilatheh pantas toys logoys oys eohrakasin oi ophthalmoi soy kai meh apostehtohsan apo tehs kardias soy pasas tas ehmeras tehs zohehs soy kai symbibaseis toys yioys soy kai toys yioys tohn yiohn soy
4.10 ehmeran ehn estehte enantion kyrioy toy theoy ymohn en chohrehb teh ehmera tehs ekklehsias ote eipen kyrios pros me ekklehsiason pros me ton laon kai akoysatohsan ta rehmata moy opohs mathohsin phobeisthai me pasas tas ehmeras as aytoi zohsin epi tehs gehs kai toys yioys aytohn didaxohsin
4.11 kai prosehlthete kai estehte ypo to oros kai to oros ekaieto pyri eohs toy oyranoy skotos gnophos thyella phohneh megaleh
4.12 kai elalehsen kyrios pros ymas ek mesoy toy pyros phohnehn rehmatohn ymeis ehkoysate kai omoiohma oyk eidete all' eh phohnehn
4.13 kai anehggeilen ymin tehn diathehkehn aytoy ehn eneteilato ymin poiein ta deka rehmata kai egrapsen ayta epi dyo plakas lithinas
4.14 kai emoi eneteilato kyrios en toh kairoh ekeinoh didaxai ymas dikaiohmata kai kriseis poiein ayta ymas epi tehs gehs eis ehn ymeis eisporeyesthe ekei klehronomein aytehn
4.15 kai phylaxesthe sphodra tas psychas ymohn oti oyk eidete omoiohma en teh ehmera eh elalehsen kyrios pros ymas en chohrehb en toh orei ek mesoy toy pyros
4.16 meh anomehsehte kai poiehsehte ymin eaytois glypton omoiohma pasan eikona omoiohma arsenikoy eh thehlykoy
4.17 omoiohma pantos ktehnoys tohn ontohn epi tehs gehs omoiohma pantos orneoy pterohtoy o petatai ypo ton oyranon
4.18 omoiohma pantos erpetoy o erpei epi tehs gehs omoiohma pantos ichthyos osa estin en tois ydasin ypokatoh tehs gehs
4.19 kai meh anablepsas eis ton oyranon kai idohn ton ehlion kai tehn selehnehn kai toys asteras kai panta ton kosmon toy oyranoy planehtheis proskynehsehs aytois kai latreysehs aytois a apeneimen kyrios o theos soy ayta pasin tois ethnesin tois ypokatoh toy oyranoy
4.20 ymas de elaben o theos kai exehgagen ymas ek tehs kaminoy tehs sidehras ex aigyptoy einai aytoh laon egklehron ohs en teh ehmera tayteh
4.21 kai kyrios ethymohtheh moi peri tohn legomenohn yph' ymohn kai ohmosen ina meh diaboh ton iordanehn toyton kai ina meh eiselthoh eis tehn gehn ehn kyrios o theos didohsin soi en klehroh
4.22 egoh gar apothnehskoh en teh geh tayteh kai oy diabainoh ton iordanehn toyton ymeis de diabainete kai klehronomehsete tehn gehn tehn agathehn taytehn
4.23 prosechete ymeis meh epilathehsthe tehn diathehkehn kyrioy toy theoy ymohn ehn dietheto pros ymas kai poiehsehte ymin eaytois glypton omoiohma pantohn ohn synetaxen kyrios o theos soy
4.24 oti kyrios o theos soy pyr katanaliskon estin theos zehlohtehs
4.25 ean de gennehsehs yioys kai yioys tohn yiohn soy kai chronisehte epi tehs gehs kai anomehsehte kai poiehsehte glypton omoiohma pantos kai poiehsehte ta ponehra enantion kyrioy toy theoy ymohn parorgisai ayton
4.26 diamartyromai ymin sehmeron ton te oyranon kai tehn gehn oti apohleia apoleisthe apo tehs gehs eis ehn ymeis diabainete ton iordanehn ekei klehronomehsai aytehn oychi polychronieite ehmeras ep' aytehs all' eh ektribeh ektribehsesthe
4.27 kai diasperei kyrios ymas en pasin tois ethnesin kai kataleiphthehsesthe oligoi arithmoh en tois ethnesin eis oys eisaxei kyrios ymas ekei
4.28 kai latreysete ekei theois eterois ergois cheirohn anthrohpohn xylois kai lithois oi oyk opsontai oyde meh akoysohsin oyte meh phagohsin oyte meh osphranthohsin
4.29 kai zehtehsete ekei kyrion ton theon ymohn kai eyrehsete otan ekzehtehsehte ayton ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy en teh thlipsei soy
4.30 kai zehtehsete ekei kyrion ton theon ymohn kai eyrehsete otan ekzehtehsehte ayton ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy en teh thlipsei soy kai eyrehsoysin se pantes oi logoi oytoi ep' eschatoh tohn ehmerohn kai epistraphehseh pros kyrion ton theon soy kai eisakoyseh tehs phohnehs aytoy
4.31 oti theos oiktirmohn kyrios o theos soy oyk egkataleipsei se oyde meh ektripsei se oyk epilehsetai tehn diathehkehn tohn paterohn soy ehn ohmosen aytois
4.32 eperohtehsate ehmeras proteras tas genomenas proteras soy apo tehs ehmeras ehs ektisen o theos anthrohpon epi tehs gehs kai epi to akron toy oyranoy eohs akroy toy oyranoy ei gegonen kata to rehma to mega toyto ei ehkoystai toioyto
4.33 ei akehkoen ethnos phohnehn theoy zohntos laloyntos ek mesoy toy pyros on tropon akehkoas sy kai ezehsas
4.34 ei epeirasen o theos eiselthohn labein eaytoh ethnos ek mesoy ethnoys en peirasmoh kai en sehmeiois kai en terasin kai en polemoh kai en cheiri krataia kai en brachioni ypsehloh kai en oramasin megalois kata panta osa epoiehsen kyrios o theos ehmohn en aigyptoh enohpion soy blepontos
4.35 ohste eidehsai se oti kyrios o theos soy oytos theos estin kai oyk estin eti plehn aytoy
4.36 ek toy oyranoy akoysteh egeneto eh phohneh aytoy paideysai se kai epi tehs gehs edeixen soi to pyr aytoy to mega kai ta rehmata aytoy ehkoysas ek mesoy toy pyros
4.37 dia to agapehsai ayton toys pateras soy kai exelexato to sperma aytohn met' aytoys ymas kai exehgagen se aytos en teh ischyi aytoy teh megaleh ex aigyptoy
4.38 exolethreysai ethneh megala kai ischyrotera soy pro prosohpoy soy eisagagein se doynai soi tehn gehn aytohn klehronomein kathohs echeis sehmeron
4.39 kai gnohseh sehmeron kai epistraphehseh teh dianoia oti kyrios o theos soy oytos theos en toh oyranoh anoh kai epi tehs gehs katoh kai oyk estin eti plehn aytoy
4.40 kai phylaxeh ta dikaiohmata aytoy kai tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron ina ey soi genehtai kai tois yiois soy meta se opohs makroehmeroi genehsthe epi tehs gehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi pasas tas ehmeras
4.41 tote aphohrisen mohysehs treis poleis peran toy iordanoy apo anatolohn ehlioy
4.42 phygein ekei ton phoneytehn os an phoneyseh ton plehsion oyk eidohs kai oytos oy misohn ayton pro tehs echthes kai tritehs kai katapheyxetai eis mian tohn poleohn toytohn kai zehsetai
4.43 tehn bosor en teh erehmoh en teh geh teh pedineh toh roybehn kai tehn ramohth en galaad toh gaddi kai tehn gaylohn en basan toh manasseh
4.44 oytos o nomos on paretheto mohysehs enohpion yiohn israehl
4.45 tayta ta martyria kai ta dikaiohmata kai ta krimata osa elalehsen mohysehs tois yiois israehl en teh erehmoh exelthontohn aytohn ek gehs aigyptoy
4.46 en toh peran toy iordanoy en pharaggi eggys oikoy phogohr en geh sehohn basileohs tohn amorraiohn os katohkei en esebohn oys epataxen mohysehs kai oi yioi israehl exelthontohn aytohn ek gehs aigyptoy
4.47 kai eklehronomehsan tehn gehn aytoy kai tehn gehn ohg basileohs tehs basan dyo basileohn tohn amorraiohn oi ehsan peran toy iordanoy kat' anatolas ehlioy
4.48 apo aroehr eh estin epi toy cheiloys cheimarroy arnohn kai epi toy oroys toy sehohn o estin aermohn
4.49 pasan tehn araba peran toy iordanoy kat' anatolas ehlioy ypo asehdohth tehn laxeytehn
4.1 וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשֹׂות לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם׃
4.2 לֹא תֹסִפוּ עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם׃
4.3 עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה בְּבַעַל פְּעֹור כִּי כָל־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל־פְּעֹור הִשְׁמִידֹו יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ׃
4.4 וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיֹּום׃
4.5 רְאֵה ׀ לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשֹׂות כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
4.6 וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם־חָכָם וְנָבֹון הַגֹּוי הַגָּדֹול הַזֶּה׃
4.7 כִּי מִי־גֹוי גָּדֹול אֲשֶׁר־לֹו אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו׃
4.8 וּמִי גֹּוי גָּדֹול אֲשֶׁר־לֹו חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתֹּורָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיֹּום׃
4.9 רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן־יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהֹודַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ׃
4.10 יֹום אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל־לִי אֶת־הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת־דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה וְאֶת־בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן׃
4.11 וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד־לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל׃
4.12 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם מִתֹּוךְ הָאֵשׁ קֹול דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קֹול׃
4.13 וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת־בְּרִיתֹו אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂות עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל־שְׁנֵי לֻחֹות אֲבָנִים׃
4.14 וְאֹתִי צִוָּה יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
4.15 וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל־תְּמוּנָה בְּיֹום דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתֹּוךְ הָאֵשׁ׃
4.16 פֶּן־תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל־סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אֹו נְקֵבָה׃
4.17 תַּבְנִית כָּל־בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל־צִפֹּור כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם׃
4.18 תַּבְנִית כָּל־רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל־דָּגָה אֲשֶׁר־בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ׃
4.19 וּפֶן־תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵחַ וְאֶת־הַכֹּוכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם׃
4.20 וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה וַיֹּוצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיֹות לֹו לְעַם נַחֲלָה כַּיֹּום הַזֶּה׃
4.21 וַיהוָה הִתְאַנֶּף־בִּי עַל־דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת־הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי־בֹא אֶל־הָאָרֶץ הַטֹּובָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה׃
4.22 כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת־הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַטֹּובָה הַזֹּאת׃
4.23 הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־תִּשְׁכְּחוּ אֶת־בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
4.24 כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא׃ פ
4.25 כִּי־תֹולִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנֹושַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה־אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסֹו׃
4.26 הַעִידֹתִי בָכֶם הַיֹּום אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי־אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא־תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן׃
4.27 וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגֹּויִם אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה׃
4.28 וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן׃
4.29 וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃
4.30 בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלֹו׃
4.31 כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת־בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃
4.32 כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים ׀ אָדָם עַל־הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדֹול הַזֶּה אֹו הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ׃
4.33 הֲשָׁמַע עָם קֹול אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתֹּוךְ־הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי׃
4.34 אֹו ׀ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹוא לָקַחַת לֹו גֹוי מִקֶּרֶב גֹּוי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמֹופְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹועַ נְטוּיָה וּבְמֹורָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ׃
4.35 אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עֹוד מִלְבַדֹּו׃
4.36 מִן־הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת־קֹלֹו לְיַסְּרֶךָּ וְעַל־הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת־אִשֹּׁו הַגְּדֹולָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתֹּוךְ הָאֵשׁ׃
4.37 וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת־אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעֹו אַחֲרָיו וַיֹּוצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחֹו הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם׃
4.38 לְהֹורִישׁ גֹּויִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת־לְךָ אֶת־אַרְצָם נַחֲלָה כַּיֹּום הַזֶּה׃
4.39 וְיָדַעְתָּ הַיֹּום וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עֹוד׃
4.40 וְשָׁמַרְתָּ אֶת־חֻקָּיו וְאֶת־מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל־הַיָּמִים׃ פ
4.41 אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ׃
4.42 לָנֻס שָׁמָּה רֹוצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת וְהוּא לֹא־שֹׂנֵא לֹו מִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום וְנָס אֶל־אַחַת מִן־הֶעָרִים הָאֵל וָחָי׃
4.43 אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָרֻאוּבֵנִי וְאֶת־רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת־גֹּולָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי׃
4.44 וְזֹאת הַתֹּורָה אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
4.45 אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם׃
4.46 בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעֹור בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יֹושֵׁב בְּחֶשְׁבֹּון אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם׃
4.47 וַיִּירְשׁוּ אֶת־אַרְצֹו וְאֶת־אֶרֶץ ׀ עֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח שָׁמֶשׁ׃
4.48 מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹן וְעַד־הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמֹון׃
4.49 וְכָל־הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה׃ פ
4.1 wOataaH jixraaAel xxmaO Aael-Hahuqijm wAael-HamixxpaaTijm Aaxxaer Aaanokij mlamed Aaetkaem laOaxowt lmaOan tihjw wbaaAtaem wijrixxtaem Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem noten laakaem׃
4.2 loA tosipw Oal-Hadaabaar Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem wloA tigrOw mimaenw lixxmor Aaet-micwot jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem׃
4.3 Oejnejkaem HaaroAot Aet Aaxxaer-OaaxaaH jHwaaH bbaOal pOowr kij kaal-HaaAijxx Aaxxaer Haalak Aaharej baOal-pOowr Hixxmijdow jHwaaH AaeloHaejkaa miqirbaekaa׃
4.4 wAataem Hadbeqijm bajHwaaH AaeloHejkaem hajijm kulkaem Hajowm׃
4.5 rAeH limadtij Aaetkaem huqijm wmixxpaaTijm kaAaxxaer ciwanij jHwaaH AaeloHaaj laOaxowt ken bqaeraeb HaaAaaraec Aaxxaer Aataem baaAijm xxaamaaH lrixxtaaH׃
4.6 wxxmartaem waOaxijtaem kij HiwA haakmatkaem wbijnatkaem lOejnej HaaOamijm Aaxxaer jixxmOwn Aet kaal-Hahuqijm HaaAelaeH wAaamrw raq Oam-haakaam wnaabown Hagowj Hagaadowl HazaeH׃
4.7 kij mij-gowj gaadowl Aaxxaer-low AaeloHijm qrobijm Aelaajw kajHwaaH AaeloHejnw bkaal-qaarAenw Aelaajw׃
4.8 wmij gowj gaadowl Aaxxaer-low huqijm wmixxpaaTijm cadijqim kkol HatowraaH HazoAt Aaxxaer Aaanokij noten lipnejkaem Hajowm׃
4.9 raq Hixxaamaer lkaa wxxmor napxxkaa mAod paen-tixxkah Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer-raaAw Oejnaejkaa wpaen-jaaswrw milbaabkaa kol jmej hajaejkaa wHowdaOtaam lbaanaejkaa wlibnej baanaejkaa׃
4.10 jowm Aaxxaer Oaamadtaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa bhoreb baeAaemor jHwaaH Aelaj HaqHael-lij Aaet-HaaOaam wAaxxmiOem Aaet-dbaaraaj Aaxxaer jilmdwn ljirAaaH Aotij kaal-Hajaamijm Aaxxaer Hem hajijm Oal-HaaAadaamaaH wAaet-bnejHaem jlamedwn׃
4.11 watiqrbwn wataOamdwn tahat HaaHaar wHaaHaar boOer baaAexx Oad-leb Haxxaamajim hoxxaek Oaanaan waOaraapael׃
4.12 wajdaber jHwaaH Aalejkaem mitowk HaaAexx qowl dbaarijm Aataem xxomOijm wtmwnaaH Aejnkaem roAijm zwlaatij qowl׃
4.13 wajaged laakaem Aaet-brijtow Aaxxaer ciwaaH Aaetkaem laOaxowt Oaxaeraet Hadbaarijm wajiktbem Oal-xxnej luhowt Aabaanijm׃
4.14 wAotij ciwaaH jHwaaH baaOet HaHiwA llamed Aaetkaem huqijm wmixxpaaTijm laOaxotkaem Aotaam baaAaaraec Aaxxaer Aataem Oobrijm xxaamaaH lrixxtaaH׃
4.15 wnixxmartaem mAod lnapxxotejkaem kij loA rAijtaem kaal-tmwnaaH bjowm dibaer jHwaaH Aalejkaem bhoreb mitowk HaaAexx׃
4.16 paen-taxxhitwn waOaxijtaem laakaem paesael tmwnat kaal-saamael tabnijt zaakaar Aow nqebaaH׃
4.17 tabnijt kaal-bHemaaH Aaxxaer baaAaaraec tabnijt kaal-cipowr kaanaap Aaxxaer taaOwp baxxaamaajim׃
4.18 tabnijt kaal-romex baaAadaamaaH tabnijt kaal-daagaaH Aaxxaer-bamajim mitahat laaAaaraec׃
4.19 wpaen-tixaaA Oejnaejkaa HaxxaamajmaaH wraaAijtaa Aaet-Haxxaemaexx wAaet-Hajaareha wAaet-Hakowkaabijm kol cbaaA Haxxaamajim wnidahtaa wHixxtahawijtaa laaHaem waOabadtaam Aaxxaer haalaq jHwaaH AaeloHaejkaa Aotaam lkol HaaOamijm tahat kaal-Haxxaamaajim׃
4.20 wAaetkaem laaqah jHwaaH wajowciA Aaetkaem mikwr Habarzael mimicraajim liHjowt low lOam nahalaaH kajowm HazaeH׃
4.21 wajHwaaH HitAanaep-bij Oal-dibrejkaem wajixxaabaO lbiltij Oaabrij Aaet-Hajarden wlbiltij-boA Aael-HaaAaaraec HaTowbaaH Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH׃
4.22 kij Aaanokij met baaAaaraec HazoAt Aejnaenij Oober Aaet-Hajarden wAataem Oobrijm wijrixxtaem Aaet-HaaAaaraec HaTowbaaH HazoAt׃
4.23 Hixxaamrw laakaem paen-tixxkhw Aaet-brijt jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer kaarat Oimaakaem waOaxijtaem laakaem paesael tmwnat kol Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
4.24 kij jHwaaH AaeloHaejkaa Aexx AoklaaH HwA Ael qanaaA׃ p
4.25 kij-towlijd baanijm wbnej baanijm wnowxxantaem baaAaaraec wHixxhataem waOaxijtaem paesael tmwnat kol waOaxijtaem HaaraO bOejnej jHwaaH-AaeloHaejkaa lHakOijsow׃
4.26 HaOijdotij baakaem Hajowm Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec kij-Aaabod toAbedwn maHer meOal HaaAaaraec Aaxxaer Aataem Oobrijm Aaet-Hajarden xxaamaaH lrixxtaaH loA-taAarijkun jaamijm OaalaejHaa kij Hixxaamed tixxaamedwn׃
4.27 wHepijc jHwaaH Aaetkaem baaOamijm wnixxAartaem mtej mispaar bagowjim Aaxxaer jnaHeg jHwaaH Aaetkaem xxaamaaH׃
4.28 waOabadtaem-xxaam AaeloHijm maOaxeH jdej Aaadaam Oec waaAaebaen Aaxxaer loA-jirAwn wloA jixxmOwn wloA joAklwn wloA jrijhun׃
4.29 wbiqaxxtaem mixxaam Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa wmaacaaAtaa kij tidrxxaenw bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxaekaa׃
4.30 bacar lkaa wmcaaAwkaa kol Hadbaarijm HaaAelaeH bAaharijt Hajaamijm wxxabtaa Oad-jHwaaH AaeloHaejkaa wxxaamaOtaa bqolow׃
4.31 kij Ael rahwm jHwaaH AaeloHaejkaa loA jarpkaa wloA jaxxhijtaekaa wloA jixxkah Aaet-brijt Aabotaejkaa Aaxxaer nixxbaO laaHaem׃
4.32 kij xxAal-naaA ljaamijm riAxxonijm Aaxxaer-Haajw lpaanaejkaa lmin-Hajowm Aaxxaer baaraaA AaeloHijm Aaadaam Oal-HaaAaaraec wlmiqceH Haxxaamajim wOad-qceH Haxxaamaajim HaniHjaaH kadaabaar Hagaadowl HazaeH Aow HanixxmaO kaamoHw׃
4.33 HaxxaamaO Oaam qowl AaeloHijm mdaber mitowk-HaaAexx kaAaxxaer-xxaamaOtaa AataaH wajaehij׃
4.34 Aow HanisaaH AaeloHijm laabowA laaqahat low gowj miqaeraeb gowj bmasot bAotot wbmowptijm wbmilhaamaaH wbjaad hazaaqaaH wbizrowOa nTwjaaH wbmowraaAijm gdolijm kkol Aaxxaer-OaaxaaH laakaem jHwaaH AaeloHejkaem bmicrajim lOejnaejkaa׃
4.35 AataaH HaarAetaa laadaOat kij jHwaaH HwA HaaAaeloHijm Aejn Oowd milbadow׃
4.36 min-Haxxaamajim HixxmijOakaa Aaet-qolow ljasraekaa wOal-HaaAaaraec HaerAakaa Aaet-Aixxow HagdowlaaH wdbaaraajw xxaamaOtaa mitowk HaaAexx׃
4.37 wtahat kij AaaHab Aaet-Aabotaejkaa wajibhar bzarOow Aaharaajw wajowciAakaa bpaanaajw bkohow Hagaadol mimicraajim׃
4.38 lHowrijxx gowjim gdolijm waOacumijm mimkaa mipaanaejkaa laHabijAakaa laataet-lkaa Aaet-Aarcaam nahalaaH kajowm HazaeH׃
4.39 wjaadaOtaa Hajowm waHaxxebotaa Aael-lbaabaekaa kij jHwaaH HwA HaaAaeloHijm baxxaamajim mimaOal wOal-HaaAaaraec mitaahat Aejn Oowd׃
4.40 wxxaamartaa Aaet-huqaajw wAaet-micwotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm Aaxxaer jijTab lkaa wlbaanaejkaa Aaharaejkaa wlmaOan taAarijk jaamijm Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa kaal-Hajaamijm׃ p
4.41 Aaaz jabdijl moxxaeH xxaaloxx Oaarijm bOebaer Hajarden mizrhaaH xxaamaexx׃
4.42 laanus xxaamaaH rowceha Aaxxaer jircah Aaet-reOeHw biblij-daOat wHwA loA-xoneA low mitmowl xxilxxowm wnaas Aael-Aahat min-HaeOaarijm HaaAel waahaaj׃
4.43 Aaet-baecaer bamidbaar bAaeraec Hamijxxor laaruAwbenij wAaet-raaAmot bagilOaad lagaadij wAaet-gowlaan babaaxxaan lamnaxxij׃
4.44 wzoAt HatowraaH Aaxxaer-xaam moxxaeH lipnej bnej jixraaAel׃
4.45 AelaeH HaaOedot wHahuqijm wHamixxpaaTijm Aaxxaer dibaer moxxaeH Aael-bnej jixraaAel bceAtaam mimicraajim׃
4.46 bOebaer Hajarden bagajA mwl bejt pOowr bAaeraec sijhon maelaek HaaAaemorij Aaxxaer jowxxeb bhaexxbown Aaxxaer HikaaH moxxaeH wbnej jixraaAel bceAtaam mimicraajim׃
4.47 wajijrxxw Aaet-Aarcow wAaet-Aaeraec Oowg maelaek-Habaaxxaan xxnej malkej HaaAaemorij Aaxxaer bOebaer Hajarden mizrah xxaamaexx׃
4.48 meOaroOer Aaxxaer Oal-xpat-nahal Aarnon wOad-Har xijAon HwA haermown׃
4.49 wkaal-HaaOaraabaaH Oebaer Hajarden mizraahaaH wOad jaam HaaOaraabaaH tahat Aaxxdot HapisgaaH׃ p
4.1 ועתה ישראל שמע אל־החקים ואל־המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את־הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃
4.2 לא תספו על־הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את־מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃
4.3 עיניכם הראת את אשר־עשה יהוה בבעל פעור כי כל־האיש אשר הלך אחרי בעל־פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃
4.4 ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃
4.5 ראה ׀ למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃
4.6 ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל־החקים האלה ואמרו רק עם־חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃
4.7 כי מי־גוי גדול אשר־לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל־קראנו אליו׃
4.8 ומי גוי גדול אשר־לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃
4.9 רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן־תשכח את־הדברים אשר־ראו עיניך ופן־יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃
4.10 יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל־לי את־העם ואשמעם את־דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל־הימים אשר הם חיים על־האדמה ואת־בניהם ילמדון׃
4.11 ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד־לב השמים חשך ענן וערפל׃
4.12 וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול׃
4.13 ויגד לכם את־בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על־שני לחות אבנים׃
4.14 ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃
4.15 ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל־תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃
4.16 פן־תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל־סמל תבנית זכר או נקבה׃
4.17 תבנית כל־בהמה אשר בארץ תבנית כל־צפור כנף אשר תעוף בשמים׃
4.18 תבנית כל־רמש באדמה תבנית כל־דגה אשר־במים מתחת לארץ׃
4.19 ופן־תשא עיניך השמימה וראית את־השמש ואת־הירח ואת־הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל־השמים׃
4.20 ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃
4.21 ויהוה התאנף־בי על־דבריכם וישבע לבלתי עברי את־הירדן ולבלתי־בא אל־הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃
4.22 כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את־הירדן ואתם עברים וירשתם את־הארץ הטובה הזאת׃
4.23 השמרו לכם פן־תשכחו את־ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃
4.24 כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃ פ
4.25 כי־תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה־אלהיך להכעיסו׃
4.26 העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה לא־תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃
4.27 והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃
4.28 ועבדתם־שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא־יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃
4.29 ובקשתם משם את־יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל־לבבך ובכל־נפשך׃
4.30 בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃
4.31 כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את־ברית אבתיך אשר נשבע להם׃
4.32 כי שאל־נא לימים ראשנים אשר־היו לפניך למן־היום אשר ברא אלהים ׀ אדם על־הארץ ולמקצה השמים ועד־קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃
4.33 השמע עם קול אלהים מדבר מתוך־האש כאשר־שמעת אתה ויחי׃
4.34 או ׀ הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר־עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃
4.35 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃
4.36 מן־השמים השמיעך את־קלו ליסרך ועל־הארץ הראך את־אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃
4.37 ותחת כי אהב את־אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃
4.38 להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת־לך את־ארצם נחלה כיום הזה׃
4.39 וידעת היום והשבת אל־לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת אין עוד׃
4.40 ושמרת את־חקיו ואת־מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על־האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל־הימים׃ פ
4.41 אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש׃
4.42 לנס שמה רוצח אשר ירצח את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמול שלשום ונס אל־אחת מן־הערים האל וחי׃
4.43 את־בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת־ראמת בגלעד לגדי ואת־גולן בבשן למנשי׃
4.44 וזאת התורה אשר־שם משה לפני בני ישראל׃
4.45 אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל־בני ישראל בצאתם ממצרים׃
4.46 בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים׃
4.47 ויירשו את־ארצו ואת־ארץ ׀ עוג מלך־הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃
4.48 מערער אשר על־שפת־נחל ארנן ועד־הר שיאן הוא חרמון׃
4.49 וכל־הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה׃ פ
4.1 wOtH jxrAl xmO Al-Hhqjm wAl-HmxpTjm Axr Ankj mlmd Atkm lOxwt lmOn thjw wbAtm wjrxtm At-HArc Axr jHwH AlHj Abtjkm ntn lkm׃
4.2 lA tspw Ol-Hdbr Axr Ankj mcwH Atkm wlA tgrOw mmnw lxmr At-mcwt jHwH AlHjkm Axr Ankj mcwH Atkm׃
4.3 Ojnjkm HrAt At Axr-OxH jHwH bbOl pOwr kj kl-HAjx Axr Hlk Ahrj bOl-pOwr Hxmjdw jHwH AlHjk mqrbk׃
4.4 wAtm Hdbqjm bjHwH AlHjkm hjjm klkm Hjwm׃
4.5 rAH lmdtj Atkm hqjm wmxpTjm kAxr cwnj jHwH AlHj lOxwt kn bqrb HArc Axr Atm bAjm xmH lrxtH׃
4.6 wxmrtm wOxjtm kj HwA hkmtkm wbjntkm lOjnj HOmjm Axr jxmOwn At kl-Hhqjm HAlH wAmrw rq Om-hkm wnbwn Hgwj Hgdwl HzH׃
4.7 kj mj-gwj gdwl Axr-lw AlHjm qrbjm Aljw kjHwH AlHjnw bkl-qrAnw Aljw׃
4.8 wmj gwj gdwl Axr-lw hqjm wmxpTjm cdjqm kkl HtwrH HzAt Axr Ankj ntn lpnjkm Hjwm׃
4.9 rq Hxmr lk wxmr npxk mAd pn-txkh At-Hdbrjm Axr-rAw Ojnjk wpn-jswrw mlbbk kl jmj hjjk wHwdOtm lbnjk wlbnj bnjk׃
4.10 jwm Axr Omdt lpnj jHwH AlHjk bhrb bAmr jHwH Alj HqHl-lj At-HOm wAxmOm At-dbrj Axr jlmdwn ljrAH Atj kl-Hjmjm Axr Hm hjjm Ol-HAdmH wAt-bnjHm jlmdwn׃
4.11 wtqrbwn wtOmdwn tht HHr wHHr bOr bAx Od-lb Hxmjm hxk Onn wOrpl׃
4.12 wjdbr jHwH Aljkm mtwk HAx qwl dbrjm Atm xmOjm wtmwnH Ajnkm rAjm zwltj qwl׃
4.13 wjgd lkm At-brjtw Axr cwH Atkm lOxwt Oxrt Hdbrjm wjktbm Ol-xnj lhwt Abnjm׃
4.14 wAtj cwH jHwH bOt HHwA llmd Atkm hqjm wmxpTjm lOxtkm Atm bArc Axr Atm Obrjm xmH lrxtH׃
4.15 wnxmrtm mAd lnpxtjkm kj lA rAjtm kl-tmwnH bjwm dbr jHwH Aljkm bhrb mtwk HAx׃
4.16 pn-txhtwn wOxjtm lkm psl tmwnt kl-sml tbnjt zkr Aw nqbH׃
4.17 tbnjt kl-bHmH Axr bArc tbnjt kl-cpwr knp Axr tOwp bxmjm׃
4.18 tbnjt kl-rmx bAdmH tbnjt kl-dgH Axr-bmjm mtht lArc׃
4.19 wpn-txA Ojnjk HxmjmH wrAjt At-Hxmx wAt-Hjrh wAt-Hkwkbjm kl cbA Hxmjm wndht wHxthwjt lHm wObdtm Axr hlq jHwH AlHjk Atm lkl HOmjm tht kl-Hxmjm׃
4.20 wAtkm lqh jHwH wjwcA Atkm mkwr Hbrzl mmcrjm lHjwt lw lOm nhlH kjwm HzH׃
4.21 wjHwH HtAnp-bj Ol-dbrjkm wjxbO lbltj Obrj At-Hjrdn wlbltj-bA Al-HArc HTwbH Axr jHwH AlHjk ntn lk nhlH׃
4.22 kj Ankj mt bArc HzAt Ajnnj Obr At-Hjrdn wAtm Obrjm wjrxtm At-HArc HTwbH HzAt׃
4.23 Hxmrw lkm pn-txkhw At-brjt jHwH AlHjkm Axr krt Omkm wOxjtm lkm psl tmwnt kl Axr cwk jHwH AlHjk׃
4.24 kj jHwH AlHjk Ax AklH HwA Al qnA׃ p
4.25 kj-twljd bnjm wbnj bnjm wnwxntm bArc wHxhtm wOxjtm psl tmwnt kl wOxjtm HrO bOjnj jHwH-AlHjk lHkOjsw׃
4.26 HOjdtj bkm Hjwm At-Hxmjm wAt-HArc kj-Abd tAbdwn mHr mOl HArc Axr Atm Obrjm At-Hjrdn xmH lrxtH lA-tArjkn jmjm OljH kj Hxmd txmdwn׃
4.27 wHpjc jHwH Atkm bOmjm wnxArtm mtj mspr bgwjm Axr jnHg jHwH Atkm xmH׃
4.28 wObdtm-xm AlHjm mOxH jdj Adm Oc wAbn Axr lA-jrAwn wlA jxmOwn wlA jAklwn wlA jrjhn׃
4.29 wbqxtm mxm At-jHwH AlHjk wmcAt kj tdrxnw bkl-lbbk wbkl-npxk׃
4.30 bcr lk wmcAwk kl Hdbrjm HAlH bAhrjt Hjmjm wxbt Od-jHwH AlHjk wxmOt bqlw׃
4.31 kj Al rhwm jHwH AlHjk lA jrpk wlA jxhjtk wlA jxkh At-brjt Abtjk Axr nxbO lHm׃
4.32 kj xAl-nA ljmjm rAxnjm Axr-Hjw lpnjk lmn-Hjwm Axr brA AlHjm Adm Ol-HArc wlmqcH Hxmjm wOd-qcH Hxmjm HnHjH kdbr Hgdwl HzH Aw HnxmO kmHw׃
4.33 HxmO Om qwl AlHjm mdbr mtwk-HAx kAxr-xmOt AtH wjhj׃
4.34 Aw HnsH AlHjm lbwA lqht lw gwj mqrb gwj bmst bAtt wbmwptjm wbmlhmH wbjd hzqH wbzrwO nTwjH wbmwrAjm gdljm kkl Axr-OxH lkm jHwH AlHjkm bmcrjm lOjnjk׃
4.35 AtH HrAt ldOt kj jHwH HwA HAlHjm Ajn Owd mlbdw׃
4.36 mn-Hxmjm HxmjOk At-qlw ljsrk wOl-HArc HrAk At-Axw HgdwlH wdbrjw xmOt mtwk HAx׃
4.37 wtht kj AHb At-Abtjk wjbhr bzrOw Ahrjw wjwcAk bpnjw bkhw Hgdl mmcrjm׃
4.38 lHwrjx gwjm gdljm wOcmjm mmk mpnjk lHbjAk ltt-lk At-Arcm nhlH kjwm HzH׃
4.39 wjdOt Hjwm wHxbt Al-lbbk kj jHwH HwA HAlHjm bxmjm mmOl wOl-HArc mtht Ajn Owd׃
4.40 wxmrt At-hqjw wAt-mcwtjw Axr Ankj mcwk Hjwm Axr jjTb lk wlbnjk Ahrjk wlmOn tArjk jmjm Ol-HAdmH Axr jHwH AlHjk ntn lk kl-Hjmjm׃ p
4.41 Az jbdjl mxH xlx Orjm bObr Hjrdn mzrhH xmx׃
4.42 lns xmH rwch Axr jrch At-rOHw bblj-dOt wHwA lA-xnA lw mtmwl xlxwm wns Al-Aht mn-HOrjm HAl whj׃
4.43 At-bcr bmdbr bArc Hmjxr lrAwbnj wAt-rAmt bglOd lgdj wAt-gwln bbxn lmnxj׃
4.44 wzAt HtwrH Axr-xm mxH lpnj bnj jxrAl׃
4.45 AlH HOdt wHhqjm wHmxpTjm Axr dbr mxH Al-bnj jxrAl bcAtm mmcrjm׃
4.46 bObr Hjrdn bgjA mwl bjt pOwr bArc sjhn mlk HAmrj Axr jwxb bhxbwn Axr HkH mxH wbnj jxrAl bcAtm mmcrjm׃
4.47 wjjrxw At-Arcw wAt-Arc Owg mlk-Hbxn xnj mlkj HAmrj Axr bObr Hjrdn mzrh xmx׃
4.48 mOrOr Axr Ol-xpt-nhl Arnn wOd-Hr xjAn HwA hrmwn׃
4.49 wkl-HOrbH Obr Hjrdn mzrhH wOd jm HOrbH tht Axdt HpsgH׃ p
4.1 Et nunc, Israel, audi praecepta et iudicia, quae ego doceo vos, ut facientes ea vivatis et ingredientes possideatis terram, quam Dominus, Deus patrum vestrorum, daturus est vobis.
4.2 Non addetis ad verbum, quod vobis loquor, neque auferetis ex eo; custodite mandata Domini Dei vestri, quae ego praecipio vobis.
4.3 Oculi vestri viderunt omnia, quae fecit Dominus contra Baalphegor, quomodo contriverit omnes cultores eius de medio vestri;
4.4 vos autem, qui adhaeretis Domino Deo vestro, vivitis universi usque in praesentem diem.
4.5 En docui vos praecepta atque iudicia, sicut mandavit mihi Dominus Deus meus, ut faceretis ea in terra, quam possessuri estis,
4.6 et observaretis et impleretis opere. Haec est enim vestra sapientia et intellectus coram populis, ut audientes universa praecepta haec dicant: “En populus sapiens et intellegens, gens magna haec!”.
4.7 Quae est enim alia natio tam grandis, quae habeat deos appropinquantes sibi, sicut Dominus Deus noster adest cunctis obsecrationibus nostris?
4.8 Et quae est alia gens sic inclita, ut habeat praecepta iustaque iudicia, sicut est universa lex haec, quam ego proponam hodie ante oculos vestros?
4.9 Custodi igitur temetipsum et animam tuam sollicite, ne obliviscaris verborum, quae viderunt oculi tui, et ne excidant de corde tuo cunctis diebus vitae tuae. Docebis ea filios ac nepotes tuos
4.10 die, in quo stetisti coram Domino Deo tuo in Horeb, quando Dominus locutus est mihi: “Congrega ad me populum, ut audiant sermones meos et discant timere me omni tempore, quo vivunt in terra, doceantque filios suos”.
4.11 Et accessistis et stetistis ad radices montis, qui ardebat usque ad caelum, erantque in eo tenebrae, nubes et caligo.
4.12 Locutusque est Dominus ad vos de medio ignis; vocem verborum audistis et formam penitus non vidistis.
4.13 Et ostendit vobis pactum suum, quod praecepit, ut faceretis, et decem verba, quae scripsit in duabus tabulis lapideis.
4.14 Mihique mandavit in illo tempore, ut docerem vos praecepta et iudicia, quae facere deberetis in terra, quam possessuri estis.
4.15 Custodite igitur sollicite animas vestras. Non vidistis aliquam similitudinem in die, qua locutus est vobis Dominus in Horeb de medio ignis;
4.16 ne forte corrupti faciatis vobis sculptam similitudinem, imaginem masculi vel feminae,
4.17 similitudinem omnium iumentorum, quae sunt super terram, vel avium sub caelo volantium
4.18 atque reptilium, quae moventur in terra, sive piscium, qui sub terra morantur in aquis;
4.19 et ne forte oculis elevatis ad caelum videas solem et lunam et astra, omnem exercitum caeli, et errore deceptus adores ea et colas, quae attribuit Dominus Deus tuus cunctis gentibus, quae sub caelo sunt.
4.20 Vos autem tulit Dominus et eduxit de fornace ferrea Aegypti, ut haberet populum hereditarium, sicut est in praesenti die.
4.21 Iratusque est Dominus contra me propter sermones vestros et iuravit, ut non transirem Iordanem nec ingrederer terram optimam, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi in haereditatem.
4.22 Ecce morior in hac humo, non transibo Iordanem; vos transibitis et possidebitis terram egregiam hanc.
4.23 Cavete, ne quando obliviscamini pacti Domini Dei vestri, quod pepigit vobiscum, et faciatis vobis sculptam similitudinem omnium, quae fieri Dominus Deus tuus prohibuit;
4.24 quia Dominus Deus tuus ignis consumens est, Deus aemulator.
4.25 Si genueris filios ac nepotes, et morati fueritis in terra corruptique feceritis aliquam similitudinem sculptam patrantes malum coram Domino Deo tuo, ut eum ad iracundiam provocetis,
4.26 testes invoco contra vos hodie caelum et terram, cito perituros vos esse de terra, quam, transito Iordane, possessuri estis: non habitabitis in ea longo tempore, sed delebit vos Dominus
4.27 atque disperget in gentes, et remanebitis pauci in nationibus, ad quas vos ducturus est Dominus.
4.28 Ibique servietis diis, qui hominum manu fabricati sunt, ligno et lapidi, qui non vident nec audiunt nec comedunt nec odorantur.
4.29 Cumque quaesieris ibi Dominum Deum tuum, invenies eum, si tamen toto corde quaesieris eum et tota anima tua.
4.30 Postquam in tribulatione tua te invenerint omnia, quae praedicta sunt, novissimo tempore reverteris ad Dominum Deum tuum et audies vocem eius;
4.31 quia Deus misericors Dominus Deus tuus est, non dimittet te nec omnino delebit neque obliviscetur pacti, in quo iuravit patribus tuis.
4.32 Interroga de diebus antiquis, qui fuerunt ante te ex die, quo creavit Deus hominem super terram, et a summo caeli usque ad summum eius, si facta est aliquando huiuscemodi res magna, aut umquam cognitum est,
4.33 num audivit populus vocem Dei loquentis de medio ignis, sicut tu audisti et vixisti?
4.34 Aut tentavit Deus, ut ingrederetur et tolleret sibi gentem de medio nationis per tentationes, signa atque portenta, per pugnam et robustam manum extentumque brachium et terrores magnos, iuxta omnia, quae fecit pro vobis Dominus Deus vester in Aegypto, videntibus oculis tuis?
4.35 Tibi monstratum est, ut scires quoniam Dominus ipse est Deus, et non est alius praeter eum.
4.36 De caelo te fecit audire vocem suam, ut doceret te, et in terra ostendit tibi ignem suum maximum; et audisti verba illius de medio ignis,
4.37 quia dilexit patres tuos et elegit semen eorum post eos. Eduxitque te vultu suo in virtute sua magna ex Aegypto,
4.38 ut expelleret nationes maiores et fortiores te in introitu tuo et introduceret te daretque tibi terram earum in possessionem, sicut cernis in praesenti die.
4.39 Scito ergo hodie et cogitato in corde tuo quod Dominus ipse sit Deus in caelo sursum et in terra deorsum, et non sit alius.
4.40 Custodi praecepta eius atque mandata, quae ego praecipio tibi hodie, ut bene sit tibi et filiis tuis post te, et permaneas multo tempore super terram, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi ”.
4.41 Tunc separavit Moyses tres civitates trans Iordanem ad orientalem plagam,
4.42 ut confugiat ad eas, qui occiderit nolens proximum suum, nec fuerit inimicus ante unum et alterum diem, et ad harum aliquam urbium possit evadere et vivat:
4.43 Bosor in solitudine, quae sita est in terra campestri, pro tribu Ruben, et Ramoth in Galaad pro tribu Gad et Golan in Basan pro tribu Manasse.
4.44 Ista est lex, quam proposuit Moyses coram filiis Israel;
4.45 haec testimonia et praecepta atque iudicia, quae locutus est ad filios Israel, quando egressi sunt de Aegypto,
4.46 trans Iordanem in valle contra Bethphegor, in terra Sehon regis Amorraei, qui habitavit in Hesebon, quem percussit Moyses et filii Israel egressi ex Aegypto.
4.47 Et possederunt terram eius et terram Og regis Basan, duorum regum Amorraeorum, qui erant trans Iordanem ad solis ortum,
4.48 ab Aroer, quae sita est super ripam torrentis Arnon, usque ad montem Sion, qui est Hermon,
4.49 omnem Arabam trans Iordanem ad orientalem plagam usque ad mare Arabae et usque ad radices montis Phasga.
5.1 Und Mose berief ganz Israel und sprach zu ihnen: Höre, Israel, die Satzungen und Rechte, die ich heute vor euren Ohren rede; lernet und behaltet sie, daß ihr sie tuet!
5.2 Der HERR, unser Gott, hat auf dem Berge Horeb einen Bund mit uns gemacht.
5.3 Nicht mit unsern Vätern hat er diesen Bund gemacht, sondern mit uns, die wir heute hier sind und alle leben.
5.4 Von Angesicht zu Angesicht hat der HERR auf dem Berge aus dem Feuer heraus mit euch geredet.
5.5 Ich stand zu derselben Zeit zwischen dem HERRN und euch, um euch des HERRN Worte zu verkündigen; denn ihr fürchtetet euch vor dem Feuer und ginget nicht auf den Berg. Und er sprach:
5.6 Ich bin der HERR, dein Gott, der ich dich aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, geführt habe:
5.7 Du sollst keine andern Götter neben mir haben.
5.8 Du sollst dir kein Bildnis noch irgend ein Gleichnis machen, weder dessen, das droben im Himmel, noch dessen, das unten auf Erden, noch dessen, das in den Wassern unter der Erde ist.
5.9 Bete sie nicht an und diene ihnen nicht; denn ich, der HERR, dein Gott, bin ein eifriger Gott, welcher heimsucht der Väter Missetat an den Kindern bis in das dritte und vierte Glied derer, die mich hassen,
5.10 und tue Barmherzigkeit an vielen Tausenden, die mich lieben und meine Gebote halten.
5.11 Du sollst den Namen des HERRN, deines Gottes, nicht mißbrauchen; denn der HERR wird den nicht ungestraft lassen, der seinen Namen mißbraucht.
5.12 Beobachte den Sabbattag, daß du ihn heiligest, wie dir der HERR, dein Gott, geboten hat.
5.13 Sechs Tage sollst du arbeiten und alle deine Werke tun;
5.14 aber am siebenten Tag ist der Sabbat des HERRN, deines Gottes; da sollst du kein Werk tun, weder du, noch dein Sohn, noch deine Tochter, noch dein Knecht, noch deine Magd, noch dein Ochs, noch dein Esel, noch all dein Vieh, noch dein Fremdling, der innerhalb deiner Tore ist, damit dein Knecht und deine Magd ruhen wie du.
5.15 Denn du sollst bedenken, daß du auch Knecht gewesen bist in Ägyptenland, und daß der HERR, dein Gott, dich von dannen mit mächtiger Hand und ausgestrecktem Arm ausgeführt hat. Darum hat dir der HERR, dein Gott, geboten, daß du den Sabbattag halten sollst.
5.16 Du sollst deinen Vater und deine Mutter ehren, wie dir der HERR, dein Gott, geboten hat, auf daß du lange lebest, und es dir wohl gehe in dem Lande, das der HERR, dein Gott, dir gibt.
5.17 Du sollst nicht töten.
5.18 Du sollst nicht ehebrechen.
5.19 Du sollst nicht stehlen.
5.20 Du sollst kein falsches Zeugnis geben wider deinen Nächsten.
5.21 Laß dich nicht gelüsten deines Nächsten Weibes; laß dich nicht gelüsten deines Nächsten Hauses, noch seines Ackers, noch seines Knechtes, noch seiner Magd, noch seines Ochsen, noch seines Esels, noch alles dessen, was dein Nächster hat.
5.22 Das sind die Worte, die der HERR zu eurer ganzen Gemeinde redete auf dem Berge, mitten aus dem Feuer, den Wolken und der Dunkelheit, mit gewaltiger Stimme, und er tat nichts dazu. Und er schrieb sie auf zwei steinerne Tafeln und gab sie mir.
5.23 Als ihr aber die Stimme aus der Finsternis hörtet und der Berg im Feuer brannte, da tratet ihr zu mir, alle Obersten eurer Stämme und eure Ältesten und sprachet:
5.24 Siehe, der HERR, unser Gott, hat uns seine Herrlichkeit und seine Majestät sehen lassen, und wir haben aus dem Feuer heraus seine Stimme gehört; heute haben wir gesehen, daß Gott mit den Menschen redet und sie am Leben bleiben.
5.25 Und nun, warum sollen wir sterben? denn dieses große Feuer wird uns verzehren. Wenn wir die Stimme des HERRN, unsres Gottes, noch mehr hören, so müssen wir sterben.
5.26 Denn wer von allem Fleische könnte die Stimme des lebendigen Gottes aus dem Feuer heraus reden hören, wie wir, und am Leben bleiben?
5.27 Tritt du hinzu und höre alles, was der HERR, unser Gott, reden wird, und sage du es uns; alles, was der HERR, unser Gott, zu dir reden wird, das wollen wir hören und tun!
5.28 Als aber der HERR den Wortlaut eurer Rede hörte, die ihr mit mir redetet, sprach der HERR zu mir: Ich habe den Wortlaut der Rede dieses Volkes gehört, die sie mit dir geredet haben. Es ist alles gut, was sie gesagt haben.
5.29 O wenn sie doch immer ein solches Herz hätten, mich zu fürchten und alle meine Gebote zu halten ihr Leben lang, daß es ihnen wohl ginge und ihren Kindern ewiglich!
5.30 Gehe hin und sage ihnen: Kehret heim in eure Hütten!
5.31 Du aber sollst vor mir stehen, daß ich mit dir rede alle Gebote und Satzungen und Rechte, die du sie lehren sollst, daß sie darnach tun im Lande, das ich ihnen zu besitzen gebe!
5.32 So gebt nun acht, daß ihr tuet, wie der HERR, euer Gott, euch geboten hat, und weichet nicht, weder zur Rechten noch zur Linken,
5.33 sondern wandelt in allen Wegen, die euch der HERR, euer Gott, geboten hat, daß ihr leben möget, und daß es euch wohl gehe, und ihr lange lebet im Lande, das ihr einnehmen werdet!
5.1 καὶ ἐκάλεσεν μωυσῆς πάντα ισραηλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἄκουε ισραηλ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ὅσα ἐγὼ λαλῶ ἐν τοῖς ὠσὶν ὑμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ καὶ μαθήσεσθε αὐτὰ καὶ φυλάξεσθε ποιεῖν αὐτά
5.2 κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν διέθετο πρὸς ὑμᾶς διαθήκην ἐν χωρηβ
5.3 οὐχὶ τοῖς πατράσιν ὑμῶν διέθετο κύριος τὴν διαθήκην ταύτην ἀλλ' ἢ πρὸς ὑμᾶς ὑμεῖς ὧδε πάντες ζῶντες σήμερον
5.4 πρόσωπον κατὰ πρόσωπον ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός
5.5 κἀγὼ εἱστήκειν ἀνὰ μέσον κυρίου καὶ ὑμῶν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἀναγγεῖλαι ὑμῖν τὰ ῥήματα κυρίου ὅτι ἐφοβήθητε ἀπὸ προσώπου τοῦ πυρὸς καὶ οὐκ ἀνέβητε εἰς τὸ ὄρος λέγων
5.6 ἐγὼ κύριος ὁ θεός σου ὁ ἐξαγαγών σε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας
5.7 οὐκ ἔσονταί σοι θεοὶ ἕτεροι πρὸ προσώπου μου
5.8 οὐ ποιήσεις σεαυτῷ εἴδωλον οὐδὲ παντὸς ὁμοίωμα ὅσα ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ὅσα ἐν τῇ γῇ κάτω καὶ ὅσα ἐν τοῖς ὕδασιν ὑποκάτω τῆς γῆς
5.9 οὐ προσκυνήσεις αὐτοῖς οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεός σου θεὸς ζηλωτὴς ἀποδιδοὺς ἁμαρτίας πατέρων ἐπὶ τέκνα ἐπὶ τρίτην καὶ τετάρτην γενεὰν τοῖς μισοῦσίν με
5.10 καὶ ποιῶν ἔλεος εἰς χιλιάδας τοῖς ἀγαπῶσίν με καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰ προστάγματά μου
5.11 οὐ λήμψῃ τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ ματαίῳ οὐ γὰρ μὴ καθαρίσῃ κύριος τὸν λαμβάνοντα τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπὶ ματαίῳ
5.12 φύλαξαι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων ἁγιάζειν αὐτήν ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
5.13 ἓξ ἡμέρας ἐργᾷ καὶ ποιήσεις πάντα τὰ ἔργα σου
5.14 τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου καὶ πᾶν κτῆνός σου καὶ ὁ προσήλυτος ὁ παροικῶν ἐν σοί ἵνα ἀναπαύσηται ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου ὥσπερ καὶ σύ
5.15 καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ ἐξήγαγέν σε κύριος ὁ θεός σου ἐκεῖθεν ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ διὰ τοῦτο συνέταξέν σοι κύριος ὁ θεός σου ὥστε φυλάσσεσθαι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων καὶ ἁγιάζειν αὐτήν
5.16 τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ ἵνα μακροχρόνιος γένῃ ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι
5.17 οὐ φονεύσεις
5.18 οὐ μοιχεύσεις
5.19 οὐ κλέψεις
5.20 οὐ ψευδομαρτυρήσεις κατὰ τοῦ πλησίον σου μαρτυρίαν ψευδῆ
5.21 οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον σου οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν οἰκίαν τοῦ πλησίον σου οὔτε τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ οὔτε τὸν παῖδα αὐτοῦ οὔτε τὴν παιδίσκην αὐτοῦ οὔτε τοῦ βοὸς αὐτοῦ οὔτε τοῦ ὑποζυγίου αὐτοῦ οὔτε παντὸς κτήνους αὐτοῦ οὔτε ὅσα τῷ πλησίον σού ἐστιν
5.22 τὰ ῥήματα ταῦτα ἐλάλησεν κύριος πρὸς πᾶσαν συναγωγὴν ὑμῶν ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός σκότος γνόφος θύελλα φωνὴ μεγάλη καὶ οὐ προσέθηκεν καὶ ἔγραψεν αὐτὰ ἐπὶ δύο πλάκας λιθίνας καὶ ἔδωκέν μοι
5.23 καὶ ἐγένετο ὡς ἠκούσατε τὴν φωνὴν ἐκ μέσου τοῦ πυρὸς καὶ τὸ ὄρος ἐκαίετο πυρί καὶ προσήλθετε πρός με πάντες οἱ ἡγούμενοι τῶν φυλῶν ὑμῶν καὶ ἡ γερουσία ὑμῶν
5.24 καὶ ἐλέγετε ἰδοὺ ἔδειξεν ἡμῖν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τὴν δόξαν αὐτοῦ καὶ τὴν φωνὴν αὐτοῦ ἠκούσαμεν ἐκ μέσου τοῦ πυρός ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ εἴδομεν ὅτι λαλήσει ὁ θεὸς πρὸς ἄνθρωπον καὶ ζήσεται
5.25 καὶ νῦν μὴ ἀποθάνωμεν ὅτι ἐξαναλώσει ἡμᾶς τὸ πῦρ τὸ μέγα τοῦτο ἐὰν προσθώμεθα ἡμεῖς ἀκοῦσαι τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἔτι καὶ ἀποθανούμεθα
5.26 τίς γὰρ σάρξ ἥτις ἤκουσεν φωνὴν θεοῦ ζῶντος λαλοῦντος ἐκ μέσου τοῦ πυρὸς ὡς ἡμεῖς καὶ ζήσεται
5.27 πρόσελθε σὺ καὶ ἄκουσον ὅσα ἐὰν εἴπῃ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν καὶ σὺ λαλήσεις πρὸς ἡμᾶς πάντα ὅσα ἂν λαλήσῃ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πρὸς σέ καὶ ἀκουσόμεθα καὶ ποιήσομεν
5.28 καὶ ἤκουσεν κύριος τὴν φωνὴν τῶν λόγων ὑμῶν λαλούντων πρός με καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἤκουσα τὴν φωνὴν τῶν λόγων τοῦ λαοῦ τούτου ὅσα ἐλάλησαν πρὸς σέ ὀρθῶς πάντα ὅσα ἐλάλησαν
5.29 τίς δώσει οὕτως εἶναι τὴν καρδίαν αὐτῶν ἐν αὐτοῖς ὥστε φοβεῖσθαί με καὶ φυλάσσεσθαι τὰς ἐντολάς μου πάσας τὰς ἡμέρας ἵνα εὖ ᾖ αὐτοῖς καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῶν δι' αἰῶνος
5.30 βάδισον εἰπὸν αὐτοῖς ἀποστράφητε ὑμεῖς εἰς τοὺς οἴκους ὑμῶν
5.31 σὺ δὲ αὐτοῦ στῆθι μετ' ἐμοῦ καὶ λαλήσω πρὸς σὲ τὰς ἐντολὰς καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ὅσα διδάξεις αὐτούς καὶ ποιείτωσαν ἐν τῇ γῇ ἣν ἐγὼ δίδωμι αὐτοῖς ἐν κλήρῳ
5.32 καὶ φυλάξεσθε ποιεῖν ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου οὐκ ἐκκλινεῖτε εἰς δεξιὰ οὐδὲ εἰς ἀριστερὰ
5.33 κατὰ πᾶσαν τὴν ὁδόν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου πορεύεσθαι ἐν αὐτῇ ὅπως καταπαύσῃ σε καὶ εὖ σοι ᾖ καὶ μακροημερεύσητε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κληρονομήσετε
5.1 kai ekalesen mohysehs panta israehl kai eipen pros aytoys akoye israehl ta dikaiohmata kai ta krimata osa egoh laloh en tois ohsin ymohn en teh ehmera tayteh kai mathehsesthe ayta kai phylaxesthe poiein ayta
5.2 kyrios o theos ymohn dietheto pros ymas diathehkehn en chohrehb
5.3 oychi tois patrasin ymohn dietheto kyrios tehn diathehkehn taytehn all' eh pros ymas ymeis ohde pantes zohntes sehmeron
5.4 prosohpon kata prosohpon elalehsen kyrios pros ymas en toh orei ek mesoy toy pyros
5.5 kagoh eistehkein ana meson kyrioy kai ymohn en toh kairoh ekeinoh anaggeilai ymin ta rehmata kyrioy oti ephobehthehte apo prosohpoy toy pyros kai oyk anebehte eis to oros legohn
5.6 egoh kyrios o theos soy o exagagohn se ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias
5.7 oyk esontai soi theoi eteroi pro prosohpoy moy
5.8 oy poiehseis seaytoh eidohlon oyde pantos omoiohma osa en toh oyranoh anoh kai osa en teh geh katoh kai osa en tois ydasin ypokatoh tehs gehs
5.9 oy proskynehseis aytois oyde meh latreysehs aytois oti egoh eimi kyrios o theos soy theos zehlohtehs apodidoys amartias paterohn epi tekna epi tritehn kai tetartehn genean tois misoysin me
5.10 kai poiohn eleos eis chiliadas tois agapohsin me kai tois phylassoysin ta prostagmata moy
5.11 oy lehmpseh to onoma kyrioy toy theoy soy epi mataioh oy gar meh kathariseh kyrios ton lambanonta to onoma aytoy epi mataioh
5.12 phylaxai tehn ehmeran tohn sabbatohn agiazein aytehn on tropon eneteilato soi kyrios o theos soy
5.13 ex ehmeras erga kai poiehseis panta ta erga soy
5.14 teh de ehmera teh ebdomeh sabbata kyrioh toh theoh soy oy poiehseis en ayteh pan ergon sy kai oi yioi soy kai eh thygatehr soy o pais soy kai eh paidiskeh soy o boys soy kai to ypozygion soy kai pan ktehnos soy kai o prosehlytos o paroikohn en soi ina anapaysehtai o pais soy kai eh paidiskeh soy ohsper kai sy
5.15 kai mnehsthehseh oti oiketehs ehstha en geh aigyptoh kai exehgagen se kyrios o theos soy ekeithen en cheiri krataia kai en brachioni ypsehloh dia toyto synetaxen soi kyrios o theos soy ohste phylassesthai tehn ehmeran tohn sabbatohn kai agiazein aytehn
5.16 tima ton patera soy kai tehn mehtera soy on tropon eneteilato soi kyrios o theos soy ina ey soi genehtai kai ina makrochronios geneh epi tehs gehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi
5.17 oy phoneyseis
5.18 oy moicheyseis
5.19 oy klepseis
5.20 oy pseydomartyrehseis kata toy plehsion soy martyrian pseydeh
5.21 oyk epithymehseis tehn gynaika toy plehsion soy oyk epithymehseis tehn oikian toy plehsion soy oyte ton agron aytoy oyte ton paida aytoy oyte tehn paidiskehn aytoy oyte toy boos aytoy oyte toy ypozygioy aytoy oyte pantos ktehnoys aytoy oyte osa toh plehsion soy estin
5.22 ta rehmata tayta elalehsen kyrios pros pasan synagohgehn ymohn en toh orei ek mesoy toy pyros skotos gnophos thyella phohneh megaleh kai oy prosethehken kai egrapsen ayta epi dyo plakas lithinas kai edohken moi
5.23 kai egeneto ohs ehkoysate tehn phohnehn ek mesoy toy pyros kai to oros ekaieto pyri kai prosehlthete pros me pantes oi ehgoymenoi tohn phylohn ymohn kai eh geroysia ymohn
5.24 kai elegete idoy edeixen ehmin kyrios o theos ehmohn tehn doxan aytoy kai tehn phohnehn aytoy ehkoysamen ek mesoy toy pyros en teh ehmera tayteh eidomen oti lalehsei o theos pros anthrohpon kai zehsetai
5.25 kai nyn meh apothanohmen oti exanalohsei ehmas to pyr to mega toyto ean prosthohmetha ehmeis akoysai tehn phohnehn kyrioy toy theoy ehmohn eti kai apothanoymetha
5.26 tis gar sarx ehtis ehkoysen phohnehn theoy zohntos laloyntos ek mesoy toy pyros ohs ehmeis kai zehsetai
5.27 proselthe sy kai akoyson osa ean eipeh kyrios o theos ehmohn kai sy lalehseis pros ehmas panta osa an lalehseh kyrios o theos ehmohn pros se kai akoysometha kai poiehsomen
5.28 kai ehkoysen kyrios tehn phohnehn tohn logohn ymohn laloyntohn pros me kai eipen kyrios pros me ehkoysa tehn phohnehn tohn logohn toy laoy toytoy osa elalehsan pros se orthohs panta osa elalehsan
5.29 tis dohsei oytohs einai tehn kardian aytohn en aytois ohste phobeisthai me kai phylassesthai tas entolas moy pasas tas ehmeras ina ey eh aytois kai tois yiois aytohn di' aiohnos
5.30 badison eipon aytois apostraphehte ymeis eis toys oikoys ymohn
5.31 sy de aytoy stehthi met' emoy kai lalehsoh pros se tas entolas kai ta dikaiohmata kai ta krimata osa didaxeis aytoys kai poieitohsan en teh geh ehn egoh didohmi aytois en klehroh
5.32 kai phylaxesthe poiein on tropon eneteilato soi kyrios o theos soy oyk ekklineite eis dexia oyde eis aristera
5.33 kata pasan tehn odon ehn eneteilato soi kyrios o theos soy poreyesthai en ayteh opohs katapayseh se kai ey soi eh kai makroehmereysehte epi tehs gehs ehs klehronomehsete
5.1 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיֹּום וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם׃
5.2 יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב׃
5.3 לֹא אֶת־אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְהוָה אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיֹּום כֻּלָּנוּ חַיִּים׃
5.4 פָּנִים ׀ בְּפָנִים דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתֹּוךְ הָאֵשׁ׃
5.5 אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין־יְהוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת־דְּבַר יְהוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא־עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר׃ ס
5.6 אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
5.7 לֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָיַ׃
5.8 לֹא־תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶסֶל ׀ כָּל־תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם ׀ מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם ׀ מִתַּחַת לָאָרֶץ׃
5.9 לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹות עַל־בָּנִים וְעַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃
5.10 וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָי׃ ק) ס
5.11 לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמֹו לַשָּׁוְא׃ ס
5.12 שָׁמֹור אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֹׁו כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ׃
5.13 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ׃
5.14 וְיֹום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת ׀ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ־וַאֲמָתֶךָ וְשֹׁורְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל־בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמֹוךָ׃
5.15 וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ ׀ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל־כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשֹׂות אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת׃ ס
5.16 כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן ׀ יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ ס
5.17 לֹא תִּרְצָח׃ ס
5.18 וְלֹא תִּנְאָף׃ ס
5.19 וְלֹא תִּגְנֹב׃ ס
5.20 וְלֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא׃ ס
5.21 וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ס וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדֹּו וַאֲמָתֹו שֹׁורֹו וַחֲמֹרֹו וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ׃ ס
5.22 אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶם בָּהָר מִתֹּוךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קֹול גָּדֹול וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל־שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי׃
5.23 וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת־הַקֹּול מִתֹּוךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם׃
5.24 וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת־כְּבֹדֹו וְאֶת־גָּדְלֹו וְאֶת־קֹלֹו שָׁמַעְנוּ מִתֹּוךְ הָאֵשׁ הַיֹּום הַזֶּה רָאִינוּ כִּי־יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וָחָי׃
5.25 וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם־יֹסְפִים ׀ אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת־קֹול יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עֹוד וָמָתְנוּ׃
5.26 כִּי מִי כָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קֹול אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתֹּוךְ־הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי׃
5.27 קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ ׀ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ׃
5.28 וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת־קֹול דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי מַעְתִּי אֶת־קֹול דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל־אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ׃
5.29 מִי־יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת־כָּל־מִצְוֹתַי כָּל־הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם׃
5.30 לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם׃
5.31 וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל־הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ׃
5.32 וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂות כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל׃
5.33 בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטֹוב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן׃
5.1 wajiqraaA moxxaeH Aael-kaal-jixraaAel wajoAmaer AaleHaem xxmaO jixraaAel Aaet-Hahuqijm wAaet-HamixxpaaTijm Aaxxaer Aaanokij dober bAaaznejkaem Hajowm wlmadtaem Aotaam wxxmartaem laOaxotaam׃
5.2 jHwaaH AaeloHejnw kaarat Oimaanw brijt bhoreb׃
5.3 loA Aaet-Aabotejnw kaarat jHwaaH Aaet-Habrijt HazoAt kij Aitaanw Aanahnw AelaeH poH Hajowm kulaanw hajijm׃
5.4 paanijm bpaanijm dibaer jHwaaH Oimaakaem baaHaar mitowk HaaAexx׃
5.5 Aaanokij Oomed bejn-jHwaaH wbejnejkaem baaOet HaHiwA lHagijd laakaem Aaet-dbar jHwaaH kij jreAtaem mipnej HaaAexx wloA-Oalijtaem baaHaar leAmor׃ s
5.6 Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer HowceAtijkaa meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm׃
5.7 loA jiHjaeH-lkaa AaeloHijm Aaherijm Oal-paanaaja׃
5.8 loA-taOaxaeH-lkaa paesael kaal-tmwnaaH Aaxxaer baxxaamajim mimaOal waAaxxaer baaAaaraec mitaahat waAaxxaer bamajim mitahat laaAaaraec׃
5.9 loA-tixxtahawaeH laaHaem wloA taaOaabdem kij Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Ael qanaaA poqed Oawon Aaabowt Oal-baanijm wOal-xxilexxijm wOal-ribeOijm lxonAaaj׃
5.10 wOoxaeH haesaed laAalaapijm lAoHabaj wlxxomrej [micwotow k] (micwotaaj׃ q) s
5.11 loA tixaaA Aaet-xxem-jHwaaH AaeloHaejkaa laxxaawA kij loA jnaqaeH jHwaaH Aet Aaxxaer-jixaaA Aaet-xxmow laxxaawA׃ s
5.12 xxaamowr Aaet-jowm Haxxabaat lqadxxow kaAaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa ׃
5.13 xxexxaet jaamijm taOabod wOaaxijtaa kaal-mlaAktaekaa׃
5.14 wjowm HaxxbijOij xxabaat lajHwaaH AaeloHaejkaa loA taOaxaeH kaal-mlaaAkaaH AataaH wbinkaa-wbitaekaa wOabdkaa-waAamaataekaa wxxowrkaa wahamorkaa wkaal-bHaemtaekaa wgerkaa Aaxxaer bixxOaaraejkaa lmaOan jaanwha Oabdkaa waAamaatkaa kaamowkaa׃
5.15 wzaakartaa kij-Oaebaed Haajijtaa bAaeraec micrajim wajociAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa mixxaam bjaad hazaaqaaH wbizroOa nTwjaaH Oal-ken ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa laOaxowt Aaet-jowm Haxxabaat׃ s
5.16 kabed Aaet-Aaabijkaa wAaet-Aimaekaa kaAaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa lmaOan jaAarijkun jaamaejkaa wlmaOan jijTab laak Oal HaaAadaamaaH Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃ s
5.17 loA tircaah׃ s
5.18 wloA tinAaap׃ s
5.19 wloA tignob׃ s
5.20 wloA-taOanaeH breOakaa Oed xxaawA׃ s
5.21 wloA tahmod Aexxaet reOaekaa s wloA titAawaeH bejt reOaekaa xaadeHw wOabdow waAamaatow xxowrow wahamorow wkol Aaxxaer lreOaekaa׃ s
5.22 Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH dibaer jHwaaH Aael-kaal-qHalkaem baaHaar mitowk HaaAexx HaeOaanaan wHaaOaraapael qowl gaadowl wloA jaasaap wajiktbem Oal-xxnej luhot Aabaanijm wajitnem Aelaaj׃
5.23 wajHij kxxaamOakaem Aaet-Haqowl mitowk Hahoxxaek wHaaHaar boOer baaAexx watiqrbwn Aelaj kaal-raaAxxej xxibTejkaem wziqnejkaem׃
5.24 watoAmrw Hen HaerAaanw jHwaaH AaeloHejnw Aaet-kbodow wAaet-gaadlow wAaet-qolow xxaamaOnw mitowk HaaAexx Hajowm HazaeH raaAijnw kij-jdaber AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam waahaaj׃
5.25 wOataaH laamaaH naamwt kij toAklenw HaaAexx HagdolaaH HazoAt Aim-jospijm Aanahnw lixxmoOa Aaet-qowl jHwaaH AaeloHejnw Oowd waamaatnw׃
5.26 kij mij kaal-baaxaar Aaxxaer xxaamaO qowl AaeloHijm hajijm mdaber mitowk-HaaAexx kaamonw wajaehij׃
5.27 qrab AataaH wxxamaaO Aet kaal-Aaxxaer joAmar jHwaaH AaeloHejnw wAat tdaber Aelejnw Aet kaal-Aaxxaer jdaber jHwaaH AaeloHejnw Aelaejkaa wxxaamaOnw wOaaxijnw׃
5.28 wajixxmaO jHwaaH Aaet-qowl dibrejkaem bdabaerkaem Aelaaj wajoAmaer jHwaaH Aelaj maOtij Aaet-qowl dibrej HaaOaam HazaeH Aaxxaer dibrw Aelaejkaa HejTijbw kaal-Aaxxaer diberw׃
5.29 mij-jiten wHaajaaH lbaabaam zaeH laaHaem ljirAaaH Aotij wlixxmor Aaet-kaal-micwotaj kaal-Hajaamijm lmaOan jijTab laaHaem wlibnejHaem lOolaam׃
5.30 lek Aaemor laaHaem xxwbw laakaem lAaaHaalejkaem׃
5.31 wAataaH poH Oamod Oimaadij waAadabraaH Aelaejkaa Aet kaal-HamicwaaH wHahuqijm wHamixxpaaTijm Aaxxaer tlamdem wOaaxw baaAaaraec Aaxxaer Aaanokij noten laaHaem lrixxtaaH׃
5.32 wxxmartaem laOaxowt kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHejkaem Aaetkaem loA taasurw jaamijn wxmoAl׃
5.33 bkaal-Hadaeraek Aaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHejkaem Aaetkaem telekw lmaOan tihjwn wTowb laakaem wHaAaraktaem jaamijm baaAaaraec Aaxxaer tijraaxxwn׃
5.1 ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃
5.2 יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃
5.3 לא את־אבתינו כרת יהוה את־הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃
5.4 פנים ׀ בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃
5.5 אנכי עמד בין־יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר׃ ס
5.6 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃
5.7 לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃
5.8 לא־תעשה־לך פסל ׀ כל־תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים ׀ מתחת לארץ׃
5.9 לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים ועל־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃
5.10 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי [מצותו כ] (מצותי׃ ק) ס
5.11 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ ס
5.12 שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך ׀ יהוה אלהיך ׃
5.13 ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך׃
5.14 ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך ועבדך־ואמתך ושורך וחמרך וכל־בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃
5.15 וזכרת כי־עבד היית ׀ בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על־כן צוך יהוה אלהיך לעשות את־יום השבת׃ ס
5.16 כבד את־אביך ואת־אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען ׀ יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס
5.17 לא תרצח׃ ס
5.18 ולא תנאף׃ ס
5.19 ולא תגנב׃ ס
5.20 ולא־תענה ברעך עד שוא׃ ס
5.21 ולא תחמד אשת רעך ס ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ ס
5.22 את־הדברים האלה דבר יהוה אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי׃
5.23 ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ראשי שבטיכם וזקניכם׃
5.24 ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את־כבדו ואת־גדלו ואת־קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי־ידבר אלהים את־האדם וחי׃
5.25 ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם־יספים ׀ אנחנו לשמע את־קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃
5.26 כי מי כל־בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך־האש כמנו ויחי׃
5.27 קרב אתה ושמע את כל־אשר יאמר יהוה אלהינו ואת ׀ תדבר אלינו את כל־אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃
5.28 וישמע יהוה את־קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי מעתי את־קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל־אשר דברו׃
5.29 מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃
5.30 לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃
5.31 ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל־המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃
5.32 ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃
5.33 בכל־הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃
5.1 wjqrA mxH Al-kl-jxrAl wjAmr AlHm xmO jxrAl At-Hhqjm wAt-HmxpTjm Axr Ankj dbr bAznjkm Hjwm wlmdtm Atm wxmrtm lOxtm׃
5.2 jHwH AlHjnw krt Omnw brjt bhrb׃
5.3 lA At-Abtjnw krt jHwH At-Hbrjt HzAt kj Atnw Anhnw AlH pH Hjwm klnw hjjm׃
5.4 pnjm bpnjm dbr jHwH Omkm bHr mtwk HAx׃
5.5 Ankj Omd bjn-jHwH wbjnjkm bOt HHwA lHgjd lkm At-dbr jHwH kj jrAtm mpnj HAx wlA-Oljtm bHr lAmr׃ s
5.6 Ankj jHwH AlHjk Axr HwcAtjk mArc mcrjm mbjt Obdjm׃
5.7 lA jHjH-lk AlHjm Ahrjm Ol-pnj׃
5.8 lA-tOxH-lk psl kl-tmwnH Axr bxmjm mmOl wAxr bArc mtht wAxr bmjm mtht lArc׃
5.9 lA-txthwH lHm wlA tObdm kj Ankj jHwH AlHjk Al qnA pqd Own Abwt Ol-bnjm wOl-xlxjm wOl-rbOjm lxnAj׃
5.10 wOxH hsd lAlpjm lAHbj wlxmrj [mcwtw k] (mcwtj׃ q) s
5.11 lA txA At-xm-jHwH AlHjk lxwA kj lA jnqH jHwH At Axr-jxA At-xmw lxwA׃ s
5.12 xmwr At-jwm Hxbt lqdxw kAxr cwk jHwH AlHjk ׃
5.13 xxt jmjm tObd wOxjt kl-mlAktk׃
5.14 wjwm HxbjOj xbt ljHwH AlHjk lA tOxH kl-mlAkH AtH wbnk-wbtk wObdk-wAmtk wxwrk whmrk wkl-bHmtk wgrk Axr bxOrjk lmOn jnwh Obdk wAmtk kmwk׃
5.15 wzkrt kj-Obd Hjjt bArc mcrjm wjcAk jHwH AlHjk mxm bjd hzqH wbzrO nTwjH Ol-kn cwk jHwH AlHjk lOxwt At-jwm Hxbt׃ s
5.16 kbd At-Abjk wAt-Amk kAxr cwk jHwH AlHjk lmOn jArjkn jmjk wlmOn jjTb lk Ol HAdmH Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃ s
5.17 lA trch׃ s
5.18 wlA tnAp׃ s
5.19 wlA tgnb׃ s
5.20 wlA-tOnH brOk Od xwA׃ s
5.21 wlA thmd Axt rOk s wlA ttAwH bjt rOk xdHw wObdw wAmtw xwrw whmrw wkl Axr lrOk׃ s
5.22 At-Hdbrjm HAlH dbr jHwH Al-kl-qHlkm bHr mtwk HAx HOnn wHOrpl qwl gdwl wlA jsp wjktbm Ol-xnj lht Abnjm wjtnm Alj׃
5.23 wjHj kxmOkm At-Hqwl mtwk Hhxk wHHr bOr bAx wtqrbwn Alj kl-rAxj xbTjkm wzqnjkm׃
5.24 wtAmrw Hn HrAnw jHwH AlHjnw At-kbdw wAt-gdlw wAt-qlw xmOnw mtwk HAx Hjwm HzH rAjnw kj-jdbr AlHjm At-HAdm whj׃
5.25 wOtH lmH nmwt kj tAklnw HAx HgdlH HzAt Am-jspjm Anhnw lxmO At-qwl jHwH AlHjnw Owd wmtnw׃
5.26 kj mj kl-bxr Axr xmO qwl AlHjm hjjm mdbr mtwk-HAx kmnw wjhj׃
5.27 qrb AtH wxmO At kl-Axr jAmr jHwH AlHjnw wAt tdbr Aljnw At kl-Axr jdbr jHwH AlHjnw Aljk wxmOnw wOxjnw׃
5.28 wjxmO jHwH At-qwl dbrjkm bdbrkm Alj wjAmr jHwH Alj mOtj At-qwl dbrj HOm HzH Axr dbrw Aljk HjTjbw kl-Axr dbrw׃
5.29 mj-jtn wHjH lbbm zH lHm ljrAH Atj wlxmr At-kl-mcwtj kl-Hjmjm lmOn jjTb lHm wlbnjHm lOlm׃
5.30 lk Amr lHm xwbw lkm lAHljkm׃
5.31 wAtH pH Omd Omdj wAdbrH Aljk At kl-HmcwH wHhqjm wHmxpTjm Axr tlmdm wOxw bArc Axr Ankj ntn lHm lrxtH׃
5.32 wxmrtm lOxwt kAxr cwH jHwH AlHjkm Atkm lA tsrw jmjn wxmAl׃
5.33 bkl-Hdrk Axr cwH jHwH AlHjkm Atkm tlkw lmOn thjwn wTwb lkm wHArktm jmjm bArc Axr tjrxwn׃
5.1 Vocavitque Moyses omnem Israelem et dixit ad eos: “ Audi, Israel, praecepta atque iudicia, quae ego loquor in auribus vestris hodie; discite ea et opere complete.
5.2 Dominus Deus noster pepigit nobiscum foedus in Horeb.
5.3 Non cum patribus nostris iniit pactum hoc sed nobiscum, qui in praesentiarum hic sumus, omnibus nobis, qui vivimus.
5.4 Facie ad faciem locutus est vobis in monte de medio ignis;
5.5 ego sequester et medius fui inter Dominum et vos in tempore illo, ut annuntiarem vobis verba eius; timuistis enim ignem et non ascendistis in montem. Et ait:
5.6 “Ego Dominus Deus tuus, qui eduxi te de terra Aegypti, de domo servitutis.
5.7 Non habebis deos alienos in conspectu meo.
5.8 Non facies tibi sculptile nec similitudinem omnium, quae in caelo sunt desuper et quae in terra deorsum et quae versantur in aquis sub terra.
5.9 Non adorabis ea et non coles: Ego enim sum Dominus Deus tuus, Deus aemulator, reddens iniquitatem patrum super filios in tertiam et quartam generationem his, qui oderunt me,
5.10 et faciens misericordiam in multa milia diligentibus me et custodientibus praecepta mea.
5.11 Non usurpabis nomen Domini Dei tui frustra, quia non erit impunitus, qui super re vana nomen eius assumpserit.
5.12 Observa diem sabbati, ut sanctifices eum, sicut praecepit tibi Dominus Deus tuus.
5.13 Sex diebus operaberis et facies omnia opera tua.
5.14 Septimus dies sabbatum est Domino Deo tuo. Non facies in eo quidquam operis tu et filius tuus et filia, servus et ancilla et bos et asinus et omne iumentum tuum et peregrinus tuus, qui est intra portas tuas, ut requiescat servus tuus et ancilla tua sicut et tu.
5.15 Memento quod et ipse servieris in Aegypto, et eduxerit te inde Dominus Deus tuus in manu forti et brachio extento: idcirco praecepit tibi, ut observares diem sabbati.
5.16 Honora patrem tuum et matrem, sicut praecepit tibi Dominus Deus tuus, ut longo vivas tempore et bene sit tibi in terra, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi.
5.17 Non occides.
5.18 Neque moechaberis.
5.19 Furtumque non facies.
5.20 Nec loqueris contra proximum tuum falsum testimonium.
5.21 Nec concupisces uxorem proximi tui. Nec desiderabis domum proximi tui, non agrum, non servum, non ancillam, non bovem, non asinum et universa, quae illius sunt”.
5.22 Haec verba locutus est Dominus ad omnem multitudinem vestram in monte, de medio ignis et nubis et caliginis voce magna nihil addens amplius; et scripsit ea in duabus tabulis lapideis, quas tradidit mihi.
5.23 Vos autem, postquam audistis vocem de medio tenebrarum et montem ardere vidistis, accessistis ad me omnes principes tribuum et maiores natu
5.24 atque dixistis: “Ecce ostendit nobis Dominus Deus noster maiestatem et magnitudinem suam; vocem eius audivimus de medio ignis et probavimus hodie quod, loquente Deo cum homine, vixerit homo.
5.25 Nunc autem cur moriemur, et devorabit nos ignis hic maximus? Si enim audierimus ultra vocem Domini Dei nostri, moriemur.
5.26 Quid est omnis caro, ut audiat vocem Dei viventis, qui de medio ignis loquitur, sicut nos audivimus, et possit vivere?
5.27 Tu magis accede et audi cuncta, quae dixerit Dominus Deus noster, et tu loqueris ad nos cuncta, quae dixerit Dominus Deus noster tibi, et nos audientes faciemus ea”.
5.28 Quod cum audisset Dominus, ait ad me: “Audivi vocem verborum populi huius, quae locuti sunt tibi: bene omnia sunt locuti.
5.29 Quis det talem eos habere mentem, ut timeant me et custodiant universa mandata mea in omni tempore, ut bene sit eis et filiis eorum in sempiternum?
5.30 Vade et dic eis: Revertimini in tentoria vestra.
5.31 Tu vero, hic sta mecum, et loquar tibi omnia mandata et praecepta atque iudicia, quae docebis eos, ut faciant ea in terra, quam dabo illis in possessionem”.
5.32 Custodite igitur et facite, quae praecepit Dominus Deus vester vobis; non declinabitis neque ad dexteram neque ad sinistram,
5.33 sed per totam viam, quam praecepit Dominus Deus vester, ambulabitis, ut vivatis, et bene sit vobis, et protelentur dies in terra possessionis vestrae.
6.1 Dies sind die Gebote, Satzungen und Rechte, die der HERR, euer Gott, euch zu lehren geboten hat, daß ihr sie tun sollt im Lande, dahin ihr ziehet, um es einzunehmen;
6.2 daß du den HERRN, deinen Gott, fürchtest und beobachtest alle seine Satzungen und Gebote, die ich dir gebiete, du und deine Kinder und deine Kindeskinder alle Tage deines Lebens, auf daß du lange lebest.
6.3 So höre nun, Israel, und siehe, daß du sie tuest, daß es dir wohl gehe und ihr sehr gemehret werdet im Lande, das von Milch und Honig fließt, wie der HERR, der Gott deiner Väter, versprochen hat.
6.4 Höre Israel, der HERR ist unser Gott, der HERR allein.
6.5 Und du sollst den HERRN, deinen Gott, lieben mit deinem ganzen Herzen, mit deiner ganzen Seele und mit aller deiner Kraft!
6.6 Und diese Worte, die ich dir heute gebiete, sollst du auf dem Herzen tragen,
6.7 und du sollst sie deinen Kindern fleißig einschärfen und davon reden, wenn du in deinem Hause sitzest oder auf dem Wege gehest, wenn du dich niederlegst und wenn du aufstehst;
6.8 und du sollst sie zum Zeichen auf deine Hand binden, und sie sollen dir zum Schmuck zwischen deinen Augen sein;
6.9 und du sollst sie auf die Pfosten deines Hauses und an deine Tore schreiben.
6.10 Wenn dich nun der HERR, dein Gott, in das Land bringen wird, das er deinen Vätern Abraham, Isaak und Jakob geschworen hat, daß er dir große und gute Städte gebe, die du nicht gebaut hast,
6.11 und Häuser, alles Guten voll, die du nicht gebaut hast, und ausgehauene Brunnen, die du nicht ausgehauen hast, Weinberge und Ölbäume, die du nicht gepflanzt hast, und wenn du davon essen und satt werden wirst,
6.12 so hüte dich, des HERRN zu vergessen, der dich aus dem Lande Ägypten, aus dem Diensthause, geführt hat;
6.13 sondern du sollst den HERRN, deinen Gott, fürchten und ihm dienen und bei seinem Namen schwören;
6.14 und ihr sollt nicht andern Göttern nachfolgen, den Göttern der Völker, die um euch her sind.
6.15 Denn der HERR, dein Gott, der in deiner Mitte wohnt, ist ein eifersüchtiger Gott; es könnte der Zorn des HERRN, deines Gottes, über dir entbrennen und dich von der Erde vertilgen.
6.16 Ihr sollt den HERRN, euren Gott, nicht versuchen, wie ihr ihn zu Massa versucht habt!
6.17 Beobachtet genau die Gebote des HERRN, eures Gottes, und seine Zeugnisse und seine Satzungen, die er dir geboten hat,
6.18 daß du tuest, was recht und gut ist vor den Augen des HERRN, damit es dir wohl gehe und du hineinkommest und das gute Land einnehmest, das der HERR deinen Vätern zugeschworen hat,
6.19 und alle deine Feinde vor dir her verjagest; wie der HERR geredet hat.
6.20 Wenn dich nun dein Sohn in Zukunft fragen und sagen wird: Was sind das für Zeugnisse, Satzungen und Rechte, die euch der HERR, unser Gott, geboten hat?
6.21 So sollst du deinem Sohne sagen: Wir waren Knechte des Pharao in Ägypten, und der HERR führte uns mit mächtiger Hand aus Ägypten,
6.22 und der HERR tat vor unsern Augen große und schlimme Zeichen und Wunder in Ägypten an dem Pharao und an seinem ganzen Hause
6.23 und führte uns von dannen aus, daß er uns hierher brächte und uns das Land gäbe, das er unsern Vätern geschworen hat.
6.24 Darum hat uns der Herr geboten, alle diese Satzungen zu halten, daß wir den HERRN, unsern Gott, fürchten und es uns wohl gehe alle Tage und wir am Leben erhalten werden, wie es heute der Fall ist.
6.25 Und es wird uns zur Gerechtigkeit dienen, wenn wir darauf achten, alle diese Gebote vor dem HERRN, unserm Gott, zu tun, wie er uns geboten hat.
6.1 καὶ αὗται αἱ ἐντολαὶ καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ὅσα ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν διδάξαι ὑμᾶς ποιεῖν οὕτως ἐν τῇ γῇ εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
6.2 ἵνα φοβῆσθε κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν φυλάσσεσθαι πάντα τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ οἱ υἱοὶ τῶν υἱῶν σου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου ἵνα μακροημερεύσητε
6.3 καὶ ἄκουσον ισραηλ καὶ φύλαξαι ποιεῖν ὅπως εὖ σοι ᾖ καὶ ἵνα πληθυνθῆτε σφόδρα καθάπερ ἐλάλησεν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων σου δοῦναί σοι γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι
6.4 καὶ ταῦτα τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ὅσα ἐνετείλατο κύριος τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐξελθόντων αὐτῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου ἄκουε ισραηλ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν κύριος εἷς ἐστιν
6.5 καὶ ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς δυνάμεώς σου
6.6 καὶ ἔσται τὰ ῥήματα ταῦτα ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἐν τῇ καρδίᾳ σου καὶ ἐν τῇ ψυχῇ σου
6.7 καὶ προβιβάσεις αὐτὰ τοὺς υἱούς σου καὶ λαλήσεις ἐν αὐτοῖς καθήμενος ἐν οἴκῳ καὶ πορευόμενος ἐν ὁδῷ καὶ κοιταζόμενος καὶ διανιστάμενος
6.8 καὶ ἀφάψεις αὐτὰ εἰς σημεῖον ἐπὶ τῆς χειρός σου καὶ ἔσται ἀσάλευτον πρὸ ὀφθαλμῶν σου
6.9 καὶ γράψετε αὐτὰ ἐπὶ τὰς φλιὰς τῶν οἰκιῶν ὑμῶν καὶ τῶν πυλῶν ὑμῶν
6.10 καὶ ἔσται ὅταν εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου τῷ αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ δοῦναί σοι πόλεις μεγάλας καὶ καλάς ἃς οὐκ ᾠκοδόμησας
6.11 οἰκίας πλήρεις πάντων ἀγαθῶν ἃς οὐκ ἐνέπλησας λάκκους λελατομημένους οὓς οὐκ ἐξελατόμησας ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας οὓς οὐ κατεφύτευσας καὶ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς
6.12 πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας
6.13 κύριον τὸν θεόν σου φοβηθήσῃ καὶ αὐτῷ λατρεύσεις καὶ πρὸς αὐτὸν κολληθήσῃ καὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ ὀμῇ
6.14 οὐ πορεύσεσθε ὀπίσω θεῶν ἑτέρων ἀπὸ τῶν θεῶν τῶν ἐθνῶν τῶν περικύκλῳ ὑμῶν
6.15 ὅτι θεὸς ζηλωτὴς κύριος ὁ θεός σου ἐν σοί μὴ ὀργισθεὶς θυμωθῇ κύριος ὁ θεός σου ἐν σοὶ καὶ ἐξολεθρεύσῃ σε ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
6.16 οὐκ ἐκπειράσεις κύριον τὸν θεόν σου ὃν τρόπον ἐξεπειράσασθε ἐν τῷ πειρασμῷ
6.17 φυλάσσων φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου τὰ μαρτύρια καὶ τὰ δικαιώματα ὅσα ἐνετείλατό σοι
6.18 καὶ ποιήσεις τὸ ἀρεστὸν καὶ τὸ καλὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ εἰσέλθῃς καὶ κληρονομήσῃς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν
6.19 ἐκδιῶξαι πάντας τοὺς ἐχθρούς σου πρὸ προσώπου σου καθὰ ἐλάλησεν
6.20 καὶ ἔσται ὅταν ἐρωτήσῃ σε ὁ υἱός σου αὔριον λέγων τί ἐστιν τὰ μαρτύρια καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ὅσα ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν
6.21 καὶ ἐρεῖς τῷ υἱῷ σου οἰκέται ἦμεν τῷ φαραω ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ ἐξήγαγεν ἡμᾶς κύριος ἐκεῖθεν ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ
6.22 καὶ ἔδωκεν κύριος σημεῖα καὶ τέρατα μεγάλα καὶ πονηρὰ ἐν αἰγύπτῳ ἐν φαραω καὶ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ ἐνώπιον ἡμῶν
6.23 καὶ ἡμᾶς ἐξήγαγεν ἐκεῖθεν ἵνα εἰσαγάγῃ ἡμᾶς δοῦναι ἡμῖν τὴν γῆν ταύτην ἣν ὤμοσεν δοῦναι τοῖς πατράσιν ἡμῶν
6.24 καὶ ἐνετείλατο ἡμῖν κύριος ποιεῖν πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν ἵνα εὖ ᾖ ἡμῖν πάσας τὰς ἡμέρας ἵνα ζῶμεν ὥσπερ καὶ σήμερον
6.25 καὶ ἐλεημοσύνη ἔσται ἡμῖν ἐὰν φυλασσώμεθα ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν καθὰ ἐνετείλατο ἡμῖν κύριος
6.1 kai aytai ai entolai kai ta dikaiohmata kai ta krimata osa eneteilato kyrios o theos ehmohn didaxai ymas poiein oytohs en teh geh eis ehn ymeis eisporeyesthe ekei klehronomehsai aytehn
6.2 ina phobehsthe kyrion ton theon ymohn phylassesthai panta ta dikaiohmata aytoy kai tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron sy kai oi yioi soy kai oi yioi tohn yiohn soy pasas tas ehmeras tehs zohehs soy ina makroehmereysehte
6.3 kai akoyson israehl kai phylaxai poiein opohs ey soi eh kai ina plehthynthehte sphodra kathaper elalehsen kyrios o theos tohn paterohn soy doynai soi gehn reoysan gala kai meli
6.4 kai tayta ta dikaiohmata kai ta krimata osa eneteilato kyrios tois yiois israehl en teh erehmoh exelthontohn aytohn ek gehs aigyptoy akoye israehl kyrios o theos ehmohn kyrios eis estin
6.5 kai agapehseis kyrion ton theon soy ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy kai ex olehs tehs dynameohs soy
6.6 kai estai ta rehmata tayta osa egoh entellomai soi sehmeron en teh kardia soy kai en teh psycheh soy
6.7 kai probibaseis ayta toys yioys soy kai lalehseis en aytois kathehmenos en oikoh kai poreyomenos en odoh kai koitazomenos kai dianistamenos
6.8 kai aphapseis ayta eis sehmeion epi tehs cheiros soy kai estai asaleyton pro ophthalmohn soy
6.9 kai grapsete ayta epi tas phlias tohn oikiohn ymohn kai tohn pylohn ymohn
6.10 kai estai otan eisagageh se kyrios o theos soy eis tehn gehn ehn ohmosen tois patrasin soy toh abraam kai isaak kai iakohb doynai soi poleis megalas kai kalas as oyk ohkodomehsas
6.11 oikias plehreis pantohn agathohn as oyk eneplehsas lakkoys lelatomehmenoys oys oyk exelatomehsas ampelohnas kai elaiohnas oys oy katephyteysas kai phagohn kai emplehstheis
6.12 proseche seaytoh meh epilatheh kyrioy toy theoy soy toy exagagontos se ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias
6.13 kyrion ton theon soy phobehthehseh kai aytoh latreyseis kai pros ayton kollehthehseh kai toh onomati aytoy omeh
6.14 oy poreysesthe opisoh theohn eterohn apo tohn theohn tohn ethnohn tohn perikykloh ymohn
6.15 oti theos zehlohtehs kyrios o theos soy en soi meh orgistheis thymohtheh kyrios o theos soy en soi kai exolethreyseh se apo prosohpoy tehs gehs
6.16 oyk ekpeiraseis kyrion ton theon soy on tropon exepeirasasthe en toh peirasmoh
6.17 phylassohn phylaxeh tas entolas kyrioy toy theoy soy ta martyria kai ta dikaiohmata osa eneteilato soi
6.18 kai poiehseis to areston kai to kalon enantion kyrioy toy theoy ymohn ina ey soi genehtai kai eiselthehs kai klehronomehsehs tehn gehn tehn agathehn ehn ohmosen kyrios tois patrasin ymohn
6.19 ekdiohxai pantas toys echthroys soy pro prosohpoy soy katha elalehsen
6.20 kai estai otan erohtehseh se o yios soy ayrion legohn ti estin ta martyria kai ta dikaiohmata kai ta krimata osa eneteilato kyrios o theos ehmohn ehmin
6.21 kai ereis toh yioh soy oiketai ehmen toh pharaoh en geh aigyptoh kai exehgagen ehmas kyrios ekeithen en cheiri krataia kai en brachioni ypsehloh
6.22 kai edohken kyrios sehmeia kai terata megala kai ponehra en aigyptoh en pharaoh kai en toh oikoh aytoy enohpion ehmohn
6.23 kai ehmas exehgagen ekeithen ina eisagageh ehmas doynai ehmin tehn gehn taytehn ehn ohmosen doynai tois patrasin ehmohn
6.24 kai eneteilato ehmin kyrios poiein panta ta dikaiohmata tayta phobeisthai kyrion ton theon ehmohn ina ey eh ehmin pasas tas ehmeras ina zohmen ohsper kai sehmeron
6.25 kai eleehmosyneh estai ehmin ean phylassohmetha poiein pasas tas entolas taytas enantion kyrioy toy theoy ehmohn katha eneteilato ehmin kyrios
6.1 וְזֹאת הַמִּצְוָה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשֹׂות בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
6.2 לְמַעַן תִּירָא אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן־בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ׃
6.3 וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשֹׂות אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ פ
6.4 שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה ׀ אֶחָד ׃
6.5 וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ׃
6.6 וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום עַל־לְבָבֶךָ׃
6.7 וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃
6.8 וּקְשַׁרְתָּם לְאֹות עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃
6.9 וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ ס
6.10 וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא־בָנִיתָ׃
6.11 וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא־חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃
6.12 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר הֹוצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
6.13 אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתֹו תַעֲבֹד וּבִשְׁמֹו תִּשָּׁבֵעַ׃
6.14 לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹותֵיכֶם׃
6.15 כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן־יֶחֱרֶה אַף־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ ס
6.16 לֹא תְנַסּוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה׃
6.17 שָׁמֹור תִּשְׁמְרוּן אֶת־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ׃
6.18 וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטֹּוב בְּעֵינֵי יְהוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ׃
6.19 לַהֲדֹף אֶת־כָּל־אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ ס
6.20 כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם׃
6.21 וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּוצִיאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃
6.22 וַיִּתֵּן יְהוָה אֹותֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים ׀ בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל־בֵּיתֹו לְעֵינֵינוּ׃
6.23 וְאֹותָנוּ הֹוצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ׃
6.24 וַיְצַוֵּנוּ יְהוָה לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְטֹוב לָנוּ כָּל־הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיֹּום הַזֶּה׃
6.25 וּצְדָקָה תִּהְיֶה־לָּנוּ כִּי־נִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ׃ ס
6.1 wzoAt HamicwaaH Hahuqijm wHamixxpaaTijm Aaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHejkaem llamed Aaetkaem laOaxowt baaAaaraec Aaxxaer Aataem Oobrijm xxaamaaH lrixxtaaH׃
6.2 lmaOan tijraaA Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmor Aaet-kaal-huqotaajw wmicwotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawaekaa AataaH wbinkaa wbaen-binkaa kol jmej hajaejkaa wlmaOan jaAarikun jaamaejkaa׃
6.3 wxxaamaOtaa jixraaAel wxxaamartaa laOaxowt Aaxxaer jijTab lkaa waAaxxaer tirbwn mAod kaAaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHej Aabotaejkaa laak Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx׃ p
6.4 xxmaO jixraaAel jHwaaH AaeloHejnw jHwaaH Aaehaad ׃
6.5 wAaaHabtaa Aet jHwaaH AaeloHaejkaa bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxkaa wbkaal-mAodaekaa׃
6.6 wHaajw Hadbaarijm HaaAelaeH Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm Oal-lbaabaekaa׃
6.7 wxxinantaam lbaanaejkaa wdibartaa baam bxxibtkaa bbejtaekaa wblaektkaa badaeraek wbxxaakbkaa wbqwmaekaa׃
6.8 wqxxartaam lAowt Oal-jaadaekaa wHaajw lToTaapot bejn Oejnaejkaa׃
6.9 wktabtaam Oal-mzwzot bejtaekaa wbixxOaaraejkaa׃ s
6.10 wHaajaaH kij jbijAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO laAabotaejkaa lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob laataet laak Oaarijm gdolot wTobot Aaxxaer loA-baanijtaa׃
6.11 wbaatijm mleAijm kaal-Twb Aaxxaer loA-mileAtaa wborot hacwbijm Aaxxaer loA-haacabtaa kraamijm wzejtijm Aaxxaer loA-naaTaaOtaa wAaakaltaa wxaabaaOtaa׃
6.12 Hixxaamaer lkaa paen-tixxkah Aaet-jHwaaH Aaxxaer HowcijAakaa meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm׃
6.13 Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa tijraaA wAotow taOabod wbixxmow tixxaabeOa׃
6.14 loA telkwn Aaharej AaeloHijm Aaherijm meAaeloHej HaaOamijm Aaxxaer sbijbowtejkaem׃
6.15 kij Ael qanaaA jHwaaH AaeloHaejkaa bqirbaekaa paen-jaehaeraeH Aap-jHwaaH AaeloHaejkaa baak wHixxmijdkaa meOal pnej HaaAadaamaaH׃ s
6.16 loA tnasw Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem kaAaxxaer nisijtaem bamasaaH׃
6.17 xxaamowr tixxmrwn Aaet-micwot jHwaaH AaeloHejkaem wOedotaajw whuqaajw Aaxxaer ciwaak׃
6.18 wOaaxijtaa Hajaaxxaar wHaTowb bOejnej jHwaaH lmaOan jijTab laak wbaaAtaa wjaaraxxtaa Aaet-HaaAaaraec HaTobaaH Aaxxaer-nixxbaO jHwaaH laAabotaejkaa׃
6.19 laHadop Aaet-kaal-Aojbaejkaa mipaanaejkaa kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ s
6.20 kij-jixxAaalkaa binkaa maahaar leAmor maaH HaaOedot wHahuqijm wHamixxpaaTijm Aaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHejnw Aaetkaem׃
6.21 wAaamartaa lbinkaa Oabaadijm Haajijnw lparOoH bmicraajim wajowcijAenw jHwaaH mimicrajim bjaad hazaaqaaH׃
6.22 wajiten jHwaaH Aowtot wmoptijm gdolijm wraaOijm bmicrajim bparOoH wbkaal-bejtow lOejnejnw׃
6.23 wAowtaanw HowcijA mixxaam lmaOan HaabijA Aotaanw laataet laanw Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO laAabotejnw׃
6.24 wajcawenw jHwaaH laOaxowt Aaet-kaal-Hahuqijm HaaAelaeH ljirAaaH Aaet-jHwaaH AaeloHejnw lTowb laanw kaal-Hajaamijm lhajotenw kHajowm HazaeH׃
6.25 wcdaaqaaH tiHjaeH-laanw kij-nixxmor laOaxowt Aaet-kaal-HamicwaaH HazoAt lipnej jHwaaH AaeloHejnw kaAaxxaer ciwaanw׃ s
6.1 וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃
6.2 למען תירא את־יהוה אלהיך לשמר את־כל־חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן־בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃
6.3 ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ פ
6.4 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה ׀ אחד ׃
6.5 ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך׃
6.6 והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על־לבבך׃
6.7 ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃
6.8 וקשרתם לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃
6.9 וכתבתם על־מזוזת ביתך ובשעריך׃ ס
6.10 והיה כי יביאך ׀ יהוה אלהיך אל־הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא־בנית׃
6.11 ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃
6.12 השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
6.13 את־יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃
6.14 לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃
6.15 כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ ס
6.16 לא תנסו את־יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃
6.17 שמור תשמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃
6.18 ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את־הארץ הטבה אשר־נשבע יהוה לאבתיך׃
6.19 להדף את־כל־איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ ס
6.20 כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃
6.21 ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃
6.22 ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים ׀ במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃
6.23 ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשר נשבע לאבתינו׃
6.24 ויצונו יהוה לעשות את־כל־החקים האלה ליראה את־יהוה אלהינו לטוב לנו כל־הימים לחיתנו כהיום הזה׃
6.25 וצדקה תהיה־לנו כי־נשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ ס
6.1 wzAt HmcwH Hhqjm wHmxpTjm Axr cwH jHwH AlHjkm llmd Atkm lOxwt bArc Axr Atm Obrjm xmH lrxtH׃
6.2 lmOn tjrA At-jHwH AlHjk lxmr At-kl-hqtjw wmcwtjw Axr Ankj mcwk AtH wbnk wbn-bnk kl jmj hjjk wlmOn jArkn jmjk׃
6.3 wxmOt jxrAl wxmrt lOxwt Axr jjTb lk wAxr trbwn mAd kAxr dbr jHwH AlHj Abtjk lk Arc zbt hlb wdbx׃ p
6.4 xmO jxrAl jHwH AlHjnw jHwH Ahd ׃
6.5 wAHbt At jHwH AlHjk bkl-lbbk wbkl-npxk wbkl-mAdk׃
6.6 wHjw Hdbrjm HAlH Axr Ankj mcwk Hjwm Ol-lbbk׃
6.7 wxnntm lbnjk wdbrt bm bxbtk bbjtk wblktk bdrk wbxkbk wbqwmk׃
6.8 wqxrtm lAwt Ol-jdk wHjw lTTpt bjn Ojnjk׃
6.9 wktbtm Ol-mzwzt bjtk wbxOrjk׃ s
6.10 wHjH kj jbjAk jHwH AlHjk Al-HArc Axr nxbO lAbtjk lAbrHm ljchq wljOqb ltt lk Orjm gdlt wTbt Axr lA-bnjt׃
6.11 wbtjm mlAjm kl-Twb Axr lA-mlAt wbrt hcwbjm Axr lA-hcbt krmjm wzjtjm Axr lA-nTOt wAklt wxbOt׃
6.12 Hxmr lk pn-txkh At-jHwH Axr HwcjAk mArc mcrjm mbjt Obdjm׃
6.13 At-jHwH AlHjk tjrA wAtw tObd wbxmw txbO׃
6.14 lA tlkwn Ahrj AlHjm Ahrjm mAlHj HOmjm Axr sbjbwtjkm׃
6.15 kj Al qnA jHwH AlHjk bqrbk pn-jhrH Ap-jHwH AlHjk bk wHxmjdk mOl pnj HAdmH׃ s
6.16 lA tnsw At-jHwH AlHjkm kAxr nsjtm bmsH׃
6.17 xmwr txmrwn At-mcwt jHwH AlHjkm wOdtjw whqjw Axr cwk׃
6.18 wOxjt Hjxr wHTwb bOjnj jHwH lmOn jjTb lk wbAt wjrxt At-HArc HTbH Axr-nxbO jHwH lAbtjk׃
6.19 lHdp At-kl-Ajbjk mpnjk kAxr dbr jHwH׃ s
6.20 kj-jxAlk bnk mhr lAmr mH HOdt wHhqjm wHmxpTjm Axr cwH jHwH AlHjnw Atkm׃
6.21 wAmrt lbnk Obdjm Hjjnw lprOH bmcrjm wjwcjAnw jHwH mmcrjm bjd hzqH׃
6.22 wjtn jHwH Awtt wmptjm gdljm wrOjm bmcrjm bprOH wbkl-bjtw lOjnjnw׃
6.23 wAwtnw HwcjA mxm lmOn HbjA Atnw ltt lnw At-HArc Axr nxbO lAbtjnw׃
6.24 wjcwnw jHwH lOxwt At-kl-Hhqjm HAlH ljrAH At-jHwH AlHjnw lTwb lnw kl-Hjmjm lhjtnw kHjwm HzH׃
6.25 wcdqH tHjH-lnw kj-nxmr lOxwt At-kl-HmcwH HzAt lpnj jHwH AlHjnw kAxr cwnw׃ s
6.1 Haec sunt mandata et praecep ta atque iudicia, quae mandavit Dominus Deus vester, ut docerem vos, et faciatis ea in terra, ad quam transgredimini possidendam;
6.2 ut timeas Dominum Deum tuum et custodias omnia praecepta et mandata eius, quae ego praecipio tibi et filiis ac nepotibus tuis, cunctis diebus vitae tuae, ut prolongentur dies tui.
6.3 Audi, Israel, et observa, ut facias, et bene sit tibi, et multipliceris amplius, sicut pollicitus est Dominus, Deus patrum tuorum, tibi terram lacte et melle manantem.
6.4 Audi, Israel: Dominus Deus noster Dominus unus est.
6.5 Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo et ex tota anima tua et ex tota fortitudine tua.
6.6 Eruntque verba haec, quae ego praecipio tibi hodie, in corde tuo,
6.7 et inculcabis ea filiis tuis et loqueris ea sedens in domo tua et ambulans in itinere, decumbens atque consurgens;
6.8 et ligabis ea quasi signum in manu tua, eruntque quasi appensum quid inter oculos tuos,
6.9 scribesque ea in postibus domus tuae et in portis tuis.
6.10 Cumque introduxerit te Dominus Deus tuus in terram, pro qua iuravit patribus tuis Abraham, Isaac et Iacob, ut daret tibi, civitates magnas et optimas, quas non aedificasti,
6.11 domos plenas cunctarum opum, quas non implevisti, cisternas, quas non fodisti, vineta et oliveta, quae non plantasti, et comederis et saturatus fueris,
6.12 cave diligenter, ne obliviscaris Domini, qui eduxit te de terra Aegypti, de domo servitutis:
6.13 Dominum Deum tuum timebis et ipsi servies ac per nomen illius iurabis.
6.14 Non ibitis post deos alienos, de diis gentium, quae in circuitu vestro sunt,
6.15 quoniam Deus aemulator Dominus Deus tuus in medio tui; ne quando irascatur furor Domini Dei tui contra te et auferat te de superficie terrae.
6.16 Non tentabitis Dominum Deum vestrum, sicut tentastis in Massa.
6.17 Custodite mandata Domini Dei vestri ac testimonia et praecepta, quae praecepit tibi;
6.18 et fac, quod rectum est et bonum in conspectu Domini, ut bene sit tibi, et ingressus possideas terram optimam, de qua iuravit Dominus patribus tuis,
6.19 ut deleret omnes inimicos tuos coram te, sicut locutus est Dominus.
6.20 Cumque interrogaverit te filius tuus cras dicens: “Quid sibi volunt testimonia haec et praecepta atque iudicia, quae praecepit Dominus Deus noster vobis?”,
6.21 dices ei: “Servi eramus pharaonis in Aegypto, et eduxit nos Dominus de Aegypto in manu forti
6.22 fecitque signa atque prodigia magna et pessima in Aegypto contra pharaonem et omnem domum illius in conspectu nostro;
6.23 et eduxit nos inde, ut introductis daret terram, super qua iuravit patribus nostris.
6.24 Praecepitque nobis Dominus, ut faciamus omnia praecepta haec et timeamus Dominum Deum nostrum, et bene sit nobis cunctis diebus vitae nostrae, sicut est hodie.
6.25 Eritque iustitia nobis, si custodierimus et fecerimus omnia mandata haec coram Domino Deo nostro, sicut mandavit nobis”.
7.1 Wenn der HERR, dein Gott, dich in das Land bringt, darein du kommen wirst, um es einzunehmen, und wenn er vor dir her viele Völker vertilgt, die Hetiter, die Girgasiter, die Amoriter, die Kanaaniter, die Pheresiter, die Heviter und die Jebusiter, sieben Völker, die größer und stärker sind als du;
7.2 und wenn sie der HERR, dein Gott, vor dir hingibt, daß du sie schlägst, so sollst du an ihnen den Bann vollstrecken; du sollst keinen Bund mit ihnen machen und ihnen keine Gnade erzeigen.
7.3 Und du sollst dich mit ihnen nicht verschwägern; du sollst deine Töchter nicht ihren Söhnen geben, noch ihre Töchter für deine Söhne nehmen;
7.4 denn sie werden deine Söhne von mir abwendig machen, daß sie andern Göttern dienen; so wird dann der Zorn des HERRN über euch ergrimmen und euch bald vertilgen.
7.5 Sondern also sollt ihr mit ihnen tun: Ihre Altäre sollt ihr niederreißen, ihre Bildsäulen zerbrechen, ihre Astartenbilder zerschlagen und ihre Götzen mit Feuer verbrennen.
7.6 Denn du bist ein dem HERRN, deinem Gott, heiliges Volk; dich hat der HERR, dein Gott, aus allen Völkern, die auf Erden sind, zum Volk des Eigentums erwählt.
7.7 Nicht darum, weil ihr zahlreicher wäret als alle Völker, hat der HERR Lust zu euch gehabt und euch erwählt; denn ihr seid das geringste unter allen Völkern;
7.8 sondern weil der HERR euch liebte und weil er den Eid halten wollte, den er euren Vätern geschworen, darum hat der HERR euch mit mächtiger Hand ausgeführt und dich von dem Diensthause aus der Hand des Pharao, des Königs von Ägypten, erlöst.
7.9 So sollst du nun wissen, daß der HERR, dein Gott, der wahre Gott ist, der treue Gott, welcher den Bund und die Gnade denen bewahrt, die ihn lieben und seine Gebote bewahren, auf tausend Geschlechter;
7.10 er vergilt aber auch einem jeden, der ihn haßt, ins Angesicht und bringt ihn um; er versäumt nicht, dem zu vergelten, der ihn haßt, sondern bezahlt ihm ins Angesicht.
7.11 So sollst du nun die Gebote, Satzungen und Rechte bewahren, die ich dir heute gebiete, daß du sie tuest!
7.12 Und es wird geschehen, wenn ihr diese Rechte höret, sie bewahret und tut, so wird der HERR, dein Gott, auch dir den Bund und die Gnade bewahren, die er deinen Vätern geschworen hat.
7.13 Und er wird dich lieben und dich segnen und mehren; er wird segnen die Frucht deines Leibes und die Frucht deines Landes, dein Korn, deinen Most und dein Öl, den Wurf deiner Kühe und die Zucht deiner Schafe, in dem Lande, das er deinen Vätern geschworen hat, dir zu geben.
7.14 Du wirst vor allen Völkern gesegnet werden. Es wird kein Unfruchtbarer und keine Unfruchtbare unter dir sein, auch nicht unter deinem Vieh.
7.15 Der HERR wird alle Krankheiten von dir tun und wird keine von den bösen Seuchen der Ägypter, die du gesehen hast, auf dich legen, sondern wird sie allen denen zufügen, die dich hassen.
7.16 Du wirst alle Völker verschlingen, die der HERR, dein Gott, dir gibt. Dein Auge soll ihrer nicht schonen, und du sollst ihren Göttern nicht dienen; denn das würde dir zur Schlinge werden.
7.17 Wirst du aber in deinem Herzen sagen: Diese Völker sind zahlreicher als ich, wie kann ich sie vertreiben?
7.18 so fürchte dich nicht vor ihnen! Gedenke doch an das, was der HERR, dein Gott, dem Pharao und allen Ägyptern getan hat;
7.19 an die gewaltigen Proben, die du mit Augen gesehen hast, an die Zeichen und Wunder und an die mächtige Hand und den ausgestreckten Arm, womit der HERR, dein Gott, dich ausführte. Also wird der HERR, dein Gott, allen Völkern tun, vor denen du dich fürchtest!
7.20 Dazu wird der HERR, dein Gott, Hornissen unter sie senden, um die Übriggebliebenen umzubringen, die sich vor dir verbergen.
7.21 Laß dir nicht grauen vor ihnen, denn der HERR, dein Gott, ist unter dir, ein großer und schrecklicher Gott.
7.22 Und zwar wird der HERR, dein Gott, diese Völker nach und nach vertreiben; du kannst sie nicht rasch aufreiben, sonst würden sich die Tiere des Feldes zu deinem Schaden vermehren.
7.23 Der HERR, dein Gott, wird sie vor dir hingeben und sie in große Verwirrung bringen, bis sie vertilgt sind.
7.24 Und er wird ihre Könige in deine Hand geben, und du sollst ihre Namen unter dem Himmel austilgen. Niemand wird dir widerstehen, bis du sie vertilgt hast.
7.25 Die Bilder ihrer Götter sollst du mit Feuer verbrennen; und du sollst nicht begehren des Silbers oder Goldes, das daran ist, und es nicht zu dir nehmen, daß du nicht dadurch gefangen werdest; denn solches ist dem HERRN, deinem Gott, ein Greuel.
7.26 Darum sollst du den Greuel nicht in dein Haus bringen, daß du nicht in den gleichen Bann kommest wie sie; sie sollen dir ein Abscheu und ein Greuel sein; denn sie sind dem Bann verfallen!
7.1 ἐὰν δὲ εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι καὶ ἐξαρεῖ ἔθνη μεγάλα ἀπὸ προσώπου σου τὸν χετταῖον καὶ γεργεσαῖον καὶ αμορραῖον καὶ χαναναῖον καὶ φερεζαῖον καὶ ευαῖον καὶ ιεβουσαῖον ἑπτὰ ἔθνη πολλὰ καὶ ἰσχυρότερα ὑμῶν
7.2 καὶ παραδώσει αὐτοὺς κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου καὶ πατάξεις αὐτούς ἀφανισμῷ ἀφανιεῖς αὐτούς οὐ διαθήσῃ πρὸς αὐτοὺς διαθήκην οὐδὲ μὴ ἐλεήσητε αὐτούς
7.3 οὐδὲ μὴ γαμβρεύσητε πρὸς αὐτούς τὴν θυγατέρα σου οὐ δώσεις τῷ υἱῷ αὐτοῦ καὶ τὴν θυγατέρα αὐτοῦ οὐ λήμψῃ τῷ υἱῷ σου
7.4 ἀποστήσει γὰρ τὸν υἱόν σου ἀπ' ἐμοῦ καὶ λατρεύσει θεοῖς ἑτέροις καὶ ὀργισθήσεται θυμῷ κύριος εἰς ὑμᾶς καὶ ἐξολεθρεύσει σε τὸ τάχος
7.5 ἀλλ' οὕτως ποιήσετε αὐτοῖς τοὺς βωμοὺς αὐτῶν καθελεῖτε καὶ τὰς στήλας αὐτῶν συντρίψετε καὶ τὰ ἄλση αὐτῶν ἐκκόψετε καὶ τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε πυρί
7.6 ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ σὲ προείλατο κύριος ὁ θεός σου εἶναί σε αὐτῷ λαὸν περιούσιον παρὰ πάντα τὰ ἔθνη ὅσα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς
7.7 οὐχ ὅτι πολυπληθεῖτε παρὰ πάντα τὰ ἔθνη προείλατο κύριος ὑμᾶς καὶ ἐξελέξατο ὑμᾶς ὑμεῖς γάρ ἐστε ὀλιγοστοὶ παρὰ πάντα τὰ ἔθνη
7.8 ἀλλὰ παρὰ τὸ ἀγαπᾶν κύριον ὑμᾶς καὶ διατηρῶν τὸν ὅρκον ὃν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν ἐξήγαγεν κύριος ὑμᾶς ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐλυτρώσατο ἐξ οἴκου δουλείας ἐκ χειρὸς φαραω βασιλέως αἰγύπτου
7.9 καὶ γνώσῃ ὅτι κύριος ὁ θεός σου οὗτος θεός θεὸς πιστός ὁ φυλάσσων διαθήκην καὶ ἔλεος τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτὸν καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ εἰς χιλίας γενεὰς
7.10 καὶ ἀποδιδοὺς τοῖς μισοῦσιν κατὰ πρόσωπον ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς καὶ οὐχὶ βραδυνεῖ τοῖς μισοῦσιν κατὰ πρόσωπον ἀποδώσει αὐτοῖς
7.11 καὶ φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ταῦτα ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ποιεῖν
7.12 καὶ ἔσται ἡνίκα ἂν ἀκούσητε πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα καὶ φυλάξητε καὶ ποιήσητε αὐτά καὶ διαφυλάξει κύριος ὁ θεός σού σοι τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος ὃ ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν
7.13 καὶ ἀγαπήσει σε καὶ εὐλογήσει σε καὶ πληθυνεῖ σε καὶ εὐλογήσει τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὸν καρπὸν τῆς γῆς σου τὸν σῖτόν σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ἔλαιόν σου τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου δοῦναί σοι
7.14 εὐλογητὸς ἔσῃ παρὰ πάντα τὰ ἔθνη οὐκ ἔσται ἐν ὑμῖν ἄγονος οὐδὲ στεῖρα καὶ ἐν τοῖς κτήνεσίν σου
7.15 καὶ περιελεῖ κύριος ἀπὸ σοῦ πᾶσαν μαλακίαν καὶ πάσας νόσους αἰγύπτου τὰς πονηράς ἃς ἑώρακας καὶ ὅσα ἔγνως οὐκ ἐπιθήσει ἐπὶ σὲ καὶ ἐπιθήσει αὐτὰ ἐπὶ πάντας τοὺς μισοῦντάς σε
7.16 καὶ φάγῃ πάντα τὰ σκῦλα τῶν ἐθνῶν ἃ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ' αὐτοῖς καὶ οὐ λατρεύσεις τοῖς θεοῖς αὐτῶν ὅτι σκῶλον τοῦτό ἐστίν σοι
7.17 ἐὰν δὲ λέγῃς ἐν τῇ διανοίᾳ σου ὅτι πολὺ τὸ ἔθνος τοῦτο ἢ ἐγώ πῶς δυνήσομαι ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς
7.18 οὐ φοβηθήσῃ αὐτούς μνείᾳ μνησθήσῃ ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεός σου τῷ φαραω καὶ πᾶσι τοῖς αἰγυπτίοις
7.19 τοὺς πειρασμοὺς τοὺς μεγάλους οὓς εἴδοσαν οἱ ὀφθαλμοί σου τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα τὰ μεγάλα ἐκεῖνα τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλόν ὡς ἐξήγαγέν σε κύριος ὁ θεός σου οὕτως ποιήσει κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν οὓς σὺ φοβῇ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν
7.20 καὶ τὰς σφηκίας ἀποστελεῖ κύριος ὁ θεός σου εἰς αὐτούς ἕως ἂν ἐκτριβῶσιν οἱ καταλελειμμένοι καὶ οἱ κεκρυμμένοι ἀπὸ σοῦ
7.21 οὐ τρωθήσῃ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν ὅτι κύριος ὁ θεός σου ἐν σοί θεὸς μέγας καὶ κραταιός
7.22 καὶ καταναλώσει κύριος ὁ θεός σου τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου σου κατὰ μικρὸν μικρόν οὐ δυνήσῃ ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς τὸ τάχος ἵνα μὴ γένηται ἡ γῆ ἔρημος καὶ πληθυνθῇ ἐπὶ σὲ τὰ θηρία τὰ ἄγρια
7.23 καὶ παραδώσει αὐτοὺς κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου καὶ ἀπολέσει αὐτοὺς ἀπωλείᾳ μεγάλῃ ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ αὐτούς
7.24 καὶ παραδώσει τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν καὶ ἀπολεῖται τὸ ὄνομα αὐτῶν ἐκ τοῦ τόπου ἐκείνου οὐκ ἀντιστήσεται οὐδεὶς κατὰ πρόσωπόν σου ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃς αὐτούς
7.25 τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε πυρί οὐκ ἐπιθυμήσεις ἀργύριον οὐδὲ χρυσίον ἀπ' αὐτῶν καὶ οὐ λήμψῃ σεαυτῷ μὴ πταίσῃς δι' αὐτό ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν
7.26 καὶ οὐκ εἰσοίσεις βδέλυγμα εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ ἔσῃ ἀνάθημα ὥσπερ τοῦτο προσοχθίσματι προσοχθιεῖς καὶ βδελύγματι βδελύξῃ ὅτι ἀνάθημά ἐστιν
7.1 ean de eisagageh se kyrios o theos soy eis tehn gehn eis ehn eisporeyeh ekei klehronomehsai kai exarei ethneh megala apo prosohpoy soy ton chettaion kai gergesaion kai amorraion kai chananaion kai pherezaion kai eyaion kai ieboysaion epta ethneh polla kai ischyrotera ymohn
7.2 kai paradohsei aytoys kyrios o theos soy eis tas cheiras soy kai pataxeis aytoys aphanismoh aphanieis aytoys oy diathehseh pros aytoys diathehkehn oyde meh eleehsehte aytoys
7.3 oyde meh gambreysehte pros aytoys tehn thygatera soy oy dohseis toh yioh aytoy kai tehn thygatera aytoy oy lehmpseh toh yioh soy
7.4 apostehsei gar ton yion soy ap' emoy kai latreysei theois eterois kai orgisthehsetai thymoh kyrios eis ymas kai exolethreysei se to tachos
7.5 all' oytohs poiehsete aytois toys bohmoys aytohn katheleite kai tas stehlas aytohn syntripsete kai ta alseh aytohn ekkopsete kai ta glypta tohn theohn aytohn katakaysete pyri
7.6 oti laos agios ei kyrioh toh theoh soy kai se proeilato kyrios o theos soy einai se aytoh laon perioysion para panta ta ethneh osa epi prosohpoy tehs gehs
7.7 oych oti polyplehtheite para panta ta ethneh proeilato kyrios ymas kai exelexato ymas ymeis gar este oligostoi para panta ta ethneh
7.8 alla para to agapan kyrion ymas kai diatehrohn ton orkon on ohmosen tois patrasin ymohn exehgagen kyrios ymas en cheiri krataia kai en brachioni ypsehloh kai elytrohsato ex oikoy doyleias ek cheiros pharaoh basileohs aigyptoy
7.9 kai gnohseh oti kyrios o theos soy oytos theos theos pistos o phylassohn diathehkehn kai eleos tois agapohsin ayton kai tois phylassoysin tas entolas aytoy eis chilias geneas
7.10 kai apodidoys tois misoysin kata prosohpon exolethreysai aytoys kai oychi bradynei tois misoysin kata prosohpon apodohsei aytois
7.11 kai phylaxeh tas entolas kai ta dikaiohmata kai ta krimata tayta osa egoh entellomai soi sehmeron poiein
7.12 kai estai ehnika an akoysehte panta ta dikaiohmata tayta kai phylaxehte kai poiehsehte ayta kai diaphylaxei kyrios o theos soy soi tehn diathehkehn kai to eleos o ohmosen tois patrasin ymohn
7.13 kai agapehsei se kai eylogehsei se kai plehthynei se kai eylogehsei ta ekgona tehs koilias soy kai ton karpon tehs gehs soy ton siton soy kai ton oinon soy kai to elaion soy ta boykolia tohn boohn soy kai ta poimnia tohn probatohn soy epi tehs gehs ehs ohmosen kyrios tois patrasin soy doynai soi
7.14 eylogehtos eseh para panta ta ethneh oyk estai en ymin agonos oyde steira kai en tois ktehnesin soy
7.15 kai perielei kyrios apo soy pasan malakian kai pasas nosoys aigyptoy tas ponehras as eohrakas kai osa egnohs oyk epithehsei epi se kai epithehsei ayta epi pantas toys misoyntas se
7.16 kai phageh panta ta skyla tohn ethnohn a kyrios o theos soy didohsin soi oy pheisetai o ophthalmos soy ep' aytois kai oy latreyseis tois theois aytohn oti skohlon toyto estin soi
7.17 ean de legehs en teh dianoia soy oti poly to ethnos toyto eh egoh pohs dynehsomai exolethreysai aytoys
7.18 oy phobehthehseh aytoys mneia mnehsthehseh osa epoiehsen kyrios o theos soy toh pharaoh kai pasi tois aigyptiois
7.19 toys peirasmoys toys megaloys oys eidosan oi ophthalmoi soy ta sehmeia kai ta terata ta megala ekeina tehn cheira tehn krataian kai ton brachiona ton ypsehlon ohs exehgagen se kyrios o theos soy oytohs poiehsei kyrios o theos ehmohn pasin tois ethnesin oys sy phobeh apo prosohpoy aytohn
7.20 kai tas sphehkias apostelei kyrios o theos soy eis aytoys eohs an ektribohsin oi kataleleimmenoi kai oi kekrymmenoi apo soy
7.21 oy trohthehseh apo prosohpoy aytohn oti kyrios o theos soy en soi theos megas kai krataios
7.22 kai katanalohsei kyrios o theos soy ta ethneh tayta apo prosohpoy soy kata mikron mikron oy dynehseh exanalohsai aytoys to tachos ina meh genehtai eh geh erehmos kai plehthyntheh epi se ta thehria ta agria
7.23 kai paradohsei aytoys kyrios o theos soy eis tas cheiras soy kai apolesei aytoys apohleia megaleh eohs an exolethreyseh aytoys
7.24 kai paradohsei toys basileis aytohn eis tas cheiras ymohn kai apoleitai to onoma aytohn ek toy topoy ekeinoy oyk antistehsetai oydeis kata prosohpon soy eohs an exolethreysehs aytoys
7.25 ta glypta tohn theohn aytohn katakaysete pyri oyk epithymehseis argyrion oyde chrysion ap' aytohn kai oy lehmpseh seaytoh meh ptaisehs di' ayto oti bdelygma kyrioh toh theoh soy estin
7.26 kai oyk eisoiseis bdelygma eis ton oikon soy kai eseh anathehma ohsper toyto prosochthismati prosochthieis kai bdelygmati bdelyxeh oti anathehma estin
7.1 כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גֹּויִם־רַבִּים ׀ מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גֹויִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ׃
7.2 וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא־תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם׃
7.3 וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא־תִתֵּן לִבְנֹו וּבִתֹּו לֹא־תִקַּח לִבְנֶךָ׃
7.4 כִּי־יָסִיר אֶת־בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף־יְהוָה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר׃
7.5 כִּי־אִם־כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׃
7.6 כִּי עַם קָדֹושׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיֹות לֹו לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ ס
7.7 לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל־הָעַמִּים חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי־אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל־הָעַמִּים׃
7.8 כִּי מֵאַהֲבַת יְהוָה אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרֹו אֶת־הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הֹוצִיא יְהוָה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרָיִם׃
7.9 וְיָדַעְתָּ כִּי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָיו ק) לְאֶלֶף דֹּור׃
7.10 וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל־פָּנָיו לְהַאֲבִידֹו לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאֹו אֶל־פָּנָיו יְשַׁלֶּם־לֹו׃
7.11 וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה וְאֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לַעֲשֹׂותָם׃ פ
7.12 וְהָיָה ׀ עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת־הַבְּרִית וְאֶת־הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׃
7.13 וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי־בִטְנְךָ וּפְרִי־אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר־אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃
7.14 בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל־הָעַמִּים לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃
7.15 וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ כָּל־חֹלִי וְכָל־מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל־שֹׂנְאֶיךָ׃
7.16 וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא־תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵיהֶם כִּי־מֹוקֵשׁ הוּא לָךְ׃ ס
7.17 כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגֹּויִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהֹורִישָׁם׃
7.18 לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל־מִצְרָיִם׃
7.19 הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הֹוצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֵּן־יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל־הָעַמִּים אֲשֶׁר־אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם׃
7.20 וְגַם אֶת־הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד־אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ׃
7.21 לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדֹול וְנֹורָא׃
7.22 וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַגֹּויִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן־תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה׃
7.23 וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם׃
7.24 וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת־שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא־יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם׃
7.25 פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא־תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בֹּו כִּי תֹועֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא׃
7.26 וְלֹא־תָבִיא תֹועֵבָה אֶל־בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ ׀ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב ׀ תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי־חֵרֶם הוּא׃ פ
7.1 kij jbijAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-AataaH baaA-xxaamaaH lrixxtaaH wnaaxxal gowjim-rabijm mipaanaejkaa Hahitij wHagirgaaxxij wHaaAaemorij wHaknaOanij wHaprizij wHahiwij wHajbwsij xxibOaaH gowjim rabijm waOacwmijm mimaekaa׃
7.2 wntaanaam jHwaaH AaeloHaejkaa lpaanaejkaa wHikijtaam Haharem taharijm Aotaam loA-tikrot laaHaem brijt wloA thaanem׃
7.3 wloA tithaten baam bitkaa loA-titen libnow wbitow loA-tiqah libnaekaa׃
7.4 kij-jaasijr Aaet-binkaa meAaharaj wOaabdw AaeloHijm Aaherijm whaaraaH Aap-jHwaaH baakaem wHixxmijdkaa maHer׃
7.5 kij-Aim-koH taOaxw laaHaem mizbhotejHaem titocw wmacebotaam txxaberw waAaxxejreHaem tgadeOwn wpsijlejHaem tixrpwn baaAexx׃
7.6 kij Oam qaadowxx AataaH lajHwaaH AaeloHaejkaa bkaa baahar jHwaaH AaeloHaejkaa liHjowt low lOam sgulaaH mikol HaaOamijm Aaxxaer Oal-pnej HaaAadaamaaH׃ s
7.7 loA merubkaem mikaal-HaaOamijm haaxxaq jHwaaH baakaem wajibhar baakaem kij-Aataem HamOaT mikaal-HaaOamijm׃
7.8 kij meAaHabat jHwaaH Aaetkaem wmixxaamrow Aaet-HaxxbuOaaH Aaxxaer nixxbaO laAabotejkaem HowcijA jHwaaH Aaetkaem bjaad hazaaqaaH wajipdkaa mibejt Oabaadijm mijad parOoH maelaek-micraajim׃
7.9 wjaadaOtaa kij-jHwaaH AaeloHaejkaa HwA HaaAaeloHijm HaaAel HanaeAaemaan xxomer Habrijt wHahaesaed lAoHabaajw wlxxomrej [micwotow k] (micwotaajw q) lAaelaep dowr׃
7.10 wmxxalem lxonAaajw Aael-paanaajw lHaAabijdow loA jAaher lxonAow Aael-paanaajw jxxalaem-low׃
7.11 wxxaamartaa Aaet-HamicwaaH wAaet-Hahuqijm wAaet-HamixxpaaTijm Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm laOaxowtaam׃ p
7.12 wHaajaaH Oeqaeb tixxmOwn Aet HamixxpaaTijm HaaAelaeH wxxmartaem waOaxijtaem Aotaam wxxaamar jHwaaH AaeloHaejkaa lkaa Aaet-Habrijt wAaet-Hahaesaed Aaxxaer nixxbaO laAabotaejkaa׃
7.13 waAaHebkaa wberakkaa wHirbaekaa wberak prij-biTnkaa wprij-Aadmaataekaa dgaankaa wtijroxxkaa wjicHaaraekaa xxgar-Aalaapaejkaa wOaxxtrot coAnaekaa Oal HaaAadaamaaH Aaxxaer-nixxbaO laAabotaejkaa laataet laak׃
7.14 baarwk tiHjaeH mikaal-HaaOamijm loA-jiHjaeH bkaa Oaaqaar waOaqaaraaH wbibHaemtaekaa׃
7.15 wHesijr jHwaaH mimkaa kaal-holij wkaal-madwej micrajim HaaraaOijm Aaxxaer jaadaOtaa loA jxijmaam baak wntaanaam bkaal-xonAaejkaa׃
7.16 wAaakaltaa Aaet-kaal-HaaOamijm Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak loA-taahos Oejnkaa OalejHaem wloA taOabod Aaet-AaeloHejHaem kij-mowqexx HwA laak׃ s
7.17 kij toAmar bilbaabkaa rabijm Hagowjim HaaAelaeH mimaenij AejkaaH Awkal lHowrijxxaam׃
7.18 loA tijraaA meHaem zaakor tizkor Aet Aaxxaer-OaaxaaH jHwaaH AaeloHaejkaa lparOoH wlkaal-micraajim׃
7.19 Hamasot Hagdolot Aaxxaer-raaAw Oejnaejkaa wHaaAotot wHamoptijm wHajaad HahazaaqaaH wHazroOa HanTwjaaH Aaxxaer HowciAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa ken-jaOaxaeH jHwaaH AaeloHaejkaa lkaal-HaaOamijm Aaxxaer-AataaH jaareA mipnejHaem׃
7.20 wgam Aaet-HacirOaaH jxxalah jHwaaH AaeloHaejkaa baam Oad-Aabod HanixxAaarijm wHanistaarijm mipaanaejkaa׃
7.21 loA taOaroc mipnejHaem kij-jHwaaH AaeloHaejkaa bqirbaekaa Ael gaadowl wnowraaA׃
7.22 wnaaxxal jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-Hagowjim HaaAel mipaanaejkaa mOaT mOaaT loA twkal kalotaam maHer paen-tirbaeH Oaalaejkaa hajat HaxaadaeH׃
7.23 wntaanaam jHwaaH AaeloHaejkaa lpaanaejkaa wHaamaam mHwmaaH gdolaaH Oad Hixxaamdaam׃
7.24 wnaatan malkejHaem bjaadaekaa wHaAabadtaa Aaet-xxmaam mitahat Haxxaamaajim loA-jitjaceb Aijxx bpaanaejkaa Oad Hixxmidkaa Aotaam׃
7.25 psijlej AaeloHejHaem tixrpwn baaAexx loA-tahmod kaesaep wzaaHaab OalejHaem wlaaqahtaa laak paen tiwaaqexx bow kij towOabat jHwaaH AaeloHaejkaa HwA׃
7.26 wloA-taabijA towOebaaH Aael-bejtaekaa wHaajijtaa heraem kaamoHw xxaqec txxaqcaenw wtaOeb ttaOabaenw kij-heraem HwA׃ p
7.1 כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה ונשל גוים־רבים ׀ מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃
7.2 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא־תכרת להם ברית ולא תחנם׃
7.3 ולא תתחתן בם בתך לא־תתן לבנו ובתו לא־תקח לבנך׃
7.4 כי־יסיר את־בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף־יהוה בכם והשמידך מהר׃
7.5 כי־אם־כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃
7.6 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר ׀ יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על־פני האדמה׃ ס
7.7 לא מרבכם מכל־העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי־אתם המעט מכל־העמים׃
7.8 כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים׃
7.9 וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי [מצותו כ] (מצותיו ק) לאלף דור׃
7.10 ומשלם לשנאיו אל־פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל־פניו ישלם־לו׃
7.11 ושמרת את־המצוה ואת־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ פ
7.12 והיה ׀ עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את־הברית ואת־החסד אשר נשבע לאבתיך׃
7.13 ואהבך וברכך והרבך וברך פרי־בטנך ופרי־אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר־אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר־נשבע לאבתיך לתת לך׃
7.14 ברוך תהיה מכל־העמים לא־יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃
7.15 והסיר יהוה ממך כל־חלי וכל־מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל־שנאיך׃
7.16 ואכלת את־כל־העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא־תחס עינך עליהם ולא תעבד את־אלהיהם כי־מוקש הוא לך׃ ס
7.17 כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃
7.18 לא תירא מהם זכר תזכר את אשר־עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל־מצרים׃
7.19 המסת הגדלת אשר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן־יעשה יהוה אלהיך לכל־העמים אשר־אתה ירא מפניהם׃
7.20 וגם את־הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד־אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃
7.21 לא תערץ מפניהם כי־יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃
7.22 ונשל יהוה אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה׃
7.23 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם׃
7.24 ונתן מלכיהם בידך והאבדת את־שמם מתחת השמים לא־יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃
7.25 פסילי אלהיהם תשרפון באש לא־תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃
7.26 ולא־תביא תועבה אל־ביתך והיית חרם כמהו שקץ ׀ תשקצנו ותעב ׀ תתעבנו כי־חרם הוא׃ פ
7.1 kj jbjAk jHwH AlHjk Al-HArc Axr-AtH bA-xmH lrxtH wnxl gwjm-rbjm mpnjk Hhtj wHgrgxj wHAmrj wHknOnj wHprzj wHhwj wHjbwsj xbOH gwjm rbjm wOcwmjm mmk׃
7.2 wntnm jHwH AlHjk lpnjk wHkjtm Hhrm thrjm Atm lA-tkrt lHm brjt wlA thnm׃
7.3 wlA tthtn bm btk lA-ttn lbnw wbtw lA-tqh lbnk׃
7.4 kj-jsjr At-bnk mAhrj wObdw AlHjm Ahrjm whrH Ap-jHwH bkm wHxmjdk mHr׃
7.5 kj-Am-kH tOxw lHm mzbhtjHm ttcw wmcbtm txbrw wAxjrHm tgdOwn wpsjljHm txrpwn bAx׃
7.6 kj Om qdwx AtH ljHwH AlHjk bk bhr jHwH AlHjk lHjwt lw lOm sglH mkl HOmjm Axr Ol-pnj HAdmH׃ s
7.7 lA mrbkm mkl-HOmjm hxq jHwH bkm wjbhr bkm kj-Atm HmOT mkl-HOmjm׃
7.8 kj mAHbt jHwH Atkm wmxmrw At-HxbOH Axr nxbO lAbtjkm HwcjA jHwH Atkm bjd hzqH wjpdk mbjt Obdjm mjd prOH mlk-mcrjm׃
7.9 wjdOt kj-jHwH AlHjk HwA HAlHjm HAl HnAmn xmr Hbrjt wHhsd lAHbjw wlxmrj [mcwtw k] (mcwtjw q) lAlp dwr׃
7.10 wmxlm lxnAjw Al-pnjw lHAbjdw lA jAhr lxnAw Al-pnjw jxlm-lw׃
7.11 wxmrt At-HmcwH wAt-Hhqjm wAt-HmxpTjm Axr Ankj mcwk Hjwm lOxwtm׃ p
7.12 wHjH Oqb txmOwn At HmxpTjm HAlH wxmrtm wOxjtm Atm wxmr jHwH AlHjk lk At-Hbrjt wAt-Hhsd Axr nxbO lAbtjk׃
7.13 wAHbk wbrkk wHrbk wbrk prj-bTnk wprj-Admtk dgnk wtjrxk wjcHrk xgr-Alpjk wOxtrt cAnk Ol HAdmH Axr-nxbO lAbtjk ltt lk׃
7.14 brwk tHjH mkl-HOmjm lA-jHjH bk Oqr wOqrH wbbHmtk׃
7.15 wHsjr jHwH mmk kl-hlj wkl-mdwj mcrjm HrOjm Axr jdOt lA jxjmm bk wntnm bkl-xnAjk׃
7.16 wAklt At-kl-HOmjm Axr jHwH AlHjk ntn lk lA-ths Ojnk OljHm wlA tObd At-AlHjHm kj-mwqx HwA lk׃ s
7.17 kj tAmr blbbk rbjm Hgwjm HAlH mmnj AjkH Awkl lHwrjxm׃
7.18 lA tjrA mHm zkr tzkr At Axr-OxH jHwH AlHjk lprOH wlkl-mcrjm׃
7.19 Hmst Hgdlt Axr-rAw Ojnjk wHAtt wHmptjm wHjd HhzqH wHzrO HnTwjH Axr HwcAk jHwH AlHjk kn-jOxH jHwH AlHjk lkl-HOmjm Axr-AtH jrA mpnjHm׃
7.20 wgm At-HcrOH jxlh jHwH AlHjk bm Od-Abd HnxArjm wHnstrjm mpnjk׃
7.21 lA tOrc mpnjHm kj-jHwH AlHjk bqrbk Al gdwl wnwrA׃
7.22 wnxl jHwH AlHjk At-Hgwjm HAl mpnjk mOT mOT lA twkl kltm mHr pn-trbH Oljk hjt HxdH׃
7.23 wntnm jHwH AlHjk lpnjk wHmm mHwmH gdlH Od Hxmdm׃
7.24 wntn mlkjHm bjdk wHAbdt At-xmm mtht Hxmjm lA-jtjcb Ajx bpnjk Od Hxmdk Atm׃
7.25 psjlj AlHjHm txrpwn bAx lA-thmd ksp wzHb OljHm wlqht lk pn twqx bw kj twObt jHwH AlHjk HwA׃
7.26 wlA-tbjA twObH Al-bjtk wHjjt hrm kmHw xqc txqcnw wtOb ttObnw kj-hrm HwA׃ p
7.1 Cum introduxerit te Dominus Deus tuus in terram, quam pos sessurus ingredieris, et deleverit gentes multas coram te, Hetthaeum et Gergesaeum et Amorraeum, Chananaeum et Pherezaeum et Hevaeum et Iebusaeum, septem gentes multo maioris numeri quam tu es et robustiores te,
7.2 tradideritque eas Dominus Deus tuus tibi, percuties eas usque ad internecionem. Non inibis cum eis foedus nec misereberis earum
7.3 neque sociabis cum eis coniugia; filiam tuam non dabis filio eius nec filiam illius accipies filio tuo,
7.4 quia seducet filium tuum, ne sequatur me et ut serviat diis alienis, irasceturque furor Domini contra vos et delebit te cito.
7.5 Quin potius haec facietis eis: aras eorum subvertite et confringite lapides et palos lucosque succidite et sculptilia comburite;
7.6 quia populus sanctus es Domino Deo tuo. Te elegit Dominus Deus tuus, ut sis ei populus peculiaris de cunctis populis, qui sunt super terram.
7.7 Non quia cunctas gentes numero vincebatis, vobis iunctus est Dominus et elegit vos, cum omnibus sitis populis pauciores,
7.8 sed quia dilexit vos Dominus et custodivit iuramentum, quod iuravit patribus vestris, eduxit vos in manu forti et redemit te de domo servitutis, de manu pharaonis regis Aegypti.
7.9 Et scies quia Dominus Deus tuus ipse est Deus, Deus fidelis, custodiens pactum et misericordiam diligentibus se et his, qui custodiunt mandata eius, in mille generationes
7.10 et reddens odientibus se protinus, ita ut disperdat eos et ultra non differat, protinus eis restituens, quod merentur.
7.11 Custodi ergo mandata et praecepta atque iudicia, quae ego mando tibi hodie, ut facias.
7.12 Si audieritis haec iudicia et custodieritis ea et feceritis, custodiet et Dominus Deus tuus tibi pactum et misericordiam, quam iuravit patribus tuis,
7.13 et diliget te et benedicet tibi ac multiplicabit te benedicetque fructui ventris tui et fructui terrae tuae, frumento tuo atque vindemiae, oleo et partui armentorum et incremento ovium tuarum super terram, pro qua iuravit patribus tuis, ut daret eam tibi.
7.14 Benedictus eris prae omnibus populis. Non erit apud te sterilis utriusque sexus, tam in hominibus quam in gregibus tuis.
7.15 Auferet Dominus a te omnem languorem; et infirmitates Aegypti pessimas, quas novisti, non inferet tibi, sed cunctis hostibus tuis.
7.16 Devorabis omnes populos, quos Dominus Deus tuus daturus est tibi; non parcet eis oculus tuus, nec servies diis eorum, ne sint in ruinam tui.
7.17 Si dixeris in corde tuo: “Plures sunt gentes istae quam ego; quomodo potero delere eas?”,
7.18 noli metuere eas, sed recordare, quae fecerit Dominus Deus tuus pharaoni et cunctis Aegyptiis,
7.19 plagas maximas, quas viderunt oculi tui, et signa atque portenta manumque robustam et extentum brachium, ut educeret te Dominus Deus tuus; sic faciet cunctis populis, quos metuis.
7.20 Insuper et crabrones mittet Dominus Deus tuus in eos, donec deleat omnes atque disperdat, qui te fugerint et latere potuerint.
7.21 Non timebis eos, quia Dominus Deus tuus in medio tui est, Deus magnus et terribilis.
7.22 Ipse consumet nationes has in conspectu tuo paulatim atque per partes. Non poteris delere eas cito, ne multiplicentur contra te bestiae terrae.
7.23 Dabitque eos Dominus Deus tuus in conspectu tuo et conturbabit illos conturbatione magna, donec penitus deleantur.
7.24 Tradetque reges eorum in manus tuas, et disperdes nomina eorum sub caelo; nullus poterit resistere tibi, donec conteras eos.
7.25 Sculptilia eorum igne combures; non concupisces argentum et aurum, quibus vestita sunt, neque assumes ex eis tibi quidquam, ne offendas propterea, quia abominatio est Domini Dei tui.
7.26 Nec inferes abominationem in domum tuam, ne fias anathema sicut et illa est; quasi spurcitiam detestaberis et velut inquinamentum ac sordes abominationi habebis, quia anathema est.
8.1 Alle Gebote, die ich dir heute gebiete, sollt ihr behalten, um sie zu tun, auf daß ihr lebet und gemehret werdet und hineinkommet und das Land einnehmet, das der HERR euren Vätern geschworen hat.
8.2 Gedenke auch des ganzen Weges, durch den der HERR, dein Gott, dich geleitet hat diese vierzig Jahre lang in der Wüste, daß er dich demütigte und versuchte, auf daß kundwürde, was in deinem Herzen ist, ob du seine Gebote halten würdest oder nicht.
8.3 Er demütigte dich und ließ dich hungern und speiste dich mit Manna, das weder du noch deine Väter gekannt hatten, um dir kundzutun, daß der Mensch nicht vom Brot allein lebt, sondern daß er von allem dem lebt, was aus dem Munde des HERRN geht.
8.4 Deine Kleider sind nicht zerlumpt an dir, und deine Füße sind nicht geschwollen diese vierzig Jahre lang.
8.5 So erkenne nun in deinem Herzen, daß der HERR, dein Gott, dich gezüchtigt hat, wie ein Mann seinen Sohn züchtigt.
8.6 Und beobachte die Gebote des HERRN, deines Gottes, daß du in seinen Wegen wandelst und ihn fürchtest;
8.7 denn der HERR, dein Gott, führt dich in ein gutes Land, in ein Land, darin Wasserbäche, Quellen und Seen sind, die auf den Bergen und in den Tälern entspringen;
8.8 ein Land, darin Weizen, Gerste, Weinstöcke, Feigenbäume und Granatäpfel sind, ein Land voller Olivenbäume und Honig;
8.9 ein Land, davon du dich nicht kümmerlich nähren mußt, worin es dir an nichts mangelt; ein Land, dessen Steine Eisen sind, wo du Erz aus den Bergen hauen wirst.
8.10 Darum, wenn du gegessen hast und satt geworden bist, sollst du den HERRN, deinen Gott, loben für das gute Land, das er dir gegeben hat.
8.11 Hüte dich, daß du des HERRN, deines Gottes, nicht vergessest, so daß du seine Gebote, seine Satzungen und Rechte, die ich dir heute gebiete, nicht beobachtest;
8.12 daß, wenn du nun gegessen hast und satt geworden bist, und schöne Häuser erbauest und darin wohnest,
8.13 und deine Rinder und Schafe, Silber und Gold, und alles, was du hast, sich mehren,
8.14 dein Herz sich alsdann nicht erhebe und du vergessest des HERRN, deines Gottes, der dich aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, geführt hat;
8.15 der dich durch diese große und schreckliche Wüste geleitet hat, da feurige Schlangen waren und Skorpione und Dürre und kein Wasser; der dir auch Wasser aus dem harten Felsen entspringen ließ;
8.16 der dich in der Wüste mit Manna speiste, von welchem deine Väter nichts wußten, auf daß er dich demütigte und auf die Probe stellte, um dir hernach wohlzutun;
8.17 und daß du nicht sagest in deinem Herzen: Meine eigene Kraft und meine fleißigen Hände haben mir diesen Reichtum verschafft.
8.18 Sondern du sollst des HERRN, deines Gottes, gedenken; denn er ist es, der dir Kraft gibt, solchen Reichtum zu erwerben; auf daß er seinen Bund aufrechterhalte, den er deinen Vätern geschworen hat, wie es heute geschieht.
8.19 Wirst du aber des HERRN, deines Gottes, vergessen und andern Göttern nachfolgen und ihnen dienen und sie anbeten, so bezeuge ich heute über euch, daß ihr gewiß umkommen werdet.
8.20 Wie die Heiden, die der Herr vor eurem Angesicht umbringt, also werdet auch ihr umkommen, weil ihr der Stimme des HERRN, eures Gottes, nicht gehorsam seid.
8.1 πάσας τὰς ἐντολάς ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον φυλάξεσθε ποιεῖν ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε καὶ εἰσέλθητε καὶ κληρονομήσητε τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν
8.2 καὶ μνησθήσῃ πᾶσαν τὴν ὁδόν ἣν ἤγαγέν σε κύριος ὁ θεός σου ἐν τῇ ἐρήμῳ ὅπως ἂν κακώσῃ σε καὶ ἐκπειράσῃ σε καὶ διαγνωσθῇ τὰ ἐν τῇ καρδίᾳ σου εἰ φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ἢ οὔ
8.3 καὶ ἐκάκωσέν σε καὶ ἐλιμαγχόνησέν σε καὶ ἐψώμισέν σε τὸ μαννα ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου ἵνα ἀναγγείλῃ σοι ὅτι οὐκ ἐπ' ἄρτῳ μόνῳ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος ἀλλ' ἐπὶ παντὶ ῥήματι τῷ ἐκπορευομένῳ διὰ στόματος θεοῦ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος
8.4 τὰ ἱμάτιά σου οὐ κατετρίβη ἀπὸ σοῦ οἱ πόδες σου οὐκ ἐτυλώθησαν ἰδοὺ τεσσαράκοντα ἔτη
8.5 καὶ γνώσῃ τῇ καρδίᾳ σου ὅτι ὡς εἴ τις παιδεύσαι ἄνθρωπος τὸν υἱὸν αὐτοῦ οὕτως κύριος ὁ θεός σου παιδεύσει σε
8.6 καὶ φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου πορεύεσθαι ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ φοβεῖσθαι αὐτόν
8.7 ὁ γὰρ κύριος ὁ θεός σου εἰσάγει σε εἰς γῆν ἀγαθὴν καὶ πολλήν οὗ χείμαρροι ὑδάτων καὶ πηγαὶ ἀβύσσων ἐκπορευόμεναι διὰ τῶν πεδίων καὶ διὰ τῶν ὀρέων
8.8 γῆ πυροῦ καὶ κριθῆς ἄμπελοι συκαῖ ῥόαι γῆ ἐλαίας ἐλαίου καὶ μέλιτος
8.9 γῆ ἐφ' ἧς οὐ μετὰ πτωχείας φάγῃ τὸν ἄρτον σου καὶ οὐκ ἐνδεηθήσῃ οὐδὲν ἐπ' αὐτῆς γῆ ἧς οἱ λίθοι σίδηρος καὶ ἐκ τῶν ὀρέων αὐτῆς μεταλλεύσεις χαλκόν
8.10 καὶ φάγῃ καὶ ἐμπλησθήσῃ καὶ εὐλογήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐπὶ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ἧς ἔδωκέν σοι
8.11 πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ μὴ φυλάξαι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ κρίματα καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον
8.12 μὴ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς καὶ οἰκίας καλὰς οἰκοδομήσας καὶ κατοικήσας ἐν αὐταῖς
8.13 καὶ τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου πληθυνθέντων σοι ἀργυρίου καὶ χρυσίου πληθυνθέντος σοι καὶ πάντων ὅσων σοι ἔσται πληθυνθέντων σοι
8.14 ὑψωθῇς τῇ καρδίᾳ καὶ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας
8.15 τοῦ ἀγαγόντος σε διὰ τῆς ἐρήμου τῆς μεγάλης καὶ τῆς φοβερᾶς ἐκείνης οὗ ὄφις δάκνων καὶ σκορπίος καὶ δίψα οὗ οὐκ ἦν ὕδωρ τοῦ ἐξαγαγόντος σοι ἐκ πέτρας ἀκροτόμου πηγὴν ὕδατος
8.16 τοῦ ψωμίσαντός σε τὸ μαννα ἐν τῇ ἐρήμῳ ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου ἵνα κακώσῃ σε καὶ ἐκπειράσῃ σε καὶ εὖ σε ποιήσῃ ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν σου
8.17 μὴ εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου ἡ ἰσχύς μου καὶ τὸ κράτος τῆς χειρός μου ἐποίησέν μοι τὴν δύναμιν τὴν μεγάλην ταύτην
8.18 καὶ μνησθήσῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου ὅτι αὐτός σοι δίδωσιν ἰσχὺν τοῦ ποιῆσαι δύναμιν καὶ ἵνα στήσῃ τὴν διαθήκην αὐτοῦ ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου ὡς σήμερον
8.19 καὶ ἔσται ἐὰν λήθῃ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ πορευθῇς ὀπίσω θεῶν ἑτέρων καὶ λατρεύσῃς αὐτοῖς καὶ προσκυνήσῃς αὐτοῖς διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν ὅτι ἀπωλείᾳ ἀπολεῖσθε
8.20 καθὰ καὶ τὰ λοιπὰ ἔθνη ὅσα κύριος ἀπολλύει πρὸ προσώπου ὑμῶν οὕτως ἀπολεῖσθε ἀνθ' ὧν οὐκ ἠκούσατε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν
8.1 pasas tas entolas as egoh entellomai ymin sehmeron phylaxesthe poiein ina zehte kai polyplasiasthehte kai eiselthehte kai klehronomehsehte tehn gehn ehn kyrios o theos ymohn ohmosen tois patrasin ymohn
8.2 kai mnehsthehseh pasan tehn odon ehn ehgagen se kyrios o theos soy en teh erehmoh opohs an kakohseh se kai ekpeiraseh se kai diagnohstheh ta en teh kardia soy ei phylaxeh tas entolas aytoy eh oy
8.3 kai ekakohsen se kai elimagchonehsen se kai epsohmisen se to manna o oyk eidehsan oi pateres soy ina anaggeileh soi oti oyk ep' artoh monoh zehsetai o anthrohpos all' epi panti rehmati toh ekporeyomenoh dia stomatos theoy zehsetai o anthrohpos
8.4 ta imatia soy oy katetribeh apo soy oi podes soy oyk etylohthehsan idoy tessarakonta eteh
8.5 kai gnohseh teh kardia soy oti ohs ei tis paideysai anthrohpos ton yion aytoy oytohs kyrios o theos soy paideysei se
8.6 kai phylaxeh tas entolas kyrioy toy theoy soy poreyesthai en tais odois aytoy kai phobeisthai ayton
8.7 o gar kyrios o theos soy eisagei se eis gehn agathehn kai pollehn oy cheimarroi ydatohn kai pehgai abyssohn ekporeyomenai dia tohn pediohn kai dia tohn oreohn
8.8 geh pyroy kai krithehs ampeloi sykai roai geh elaias elaioy kai melitos
8.9 geh eph' ehs oy meta ptohcheias phageh ton arton soy kai oyk endeehthehseh oyden ep' aytehs geh ehs oi lithoi sidehros kai ek tohn oreohn aytehs metalleyseis chalkon
8.10 kai phageh kai emplehsthehseh kai eylogehseis kyrion ton theon soy epi tehs gehs tehs agathehs ehs edohken soi
8.11 proseche seaytoh meh epilatheh kyrioy toy theoy soy toy meh phylaxai tas entolas aytoy kai ta krimata kai ta dikaiohmata aytoy osa egoh entellomai soi sehmeron
8.12 meh phagohn kai emplehstheis kai oikias kalas oikodomehsas kai katoikehsas en aytais
8.13 kai tohn boohn soy kai tohn probatohn soy plehthynthentohn soi argyrioy kai chrysioy plehthynthentos soi kai pantohn osohn soi estai plehthynthentohn soi
8.14 ypsohthehs teh kardia kai epilatheh kyrioy toy theoy soy toy exagagontos se ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias
8.15 toy agagontos se dia tehs erehmoy tehs megalehs kai tehs phoberas ekeinehs oy ophis daknohn kai skorpios kai dipsa oy oyk ehn ydohr toy exagagontos soi ek petras akrotomoy pehgehn ydatos
8.16 toy psohmisantos se to manna en teh erehmoh o oyk eidehsan oi pateres soy ina kakohseh se kai ekpeiraseh se kai ey se poiehseh ep' eschatohn tohn ehmerohn soy
8.17 meh eipehs en teh kardia soy eh ischys moy kai to kratos tehs cheiros moy epoiehsen moi tehn dynamin tehn megalehn taytehn
8.18 kai mnehsthehseh kyrioy toy theoy soy oti aytos soi didohsin ischyn toy poiehsai dynamin kai ina stehseh tehn diathehkehn aytoy ehn ohmosen kyrios tois patrasin soy ohs sehmeron
8.19 kai estai ean lehtheh epilatheh kyrioy toy theoy soy kai poreythehs opisoh theohn eterohn kai latreysehs aytois kai proskynehsehs aytois diamartyromai ymin sehmeron ton te oyranon kai tehn gehn oti apohleia apoleisthe
8.20 katha kai ta loipa ethneh osa kyrios apollyei pro prosohpoy ymohn oytohs apoleisthe anth' ohn oyk ehkoysate tehs phohnehs kyrioy toy theoy ymohn
8.1 כָּל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום תִּשְׁמְרוּן לַעֲשֹׂות לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם׃
8.2 וְזָכַרְתָּ אֶת־כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָיו ק) אִם־לֹא׃
8.3 וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הֹודִעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדֹּו יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מֹוצָא פִי־יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם׃
8.4 שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה׃
8.5 וְיָדַעְתָּ עִם־לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת־בְּנֹו יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ׃
8.6 וְשָׁמַרְתָּ אֶת־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתֹו׃
8.7 כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל־אֶרֶץ טֹובָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר׃
8.8 אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמֹּון אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ׃
8.9 אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל־בָּהּ לֶחֶם לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת׃
8.10 וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל־הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ׃
8.11 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום׃
8.12 פֶּן־תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹובִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ׃
8.13 וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה־לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ יִרְבֶּה׃
8.14 וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמֹּוצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
8.15 הַמֹּולִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר ׀ הַגָּדֹל וְהַנֹּורָא נָחָשׁ ׀ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאֹון אֲשֶׁר אֵין־מָיִם הַמֹּוצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ׃
8.16 הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ׃
8.17 וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת־הַחַיִל הַזֶּה׃
8.18 וְזָכַרְתָּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשֹׂות חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת־בְּרִיתֹו אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיֹּום הַזֶּה׃ פ
8.19 וְהָיָה אִם־שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיֹּום כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן׃
8.20 כַּגֹּויִם אֲשֶׁר יְהוָה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ
8.1 kaal-HamicwaaH Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm tixxmrwn laOaxowt lmaOan tihjwn wrbijtaem wbaaAtaem wijrixxtaem Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer-nixxbaO jHwaaH laAabotejkaem׃
8.2 wzaakartaa Aaet-kaal-Hadaeraek Aaxxaer Holijkakaa jHwaaH AaeloHaejkaa zaeH AarbaaOijm xxaanaaH bamidbaar lmaOan Oanotkaa lnasotkaa laadaOat Aaet-Aaxxaer bilbaabkaa Hatixxmor [micwotow k] (micwotaajw q) Aim-loA׃
8.3 wajOankaa wajarOibaekaa wajaAakilkaa Aaet-Hamaan Aaxxaer loA-jaadaOtaa wloA jaadOwn Aabotaejkaa lmaOan HowdiOakaa kij loA Oal-Halaehaem lbadow jihjaeH HaaAaadaam kij Oal-kaal-mowcaaA pij-jHwaaH jihjaeH HaaAaadaam׃
8.4 ximlaatkaa loA baaltaaH meOaalaejkaa wraglkaa loA baaceqaaH zaeH AarbaaOijm xxaanaaH׃
8.5 wjaadaOtaa Oim-lbaabaekaa kij kaAaxxaer jjaser Aijxx Aaet-bnow jHwaaH AaeloHaejkaa mjasraekaa׃
8.6 wxxaamartaa Aaet-micwot jHwaaH AaeloHaejkaa laalaekaet bidraakaajw wljirAaaH Aotow׃
8.7 kij jHwaaH AaeloHaejkaa mbijAakaa Aael-Aaeraec TowbaaH Aaeraec nahalej maajim Oajaanot wtHomot jocAijm babiqOaaH wbaaHaar׃
8.8 Aaeraec hiTaaH wxOoraaH wgaepaen wtAenaaH wrimown Aaeraec-zejt xxaemaen wdbaaxx׃
8.9 Aaeraec Aaxxaer loA bmiskenut toAkal-baaH laehaem loA-taehsar kol baaH Aaeraec Aaxxaer AabaanaejHaa barzael wmeHaraaraejHaa tahcob nhoxxaet׃
8.10 wAaakaltaa wxaabaaOtaa wberaktaa Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa Oal-HaaAaaraec HaTobaaH Aaxxaer naatan-laak׃
8.11 Hixxaamaer lkaa paen-tixxkah Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa lbiltij xxmor micwotaajw wmixxpaaTaajw whuqotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm׃
8.12 paen-toAkal wxaabaaOtaa wbaatijm Towbijm tibnaeH wjaaxxaabtaa׃
8.13 wbqaarkaa wcoAnkaa jirbjun wkaesaep wzaaHaab jirbaeH-laak wkol Aaxxaer-lkaa jirbaeH׃
8.14 wraam lbaabaekaa wxxaakahtaa Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa HamowcijAakaa meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm׃
8.15 Hamowlijkakaa bamidbaar Hagaadol wHanowraaA naahaaxx xaaraap wOaqraab wcimaaAown Aaxxaer Aejn-maajim HamowcijA lkaa majim micwr Hahalaamijxx׃
8.16 HamaAakilkaa maan bamidbaar Aaxxaer loA-jaadOwn Aabotaejkaa lmaOan Oanotkaa wlmaOan nasotaekaa lHejTibkaa bAaharijtaekaa׃
8.17 wAaamartaa bilbaabaekaa kohij wOocaem jaadij OaaxaaH lij Aaet-Hahajil HazaeH׃
8.18 wzaakartaa Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa kij HwA Hanoten lkaa koha laOaxowt haajil lmaOan Haaqijm Aaet-brijtow Aaxxaer-nixxbaO laAabotaejkaa kajowm HazaeH׃ p
8.19 wHaajaaH Aim-xxaakoha tixxkah Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa wHaalaktaa Aaharej AaeloHijm Aaherijm waOabadtaam wHixxtahawijtaa laaHaem HaOidotij baakaem Hajowm kij Aaabod toAbedwn׃
8.20 kagowjim Aaxxaer jHwaaH maAabijd mipnejkaem ken toAbedwn Oeqaeb loA tixxmOwn bqowl jHwaaH AaeloHejkaem׃ p
8.1 כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את־הארץ אשר־נשבע יהוה לאבתיכם׃
8.2 וזכרת את־כל־הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את־אשר בלבבך התשמר [מצותו כ] (מצותיו ק) אם־לא׃
8.3 ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃
8.4 שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃
8.5 וידעת עם־לבבך כי כאשר ייסר איש את־בנו יהוה אלהיך מיסרך׃
8.6 ושמרת את־מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃
8.7 כי יהוה אלהיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃
8.8 ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש׃
8.9 ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃
8.10 ואכלת ושבעת וברכת את־יהוה אלהיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך׃
8.11 השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃
8.12 פן־תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃
8.13 ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה־לך וכל אשר־לך ירבה׃
8.14 ורם לבבך ושכחת את־יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
8.15 המוליכך במדבר ׀ הגדל והנורא נחש ׀ שרף ועקרב וצמאון אשר אין־מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃
8.16 המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
8.17 ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את־החיל הזה׃
8.18 וזכרת את־יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את־בריתו אשר־נשבע לאבתיך כיום הזה׃ פ
8.19 והיה אם־שכח תשכח את־יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃
8.20 כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ פ
8.1 kl-HmcwH Axr Ankj mcwk Hjwm txmrwn lOxwt lmOn thjwn wrbjtm wbAtm wjrxtm At-HArc Axr-nxbO jHwH lAbtjkm׃
8.2 wzkrt At-kl-Hdrk Axr Hljkk jHwH AlHjk zH ArbOjm xnH bmdbr lmOn Ontk lnstk ldOt At-Axr blbbk Htxmr [mcwtw k] (mcwtjw q) Am-lA׃
8.3 wjOnk wjrObk wjAklk At-Hmn Axr lA-jdOt wlA jdOwn Abtjk lmOn HwdOk kj lA Ol-Hlhm lbdw jhjH HAdm kj Ol-kl-mwcA pj-jHwH jhjH HAdm׃
8.4 xmltk lA bltH mOljk wrglk lA bcqH zH ArbOjm xnH׃
8.5 wjdOt Om-lbbk kj kAxr jjsr Ajx At-bnw jHwH AlHjk mjsrk׃
8.6 wxmrt At-mcwt jHwH AlHjk llkt bdrkjw wljrAH Atw׃
8.7 kj jHwH AlHjk mbjAk Al-Arc TwbH Arc nhlj mjm Ojnt wtHmt jcAjm bbqOH wbHr׃
8.8 Arc hTH wxOrH wgpn wtAnH wrmwn Arc-zjt xmn wdbx׃
8.9 Arc Axr lA bmsknt tAkl-bH lhm lA-thsr kl bH Arc Axr AbnjH brzl wmHrrjH thcb nhxt׃
8.10 wAklt wxbOt wbrkt At-jHwH AlHjk Ol-HArc HTbH Axr ntn-lk׃
8.11 Hxmr lk pn-txkh At-jHwH AlHjk lbltj xmr mcwtjw wmxpTjw whqtjw Axr Ankj mcwk Hjwm׃
8.12 pn-tAkl wxbOt wbtjm Twbjm tbnH wjxbt׃
8.13 wbqrk wcAnk jrbjn wksp wzHb jrbH-lk wkl Axr-lk jrbH׃
8.14 wrm lbbk wxkht At-jHwH AlHjk HmwcjAk mArc mcrjm mbjt Obdjm׃
8.15 Hmwljkk bmdbr Hgdl wHnwrA nhx xrp wOqrb wcmAwn Axr Ajn-mjm HmwcjA lk mjm mcwr Hhlmjx׃
8.16 HmAklk mn bmdbr Axr lA-jdOwn Abtjk lmOn Ontk wlmOn nstk lHjTbk bAhrjtk׃
8.17 wAmrt blbbk khj wOcm jdj OxH lj At-Hhjl HzH׃
8.18 wzkrt At-jHwH AlHjk kj HwA Hntn lk kh lOxwt hjl lmOn Hqjm At-brjtw Axr-nxbO lAbtjk kjwm HzH׃ p
8.19 wHjH Am-xkh txkh At-jHwH AlHjk wHlkt Ahrj AlHjm Ahrjm wObdtm wHxthwjt lHm HOdtj bkm Hjwm kj Abd tAbdwn׃
8.20 kgwjm Axr jHwH mAbjd mpnjkm kn tAbdwn Oqb lA txmOwn bqwl jHwH AlHjkm׃ p
8.1 Omne mandatum, quod ego praecipio tibi hodie, cave dili genter ut facias, ut possitis vivere et multiplicemini ingressique possideatis terram, pro qua iuravit Dominus patribus vestris.
8.2 Et recordaberis cuncti itineris, per quod adduxit te Dominus Deus tuus his quadraginta annis per desertum, ut affligeret te atque tentaret, et nota fierent, quae in tuo animo versabantur, utrum custodires mandata illius an non.
8.3 Afflixit te penuria et dedit tibi cibum manna, quem ignorabas tu et patres tui, ut ostenderet tibi quod non in solo pane vivat homo, sed in omni verbo, quod egreditur de ore Domini.
8.4 Vestimentum tuum, quo operiebaris, nequaquam defecit, et pes tuus non intumuit his quadraginta annis.
8.5 Recogites ergo in corde tuo quia, sicut erudit homo filium suum, sic Dominus Deus tuus erudivit te,
8.6 ut custodias mandata Domini Dei tui et ambules in viis eius et timeas eum.
8.7 Dominus enim Deus tuus introducet te in terram bonam, terram rivorum aquarum et fontium, in cuius campis et montibus erumpunt fluviorum abyssi,
8.8 terram frumenti, hordei ac vinearum, in qua ficus et malogranata et oliveta nascuntur, terram olei ac mellis,
8.9 ubi absque ulla penuria comedes panem tuum et rerum omnium abundantia perfrueris; cuius lapides ferrum sunt, et de montibus eius aeris metalla fodiuntur;
8.10 ut, cum comederis et satiatus fueris, benedicas Domino Deo tuo pro terra optima, quam dedit tibi.
8.11 Observa et cave, ne quando obliviscaris Domini Dei tui et neglegas mandata eius atque iudicia et praecepta, quae ego praecipio tibi hodie;
8.12 ne, postquam comederis et satiatus fueris, domos pulchras aedificaveris et habitaveris in eis
8.13 habuerisque armenta et ovium greges multos, argenti et auri cunctarumque rerum copiam,
8.14 elevetur cor tuum, et obliviscaris Domini Dei tui, qui eduxit te de terra Aegypti, de domo servitutis,
8.15 et ductor tuus fuit in solitudine magna atque terribili, in qua erat serpens adurens et scorpio ac terra arida et nullae omnino aquae; qui eduxit tibi rivos de petra durissima
8.16 et cibavit te manna in solitudine, quod nescierunt patres tui, et, postquam afflixit ac probavit te, ad extremum misertus est tui,
8.17 ne diceres in corde tuo: “Fortitudo mea et robur manus meae haec mihi omnia praestiterunt”;
8.18 sed recorderis Domini Dei tui, quod ipse vires tibi praebuerit, ut consequereris prosperitatem, ut impleret pactum suum, super quo iuravit patribus tuis, sicut praesens indicat dies.
8.19 Sin autem oblitus Domini Dei tui secutus fueris deos alienos coluerisque illos et adoraveris, ecce nunc testificor vobis quod omnino dispereatis:
8.20 sicut gentes, quas delevit Dominus in introitu vestro, ita et vos peribitis, si inoboedientes fueritis voci Domini Dei vestri.
9.1 Höre, Israel: Du wirst heute über den Jordan gehen, daß du hineinkommest, Völker zu überwältigen, die größer und stärker sind als du, große Städte einzunehmen, die himmelhoch befestigt sind,
9.2 ein großes und hochgewachsenes Volk, die Kinder Enak, die du kennst, von denen du auch sagen gehört hast: Wer kann den Kindern Enak widerstehen?
9.3 So sollst du heute wissen, daß der HERR, dein Gott, vor dir hergeht, ein verzehrendes Feuer. Er wird sie vertilgen und sie vor dir her unterwerfen und sie vertreiben und eilends umbringen, wie dir der HERR verheißen hat.
9.4 Wenn sie nun der HERR, dein Gott, vor dir her ausgestoßen hat, so sprich nicht in deinem Herzen: Um meiner eigenen Gerechtigkeit willen hat der HERR mich hereingeführt, dieses Land einzunehmen, so doch der HERR diese Heiden wegen ihres gottlosen Wesens vor dir her vertreibt.
9.5 Denn nicht um deiner Gerechtigkeit und um deines aufrichtigen Herzens willen kommst du hinein, ihr Land einzunehmen, sondern um ihres gottlosen Wesens willen vertreibt der HERR, dein Gott, diese Heiden, und damit er das Wort halte, das der HERR deinen Vätern Abraham, Isaak und Jakob geschworen hat.
9.6 So wisse nun, daß nicht um deiner Gerechtigkeit willen der HERR, dein Gott, dir dieses gute Land einzunehmen gibt; denn du bist ein halsstarriges Volk!
9.7 Denke daran und vergiß nicht, wie du den HERRN, deinen Gott, in der Wüste erzürnt hast, und daß ihr von dem Tage an, da du aus Ägyptenland zogest, bis zu eurer Ankunft an diesem Ort widerspenstig gewesen seid gegen den HERRN.
9.8 Denn am Horeb erzürntet ihr den HERRN so, daß der HERR euch im Zorn vertilgen wollte;
9.9 als ich auf den Berg gegangen war, die steinernen Tafeln zu empfangen, die Tafeln des Bundes, den der HERR mit euch machte, da blieb ich vierzig Tage und vierzig Nächte lang auf dem Berge und aß kein Brot und trank kein Wasser.
9.10 Da gab mir der HERR die zwei steinernen Tafeln, mit dem Finger Gottes beschrieben, und darauf alle Worte, die der HERR mit euch aus dem Feuer heraus auf dem Berge, am Tage der Versammlung, geredet hat.
9.11 Und nach vierzig Tagen und vierzig Nächten gab mir der HERR die zwei steinernen Tafeln, die Tafeln des Bundes.
9.12 Und der HERR sprach zu mir: Mache dich auf und geh eilends hinab von hier; denn dein Volk, das du aus Ägypten geführt hast, hat Verderben angerichtet. Sie sind von dem Wege, den Ich ihnen geboten habe, eilends abgetreten und haben sich ein gegossenes Bild gemacht.
9.13 Und der HERR sprach also zu mir: Ich habe dieses Volk gesehen, und siehe, es ist ein halsstarriges Volk!
9.14 Laß ab von mir, daß ich sie vertilge und ihren Namen unter dem Himmel ausrotte! Ich will aus dir ein stärkeres und größeres Volk machen, als dieses ist.
9.15 Als ich mich nun wandte und von dem Berge ging, der im Feuer brannte, und die zwei Tafeln des Bundes in meinen beiden Händen hatte,
9.16 da sah ich es , und siehe, da hattet ihr euch an dem HERRN, eurem Gott, versündigt, indem ihr euch ein gegossenes Kalb gemacht und eilends von dem Wege abgetreten waret, den der HERR euch geboten hatte.
9.17 Da faßte ich beide Tafeln und warf sie aus meinen beiden Händen und zerbrach sie vor euren Augen;
9.18 und ich fiel vor dem HERRN nieder wie zuerst, vierzig Tage und vierzig Nächte lang, und aß kein Brot und trank kein Wasser um aller eurer Sünden willen, die ihr begangen hattet, da ihr solches Übel tatet vor den Augen des HERRN, ihn zu erzürnen.
9.19 Denn ich fürchtete mich vor dem Zorn und Grimm, womit der HERR über euch so sehr erzürnt war, daß er euch vertilgen wollte. Und der HERR erhörte mich auch diesmal.
9.20 Auch über Aaron war der HERR sehr zornig, daß er ihn vertilgen wollte; aber ich bat auch für Aaron zu jener Zeit.
9.21 Doch eure Sünde, das Kalb, das ihr gemacht hattet, nahm ich und verbrannte es mit Feuer und zerschlug es und zermalmte es, bis es Staub war, und warf den Staub in den Bach, der vom Berge fließt.
9.22 Auch zu Tabeera und zu Massa und bei den Lustgräbern erzürntet ihr den HERRN.
9.23 Und als der Herr euch aus Kadesch-Barnea sandte und sprach: Gehet hinauf und nehmet das Land ein, das ich euch gegeben habe, waret ihr dem Munde des HERRN, eures Gottes, widerspenstig und glaubtet ihm nicht und gehorchtet seiner Stimme nicht.
9.24 Denn ihr seid widerspenstig gewesen gegen den HERRN, solange ich euch kenne!
9.25 Als ich nun vor dem HERRN niederfiel jene vierzig Tage und vierzig Nächte lang (so lange lag ich da, weil der HERR gesagt hatte, er wolle euch vertilgen)
9.26 da bat ich den HERRN und sprach: Ach, Herr HERR, verdirb dein Volk und dein Erbteil nicht, das du durch deine große Kraft erlöst und mit mächtiger Hand aus Ägypten geführt hast!
9.27 Gedenke an deine Knechte Abraham, Isaak und Jakob! Kehre dich nicht an die Hartnäckigkeit und an das gottlose Wesen und an die Sünden dieses Volkes;
9.28 daß nicht das Land, daraus du uns geführt hast, sage: Der HERR konnte sie nicht in das Land bringen, das er ihnen versprochen hat, und er hat sie darum ausgeführt, weil er ihnen gram ward, damit er sie in der Wüste töte.
9.29 Denn sie sind dein Volk und dein Erbteil, das du mit deiner großen Kraft und mit deinem ausgestreckten Arm ausgeführt hast.
9.1 ἄκουε ισραηλ σὺ διαβαίνεις σήμερον τὸν ιορδάνην εἰσελθεῖν κληρονομῆσαι ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρότερα μᾶλλον ἢ ὑμεῖς πόλεις μεγάλας καὶ τειχήρεις ἕως τοῦ οὐρανοῦ
9.2 λαὸν μέγαν καὶ πολὺν καὶ εὐμήκη υἱοὺς ενακ οὓς σὺ οἶσθα καὶ σὺ ἀκήκοας τίς ἀντιστήσεται κατὰ πρόσωπον υἱῶν ενακ
9.3 καὶ γνώσῃ σήμερον ὅτι κύριος ὁ θεός σου οὗτος προπορεύεται πρὸ προσώπου σου πῦρ καταναλίσκον ἐστίν οὗτος ἐξολεθρεύσει αὐτούς καὶ οὗτος ἀποστρέψει αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου σου καὶ ἀπολεῖς αὐτούς καθάπερ εἶπέν σοι κύριος
9.4 μὴ εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου ἐν τῷ ἐξαναλῶσαι κύριον τὸν θεόν σου τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου σου λέγων διὰ τὰς δικαιοσύνας μου εἰσήγαγέν με κύριος κληρονομῆσαι τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην ἀλλὰ διὰ τὴν ἀσέβειαν τῶν ἐθνῶν τούτων κύριος ἐξολεθρεύσει αὐτοὺς πρὸ προσώπου σου
9.5 οὐχὶ διὰ τὴν δικαιοσύνην σου οὐδὲ διὰ τὴν ὁσιότητα τῆς καρδίας σου σὺ εἰσπορεύῃ κληρονομῆσαι τὴν γῆν αὐτῶν ἀλλὰ διὰ τὴν ἀσέβειαν τῶν ἐθνῶν τούτων κύριος ἐξολεθρεύσει αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου σου καὶ ἵνα στήσῃ τὴν διαθήκην αὐτοῦ ἣν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν τῷ αβρααμ καὶ τῷ ισαακ καὶ τῷ ιακωβ
9.6 καὶ γνώσῃ σήμερον ὅτι οὐχὶ διὰ τὰς δικαιοσύνας σου κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην κληρονομῆσαι ὅτι λαὸς σκληροτράχηλος εἶ
9.7 μνήσθητι μὴ ἐπιλάθῃ ὅσα παρώξυνας κύριον τὸν θεόν σου ἐν τῇ ἐρήμῳ ἀφ' ἧς ἡμέρας ἐξήλθετε ἐξ αἰγύπτου ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον ἀπειθοῦντες διετελεῖτε τὰ πρὸς κύριον
9.8 καὶ ἐν χωρηβ παρωξύνατε κύριον καὶ ἐθυμώθη κύριος ἐφ' ὑμῖν ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς
9.9 ἀναβαίνοντός μου εἰς τὸ ὄρος λαβεῖν τὰς πλάκας τὰς λιθίνας πλάκας διαθήκης ἃς διέθετο κύριος πρὸς ὑμᾶς καὶ κατεγινόμην ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον
9.10 καὶ ἔδωκεν κύριος ἐμοὶ τὰς δύο πλάκας τὰς λιθίνας γεγραμμένας ἐν τῷ δακτύλῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἐπ' αὐταῖς ἐγέγραπτο πάντες οἱ λόγοι οὓς ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ ὄρει ἡμέρᾳ ἐκκλησίας
9.11 καὶ ἐγένετο διὰ τεσσαράκοντα ἡμερῶν καὶ τεσσαράκοντα νυκτῶν ἔδωκεν κύριος ἐμοὶ τὰς δύο πλάκας τὰς λιθίνας πλάκας διαθήκης
9.12 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἀνάστηθι κατάβηθι τὸ τάχος ἐντεῦθεν ὅτι ἠνόμησεν ὁ λαός σου οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου παρέβησαν ταχὺ ἐκ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετείλω αὐτοῖς ἐποίησαν ἑαυτοῖς χώνευμα
9.13 καὶ εἶπεν κύριος πρός με λελάληκα πρὸς σὲ ἅπαξ καὶ δὶς λέγων ἑώρακα τὸν λαὸν τοῦτον καὶ ἰδοὺ λαὸς σκληροτράχηλός ἐστιν
9.14 ἔασόν με ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς καὶ ἐξαλείψω τὸ ὄνομα αὐτῶν ὑποκάτωθεν τοῦ οὐρανοῦ καὶ ποιήσω σὲ εἰς ἔθνος μέγα καὶ ἰσχυρὸν καὶ πολὺ μᾶλλον ἢ τοῦτο
9.15 καὶ ἐπιστρέψας κατέβην ἐκ τοῦ ὄρους καὶ τὸ ὄρος ἐκαίετο πυρί καὶ αἱ δύο πλάκες ἐπὶ ταῖς δυσὶ χερσίν μου
9.16 καὶ ἰδὼν ὅτι ἡμάρτετε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ ἐποιήσατε ὑμῖν ἑαυτοῖς χωνευτὸν καὶ παρέβητε ἀπὸ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετείλατο ὑμῖν κύριος
9.17 καὶ ἐπιλαβόμενος τῶν δύο πλακῶν ἔρριψα αὐτὰς ἀπὸ τῶν δύο χειρῶν μου καὶ συνέτριψα ἐναντίον ὑμῶν
9.18 καὶ ἐδεήθην ἐναντίον κυρίου δεύτερον καθάπερ καὶ τὸ πρότερον τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον περὶ πασῶν τῶν ἁμαρτιῶν ὑμῶν ὧν ἡμάρτετε ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν παροξῦναι αὐτόν
9.19 καὶ ἔκφοβός εἰμι διὰ τὴν ὀργὴν καὶ τὸν θυμόν ὅτι παρωξύνθη κύριος ἐφ' ὑμῖν ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς καὶ εἰσήκουσεν κύριος ἐμοῦ καὶ ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ
9.20 καὶ ἐπὶ ααρων ἐθυμώθη κύριος σφόδρα ἐξολεθρεῦσαι αὐτόν καὶ ηὐξάμην καὶ περὶ ααρων ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ
9.21 καὶ τὴν ἁμαρτίαν ὑμῶν ἣν ἐποιήσατε τὸν μόσχον ἔλαβον αὐτὸν καὶ κατέκαυσα αὐτὸν ἐν πυρὶ καὶ συνέκοψα αὐτὸν καταλέσας σφόδρα ἕως οὗ ἐγένετο λεπτόν καὶ ἐγενήθη ὡσεὶ κονιορτός καὶ ἔρριψα τὸν κονιορτὸν εἰς τὸν χειμάρρουν τὸν καταβαίνοντα ἐκ τοῦ ὄρους
9.22 καὶ ἐν τῷ ἐμπυρισμῷ καὶ ἐν τῷ πειρασμῷ καὶ ἐν τοῖς μνήμασιν τῆς ἐπιθυμίας παροξύνοντες ἦτε κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν
9.23 καὶ ὅτε ἐξαπέστειλεν κύριος ὑμᾶς ἐκ καδης βαρνη λέγων ἀνάβητε καὶ κληρονομήσατε τὴν γῆν ἣν δίδωμι ὑμῖν καὶ ἠπειθήσατε τῷ ῥήματι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ καὶ οὐκ εἰσηκούσατε τῆς φωνῆς αὐτοῦ
9.24 ἀπειθοῦντες ἦτε τὰ πρὸς κύριον ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἐγνώσθη ὑμῖν
9.25 καὶ ἐδεήθην ἐναντίον κυρίου τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ὅσας ἐδεήθην εἶπεν γὰρ κύριος ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς
9.26 καὶ εὐξάμην πρὸς τὸν θεὸν καὶ εἶπα κύριε κύριε βασιλεῦ τῶν θεῶν μὴ ἐξολεθρεύσῃς τὸν λαόν σου καὶ τὴν μερίδα σου ἣν ἐλυτρώσω ἐν τῇ ἰσχύι σου τῇ μεγάλῃ οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐν τῇ ἰσχύι σου τῇ μεγάλῃ καὶ ἐν τῇ χειρί σου τῇ κραταιᾷ καὶ ἐν τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ
9.27 μνήσθητι αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ τῶν θεραπόντων σου οἷς ὤμοσας κατὰ σεαυτοῦ μὴ ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν σκληρότητα τοῦ λαοῦ τούτου καὶ τὰ ἀσεβήματα καὶ τὰ ἁμαρτήματα αὐτῶν
9.28 μὴ εἴπωσιν οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν ὅθεν ἐξήγαγες ἡμᾶς ἐκεῖθεν λέγοντες παρὰ τὸ μὴ δύνασθαι κύριον εἰσαγαγεῖν αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν ἣν εἶπεν αὐτοῖς καὶ παρὰ τὸ μισῆσαι αὐτοὺς ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἀποκτεῖναι ἐν τῇ ἐρήμῳ
9.29 καὶ οὗτοι λαός σου καὶ κλῆρός σου οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐν τῇ ἰσχύι σου τῇ μεγάλῃ καὶ ἐν τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ
9.1 akoye israehl sy diabaineis sehmeron ton iordanehn eiselthein klehronomehsai ethneh megala kai ischyrotera mallon eh ymeis poleis megalas kai teichehreis eohs toy oyranoy
9.2 laon megan kai polyn kai eymehkeh yioys enak oys sy oistha kai sy akehkoas tis antistehsetai kata prosohpon yiohn enak
9.3 kai gnohseh sehmeron oti kyrios o theos soy oytos proporeyetai pro prosohpoy soy pyr katanaliskon estin oytos exolethreysei aytoys kai oytos apostrepsei aytoys apo prosohpoy soy kai apoleis aytoys kathaper eipen soi kyrios
9.4 meh eipehs en teh kardia soy en toh exanalohsai kyrion ton theon soy ta ethneh tayta apo prosohpoy soy legohn dia tas dikaiosynas moy eisehgagen me kyrios klehronomehsai tehn gehn tehn agathehn taytehn alla dia tehn asebeian tohn ethnohn toytohn kyrios exolethreysei aytoys pro prosohpoy soy
9.5 oychi dia tehn dikaiosynehn soy oyde dia tehn osiotehta tehs kardias soy sy eisporeyeh klehronomehsai tehn gehn aytohn alla dia tehn asebeian tohn ethnohn toytohn kyrios exolethreysei aytoys apo prosohpoy soy kai ina stehseh tehn diathehkehn aytoy ehn ohmosen tois patrasin ymohn toh abraam kai toh isaak kai toh iakohb
9.6 kai gnohseh sehmeron oti oychi dia tas dikaiosynas soy kyrios o theos soy didohsin soi tehn gehn tehn agathehn taytehn klehronomehsai oti laos sklehrotrachehlos ei
9.7 mnehsthehti meh epilatheh osa parohxynas kyrion ton theon soy en teh erehmoh aph' ehs ehmeras exehlthete ex aigyptoy eohs ehlthete eis ton topon toyton apeithoyntes dieteleite ta pros kyrion
9.8 kai en chohrehb parohxynate kyrion kai ethymohtheh kyrios eph' ymin exolethreysai ymas
9.9 anabainontos moy eis to oros labein tas plakas tas lithinas plakas diathehkehs as dietheto kyrios pros ymas kai kateginomehn en toh orei tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagon kai ydohr oyk epion
9.10 kai edohken kyrios emoi tas dyo plakas tas lithinas gegrammenas en toh daktyloh toy theoy kai ep' aytais egegrapto pantes oi logoi oys elalehsen kyrios pros ymas en toh orei ehmera ekklehsias
9.11 kai egeneto dia tessarakonta ehmerohn kai tessarakonta nyktohn edohken kyrios emoi tas dyo plakas tas lithinas plakas diathehkehs
9.12 kai eipen kyrios pros me anastehthi katabehthi to tachos enteythen oti ehnomehsen o laos soy oys exehgages ek gehs aigyptoy parebehsan tachy ek tehs odoy ehs eneteiloh aytois epoiehsan eaytois chohneyma
9.13 kai eipen kyrios pros me lelalehka pros se apax kai dis legohn eohraka ton laon toyton kai idoy laos sklehrotrachehlos estin
9.14 eason me exolethreysai aytoys kai exaleipsoh to onoma aytohn ypokatohthen toy oyranoy kai poiehsoh se eis ethnos mega kai ischyron kai poly mallon eh toyto
9.15 kai epistrepsas katebehn ek toy oroys kai to oros ekaieto pyri kai ai dyo plakes epi tais dysi chersin moy
9.16 kai idohn oti ehmartete enantion kyrioy toy theoy ymohn kai epoiehsate ymin eaytois chohneyton kai parebehte apo tehs odoy ehs eneteilato ymin kyrios
9.17 kai epilabomenos tohn dyo plakohn erripsa aytas apo tohn dyo cheirohn moy kai synetripsa enantion ymohn
9.18 kai edeehthehn enantion kyrioy deyteron kathaper kai to proteron tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagon kai ydohr oyk epion peri pasohn tohn amartiohn ymohn ohn ehmartete poiehsai to ponehron enantion kyrioy toy theoy ymohn paroxynai ayton
9.19 kai ekphobos eimi dia tehn orgehn kai ton thymon oti parohxyntheh kyrios eph' ymin exolethreysai ymas kai eisehkoysen kyrios emoy kai en toh kairoh toytoh
9.20 kai epi aarohn ethymohtheh kyrios sphodra exolethreysai ayton kai ehyxamehn kai peri aarohn en toh kairoh ekeinoh
9.21 kai tehn amartian ymohn ehn epoiehsate ton moschon elabon ayton kai katekaysa ayton en pyri kai synekopsa ayton katalesas sphodra eohs oy egeneto lepton kai egenehtheh ohsei koniortos kai erripsa ton koniorton eis ton cheimarroyn ton katabainonta ek toy oroys
9.22 kai en toh empyrismoh kai en toh peirasmoh kai en tois mnehmasin tehs epithymias paroxynontes ehte kyrion ton theon ymohn
9.23 kai ote exapesteilen kyrios ymas ek kadehs barneh legohn anabehte kai klehronomehsate tehn gehn ehn didohmi ymin kai ehpeithehsate toh rehmati kyrioy toy theoy ymohn kai oyk episteysate aytoh kai oyk eisehkoysate tehs phohnehs aytoy
9.24 apeithoyntes ehte ta pros kyrion apo tehs ehmeras ehs egnohstheh ymin
9.25 kai edeehthehn enantion kyrioy tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas osas edeehthehn eipen gar kyrios exolethreysai ymas
9.26 kai eyxamehn pros ton theon kai eipa kyrie kyrie basiley tohn theohn meh exolethreysehs ton laon soy kai tehn merida soy ehn elytrohsoh en teh ischyi soy teh megaleh oys exehgages ek gehs aigyptoy en teh ischyi soy teh megaleh kai en teh cheiri soy teh krataia kai en toh brachioni soy toh ypsehloh
9.27 mnehsthehti abraam kai isaak kai iakohb tohn therapontohn soy ois ohmosas kata seaytoy meh epiblepsehs epi tehn sklehrotehta toy laoy toytoy kai ta asebehmata kai ta amartehmata aytohn
9.28 meh eipohsin oi katoikoyntes tehn gehn othen exehgages ehmas ekeithen legontes para to meh dynasthai kyrion eisagagein aytoys eis tehn gehn ehn eipen aytois kai para to misehsai aytoys exehgagen aytoys apokteinai en teh erehmoh
9.29 kai oytoi laos soy kai klehros soy oys exehgages ek gehs aigyptoy en teh ischyi soy teh megaleh kai en toh brachioni soy toh ypsehloh
9.1 שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיֹּום אֶת־הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גֹּויִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם׃
9.2 עַם־גָּדֹול וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק׃
9.3 וְיָדַעְתָּ הַיֹּום כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא־הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהֹורַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ׃
9.4 אַל־תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם ׀ מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגֹּויִם הָאֵלֶּה יְהוָה מֹורִישָׁם מִפָּנֶיךָ׃
9.5 לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת ׀ הַגֹּויִם הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֹורִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃
9.6 וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַטֹּובָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף אָתָּה׃
9.7 זְכֹר אַל־תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר־הִקְצַפְתָּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר־יָצָאתָ ׀ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקֹום הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם־יְהוָה׃
9.8 וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת־יְהוָה וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃
9.9 בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי׃
9.10 וַיִּתֵּן יְהוָה אֵלַי אֶת־שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתֹּוךְ הָאֵשׁ בְּיֹום הַקָּהָל׃
9.11 וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יְהוָה אֵלַי אֶת־שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחֹות הַבְּרִית׃
9.12 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה׃
9.13 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת־הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא׃
9.14 הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת־שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אֹותְךָ לְגֹוי־עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ׃
9.15 וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן־הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי׃
9.16 וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶתְכֶם׃
9.17 וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם׃
9.18 וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסֹו׃
9.19 כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא׃
9.20 וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד לְהַשְׁמִידֹו וָאֶתְפַּלֵּל גַּם־בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא׃
9.21 וְאֶת־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶם אֶת־הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתֹו ׀ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתֹו טָחֹון הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר־דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת־עֲפָרֹו אֶל־הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן־הָהָר׃
9.22 וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת־יְהוָה׃
9.23 וּבִשְׁלֹחַ יְהוָה אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לֹו וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלֹו׃
9.24 מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם־יְהוָה מִיֹּום דַּעְתִּי אֶתְכֶם׃
9.25 וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיֹּום וְאֶת־אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי־אָמַר יְהוָה לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃
9.26 וָאֶתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַל־תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ אֲשֶׁר־הֹוצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃
9.27 זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל־תֵּפֶן אֶל־קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל־רִשְׁעֹו וְאֶל־חַטָּאתֹו׃
9.28 פֶּן־יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֹוצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת יְהוָה לַהֲבִיאָם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּר לָהֶם וּמִשִּׂנְאָתֹו אֹותָם הֹוצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר׃
9.29 וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה׃ פ
9.1 xxmaO jixraaAel AataaH Oober Hajowm Aaet-Hajarden laaboA laaraexxaet gowjim gdolijm waOacumijm mimaekaa Oaarijm gdolot wbcurot baxxaamaajim׃
9.2 Oam-gaadowl waaraam bnej Oanaaqijm Aaxxaer AataaH jaadaOtaa wAataaH xxaamaOtaa mij jitjaceb lipnej bnej Oanaaq׃
9.3 wjaadaOtaa Hajowm kij jHwaaH AaeloHaejkaa HwA-HaaOober lpaanaejkaa Aexx AoklaaH HwA jaxxmijdem wHwA jaknijOem lpaanaejkaa wHowraxxtaam wHaAabadtaam maHer kaAaxxaer dibaer jHwaaH laak׃
9.4 Aal-toAmar bilbaabkaa baHadop jHwaaH AaeloHaejkaa Aotaam milpaanaejkaa leAmor bcidqaatij HaebijAanij jHwaaH laaraexxaet Aaet-HaaAaaraec HazoAt wbrixxOat Hagowjim HaaAelaeH jHwaaH mowrijxxaam mipaanaejkaa׃
9.5 loA bcidqaatkaa wbjoxxaer lbaabkaa AataaH baaA laaraexxaet Aaet-Aarcaam kij brixxOat Hagowjim HaaAelaeH jHwaaH AaeloHaejkaa mowrijxxaam mipaanaejkaa wlmaOan Haaqijm Aaet-Hadaabaar Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotaejkaa lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob׃
9.6 wjaadaOtaa kij loA bcidqaatkaa jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa Aaet-HaaAaaraec HaTowbaaH HazoAt lrixxtaaH kij Oam-qxxeH-Ooraep AaataaH׃
9.7 zkor Aal-tixxkah Aet Aaxxaer-Hiqcaptaa Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa bamidbaar lmin-Hajowm Aaxxaer-jaacaaAtaa meAaeraec micrajim Oad-boAakaem Oad-Hamaaqowm HazaeH mamrijm Haejijtaem Oim-jHwaaH׃
9.8 wbhoreb Hiqcaptaem Aaet-jHwaaH wajitAanap jHwaaH baakaem lHaxxmijd Aaetkaem׃
9.9 baOalotij HaaHaaraaH laaqahat lwhot HaaAabaanijm lwhot Habrijt Aaxxaer-kaarat jHwaaH Oimaakaem waaAexxeb baaHaar AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakaltij wmajim loA xxaatijtij׃
9.10 wajiten jHwaaH Aelaj Aaet-xxnej lwhot HaaAabaanijm ktubijm bAaecbaO AaeloHijm waOalejHaem kkaal-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer jHwaaH Oimaakaem baaHaar mitowk HaaAexx bjowm HaqaaHaal׃
9.11 wajHij miqec AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm laajlaaH naatan jHwaaH Aelaj Aaet-xxnej luhot HaaAabaanijm luhowt Habrijt׃
9.12 wajoAmaer jHwaaH Aelaj qwm red maHer mizaeH kij xxihet Oamkaa Aaxxaer HowceAtaa mimicraajim saarw maHer min-Hadaeraek Aaxxaer ciwijtim Oaaxw laaHaem masekaaH׃
9.13 wajoAmaer jHwaaH Aelaj leAmor raaAijtij Aaet-HaaOaam HazaeH wHineH Oam-qxxeH-Ooraep HwA׃
9.14 Haeraep mimaenij wAaxxmijdem wAaemhaeH Aaet-xxmaam mitahat Haxxaamaajim wAaeOaexaeH Aowtkaa lgowj-Oaacwm waaraab mimaenw׃
9.15 waaAepaen waaAered min-HaaHaar wHaaHaar boOer baaAexx wxxnej luhot Habrijt Oal xxtej jaadaaj׃
9.16 waaAeraeA wHineH haTaaAtaem lajHwaaH AaeloHejkaem Oaxijtaem laakaem Oegael masekaaH sartaem maHer min-Hadaeraek Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH Aaetkaem׃
9.17 waaAaetpox bixxnej Haluhot waaAaxxlikem meOal xxtej jaadaaj waaAaxxabrem lOejnejkaem׃
9.18 waaAaetnapal lipnej jHwaaH kaariAxxonaaH AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakaltij wmajim loA xxaatijtij Oal kaal-haTaAtkaem Aaxxaer haTaaAtaem laOaxowt HaaraO bOejnej jHwaaH lHakOijsow׃
9.19 kij jaagortij mipnej HaaAap wHahemaaH Aaxxaer qaacap jHwaaH Oalejkaem lHaxxmijd Aaetkaem wajixxmaO jHwaaH Aelaj gam bapaOam HaHiwA׃
9.20 wbAaHaron HitAanap jHwaaH mAod lHaxxmijdow waaAaetpalel gam-bOad AaHaron baaOet HaHiwA׃
9.21 wAaet-haTaAtkaem Aaxxaer-Oaxijtaem Aaet-HaaOegael laaqahtij waaAaexrop Aotow baaAexx waaAaekot Aotow Taahown HejTeb Oad Aaxxaer-daq lOaapaar waaAaxxlik Aaet-Oapaarow Aael-Hanahal Hajored min-HaaHaar׃
9.22 wbtabOeraaH wbmasaaH wbqibrot HataAawaaH maqcipijm Haejijtaem Aaet-jHwaaH׃
9.23 wbixxloha jHwaaH Aaetkaem miqaadexx barneOa leAmor Oalw wrxxw Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer naatatij laakaem watamrw Aaet-pij jHwaaH AaeloHejkaem wloA HaeAaemantaem low wloA xxmaOtaem bqolow׃
9.24 mamrijm Haejijtaem Oim-jHwaaH mijowm daOtij Aaetkaem׃
9.25 waaAaetnapal lipnej jHwaaH Aet AarbaaOijm Hajowm wAaet-AarbaaOijm HalajlaaH Aaxxaer Hitnapaaltij kij-Aaamar jHwaaH lHaxxmijd Aaetkaem׃
9.26 waaAaetpalel Aael-jHwaaH waaAomar Aadonaaj jHwiH Aal-taxxhet Oamkaa wnahalaatkaa Aaxxaer paadijtaa bgaadlaekaa Aaxxaer-HowceAtaa mimicrajim bjaad hazaaqaaH׃
9.27 zkor laOabaadaejkaa lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob Aal-tepaen Aael-qxxij HaaOaam HazaeH wAael-rixxOow wAael-haTaaAtow׃
9.28 paen-joAmrw HaaAaaraec Aaxxaer HowceAtaanw mixxaam miblij jkolaet jHwaaH laHabijAaam Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-dibaer laaHaem wmixinAaatow Aowtaam HowcijAaam laHamitaam bamidbaar׃
9.29 wHem Oamkaa wnahalaataekaa Aaxxaer HowceAtaa bkohakaa Hagaadol wbizroOakaa HanTwjaaH׃ p
9.1 שמע ישראל אתה עבר היום את־הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים׃
9.2 עם־גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק׃
9.3 וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא־העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך׃
9.4 אל־תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם ׀ מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את־הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך׃
9.5 לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את־ארצם כי ברשעת ׀ הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את־הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃
9.6 וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את־הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם־קשה־ערף אתה׃
9.7 זכר אל־תשכח את אשר־הקצפת את־יהוה אלהיך במדבר למן־היום אשר־יצאת ׀ מארץ מצרים עד־באכם עד־המקום הזה ממרים הייתם עם־יהוה׃
9.8 ובחרב הקצפתם את־יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃
9.9 בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר־כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃
9.10 ויתן יהוה אלי את־שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל־הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל׃
9.11 ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את־שני לחת האבנים לחות הברית׃
9.12 ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה׃
9.13 ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃
9.14 הרף ממני ואשמידם ואמחה את־שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי־עצום ורב ממנו׃
9.15 ואפן וארד מן־ההר וההר בער באש ושני לחת הברית על שתי ידי׃
9.16 וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן־הדרך אשר־צוה יהוה אתכם׃
9.17 ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם׃
9.18 ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל־חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃
9.19 כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא׃
9.20 ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם־בעד אהרן בעת ההוא׃
9.21 ואת־חטאתכם אשר־עשיתם את־העגל לקחתי ואשרף אתו ׀ באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר־דק לעפר ואשלך את־עפרו אל־הנחל הירד מן־ההר׃
9.22 ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את־יהוה׃
9.23 ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את־הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את־פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו׃
9.24 ממרים הייתם עם־יהוה מיום דעתי אתכם׃
9.25 ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת־ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי־אמר יהוה להשמיד אתכם׃
9.26 ואתפלל אל־יהוה ואמר אדני יהוה אל־תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר־הוצאת ממצרים ביד חזקה׃
9.27 זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל־תפן אל־קשי העם הזה ואל־רשעו ואל־חטאתו׃
9.28 פן־יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל־הארץ אשר־דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר׃
9.29 והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה׃ פ
9.1 xmO jxrAl AtH Obr Hjwm At-Hjrdn lbA lrxt gwjm gdljm wOcmjm mmk Orjm gdlt wbcrt bxmjm׃
9.2 Om-gdwl wrm bnj Onqjm Axr AtH jdOt wAtH xmOt mj jtjcb lpnj bnj Onq׃
9.3 wjdOt Hjwm kj jHwH AlHjk HwA-HObr lpnjk Ax AklH HwA jxmjdm wHwA jknjOm lpnjk wHwrxtm wHAbdtm mHr kAxr dbr jHwH lk׃
9.4 Al-tAmr blbbk bHdp jHwH AlHjk Atm mlpnjk lAmr bcdqtj HbjAnj jHwH lrxt At-HArc HzAt wbrxOt Hgwjm HAlH jHwH mwrjxm mpnjk׃
9.5 lA bcdqtk wbjxr lbbk AtH bA lrxt At-Arcm kj brxOt Hgwjm HAlH jHwH AlHjk mwrjxm mpnjk wlmOn Hqjm At-Hdbr Axr nxbO jHwH lAbtjk lAbrHm ljchq wljOqb׃
9.6 wjdOt kj lA bcdqtk jHwH AlHjk ntn lk At-HArc HTwbH HzAt lrxtH kj Om-qxH-Orp AtH׃
9.7 zkr Al-txkh At Axr-Hqcpt At-jHwH AlHjk bmdbr lmn-Hjwm Axr-jcAt mArc mcrjm Od-bAkm Od-Hmqwm HzH mmrjm Hjjtm Om-jHwH׃
9.8 wbhrb Hqcptm At-jHwH wjtAnp jHwH bkm lHxmjd Atkm׃
9.9 bOltj HHrH lqht lwht HAbnjm lwht Hbrjt Axr-krt jHwH Omkm wAxb bHr ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akltj wmjm lA xtjtj׃
9.10 wjtn jHwH Alj At-xnj lwht HAbnjm ktbjm bAcbO AlHjm wOljHm kkl-Hdbrjm Axr dbr jHwH Omkm bHr mtwk HAx bjwm HqHl׃
9.11 wjHj mqc ArbOjm jwm wArbOjm ljlH ntn jHwH Alj At-xnj lht HAbnjm lhwt Hbrjt׃
9.12 wjAmr jHwH Alj qwm rd mHr mzH kj xht Omk Axr HwcAt mmcrjm srw mHr mn-Hdrk Axr cwjtm Oxw lHm mskH׃
9.13 wjAmr jHwH Alj lAmr rAjtj At-HOm HzH wHnH Om-qxH-Orp HwA׃
9.14 Hrp mmnj wAxmjdm wAmhH At-xmm mtht Hxmjm wAOxH Awtk lgwj-Ocwm wrb mmnw׃
9.15 wApn wArd mn-HHr wHHr bOr bAx wxnj lht Hbrjt Ol xtj jdj׃
9.16 wArA wHnH hTAtm ljHwH AlHjkm Oxjtm lkm Ogl mskH srtm mHr mn-Hdrk Axr-cwH jHwH Atkm׃
9.17 wAtpx bxnj Hlht wAxlkm mOl xtj jdj wAxbrm lOjnjkm׃
9.18 wAtnpl lpnj jHwH krAxnH ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akltj wmjm lA xtjtj Ol kl-hTAtkm Axr hTAtm lOxwt HrO bOjnj jHwH lHkOjsw׃
9.19 kj jgrtj mpnj HAp wHhmH Axr qcp jHwH Oljkm lHxmjd Atkm wjxmO jHwH Alj gm bpOm HHwA׃
9.20 wbAHrn HtAnp jHwH mAd lHxmjdw wAtpll gm-bOd AHrn bOt HHwA׃
9.21 wAt-hTAtkm Axr-Oxjtm At-HOgl lqhtj wAxrp Atw bAx wAkt Atw Thwn HjTb Od Axr-dq lOpr wAxlk At-Oprw Al-Hnhl Hjrd mn-HHr׃
9.22 wbtbOrH wbmsH wbqbrt HtAwH mqcpjm Hjjtm At-jHwH׃
9.23 wbxlh jHwH Atkm mqdx brnO lAmr Olw wrxw At-HArc Axr nttj lkm wtmrw At-pj jHwH AlHjkm wlA HAmntm lw wlA xmOtm bqlw׃
9.24 mmrjm Hjjtm Om-jHwH mjwm dOtj Atkm׃
9.25 wAtnpl lpnj jHwH At ArbOjm Hjwm wAt-ArbOjm HljlH Axr Htnpltj kj-Amr jHwH lHxmjd Atkm׃
9.26 wAtpll Al-jHwH wAmr Adnj jHwH Al-txht Omk wnhltk Axr pdjt bgdlk Axr-HwcAt mmcrjm bjd hzqH׃
9.27 zkr lObdjk lAbrHm ljchq wljOqb Al-tpn Al-qxj HOm HzH wAl-rxOw wAl-hTAtw׃
9.28 pn-jAmrw HArc Axr HwcAtnw mxm mblj jklt jHwH lHbjAm Al-HArc Axr-dbr lHm wmxnAtw Awtm HwcjAm lHmtm bmdbr׃
9.29 wHm Omk wnhltk Axr HwcAt bkhk Hgdl wbzrOk HnTwjH׃ p
9.1 Audi, Israel: Tu transgredieris hodie Iordanem, ut possideas nationes maximas et fortiores te, civitates ingentes et ad caelum usque muratas,
9.2 populum magnum atque sublimem, filios Enacim, quos ipse nosti et audisti, quibus nullus potest ex adverso resistere.
9.3 Scies ergo hodie quod Dominus Deus tuus ipse transibit ante te ignis devorans, qui conteret eos atque subiciet ante faciem tuam, ut velociter expellas et deleas eos, sicut locutus est tibi.
9.4 Ne dicas in corde tuo, cum deleverit eos Dominus Deus tuus in conspectu tuo: “Propter iustitiam meam introduxit me Dominus, ut terram hanc possiderem”, cum propter impietates nationum istarum expellat eas Dominus ante te.
9.5 Neque enim propter iustitiam tuam et aequitatem cordis tui ingredieris, ut possideas terras earum, sed quia illae egerunt impie, introeunte te, Dominus Deus tuus expellet eos ante te, et ut compleat verbum suum Dominus, quod sub iuramento pollicitus est patribus tuis, Abraham, Isaac et Iacob.
9.6 Scito igitur quod non propter iustitiam tuam Dominus Deus tuus dederit tibi terram hanc optimam in possessionem, cum durissimae cervicis sis populus.
9.7 Memento et ne obliviscaris quomodo ad iracundiam provocaveris Dominum Deum tuum in solitudine; ex eo die, quo egressus es ex Aegypto, usque ad locum istum adversum Dominum contendistis.
9.8 Nam et in Horeb provocastis eum, et iratus delere vos voluit,
9.9 quando ascendi in montem, ut acciperem tabulas lapideas, tabulas pacti, quod pepigit vobiscum Dominus, et perseveravi in monte quadraginta diebus ac noctibus panem non comedens et aquam non bibens.
9.10 Deditque mihi Dominus duas tabulas lapideas scriptas digito Dei et continentes omnia verba, quae vobis locutus est in monte de medio ignis, quando contio populi congregata est.
9.11 Cumque transissent quadraginta dies et totidem noctes, dedit mihi Dominus duas tabulas lapideas, tabulas foederis,
9.12 dixitque mihi: “Surge et descende hinc cito, quia peccavit populus tuus, quem eduxisti de Aegypto: deseruerunt velociter viam, quam praecepi eis, feceruntque sibi conflatile”.
9.13 Rursumque ait Dominus ad me: “Cerno quod populus iste durae cervicis sit;
9.14 dimitte me, ut conteram eos et deleam nomen eorum sub caelo et faciam te in gentem, quae hac fortior et maior sit”.
9.15 Cumque reversus de monte ardente descenderem et duas tabulas foederis utraque tenerem manu
9.16 vidissemque vos peccasse Domino Deo vestro et fecisse vobis vitulum conflatilem ac deseruisse velociter viam eius, quam Dominus vobis praeceperat,
9.17 arripui duas tabulas et proieci eas de manibus meis confregique eas in conspectu vestro;
9.18 et procidi ante Dominum, sicut prius quadraginta diebus et noctibus panem non comedens et aquam non bibens propter omnia peccata vestra, quae gessistis contra Dominum et eum ad iracundiam provocastis;
9.19 timui enim indignationem et iram illius, qua adversum vos concitatus delere vos voluit. Et exaudivit me Dominus etiam hac vice.
9.20 Adversum Aaron quoque vehementer iratus voluit eum conterere; et pro illo similiter tunc deprecatus sum.
9.21 Peccatum autem vestrum, quod feceratis, id est vitulum, arripiens igne combussi et in frusta comminuens omninoque in pulverem redigens proieci in torrentem, qui de monte descendit.
9.22 In Tabera quoque et in Massa et in Cibrottaava provocastis Dominum;
9.23 et quando misit Dominus vos de Cadesbarne dicens: “Ascendite et possidete terram, quam dedi vobis”, contempsistis imperium Domini Dei vestri et non credidistis ei neque vocem eius audire voluistis;
9.24 semper fuistis rebelles contra Dominum a die, qua nosse vos coepi.
9.25 Et iacui coram Domino quadraginta diebus ac noctibus, quibus eum suppliciter deprecabar, ne deleret vos, ut fuerat comminatus.
9.26 Et orans dixi: Domine Deus, ne disperdas populum tuum et hereditatem tuam, quam redemisti in magnitudine tua, quos eduxisti de Aegypto in manu forti.
9.27 Recordare servorum tuorum Abraham, Isaac et Iacob; ne aspicias duritiam populi huius et impietatem atque peccatum,
9.28 ne forte dicant habitatores terrae, de qua eduxisti nos: “Non poterat Dominus introducere eos in terram, quam pollicitus est eis, et oderat illos; idcirco eduxit, ut interficeret eos in solitudine”.
9.29 Attamen ipsi sunt populus tuus et hereditas tua, quos eduxisti in fortitudine tua magna et in brachio tuo extento.
10.1 Zu derselben Zeit sprach der HERR zu mir: Haue dir zwei steinerne Tafeln, wie die ersten waren, und steige zu mir auf den Berg und mache dir eine hölzerne Lade,
10.2 so will ich auf die Tafeln die Worte schreiben, die auf den ersten Tafeln waren, die du zerbrochen hast, und du sollst sie in die Lade legen.
10.3 Also machte ich eine Lade von Akazienholz und hieb zwei steinerne Tafeln, wie die ersten waren, und stieg auf den Berg, und die zwei Tafeln waren in meinen Händen.
10.4 Da schrieb er auf die Tafeln in gleicher Schrift, wie die erste war, die zehn Worte, die der HERR zu euch aus dem Feuer heraus auf dem Berge, am Tage der Versammlung gesprochen hatte. Und der HERR gab sie mir.
10.5 Und ich wandte mich und stieg vom Berge herab und legte die Tafeln in die Lade, die ich gemacht hatte; und sie blieben daselbst, wie der HERR mir geboten hatte.
10.6 (Aber die Kinder Israel zogen aus von Beerot-Bene-Jaakan gen Mosera; daselbst starb Aaron und ist daselbst begraben und sein Sohn Eleasar ward Priester an seiner Statt.
10.7 Von dannen zogen sie aus gen Gudgodah, und von Gudgodah gen Jothbatah, in ein Land, wo Wasserbäche sind.)
10.8 Zu jener Zeit sonderte der HERR den Stamm Levi aus, um die Lade des Bundes des HERRN zu tragen, vor dem HERRN zu stehen, ihm zu dienen und in seinem Namen zu segnen, bis auf diesen Tag.
10.9 Darum haben die Leviten kein Teil noch Erbe mit ihren Brüdern; denn der HERR ist ihr Erbteil, wie der HERR, dein Gott, ihnen versprochen hat.
10.10 Ich aber stand auf dem Berge wie zuvor, vierzig Tage und vierzig Nächte lang, und der HERR erhörte mich auch diesmal, und der HERR wollte dich nicht verderben.
10.11 Der HERR aber sprach zu mir: Mache dich auf und gehe hin, daß du vor dem Volk herziehest, daß sie hineinkommen und das Land einnehmen, von dem ich ihren Vätern geschworen habe, daß ich es ihnen geben werde.
10.12 Und nun, Israel, was fordert der HERR, dein Gott, von dir, denn daß du den HERRN, deinen Gott, fürchtest, daß du in allen seinen Wegen wandelst und ihn liebest und dem HERRN, deinem Gott, dienest mit deinem ganzen Herzen und deiner ganzen Seele,
10.13 daß du die Gebote des HERRN beobachtest, und seine Satzungen, die ich dir heute gebiete, zum Besten für dich selbst?
10.14 Siehe, der Himmel und aller Himmel Himmel und die Erde und alles, was darinnen ist, gehört dem HERRN, deinem Gott;
10.15 dennoch hat der HERR allein zu deinen Vätern Lust gehabt, daß er sie liebte; und er hat ihren Samen erwählt nach ihnen, nämlich euch, aus allen Völkern, wie es heute der Fall ist.
10.16 So beschneidet nun die Vorhaut eures Herzens und seid forthin nicht halsstarrig!
10.17 Denn der HERR, euer Gott, ist der Gott aller Götter und der Herr aller Herren, der große, mächtige und schreckliche Gott, der keiner Person achtet und keine Gaben nimmt.
10.18 Der da Recht schafft dem Waislein und der Witwe und die Fremdlinge lieb hat, daß er ihnen Speise und Kleider gebe.
10.19 Und auch ihr sollt die Fremdlinge lieben, denn ihr seid auch Fremdlinge gewesen in Ägyptenland.
10.20 Du sollst den HERRN, deinen Gott, fürchten; ihm sollst du dienen, ihm sollst du anhangen und bei seinem Namen schwören.
10.21 Er ist dein Lob, und Er ist dein Gott, der bei dir solch große und schreckliche Dinge getan, welche deine Augen gesehen haben.
10.22 Deine Väter zogen nach Ägypten hinab mit siebzig Seelen, aber nun hat dich der HERR, dein Gott, so zahlreich gemacht wie die Sterne am Himmel!
10.1 ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ εἶπεν κύριος πρός με λάξευσον σεαυτῷ δύο πλάκας λιθίνας ὥσπερ τὰς πρώτας καὶ ἀνάβηθι πρός με εἰς τὸ ὄρος καὶ ποιήσεις σεαυτῷ κιβωτὸν ξυλίνην
10.2 καὶ γράψω ἐπὶ τὰς πλάκας τὰ ῥήματα ἃ ἦν ἐν ταῖς πλαξὶν ταῖς πρώταις ἃς συνέτριψας καὶ ἐμβαλεῖς αὐτὰς εἰς τὴν κιβωτόν
10.3 καὶ ἐποίησα κιβωτὸν ἐκ ξύλων ἀσήπτων καὶ ἐλάξευσα τὰς δύο πλάκας τὰς λιθίνας ὡς αἱ πρῶται καὶ ἀνέβην εἰς τὸ ὄρος καὶ αἱ δύο πλάκες ἐπὶ ταῖς χερσίν μου
10.4 καὶ ἔγραψεν ἐπὶ τὰς πλάκας κατὰ τὴν γραφὴν τὴν πρώτην τοὺς δέκα λόγους οὓς ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός καὶ ἔδωκεν αὐτὰς κύριος ἐμοί
10.5 καὶ ἐπιστρέψας κατέβην ἐκ τοῦ ὄρους καὶ ἐνέβαλον τὰς πλάκας εἰς τὴν κιβωτόν ἣν ἐποίησα καὶ ἦσαν ἐκεῖ καθὰ ἐνετείλατό μοι κύριος
10.6 καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀπῆραν ἐκ βηρωθ υἱῶν ιακιμ μισαδαι ἐκεῖ ἀπέθανεν ααρων καὶ ἐτάφη ἐκεῖ καὶ ἱεράτευσεν ελεαζαρ υἱὸς αὐτοῦ ἀντ' αὐτοῦ
10.7 ἐκεῖθεν ἀπῆραν εἰς γαδγαδ καὶ ἀπὸ γαδγαδ εἰς ετεβαθα γῆ χείμαρροι ὑδάτων
10.8 ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ διέστειλεν κύριος τὴν φυλὴν τὴν λευι αἴρειν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου παρεστάναι ἔναντι κυρίου λειτουργεῖν καὶ ἐπεύχεσθαι ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
10.9 διὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν τοῖς λευίταις μερὶς καὶ κλῆρος ἐν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν κύριος αὐτὸς κλῆρος αὐτοῦ καθὰ εἶπεν αὐτῷ
10.10 κἀγὼ εἱστήκειν ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας καὶ εἰσήκουσεν κύριος ἐμοῦ καὶ ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ καὶ οὐκ ἠθέλησεν κύριος ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς
10.11 καὶ εἶπεν κύριος πρός με βάδιζε ἄπαρον ἐναντίον τοῦ λαοῦ τούτου καὶ εἰσπορευέσθωσαν καὶ κληρονομείτωσαν τὴν γῆν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν δοῦναι αὐτοῖς
10.12 καὶ νῦν ισραηλ τί κύριος ὁ θεός σου αἰτεῖται παρὰ σοῦ ἀλλ' ἢ φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεόν σου πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ ἀγαπᾶν αὐτὸν καὶ λατρεύειν κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου
10.13 φυλάσσεσθαι τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἵνα εὖ σοι ᾖ
10.14 ἰδοὺ κυρίου τοῦ θεοῦ σου ὁ οὐρανὸς καὶ ὁ οὐρανὸς τοῦ οὐρανοῦ ἡ γῆ καὶ πάντα ὅσα ἐστὶν ἐν αὐτῇ
10.15 πλὴν τοὺς πατέρας ὑμῶν προείλατο κύριος ἀγαπᾶν αὐτοὺς καὶ ἐξελέξατο τὸ σπέρμα αὐτῶν μετ' αὐτοὺς ὑμᾶς παρὰ πάντα τὰ ἔθνη κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην
10.16 καὶ περιτεμεῖσθε τὴν σκληροκαρδίαν ὑμῶν καὶ τὸν τράχηλον ὑμῶν οὐ σκληρυνεῖτε ἔτι
10.17 ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν οὗτος θεὸς τῶν θεῶν καὶ κύριος τῶν κυρίων ὁ θεὸς ὁ μέγας καὶ ἰσχυρὸς καὶ ὁ φοβερός ὅστις οὐ θαυμάζει πρόσωπον οὐδ' οὐ μὴ λάβῃ δῶρον
10.18 ποιῶν κρίσιν προσηλύτῳ καὶ ὀρφανῷ καὶ χήρᾳ καὶ ἀγαπᾷ τὸν προσήλυτον δοῦναι αὐτῷ ἄρτον καὶ ἱμάτιον
10.19 καὶ ἀγαπήσετε τὸν προσήλυτον προσήλυτοι γὰρ ἦτε ἐν γῇ αἰγύπτῳ
10.20 κύριον τὸν θεόν σου φοβηθήσῃ καὶ αὐτῷ λατρεύσεις καὶ πρὸς αὐτὸν κολληθήσῃ καὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ ὀμῇ
10.21 οὗτος καύχημά σου καὶ οὗτος θεός σου ὅστις ἐποίησεν ἐν σοὶ τὰ μεγάλα καὶ τὰ ἔνδοξα ταῦτα ἃ εἴδοσαν οἱ ὀφθαλμοί σου
10.22 ἐν ἑβδομήκοντα ψυχαῖς κατέβησαν οἱ πατέρες σου εἰς αἴγυπτον νυνὶ δὲ ἐποίησέν σε κύριος ὁ θεός σου ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει
10.1 en ekeinoh toh kairoh eipen kyrios pros me laxeyson seaytoh dyo plakas lithinas ohsper tas prohtas kai anabehthi pros me eis to oros kai poiehseis seaytoh kibohton xylinehn
10.2 kai grapsoh epi tas plakas ta rehmata a ehn en tais plaxin tais prohtais as synetripsas kai embaleis aytas eis tehn kibohton
10.3 kai epoiehsa kibohton ek xylohn asehptohn kai elaxeysa tas dyo plakas tas lithinas ohs ai prohtai kai anebehn eis to oros kai ai dyo plakes epi tais chersin moy
10.4 kai egrapsen epi tas plakas kata tehn graphehn tehn prohtehn toys deka logoys oys elalehsen kyrios pros ymas en toh orei ek mesoy toy pyros kai edohken aytas kyrios emoi
10.5 kai epistrepsas katebehn ek toy oroys kai enebalon tas plakas eis tehn kibohton ehn epoiehsa kai ehsan ekei katha eneteilato moi kyrios
10.6 kai oi yioi israehl apehran ek behrohth yiohn iakim misadai ekei apethanen aarohn kai etapheh ekei kai ierateysen eleazar yios aytoy ant' aytoy
10.7 ekeithen apehran eis gadgad kai apo gadgad eis etebatha geh cheimarroi ydatohn
10.8 en ekeinoh toh kairoh diesteilen kyrios tehn phylehn tehn leyi airein tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy parestanai enanti kyrioy leitoyrgein kai epeychesthai epi toh onomati aytoy eohs tehs ehmeras taytehs
10.9 dia toyto oyk estin tois leyitais meris kai klehros en tois adelphois aytohn kyrios aytos klehros aytoy katha eipen aytoh
10.10 kagoh eistehkein en toh orei tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas kai eisehkoysen kyrios emoy kai en toh kairoh toytoh kai oyk ehthelehsen kyrios exolethreysai ymas
10.11 kai eipen kyrios pros me badize aparon enantion toy laoy toytoy kai eisporeyesthohsan kai klehronomeitohsan tehn gehn ehn ohmosa tois patrasin aytohn doynai aytois
10.12 kai nyn israehl ti kyrios o theos soy aiteitai para soy all' eh phobeisthai kyrion ton theon soy poreyesthai en pasais tais odois aytoy kai agapan ayton kai latreyein kyrioh toh theoh soy ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy
10.13 phylassesthai tas entolas kyrioy toy theoy soy kai ta dikaiohmata aytoy osa egoh entellomai soi sehmeron ina ey soi eh
10.14 idoy kyrioy toy theoy soy o oyranos kai o oyranos toy oyranoy eh geh kai panta osa estin en ayteh
10.15 plehn toys pateras ymohn proeilato kyrios agapan aytoys kai exelexato to sperma aytohn met' aytoys ymas para panta ta ethneh kata tehn ehmeran taytehn
10.16 kai peritemeisthe tehn sklehrokardian ymohn kai ton trachehlon ymohn oy sklehryneite eti
10.17 o gar kyrios o theos ymohn oytos theos tohn theohn kai kyrios tohn kyriohn o theos o megas kai ischyros kai o phoberos ostis oy thaymazei prosohpon oyd' oy meh labeh dohron
10.18 poiohn krisin prosehlytoh kai orphanoh kai chehra kai agapa ton prosehlyton doynai aytoh arton kai imation
10.19 kai agapehsete ton prosehlyton prosehlytoi gar ehte en geh aigyptoh
10.20 kyrion ton theon soy phobehthehseh kai aytoh latreyseis kai pros ayton kollehthehseh kai toh onomati aytoy omeh
10.21 oytos kaychehma soy kai oytos theos soy ostis epoiehsen en soi ta megala kai ta endoxa tayta a eidosan oi ophthalmoi soy
10.22 en ebdomehkonta psychais katebehsan oi pateres soy eis aigypton nyni de epoiehsen se kyrios o theos soy ohsei ta astra toy oyranoy toh plehthei
10.1 בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְהוָה אֵלַי פְּסָל־לְךָ שְׁנֵי־לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרֹון עֵץ׃
10.2 וְאֶכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרֹון׃
10.3 וָאַעַשׂ אֲרֹון עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי׃
10.4 וַיִּכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשֹׁון אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתֹּוךְ הָאֵשׁ בְּיֹום הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְהוָה אֵלָי׃
10.5 וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן־הָהָר וָאָשִׂם אֶת־הַלֻּחֹת בָּאָרֹון אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה׃
10.6 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי־יַעֲקָן מֹוסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנֹו תַּחְתָּיו׃
10.7 מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם׃
10.8 בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת־שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתֹו וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמֹו עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
10.9 עַל־כֵּן לֹא־הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתֹו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹו׃
10.10 וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא־אָבָה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ׃
10.11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם׃ פ
10.12 וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתֹו וְלַעֲבֹד אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃
10.13 לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת יְהוָה וְאֶת־חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לְטֹוב לָךְ׃
10.14 הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ׃
10.15 רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה לְאַהֲבָה אֹותָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל־הָעַמִּים כַּיֹּום הַזֶּה׃
10.16 וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עֹוד׃
10.17 כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנֹּורָא אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃
10.18 עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתֹום וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לֹו לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃
10.19 וַאֲהַבְתֶּם אֶת־הַגֵּר כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
10.20 אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתֹו תַעֲבֹד וּבֹו תִדְבָּק וּבִשְׁמֹו תִּשָּׁבֵעַ׃
10.21 הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר־עָשָׂה אִתְּךָ אֶת־הַגְּדֹלֹת וְאֶת־הַנֹּורָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃
10.22 בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כְּכֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃
10.1 baaOet HaHiwA Aaamar jHwaaH Aelaj psaal-lkaa xxnej-lwhot Aabaanijm kaariAxxonijm waOaleH Aelaj HaaHaaraaH wOaaxijtaa lkaa Aarown Oec׃
10.2 wAaektob Oal-Haluhot Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer Haajw Oal-Haluhot HaariAxxonijm Aaxxaer xxibartaa wxamtaam baaAaarown׃
10.3 waaAaOax Aarown Oacej xxiTijm waaAaepsol xxnej-luhot Aabaanijm kaariAxxonijm waaAaOal HaaHaaraaH wxxnej Haluhot bjaadij׃
10.4 wajiktob Oal-Haluhot kamiktaab HaariAxxown Aet Oaxaeraet Hadbaarijm Aaxxaer dibaer jHwaaH Aalejkaem baaHaar mitowk HaaAexx bjowm HaqaaHaal wajitnem jHwaaH Aelaaj׃
10.5 waaAepaen waaAered min-HaaHaar waaAaaxim Aaet-Haluhot baaAaarown Aaxxaer Oaaxijtij wajiHjw xxaam kaAaxxaer ciwanij jHwaaH׃
10.6 wbnej jixraaAel naasOw mibAerot bnej-jaOaqaan mowseraaH xxaam met AaHaron wajiqaaber xxaam wajkaHen AaelOaazaar bnow tahtaajw׃
10.7 mixxaam naasOw HagudgodaaH wmin-HagudgodaaH jaaTbaataaH Aaeraec nahalej maajim׃
10.8 baaOet HaHiwA Hibdijl jHwaaH Aaet-xxebaeT Halewij laaxeAt Aaet-Aarown brijt-jHwaaH laOamod lipnej jHwaaH lxxaartow wlbaarek bixxmow Oad Hajowm HazaeH׃
10.9 Oal-ken loA-HaajaaH llewij helaeq wnahalaaH Oim-Aaehaajw jHwaaH HwA nahalaatow kaAaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHaejkaa low׃
10.10 wAaanokij Oaamadtij baaHaar kajaamijm HaariAxxonijm AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm laajlaaH wajixxmaO jHwaaH Aelaj gam bapaOam HaHiwA loA-AaabaaH jHwaaH Haxxhijtaekaa׃
10.11 wajoAmaer jHwaaH Aelaj qwm lek lmasaO lipnej HaaOaam wjaaboAw wjirxxw Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer-nixxbaOtij laAabotaam laatet laaHaem׃ p
10.12 wOataaH jixraaAel maaH jHwaaH AaeloHaejkaa xxoAel meOimaak kij Aim-ljirAaaH Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa laalaekaet bkaal-draakaajw wlAaHabaaH Aotow wlaOabod Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxaekaa׃
10.13 lixxmor Aaet-micwot jHwaaH wAaet-huqotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm lTowb laak׃
10.14 Hen lajHwaaH AaeloHaejkaa Haxxaamajim wxxmej Haxxaamaajim HaaAaaraec wkaal-Aaxxaer-baaH׃
10.15 raq baAabotaejkaa haaxxaq jHwaaH lAaHabaaH Aowtaam wajibhar bzarOaam AaharejHaem baakaem mikaal-HaaOamijm kajowm HazaeH׃
10.16 wmaltaem Aet Oaarlat lbabkaem wOaarpkaem loA taqxxw Oowd׃
10.17 kij jHwaaH AaeloHejkaem HwA AaeloHej HaaAaeloHijm waAadonej HaaAadonijm HaaAel Hagaadol Hagibor wHanowraaA Aaxxaer loA-jixaaA paanijm wloA jiqah xxohad׃
10.18 OoxaeH mixxpaT jaatowm wAalmaanaaH wAoHeb ger laataet low laehaem wximlaaH׃
10.19 waAaHabtaem Aaet-Hager kij-gerijm Haejijtaem bAaeraec micraajim׃
10.20 Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa tijraaA Aotow taOabod wbow tidbaaq wbixxmow tixxaabeOa׃
10.21 HwA tHilaatkaa wHwA AaeloHaejkaa Aaxxaer-OaaxaaH Aitkaa Aaet-Hagdolot wAaet-HanowraaAot HaaAelaeH Aaxxaer raaAw Oejnaejkaa׃
10.22 bxxibOijm naepaexx jaardw Aabotaejkaa micraajmaaH wOataaH xaamkaa jHwaaH AaeloHaejkaa kkowkbej Haxxaamajim laarob׃
10.1 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל־לך שני־לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃
10.2 ואכתב על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃
10.3 ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני־לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃
10.4 ויכתב על־הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃
10.5 ואפן וארד מן־ההר ואשם את־הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃
10.6 ובני ישראל נסעו מבארת בני־יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃
10.7 משם נסעו הגדגדה ומן־הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃
10.8 בעת ההוא הבדיל יהוה את־שבט הלוי לשאת את־ארון ברית־יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃
10.9 על־כן לא־היה ללוי חלק ונחלה עם־אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃
10.10 ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא־אבה יהוה השחיתך׃
10.11 ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את־הארץ אשר־נשבעתי לאבתם לתת להם׃ פ
10.12 ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם־ליראה את־יהוה אלהיך ללכת בכל־דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך׃
10.13 לשמר את־מצות יהוה ואת־חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃
10.14 הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל־אשר־בה׃
10.15 רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל־העמים כיום הזה׃
10.16 ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃
10.17 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא־ישא פנים ולא יקח שחד׃
10.18 עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃
10.19 ואהבתם את־הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃
10.20 את־יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃
10.21 הוא תהלתך והוא אלהיך אשר־עשה אתך את־הגדלת ואת־הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃
10.22 בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃
10.1 bOt HHwA Amr jHwH Alj psl-lk xnj-lwht Abnjm krAxnjm wOlH Alj HHrH wOxjt lk Arwn Oc׃
10.2 wAktb Ol-Hlht At-Hdbrjm Axr Hjw Ol-Hlht HrAxnjm Axr xbrt wxmtm bArwn׃
10.3 wAOx Arwn Ocj xTjm wApsl xnj-lht Abnjm krAxnjm wAOl HHrH wxnj Hlht bjdj׃
10.4 wjktb Ol-Hlht kmktb HrAxwn At Oxrt Hdbrjm Axr dbr jHwH Aljkm bHr mtwk HAx bjwm HqHl wjtnm jHwH Alj׃
10.5 wApn wArd mn-HHr wAxm At-Hlht bArwn Axr Oxjtj wjHjw xm kAxr cwnj jHwH׃
10.6 wbnj jxrAl nsOw mbArt bnj-jOqn mwsrH xm mt AHrn wjqbr xm wjkHn AlOzr bnw thtjw׃
10.7 mxm nsOw HgdgdH wmn-HgdgdH jTbtH Arc nhlj mjm׃
10.8 bOt HHwA Hbdjl jHwH At-xbT Hlwj lxAt At-Arwn brjt-jHwH lOmd lpnj jHwH lxrtw wlbrk bxmw Od Hjwm HzH׃
10.9 Ol-kn lA-HjH llwj hlq wnhlH Om-Ahjw jHwH HwA nhltw kAxr dbr jHwH AlHjk lw׃
10.10 wAnkj Omdtj bHr kjmjm HrAxnjm ArbOjm jwm wArbOjm ljlH wjxmO jHwH Alj gm bpOm HHwA lA-AbH jHwH Hxhjtk׃
10.11 wjAmr jHwH Alj qwm lk lmsO lpnj HOm wjbAw wjrxw At-HArc Axr-nxbOtj lAbtm ltt lHm׃ p
10.12 wOtH jxrAl mH jHwH AlHjk xAl mOmk kj Am-ljrAH At-jHwH AlHjk llkt bkl-drkjw wlAHbH Atw wlObd At-jHwH AlHjk bkl-lbbk wbkl-npxk׃
10.13 lxmr At-mcwt jHwH wAt-hqtjw Axr Ankj mcwk Hjwm lTwb lk׃
10.14 Hn ljHwH AlHjk Hxmjm wxmj Hxmjm HArc wkl-Axr-bH׃
10.15 rq bAbtjk hxq jHwH lAHbH Awtm wjbhr bzrOm AhrjHm bkm mkl-HOmjm kjwm HzH׃
10.16 wmltm At Orlt lbbkm wOrpkm lA tqxw Owd׃
10.17 kj jHwH AlHjkm HwA AlHj HAlHjm wAdnj HAdnjm HAl Hgdl Hgbr wHnwrA Axr lA-jxA pnjm wlA jqh xhd׃
10.18 OxH mxpT jtwm wAlmnH wAHb gr ltt lw lhm wxmlH׃
10.19 wAHbtm At-Hgr kj-grjm Hjjtm bArc mcrjm׃
10.20 At-jHwH AlHjk tjrA Atw tObd wbw tdbq wbxmw txbO׃
10.21 HwA tHltk wHwA AlHjk Axr-OxH Atk At-Hgdlt wAt-HnwrAt HAlH Axr rAw Ojnjk׃
10.22 bxbOjm npx jrdw Abtjk mcrjmH wOtH xmk jHwH AlHjk kkwkbj Hxmjm lrb׃
10.1 In tempore illo dixit Dominus ad me: “Dola tibi duas tabulas lapideas, sicut priores fuerunt, et ascende ad me in montem faciesque tibi arcam ligneam.
10.2 Et scribam in tabulis verba, quae fuerunt in his, quas ante confregisti, ponesque eas in arca”.
10.3 Feci igitur arcam de lignis acaciae; cumque dolassem duas tabulas lapideas instar priorum, ascendi in montem habens eas in manibus.
10.4 Scripsitque in tabulis iuxta id quod prius scripserat, verba decem, quae locutus est Dominus ad vos in monte de medio ignis, quando populus congregatus est, et dedit eas mihi.
10.5 Reversusque de monte descendi et posui tabulas in arcam, quam feceram; quae hucusque ibi sunt, sicut mihi praecepit Dominus.
10.6 Filii autem Israel castra moverunt ex Berothbeneiacan in Mosera, ubi Aaron mortuus ac sepultus est; pro quo sacerdotio functus est Eleazar filius eius.
10.7 Inde venerunt in Gadgad; de quo loco profecti castrametati sunt in Ietebatha, in terra torrentium aquarum.
10.8 Eo tempore separavit Dominus tribum Levi, ut portaret arcam foederis Domini et staret coram eo in ministerio ac benediceret in nomine illius usque in praesentem diem.
10.9 Quam ob rem non habuit Levi partem neque hereditatem cum fratribus suis, quia ipse Dominus hereditas eius est, sicut promisit ei Dominus Deus tuus.
10.10 Ego autem steti in monte sicut prius quadraginta diebus ac noctibus, exaudivitque me Dominus etiam hac vice et te perdere noluit.
10.11 Dixitque mihi: “Surge, vade et praecede populum, ut ingrediatur et possideat terram, quam iuravi patribus eorum, ut traderem eis”.
10.12 Et nunc, Israel, quid Dominus Deus tuus petit a te, nisi ut timeas Dominum Deum tuum et ambules in viis eius et diligas eum ac servias Domino Deo tuo in toto corde tuo et in tota anima tua
10.13 custodiasque mandata Domini et praecepta eius, quae ego hodie praecipio, ut bene sit tibi?
10.14 En Domini Dei tui caelum est et caelum caeli, terra et omnia, quae in ea sunt;
10.15 et tamen patribus tuis conglutinatus est Dominus et amavit eos elegitque semen eorum post eos, id est vos, de cunctis gentibus, sicut hodie comprobatur.
10.16 Circumcidite igitur praeputium cordis vestri et cervicem vestram, ne induretis amplius,
10.17 quia Dominus Deus vester ipse est Deus deorum et Dominus dominantium, Deus magnus, potens et terribilis, qui personam non accipit nec munera,
10.18 facit iudicium pupillo et viduae, amat peregrinum et dat ei victum atque vestitum.
10.19 Et vos ergo, amate peregrinos, quia et ipsi fuistis advenae in terra Aegypti.
10.20 Dominum Deum tuum timebis et ei servies, ipsi adhaerebis iurabisque in nomine illius.
10.21 Ipse est laus tua et Deus tuus, qui fecit tibi haec magnalia et terribilia, quae viderunt oculi tui.
10.22 In septuaginta animabus descenderunt patres tui in Aegyptum; et ecce nunc multiplicavit te Dominus Deus tuus sicut astra caeli.
11.1 So sollst du nun den HERRN, deinen Gott, lieben, und seine Ordnung, seine Satzungen, seine Rechte und Gebote beobachten dein Leben lang.
11.2 Und ihr sollt heute erkennen (was eure Kinder nicht wissen und nicht gesehen haben) die Zucht des HERRN, eures Gottes, und seine Majestät und seine mächtige Hand und seinen ausgereckten Arm
11.3 und seine Zeichen und Werke, die er getan hat unter den Ägyptern an dem Pharao, dem König in Ägypten, und an seinem ganzen Land;
11.4 und was er getan hat an der Heeresmacht der Ägypter, an ihren Rossen und Wagen, da er sie mit dem Wasser des Schilfmeers überschwemmte, als sie euch nachjagten, und wie sie der HERR vertilgte, bis auf diesen Tag;
11.5 und was er in der Wüste an euch getan hat, bis ihr an diesen Ort gekommen seid;
11.6 auch was er Datan und Abiram tat, den Söhnen Eliabs, des Sohnes Rubens, wie die Erde ihren Mund auftat und sie verschlang samt ihren Familien und Zelten und ihrem ganzen Anhang, inmitten von ganz Israel.
11.7 Ja, eure Augen haben die großen Werke des HERRN gesehen, die er getan hat.
11.8 Darum sollt ihr alle Gebote bewahren, die ich euch heute gebiete, daß ihr erstarket und hineinkommet und das Land erblich besitzet, in das ihr hinüberzieht, um es einzunehmen;
11.9 und daß ihr lange lebet im Lande, von dem der HERR euren Vätern geschworen hat, daß er es ihnen und ihrem Samen geben werde, ein Land, das von Milch und Honig fließt.
11.10 Denn das Land, da du hinkommst, um es einzunehmen, ist nicht wie das Land Ägypten, davon ihr ausgezogen seid, da du deinen Samen sätest, und das du mit deinem Fuß wässertest wie einen Gemüsegarten;
11.11 sondern das Land, dahin ihr ziehet, um es einzunehmen, hat Berge und Täler, die Wasser vom Regen des Himmels trinken.
11.12 Es ist ein Land, zu welchem der HERR, dein Gott, Sorge trägt; auf welches die Augen des HERRN, deines Gottes, immerdar gerichtet sind, von Anfang bis Ende des Jahres.
11.13 Werdet ihr nun meinen Geboten fleißig gehorchen, die ich euch heute gebiete, daß ihr den HERRN, euren Gott, liebet und ihm mit ganzem Herzen und mit ganzer Seele dienet,
11.14 so will ich eurem Lande Regen geben zu seiner Zeit, Frühregen und Spätregen, daß du dein Korn, deinen Most und dein Öl einsammeln kannst.
11.15 Und ich will deinem Vieh auf deinem Felde Gras geben, daß ihr esset und satt werdet.
11.16 Hütet euch aber, daß sich euer Herz nicht überreden lasse, daß ihr abtretet und andern Göttern dienet und sie anbetet,
11.17 und daß alsdann der Zorn des HERRN über euch entbrenne und den Himmel zuschließe, daß kein Regen komme, und die Erde ihr Gewächs nicht gebe, und ihr bald umkommet auf dem guten Land, das euch der HERR gegeben hat!
11.18 So fasset nun diese meine Worte zu Herzen und in eure Seele, und bindet sie zum Zeichen auf eure Hände, daß sie ein Schmuck seien zwischen euren Augen.
11.19 Lehret sie eure Kinder, indem ihr davon redet, wenn du in deinem Hause sitzest oder auf dem Wege gehest, wenn du dich niederlegst und wenn du aufstehst.
11.20 Und schreibe sie auf die Pfosten deines Hauses und an deine Tore,
11.21 auf daß du und deine Kinder lange leben in dem Lande, von dem der HERR deinen Vätern geschworen hat, daß er es ihnen geben werde, solange der Himmel über der Erde steht.
11.22 Denn wenn ihr dieses ganze Gesetz, das ich euch gebe, getreulich erfüllt und tut und den HERRN, euren Gott, liebet, wenn ihr in allen seinen Wegen wandelt und ihm anhanget,
11.23 so wird der HERR alle diese Völker vor euch her vertreiben, so daß ihr größere und stärkere Völker als ihr seid, aus ihrem Besitz verdränget.
11.24 Alle Orte, darauf eure Fußsohle tritt, sollen euer sein; von der Wüste an, vom Libanon und dem Euphratstrom bis an das westliche Meer soll euer Gebiet reichen.
11.25 Niemand wird vor euch bestehen; der HERR, euer Gott, wird Furcht und Schrecken vor euch über alle Länder kommen lassen, die ihr betretet, wie er euch versprochen hat.
11.26 Siehe, ich lege euch heute vor den Segen und den Fluch:
11.27 den Segen, wenn ihr den Geboten des HERRN, eures Gottes, die ich euch heute gebiete, gehorsam seid:
11.28 den Fluch aber, wenn ihr den Geboten des HERRN, eures Gottes, nicht gehorsam sein werdet und von dem Wege, den ich euch heute gebiete, abtretet, so daß ihr andern Göttern nachwandelt, die ihr nicht kennet.
11.29 Und wenn dich der HERR, dein Gott, in das Land bringt, darein du kommst, um es in Besitz zu nehmen, so sollst du den Segen auf dem Berge Garizim sprechen und den Fluch auf dem Berge Ebal.
11.30 Sind sie nicht jenseits des Jordan, dort, wo die Sonne untergeht, im Lande der Kanaaniter, die auf dem flachen Felde wohnen, Gilgal gegenüber, bei dem Eichenwald More?
11.31 Denn ihr werdet über den Jordan gehen, daß ihr hineinkommt, das Land einzunehmen, das euch der HERR, euer Gott, gegeben hat; und ihr werdet es in Besitz nehmen und darin wohnen.
11.32 So achtet nun darauf, daß ihr alle Satzungen und Rechte tut, die ich euch heute vorlege!
11.1 καὶ ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου καὶ φυλάξῃ τὰ φυλάγματα αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας
11.2 καὶ γνώσεσθε σήμερον ὅτι οὐχὶ τὰ παιδία ὑμῶν ὅσοι οὐκ οἴδασιν οὐδὲ εἴδοσαν τὴν παιδείαν κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ τὰ μεγαλεῖα αὐτοῦ καὶ τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλὸν
11.3 καὶ τὰ σημεῖα αὐτοῦ καὶ τὰ τέρατα αὐτοῦ ὅσα ἐποίησεν ἐν μέσῳ αἰγύπτου φαραω βασιλεῖ αἰγύπτου καὶ πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ
11.4 καὶ ὅσα ἐποίησεν τὴν δύναμιν τῶν αἰγυπτίων τὰ ἅρματα αὐτῶν καὶ τὴν ἵππον αὐτῶν ὡς ἐπέκλυσεν τὸ ὕδωρ τῆς θαλάσσης τῆς ἐρυθρᾶς ἐπὶ προσώπου αὐτῶν καταδιωκόντων αὐτῶν ἐκ τῶν ὀπίσω ὑμῶν καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς κύριος ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας
11.5 καὶ ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν ἐν τῇ ἐρήμῳ ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον
11.6 καὶ ὅσα ἐποίησεν τῷ δαθαν καὶ αβιρων υἱοῖς ελιαβ υἱοῦ ρουβην οὓς ἀνοίξασα ἡ γῆ τὸ στόμα αὐτῆς κατέπιεν αὐτοὺς καὶ τοὺς οἴκους αὐτῶν καὶ τὰς σκηνὰς αὐτῶν καὶ πᾶσαν αὐτῶν τὴν ὑπόστασιν τὴν μετ' αὐτῶν ἐν μέσῳ παντὸς ισραηλ
11.7 ὅτι οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑώρακαν πάντα τὰ ἔργα κυρίου τὰ μεγάλα ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν σήμερον
11.8 καὶ φυλάξεσθε πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσητε τὴν γῆν εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
11.9 ἵνα μακροημερεύσητε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν δοῦναι αὐτοῖς καὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν μετ' αὐτούς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι
11.10 ἔστιν γὰρ ἡ γῆ εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν οὐχ ὥσπερ ἡ γῆ αἰγύπτου ἐστίν ὅθεν ἐκπεπόρευσθε ἐκεῖθεν ὅταν σπείρωσιν τὸν σπόρον καὶ ποτίζωσιν τοῖς ποσὶν ὡσεὶ κῆπον λαχανείας
11.11 ἡ δὲ γῆ εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν γῆ ὀρεινὴ καὶ πεδινή ἐκ τοῦ ὑετοῦ τοῦ οὐρανοῦ πίεται ὕδωρ
11.12 γῆ ἣν κύριος ὁ θεός σου ἐπισκοπεῖται αὐτήν διὰ παντὸς οἱ ὀφθαλμοὶ κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπ' αὐτῆς ἀπ' ἀρχῆς τοῦ ἐνιαυτοῦ καὶ ἕως συντελείας τοῦ ἐνιαυτοῦ
11.13 ἐὰν δὲ ἀκοῇ εἰσακούσητε πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου καὶ λατρεύειν αὐτῷ ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου
11.14 καὶ δώσει τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου καθ' ὥραν πρόιμον καὶ ὄψιμον καὶ εἰσοίσεις τὸν σῖτόν σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ἔλαιόν σου
11.15 καὶ δώσει χορτάσματα ἐν τοῖς ἀγροῖς σου τοῖς κτήνεσίν σου καὶ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς
11.16 πρόσεχε σεαυτῷ μὴ πλατυνθῇ ἡ καρδία σου καὶ παραβῆτε καὶ λατρεύσητε θεοῖς ἑτέροις καὶ προσκυνήσητε αὐτοῖς
11.17 καὶ θυμωθεὶς ὀργῇ κύριος ἐφ' ὑμῖν καὶ συσχῇ τὸν οὐρανόν καὶ οὐκ ἔσται ὑετός καὶ ἡ γῆ οὐ δώσει τὸν καρπὸν αὐτῆς καὶ ἀπολεῖσθε ἐν τάχει ἀπὸ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ἧς ἔδωκεν ὁ κύριος ὑμῖν
11.18 καὶ ἐμβαλεῖτε τὰ ῥήματα ταῦτα εἰς τὴν καρδίαν ὑμῶν καὶ εἰς τὴν ψυχὴν ὑμῶν καὶ ἀφάψετε αὐτὰ εἰς σημεῖον ἐπὶ τῆς χειρὸς ὑμῶν καὶ ἔσται ἀσάλευτον πρὸ ὀφθαλμῶν ὑμῶν
11.19 καὶ διδάξετε αὐτὰ τὰ τέκνα ὑμῶν λαλεῖν αὐτὰ καθημένους ἐν οἴκῳ καὶ πορευομένους ἐν ὁδῷ καὶ κοιταζομένους καὶ διανισταμένους
11.20 καὶ γράψετε αὐτὰ ἐπὶ τὰς φλιὰς τῶν οἰκιῶν ὑμῶν καὶ τῶν πυλῶν ὑμῶν
11.21 ἵνα πολυημερεύσητε καὶ αἱ ἡμέραι τῶν υἱῶν ὑμῶν ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν δοῦναι αὐτοῖς καθὼς αἱ ἡμέραι τοῦ οὐρανοῦ ἐπὶ τῆς γῆς
11.22 καὶ ἔσται ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ποιεῖν ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν καὶ πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ προσκολλᾶσθαι αὐτῷ
11.23 καὶ ἐκβαλεῖ κύριος πάντα τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου ὑμῶν καὶ κληρονομήσετε ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρότερα μᾶλλον ἢ ὑμεῖς
11.24 πάντα τὸν τόπον οὗ ἐὰν πατήσῃ τὸ ἴχνος τοῦ ποδὸς ὑμῶν ὑμῖν ἔσται ἀπὸ τῆς ἐρήμου καὶ ἀντιλιβάνου καὶ ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου ποταμοῦ εὐφράτου καὶ ἕως τῆς θαλάσσης τῆς ἐπὶ δυσμῶν ἔσται τὰ ὅριά σου
11.25 οὐκ ἀντιστήσεται οὐδεὶς κατὰ πρόσωπον ὑμῶν τὸν τρόμον ὑμῶν καὶ τὸν φόβον ὑμῶν ἐπιθήσει κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς ἐφ' ἧς ἐὰν ἐπιβῆτε ἐπ' αὐτῆς ὃν τρόπον ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς
11.26 ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον εὐλογίαν καὶ κατάραν
11.27 τὴν εὐλογίαν ἐὰν ἀκούσητε τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον
11.28 καὶ τὰς κατάρας ἐὰν μὴ ἀκούσητε τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον καὶ πλανηθῆτε ἀπὸ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετειλάμην ὑμῖν πορευθέντες λατρεύειν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ οἴδατε
11.29 καὶ ἔσται ὅταν εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν εἰς ἣν διαβαίνεις ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν καὶ δώσεις τὴν εὐλογίαν ἐπ' ὄρος γαριζιν καὶ τὴν κατάραν ἐπ' ὄρος γαιβαλ
11.30 οὐκ ἰδοὺ ταῦτα πέραν τοῦ ιορδάνου ὀπίσω ὁδὸν δυσμῶν ἡλίου ἐν γῇ χανααν τὸ κατοικοῦν ἐπὶ δυσμῶν ἐχόμενον τοῦ γολγολ πλησίον τῆς δρυὸς τῆς ὑψηλῆς
11.31 ὑμεῖς γὰρ διαβαίνετε τὸν ιορδάνην εἰσελθόντες κληρονομῆσαι τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐν κλήρῳ πάσας τὰς ἡμέρας καὶ κληρονομήσετε αὐτὴν καὶ κατοικήσετε ἐν αὐτῇ
11.32 καὶ φυλάξεσθε τοῦ ποιεῖν πάντα τὰ προστάγματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις ταύτας ὅσας ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον
11.1 kai agapehseis kyrion ton theon soy kai phylaxeh ta phylagmata aytoy kai ta dikaiohmata aytoy kai tas kriseis aytoy pasas tas ehmeras
11.2 kai gnohsesthe sehmeron oti oychi ta paidia ymohn osoi oyk oidasin oyde eidosan tehn paideian kyrioy toy theoy soy kai ta megaleia aytoy kai tehn cheira tehn krataian kai ton brachiona ton ypsehlon
11.3 kai ta sehmeia aytoy kai ta terata aytoy osa epoiehsen en mesoh aigyptoy pharaoh basilei aigyptoy kai paseh teh geh aytoy
11.4 kai osa epoiehsen tehn dynamin tohn aigyptiohn ta armata aytohn kai tehn ippon aytohn ohs epeklysen to ydohr tehs thalassehs tehs erythras epi prosohpoy aytohn katadiohkontohn aytohn ek tohn opisoh ymohn kai apohlesen aytoys kyrios eohs tehs sehmeron ehmeras
11.5 kai osa epoiehsen ymin en teh erehmoh eohs ehlthete eis ton topon toyton
11.6 kai osa epoiehsen toh dathan kai abirohn yiois eliab yioy roybehn oys anoixasa eh geh to stoma aytehs katepien aytoys kai toys oikoys aytohn kai tas skehnas aytohn kai pasan aytohn tehn ypostasin tehn met' aytohn en mesoh pantos israehl
11.7 oti oi ophthalmoi ymohn eohrakan panta ta erga kyrioy ta megala osa epoiehsen ymin sehmeron
11.8 kai phylaxesthe pasas tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron ina zehte kai polyplasiasthehte kai eiselthontes klehronomehsehte tehn gehn eis ehn ymeis diabainete ton iordanehn ekei klehronomehsai aytehn
11.9 ina makroehmereysehte epi tehs gehs ehs ohmosen kyrios tois patrasin ymohn doynai aytois kai toh spermati aytohn met' aytoys gehn reoysan gala kai meli
11.10 estin gar eh geh eis ehn eisporeyeh ekei klehronomehsai aytehn oych ohsper eh geh aigyptoy estin othen ekpeporeysthe ekeithen otan speirohsin ton sporon kai potizohsin tois posin ohsei kehpon lachaneias
11.11 eh de geh eis ehn eisporeyeh ekei klehronomehsai aytehn geh oreineh kai pedineh ek toy yetoy toy oyranoy pietai ydohr
11.12 geh ehn kyrios o theos soy episkopeitai aytehn dia pantos oi ophthalmoi kyrioy toy theoy soy ep' aytehs ap' archehs toy eniaytoy kai eohs synteleias toy eniaytoy
11.13 ean de akoeh eisakoysehte pasas tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron agapan kyrion ton theon soy kai latreyein aytoh ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy
11.14 kai dohsei ton yeton teh geh soy kath' ohran proimon kai opsimon kai eisoiseis ton siton soy kai ton oinon soy kai to elaion soy
11.15 kai dohsei chortasmata en tois agrois soy tois ktehnesin soy kai phagohn kai emplehstheis
11.16 proseche seaytoh meh platyntheh eh kardia soy kai parabehte kai latreysehte theois eterois kai proskynehsehte aytois
11.17 kai thymohtheis orgeh kyrios eph' ymin kai syscheh ton oyranon kai oyk estai yetos kai eh geh oy dohsei ton karpon aytehs kai apoleisthe en tachei apo tehs gehs tehs agathehs ehs edohken o kyrios ymin
11.18 kai embaleite ta rehmata tayta eis tehn kardian ymohn kai eis tehn psychehn ymohn kai aphapsete ayta eis sehmeion epi tehs cheiros ymohn kai estai asaleyton pro ophthalmohn ymohn
11.19 kai didaxete ayta ta tekna ymohn lalein ayta kathehmenoys en oikoh kai poreyomenoys en odoh kai koitazomenoys kai dianistamenoys
11.20 kai grapsete ayta epi tas phlias tohn oikiohn ymohn kai tohn pylohn ymohn
11.21 ina polyehmereysehte kai ai ehmerai tohn yiohn ymohn epi tehs gehs ehs ohmosen kyrios tois patrasin ymohn doynai aytois kathohs ai ehmerai toy oyranoy epi tehs gehs
11.22 kai estai ean akoeh akoysehte pasas tas entolas taytas osas egoh entellomai soi sehmeron poiein agapan kyrion ton theon ehmohn kai poreyesthai en pasais tais odois aytoy kai proskollasthai aytoh
11.23 kai ekbalei kyrios panta ta ethneh tayta apo prosohpoy ymohn kai klehronomehsete ethneh megala kai ischyrotera mallon eh ymeis
11.24 panta ton topon oy ean patehseh to ichnos toy podos ymohn ymin estai apo tehs erehmoy kai antilibanoy kai apo toy potamoy toy megaloy potamoy eyphratoy kai eohs tehs thalassehs tehs epi dysmohn estai ta oria soy
11.25 oyk antistehsetai oydeis kata prosohpon ymohn ton tromon ymohn kai ton phobon ymohn epithehsei kyrios o theos ymohn epi prosohpon pasehs tehs gehs eph' ehs ean epibehte ep' aytehs on tropon elalehsen kyrios pros ymas
11.26 idoy egoh didohmi enohpion ymohn sehmeron eylogian kai kataran
11.27 tehn eylogian ean akoysehte tas entolas kyrioy toy theoy ymohn as egoh entellomai ymin sehmeron
11.28 kai tas kataras ean meh akoysehte tas entolas kyrioy toy theoy ymohn osas egoh entellomai ymin sehmeron kai planehthehte apo tehs odoy ehs eneteilamehn ymin poreythentes latreyein theois eterois oys oyk oidate
11.29 kai estai otan eisagageh se kyrios o theos soy eis tehn gehn eis ehn diabaineis ekei klehronomehsai aytehn kai dohseis tehn eylogian ep' oros garizin kai tehn kataran ep' oros gaibal
11.30 oyk idoy tayta peran toy iordanoy opisoh odon dysmohn ehlioy en geh chanaan to katoikoyn epi dysmohn echomenon toy golgol plehsion tehs dryos tehs ypsehlehs
11.31 ymeis gar diabainete ton iordanehn eiselthontes klehronomehsai tehn gehn ehn kyrios o theos ymohn didohsin ymin en klehroh pasas tas ehmeras kai klehronomehsete aytehn kai katoikehsete en ayteh
11.32 kai phylaxesthe toy poiein panta ta prostagmata aytoy kai tas kriseis taytas osas egoh didohmi enohpion ymohn sehmeron
11.1 וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתֹּו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל־הַיָּמִים׃
11.2 וִידַעְתֶּם הַיֹּום כִּי ׀ לֹא אֶת־בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא־רָאוּ אֶת־מוּסַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת־גָּדְלֹו אֶת־יָדֹו הַחֲזָקָה וּזְרֹעֹו הַנְּטוּיָה׃
11.3 וְאֶת־אֹתֹתָיו וְאֶת־מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתֹוךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וּלְכָל־אַרְצֹו׃
11.4 וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבֹּו אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת־מֵי יַם־סוּף עַל־פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְהוָה עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
11.5 וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקֹום הַזֶּה׃
11.6 וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן־רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת־פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת־בָּתֵּיהֶם וְאֶת־אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל־יִשְׂרָאֵל׃
11.7 כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה׃
11.8 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
11.9 וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ ס
11.10 כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק׃
11.11 וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּיִם׃
11.12 אֶרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה׃ ס
11.13 וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדֹו בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם׃
11.14 וְנָתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם בְּעִתֹּו יֹורֶה וּמַלְקֹושׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃
11.15 וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃
11.16 הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃
11.17 וְחָרָה אַף־יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם׃
11.18 וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי אֵלֶּה עַל־לְבַבְכֶם וְעַל־נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאֹות עַל־יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטֹוטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃
11.19 וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃
11.20 וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזֹות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃
11.21 לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ׃ ס
11.22 כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה־בֹו׃
11.23 וְהֹורִישׁ יְהוָה אֶת־כָּל־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גֹּויִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם׃
11.24 כָּל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף־רַגְלְכֶם בֹּו לָכֶם יִהְיֶה מִן־הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנֹון מִן־הַנָּהָר נְהַר־פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרֹון יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם׃
11.25 לֹא־יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמֹורַאֲכֶם יִתֵּן ׀ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ־בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃ ס
11.26 רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיֹּום בְּרָכָה וּקְלָלָה׃
11.27 אֶת־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום׃
11.28 וְהַקְּלָלָה אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם׃ ס
11.29 וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת־הַבְּרָכָה עַל־הַר גְּרִזִים וְאֶת־הַקְּלָלָה עַל־הַר עֵיבָל׃
11.30 הֲלֹא־הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבֹוא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלֹונֵי מֹרֶה׃
11.31 כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ׃
11.32 וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂות אֵת כָּל־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיֹּום׃
11.1 wAaaHabtaa Aet jHwaaH AaeloHaejkaa wxxaamartaa mixxmartow whuqotaajw wmixxpaaTaajw wmicwotaajw kaal-Hajaamijm׃
11.2 wijdaOtaem Hajowm kij loA Aaet-bnejkaem Aaxxaer loA-jaadOw waAaxxaer loA-raaAw Aaet-mwsar jHwaaH AaeloHejkaem Aaet-gaadlow Aaet-jaadow HahazaaqaaH wzroOow HanTwjaaH׃
11.3 wAaet-Aototaajw wAaet-maOaxaajw Aaxxaer OaaxaaH btowk micraajim lparOoH maelaek-micrajim wlkaal-Aarcow׃
11.4 waAaxxaer OaaxaaH lhejl micrajim lswsaajw wlrikbow Aaxxaer Hecijp Aaet-mej jam-swp Oal-pnejHaem braadpaam Aaharejkaem wajAabdem jHwaaH Oad Hajowm HazaeH׃
11.5 waAaxxaer OaaxaaH laakaem bamidbaar Oad-boAakaem Oad-Hamaaqowm HazaeH׃
11.6 waAaxxaer OaaxaaH ldaataan wlaAabijraam bnej AaelijAaab baen-rAwben Aaxxaer paactaaH HaaAaaraec Aaet-pijHaa watiblaaOem wAaet-baatejHaem wAaet-AaaHaalejHaem wAet kaal-Hajqwm Aaxxaer braglejHaem bqaeraeb kaal-jixraaAel׃
11.7 kij Oejnejkaem HaaroAot Aaet-kaal-maOaxeH jHwaaH Hagaadol Aaxxaer OaaxaaH׃
11.8 wxxmartaem Aaet-kaal-HamicwaaH Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm lmaOan taehaezqw wbaaAtaem wijrixxtaem Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer Aataem Oobrijm xxaamaaH lrixxtaaH׃
11.9 wlmaOan taAarijkw jaamijm Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotejkaem laatet laaHaem wlzarOaam Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx׃ s
11.10 kij HaaAaaraec Aaxxaer AataaH baaA-xxaamaaH lrixxtaaH loA kAaeraec micrajim HiwA Aaxxaer jcaaAtaem mixxaam Aaxxaer tizraO Aaet-zarOakaa wHixxqijtaa braglkaa kgan Hajaaraaq׃
11.11 wHaaAaaraec Aaxxaer Aataem Oobrijm xxaamaaH lrixxtaaH Aaeraec Haarijm wbqaaOot limTar Haxxaamajim tixxtaeH-maajim׃
11.12 Aaeraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa dorexx AotaaH taamijd Oejnej jHwaaH AaeloHaejkaa baaH merexxijt HaxxaanaaH wOad Aaharijt xxaanaaH׃ s
11.13 wHaajaaH Aim-xxaamoOa tixxmOw Aael-micwotaj Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Hajowm lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem wlOaabdow bkaal-lbabkaem wbkaal-napxxkaem׃
11.14 wnaatatij mTar-Aarckaem bOitow jowraeH wmalqowxx wAaasaptaa dgaanaekaa wtijroxxkaa wjicHaaraekaa׃
11.15 wnaatatij Oexaeb bxaadkaa libHaemtaekaa wAaakaltaa wxaabaaOtaa׃
11.16 Hixxaamrw laakaem paen jiptaeH lbabkaem wsartaem waOabadtaem AaeloHijm Aaherijm wHixxtahawijtaem laaHaem׃
11.17 whaaraaH Aap-jHwaaH baakaem wOaacar Aaet-Haxxaamajim wloA-jiHjaeH maaTaar wHaaAadaamaaH loA titen Aaet-jbwlaaH waAabadtaem mHeraaH meOal HaaAaaraec HaTobaaH Aaxxaer jHwaaH noten laakaem׃
11.18 wxamtaem Aaet-dbaaraj AelaeH Oal-lbabkaem wOal-napxxkaem wqxxartaem Aotaam lAowt Oal-jaedkaem wHaajw lTowTaapot bejn Oejnejkaem׃
11.19 wlimadtaem Aotaam Aaet-bnejkaem ldaber baam bxxibtkaa bbejtaekaa wblaektkaa badaeraek wbxxaakbkaa wbqwmaekaa׃
11.20 wktabtaam Oal-mzwzowt bejtaekaa wbixxOaaraejkaa׃
11.21 lmaOan jirbw jmejkaem wijmej bnejkaem Oal HaaAadaamaaH Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotejkaem laatet laaHaem kijmej Haxxaamajim Oal-HaaAaaraec׃ s
11.22 kij Aim-xxaamor tixxmrwn Aaet-kaal-HamicwaaH HazoAt Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem laOaxotaaH lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem laalaekaet bkaal-draakaajw wldaabqaaH-bow׃
11.23 wHowrijxx jHwaaH Aaet-kaal-Hagowjim HaaAelaeH milipnejkaem wijrixxtaem gowjim gdolijm waOacumijm mikaem׃
11.24 kaal-Hamaaqowm Aaxxaer tidrok kap-raglkaem bow laakaem jiHjaeH min-Hamidbaar wHalbaanown min-HanaaHaar nHar-praat wOad Hajaam HaaAaharown jiHjaeH gbulkaem׃
11.25 loA-jitjaceb Aijxx bipnejkaem pahdkaem wmowraAakaem jiten jHwaaH AaeloHejkaem Oal-pnej kaal-HaaAaaraec Aaxxaer tidrkw-baaH kaAaxxaer dibaer laakaem׃ s
11.26 rAeH Aaanokij noten lipnejkaem Hajowm braakaaH wqlaalaaH׃
11.27 Aaet-HabraakaaH Aaxxaer tixxmOw Aael-micwot jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Hajowm׃
11.28 wHaqlaalaaH Aim-loA tixxmOw Aael-micwot jHwaaH AaeloHejkaem wsartaem min-Hadaeraek Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Hajowm laalaekaet Aaharej AaeloHijm Aaherijm Aaxxaer loA-jdaOtaem׃ s
11.29 wHaajaaH kij jbijAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-AataaH baaA-xxaamaaH lrixxtaaH wnaatataaH Aaet-HabraakaaH Oal-Har grizijm wAaet-HaqlaalaaH Oal-Har Oejbaal׃
11.30 HaloA-HemaaH bOebaer Hajarden Aaharej daeraek mbowA Haxxaemaexx bAaeraec HaknaOanij Hajoxxeb baaOaraabaaH mwl Hagilgaal Aecael Aelownej moraeH׃
11.31 kij Aataem Oobrijm Aaet-Hajarden laaboA laaraexxaet Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejkaem noten laakaem wijrixxtaem AotaaH wijxxabtaem-baaH׃
11.32 wxxmartaem laOaxowt Aet kaal-Hahuqijm wAaet-HamixxpaaTijm Aaxxaer Aaanokij noten lipnejkaem Hajowm׃
11.1 ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל־הימים׃
11.2 וידעתם היום כי ׀ לא את־בניכם אשר לא־ידעו ואשר לא־ראו את־מוסר יהוה אלהיכם את־גדלו את־ידו החזקה וזרעו הנטויה׃
11.3 ואת־אתתיו ואת־מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך־מצרים ולכל־ארצו׃
11.4 ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את־מי ים־סוף על־פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה׃
11.5 ואשר עשה לכם במדבר עד־באכם עד־המקום הזה׃
11.6 ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן־ראובן אשר פצתה הארץ את־פיה ותבלעם ואת־בתיהם ואת־אהליהם ואת כל־היקום אשר ברגליהם בקרב כל־ישראל׃
11.7 כי עיניכם הראת את־כל־מעשה יהוה הגדל אשר עשה׃
11.8 ושמרתם את־כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את־הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃
11.9 ולמען תאריכו ימים על־האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש׃ ס
11.10 כי הארץ אשר אתה בא־שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את־זרעך והשקית ברגלך כגן הירק׃
11.11 והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה־מים׃
11.12 ארץ אשר־יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה׃ ס
11.13 והיה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את־יהוה אלהיכם ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם׃
11.14 ונתתי מטר־ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃
11.15 ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃
11.16 השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃
11.17 וחרה אף־יהוה בכם ועצר את־השמים ולא־יהיה מטר והאדמה לא תתן את־יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃
11.18 ושמתם את־דברי אלה על־לבבכם ועל־נפשכם וקשרתם אתם לאות על־ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם׃
11.19 ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃
11.20 וכתבתם על־מזוזות ביתך ובשעריך׃
11.21 למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ׃ ס
11.22 כי אם־שמר תשמרון את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את־יהוה אלהיכם ללכת בכל־דרכיו ולדבקה־בו׃
11.23 והוריש יהוה את־כל־הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם׃
11.24 כל־המקום אשר תדרך כף־רגלכם בו לכם יהיה מן־המדבר והלבנון מן־הנהר נהר־פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם׃
11.25 לא־יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ׀ יהוה אלהיכם על־פני כל־הארץ אשר תדרכו־בה כאשר דבר לכם׃ ס
11.26 ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה׃
11.27 את־הברכה אשר תשמעו אל־מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום׃
11.28 והקללה אם־לא תשמעו אל־מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן־הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃ ס
11.29 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה ונתתה את־הברכה על־הר גרזים ואת־הקללה על־הר עיבל׃
11.30 הלא־המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה׃
11.31 כי אתם עברים את־הירדן לבא לרשת את־הארץ אשר־יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם־בה׃
11.32 ושמרתם לעשות את כל־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום׃
11.1 wAHbt At jHwH AlHjk wxmrt mxmrtw whqtjw wmxpTjw wmcwtjw kl-Hjmjm׃
11.2 wjdOtm Hjwm kj lA At-bnjkm Axr lA-jdOw wAxr lA-rAw At-mwsr jHwH AlHjkm At-gdlw At-jdw HhzqH wzrOw HnTwjH׃
11.3 wAt-Attjw wAt-mOxjw Axr OxH btwk mcrjm lprOH mlk-mcrjm wlkl-Arcw׃
11.4 wAxr OxH lhjl mcrjm lswsjw wlrkbw Axr Hcjp At-mj jm-swp Ol-pnjHm brdpm Ahrjkm wjAbdm jHwH Od Hjwm HzH׃
11.5 wAxr OxH lkm bmdbr Od-bAkm Od-Hmqwm HzH׃
11.6 wAxr OxH ldtn wlAbjrm bnj AljAb bn-rAwbn Axr pctH HArc At-pjH wtblOm wAt-btjHm wAt-AHljHm wAt kl-Hjqwm Axr brgljHm bqrb kl-jxrAl׃
11.7 kj Ojnjkm HrAt At-kl-mOxH jHwH Hgdl Axr OxH׃
11.8 wxmrtm At-kl-HmcwH Axr Ankj mcwk Hjwm lmOn thzqw wbAtm wjrxtm At-HArc Axr Atm Obrjm xmH lrxtH׃
11.9 wlmOn tArjkw jmjm Ol-HAdmH Axr nxbO jHwH lAbtjkm ltt lHm wlzrOm Arc zbt hlb wdbx׃ s
11.10 kj HArc Axr AtH bA-xmH lrxtH lA kArc mcrjm HwA Axr jcAtm mxm Axr tzrO At-zrOk wHxqjt brglk kgn Hjrq׃
11.11 wHArc Axr Atm Obrjm xmH lrxtH Arc Hrjm wbqOt lmTr Hxmjm txtH-mjm׃
11.12 Arc Axr-jHwH AlHjk drx AtH tmjd Ojnj jHwH AlHjk bH mrxjt HxnH wOd Ahrjt xnH׃ s
11.13 wHjH Am-xmO txmOw Al-mcwtj Axr Ankj mcwH Atkm Hjwm lAHbH At-jHwH AlHjkm wlObdw bkl-lbbkm wbkl-npxkm׃
11.14 wnttj mTr-Arckm bOtw jwrH wmlqwx wAspt dgnk wtjrxk wjcHrk׃
11.15 wnttj Oxb bxdk lbHmtk wAklt wxbOt׃
11.16 Hxmrw lkm pn jptH lbbkm wsrtm wObdtm AlHjm Ahrjm wHxthwjtm lHm׃
11.17 whrH Ap-jHwH bkm wOcr At-Hxmjm wlA-jHjH mTr wHAdmH lA ttn At-jbwlH wAbdtm mHrH mOl HArc HTbH Axr jHwH ntn lkm׃
11.18 wxmtm At-dbrj AlH Ol-lbbkm wOl-npxkm wqxrtm Atm lAwt Ol-jdkm wHjw lTwTpt bjn Ojnjkm׃
11.19 wlmdtm Atm At-bnjkm ldbr bm bxbtk bbjtk wblktk bdrk wbxkbk wbqwmk׃
11.20 wktbtm Ol-mzwzwt bjtk wbxOrjk׃
11.21 lmOn jrbw jmjkm wjmj bnjkm Ol HAdmH Axr nxbO jHwH lAbtjkm ltt lHm kjmj Hxmjm Ol-HArc׃ s
11.22 kj Am-xmr txmrwn At-kl-HmcwH HzAt Axr Ankj mcwH Atkm lOxtH lAHbH At-jHwH AlHjkm llkt bkl-drkjw wldbqH-bw׃
11.23 wHwrjx jHwH At-kl-Hgwjm HAlH mlpnjkm wjrxtm gwjm gdljm wOcmjm mkm׃
11.24 kl-Hmqwm Axr tdrk kp-rglkm bw lkm jHjH mn-Hmdbr wHlbnwn mn-HnHr nHr-prt wOd Hjm HAhrwn jHjH gblkm׃
11.25 lA-jtjcb Ajx bpnjkm phdkm wmwrAkm jtn jHwH AlHjkm Ol-pnj kl-HArc Axr tdrkw-bH kAxr dbr lkm׃ s
11.26 rAH Ankj ntn lpnjkm Hjwm brkH wqllH׃
11.27 At-HbrkH Axr txmOw Al-mcwt jHwH AlHjkm Axr Ankj mcwH Atkm Hjwm׃
11.28 wHqllH Am-lA txmOw Al-mcwt jHwH AlHjkm wsrtm mn-Hdrk Axr Ankj mcwH Atkm Hjwm llkt Ahrj AlHjm Ahrjm Axr lA-jdOtm׃ s
11.29 wHjH kj jbjAk jHwH AlHjk Al-HArc Axr-AtH bA-xmH lrxtH wnttH At-HbrkH Ol-Hr grzjm wAt-HqllH Ol-Hr Ojbl׃
11.30 HlA-HmH bObr Hjrdn Ahrj drk mbwA Hxmx bArc HknOnj Hjxb bOrbH mwl Hglgl Acl Alwnj mrH׃
11.31 kj Atm Obrjm At-Hjrdn lbA lrxt At-HArc Axr-jHwH AlHjkm ntn lkm wjrxtm AtH wjxbtm-bH׃
11.32 wxmrtm lOxwt At kl-Hhqjm wAt-HmxpTjm Axr Ankj ntn lpnjkm Hjwm׃
11.1 Ama itaque Dominum Deum tuum et custodi obser vationem eius et praecepta, iudicia atque mandata omni tempore.
11.2 Cognoscite hodie, quae ignorant filii vestri, qui non viderunt disciplinam Domini Dei vestri, magnalia eius et robustam manum extentumque brachium,
11.3 signa et opera, quae fecit in medio Aegypti pharaoni regi et universae terrae eius
11.4 omnique exercitui Aegyptiorum et equis ac curribus; quomodo operuerint eos aquae maris Rubri, cum vos persequerentur, et deleverit eos Dominus usque in praesentem diem;
11.5 vobisque, quae fecerit in solitudine, donec veniretis ad hunc locum;
11.6 et Dathan atque Abiram filiis Eliab, qui fuit filius Ruben, quos aperto ore suo terra absorbuit cum domibus et tabernaculis et universa substantia eorum, quam habebant in medio Israel.
11.7 Oculi vestri viderunt omnia opera Domini magna, quae fecit,
11.8 ut custodiatis universa mandata, quae ego hodie praecipio vobis, ut roboremini et possitis introire et possidere terram, ad quam ingredimini,
11.9 multoque in ea vivatis tempore, quam sub iuramento pollicitus est Dominus patribus vestris et semini eorum, lacte et melle manantem.
11.10 Terra enim, ad quam ingredieris possidendam, non est sicut terra Aegypti, de qua existis, ubi, iacto semine, in hortorum morem aquae pede ducuntur irriguae;
11.11 sed montuosa est et campestris, de caelo exspectans pluvias,
11.12 quam Dominus Deus tuus semper invisit, et oculi illius in ea sunt a principio anni usque ad finem eius.
11.13 Si ergo oboedieritis mandatis meis, quae hodie praecipio vobis, ut diligatis Dominum Deum vestrum et serviatis ei in toto corde vestro et in tota anima vestra,
11.14 dabo pluviam terrae vestrae temporaneam et serotinam in tempore suo, ut colligas frumentum et vinum et oleum,
11.15 et dabit fenum ex agris ad pascenda iumenta, et ut ipse comedas ac satureris.
11.16 Cavete, ne decipiatur cor vestrum, et recedatis a Domino serviatisque diis alienis et adoretis eos,
11.17 iratusque Dominus contra vos claudat caelum, et pluviae non descendant, nec terra det fructum suum, pereatisque velociter de terra optima, quam Dominus daturus est vobis.
11.18 Ponite haec verba mea in cordibus et in animis vestris et ligate ea pro signo in manibus et inter oculos vestros collocate quasi appensum quid.
11.19 Docete ea filios vestros, de illis loquendo, quando sederis in domo tua et ambulaveris in via et accubueris atque surrexeris.
11.20 Scribes ea super postes domus tuae et portas tuas,
11.21 ut multiplicentur dies tui et filiorum tuorum in terra, quam iuravit Dominus patribus tuis, ut daret eis, quamdiu caelum imminet terrae.
11.22 Si enim custodieritis omnia mandata haec, quae ego praecipio vobis, et feceritis ea, ut diligatis Dominum Deum vestrum et ambuletis in omnibus viis eius adhaerentes ei,
11.23 disperdet Dominus omnes gentes istas ante faciem vestram, et possidebitis eas, quae maiores et fortiores vobis sunt;
11.24 omnis locus, quem calcaverit pes vester, vester erit. A deserto et a Libano, a flumine magno Euphrate usque ad mare occidentale erunt termini vestri.
11.25 Nullus stabit contra vos; terrorem vestrum et formidinem dabit Dominus Deus vester super omnem terram, quam calcaturi estis, sicut locutus est vobis.
11.26 En propono in conspectu vestro hodie benedictionem et maledictionem:
11.27 benedictionem, si oboedieritis mandatis Domini Dei vestri, quae ego hodie praecipio vobis;
11.28 maledictionem, si non oboedieritis mandatis Domini Dei vestri, sed recesseritis de via, quam ego nunc ostendo vobis, et ambulaveritis post deos alienos, quos ignoratis.
11.29 Cum introduxerit te Dominus Deus tuus in terram, ad quam pergis habitandam, pones benedictionem super montem Garizim, maledictionem super montem Hebal,
11.30 qui sunt trans Iordanem, post viam quae vergit ad solis occubitum in terra Chananaei, qui habitat in Araba contra Galgalam, quae est iuxta Quercus Moreh.
11.31 Vos enim transibitis Iordanem, ut possideatis terram, quam Dominus Deus vester daturus est vobis, et habitetis in illa.
11.32 Videte ergo ut impleatis omnia praecepta atque iudicia, quae ego hodie ponam in conspectu vestro.
12.1 Dies sind die Satzungen und Rechte, die ihr beobachten sollt, um sie zu tun im Lande, das der HERR, deiner Väter Gott, dir zum Besitz gegeben hat, solange ihr auf Erden lebet.
12.2 Zerstöret alle Orte, wo die Heiden, die ihr beerben werdet, ihren Göttern gedient haben, es sei auf hohen Bergen oder auf Hügeln oder unter allerlei grünen Bäumen.
12.3 Und reißet ihre Altäre um und zerbrechet ihre Bildsäulen und verbrennet ihre Astartenbilder mit Feuer und zerschlaget die geschnitzten Bilder ihrer Götter und tilget aus ihren Namen von demselben Ort.
12.4 Ihr sollt nicht also tun dem HERRN, eurem Gott;
12.5 sondern an dem Ort, den der HERR, euer Gott, aus allen euren Stämmen erwählen wird, um seinen Namen daselbst wohnen zu lassen, sollt ihr ihn suchen, und dahin sollst du kommen.
12.6 Dahin bringt eure Brandopfer und eure Schlachtopfer, eure Zehnten und eurer Hände Hebopfer, eure Gelübde und eure freiwilligen Opfer und die Erstgeburt von euren Rindern und Schafen.
12.7 Und daselbst sollt ihr vor dem HERRN, eurem Gott, essen und fröhlich sein, ihr und eure Familien, über allem, was ihr mit euren Händen erarbeitet habt, womit der HERR, dein Gott, dich gesegnet hat.
12.8 Ihr sollt nicht also tun, wie wir heute hier tun, ein jeder, was ihn recht dünkt.
12.9 Denn ihr seid bisher noch nicht zur Ruhe gekommen, noch zu dem Erbteil, das der HERR, dein Gott, dir geben wird.
12.10 Ihr werdet aber über den Jordan gehen und im Lande wohnen, das euch der HERR, euer Gott, zum Erbe geben wird, und er wird euch Ruhe schaffen vor allen euren Feinden ringsum, und ihr sollt sicher wohnen.
12.11 Wenn nun der HERR, euer Gott, einen Ort erwählt, daß sein Name daselbst wohne, so sollt ihr dorthin bringen alles, was ich euch gebiete: eure Brandopfer und eure Schlachtopfer, eure Zehnten, eurer Hände Hebopfer und alle eure auserlesenen Gelübde, die ihr dem HERRN geloben werdet,
12.12 und ihr sollt fröhlich sein vor dem HERRN, eurem Gott, ihr und eure Söhne und eure Töchter, eure Knechte und Mägde, auch die Leviten, die in euren Toren sind; denn sie haben keinen Teil noch Erbe mit euch.
12.13 Hüte dich, daß du deine Brandopfer nicht an einem beliebigen Orte opferst, den du sehen wirst;
12.14 sondern an dem Ort, den der HERR in einem deiner Stämme erwählt, da sollst du deine Brandopfer opfern, und daselbst sollst du alles tun, was ich dir gebiete.
12.15 Doch magst du schlachten und Fleisch essen in allen deinen Toren, nach aller Lust deiner Seele, nach dem Segen des HERRN, deines Gottes, den er dir gegeben hat; Unreine und Reine mögen davon essen, wie von der Gazelle oder dem Hirsch.
12.16 Nur das Blut sollst du nicht essen, sondern es auf die Erde gießen wie Wasser.
12.17 Du darfst aber nicht in deinen Toren essen von den Zehnten deines Korns, deines Mosts und deines Öls, noch von der Erstgeburt deiner Rinder und deiner Schafe, noch von irgend einem deiner Gelübde, die du gelobt hast, noch von deinem freiwilligen Opfer, noch von dem Hebopfer deiner Hand;
12.18 sondern vor dem HERRN, deinem Gott, sollst du solches essen, an dem Ort, den der HERR, dein Gott, erwählt hat, du und dein Sohn und deine Tochter und dein Knecht und deine Magd und der Levit, der in deinen Toren ist, und sollst fröhlich sein vor dem HERRN, deinem Gott, über alles, was du dir mit deiner Hand erarbeitet hast.
12.19 Und hüte dich, den Leviten zu verlassen, solange du in deinem Lande lebst.
12.20 Wenn aber der HERR, dein Gott, deine Landmarken erweitern wird, wie er dir versprochen hat, und du sprichst: Ich will Fleisch essen! weil deine Seele gelüstet, Fleisch zu essen, so iß Fleisch nach aller Lust deiner Seele.
12.21 Ist aber der Ort, den der HERR, dein Gott, erwählt hat, daß er seinen Namen dorthin setze, zu ferne von dir, so schlachte von deinen Rindern oder von deinen Schafen, die der HERR dir gegeben hat (wie ich dir geboten habe) und iß es in deinen Toren nach aller Lust deiner Seele.
12.22 Wie man die Gazelle oder den Hirsch ißt, magst du es essen; Reine und Unreine dürfen es essen.
12.23 Nur daran halte fest, daß du nicht das Blut essest; denn das Blut ist die Seele; und du sollst die Seele nicht mit dem Fleisch essen.
12.24 So sollst du es nun nicht essen; sondern auf die Erde sollst du es gießen wie Wasser.
12.25 Du sollst es nicht essen, auf daß es dir und deinen Kindern nach dir wohl gehe, wenn du tun wirst, was in den Augen des HERRN recht ist.
12.26 Wenn du aber etwas heiligst oder gelobst, was dein ist, so sollst du es nehmen und an den Ort bringen, den der HERR erwählt hat.
12.27 Und du sollst deine Brandopfer mit Fleisch und Blut auf dem Altar des HERRN, deines Gottes, darbringen. Das Blut deiner Schlachtopfer sollst du auf den Altar des HERRN, deines Gottes, gießen, das Fleisch aber sollst du essen.
12.28 Behalte und befolge alle diese Worte, die ich dir gebiete, damit es dir und deinen Kindern nach dir wohl gehe ewiglich, wenn du tun wirst, was vor den Augen des HERRN, deines Gottes, recht und gefällig ist.
12.29 Wenn der HERR, dein Gott, die Heiden vor dir her ausrottet, da, wo du hinkommst sie zu beerben, und wenn du sie beerbt hast und in ihrem Lande wohnst,
12.30 so hüte dich davor, verstrickt zu werden dadurch, daß du sie nachahmst, da sie doch vor dir her vertilgt worden sind, und ihren Göttern nachzufragen und zu sprechen: Wie dienten diese Heiden ihren Göttern? Ich will auch also tun!
12.31 Du sollst nicht also tun dem HERRN, deinem Gott, denn alles, was ein Greuel ist für den HERRN und was er haßt, haben sie ihren Göttern getan; ja, sogar ihre Söhne und ihre Töchter haben sie ihren Göttern mit Feuer verbrannt!
12.32 Alles, was ich euch gebiete, das sollt ihr beobachten, es zu tun; ihr sollt nichts dazutun und nichts davontun.
12.1 καὶ ταῦτα τὰ προστάγματα καὶ αἱ κρίσεις ἃς φυλάξετε τοῦ ποιεῖν ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐν κλήρῳ πάσας τὰς ἡμέρας ἃς ὑμεῖς ζῆτε ἐπὶ τῆς γῆς
12.2 ἀπωλείᾳ ἀπολεῖτε πάντας τοὺς τόπους ἐν οἷς ἐλάτρευσαν ἐκεῖ τοῖς θεοῖς αὐτῶν οὓς ὑμεῖς κληρονομεῖτε αὐτούς ἐπὶ τῶν ὀρέων τῶν ὑψηλῶν καὶ ἐπὶ τῶν θινῶν καὶ ὑποκάτω δένδρου δασέος
12.3 καὶ κατασκάψετε τοὺς βωμοὺς αὐτῶν καὶ συντρίψετε τὰς στήλας αὐτῶν καὶ τὰ ἄλση αὐτῶν ἐκκόψετε καὶ τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε πυρί καὶ ἀπολεῖται τὸ ὄνομα αὐτῶν ἐκ τοῦ τόπου ἐκείνου
12.4 οὐ ποιήσετε οὕτως κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν
12.5 ἀλλ' ἢ εἰς τὸν τόπον ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐν μιᾷ τῶν φυλῶν ὑμῶν ἐπονομάσαι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ ἐπικληθῆναι καὶ ἐκζητήσετε καὶ εἰσελεύσεσθε ἐκεῖ
12.6 καὶ οἴσετε ἐκεῖ τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν καὶ τὰ θυσιάσματα ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς ὑμῶν καὶ τὰς εὐχὰς ὑμῶν καὶ τὰ ἑκούσια ὑμῶν καὶ τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν ὑμῶν καὶ τῶν προβάτων ὑμῶν
12.7 καὶ φάγεσθε ἐκεῖ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ εὐφρανθήσεσθε ἐπὶ πᾶσιν οὗ ἂν τὴν χεῖρα ἐπιβάλητε ὑμεῖς καὶ οἱ οἶκοι ὑμῶν καθότι εὐλόγησέν σε κύριος ὁ θεός σου
12.8 οὐ ποιήσετε πάντα ἃ ἡμεῖς ποιοῦμεν ὧδε σήμερον ἕκαστος τὸ ἀρεστὸν ἐνώπιον αὐτοῦ
12.9 οὐ γὰρ ἥκατε ἕως τοῦ νῦν εἰς τὴν κατάπαυσιν καὶ εἰς τὴν κληρονομίαν ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν
12.10 καὶ διαβήσεσθε τὸν ιορδάνην καὶ κατοικήσετε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν κατακληρονομεῖ ὑμῖν καὶ καταπαύσει ὑμᾶς ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν τῶν κύκλῳ καὶ κατοικήσετε μετὰ ἀσφαλείας
12.11 καὶ ἔσται ὁ τόπος ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ ἐκεῖ οἴσετε πάντα ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν καὶ τὰ θυσιάσματα ὑμῶν καὶ τὰ ἐπιδέκατα ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς τῶν χειρῶν ὑμῶν καὶ τὰ δόματα ὑμῶν καὶ πᾶν ἐκλεκτὸν τῶν δώρων ὑμῶν ὅσα ἐὰν εὔξησθε τῷ θεῷ ὑμῶν
12.12 καὶ εὐφρανθήσεσθε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ὑμεῖς καὶ οἱ υἱοὶ ὑμῶν καὶ αἱ θυγατέρες ὑμῶν οἱ παῖδες ὑμῶν καὶ αἱ παιδίσκαι ὑμῶν καὶ ὁ λευίτης ὁ ἐπὶ τῶν πυλῶν ὑμῶν ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ μερὶς οὐδὲ κλῆρος μεθ' ὑμῶν
12.13 πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἀνενέγκῃς τὰ ὁλοκαυτώματά σου ἐν παντὶ τόπῳ οὗ ἐὰν ἴδῃς
12.14 ἀλλ' ἢ εἰς τὸν τόπον ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτὸν ἐν μιᾷ τῶν φυλῶν σου ἐκεῖ ἀνοίσεις τὰ ὁλοκαυτώματά σου καὶ ἐκεῖ ποιήσεις πάντα ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον
12.15 ἀλλ' ἢ ἐν πάσῃ ἐπιθυμίᾳ σου θύσεις καὶ φάγῃ κρέα κατὰ τὴν εὐλογίαν κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἣν ἔδωκέν σοι ἐν πάσῃ πόλει ὁ ἀκάθαρτος ἐν σοὶ καὶ ὁ καθαρὸς ἐπὶ τὸ αὐτὸ φάγεται αὐτὸ ὡς δορκάδα ἢ ἔλαφον
12.16 πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ
12.17 οὐ δυνήσῃ φαγεῖν ἐν ταῖς πόλεσίν σου τὸ ἐπιδέκατον τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου καὶ πάσας εὐχάς ὅσας ἂν εὔξησθε καὶ τὰς ὁμολογίας ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς τῶν χειρῶν ὑμῶν
12.18 ἀλλ' ἢ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου φάγῃ αὐτὰ ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτῷ σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου καὶ ὁ προσήλυτος ὁ ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν καὶ εὐφρανθήσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ πάντα οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου
12.19 πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐγκαταλίπῃς τὸν λευίτην πάντα τὸν χρόνον ὅσον ἐὰν ζῇς ἐπὶ τῆς γῆς
12.20 ἐὰν δὲ ἐμπλατύνῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ὅριά σου καθάπερ ἐλάλησέν σοι καὶ ἐρεῖς φάγομαι κρέα ἐὰν ἐπιθυμήσῃ ἡ ψυχή σου ὥστε φαγεῖν κρέα ἐν πάσῃ ἐπιθυμίᾳ τῆς ψυχῆς σου φάγῃ κρέα
12.21 ἐὰν δὲ μακρότερον ἀπέχῃ σου ὁ τόπος ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ καὶ θύσεις ἀπὸ τῶν βοῶν σου καὶ ἀπὸ τῶν προβάτων σου ὧν ἂν δῷ ὁ θεός σοι ὃν τρόπον ἐνετειλάμην σοι καὶ φάγῃ ἐν ταῖς πόλεσίν σου κατὰ τὴν ἐπιθυμίαν τῆς ψυχῆς σου
12.22 ὡς ἔσθεται ἡ δορκὰς καὶ ἡ ἔλαφος οὕτως φάγῃ αὐτό ὁ ἀκάθαρτος ἐν σοὶ καὶ ὁ καθαρὸς ὡσαύτως ἔδεται
12.23 πρόσεχε ἰσχυρῶς τοῦ μὴ φαγεῖν αἷμα ὅτι τὸ αἷμα αὐτοῦ ψυχή οὐ βρωθήσεται ἡ ψυχὴ μετὰ τῶν κρεῶν
12.24 οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ
12.25 οὐ φάγῃ αὐτό ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου μετὰ σέ ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
12.26 πλὴν τὰ ἅγιά σου ἐὰν γένηταί σοι καὶ τὰς εὐχάς σου λαβὼν ἥξεις εἰς τὸν τόπον ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ
12.27 καὶ ποιήσεις τὰ ὁλοκαυτώματά σου τὰ κρέα ἀνοίσεις ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κυρίου τοῦ θεοῦ σου τὸ δὲ αἷμα τῶν θυσιῶν σου προσχεεῖς πρὸς τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου τοῦ θεοῦ σου τὰ δὲ κρέα φάγῃ
12.28 φυλάσσου καὶ ἄκουε καὶ ποιήσεις πάντας τοὺς λόγους οὓς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου δι' αἰῶνος ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
12.29 ἐὰν δὲ ἐξολεθρεύσῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ἔθνη εἰς οὓς σὺ εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι τὴν γῆν αὐτῶν ἀπὸ προσώπου σου καὶ κατακληρονομήσῃς αὐτοὺς καὶ κατοικήσῃς ἐν τῇ γῇ αὐτῶν
12.30 πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐκζητήσῃς ἐπακολουθῆσαι αὐτοῖς μετὰ τὸ ἐξολεθρευθῆναι αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου σου οὐ μὴ ἐκζητήσῃς τοὺς θεοὺς αὐτῶν λέγων πῶς ποιοῦσιν τὰ ἔθνη ταῦτα τοῖς θεοῖς αὐτῶν ποιήσω κἀγώ
12.31 οὐ ποιήσεις οὕτως κυρίῳ τῷ θεῷ σου τὰ γὰρ βδελύγματα ἃ κύριος ἐμίσησεν ἐποίησαν τοῖς θεοῖς αὐτῶν ὅτι τοὺς υἱοὺς αὐτῶν καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῶν κατακαίουσιν ἐν πυρὶ τοῖς θεοῖς αὐτῶν
12.32 πᾶν ῥῆμα ὃ ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον τοῦτο φυλάξῃ ποιεῖν οὐ προσθήσεις ἐπ' αὐτὸ οὐδὲ ἀφελεῖς ἀπ' αὐτοῦ
12.1 kai tayta ta prostagmata kai ai kriseis as phylaxete toy poiein epi tehs gehs ehs kyrios o theos tohn paterohn ymohn didohsin ymin en klehroh pasas tas ehmeras as ymeis zehte epi tehs gehs
12.2 apohleia apoleite pantas toys topoys en ois elatreysan ekei tois theois aytohn oys ymeis klehronomeite aytoys epi tohn oreohn tohn ypsehlohn kai epi tohn thinohn kai ypokatoh dendroy daseos
12.3 kai kataskapsete toys bohmoys aytohn kai syntripsete tas stehlas aytohn kai ta alseh aytohn ekkopsete kai ta glypta tohn theohn aytohn katakaysete pyri kai apoleitai to onoma aytohn ek toy topoy ekeinoy
12.4 oy poiehsete oytohs kyrioh toh theoh ymohn
12.5 all' eh eis ton topon on an eklexehtai kyrios o theos ymohn en mia tohn phylohn ymohn eponomasai to onoma aytoy ekei epiklehthehnai kai ekzehtehsete kai eiseleysesthe ekei
12.6 kai oisete ekei ta olokaytohmata ymohn kai ta thysiasmata ymohn kai tas aparchas ymohn kai tas eychas ymohn kai ta ekoysia ymohn kai ta prohtotoka tohn boohn ymohn kai tohn probatohn ymohn
12.7 kai phagesthe ekei enantion kyrioy toy theoy ymohn kai eyphranthehsesthe epi pasin oy an tehn cheira epibalehte ymeis kai oi oikoi ymohn kathoti eylogehsen se kyrios o theos soy
12.8 oy poiehsete panta a ehmeis poioymen ohde sehmeron ekastos to areston enohpion aytoy
12.9 oy gar ehkate eohs toy nyn eis tehn katapaysin kai eis tehn klehronomian ehn kyrios o theos ymohn didohsin ymin
12.10 kai diabehsesthe ton iordanehn kai katoikehsete epi tehs gehs ehs kyrios o theos ymohn kataklehronomei ymin kai katapaysei ymas apo pantohn tohn echthrohn ymohn tohn kykloh kai katoikehsete meta asphaleias
12.11 kai estai o topos on an eklexehtai kyrios o theos ymohn epiklehthehnai to onoma aytoy ekei ekei oisete panta osa egoh entellomai ymin sehmeron ta olokaytohmata ymohn kai ta thysiasmata ymohn kai ta epidekata ymohn kai tas aparchas tohn cheirohn ymohn kai ta domata ymohn kai pan eklekton tohn dohrohn ymohn osa ean eyxehsthe toh theoh ymohn
12.12 kai eyphranthehsesthe enantion kyrioy toy theoy ymohn ymeis kai oi yioi ymohn kai ai thygateres ymohn oi paides ymohn kai ai paidiskai ymohn kai o leyitehs o epi tohn pylohn ymohn oti oyk estin aytoh meris oyde klehros meth' ymohn
12.13 proseche seaytoh meh anenegkehs ta olokaytohmata soy en panti topoh oy ean idehs
12.14 all' eh eis ton topon on an eklexehtai kyrios o theos soy ayton en mia tohn phylohn soy ekei anoiseis ta olokaytohmata soy kai ekei poiehseis panta osa egoh entellomai soi sehmeron
12.15 all' eh en paseh epithymia soy thyseis kai phageh krea kata tehn eylogian kyrioy toy theoy soy ehn edohken soi en paseh polei o akathartos en soi kai o katharos epi to ayto phagetai ayto ohs dorkada eh elaphon
12.16 plehn to aima oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeite ayto ohs ydohr
12.17 oy dynehseh phagein en tais polesin soy to epidekaton toy sitoy soy kai toy oinoy soy kai toy elaioy soy ta prohtotoka tohn boohn soy kai tohn probatohn soy kai pasas eychas osas an eyxehsthe kai tas omologias ymohn kai tas aparchas tohn cheirohn ymohn
12.18 all' eh enantion kyrioy toy theoy soy phageh ayta en toh topoh oh an eklexehtai kyrios o theos soy aytoh sy kai o yios soy kai eh thygatehr soy o pais soy kai eh paidiskeh soy kai o prosehlytos o en tais polesin ymohn kai eyphranthehseh enantion kyrioy toy theoy soy epi panta oy an epibalehs tehn cheira soy
12.19 proseche seaytoh meh egkatalipehs ton leyitehn panta ton chronon oson ean zehs epi tehs gehs
12.20 ean de emplatyneh kyrios o theos soy ta oria soy kathaper elalehsen soi kai ereis phagomai krea ean epithymehseh eh psycheh soy ohste phagein krea en paseh epithymia tehs psychehs soy phageh krea
12.21 ean de makroteron apecheh soy o topos on an eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei kai thyseis apo tohn boohn soy kai apo tohn probatohn soy ohn an doh o theos soi on tropon eneteilamehn soi kai phageh en tais polesin soy kata tehn epithymian tehs psychehs soy
12.22 ohs esthetai eh dorkas kai eh elaphos oytohs phageh ayto o akathartos en soi kai o katharos ohsaytohs edetai
12.23 proseche ischyrohs toy meh phagein aima oti to aima aytoy psycheh oy brohthehsetai eh psycheh meta tohn kreohn
12.24 oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeite ayto ohs ydohr
12.25 oy phageh ayto ina ey soi genehtai kai tois yiois soy meta se ean poiehsehs to kalon kai to areston enantion kyrioy toy theoy soy
12.26 plehn ta agia soy ean genehtai soi kai tas eychas soy labohn ehxeis eis ton topon on an eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei
12.27 kai poiehseis ta olokaytohmata soy ta krea anoiseis epi to thysiastehrion kyrioy toy theoy soy to de aima tohn thysiohn soy proscheeis pros tehn basin toy thysiastehrioy kyrioy toy theoy soy ta de krea phageh
12.28 phylassoy kai akoye kai poiehseis pantas toys logoys oys egoh entellomai soi ina ey soi genehtai kai tois yiois soy di' aiohnos ean poiehsehs to kalon kai to areston enantion kyrioy toy theoy soy
12.29 ean de exolethreyseh kyrios o theos soy ta ethneh eis oys sy eisporeyeh ekei klehronomehsai tehn gehn aytohn apo prosohpoy soy kai kataklehronomehsehs aytoys kai katoikehsehs en teh geh aytohn
12.30 proseche seaytoh meh ekzehtehsehs epakoloythehsai aytois meta to exolethreythehnai aytoys apo prosohpoy soy oy meh ekzehtehsehs toys theoys aytohn legohn pohs poioysin ta ethneh tayta tois theois aytohn poiehsoh kagoh
12.31 oy poiehseis oytohs kyrioh toh theoh soy ta gar bdelygmata a kyrios emisehsen epoiehsan tois theois aytohn oti toys yioys aytohn kai tas thygateras aytohn katakaioysin en pyri tois theois aytohn
12.32 pan rehma o egoh entellomai soi sehmeron toyto phylaxeh poiein oy prosthehseis ep' ayto oyde apheleis ap' aytoy
12.1 אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשֹׂות בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר־אַתֶּם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה׃
12.2 אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת־כָּל־הַמְּקֹמֹות אֲשֶׁר עָבְדוּ־שָׁם הַגֹּויִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת־אֱלֹהֵיהֶם עַל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל־הַגְּבָעֹות וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן ׃
12.3 וְנִתַּצְתֶּם אֶת־מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת־מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת־שְׁמָם מִן־הַמָּקֹום הַהוּא׃
12.4 לֹא־תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
12.5 כִּי אִם־אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת־שְׁמֹו שָׁם לְשִׁכְנֹו תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה׃
12.6 וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם׃
12.7 וַאֲכַלְתֶּם־שָׁם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
12.8 לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיֹּום אִישׁ כָּל־הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו׃
12.9 כִּי לֹא־בָּאתֶם עַד־עָתָּה אֶל־הַמְּנוּחָה וְאֶל־הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃
12.10 וַעֲבַרְתֶּם אֶת־הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם־בֶּטַח׃
12.11 וְהָיָה הַמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בֹּו לְשַׁכֵּן שְׁמֹו שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עֹולֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה׃
12.12 וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לֹו חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם׃
12.13 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל־מָקֹום אֲשֶׁר תִּרְאֶה׃
12.14 כִּי אִם־בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ׃
12.15 רַק בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח ׀ וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהֹור יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל׃
12.16 רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
12.17 לֹא־תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל־נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ׃
12.18 כִּי אִם־לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֹּו אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ׃
12.19 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תַּעֲזֹב אֶת־הַלֵּוִי כָּל־יָמֶיךָ עַל־אַדְמָתֶךָ׃ ס
12.20 כִּי־יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר׃
12.21 כִּי־יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמֹו שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ׃
12.22 אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת־הַצְּבִי וְאֶת־הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהֹור יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ׃
12.23 רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא־תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָׂר׃
12.24 לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
12.25 לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי־תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה׃
12.26 רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר־יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה׃
12.27 וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל־מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְדַם־זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל־מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל׃
12.28 שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד־עֹולָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטֹּוב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ ס
12.29 כִּי־יַכְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַגֹּויִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אֹותָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם׃
12.30 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן־תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגֹּויִם הָאֵלֶּה אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּן גַּם־אָנִי׃
12.31 לֹא־תַעֲשֶׂה כֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָּל־תֹּועֲבַת יְהוָה אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם׃
12.32 אֵת כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתֹו תִשְׁמְרוּ לַעֲשֹׂות לֹא־תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ׃ פ
12.1 AelaeH Hahuqijm wHamixxpaaTijm Aaxxaer tixxmrwn laOaxowt baaAaaraec Aaxxaer naatan jHwaaH AaeloHej Aabotaejkaa lkaa lrixxtaaH kaal-Hajaamijm Aaxxaer-Aataem hajijm Oal-HaaAadaamaaH׃
12.2 Aabed tAabdwn Aaet-kaal-Hamqomowt Aaxxaer Oaabdw-xxaam Hagowjim Aaxxaer Aataem jorxxijm Aotaam Aaet-AaeloHejHaem Oal-HaeHaarijm Haaraamijm wOal-HagbaaOowt wtahat kaal-Oec raOanaan ׃
12.3 wnitactaem Aaet-mizbhotaam wxxibartaem Aaet-macebotaam waAaxxerejHaem tixrpwn baaAexx wpsijlej AaeloHejHaem tgadeOwn wAibadtaem Aaet-xxmaam min-Hamaaqowm HaHwA׃
12.4 loA-taOaxwn ken lajHwaaH AaeloHejkaem׃
12.5 kij Aim-Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH AaeloHejkaem mikaal-xxibTejkaem laaxwm Aaet-xxmow xxaam lxxiknow tidrxxw wbaaAtaa xxaamaaH׃
12.6 waHabeAtaem xxaamaaH Oolotejkaem wzibhejkaem wAet maOxrotejkaem wAet trwmat jaedkaem wnidrejkaem wnidbotejkaem wbkorot bqarkaem wcoAnkaem׃
12.7 waAakaltaem-xxaam lipnej jHwaaH AaeloHejkaem wxmahtaem bkol mixxlah jaedkaem Aataem wbaatejkaem Aaxxaer berakkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
12.8 loA taOaxwn kkol Aaxxaer Aanahnw Ooxijm poH Hajowm Aijxx kaal-Hajaaxxaar bOejnaajw׃
12.9 kij loA-baaAtaem Oad-OaataaH Aael-HamnwhaaH wAael-HanahalaaH Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃
12.10 waOabartaem Aaet-Hajarden wijxxabtaem baaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejkaem manhijl Aaetkaem wHenijha laakaem mikaal-Aojbejkaem misaabijb wijxxabtaem-baeTah׃
12.11 wHaajaaH Hamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH AaeloHejkaem bow lxxaken xxmow xxaam xxaamaaH taabijAw Aet kaal-Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Oowlotejkaem wzibhejkaem maOxrotejkaem wtrumat jaedkaem wkol mibhar nidrejkaem Aaxxaer tidrw lajHwaaH׃
12.12 wxmahtaem lipnej jHwaaH AaeloHejkaem Aataem wbnejkaem wbnotejkaem wOabdejkaem wAamHotejkaem wHalewij Aaxxaer bxxaOarejkaem kij Aejn low helaeq wnahalaaH Aitkaem׃
12.13 Hixxaamaer lkaa paen-taOalaeH Oolotaejkaa bkaal-maaqowm Aaxxaer tirAaeH׃
12.14 kij Aim-bamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH bAahad xxbaaTaejkaa xxaam taOalaeH Oolotaejkaa wxxaam taOaxaeH kol Aaxxaer Aaanokij mcawaekaa׃
12.15 raq bkaal-Aawat napxxkaa tizbah wAaakaltaa baaxaar kbirkat jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer naatan-lkaa bkaal-xxOaaraejkaa HaTaameA wHaTaaHowr joAklaenw kacbij wkaaAajaal׃
12.16 raq Hadaam loA toAkelw Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃
12.17 loA-twkal laeAaekol bixxOaaraejkaa maOxar dgaankaa wtijroxxkaa wjicHaaraekaa wbkorot bqaarkaa wcoAnaekaa wkaal-ndaaraejkaa Aaxxaer tidor wnidbotaejkaa wtrwmat jaadaekaa׃
12.18 kij Aim-lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa toAklaenw bamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa bow AataaH wbinkaa wbitaekaa wOabdkaa waAamaataekaa wHalewij Aaxxaer bixxOaaraejkaa wxaamahtaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa bkol mixxlah jaadaekaa׃
12.19 Hixxaamaer lkaa paen-taOazob Aaet-Halewij kaal-jaamaejkaa Oal-Aadmaataekaa׃ s
12.20 kij-jarhijb jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-gbwlkaa kaAaxxaer dibaer-laak wAaamartaa AoklaaH baaxaar kij-tAawaeH napxxkaa laeAaekol baaxaar bkaal-Aawat napxxkaa toAkal baaxaar׃
12.21 kij-jirhaq mimkaa Hamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa laaxwm xxmow xxaam wzaabahtaa mibqaarkaa wmicoAnkaa Aaxxaer naatan jHwaaH lkaa kaAaxxaer ciwijtikaa wAaakaltaa bixxOaaraejkaa bkol Aawat napxxaekaa׃
12.22 Aak kaAaxxaer jeAaakel Aaet-Hacbij wAaet-HaaAajaal ken toAklaenw HaTaameA wHaTaaHowr jahdaaw joAklaenw׃
12.23 raq hazaq lbiltij Aakol Hadaam kij Hadaam HwA Hanaapaexx wloA-toAkal Hanaepaexx Oim-Habaaxaar׃
12.24 loA toAklaenw Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃
12.25 loA toAklaenw lmaOan jijTab lkaa wlbaanaejkaa Aaharaejkaa kij-taOaxaeH Hajaaxxaar bOejnej jHwaaH׃
12.26 raq qaadaaxxaejkaa Aaxxaer-jiHjw lkaa wndaaraejkaa tixaaA wbaaAtaa Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH׃
12.27 wOaaxijtaa Oolotaejkaa Habaaxaar wHadaam Oal-mizbah jHwaaH AaeloHaejkaa wdam-zbaahaejkaa jixxaapek Oal-mizbah jHwaaH AaeloHaejkaa wHabaaxaar toAkel׃
12.28 xxmor wxxaamaOtaa Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH Aaxxaer Aaanokij mcawaekaa lmaOan jijTab lkaa wlbaanaejkaa Aaharaejkaa Oad-Oowlaam kij taOaxaeH HaTowb wHajaaxxaar bOejnej jHwaaH AaeloHaejkaa׃ s
12.29 kij-jakrijt jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-Hagowjim Aaxxaer AataaH baaA-xxaamaaH laaraexxaet Aowtaam mipaanaejkaa wjaaraxxtaa Aotaam wjaaxxabtaa bAarcaam׃
12.30 Hixxaamaer lkaa paen-tinaaqexx AaharejHaem Aaharej Hixxaamdaam mipaanaejkaa wpaen-tidroxx leAloHejHaem leAmor AejkaaH jaOabdw Hagowjim HaaAelaeH Aaet-AaeloHejHaem wAaeOaexaeH-ken gam-Aaanij׃
12.31 loA-taOaxaeH ken lajHwaaH AaeloHaejkaa kij kaal-towOabat jHwaaH Aaxxaer xaaneA Oaaxw leAloHejHaem kij gam Aaet-bnejHaem wAaet-bnotejHaem jixrpw baaAexx leAloHejHaem׃
12.32 Aet kaal-Hadaabaar Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Aotow tixxmrw laOaxowt loA-tosep Oaalaajw wloA tigraO mimaenw׃ p
12.1 אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל־הימים אשר־אתם חיים על־האדמה׃
12.2 אבד תאבדון את־כל־המקמות אשר עבדו־שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את־אלהיהם על־ההרים הרמים ועל־הגבעות ותחת כל־עץ רענן ׃
12.3 ונתצתם את־מזבחתם ושברתם את־מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את־שמם מן־המקום ההוא׃
12.4 לא־תעשון כן ליהוה אלהיכם׃
12.5 כי אם־אל־המקום אשר־יבחר יהוה אלהיכם מכל־שבטיכם לשום את־שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃
12.6 והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃
12.7 ואכלתם־שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך׃
12.8 לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל־הישר בעיניו׃
12.9 כי לא־באתם עד־עתה אל־המנוחה ואל־הנחלה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃
12.10 ועברתם את־הירדן וישבתם בארץ אשר־יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל־איביכם מסביב וישבתם־בטח׃
12.11 והיה המקום אשר־יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל־אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה׃
12.12 ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃
12.13 השמר לך פן־תעלה עלתיך בכל־מקום אשר תראה׃
12.14 כי אם־במקום אשר־יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃
12.15 רק בכל־אות נפשך תזבח ׀ ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן־לך בכל־שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃
12.16 רק הדם לא תאכלו על־הארץ תשפכנו כמים׃
12.17 לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃
12.18 כי אם־לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך׃
12.19 השמר לך פן־תעזב את־הלוי כל־ימיך על־אדמתך׃ ס
12.20 כי־ירחיב יהוה אלהיך את־גבולך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר׃
12.21 כי־ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך׃
12.22 אך כאשר יאכל את־הצבי ואת־האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃
12.23 רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר׃
12.24 לא תאכלנו על־הארץ תשפכנו כמים׃
12.25 לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃
12.26 רק קדשיך אשר־יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃
12.27 ועשית עלתיך הבשר והדם על־מזבח יהוה אלהיך ודם־זבחיך ישפך על־מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל׃
12.28 שמר ושמעת את כל־הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד־עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך׃ ס
12.29 כי־יכרית יהוה אלהיך את־הגוים אשר אתה בא־שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם׃
12.30 השמר לך פן־תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן־תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשה־כן גם־אני׃
12.31 לא־תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל־תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את־בניהם ואת־בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃
12.32 את כל־הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא־תסף עליו ולא תגרע ממנו׃ פ
12.1 AlH Hhqjm wHmxpTjm Axr txmrwn lOxwt bArc Axr ntn jHwH AlHj Abtjk lk lrxtH kl-Hjmjm Axr-Atm hjjm Ol-HAdmH׃
12.2 Abd tAbdwn At-kl-Hmqmwt Axr Obdw-xm Hgwjm Axr Atm jrxjm Atm At-AlHjHm Ol-HHrjm Hrmjm wOl-HgbOwt wtht kl-Oc rOnn ׃
12.3 wntctm At-mzbhtm wxbrtm At-mcbtm wAxrjHm txrpwn bAx wpsjlj AlHjHm tgdOwn wAbdtm At-xmm mn-Hmqwm HHwA׃
12.4 lA-tOxwn kn ljHwH AlHjkm׃
12.5 kj Am-Al-Hmqwm Axr-jbhr jHwH AlHjkm mkl-xbTjkm lxwm At-xmw xm lxknw tdrxw wbAt xmH׃
12.6 wHbAtm xmH Oltjkm wzbhjkm wAt mOxrtjkm wAt trwmt jdkm wndrjkm wndbtjkm wbkrt bqrkm wcAnkm׃
12.7 wAkltm-xm lpnj jHwH AlHjkm wxmhtm bkl mxlh jdkm Atm wbtjkm Axr brkk jHwH AlHjk׃
12.8 lA tOxwn kkl Axr Anhnw Oxjm pH Hjwm Ajx kl-Hjxr bOjnjw׃
12.9 kj lA-bAtm Od-OtH Al-HmnwhH wAl-HnhlH Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃
12.10 wObrtm At-Hjrdn wjxbtm bArc Axr-jHwH AlHjkm mnhjl Atkm wHnjh lkm mkl-Ajbjkm msbjb wjxbtm-bTh׃
12.11 wHjH Hmqwm Axr-jbhr jHwH AlHjkm bw lxkn xmw xm xmH tbjAw At kl-Axr Ankj mcwH Atkm Owltjkm wzbhjkm mOxrtjkm wtrmt jdkm wkl mbhr ndrjkm Axr tdrw ljHwH׃
12.12 wxmhtm lpnj jHwH AlHjkm Atm wbnjkm wbntjkm wObdjkm wAmHtjkm wHlwj Axr bxOrjkm kj Ajn lw hlq wnhlH Atkm׃
12.13 Hxmr lk pn-tOlH Oltjk bkl-mqwm Axr trAH׃
12.14 kj Am-bmqwm Axr-jbhr jHwH bAhd xbTjk xm tOlH Oltjk wxm tOxH kl Axr Ankj mcwk׃
12.15 rq bkl-Awt npxk tzbh wAklt bxr kbrkt jHwH AlHjk Axr ntn-lk bkl-xOrjk HTmA wHTHwr jAklnw kcbj wkAjl׃
12.16 rq Hdm lA tAklw Ol-HArc txpknw kmjm׃
12.17 lA-twkl lAkl bxOrjk mOxr dgnk wtjrxk wjcHrk wbkrt bqrk wcAnk wkl-ndrjk Axr tdr wndbtjk wtrwmt jdk׃
12.18 kj Am-lpnj jHwH AlHjk tAklnw bmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk bw AtH wbnk wbtk wObdk wAmtk wHlwj Axr bxOrjk wxmht lpnj jHwH AlHjk bkl mxlh jdk׃
12.19 Hxmr lk pn-tOzb At-Hlwj kl-jmjk Ol-Admtk׃ s
12.20 kj-jrhjb jHwH AlHjk At-gbwlk kAxr dbr-lk wAmrt AklH bxr kj-tAwH npxk lAkl bxr bkl-Awt npxk tAkl bxr׃
12.21 kj-jrhq mmk Hmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk lxwm xmw xm wzbht mbqrk wmcAnk Axr ntn jHwH lk kAxr cwjtk wAklt bxOrjk bkl Awt npxk׃
12.22 Ak kAxr jAkl At-Hcbj wAt-HAjl kn tAklnw HTmA wHTHwr jhdw jAklnw׃
12.23 rq hzq lbltj Akl Hdm kj Hdm HwA Hnpx wlA-tAkl Hnpx Om-Hbxr׃
12.24 lA tAklnw Ol-HArc txpknw kmjm׃
12.25 lA tAklnw lmOn jjTb lk wlbnjk Ahrjk kj-tOxH Hjxr bOjnj jHwH׃
12.26 rq qdxjk Axr-jHjw lk wndrjk txA wbAt Al-Hmqwm Axr-jbhr jHwH׃
12.27 wOxjt Oltjk Hbxr wHdm Ol-mzbh jHwH AlHjk wdm-zbhjk jxpk Ol-mzbh jHwH AlHjk wHbxr tAkl׃
12.28 xmr wxmOt At kl-Hdbrjm HAlH Axr Ankj mcwk lmOn jjTb lk wlbnjk Ahrjk Od-Owlm kj tOxH HTwb wHjxr bOjnj jHwH AlHjk׃ s
12.29 kj-jkrjt jHwH AlHjk At-Hgwjm Axr AtH bA-xmH lrxt Awtm mpnjk wjrxt Atm wjxbt bArcm׃
12.30 Hxmr lk pn-tnqx AhrjHm Ahrj Hxmdm mpnjk wpn-tdrx lAlHjHm lAmr AjkH jObdw Hgwjm HAlH At-AlHjHm wAOxH-kn gm-Anj׃
12.31 lA-tOxH kn ljHwH AlHjk kj kl-twObt jHwH Axr xnA Oxw lAlHjHm kj gm At-bnjHm wAt-bntjHm jxrpw bAx lAlHjHm׃
12.32 At kl-Hdbr Axr Ankj mcwH Atkm Atw txmrw lOxwt lA-tsp Oljw wlA tgrO mmnw׃ p
12.1 Haec sunt praecepta atque iudicia, quae facere debetis in terra, quam Dominus, Deus patrum tuorum, daturus est tibi, ut possideas eam cunctis diebus, quibus super humum gradieris.
12.2 Subvertite omnia loca, in quibus coluerunt gentes, quas possessuri estis, deos suos super montes excelsos et colles et subter omne lignum frondosum.
12.3 Dissipate aras eorum et confringite lapides, palos igne comburite et idola comminuite, disperdite nomina eorum de locis illis.
12.4 Non facietis ita Domino Deo vestro.
12.5 Sed ad locum, quem elegerit Dominus Deus vester de cunctis tribubus vestris, ut ponat nomen suum ibi et habitet in eo, venietis
12.6 et offeretis in illo loco holocausta et victimas vestras, decimas et donaria manuum vestrarum et vota atque dona, primogenita boum et ovium.
12.7 Et comedetis ibi in conspectu Domini Dei vestri ac laetabimini in cunctis, ad quae miseritis manum vos et domus vestrae, in quibus benedixerit vobis Dominus Deus vester.
12.8 Non facietis secundum omnia, quae nos hic facimus hodie, singuli, quod sibi rectum videtur;
12.9 neque enim usque in praesens tempus venistis ad requiem et possessionem, quam Dominus Deus vester daturus est vobis.
12.10 Transibitis Iordanem et habitabitis in terra, quam Dominus Deus vester daturus est vobis, ut requiescatis a cunctis hostibus per circuitum et absque ullo timore habitetis
12.11 in loco, quem elegerit Dominus Deus vester, ut habitet nomen eius in eo. Illuc omnia, quae praecipio, conferetis: holocausta et hostias ac decimas et donaria manuum vestrarum et, quidquid praecipuum est in muneribus, quae vovebitis Domino.
12.12 Ibi laetabimini coram Domino Deo vestro vos, filii ac filiae vestrae, famuli et famulae atque Levites, qui in urbibus vestris commoratur; neque enim habet partem et possessionem inter vos.
12.13 Cave, ne offeras holocausta tua in omni loco, quem videris,
12.14 sed in eo, quem elegerit Dominus in una tribuum tuarum, offeres holocausta et ibi facies quaecumque praecipio tibi.
12.15 Sin autem comedere volueris, et te esus carnium delectaverit, occide et comede carnem iuxta benedictionem Domini Dei tui, quam dedit tibi in omnibus urbibus tuis; sive immundus sive mundus comedet illam, sicut capream et cervum,
12.16 absque esu dumtaxat sanguinis, quem super terram quasi aquam effundes.
12.17 Non poteris comedere in oppidis tuis decimam frumenti et vini et olei tui, primogenita armentorum et pecorum et omnia, quae voveris et sponte offerre volueris, et primitiva manuum tuarum.
12.18 Sed coram Domino Deo tuo comedes ea in loco, quem elegerit Dominus Deus tuus, tu et filius tuus ac filia tua, servus et famula atque Levites, qui manet in urbibus tuis; et laetaberis coram Domino Deo tuo in cunctis, ad quae extenderis manum tuam.
12.19 Cave, ne derelinquas Levitem omni tempore, quo versaris in terra tua.
12.20 Quando dilataverit Dominus Deus tuus terminos tuos, sicut locutus est tibi, et volueris vesci carnibus, quas desiderat anima tua, comedes carnem secundum omne desiderium animae tuae;
12.21 locus autem, quem elegerit Dominus Deus tuus, ut sit nomen eius ibi, si procul fuerit, occides de armentis et pecoribus, quae dederit tibi Dominus, sicut praecepi tibi, et comedes in oppidis tuis, ut tibi placet.
12.22 Sicut comeditur caprea et cervus, ita vesceris eis; et mundus et immundus in commune vescentur.
12.23 Hoc solum cave, ne sanguinem comedas; sanguis enim eorum anima est, et idcirco non debes animam comedere cum carnibus.
12.24 Non comedes eum, sed super terram fundes quasi aquam;
12.25 non comedes eum, ut bene sit tibi et filiis tuis post te, cum feceris, quod placet in conspectu Domini.
12.26 Quae autem sanctificaveris et voveris Domino, tolles et venies ad locum, quem elegerit Dominus,
12.27 et offeres holocausta tua, carnem et sanguinem super altare Domini Dei tui; sanguis hostiarum tuarum fundetur in altari, carnibus autem ipse vesceris.
12.28 Observa et audi omnia, quae ego praecipio tibi, ut bene sit tibi et filiis tuis post te in sempiternum, cum feceris, quod bonum est et placitum in conspectu Domini Dei tui.
12.29 Quando disperdiderit Dominus Deus tuus ante faciem tuam gentes, ad quas ingredieris possidendas, et possederis eas atque habitaveris in terra earum,
12.30 cave, ne irretiaris per eas, postquam te fuerint introeunte subversae, et requiras caeremonias earum dicens: “Sicut coluerunt gentes istae deos suos, ita et ego colam”.
12.31 Non facies similiter Domino Deo tuo; omnes enim abominationes, quas aversatur Dominus, fecerunt diis suis offerentes etiam filios et filias et comburentes igne.
12.32 Quod praecipio vobis, hoc custodite et facite, nec addas quidquam nec minuas.
13.1 Wenn unter euch ein Prophet oder Träumer aufstehen wird und dir ein Zeichen oder Wunder angibt,
13.2 und das Zeichen oder Wunder eintrifft, davon er dir gesagt hat, indem er sprach: «Lasset uns andern Göttern nachwandeln, die ihr nicht kennt, und laßt uns ihnen dienen!»
13.3 so sollst du den Worten eines solchen Propheten oder Träumers nicht gehorchen; denn der HERR, euer Gott, versucht euch, damit er erfahre, ob ihr den HERRN, euren Gott, liebet von ganzem Herzen und von ganzer Seele.
13.4 Dem HERRN, eurem Gott, sollt ihr nachwandeln und ihn fürchten und seine Gebote halten und seiner Stimme gehorchen und ihm dienen und ihm anhangen.
13.5 Ein solcher Prophet aber oder ein solcher Träumer soll sterben, weil er Abfall gelehrt hat von dem HERRN, eurem Gott, der euch aus Ägyptenland geführt und dich von dem Diensthause erlöst hat; er hat dich abbringen wollen von dem Wege, den der HERR, dein Gott, geboten hat, darin zu wandeln. Also sollst du das Böse aus deiner Mitte ausrotten!
13.6 Wenn dich dein Bruder, deiner Mutter Sohn, oder dein Sohn, oder deine Tochter oder das Weib an deinem Busen, oder dein Freund, der dir wie deine Seele ist, heimlich überreden und sagen wollte:
13.7 «Lasset uns hingehen und andern Göttern dienen!» Göttern , die du nicht kennst, weder du noch deine Väter, Göttern der Heiden, die um euch her sind, sie seien nahe bei dir oder ferne von dir, von einem Ende der Erde bis zum andern
13.8 so sollst du nicht einwilligen und ihm nicht gehorchen; dein Auge soll seiner auch nicht schonen, und du sollst dich seiner nicht erbarmen, noch ihn verbergen,
13.9 sondern du sollst ihn unbedingt umbringen; deine Hand soll als erste an ihm sein, ihn zu töten, und darnach die Hand des ganzen Volks.
13.10 Man soll ihn zu Tode steinigen; denn er hat gesucht dich abzubringen von dem HERRN, deinem Gott, der dich aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, geführt hat.
13.11 Und ganz Israel soll es hören und sich fürchten, damit niemand mehr solch eine böse Tat in deiner Mitte tue!
13.12 Wenn du hörst von irgend einer deiner Städte, die der HERR, dein Gott, dir geben wird, um darin zu wohnen, daß man sagt:
13.13 Es sind etliche Männer, Kinder Belials, aus deiner Mitte hervorgegangen und haben die Bürger ihrer Stadt verführt und gesagt: «Lasset uns gehen und andern Göttern dienen, die ihr nicht kennt!»
13.14 so sollst du nachforschen und dich erkundigen und fleißig fragen. Und siehe, wenn es sich in Wahrheit findet, daß es gewiß also ist, daß solcher Greuel in deiner Mitte geschehen ist,
13.15 so sollst du die Bürger jener Stadt mit der Schärfe des Schwertes schlagen, an der Stadt samt allem, was darin ist, den Bann vollstrecken, auch an ihrem Vieh, mit der Schärfe des Schwertes;
13.16 und alle Beute, die darin gemacht wird, sollst du mitten auf ihrem Markt sammeln und die Stadt samt aller Beute dem HERRN, deinem Gott, gänzlich mit Feuer verbrennen, daß sie ein Schutthaufen bleibe ewiglich; sie soll niemals wieder gebaut werden!
13.17 Und laß nichts von dem, was unter dem Bann ist, an deiner Hand hängen, damit der HERR von dem Grimm seines Zornes lasse und dir Barmherzigkeit erzeige und sich deiner erbarme und dich vermehre, wie er deinen Vätern geschworen hat
13.18 insofern du der Stimme des HERRN, deines Gottes, gehorchen wirst, und alle seine Gebote hältst, die ich dir heute gebiete, so daß du tust, was recht ist vor den Augen des HERRN, deines Gottes.
13.1 ἐὰν δὲ ἀναστῇ ἐν σοὶ προφήτης ἢ ἐνυπνιαζόμενος ἐνύπνιον καὶ δῷ σοι σημεῖον ἢ τέρας
13.2 καὶ ἔλθῃ τὸ σημεῖον ἢ τὸ τέρας ὃ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων πορευθῶμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ οἴδατε
13.3 οὐκ ἀκούσεσθε τῶν λόγων τοῦ προφήτου ἐκείνου ἢ τοῦ ἐνυπνιαζομένου τὸ ἐνύπνιον ἐκεῖνο ὅτι πειράζει κύριος ὁ θεὸς ὑμᾶς εἰδέναι εἰ ἀγαπᾶτε κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας ὑμῶν καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς ὑμῶν
13.4 ὀπίσω κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν πορεύεσθε καὶ αὐτὸν φοβηθήσεσθε καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ φυλάξεσθε καὶ τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούσεσθε καὶ αὐτῷ προστεθήσεσθε
13.5 καὶ ὁ προφήτης ἐκεῖνος ἢ ὁ τὸ ἐνύπνιον ἐνυπνιαζόμενος ἐκεῖνος ἀποθανεῖται ἐλάλησεν γὰρ πλανῆσαί σε ἀπὸ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς αἰγύπτου τοῦ λυτρωσαμένου σε ἐκ τῆς δουλείας ἐξῶσαί σε ἐκ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου πορεύεσθαι ἐν αὐτῇ καὶ ἀφανιεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν
13.6 ἐὰν δὲ παρακαλέσῃ σε ὁ ἀδελφός σου ἐκ πατρός σου ἢ ἐκ μητρός σου ἢ ὁ υἱός σου ἢ ἡ θυγάτηρ σου ἢ ἡ γυνὴ ἡ ἐν κόλπῳ σου ἢ ὁ φίλος ὁ ἴσος τῆς ψυχῆς σου λάθρᾳ λέγων βαδίσωμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ ᾔδεις σὺ καὶ οἱ πατέρες σου
13.7 ἀπὸ τῶν θεῶν τῶν ἐθνῶν τῶν περικύκλῳ ὑμῶν τῶν ἐγγιζόντων σοι ἢ τῶν μακρὰν ἀπὸ σοῦ ἀπ' ἄκρου τῆς γῆς ἕως ἄκρου τῆς γῆς
13.8 οὐ συνθελήσεις αὐτῷ καὶ οὐκ εἰσακούσῃ αὐτοῦ καὶ οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ' αὐτῷ οὐκ ἐπιποθήσεις ἐπ' αὐτῷ οὐδ' οὐ μὴ σκεπάσῃς αὐτόν
13.9 ἀναγγέλλων ἀναγγελεῖς περὶ αὐτοῦ αἱ χεῖρές σου ἔσονται ἐπ' αὐτὸν ἐν πρώτοις ἀποκτεῖναι αὐτόν καὶ αἱ χεῖρες παντὸς τοῦ λαοῦ ἐπ' ἐσχάτῳ
13.10 καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὸν ἐν λίθοις καὶ ἀποθανεῖται ὅτι ἐζήτησεν ἀποστῆσαί σε ἀπὸ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας
13.11 καὶ πᾶς ισραηλ ἀκούσας φοβηθήσεται καὶ οὐ προσθήσουσιν ἔτι ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο ἐν ὑμῖν
13.12 ἐὰν δὲ ἀκούσῃς ἐν μιᾷ τῶν πόλεών σου ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κατοικεῖν σε ἐκεῖ λεγόντων
13.13 ἐξήλθοσαν ἄνδρες παράνομοι ἐξ ὑμῶν καὶ ἀπέστησαν πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν πόλιν αὐτῶν λέγοντες πορευθῶμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ ᾔδειτε
13.14 καὶ ἐρωτήσεις καὶ ἐραυνήσεις σφόδρα καὶ ἰδοὺ ἀληθὴς σαφῶς ὁ λόγος γεγένηται τὸ βδέλυγμα τοῦτο ἐν ὑμῖν
13.15 ἀναιρῶν ἀνελεῖς πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐν τῇ πόλει ἐκείνῃ ἐν φόνῳ μαχαίρας ἀναθέματι ἀναθεματιεῖτε αὐτὴν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτῇ
13.16 καὶ πάντα τὰ σκῦλα αὐτῆς συνάξεις εἰς τὰς διόδους αὐτῆς καὶ ἐμπρήσεις τὴν πόλιν ἐν πυρὶ καὶ πάντα τὰ σκῦλα αὐτῆς πανδημεὶ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἔσται ἀοίκητος εἰς τὸν αἰῶνα οὐκ ἀνοικοδομηθήσεται ἔτι
13.17 οὐ προσκολληθήσεται ἐν τῇ χειρί σου οὐδὲν ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος ἵνα ἀποστραφῇ κύριος ἀπὸ θυμοῦ τῆς ὀργῆς αὐτοῦ καὶ δώσει σοι ἔλεος καὶ ἐλεήσει σε καὶ πληθυνεῖ σε ὃν τρόπον ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου
13.18 ἐὰν ἀκούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάσσειν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ποιεῖν τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
13.1 ean de anasteh en soi prophehtehs eh enypniazomenos enypnion kai doh soi sehmeion eh teras
13.2 kai eltheh to sehmeion eh to teras o elalehsen pros se legohn poreythohmen kai latreysohmen theois eterois oys oyk oidate
13.3 oyk akoysesthe tohn logohn toy prophehtoy ekeinoy eh toy enypniazomenoy to enypnion ekeino oti peirazei kyrios o theos ymas eidenai ei agapate kyrion ton theon ymohn ex olehs tehs kardias ymohn kai ex olehs tehs psychehs ymohn
13.4 opisoh kyrioy toy theoy ymohn poreyesthe kai ayton phobehthehsesthe kai tas entolas aytoy phylaxesthe kai tehs phohnehs aytoy akoysesthe kai aytoh prostethehsesthe
13.5 kai o prophehtehs ekeinos eh o to enypnion enypniazomenos ekeinos apothaneitai elalehsen gar planehsai se apo kyrioy toy theoy soy toy exagagontos se ek gehs aigyptoy toy lytrohsamenoy se ek tehs doyleias exohsai se ek tehs odoy ehs eneteilato soi kyrios o theos soy poreyesthai en ayteh kai aphanieis ton ponehron ex ymohn aytohn
13.6 ean de parakaleseh se o adelphos soy ek patros soy eh ek mehtros soy eh o yios soy eh eh thygatehr soy eh eh gyneh eh en kolpoh soy eh o philos o isos tehs psychehs soy lathra legohn badisohmen kai latreysohmen theois eterois oys oyk ehdeis sy kai oi pateres soy
13.7 apo tohn theohn tohn ethnohn tohn perikykloh ymohn tohn eggizontohn soi eh tohn makran apo soy ap' akroy tehs gehs eohs akroy tehs gehs
13.8 oy synthelehseis aytoh kai oyk eisakoyseh aytoy kai oy pheisetai o ophthalmos soy ep' aytoh oyk epipothehseis ep' aytoh oyd' oy meh skepasehs ayton
13.9 anaggellohn anaggeleis peri aytoy ai cheires soy esontai ep' ayton en prohtois apokteinai ayton kai ai cheires pantos toy laoy ep' eschatoh
13.10 kai lithobolehsoysin ayton en lithois kai apothaneitai oti ezehtehsen apostehsai se apo kyrioy toy theoy soy toy exagagontos se ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias
13.11 kai pas israehl akoysas phobehthehsetai kai oy prosthehsoysin eti poiehsai kata to rehma to ponehron toyto en ymin
13.12 ean de akoysehs en mia tohn poleohn soy ohn kyrios o theos soy didohsin soi katoikein se ekei legontohn
13.13 exehlthosan andres paranomoi ex ymohn kai apestehsan pantas toys katoikoyntas tehn polin aytohn legontes poreythohmen kai latreysohmen theois eterois oys oyk ehdeite
13.14 kai erohtehseis kai eraynehseis sphodra kai idoy alehthehs saphohs o logos gegenehtai to bdelygma toyto en ymin
13.15 anairohn aneleis pantas toys katoikoyntas en teh polei ekeineh en phonoh machairas anathemati anathematieite aytehn kai panta ta en ayteh
13.16 kai panta ta skyla aytehs synaxeis eis tas diodoys aytehs kai emprehseis tehn polin en pyri kai panta ta skyla aytehs pandehmei enantion kyrioy toy theoy soy kai estai aoikehtos eis ton aiohna oyk anoikodomehthehsetai eti
13.17 oy proskollehthehsetai en teh cheiri soy oyden apo toy anathematos ina apostrapheh kyrios apo thymoy tehs orgehs aytoy kai dohsei soi eleos kai eleehsei se kai plehthynei se on tropon ohmosen kyrios tois patrasin soy
13.18 ean akoysehs tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy phylassein pasas tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron poiein to kalon kai to areston enantion kyrioy toy theoy soy
13.1 כִּי־יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אֹו חֹלֵם חֲלֹום וְנָתַן אֵלֶיךָ אֹות אֹו מֹופֵת׃
13.2 וּבָא הָאֹות וְהַמֹּופֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם׃
13.3 לֹא תִשְׁמַע אֶל־דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אֹו אֶל־חֹולֵם הַחֲלֹום הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם׃
13.4 אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתֹו תִירָאוּ וְאֶת־מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלֹו תִשְׁמָעוּ וְאֹתֹו תַעֲבֹדוּ וּבֹו תִדְבָּקוּן׃
13.5 וְהַנָּבִיא הַהוּא אֹו חֹלֵם הַחֲלֹום הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר־סָרָה עַל־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמֹּוצִיא אֶתְכֶם ׀ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃
13.6 כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן־אִמֶּךָ אֹו־בִנְךָ אֹו־בִתְּךָ אֹו ׀ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אֹו רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ׃
13.7 מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אֹו הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ׃
13.8 לֹא־תֹאבֶה לֹו וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא־תָחֹוס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא־תַחְמֹל וְלֹא־תְכַסֶּה עָלָיו׃
13.9 כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה־בֹּו בָרִאשֹׁונָה לַהֲמִיתֹו וְיַד כָּל־הָעָם בָּאַחֲרֹנָה׃
13.10 וּסְקַלְתֹּו בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמֹּוצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
13.11 וְכָל־יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא־יֹוסִפוּ לַעֲשֹׂות כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ׃ ס
13.12 כִּי־תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר׃
13.13 יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת־יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם׃
13.14 וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכֹון הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתֹּועֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ׃
13.15 הַכֵּה תַכֶּה אֶת־יֹשְׁבֵי הָעִיר [הַהוּא כ] (הַהִיא ק) לְפִי־חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּהּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּהּ לְפִי־חָרֶב׃
13.16 וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל־תֹּוךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת־הָעִיר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עֹולָם לֹא תִבָּנֶה עֹוד׃
13.17 וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרֹון אַפֹּו וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׃
13.18 כִּי תִשְׁמַע בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לַעֲשֹׂות הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ ס
13.1 kij-jaaqwm bqirbkaa naabijA Aow holem halowm wnaatan Aelaejkaa Aowt Aow mowpet׃
13.2 wbaaA HaaAowt wHamowpet Aaxxaer-dibaer Aelaejkaa leAmor nelkaaH Aaharej AaeloHijm Aaherijm Aaxxaer loA-jdaOtaam wnaaOaabdem׃
13.3 loA tixxmaO Aael-dibrej HanaabijA HaHwA Aow Aael-howlem Hahalowm HaHwA kij mnasaeH jHwaaH AaeloHejkaem Aaetkaem laadaOat Hajixxkaem AoHabijm Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem bkaal-lbabkaem wbkaal-napxxkaem׃
13.4 Aaharej jHwaaH AaeloHejkaem telekw wAotow tijraaAw wAaet-micwotaajw tixxmorw wbqolow tixxmaaOw wAotow taOabodw wbow tidbaaqwn׃
13.5 wHanaabijA HaHwA Aow holem Hahalowm HaHwA jwmaat kij dibaer-saaraaH Oal-jHwaaH AaeloHejkaem HamowcijA Aaetkaem meAaeraec micrajim wHapodkaa mibejt Oabaadijm lHadijhakaa min-Hadaeraek Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa laalaekaet baaH wbiOartaa HaaraaO miqirbaekaa׃
13.6 kij jsijtkaa Aaahijkaa baen-Aimaekaa Aow-binkaa Aow-bitkaa Aow Aexxaet hejqaekaa Aow reOakaa Aaxxaer knapxxkaa basetaer leAmor nelkaaH wnaOabdaaH AaeloHijm Aaherijm Aaxxaer loA jaadaOtaa AataaH waAabotaejkaa׃
13.7 meAaeloHej HaaOamijm Aaxxaer sbijbotejkaem Haqrobijm Aelaejkaa Aow Haarhoqijm mimaekaa miqceH HaaAaaraec wOad-qceH HaaAaaraec׃
13.8 loA-toAbaeH low wloA tixxmaO Aelaajw wloA-taahows Oejnkaa Oaalaajw wloA-tahmol wloA-tkasaeH Oaalaajw׃
13.9 kij Haarog taHargaenw jaadkaa tiHjaeH-bow baariAxxownaaH laHamijtow wjad kaal-HaaOaam baaAaharonaaH׃
13.10 wsqaltow baaAabaanijm waamet kij biqexx lHadijhakaa meOal jHwaaH AaeloHaejkaa HamowcijAakaa meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm׃
13.11 wkaal-jixraaAel jixxmOw wjiraaAwn wloA-jowsipw laOaxowt kadaabaar HaaraaO HazaeH bqirbaekaa׃ s
13.12 kij-tixxmaO bAahat Oaaraejkaa Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa laaxxaebaet xxaam leAmor׃
13.13 jaacAw Aanaaxxijm bnej-blijaOal miqirbaekaa wajadijhw Aaet-joxxbej Oijraam leAmor nelkaaH wnaOabdaaH AaeloHijm Aaherijm Aaxxaer loA-jdaOtaem׃
13.14 wdaaraxxtaa whaaqartaa wxxaaAaltaa HejTeb wHineH Aaemaet naakown Hadaabaar naeOaextaaH HatowOebaaH HazoAt bqirbaekaa׃
13.15 HakeH takaeH Aaet-joxxbej HaaOijr [HaHwA k] (HaHijA q) lpij-haaraeb Haharem AotaaH wAaet-kaal-Aaxxaer-baaH wAaet-bHaemtaaH lpij-haaraeb׃
13.16 wAaet-kaal-xxlaalaaH tiqboc Aael-towk rhobaaH wxaaraptaa baaAexx Aaet-HaaOijr wAaet-kaal-xxlaalaaH kaalijl lajHwaaH AaeloHaejkaa wHaajtaaH tel Oowlaam loA tibaanaeH Oowd׃
13.17 wloA-jidbaq bjaadkaa mAwmaaH min-Haheraem lmaOan jaaxxwb jHwaaH meharown Aapow wnaatan-lkaa rahamijm wrihamkaa wHirbaekaa kaAaxxaer nixxbaO laAabotaejkaa׃
13.18 kij tixxmaO bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmor Aaet-kaal-micwotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm laOaxowt Hajaaxxaar bOejnej jHwaaH AaeloHaejkaa׃ s
13.1 כי־יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃
13.2 ובא האות והמופת אשר־דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם ונעבדם׃
13.3 לא תשמע אל־דברי הנביא ההוא או אל־חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את־יהוה אלהיכם בכל־לבבכם ובכל־נפשכם׃
13.4 אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת־מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון׃
13.5 והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר־סרה על־יהוה אלהיכם המוציא אתכם ׀ מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן־הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃
13.6 כי יסיתך אחיך בן־אמך או־בנך או־בתך או ׀ אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃
13.7 מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד־קצה הארץ׃
13.8 לא־תאבה לו ולא תשמע אליו ולא־תחוס עינך עליו ולא־תחמל ולא־תכסה עליו׃
13.9 כי הרג תהרגנו ידך תהיה־בו בראשונה להמיתו ויד כל־העם באחרנה׃
13.10 וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
13.11 וכל־ישראל ישמעו ויראון ולא־יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃ ס
13.12 כי־תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר׃
13.13 יצאו אנשים בני־בליעל מקרבך וידיחו את־ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃
13.14 ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך׃
13.15 הכה תכה את־ישבי העיר [ההוא כ] (ההיא ק) לפי־חרב החרם אתה ואת־כל־אשר־בה ואת־בהמתה לפי־חרב׃
13.16 ואת־כל־שללה תקבץ אל־תוך רחבה ושרפת באש את־העיר ואת־כל־שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃
13.17 ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן־לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך׃
13.18 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך׃ ס
13.1 kj-jqwm bqrbk nbjA Aw hlm hlwm wntn Aljk Awt Aw mwpt׃
13.2 wbA HAwt wHmwpt Axr-dbr Aljk lAmr nlkH Ahrj AlHjm Ahrjm Axr lA-jdOtm wnObdm׃
13.3 lA txmO Al-dbrj HnbjA HHwA Aw Al-hwlm Hhlwm HHwA kj mnsH jHwH AlHjkm Atkm ldOt Hjxkm AHbjm At-jHwH AlHjkm bkl-lbbkm wbkl-npxkm׃
13.4 Ahrj jHwH AlHjkm tlkw wAtw tjrAw wAt-mcwtjw txmrw wbqlw txmOw wAtw tObdw wbw tdbqwn׃
13.5 wHnbjA HHwA Aw hlm Hhlwm HHwA jwmt kj dbr-srH Ol-jHwH AlHjkm HmwcjA Atkm mArc mcrjm wHpdk mbjt Obdjm lHdjhk mn-Hdrk Axr cwk jHwH AlHjk llkt bH wbOrt HrO mqrbk׃
13.6 kj jsjtk Ahjk bn-Amk Aw-bnk Aw-btk Aw Axt hjqk Aw rOk Axr knpxk bstr lAmr nlkH wnObdH AlHjm Ahrjm Axr lA jdOt AtH wAbtjk׃
13.7 mAlHj HOmjm Axr sbjbtjkm Hqrbjm Aljk Aw Hrhqjm mmk mqcH HArc wOd-qcH HArc׃
13.8 lA-tAbH lw wlA txmO Aljw wlA-thws Ojnk Oljw wlA-thml wlA-tksH Oljw׃
13.9 kj Hrg tHrgnw jdk tHjH-bw brAxwnH lHmjtw wjd kl-HOm bAhrnH׃
13.10 wsqltw bAbnjm wmt kj bqx lHdjhk mOl jHwH AlHjk HmwcjAk mArc mcrjm mbjt Obdjm׃
13.11 wkl-jxrAl jxmOw wjrAwn wlA-jwspw lOxwt kdbr HrO HzH bqrbk׃ s
13.12 kj-txmO bAht Orjk Axr jHwH AlHjk ntn lk lxbt xm lAmr׃
13.13 jcAw Anxjm bnj-bljOl mqrbk wjdjhw At-jxbj Ojrm lAmr nlkH wnObdH AlHjm Ahrjm Axr lA-jdOtm׃
13.14 wdrxt whqrt wxAlt HjTb wHnH Amt nkwn Hdbr nOxtH HtwObH HzAt bqrbk׃
13.15 HkH tkH At-jxbj HOjr [HHwA k] (HHjA q) lpj-hrb Hhrm AtH wAt-kl-Axr-bH wAt-bHmtH lpj-hrb׃
13.16 wAt-kl-xllH tqbc Al-twk rhbH wxrpt bAx At-HOjr wAt-kl-xllH kljl ljHwH AlHjk wHjtH tl Owlm lA tbnH Owd׃
13.17 wlA-jdbq bjdk mAwmH mn-Hhrm lmOn jxwb jHwH mhrwn Apw wntn-lk rhmjm wrhmk wHrbk kAxr nxbO lAbtjk׃
13.18 kj txmO bqwl jHwH AlHjk lxmr At-kl-mcwtjw Axr Ankj mcwk Hjwm lOxwt Hjxr bOjnj jHwH AlHjk׃ s
13.1 Si surrexerit in medio tui prophetes aut, qui somnium vidisse se dicat, et dederit tibi signum vel portentum,
13.2 et evenerit, quod locutus est, et dixerit tibi: “Eamus et sequamur deos alienos, quos ignoras, et serviamus eis”,
13.3 non audies verba prophetae illius aut somniatoris, quia tentat vos Dominus Deus vester, ut sciat utrum diligatis eum an non in toto corde et in tota anima vestra.
13.4 Dominum Deum vestrum sequimini et ipsum timete et mandata illius custodite et audite vocem eius; ipsi servietis et ipsi adhaerebitis.
13.5 Propheta autem ille aut fictor somniorum interficietur, quia locutus est, ut vos averteret a Domino Deo vestro, qui eduxit vos de terra Aegypti et redemit te de domo servitutis; ut errare te faceret de via, quam tibi praecepit Dominus Deus tuus; et auferes malum de medio tui.
13.6 Si tibi voluerit persuadere frater tuus filius matris tuae aut filius tuus vel filia sive uxor, quae est in sinu tuo, aut amicus, quem diligis ut animam tuam, clam dicens: “Eamus et serviamus diis alienis”, quos ignorasti tu et patres tui,
13.7 de diis cunctarum in circuitu gentium, quae iuxta vel procul sunt ab initio usque ad finem terrae,
13.8 non acquiescas ei nec audias, neque parcat ei oculus tuus, ut miserearis et occultes eum,
13.9 sed interficies. Sit primum manus tua super eum, et postea omnis populus mittat manum:
13.10 lapidibus obrutus necabitur, quia voluit te abstrahere a Domino Deo tuo, qui eduxit te de terra Aegypti, de domo servitutis,
13.11 ut omnis Israel audiens timeat, et nequaquam ultra faciat quippiam huius rei simile in medio tui.
13.12 Si audieris in una urbium tuarum, quas Dominus Deus tuus dabit tibi ad habitandum, dicentes aliquos:
13.13 “Egressi sunt filii Belial de medio tui et averterunt habitatores urbis suae atque dixerunt: Eamus et serviamus diis alienis”, quos ignorastis,
13.14 quaere sollicite et, diligenter rei veritate perspecta, si inveneris certum esse, quod dicitur, et abominationem hanc opere perpetratam in medio tui,
13.15 percuties habitatores urbis illius in ore gladii et delebis eam ac omnia, quae in illa sunt.
13.16 Quidquid etiam supellectilis fuerit, congregabis in medio platearum eius et cum ipsa civitate succendes, ita ut universa consumas Domino Deo tuo, et sit tumulus sempiternus: non aedificabitur amplius.
13.17 Et non adhaerebit de illo anathemate quidquam in manu tua, ut avertatur Dominus ab ira furoris sui et misereatur tui multiplicetque te, sicut iuravit patribus tuis,
13.18 quando audieris vocem Domini Dei tui custodiens omnia mandata eius, quae ego praecipio tibi hodie, ut facias quod placitum est in conspectu Domini Dei tui.
14.1 Ihr seid Kinder des HERRN, eures Gottes. Darum sollt ihr euch keine Einschnitte machen, noch euch kahlscheren zwischen euren Augen wegen eines Toten;
14.2 denn du bist ein dem HERRN, deinem Gott, heiliges Volk, und dich hat der HERR erwählt, daß du ihm ein Volk des Eigentums seiest unter allen Völkern, die auf Erden sind.
14.3 Du sollst keinen Greuel essen.
14.4 Das aber ist das Vieh, das ihr essen dürft: Ochsen, Schafe und Ziegen,
14.5 den Hirsch, die Gazelle, den Damhirsch, den Steinbock, die Antilope, den Auerochs und den Springbock;
14.6 und alle, welche durchgespaltene, also zwei Klauen haben und auch wiederkäuen, die sollt ihr essen.
14.7 Doch sollt ihr diese nicht essen von den Wiederkäuern und von denen, die durchgespaltene Hufe haben: das Kamel, den Hasen und den Springhasen; denn wiewohl sie wiederkäuen, haben sie doch nicht durchgespaltene Klauen; sie sollen euch unrein sein.
14.8 Das Schwein hat zwar durchgespaltene Klauen, ist aber kein Wiederkäuer; es soll euch unrein sein. Von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen, und ihr Aas sollt ihr nicht anrühren.
14.9 Das ist's aber, was ihr essen dürfet von allem, was in den Wassern ist: Alles, was Flossen und Schuppen hat, sollt ihr essen.
14.10 Was aber keine Flossen und Schuppen hat, sollt ihr nicht essen; es soll euch unrein sein.
14.11 Esset alle reinen Vögel.
14.12 Diese aber sind es, von denen ihr nicht essen sollt: der Adler, der Lämmergeier und der Seeadler;
14.13 die Weihe, der Bussard und die Falkenarten;
14.14 die ganze Rabenfamilie;
14.15 der Strauß, die Eule, die Möwe und die Habichtarten;
14.16 das Käuzchen, der Ibis, das Purpurhuhn;
14.17 der Pelikan, der Schwan und der Reiher;
14.18 der Storch, die verschiedenen Strandläufer, der Wiedehopf und die Fledermaus.
14.19 Auch alle geflügelten Insekten sollen euch als unrein gelten, ihr sollt sie nicht essen.
14.20 Alles reine Geflügel dürft ihr essen.
14.21 Ihr sollt kein Aas essen; dem Fremdling in deinen Toren magst du es geben, daß er es esse, oder einem Ausländer kannst du es verkaufen; denn du bist ein dem HERRN, deinem Gott, heiliges Volk. Du sollst das Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen.
14.22 Du sollst allen Ertrag deiner Saat verzehnten, was von deinem Acker kommt, Jahr für Jahr.
14.23 Und du sollst vor dem HERRN, deinem Gott, und an dem Orte, welchen er erwählt, daß sein Name daselbst wohne, essen den Zehnten deines Korns, deines Mosts, deines Öls und die Erstgeburt von deinen Rindern und Schafen, damit du lernest den HERRN, deinen Gott, fürchten dein Leben lang.
14.24 Wenn dir aber der Weg zu weit ist, und du es nicht hintragen kannst, weil der Ort, den der HERR, dein Gott, erwählt hat, daß er seinen Namen daselbst hinsetze, dir zu ferne ist (denn der HERR, dein Gott, wird dich segnen),
14.25 so setze es in Geld um und binde das Geld in deine Hand und geh an den Ort, den der HERR, dein Gott, erwählt hat.
14.26 Und gib das Geld für alles, was deine Seele gelüstet, es sei für Rinder, Schafe, Wein, starkes Getränk, oder was sonst deine Seele wünscht, und iß daselbst vor dem HERRN, deinem Gott, und sei fröhlich, du und dein Haus.
14.27 Den Leviten aber, der in deinen Toren ist, sollst du nicht vergessen; denn er hat weder Teil noch Erbe mit dir.
14.28 Nach Verlauf von drei Jahren sollst du den ganzen Zehnten deines Ertrages von jenem Jahre aussondern und es in deinen Toren lassen.
14.29 Da soll dann der Levit kommen, weil er weder Teil noch Erbe mit dir hat, der Fremdling, das Waislein und die Witwe, die in deinen Toren sind, und sie sollen essen und sich sättigen, damit dich der HERR, dein Gott, segne in allen Werken deiner Hände, die du tust.
14.1 υἱοί ἐστε κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν οὐ φοιβήσετε οὐκ ἐπιθήσετε φαλάκρωμα ἀνὰ μέσον τῶν ὀφθαλμῶν ὑμῶν ἐπὶ νεκρῷ
14.2 ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ σὲ ἐξελέξατο κύριος ὁ θεός σου γενέσθαι σε αὐτῷ λαὸν περιούσιον ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν τῶν ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς
14.3 οὐ φάγεσθε πᾶν βδέλυγμα
14.4 ταῦτα τὰ κτήνη ἃ φάγεσθε μόσχον ἐκ βοῶν καὶ ἀμνὸν ἐκ προβάτων καὶ χίμαρον ἐξ αἰγῶν
14.5 ἔλαφον καὶ δορκάδα καὶ βούβαλον καὶ τραγέλαφον καὶ πύγαργον ὄρυγα καὶ καμηλοπάρδαλιν
14.6 πᾶν κτῆνος διχηλοῦν ὁπλὴν καὶ ὀνυχιστῆρας ὀνυχίζον δύο χηλῶν καὶ ἀνάγον μηρυκισμὸν ἐν τοῖς κτήνεσιν ταῦτα φάγεσθε
14.7 καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἀναγόντων μηρυκισμὸν καὶ ἀπὸ τῶν διχηλούντων τὰς ὁπλὰς καὶ ὀνυχιζόντων ὀνυχιστῆρας τὸν κάμηλον καὶ δασύποδα καὶ χοιρογρύλλιον ὅτι ἀνάγουσιν μηρυκισμὸν καὶ ὁπλὴν οὐ διχηλοῦσιν ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν ἐστιν
14.8 καὶ τὸν ὗν ὅτι διχηλεῖ ὁπλὴν τοῦτο καὶ ὀνυχίζει ὄνυχας ὁπλῆς καὶ τοῦτο μηρυκισμὸν οὐ μαρυκᾶται ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐ φάγεσθε καὶ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν οὐχ ἅψεσθε
14.9 καὶ ταῦτα φάγεσθε ἀπὸ πάντων τῶν ἐν τοῖς ὕδασιν πάντα ὅσα ἐστὶν ἐν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες φάγεσθε
14.10 καὶ πάντα ὅσα οὐκ ἔστιν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες οὐ φάγεσθε ἀκάθαρτα ὑμῖν ἐστιν
14.11 πᾶν ὄρνεον καθαρὸν φάγεσθε
14.12 καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτῶν τὸν ἀετὸν καὶ τὸν γρύπα καὶ τὸν ἁλιαίετον
14.13 καὶ τὸν γύπα καὶ τὸν ἰκτῖνα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ
14.14 καὶ πάντα κόρακα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ
14.15 καὶ στρουθὸν καὶ γλαῦκα καὶ λάρον
14.16 καὶ ἐρωδιὸν καὶ κύκνον καὶ ἶβιν
14.17 καὶ καταράκτην καὶ ἱέρακα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ ἔποπα καὶ νυκτικόρακα
14.18 καὶ πελεκᾶνα καὶ χαραδριὸν καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ πορφυρίωνα καὶ νυκτερίδα
14.19 πάντα τὰ ἑρπετὰ τῶν πετεινῶν ἀκάθαρτα ταῦτά ἐστιν ὑμῖν οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτῶν
14.20 πᾶν πετεινὸν καθαρὸν φάγεσθε
14.21 πᾶν θνησιμαῖον οὐ φάγεσθε τῷ παροίκῳ τῷ ἐν ταῖς πόλεσίν σου δοθήσεται καὶ φάγεται ἢ ἀποδώσῃ τῷ ἀλλοτρίῳ ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐχ ἑψήσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ
14.22 δεκάτην ἀποδεκατώσεις παντὸς γενήματος τοῦ σπέρματός σου τὸ γένημα τοῦ ἀγροῦ σου ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτόν
14.23 καὶ φάγῃ αὐτὸ ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ οἴσετε τὰ ἐπιδέκατα τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου ἵνα μάθῃς φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεόν σου πάσας τὰς ἡμέρας
14.24 ἐὰν δὲ μακρὰν γένηται ἀπὸ σοῦ ἡ ὁδὸς καὶ μὴ δύνῃ ἀναφέρειν αὐτά ὅτι μακρὰν ἀπὸ σοῦ ὁ τόπος ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ ὅτι εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου
14.25 καὶ ἀποδώσῃ αὐτὰ ἀργυρίου καὶ λήμψῃ τὸ ἀργύριον ἐν ταῖς χερσίν σου καὶ πορεύσῃ εἰς τὸν τόπον ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν
14.26 καὶ δώσεις τὸ ἀργύριον ἐπὶ παντός οὗ ἐὰν ἐπιθυμῇ ἡ ψυχή σου ἐπὶ βουσὶ ἢ ἐπὶ προβάτοις ἐπὶ οἴνῳ ἢ ἐπὶ σικερα ἢ ἐπὶ παντός οὗ ἐὰν ἐπιθυμῇ ἡ ψυχή σου καὶ φάγῃ ἐκεῖ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ εὐφρανθήσῃ σὺ καὶ ὁ οἶκός σου
14.27 καὶ ὁ λευίτης ὁ ἐν ταῖς πόλεσίν σου ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ σοῦ
14.28 μετὰ τρία ἔτη ἐξοίσεις πᾶν τὸ ἐπιδέκατον τῶν γενημάτων σου ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐκείνῳ θήσεις αὐτὸ ἐν ταῖς πόλεσίν σου
14.29 καὶ ἐλεύσεται ὁ λευίτης ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ σοῦ καὶ ὁ προσήλυτος καὶ ὁ ὀρφανὸς καὶ ἡ χήρα ἡ ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ φάγονται καὶ ἐμπλησθήσονται ἵνα εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν τοῖς ἔργοις οἷς ἐὰν ποιῇς
14.1 yioi este kyrioy toy theoy ymohn oy phoibehsete oyk epithehsete phalakrohma ana meson tohn ophthalmohn ymohn epi nekroh
14.2 oti laos agios ei kyrioh toh theoh soy kai se exelexato kyrios o theos soy genesthai se aytoh laon perioysion apo pantohn tohn ethnohn tohn epi prosohpoy tehs gehs
14.3 oy phagesthe pan bdelygma
14.4 tayta ta ktehneh a phagesthe moschon ek boohn kai amnon ek probatohn kai chimaron ex aigohn
14.5 elaphon kai dorkada kai boybalon kai tragelaphon kai pygargon oryga kai kamehlopardalin
14.6 pan ktehnos dichehloyn oplehn kai onychistehras onychizon dyo chehlohn kai anagon mehrykismon en tois ktehnesin tayta phagesthe
14.7 kai tayta oy phagesthe apo tohn anagontohn mehrykismon kai apo tohn dichehloyntohn tas oplas kai onychizontohn onychistehras ton kamehlon kai dasypoda kai choirogryllion oti anagoysin mehrykismon kai oplehn oy dichehloysin akatharta tayta ymin estin
14.8 kai ton yn oti dichehlei oplehn toyto kai onychizei onychas oplehs kai toyto mehrykismon oy marykatai akatharton toyto ymin apo tohn kreohn aytohn oy phagesthe kai tohn thnehsimaiohn aytohn oych apsesthe
14.9 kai tayta phagesthe apo pantohn tohn en tois ydasin panta osa estin en aytois pterygia kai lepides phagesthe
14.10 kai panta osa oyk estin aytois pterygia kai lepides oy phagesthe akatharta ymin estin
14.11 pan orneon katharon phagesthe
14.12 kai tayta oy phagesthe ap' aytohn ton aeton kai ton grypa kai ton aliaieton
14.13 kai ton gypa kai ton iktina kai ta omoia aytoh
14.14 kai panta koraka kai ta omoia aytoh
14.15 kai stroython kai glayka kai laron
14.16 kai erohdion kai kyknon kai ibin
14.17 kai kataraktehn kai ieraka kai ta omoia aytoh kai epopa kai nyktikoraka
14.18 kai pelekana kai charadrion kai ta omoia aytoh kai porphyriohna kai nykterida
14.19 panta ta erpeta tohn peteinohn akatharta tayta estin ymin oy phagesthe ap' aytohn
14.20 pan peteinon katharon phagesthe
14.21 pan thnehsimaion oy phagesthe toh paroikoh toh en tais polesin soy dothehsetai kai phagetai eh apodohseh toh allotrioh oti laos agios ei kyrioh toh theoh soy oych epsehseis arna en galakti mehtros aytoy
14.22 dekatehn apodekatohseis pantos genehmatos toy spermatos soy to genehma toy agroy soy eniayton kat' eniayton
14.23 kai phageh ayto enanti kyrioy toy theoy soy en toh topoh oh an eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei oisete ta epidekata toy sitoy soy kai toy oinoy soy kai toy elaioy soy ta prohtotoka tohn boohn soy kai tohn probatohn soy ina mathehs phobeisthai kyrion ton theon soy pasas tas ehmeras
14.24 ean de makran genehtai apo soy eh odos kai meh dyneh anapherein ayta oti makran apo soy o topos on an eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei oti eylogehsei se kyrios o theos soy
14.25 kai apodohseh ayta argyrioy kai lehmpseh to argyrion en tais chersin soy kai poreyseh eis ton topon on an eklexehtai kyrios o theos soy ayton
14.26 kai dohseis to argyrion epi pantos oy ean epithymeh eh psycheh soy epi boysi eh epi probatois epi oinoh eh epi sikera eh epi pantos oy ean epithymeh eh psycheh soy kai phageh ekei enantion kyrioy toy theoy soy kai eyphranthehseh sy kai o oikos soy
14.27 kai o leyitehs o en tais polesin soy oti oyk estin aytoh meris oyde klehros meta soy
14.28 meta tria eteh exoiseis pan to epidekaton tohn genehmatohn soy en toh eniaytoh ekeinoh thehseis ayto en tais polesin soy
14.29 kai eleysetai o leyitehs oti oyk estin aytoh meris oyde klehros meta soy kai o prosehlytos kai o orphanos kai eh chehra eh en tais polesin soy kai phagontai kai emplehsthehsontai ina eylogehseh se kyrios o theos soy en pasin tois ergois ois ean poiehs
14.1 בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת׃
14.2 כִּי עַם קָדֹושׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהוָה לִהְיֹות לֹו לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ ס
14.3 לֹא תֹאכַל כָּל־תֹּועֵבָה׃
14.4 זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שֹׁור שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים׃
14.5 אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקֹּו וְדִישֹׁן וּתְאֹו וָזָמֶר׃
14.6 וְכָל־בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסֹות מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ׃
14.7 אַךְ אֶת־זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת־הַגָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶבֶת וְאֶת־הַשָּׁפָן כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃
14.8 וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ׃ ס
14.9 אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר־לֹו סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת תֹּאכֵלוּ׃
14.10 וְכֹל אֲשֶׁר אֵין־לֹו סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת לֹא תֹאכֵלוּ טָמֵא הוּא לָכֶם׃ ס
14.11 כָּל־צִפֹּור טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ׃
14.12 וְזֶה אֲשֶׁר לֹא־תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה׃
14.13 וְהָרָאָה וְאֶת־הָאַיָּה וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ׃
14.14 וְאֵת כָּל־עֹרֵב לְמִינֹו׃
14.15 וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת־הַתַּחְמָס וְאֶת־הַשָּׁחַף וְאֶת־הַנֵּץ לְמִינֵהוּ׃
14.16 אֶת־הַכֹּוס וְאֶת־הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת׃
14.17 וְהַקָּאָת וְאֶת־הָרָחָמָה וְאֶת־הַשָּׁלָךְ׃
14.18 וְהַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף׃
14.19 וְכֹל שֶׁרֶץ הָעֹוף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ׃
14.20 כָּל־עֹוף טָהֹור תֹּאכֵלוּ׃
14.21 לֹא תֹאכְלוּ כָל־נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אֹו מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדֹושׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמֹּו׃ פ
14.22 עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל־תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה׃
14.23 וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמֹו שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל־הַיָּמִים׃
14.24 וְכִי־יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתֹו כִּי־יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמֹו שָׁם כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
14.25 וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֹּו׃
14.26 וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ׃
14.27 וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לֹו חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ׃ ס
14.28 מִקְצֵה ׀ שָׁלֹשׁ שָׁנִים תֹּוצִיא אֶת־כָּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ׃
14.29 וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין־לֹו חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתֹום וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה׃ ס
14.1 baanijm Aataem lajHwaaH AaeloHejkaem loA titgoddw wloA-taaxijmw qaarhaaH bejn Oejnejkaem laamet׃
14.2 kij Oam qaadowxx AataaH lajHwaaH AaeloHaejkaa wbkaa baahar jHwaaH liHjowt low lOam sgulaaH mikol HaaOamijm Aaxxaer Oal-pnej HaaAadaamaaH׃ s
14.3 loA toAkal kaal-towOebaaH׃
14.4 zoAt HabHemaaH Aaxxaer toAkelw xxowr xeH kxaabijm wxeH Oizijm׃
14.5 Aajaal wcbij wjahmwr wAaqow wdijxxon wtAow waazaamaer׃
14.6 wkaal-bHemaaH mapraesaet parsaaH wxxosaOat xxaesaO xxtej praasowt maOalat geraaH babHemaaH AotaaH toAkelw׃
14.7 Aak Aaet-zaeH loA toAklw mimaOalej HageraaH wmimaprijsej HaparsaaH HaxxswOaaH Aaet-Hagaamaal wAaet-HaaAarnaebaet wAaet-Haxxaapaan kij-maOaleH geraaH HemaaH wparsaaH loA Hiprijsw TmeAijm Hem laakaem׃
14.8 wAaet-Hahazijr kij-maprijs parsaaH HwA wloA geraaH TaameA HwA laakaem mibxaaraam loA toAkelw wbniblaataam loA tigaaOw׃ s
14.9 Aaet-zaeH toAklw mikol Aaxxaer bamaajim kol Aaxxaer-low snapijr wqaxqaexaet toAkelw׃
14.10 wkol Aaxxaer Aejn-low snapijr wqaxqaexaet loA toAkelw TaameA HwA laakaem׃ s
14.11 kaal-cipowr THoraaH toAkelw׃
14.12 wzaeH Aaxxaer loA-toAklw meHaem Hanaexxaer wHapaeraes wHaaOaaznijaaH׃
14.13 wHaaraaAaaH wAaet-HaaAajaaH wHadajaaH lmijnaaH׃
14.14 wAet kaal-Ooreb lmijnow׃
14.15 wAet bat HajaOanaaH wAaet-Hatahmaas wAaet-Haxxaahap wAaet-Hanec lmijneHw׃
14.16 Aaet-Hakows wAaet-Hajanxxwp wHatinxxaamaet׃
14.17 wHaqaaAaat wAaet-HaaraahaamaaH wAaet-Haxxaalaak׃
14.18 wHahasijdaaH wHaaAanaapaaH lmijnaaH wHadwkijpat wHaaOaTalep׃
14.19 wkol xxaeraec HaaOowp TaameA HwA laakaem loA jeAaakelw׃
14.20 kaal-Oowp TaaHowr toAkelw׃
14.21 loA toAklw kaal-nbelaaH lager Aaxxaer-bixxOaaraejkaa titnaenaaH waAakaalaaH Aow maakor lnaakrij kij Oam qaadowxx AataaH lajHwaaH AaeloHaejkaa loA-tbaxxel gdij bahaleb Aimow׃ p
14.22 Oaxer tOaxer Aet kaal-tbwAat zarOaekaa HajoceA HaxaadaeH xxaanaaH xxaanaaH׃
14.23 wAaakaltaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa bamaaqowm Aaxxaer-jibhar lxxaken xxmow xxaam maOxar dgaankaa tijroxxkaa wjicHaaraekaa wbkorot bqaarkaa wcoAnaekaa lmaOan tilmad ljirAaaH Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa kaal-Hajaamijm׃
14.24 wkij-jirbaeH mimkaa Hadaeraek kij loA twkal xAetow kij-jirhaq mimkaa Hamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa laaxwm xxmow xxaam kij jbaaraekkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
14.25 wnaatataaH bakaasaep wcartaa Hakaesaep bjaadkaa wHaalaktaa Aael-Hamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa bow׃
14.26 wnaatataaH Hakaesaep bkol Aaxxaer-tAawaeH napxxkaa babaaqaar wbacoAn wbajajin wbaxxekaar wbkol Aaxxaer tixxAaalkaa napxxaekaa wAaakaltaa xxaam lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa wxaamahtaa AataaH wbejtaekaa׃
14.27 wHalewij Aaxxaer-bixxOaaraejkaa loA taOazbaenw kij Aejn low helaeq wnahalaaH Oimaak׃ s
14.28 miqceH xxaaloxx xxaanijm towcijA Aaet-kaal-maOxar tbwAaatkaa baxxaanaaH HaHiwA wHinahtaa bixxOaaraejkaa׃
14.29 wbaaA Halewij kij Aejn-low helaeq wnahalaaH Oimaak wHager wHajaatowm wHaaAalmaanaaH Aaxxaer bixxOaaraejkaa wAaaklw wxaabeOw lmaOan jbaaraekkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkaal-maOaxeH jaadkaa Aaxxaer taOaxaeH׃ s
14.1 בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא־תשימו קרחה בין עיניכם למת׃
14.2 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על־פני האדמה׃ ס
14.3 לא תאכל כל־תועבה׃
14.4 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃
14.5 איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃
14.6 וכל־בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃
14.7 אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את־הגמל ואת־הארנבת ואת־השפן כי־מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃
14.8 ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ ס
14.9 את־זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר־לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃
14.10 וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ ס
14.11 כל־צפור טהרה תאכלו׃
14.12 וזה אשר לא־תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃
14.13 והראה ואת־האיה והדיה למינה׃
14.14 ואת כל־ערב למינו׃
14.15 ואת בת היענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־הנץ למינהו׃
14.16 את־הכוס ואת־הינשוף והתנשמת׃
14.17 והקאת ואת־הרחמה ואת־השלך׃
14.18 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃
14.19 וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃
14.20 כל־עוף טהור תאכלו׃
14.21 לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ פ
14.22 עשר תעשר את כל־תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה׃
14.23 ואכלת לפני ׀ יהוה אלהיך במקום אשר־יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את־יהוה אלהיך כל־הימים׃
14.24 וכי־ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי־ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך׃
14.25 ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃
14.26 ונתתה הכסף בכל אשר־תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃
14.27 והלוי אשר־בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃ ס
14.28 מקצה ׀ שלש שנים תוציא את־כל־מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך׃
14.29 ובא הלוי כי אין־לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשה ידך אשר תעשה׃ ס
14.1 bnjm Atm ljHwH AlHjkm lA ttgddw wlA-txjmw qrhH bjn Ojnjkm lmt׃
14.2 kj Om qdwx AtH ljHwH AlHjk wbk bhr jHwH lHjwt lw lOm sglH mkl HOmjm Axr Ol-pnj HAdmH׃ s
14.3 lA tAkl kl-twObH׃
14.4 zAt HbHmH Axr tAklw xwr xH kxbjm wxH Ozjm׃
14.5 Ajl wcbj wjhmwr wAqw wdjxn wtAw wzmr׃
14.6 wkl-bHmH mprst prsH wxsOt xsO xtj prswt mOlt grH bbHmH AtH tAklw׃
14.7 Ak At-zH lA tAklw mmOlj HgrH wmmprjsj HprsH HxswOH At-Hgml wAt-HArnbt wAt-Hxpn kj-mOlH grH HmH wprsH lA Hprjsw TmAjm Hm lkm׃
14.8 wAt-Hhzjr kj-mprjs prsH HwA wlA grH TmA HwA lkm mbxrm lA tAklw wbnbltm lA tgOw׃ s
14.9 At-zH tAklw mkl Axr bmjm kl Axr-lw snpjr wqxqxt tAklw׃
14.10 wkl Axr Ajn-lw snpjr wqxqxt lA tAklw TmA HwA lkm׃ s
14.11 kl-cpwr THrH tAklw׃
14.12 wzH Axr lA-tAklw mHm Hnxr wHprs wHOznjH׃
14.13 wHrAH wAt-HAjH wHdjH lmjnH׃
14.14 wAt kl-Orb lmjnw׃
14.15 wAt bt HjOnH wAt-Hthms wAt-Hxhp wAt-Hnc lmjnHw׃
14.16 At-Hkws wAt-Hjnxwp wHtnxmt׃
14.17 wHqAt wAt-HrhmH wAt-Hxlk׃
14.18 wHhsjdH wHAnpH lmjnH wHdwkjpt wHOTlp׃
14.19 wkl xrc HOwp TmA HwA lkm lA jAklw׃
14.20 kl-Owp THwr tAklw׃
14.21 lA tAklw kl-nblH lgr Axr-bxOrjk ttnnH wAklH Aw mkr lnkrj kj Om qdwx AtH ljHwH AlHjk lA-tbxl gdj bhlb Amw׃ p
14.22 Oxr tOxr At kl-tbwAt zrOk HjcA HxdH xnH xnH׃
14.23 wAklt lpnj jHwH AlHjk bmqwm Axr-jbhr lxkn xmw xm mOxr dgnk tjrxk wjcHrk wbkrt bqrk wcAnk lmOn tlmd ljrAH At-jHwH AlHjk kl-Hjmjm׃
14.24 wkj-jrbH mmk Hdrk kj lA twkl xAtw kj-jrhq mmk Hmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk lxwm xmw xm kj jbrkk jHwH AlHjk׃
14.25 wnttH bksp wcrt Hksp bjdk wHlkt Al-Hmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk bw׃
14.26 wnttH Hksp bkl Axr-tAwH npxk bbqr wbcAn wbjjn wbxkr wbkl Axr txAlk npxk wAklt xm lpnj jHwH AlHjk wxmht AtH wbjtk׃
14.27 wHlwj Axr-bxOrjk lA tOzbnw kj Ajn lw hlq wnhlH Omk׃ s
14.28 mqcH xlx xnjm twcjA At-kl-mOxr tbwAtk bxnH HHwA wHnht bxOrjk׃
14.29 wbA Hlwj kj Ajn-lw hlq wnhlH Omk wHgr wHjtwm wHAlmnH Axr bxOrjk wAklw wxbOw lmOn jbrkk jHwH AlHjk bkl-mOxH jdk Axr tOxH׃ s
14.1 Filii estote Domini Dei ve stri; non vos incidetis nec fa cietis calvitium inter oculos vestros super mortuo,
14.2 quoniam populus sanctus es Domino Deo tuo, et te elegit, ut sis ei in populum peculiarem de cunctis gentibus, quae sunt super terram.
14.3 Ne comedatis quidquid abominabile est.
14.4 Hoc est animal, quod comedere potestis: bovem et ovem et capram,
14.5 cervum et capream, bubalum, tragelaphum, pygargum, orygem, rupicapram.
14.6 Omne animal inter pecora, quod findit ungulam plene in duas partes et ruminat, comedetis;
14.7 de his autem, quae ruminant et ungulam non findunt, haec comedere non debetis: camelum, leporem, hyracem, quia ruminant et non dividunt ungulam, immunda erunt vobis.
14.8 Sus quoque, quoniam dividit ungulam et non ruminat, immunda erit vobis: carnibus eorum non vescemini et cadavera non tangetis.
14.9 Haec comedetis ex omnibus, quae morantur in aquis: quae habent pinnulas et squamas comedite;
14.10 quae absque pinnulis et squamis sunt, ne comedatis, quia immunda sunt vobis.
14.11 Omnes aves mundas comedite;
14.12 has autem ne comedatis: aquilam scilicet et grypem et alietum,
14.13 ixon et vulturem ac milvum iuxta genus suum
14.14 et omne corvini generis,
14.15 struthionem ac noctuam et larum atque accipitrem iuxta genus suum,
14.16 bubonem ac cycnum et ibin
14.17 ac mergulum, porphyrionem et nycticoracem,
14.18 erodium et charadrium, singula in genere suo, upupam quoque et vespertilionem.
14.19 Et omne, quod reptat et pinnulas habet, immundum erit vobis, nec comedetur.
14.20 Omne volatile, quod mundum est, comedite.
14.21 Quidquid morticinum est, ne vescamini ex eo; advenae, qui intra portas tuas est, da, ut comedat, aut vende peregrino: quia tu populus sanctus es Domino Deo tuo. Non coques haedum in lacte matris suae.
14.22 Decimam partem separabis de cunctis frugibus seminis tui, quae nascuntur in terra per annos singulos;
14.23 et comedes in conspectu Domini Dei tui in loco, quem elegerit, ut in eo nomen illius habitet, decimam frumenti tui et vini et olei et primogenita de armentis et ovibus tuis, ut discas timere Dominum Deum tuum omni tempore.
14.24 Cum autem longior fuerit tibi via et locus, quem elegerit Dominus Deus tuus, ut ponat nomen suum ibi tibique benedixerit, nec potueris ad eum haec cuncta portare,
14.25 vendes omnia et in pretium rediges; portabisque manu tua et proficisceris ad locum, quem elegerit Dominus Deus tuus,
14.26 et emes ex eadem pecunia, quidquid tibi placuerit, sive ex armentis sive ex ovibus, vinum quoque et siceram et omne, quod desiderat anima tua; et comedes ibi coram Domino Deo tuo et epulaberis tu et domus tua
14.27 et Levites, qui intra portas tuas est: cave, ne derelinquas eum, quia non habet partem nec possessionem tecum.
14.28 Anno tertio separabis aliam decimam ex omnibus, quae nascuntur tibi eo tempore, et repones intra portas tuas;
14.29 venietque Levites, qui non habet partem nec possessionem tecum, et peregrinus ac pupillus ac vidua, qui intra portas tuas sunt, et comedent et saturabuntur, ut benedicat tibi Dominus Deus tuus in cunctis operibus manuum tuarum, quae feceris.
15.1 Nach sieben Jahren sollst du einen Erlaß anordnen. Dies ist aber die Ordnung des Erlasses:
15.2 Kein Schuldherr, der seinem Nächsten etwas geliehen hat, soll es von seinem Nächsten oder von seinem Bruder fordern; denn man hat einen Erlaß des HERRN ausgerufen.
15.3 Von einem Fremden kannst du es fordern; aber was du bei deinem Bruder hast, das soll deine Hand freilassen.
15.4 Es sollte zwar unter euch gar kein Armer sein; denn der HERR wird dich reichlich segnen im Lande, das der HERR, dein Gott, dir zum Erbe geben wird, um es in Besitz zu nehmen;
15.5 vorausgesetzt, daß du der Stimme des HERRN, deines Gottes, gehorchest und beobachtest alle diese Gebote, die ich dir heute gebiete, und darnach tuest.
15.6 Denn der HERR, dein Gott, wird dich segnen, wie er dir verheißen hat. So wirst du vielen Völkern leihen, du aber wirst nicht entlehnen; du wirst über viele Völker herrschen, sie aber werden nicht herrschen über dich.
15.7 Wenn aber ein Armer bei dir ist, irgend einer deiner Brüder in irgend einer Stadt in dem Land, das der HERR, dein Gott, dir geben wird, so sollst du dein Herz nicht verhärten noch deine Hand vor deinem armen Bruder verschließen;
15.8 sondern du sollst ihm deine Hand auftun und ihm reichlich leihen, je nach dem er Mangel hat.
15.9 Hüte dich, daß kein Belialsrat in deinem Herzen sei und du nicht denkest: «Das siebente Jahr, das Erlaßjahr, naht!» und sehest deinen armen Bruder unfreundlich an und gebest ihm nichts; da würde er deinetwegen zum HERRN schreien, und es würde dir zur Sünde sein;
15.10 sondern du sollst ihm willig geben und nicht mit verdrießlichem Herzen; denn um deswillen wird der HERR, dein Gott, dich segnen in allen deinen Werken und in allen Geschäften deiner Hand.
15.11 Denn es werden nicht aufhören Arme im Lande zu sein; darum gebiete und sage ich dir: Tue deine Hand auf für deinen Bruder, der bedrängt und arm ist im Lande!
15.12 Wenn dein Bruder, ein Hebräer oder eine Hebräerin, sich dir verkauft hat, so soll er dir sechs Jahre lang dienen, und im siebenten Jahre sollst du ihn frei von dir lassen.
15.13 Und wenn du ihn frei von dir lässest, sollst du ihn nicht mit leeren Händen ziehen lassen;
15.14 sondern du sollst ihm von deiner Herde und von deiner Tenne und von deiner Kelter aufladen und ihm geben von dem, womit der HERR, dein Gott, dich gesegnet hat.
15.15 Und gedenke, daß du in Ägyptenland auch ein Knecht warst, und daß der HERR, dein Gott, dich erlöst hat; darum gebiete ich dir heute solches.
15.16 Sollte er aber zu dir sagen: «Ich will nicht von dir wegziehen!» weil er dich und dein Haus liebhat und es ihm wohl bei dir ist,
15.17 so nimm einen Pfriem und durchbohre ihm sein Ohr an der Tür, so ist er auf ewig dein Knecht. Mit deiner Magd sollst du auch also handeln.
15.18 Es soll dir nicht schwer fallen, ihn freizulassen; denn er hat dir doppelt so viel wie ein Taglöhner, sechs Jahre lang, gedient; so wird der HERR, dein Gott, dich segnen in allem, was du tust.
15.19 Alle männliche Erstgeburt, die unter deinen Rindern und Schafen geboren wird, sollst du dem HERRN, deinem Gott, heiligen. Du sollst den Erstling deiner Ochsen nicht zur Arbeit brauchen und die Erstlinge deiner Schafe nicht scheren.
15.20 Du sollst sie vor dem HERRN, deinem Gott, essen, Jahr für Jahr, an dem Ort, den der HERR erwählt, du und dein Haus.
15.21 Wenn das Tier aber einen Mangel hat, wenn es hinkt oder blind ist oder sonst einen bösen Mangel hat, so sollst du es dem HERRN, deinem Gott, nicht opfern;
15.22 sondern du sollst es innerhalb deiner Tore essen, wie die Gazelle und den Hirsch, du seiest unrein oder rein.
15.23 Nur von seinem Blut sollst du nicht essen, auf die Erde sollst du es gießen wie Wasser.
15.1 δι' ἑπτὰ ἐτῶν ποιήσεις ἄφεσιν
15.2 καὶ οὕτως τὸ πρόσταγμα τῆς ἀφέσεως ἀφήσεις πᾶν χρέος ἴδιον ὃ ὀφείλει σοι ὁ πλησίον καὶ τὸν ἀδελφόν σου οὐκ ἀπαιτήσεις ὅτι ἐπικέκληται ἄφεσις κυρίῳ τῷ θεῷ σου
15.3 τὸν ἀλλότριον ἀπαιτήσεις ὅσα ἐὰν ᾖ σοι παρ' αὐτῷ τοῦ ἀδελφοῦ σου ἄφεσιν ποιήσεις τοῦ χρέους σου
15.4 ὅτι οὐκ ἔσται ἐν σοὶ ἐνδεής ὅτι εὐλογῶν εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν τῇ γῇ ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ κατακληρονομῆσαι αὐτήν
15.5 ἐὰν δὲ ἀκοῇ εἰσακούσητε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον
15.6 ὅτι κύριος ὁ θεός σου εὐλόγησέν σε ὃν τρόπον ἐλάλησέν σοι καὶ δανιεῖς ἔθνεσιν πολλοῖς σὺ δὲ οὐ δανιῇ καὶ ἄρξεις σὺ ἐθνῶν πολλῶν σοῦ δὲ οὐκ ἄρξουσιν
15.7 ἐὰν δὲ γένηται ἐν σοὶ ἐνδεὴς τῶν ἀδελφῶν σου ἐν μιᾷ τῶν πόλεων σου ἐν τῇ γῇ ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι οὐκ ἀποστέρξεις τὴν καρδίαν σου οὐδ' οὐ μὴ συσφίγξῃς τὴν χεῖρά σου ἀπὸ τοῦ ἀδελφοῦ σου τοῦ ἐπιδεομένου
15.8 ἀνοίγων ἀνοίξεις τὰς χεῖράς σου αὐτῷ δάνειον δανιεῖς αὐτῷ ὅσον ἐπιδέεται καθ' ὅσον ἐνδεεῖται
15.9 πρόσεχε σεαυτῷ μὴ γένηται ῥῆμα κρυπτὸν ἐν τῇ καρδίᾳ σου ἀνόμημα λέγων ἐγγίζει τὸ ἔτος τὸ ἕβδομον ἔτος τῆς ἀφέσεως καὶ πονηρεύσηται ὁ ὀφθαλμός σου τῷ ἀδελφῷ σου τῷ ἐπιδεομένῳ καὶ οὐ δώσεις αὐτῷ καὶ βοήσεται κατὰ σοῦ πρὸς κύριον καὶ ἔσται ἐν σοὶ ἁμαρτία μεγάλη
15.10 διδοὺς δώσεις αὐτῷ καὶ δάνειον δανιεῖς αὐτῷ ὅσον ἐπιδέεται καὶ οὐ λυπηθήσῃ τῇ καρδίᾳ σου διδόντος σου αὐτῷ ὅτι διὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν τοῖς ἔργοις καὶ ἐν πᾶσιν οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου
15.11 οὐ γὰρ μὴ ἐκλίπῃ ἐνδεὴς ἀπὸ τῆς γῆς διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο λέγων ἀνοίγων ἀνοίξεις τὰς χεῖράς σου τῷ ἀδελφῷ σου τῷ πένητι καὶ τῷ ἐπιδεομένῳ τῷ ἐπὶ τῆς γῆς σου
15.12 ἐὰν δὲ πραθῇ σοι ὁ ἀδελφός σου ὁ εβραῖος ἢ ἡ εβραία δουλεύσει σοι ἓξ ἔτη καὶ τῷ ἑβδόμῳ ἐξαποστελεῖς αὐτὸν ἐλεύθερον ἀπὸ σοῦ
15.13 ὅταν δὲ ἐξαποστέλλῃς αὐτὸν ἐλεύθερον ἀπὸ σοῦ οὐκ ἐξαποστελεῖς αὐτὸν κενόν
15.14 ἐφόδιον ἐφοδιάσεις αὐτὸν ἀπὸ τῶν προβάτων σου καὶ ἀπὸ τοῦ σίτου σου καὶ ἀπὸ τῆς ληνοῦ σου καθὰ εὐλόγησέν σε κύριος ὁ θεός σου δώσεις αὐτῷ
15.15 καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ αἰγύπτου καὶ ἐλυτρώσατό σε κύριος ὁ θεός σου ἐκεῖθεν διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο
15.16 ἐὰν δὲ λέγῃ πρὸς σέ οὐκ ἐξελεύσομαι ἀπὸ σοῦ ὅτι ἠγάπηκέν σε καὶ τὴν οἰκίαν σου ὅτι εὖ αὐτῷ ἐστιν παρὰ σοί
15.17 καὶ λήμψῃ τὸ ὀπήτιον καὶ τρυπήσεις τὸ ὠτίον αὐτοῦ πρὸς τὴν θύραν καὶ ἔσται σοι οἰκέτης εἰς τὸν αἰῶνα καὶ τὴν παιδίσκην σου ποιήσεις ὡσαύτως
15.18 οὐ σκληρὸν ἔσται ἐναντίον σου ἐξαποστελλομένων αὐτῶν ἐλευθέρων ἀπὸ σοῦ ὅτι ἐφέτιον μισθὸν τοῦ μισθωτοῦ ἐδούλευσέν σοι ἓξ ἔτη καὶ εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν οἷς ἐὰν ποιῇς
15.19 πᾶν πρωτότοκον ὃ ἐὰν τεχθῇ ἐν τοῖς βουσίν σου καὶ ἐν τοῖς προβάτοις σου τὰ ἀρσενικά ἁγιάσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐκ ἐργᾷ ἐν τῷ πρωτοτόκῳ μόσχῳ σου καὶ οὐ μὴ κείρῃς τὸ πρωτότοκον τῶν προβάτων σου
15.20 ἔναντι κυρίου φάγῃ αὐτὸ ἐνιαυτὸν ἐξ ἐνιαυτοῦ ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου σὺ καὶ ὁ οἶκός σου
15.21 ἐὰν δὲ ᾖ ἐν αὐτῷ μῶμος χωλὸν ἢ τυφλὸν ἢ καὶ πᾶς μῶμος πονηρός οὐ θύσεις αὐτὸ κυρίῳ τῷ θεῷ σου
15.22 ἐν ταῖς πόλεσίν σου φάγῃ αὐτό ὁ ἀκάθαρτος ἐν σοὶ καὶ ὁ καθαρὸς ὡσαύτως ἔδεται ὡς δορκάδα ἢ ἔλαφον
15.23 πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖς αὐτὸ ὡς ὕδωρ
15.1 di' epta etohn poiehseis aphesin
15.2 kai oytohs to prostagma tehs apheseohs aphehseis pan chreos idion o opheilei soi o plehsion kai ton adelphon soy oyk apaitehseis oti epikeklehtai aphesis kyrioh toh theoh soy
15.3 ton allotrion apaitehseis osa ean eh soi par' aytoh toy adelphoy soy aphesin poiehseis toy chreoys soy
15.4 oti oyk estai en soi endeehs oti eylogohn eylogehsei se kyrios o theos soy en teh geh eh kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh kataklehronomehsai aytehn
15.5 ean de akoeh eisakoysehte tehs phohnehs kyrioy toy theoy ymohn phylassein kai poiein pasas tas entolas taytas osas egoh entellomai soi sehmeron
15.6 oti kyrios o theos soy eylogehsen se on tropon elalehsen soi kai danieis ethnesin pollois sy de oy danieh kai arxeis sy ethnohn pollohn soy de oyk arxoysin
15.7 ean de genehtai en soi endeehs tohn adelphohn soy en mia tohn poleohn soy en teh geh eh kyrios o theos soy didohsin soi oyk aposterxeis tehn kardian soy oyd' oy meh sysphigxehs tehn cheira soy apo toy adelphoy soy toy epideomenoy
15.8 anoigohn anoixeis tas cheiras soy aytoh daneion danieis aytoh oson epideetai kath' oson endeeitai
15.9 proseche seaytoh meh genehtai rehma krypton en teh kardia soy anomehma legohn eggizei to etos to ebdomon etos tehs apheseohs kai ponehreysehtai o ophthalmos soy toh adelphoh soy toh epideomenoh kai oy dohseis aytoh kai boehsetai kata soy pros kyrion kai estai en soi amartia megaleh
15.10 didoys dohseis aytoh kai daneion danieis aytoh oson epideetai kai oy lypehthehseh teh kardia soy didontos soy aytoh oti dia to rehma toyto eylogehsei se kyrios o theos soy en pasin tois ergois kai en pasin oy an epibalehs tehn cheira soy
15.11 oy gar meh eklipeh endeehs apo tehs gehs dia toyto egoh soi entellomai poiein to rehma toyto legohn anoigohn anoixeis tas cheiras soy toh adelphoh soy toh penehti kai toh epideomenoh toh epi tehs gehs soy
15.12 ean de pratheh soi o adelphos soy o ebraios eh eh ebraia doyleysei soi ex eteh kai toh ebdomoh exaposteleis ayton eleytheron apo soy
15.13 otan de exapostellehs ayton eleytheron apo soy oyk exaposteleis ayton kenon
15.14 ephodion ephodiaseis ayton apo tohn probatohn soy kai apo toy sitoy soy kai apo tehs lehnoy soy katha eylogehsen se kyrios o theos soy dohseis aytoh
15.15 kai mnehsthehseh oti oiketehs ehstha en geh aigyptoy kai elytrohsato se kyrios o theos soy ekeithen dia toyto egoh soi entellomai poiein to rehma toyto
15.16 ean de legeh pros se oyk exeleysomai apo soy oti ehgapehken se kai tehn oikian soy oti ey aytoh estin para soi
15.17 kai lehmpseh to opehtion kai trypehseis to ohtion aytoy pros tehn thyran kai estai soi oiketehs eis ton aiohna kai tehn paidiskehn soy poiehseis ohsaytohs
15.18 oy sklehron estai enantion soy exapostellomenohn aytohn eleytherohn apo soy oti ephetion misthon toy misthohtoy edoyleysen soi ex eteh kai eylogehsei se kyrios o theos soy en pasin ois ean poiehs
15.19 pan prohtotokon o ean techtheh en tois boysin soy kai en tois probatois soy ta arsenika agiaseis kyrioh toh theoh soy oyk erga en toh prohtotokoh moschoh soy kai oy meh keirehs to prohtotokon tohn probatohn soy
15.20 enanti kyrioy phageh ayto eniayton ex eniaytoy en toh topoh oh ean eklexehtai kyrios o theos soy sy kai o oikos soy
15.21 ean de eh en aytoh mohmos chohlon eh typhlon eh kai pas mohmos ponehros oy thyseis ayto kyrioh toh theoh soy
15.22 en tais polesin soy phageh ayto o akathartos en soi kai o katharos ohsaytohs edetai ohs dorkada eh elaphon
15.23 plehn to aima oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeis ayto ohs ydohr
15.1 מִקֵּץ שֶׁבַע־שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה׃
15.2 וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמֹוט כָּל־בַּעַל מַשֵּׁה יָדֹו אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא־יִגֹּשׂ אֶת־רֵעֵהוּ וְאֶת־אָחִיו כִּי־קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוָה׃
15.3 אֶת־הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת־אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ׃
15.4 אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיֹון כִּי־בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן־לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ׃
15.5 רַק אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמַע בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום׃
15.6 כִּי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גֹּויִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגֹויִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃ ס
15.7 כִּי־יִהְיֶה בְךָ אֶבְיֹון מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת־לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת־יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיֹון׃
15.8 כִּי־פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ לֹו וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרֹו אֲשֶׁר יֶחְסַר לֹו׃
15.9 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־יִהְיֶה דָבָר עִם־לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת־הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיֹון וְלֹא תִתֵּן לֹו וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא׃
15.10 נָתֹון תִּתֵּן לֹו וְלֹא־יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לֹו כִּי בִּגְלַל ׀ הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ׃
15.11 כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיֹון מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ׃ ס
15.12 כִּי־יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אֹו הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ׃
15.13 וְכִי־תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם׃
15.14 הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לֹו מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן־לֹו׃
15.15 וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הַיֹּום׃
15.16 וְהָיָה כִּי־יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת־בֵּיתֶךָ כִּי־טֹוב לֹו עִמָּךְ׃
15.17 וְלָקַחְתָּ אֶת־הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנֹו וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עֹולָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה־כֵּן׃
15.18 לֹא־יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתֹו חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה׃ פ
15.19 כָּל־הַבְּכֹור אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שֹׁורֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכֹור צֹאנֶךָ׃
15.20 לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ׃
15.21 וְכִי־יִהְיֶה בֹו מוּם פִּסֵּחַ אֹו עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
15.22 בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהֹור יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל׃
15.23 רַק אֶת־דָּמֹו לֹא תֹאכֵל עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃ פ
15.1 miqec xxaebaO-xxaanijm taOaxaeH xxmiTaaH׃
15.2 wzaeH dbar HaxxmiTaaH xxaamowT kaal-baOal maxxeH jaadow Aaxxaer jaxxaeH breOeHw loA-jigox Aaet-reOeHw wAaet-Aaahijw kij-qaaraaA xxmiTaaH lajHwaaH׃
15.3 Aaet-Hanaakrij tigox waAaxxaer jiHjaeH lkaa Aaet-Aaahijkaa taxxmeT jaadaekaa׃
15.4 Aaepaes kij loA jiHjaeH-bkaa Aaebjown kij-baarek jbaaraekkaa jHwaaH baaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten-lkaa nahalaaH lrixxtaaH׃
15.5 raq Aim-xxaamowOa tixxmaO bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmor laOaxowt Aaet-kaal-HamicwaaH HazoAt Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm׃
15.6 kij-jHwaaH AaeloHaejkaa berakkaa kaAaxxaer dibaer-laak wHaOabaTtaa gowjim rabijm wAataaH loA taOaboT wmaaxxaltaa bgowjim rabijm wbkaa loA jimxxolw׃ s
15.7 kij-jiHjaeH bkaa Aaebjown meAahad Aahaejkaa bAahad xxOaaraejkaa bAarckaa Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak loA tAamec Aaet-lbaabkaa wloA tiqpoc Aaet-jaadkaa meAaahijkaa HaaAaebjown׃
15.8 kij-paatoha tiptah Aaet-jaadkaa low wHaOabeT taOabijTaenw dej mahsorow Aaxxaer jaehsar low׃
15.9 Hixxaamaer lkaa paen-jiHjaeH daabaar Oim-lbaabkaa blijaOal leAmor qaarbaaH xxnat-HaxxaebaO xxnat HaxxmiTaaH wraaOaaH Oejnkaa bAaahijkaa HaaAaebjown wloA titen low wqaaraaA Oaalaejkaa Aael-jHwaaH wHaajaaH bkaa heTA׃
15.10 naatown titen low wloA-jeraO lbaabkaa btitkaa low kij biglal Hadaabaar HazaeH jbaaraekkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkaal-maOaxaekaa wbkol mixxlah jaadaekaa׃
15.11 kij loA-jaehdal Aaebjown miqaeraeb HaaAaaraec Oal-ken Aaanokij mcawkaa leAmor paatoha tiptah Aaet-jaadkaa lAaahijkaa laOanijaekaa wlAaebjonkaa bAarcaekaa׃ s
15.12 kij-jimaaker lkaa Aaahijkaa HaaOibrij Aow HaaOibrijaaH waOabaadkaa xxexx xxaanijm wbaxxaanaaH HaxxbijOit txxalhaenw haapxxij meOimaak׃
15.13 wkij-txxalhaenw haapxxij meOimaak loA txxalhaenw rejqaam׃
15.14 HaOanejq taOanijq low micoAnkaa wmigaarnkaa wmijiqbaekaa Aaxxaer berakkaa jHwaaH AaeloHaejkaa titaen-low׃
15.15 wzaakartaa kij Oaebaed Haajijtaa bAaeraec micrajim wajipdkaa jHwaaH AaeloHaejkaa Oal-ken Aaanokij mcawkaa Aaet-Hadaabaar HazaeH Hajowm׃
15.16 wHaajaaH kij-joAmar Aelaejkaa loA AeceA meOimaak kij AaHebkaa wAaet-bejtaekaa kij-Towb low Oimaak׃
15.17 wlaaqahtaa Aaet-HamarceOa wnaatataaH bAaaznow wbadaelaet wHaajaaH lkaa Oaebaed Oowlaam wAap laAamaatkaa taOaxaeH-ken׃
15.18 loA-jiqxxaeH bOejnaekaa bxxalehakaa Aotow haapxxij meOimaak kij mixxnaeH xkar xaakijr Oabaadkaa xxexx xxaanijm wberakkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkol Aaxxaer taOaxaeH׃ p
15.19 kaal-Habkowr Aaxxaer jiwaaled bibqaarkaa wbcoAnkaa Hazaakaar taqdijxx lajHwaaH AaeloHaejkaa loA taOabod bibkor xxowraekaa wloA taagoz bkowr coAnaekaa׃
15.20 lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa toAkalaenw xxaanaaH bxxaanaaH bamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH AataaH wbejtaekaa׃
15.21 wkij-jiHjaeH bow mwm piseha Aow Oiwer kol mwm raaO loA tizbaahaenw lajHwaaH AaeloHaejkaa׃
15.22 bixxOaaraejkaa toAkalaenw HaTaameA wHaTaaHowr jahdaaw kacbij wkaaAajaal׃
15.23 raq Aaet-daamow loA toAkel Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃ p
15.1 מקץ שבע־שנים תעשה שמטה׃
15.2 וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטה ליהוה׃
15.3 את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך׃
15.4 אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן־לך נחלה לרשתה׃
15.5 רק אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃
15.6 כי־יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃ ס
15.7 כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון׃
15.8 כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃
15.9 השמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שנת־השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃
15.10 נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל ׀ הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשך ובכל משלח ידך׃
15.11 כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃ ס
15.12 כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃
15.13 וכי־תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃
15.14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־לו׃
15.15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה היום׃
15.16 והיה כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו עמך׃
15.17 ולקחת את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה־כן׃
15.18 לא־יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃ פ
15.19 כל־הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃
15.20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבחר יהוה אתה וביתך׃
15.21 וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃
15.22 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃
15.23 רק את־דמו לא תאכל על־הארץ תשפכנו כמים׃ פ
15.1 mqc xbO-xnjm tOxH xmTH׃
15.2 wzH dbr HxmTH xmwT kl-bOl mxH jdw Axr jxH brOHw lA-jgx At-rOHw wAt-Ahjw kj-qrA xmTH ljHwH׃
15.3 At-Hnkrj tgx wAxr jHjH lk At-Ahjk txmT jdk׃
15.4 Aps kj lA jHjH-bk Abjwn kj-brk jbrkk jHwH bArc Axr jHwH AlHjk ntn-lk nhlH lrxtH׃
15.5 rq Am-xmwO txmO bqwl jHwH AlHjk lxmr lOxwt At-kl-HmcwH HzAt Axr Ankj mcwk Hjwm׃
15.6 kj-jHwH AlHjk brkk kAxr dbr-lk wHObTt gwjm rbjm wAtH lA tObT wmxlt bgwjm rbjm wbk lA jmxlw׃ s
15.7 kj-jHjH bk Abjwn mAhd Ahjk bAhd xOrjk bArck Axr-jHwH AlHjk ntn lk lA tAmc At-lbbk wlA tqpc At-jdk mAhjk HAbjwn׃
15.8 kj-pth tpth At-jdk lw wHObT tObjTnw dj mhsrw Axr jhsr lw׃
15.9 Hxmr lk pn-jHjH dbr Om-lbbk bljOl lAmr qrbH xnt-HxbO xnt HxmTH wrOH Ojnk bAhjk HAbjwn wlA ttn lw wqrA Oljk Al-jHwH wHjH bk hTA׃
15.10 ntwn ttn lw wlA-jrO lbbk bttk lw kj bgll Hdbr HzH jbrkk jHwH AlHjk bkl-mOxk wbkl mxlh jdk׃
15.11 kj lA-jhdl Abjwn mqrb HArc Ol-kn Ankj mcwk lAmr pth tpth At-jdk lAhjk lOnjk wlAbjnk bArck׃ s
15.12 kj-jmkr lk Ahjk HObrj Aw HObrjH wObdk xx xnjm wbxnH HxbjOt txlhnw hpxj mOmk׃
15.13 wkj-txlhnw hpxj mOmk lA txlhnw rjqm׃
15.14 HOnjq tOnjq lw mcAnk wmgrnk wmjqbk Axr brkk jHwH AlHjk ttn-lw׃
15.15 wzkrt kj Obd Hjjt bArc mcrjm wjpdk jHwH AlHjk Ol-kn Ankj mcwk At-Hdbr HzH Hjwm׃
15.16 wHjH kj-jAmr Aljk lA AcA mOmk kj AHbk wAt-bjtk kj-Twb lw Omk׃
15.17 wlqht At-HmrcO wnttH bAznw wbdlt wHjH lk Obd Owlm wAp lAmtk tOxH-kn׃
15.18 lA-jqxH bOjnk bxlhk Atw hpxj mOmk kj mxnH xkr xkjr Obdk xx xnjm wbrkk jHwH AlHjk bkl Axr tOxH׃ p
15.19 kl-Hbkwr Axr jwld bbqrk wbcAnk Hzkr tqdjx ljHwH AlHjk lA tObd bbkr xwrk wlA tgz bkwr cAnk׃
15.20 lpnj jHwH AlHjk tAklnw xnH bxnH bmqwm Axr-jbhr jHwH AtH wbjtk׃
15.21 wkj-jHjH bw mwm psh Aw Owr kl mwm rO lA tzbhnw ljHwH AlHjk׃
15.22 bxOrjk tAklnw HTmA wHTHwr jhdw kcbj wkAjl׃
15.23 rq At-dmw lA tAkl Ol-HArc txpknw kmjm׃ p
15.1 Septimo anno facies remis sionem,
15.2 quae hoc ordine ce lebrabitur: cui debetur aliquid a proximo ac fratre suo, repetere non poterit, quia annus remissionis est Domino.
15.3 A peregrino exiges; civem et propinquum repetendi, quod tuum est, non habebis potestatem.
15.4 Sed omnino indigens non erit apud te, quia benedicet tibi Dominus Deus tuus in terra, quam traditurus est tibi in possessionem,
15.5 si tamen audieris vocem Domini Dei tui et custodieris universum mandatum hoc, quod ego hodie praecipio tibi,
15.6 quia Dominus Deus tuus benedicet tibi, ut pollicitus est. Fenerabis gentibus multis et ipse a nullo accipies mutuum; dominaberis nationibus plurimis, et tui nemo dominabitur.
15.7 Si unus de fratribus tuis, qui morantur in una civitatum tuarum in terra, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi, ad paupertatem venerit, non obdurabis cor tuum nec contrahes manum;
15.8 sed aperies eam pauperi fratri tuo et dabis mutuum, quod eum indigere perspexeris.
15.9 Cave, ne forte subrepat tibi impia cogitatio, et dicas in corde tuo: “Appropinquat septimus annus remissionis”, et avertas oculos tuos a paupere fratre tuo nolens ei, quod postulat, mutuum commodare, ne clamet contra te ad Dominum, et fiat tibi in peccatum.
15.10 Sed dabis ei, nec contristabitur cor tuum in eius necessitatibus sublevandis, nam propter hoc benedicet tibi Dominus Deus tuus in omni opere tuo et in cunctis, ad quae manum miseris.
15.11 Non deerunt pauperes in terra habitationis tuae; idcirco ego praecipio tibi, ut aperias manum fratri tuo egeno et pauperi, qui tecum versatur in terra tua.
15.12 Cum tibi venditus fuerit frater tuus Hebraeus aut Hebraea et sex annis servierit tibi, in septimo anno dimittes eum liberum;
15.13 et quem libertate donaveris, nequaquam vacuum abire patieris.
15.14 Sed dabis ei viaticum de gregibus et de area et torculari tuo, quibus Dominus Deus tuus benedixerit tibi.
15.15 Memento quod et ipse servieris in terra Aegypti, et liberaverit te Dominus Deus tuus; idcirco ego nunc hoc praecipio tibi.
15.16 Sin autem dixerit: “Nolo egredi”, eo quod diligat te et domum tuam et bene sibi apud te esse sentiat,
15.17 assumes subulam et perforabis aurem eius in ianua domus tuae, et serviet tibi usque in aeternum. Ancillae quoque similiter facies.
15.18 Non sit durum in oculis tuis dimittere eum liberum, quoniam iuxta mercedem mercennarii per sex annos servivit tibi, et benedicet tibi Dominus Deus tuus in cunctis operibus, quae egeris.
15.19 De primogenitis, quae nascuntur in armentis et ovibus tuis, quidquid sexus est masculini, sanctificabis Domino Deo tuo; non operaberis in primogenito bovis et non tondebis primogenita ovium.
15.20 In conspectu Domini Dei tui comedes ea per annos singulos in loco, quem elegerit Dominus, tu et domus tua.
15.21 Sin autem habuerit maculam et vel claudum fuerit vel caecum aut in aliqua parte deforme vel debile, non immolabis illud Domino Deo tuo,
15.22 sed intra portas tuas comedes illud; tam mundus quam immundus similiter vescentur eis, quasi caprea et cervo.
15.23 Solum sanguinem eorum non comedes, sed effundes in terram quasi aquam.
16.1 Beobachte den Monat Abib, daß du dem HERRN, deinem Gott, das Passah feierst; denn im Monat Abib hat dich der HERR, dein Gott, bei Nacht aus Ägypten geführt.
16.2 Und du sollst dem HERRN, deinem Gott, als Passah Rinder und Schafe opfern an dem Ort, den der HERR erwählen wird, daß sein Name daselbst wohne.
16.3 Du sollst kein gesäuertes Brot an diesem Feste essen. Du sollst sieben Tage lang ungesäuertes Brot des Elends essen, denn du bist in eiliger Flucht aus Ägyptenland gezogen; darum sollst du dein Leben lang an den Tag deines Auszugs aus Ägyptenland denken!
16.4 Und es soll sieben Tage lang kein Sauerteig in allen deinen Landmarken gesehen werden, und soll auch nichts von dem Fleische, das am Abend des ersten Tages geschlachtet worden ist, über Nacht bleiben bis zum Morgen.
16.5 Du darfst das Passah nicht schlachten in irgend einem deiner Tore, die der HERR, dein Gott, dir gegeben hat;
16.6 sondern an dem Ort, den der HERR, dein Gott, erwählen wird, daß sein Name daselbst wohne, daselbst sollst du das Passah schlachten am Abend, wenn die Sonne untergeht, zu eben der Zeit, als du aus Ägypten zogest.
16.7 Und du sollst es braten und an dem Ort essen, den der HERR, dein Gott, erwählt hat, und sollst am Morgen umkehren und wieder zu deiner Hütte gehen.
16.8 Sechs Tage lang sollst du Ungesäuertes essen; und am siebenten Tage ist der Versammlungstag des HERRN, deines Gottes; da sollst du kein Werk tun.
16.9 Sieben Wochen sollst du dir abzählen; wenn man anfängt, die Sichel an die Saat zu legen, sollst du anheben, die sieben Wochen zu zählen.
16.10 Darnach sollst du dem HERRN, deinem Gott, das Fest der Wochen halten und ein freiwilliges Opfer von deiner Hand geben, je nach dem der HERR, dein Gott, dich gesegnet hat.
16.11 Und du sollst fröhlich sein vor dem HERRN, deinem Gott, du und dein Sohn und deine Tochter und dein Knecht und deine Magd und der Levit, der in deinen Toren ist, und der Fremdling und die Waise und die Witwe, die unter dir sind, an dem Ort, den der HERR, dein Gott, erwählen wird, daß sein Name daselbst wohne.
16.12 Und bedenke, daß du in Ägypten ein Knecht gewesen bist, daß du diese Satzungen beobachtest und tuest!
16.13 Das Fest der Laubhütten sollst du sieben Tage lang halten, wenn du den Ertrag deiner Tenne und deiner Kelter eingesammelt hast.
16.14 Und du sollst an deinem Feste fröhlich sein, du und dein Sohn und deine Tochter und dein Knecht und deine Magd und der Levit und der Fremdling und die Waise und die Witwe, die in deinen Toren sind.
16.15 Sieben Tage lang sollst du dem HERRN, deinem Gott, das Fest halten an dem Ort, den der HERR erwählt hat; denn der HERR, dein Gott, wird dich segnen im ganzen Ertrag deiner Ernte und in allen Werken deiner Hände; darum sollst du fröhlich sein.
16.16 Dreimal im Jahre sollen alle deine männlichen Personen vor dem HERRN, deinem Gott, erscheinen an dem Ort, den er erwählen wird, nämlich am Fest der ungesäuerten Brote und am Fest der Wochen und am Fest der Laubhütten. Aber niemand soll mit leeren Händen vor dem HERRN erscheinen,
16.17 sondern ein jeder mit einer Gabe seiner Hand, je nach dem Segen, den der HERR, dein Gott, dir gegeben hat.
16.18 Du sollst dir Richter und Amtleute einsetzen in allen deinen Toren, die der HERR, dein Gott, dir unter deinen Stämmen geben wird, damit sie das Volk richten mit gerechtem Gericht.
16.19 Du sollst das Recht nicht beugen. Du sollst auch keine Person ansehen und keine Geschenke nehmen, denn die Geschenke verblenden die Augen der Weisen und verkehren die Worte der Gerechten.
16.20 Der Gerechtigkeit, ja der Gerechtigkeit jage nach, daß du leben und das Land besitzen mögest, das der HERR, dein Gott, dir geben wird.
16.21 Du sollst dir kein Astartenbild von irgendwelchem Holz aufstellen bei dem Altar des HERRN, deines Gottes, den du dir machst,
16.22 und du sollst dir auch keine Säule aufrichten; solches haßt der HERR, dein Gott.
16.1 φύλαξαι τὸν μῆνα τῶν νέων καὶ ποιήσεις τὸ πασχα κυρίῳ τῷ θεῷ σου ὅτι ἐν τῷ μηνὶ τῶν νέων ἐξῆλθες ἐξ αἰγύπτου νυκτός
16.2 καὶ θύσεις τὸ πασχα κυρίῳ τῷ θεῷ σου πρόβατα καὶ βόας ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτὸν ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ
16.3 οὐ φάγῃ ἐπ' αὐτοῦ ζύμην ἑπτὰ ἡμέρας φάγῃ ἐπ' αὐτοῦ ἄζυμα ἄρτον κακώσεως ὅτι ἐν σπουδῇ ἐξήλθετε ἐξ αἰγύπτου ἵνα μνησθῆτε τὴν ἡμέραν τῆς ἐξοδίας ὑμῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς ὑμῶν
16.4 οὐκ ὀφθήσεταί σοι ζύμη ἐν πᾶσι τοῖς ὁρίοις σου ἑπτὰ ἡμέρας καὶ οὐ κοιμηθήσεται ἀπὸ τῶν κρεῶν ὧν ἐὰν θύσῃς τὸ ἑσπέρας τῇ ἡμέρᾳ τῇ πρώτῃ εἰς τὸ πρωί
16.5 οὐ δυνήσῃ θῦσαι τὸ πασχα ἐν οὐδεμιᾷ τῶν πόλεών σου ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι
16.6 ἀλλ' ἢ εἰς τὸν τόπον ὃν ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ θύσεις τὸ πασχα ἑσπέρας πρὸς δυσμὰς ἡλίου ἐν τῷ καιρῷ ᾧ ἐξῆλθες ἐξ αἰγύπτου
16.7 καὶ ἑψήσεις καὶ ὀπτήσεις καὶ φάγῃ ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν καὶ ἀποστραφήσῃ τὸ πρωὶ καὶ ἀπελεύσῃ εἰς τοὺς οἴκους σου
16.8 ἓξ ἡμέρας φάγῃ ἄζυμα καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐξόδιον ἑορτὴ κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον πλὴν ὅσα ποιηθήσεται ψυχῇ
16.9 ἑπτὰ ἑβδομάδας ὁλοκλήρους ἐξαριθμήσεις σεαυτῷ ἀρξαμένου σου δρέπανον ἐπ' ἀμητὸν ἄρξῃ ἐξαριθμῆσαι ἑπτὰ ἑβδομάδας
16.10 καὶ ποιήσεις ἑορτὴν ἑβδομάδων κυρίῳ τῷ θεῷ σου καθότι ἡ χείρ σου ἰσχύει ὅσα ἂν δῷ σοι καθότι ηὐλόγησέν σε κύριος ὁ θεός σου
16.11 καὶ εὐφρανθήσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου καὶ ὁ λευίτης ὁ ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ ὁ προσήλυτος καὶ ὁ ὀρφανὸς καὶ ἡ χήρα ἡ ἐν ὑμῖν ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ
16.12 καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ φυλάξῃ καὶ ποιήσεις τὰς ἐντολὰς ταύτας
16.13 ἑορτὴν σκηνῶν ποιήσεις σεαυτῷ ἑπτὰ ἡμέρας ἐν τῷ συναγαγεῖν σε ἐκ τοῦ ἅλωνός σου καὶ ἀπὸ τῆς ληνοῦ σου
16.14 καὶ εὐφρανθήσῃ ἐν τῇ ἑορτῇ σου σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου καὶ ὁ λευίτης καὶ ὁ προσήλυτος καὶ ὁ ὀρφανὸς καὶ ἡ χήρα ἡ οὖσα ἐν ταῖς πόλεσίν σου
16.15 ἑπτὰ ἡμέρας ἑορτάσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτῷ ἐὰν δὲ εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν τοῖς γενήμασίν σου καὶ ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου καὶ ἔσῃ εὐφραινόμενος
16.16 τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ὀφθήσεται πᾶν ἀρσενικόν σου ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται αὐτὸν κύριος ἐν τῇ ἑορτῇ τῶν ἀζύμων καὶ ἐν τῇ ἑορτῇ τῶν ἑβδομάδων καὶ ἐν τῇ ἑορτῇ τῆς σκηνοπηγίας οὐκ ὀφθήσῃ ἐνώπιον κυρίου τοῦ θεοῦ σου κενός
16.17 ἕκαστος κατὰ δύναμιν τῶν χειρῶν ὑμῶν κατὰ τὴν εὐλογίαν κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἣν ἔδωκέν σοι
16.18 κριτὰς καὶ γραμματοεισαγωγεῖς καταστήσεις σεαυτῷ ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου αἷς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κατὰ φυλάς καὶ κρινοῦσιν τὸν λαὸν κρίσιν δικαίαν
16.19 οὐκ ἐκκλινοῦσιν κρίσιν οὐκ ἐπιγνώσονται πρόσωπον οὐδὲ λήμψονται δῶρον τὰ γὰρ δῶρα ἐκτυφλοῖ ὀφθαλμοὺς σοφῶν καὶ ἐξαίρει λόγους δικαίων
16.20 δικαίως τὸ δίκαιον διώξῃ ἵνα ζῆτε καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσητε τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι
16.21 οὐ φυτεύσεις σεαυτῷ ἄλσος πᾶν ξύλον παρὰ τὸ θυσιαστήριον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ὃ ποιήσεις σεαυτῷ
16.22 οὐ στήσεις σεαυτῷ στήλην ἃ ἐμίσησεν κύριος ὁ θεός σου
16.1 phylaxai ton mehna tohn neohn kai poiehseis to pascha kyrioh toh theoh soy oti en toh mehni tohn neohn exehlthes ex aigyptoy nyktos
16.2 kai thyseis to pascha kyrioh toh theoh soy probata kai boas en toh topoh oh ean eklexehtai kyrios o theos soy ayton epiklehthehnai to onoma aytoy ekei
16.3 oy phageh ep' aytoy zymehn epta ehmeras phageh ep' aytoy azyma arton kakohseohs oti en spoydeh exehlthete ex aigyptoy ina mnehsthehte tehn ehmeran tehs exodias ymohn ek gehs aigyptoy pasas tas ehmeras tehs zohehs ymohn
16.4 oyk ophthehsetai soi zymeh en pasi tois oriois soy epta ehmeras kai oy koimehthehsetai apo tohn kreohn ohn ean thysehs to esperas teh ehmera teh prohteh eis to prohi
16.5 oy dynehseh thysai to pascha en oydemia tohn poleohn soy ohn kyrios o theos soy didohsin soi
16.6 all' eh eis ton topon on ean eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei thyseis to pascha esperas pros dysmas ehlioy en toh kairoh oh exehlthes ex aigyptoy
16.7 kai epsehseis kai optehseis kai phageh en toh topoh oh ean eklexehtai kyrios o theos soy ayton kai apostraphehseh to prohi kai apeleyseh eis toys oikoys soy
16.8 ex ehmeras phageh azyma kai teh ehmera teh ebdomeh exodion eorteh kyrioh toh theoh soy oy poiehseis en ayteh pan ergon plehn osa poiehthehsetai psycheh
16.9 epta ebdomadas oloklehroys exarithmehseis seaytoh arxamenoy soy drepanon ep' amehton arxeh exarithmehsai epta ebdomadas
16.10 kai poiehseis eortehn ebdomadohn kyrioh toh theoh soy kathoti eh cheir soy ischyei osa an doh soi kathoti ehylogehsen se kyrios o theos soy
16.11 kai eyphranthehseh enantion kyrioy toy theoy soy sy kai o yios soy kai eh thygatehr soy o pais soy kai eh paidiskeh soy kai o leyitehs o en tais polesin soy kai o prosehlytos kai o orphanos kai eh chehra eh en ymin en toh topoh oh ean eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei
16.12 kai mnehsthehseh oti oiketehs ehstha en geh aigyptoh kai phylaxeh kai poiehseis tas entolas taytas
16.13 eortehn skehnohn poiehseis seaytoh epta ehmeras en toh synagagein se ek toy alohnos soy kai apo tehs lehnoy soy
16.14 kai eyphranthehseh en teh eorteh soy sy kai o yios soy kai eh thygatehr soy o pais soy kai eh paidiskeh soy kai o leyitehs kai o prosehlytos kai o orphanos kai eh chehra eh oysa en tais polesin soy
16.15 epta ehmeras eortaseis kyrioh toh theoh soy en toh topoh oh ean eklexehtai kyrios o theos soy aytoh ean de eylogehseh se kyrios o theos soy en pasin tois genehmasin soy kai en panti ergoh tohn cheirohn soy kai eseh eyphrainomenos
16.16 treis kairoys toy eniaytoy ophthehsetai pan arsenikon soy enantion kyrioy toy theoy soy en toh topoh oh ean eklexehtai ayton kyrios en teh eorteh tohn azymohn kai en teh eorteh tohn ebdomadohn kai en teh eorteh tehs skehnopehgias oyk ophthehseh enohpion kyrioy toy theoy soy kenos
16.17 ekastos kata dynamin tohn cheirohn ymohn kata tehn eylogian kyrioy toy theoy soy ehn edohken soi
16.18 kritas kai grammatoeisagohgeis katastehseis seaytoh en pasais tais polesin soy ais kyrios o theos soy didohsin soi kata phylas kai krinoysin ton laon krisin dikaian
16.19 oyk ekklinoysin krisin oyk epignohsontai prosohpon oyde lehmpsontai dohron ta gar dohra ektyphloi ophthalmoys sophohn kai exairei logoys dikaiohn
16.20 dikaiohs to dikaion diohxeh ina zehte kai eiselthontes klehronomehsehte tehn gehn ehn kyrios o theos soy didohsin soi
16.21 oy phyteyseis seaytoh alsos pan xylon para to thysiastehrion kyrioy toy theoy soy o poiehseis seaytoh
16.22 oy stehseis seaytoh stehlehn a emisehsen kyrios o theos soy
16.1 שָׁמֹור אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הֹוצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה׃
16.2 וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמֹו שָׁם׃
16.3 לֹא־תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל־עָלָיו מַצֹּות לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזֹון יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת־יֹום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
16.4 וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא־יָלִין מִן־הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיֹּום הָרִאשֹׁון לַבֹּקֶר׃
16.5 לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת־הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃
16.6 כִּי אִם־אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמֹו שָׁם תִּזְבַּח אֶת־הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבֹוא הַשֶּׁמֶשׁ מֹועֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם׃
16.7 וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֹּו וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ׃
16.8 שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּות וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה׃ ס
16.9 שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר־לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעֹות׃
16.10 וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעֹות לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
16.11 וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתֹום וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמֹו שָׁם׃
16.12 וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה׃ פ
16.13 חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ׃
16.14 וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתֹום וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃
16.15 שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ׃
16.16 שָׁלֹושׁ פְּעָמִים ׀ בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצֹּות וּבְחַג הַשָּׁבֻעֹות וּבְחַג הַסֻּכֹּות וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם׃
16.17 אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדֹו כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ׃ ס
16.18 שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט־צֶדֶק׃
16.19 לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם׃
16.20 צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ ס
16.21 לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל־עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־לָּךְ׃ ס
16.22 וְלֹא־תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ ס
16.1 xxaamowr Aaet-hodaexx HaaAaabijb wOaaxijtaa paesah lajHwaaH AaeloHaejkaa kij bhodaexx HaaAaabijb HowcijAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa mimicrajim laajlaaH׃
16.2 wzaabahtaa paesah lajHwaaH AaeloHaejkaa coAn wbaaqaar bamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH lxxaken xxmow xxaam׃
16.3 loA-toAkal Oaalaajw haamec xxibOat jaamijm toAkal-Oaalaajw macowt laehaem Oonij kij bhipaazown jaacaaAtaa meAaeraec micrajim lmaOan tizkor Aaet-jowm ceAtkaa meAaeraec micrajim kol jmej hajaejkaa׃
16.4 wloA-jeraaAaeH lkaa xAor bkaal-gbulkaa xxibOat jaamijm wloA-jaalijn min-Habaaxaar Aaxxaer tizbah baaOaeraeb bajowm HaariAxxown laboqaer׃
16.5 loA twkal lizboha Aaet-Hapaasah bAahad xxOaaraejkaa Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃
16.6 kij Aim-Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa lxxaken xxmow xxaam tizbah Aaet-Hapaesah baaOaaraeb kbowA Haxxaemaexx mowOed ceAtkaa mimicraajim׃
16.7 wbixxaltaa wAaakaltaa bamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa bow wpaanijtaa baboqaer wHaalaktaa lAoHaalaejkaa׃
16.8 xxexxaet jaamijm toAkal macowt wbajowm HaxxbijOij Oacaeraet lajHwaaH AaeloHaejkaa loA taOaxaeH mlaaAkaaH׃ s
16.9 xxibOaaH xxaabuOot tispaar-laak meHaahel haermexx baqaamaaH taahel lispor xxibOaaH xxaabuOowt׃
16.10 wOaaxijtaa hag xxaabuOowt lajHwaaH AaeloHaejkaa misat nidbat jaadkaa Aaxxaer titen kaAaxxaer jbaaraekkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
16.11 wxaamahtaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa AataaH wbinkaa wbitaekaa wOabdkaa waAamaataekaa wHalewij Aaxxaer bixxOaaraejkaa wHager wHajaatowm wHaaAalmaanaaH Aaxxaer bqirbaekaa bamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa lxxaken xxmow xxaam׃
16.12 wzaakartaa kij-Oaebaed Haajijtaa bmicraajim wxxaamartaa wOaaxijtaa Aaet-Hahuqijm HaaAelaeH׃ p
16.13 hag Hasukot taOaxaeH lkaa xxibOat jaamijm bAaaspkaa migaarnkaa wmijiqbaekaa׃
16.14 wxaamahtaa bhagaekaa AataaH wbinkaa wbitaekaa wOabdkaa waAamaataekaa wHalewij wHager wHajaatowm wHaaAalmaanaaH Aaxxaer bixxOaaraejkaa׃
16.15 xxibOat jaamijm taahog lajHwaaH AaeloHaejkaa bamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH kij jbaaraekkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkol tbwAaatkaa wbkol maOaxeH jaadaejkaa wHaajijtaa Aak xaameha׃
16.16 xxaalowxx pOaamijm baxxaanaaH jeraaAaeH kaal-zkwrkaa Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa bamaaqowm Aaxxaer jibhaar bhag Hamacowt wbhag HaxxaabuOowt wbhag Hasukowt wloA jeraaAaeH Aaet-pnej jHwaaH rejqaam׃
16.17 Aijxx kmatnat jaadow kbirkat jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer naatan-laak׃ s
16.18 xxopTijm wxxoTrijm titaen-lkaa bkaal-xxOaaraejkaa Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa lixxbaaTaejkaa wxxaapTw Aaet-HaaOaam mixxpaT-caedaeq׃
16.19 loA-taTaeH mixxpaaT loA takijr paanijm wloA-tiqah xxohad kij Haxxohad jOawer Oejnej hakaamijm wijsalep dibrej cadijqim׃
16.20 caedaeq caedaeq tirdop lmaOan tihjaeH wjaaraxxtaa Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃ s
16.21 loA-tiTaO lkaa AaxxeraaH kaal-Oec Aecael mizbah jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer taOaxaeH-laak׃ s
16.22 wloA-taaqijm lkaa macebaaH Aaxxaer xaaneA jHwaaH AaeloHaejkaa׃ s
16.1 שמור את־חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃
16.2 וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר־יבחר יהוה לשכן שמו שם׃
16.3 לא־תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל־עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את־יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃
16.4 ולא־יראה לך שאר בכל־גבלך שבעת ימים ולא־ילין מן־הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃
16.5 לא תוכל לזבח את־הפסח באחד שעריך אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃
16.6 כי אם־אל־המקום אשר־יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את־הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃
16.7 ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃
16.8 ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ ס
16.9 שבעה שבעת תספר־לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃
16.10 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך׃
16.11 ושמחת לפני ׀ יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃
16.12 וזכרת כי־עבד היית במצרים ושמרת ועשית את־החקים האלה׃ פ
16.13 חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃
16.14 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך׃
16.15 שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר־יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח׃
16.16 שלוש פעמים ׀ בשנה יראה כל־זכורך את־פני ׀ יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את־פני יהוה ריקם׃
16.17 איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן־לך׃ ס
16.18 שפטים ושטרים תתן־לך בכל־שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את־העם משפט־צדק׃
16.19 לא־תטה משפט לא תכיר פנים ולא־תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃
16.20 צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס
16.21 לא־תטע לך אשרה כל־עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה־לך׃ ס
16.22 ולא־תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך׃ ס
16.1 xmwr At-hdx HAbjb wOxjt psh ljHwH AlHjk kj bhdx HAbjb HwcjAk jHwH AlHjk mmcrjm ljlH׃
16.2 wzbht psh ljHwH AlHjk cAn wbqr bmqwm Axr-jbhr jHwH lxkn xmw xm׃
16.3 lA-tAkl Oljw hmc xbOt jmjm tAkl-Oljw mcwt lhm Onj kj bhpzwn jcAt mArc mcrjm lmOn tzkr At-jwm cAtk mArc mcrjm kl jmj hjjk׃
16.4 wlA-jrAH lk xAr bkl-gblk xbOt jmjm wlA-jljn mn-Hbxr Axr tzbh bOrb bjwm HrAxwn lbqr׃
16.5 lA twkl lzbh At-Hpsh bAhd xOrjk Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃
16.6 kj Am-Al-Hmqwm Axr-jbhr jHwH AlHjk lxkn xmw xm tzbh At-Hpsh bOrb kbwA Hxmx mwOd cAtk mmcrjm׃
16.7 wbxlt wAklt bmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk bw wpnjt bbqr wHlkt lAHljk׃
16.8 xxt jmjm tAkl mcwt wbjwm HxbjOj Ocrt ljHwH AlHjk lA tOxH mlAkH׃ s
16.9 xbOH xbOt tspr-lk mHhl hrmx bqmH thl lspr xbOH xbOwt׃
16.10 wOxjt hg xbOwt ljHwH AlHjk mst ndbt jdk Axr ttn kAxr jbrkk jHwH AlHjk׃
16.11 wxmht lpnj jHwH AlHjk AtH wbnk wbtk wObdk wAmtk wHlwj Axr bxOrjk wHgr wHjtwm wHAlmnH Axr bqrbk bmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk lxkn xmw xm׃
16.12 wzkrt kj-Obd Hjjt bmcrjm wxmrt wOxjt At-Hhqjm HAlH׃ p
16.13 hg Hskt tOxH lk xbOt jmjm bAspk mgrnk wmjqbk׃
16.14 wxmht bhgk AtH wbnk wbtk wObdk wAmtk wHlwj wHgr wHjtwm wHAlmnH Axr bxOrjk׃
16.15 xbOt jmjm thg ljHwH AlHjk bmqwm Axr-jbhr jHwH kj jbrkk jHwH AlHjk bkl tbwAtk wbkl mOxH jdjk wHjjt Ak xmh׃
16.16 xlwx pOmjm bxnH jrAH kl-zkwrk At-pnj jHwH AlHjk bmqwm Axr jbhr bhg Hmcwt wbhg HxbOwt wbhg Hskwt wlA jrAH At-pnj jHwH rjqm׃
16.17 Ajx kmtnt jdw kbrkt jHwH AlHjk Axr ntn-lk׃ s
16.18 xpTjm wxTrjm ttn-lk bkl-xOrjk Axr jHwH AlHjk ntn lk lxbTjk wxpTw At-HOm mxpT-cdq׃
16.19 lA-tTH mxpT lA tkjr pnjm wlA-tqh xhd kj Hxhd jOwr Ojnj hkmjm wjslp dbrj cdjqm׃
16.20 cdq cdq trdp lmOn thjH wjrxt At-HArc Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃ s
16.21 lA-tTO lk AxrH kl-Oc Acl mzbh jHwH AlHjk Axr tOxH-lk׃ s
16.22 wlA-tqjm lk mcbH Axr xnA jHwH AlHjk׃ s
16.1 Observa mensem Abib, ut facias Pascha Domino Deo tuo; quoniam in isto mense Abib eduxit te Dominus Deus tuus de Aegypto nocte.
16.2 Immolabisque Pascha Domino Deo tuo de ovibus et de bobus in loco, quem elegerit Dominus Deus tuus, ut habitet nomen eius ibi.
16.3 Non comedes cum eo panem fermentatum; septem diebus comedes absque fermento afflictionis panem, quoniam festinanter egressus es de Aegypto, ut memineris diei egressionis tuae de Aegypto omnibus diebus vitae tuae.
16.4 Non apparebit fermentum in omnibus terminis tuis septem diebus; et non manebit de carnibus eius, quod immolatum est vespere in die primo, usque mane.
16.5 Non poteris immolare Pascha in qualibet urbium tuarum, quas Dominus Deus tuus daturus est tibi,
16.6 sed in loco, quem elegerit Dominus Deus tuus, ut habitet nomen eius ibi, immolabis Pascha vespere ad solis occasum, quando egressus es de Aegypto.
16.7 Et coques et comedes in loco, quem elegerit Dominus Deus tuus, maneque consurgens vades in tabernacula tua.
16.8 Sex diebus comedes azyma et in die septimo, quia collecta est Domino Deo tuo, non facies opus.
16.9 Septem hebdomadas numerabis tibi ab ea die, qua falcem in segetem miseris,
16.10 et celebrabis diem festum Hebdomadarum Domino Deo tuo, oblationem spontaneam manus tuae, quam offeres iuxta benedictionem Domini Dei tui.
16.11 Et epulaberis coram Domino Deo tuo tu, filius tuus et filia tua, servus tuus et ancilla tua et Levites, qui est intra portas tuas, advena ac pupillus et vidua, qui morantur tecum in loco, quem elegerit Dominus Deus tuus, ut habitet nomen eius ibi;
16.12 et recordaberis quoniam servus fueris in Aegypto custodiesque ac facies, quae praecepta sunt.
16.13 Sollemnitatem quoque Tabernaculorum celebrabis per septem dies, quando collegeris de area et torculari fruges tuas;
16.14 et epulaberis in festivitate tua tu, filius tuus et filia, servus tuus et ancilla, Levites quoque et advena, pupillus ac vidua, qui intra portas tuas sunt.
16.15 Septem diebus Domino Deo tuo festa celebrabis in loco, quem elegerit Dominus, quia benedicet tibi Dominus Deus tuus in cunctis frugibus tuis et in omni opere manuum tuarum, erisque totus in laetitia.
16.16 Tribus vicibus per annum apparebit omne masculinum tuum in conspectu Domini Dei tui in loco, quem elegerit: in sollemnitate Azymorum et in sollemnitate Hebdomadarum et in sollemnitate Tabernaculorum. Non apparebit ante Dominum vacuus,
16.17 sed offeret unusquisque secundum quod habuerit, iuxta benedictionem Domini Dei tui, quam dederit tibi.
16.18 Iudices et praefectos operum constitues in omnibus portis tuis, quas Dominus Deus tuus dederit tibi per singulas tribus tuas, ut iudicent populum iusto iudicio.
16.19 Non declinabis iudicium. Non accipies personam nec munera, quia munera excaecant oculos sapientum et mutant causas iustorum.
16.20 Iustitiam, iustitiam persequeris, ut vivas et possideas terram, quam Dominus Deus tuus dederit tibi.
16.21 Non plantabis tibi palum, omnem arborem iuxta altare Domini Dei tui, quod feceris tibi.
16.22 Neque constitues lapidem, quem odit Dominus Deus tuus.
17.1 Du sollst dem HERRN, deinem Gott, keinen Ochsen und kein Schaf opfern, das einen Mangel oder sonst etwas Böses an sich hat; denn das wäre dem HERRN, deinem Gott, ein Greuel.
17.2 Wenn unter dir, in einem deiner Tore, die der HERR, dein Gott, dir geben wird, ein Mann oder ein Weib gefunden wird, welche tun, was vor den Augen des HERRN böse ist, so daß sie seinen Bund übertreten,
17.3 und hingehen und andern Göttern dienen und sie anbeten, es sei die Sonne oder den Mond oder das gesamte Heer des Himmels, was ich nicht geboten habe;
17.4 und es wird dir gesagt und du hörst es, so sollst du fleißig nachforschen. Und wenn du findest, daß es gewiß wahr ist, daß solcher Greuel in Israel geschehen ist,
17.5 so sollst du jenen Mann oder jenes Weib, die solches Übel getan haben, zu deinen Toren hinausführen, den Mann oder das Weib, und sollst sie zu Tode steinigen.
17.6 Wer des Todes schuldig ist, soll auf die Aussage von zwei oder drei Zeugen hin sterben. Aber auf die Aussage eines einzigen Zeugen hin soll er nicht sterben.
17.7 Die Hand der Zeugen soll zuerst auf ihm sein, um ihn zu töten, darnach die Hand des ganzen Volkes; so sollst du das Böse von dir ausrotten.
17.8 Wenn es dir zu schwer wird, ein Urteil zu fällen in Sachen eines Mordes oder eines Streites oder einer Prügelei, die innerhalb deiner Tore vorkommt, so sollst du dich aufmachen und hinaufgehen an den Ort, den der HERR, dein Gott, erwählen wird.
17.9 Und du sollst zu den Priestern, den Leviten, und zu dem Richter kommen, der zu derselben Zeit im Amte sein wird, und fragen; die sollen dir das Urteil sprechen.
17.10 Und du sollst tun nach dem, was sie dir sagen, an dem Orte, den der HERR erwählt hat, und sollst darauf achten, daß du tuest nach allem, was sie dich lehren werden.
17.11 Nach dem Gesetze, das sie dich lehren, und nach dem Urteil, das sie dir fällen, sollst du handeln; du sollst von der Erkenntnis, die sie eröffnen, weder zur Rechten noch zur Linken abweichen.
17.12 Und wenn jemand so vermessen wäre, daß er dem Priester, der daselbst dem HERRN, deinem Gott, dient, oder dem Richter nicht gehorchte, der soll sterben; also sollst du das Böse aus Israel ausrotten,
17.13 daß alles Volk es höre und sich fürchte und nicht mehr vermessen sei.
17.14 Wenn du in das Land kommst, das der HERR, dein Gott, dir geben wird, und es einnimmst und darin wohnst und alsdann sagst: «Ich will einen König über mich setzen, wie alle Völker, die um mich her sind!»
17.15 so sollst du den zum König über dich setzen, den der HERR, dein Gott, erwählen wird. Aus der Mitte deiner Brüder sollst du einen König über dich setzen; du kannst keinen Fremden, der nicht dein Bruder ist, über dich setzen.
17.16 Nur soll er nicht viele Pferde halten und das Volk nicht wieder nach Ägypten führen, um die Zahl seiner Pferde zu vermehren, da doch der HERR euch gesagt hat: Ihr sollt nicht mehr dorthin zurückkehren!
17.17 Er soll auch nicht viele Weiber nehmen, damit sein Herz nicht auf Abwege gerate; auch soll er sich nicht zu viel Silber und Gold sammeln.
17.18 Wenn er dann auf seinem königlichen Thron sitzt, so soll er eine Abschrift dieses Gesetzes, das vor den levitischen Priestern liegt, in ein Buch schreiben,
17.19 und dieses soll bei ihm sein, und er soll darin lesen alle Tage seines Lebens, auf daß er lerne den HERRN, seinen Gott, fürchten, damit er alle Worte dieses Gesetzes und diese Satzungen beobachte und sie tue;
17.20 damit sich sein Herz nicht über seine Brüder erhebe und er nicht abweiche von dem Gebot, weder zur Rechten, noch zur Linken, auf daß er lange lebe in seinem Königreich, er und seine Kinder, unter Israel.
17.1 οὐ θύσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου μόσχον ἢ πρόβατον ἐν ᾧ ἐστιν ἐν αὐτῷ μῶμος πᾶν ῥῆμα πονηρόν ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν
17.2 ἐὰν δὲ εὑρεθῇ ἐν σοὶ ἐν μιᾷ τῶν πόλεών σου ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἀνὴρ ἢ γυνή ὅστις ποιήσει τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου παρελθεῖν τὴν διαθήκην αὐτοῦ
17.3 καὶ ἐλθόντες λατρεύσωσιν θεοῖς ἑτέροις καὶ προσκυνήσωσιν αὐτοῖς τῷ ἡλίῳ ἢ τῇ σελήνῃ ἢ παντὶ τῶν ἐκ τοῦ κόσμου τοῦ οὐρανοῦ ἃ οὐ προσέταξεν
17.4 καὶ ἀναγγελῇ σοι καὶ ἐκζητήσεις σφόδρα καὶ ἰδοὺ ἀληθῶς γέγονεν τὸ ῥῆμα γεγένηται τὸ βδέλυγμα τοῦτο ἐν ισραηλ
17.5 καὶ ἐξάξεις τὸν ἄνθρωπον ἐκεῖνον ἢ τὴν γυναῖκα ἐκείνην καὶ λιθοβολήσετε αὐτοὺς ἐν λίθοις καὶ τελευτήσουσιν
17.6 ἐπὶ δυσὶν μάρτυσιν ἢ ἐπὶ τρισὶν μάρτυσιν ἀποθανεῖται ὁ ἀποθνῄσκων οὐκ ἀποθανεῖται ἐφ' ἑνὶ μάρτυρι
17.7 καὶ ἡ χεὶρ τῶν μαρτύρων ἔσται ἐπ' αὐτῷ ἐν πρώτοις θανατῶσαι αὐτόν καὶ ἡ χεὶρ παντὸς τοῦ λαοῦ ἐπ' ἐσχάτων καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν
17.8 ἐὰν δὲ ἀδυνατήσῃ ἀπὸ σοῦ ῥῆμα ἐν κρίσει ἀνὰ μέσον αἷμα αἵματος καὶ ἀνὰ μέσον κρίσις κρίσεως καὶ ἀνὰ μέσον ἁφὴ ἁφῆς καὶ ἀνὰ μέσον ἀντιλογία ἀντιλογίας ῥήματα κρίσεως ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν καὶ ἀναστὰς ἀναβήσῃ εἰς τὸν τόπον ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ
17.9 καὶ ἐλεύσῃ πρὸς τοὺς ἱερεῖς τοὺς λευίτας καὶ πρὸς τὸν κριτήν ὃς ἂν γένηται ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἐκζητήσαντες ἀναγγελοῦσίν σοι τὴν κρίσιν
17.10 καὶ ποιήσεις κατὰ τὸ πρᾶγμα ὃ ἐὰν ἀναγγείλωσίν σοι ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ καὶ φυλάξῃ σφόδρα ποιῆσαι κατὰ πάντα ὅσα ἐὰν νομοθετηθῇ σοι
17.11 κατὰ τὸν νόμον καὶ κατὰ τὴν κρίσιν ἣν ἂν εἴπωσίν σοι ποιήσεις οὐκ ἐκκλινεῖς ἀπὸ τοῦ ῥήματος οὗ ἐὰν ἀναγγείλωσίν σοι δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερά
17.12 καὶ ὁ ἄνθρωπος ὃς ἂν ποιήσῃ ἐν ὑπερηφανίᾳ τοῦ μὴ ὑπακοῦσαι τοῦ ἱερέως τοῦ παρεστηκότος λειτουργεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἢ τοῦ κριτοῦ ὃς ἂν ᾖ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἀποθανεῖται ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ισραηλ
17.13 καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀκούσας φοβηθήσεται καὶ οὐκ ἀσεβήσει ἔτι
17.14 ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ καὶ κληρονομήσῃς αὐτὴν καὶ κατοικήσῃς ἐπ' αὐτῆς καὶ εἴπῃς καταστήσω ἐπ' ἐμαυτὸν ἄρχοντα καθὰ καὶ τὰ λοιπὰ ἔθνη τὰ κύκλῳ μου
17.15 καθιστῶν καταστήσεις ἐπὶ σεαυτὸν ἄρχοντα ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν ἐκ τῶν ἀδελφῶν σου καταστήσεις ἐπὶ σεαυτὸν ἄρχοντα οὐ δυνήσῃ καταστῆσαι ἐπὶ σεαυτὸν ἄνθρωπον ἀλλότριον ὅτι οὐκ ἀδελφός σού ἐστιν
17.16 διότι οὐ πληθυνεῖ ἑαυτῷ ἵππον οὐδὲ μὴ ἀποστρέψῃ τὸν λαὸν εἰς αἴγυπτον ὅπως πληθύνῃ ἑαυτῷ ἵππον ὁ δὲ κύριος εἶπεν οὐ προσθήσετε ἀποστρέψαι τῇ ὁδῷ ταύτῃ ἔτι
17.17 καὶ οὐ πληθυνεῖ ἑαυτῷ γυναῖκας οὐδὲ μεταστήσεται αὐτοῦ ἡ καρδία καὶ ἀργύριον καὶ χρυσίον οὐ πληθυνεῖ ἑαυτῷ σφόδρα
17.18 καὶ ἔσται ὅταν καθίσῃ ἐπὶ τῆς ἀρχῆς αὐτοῦ καὶ γράψει ἑαυτῷ τὸ δευτερονόμιον τοῦτο εἰς βιβλίον παρὰ τῶν ἱερέων τῶν λευιτῶν
17.19 καὶ ἔσται μετ' αὐτοῦ καὶ ἀναγνώσεται ἐν αὐτῷ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς αὐτοῦ ἵνα μάθῃ φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν αὐτοῦ φυλάσσεσθαι πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας καὶ τὰ δικαιώματα ταῦτα ποιεῖν
17.20 ἵνα μὴ ὑψωθῇ ἡ καρδία αὐτοῦ ἀπὸ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ ἵνα μὴ παραβῇ ἀπὸ τῶν ἐντολῶν δεξιὰ ἢ ἀριστερά ὅπως ἂν μακροχρονίσῃ ἐπὶ τῆς ἀρχῆς αὐτοῦ αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ
17.1 oy thyseis kyrioh toh theoh soy moschon eh probaton en oh estin en aytoh mohmos pan rehma ponehron oti bdelygma kyrioh toh theoh soy estin
17.2 ean de eyretheh en soi en mia tohn poleohn soy ohn kyrios o theos soy didohsin soi anehr eh gyneh ostis poiehsei to ponehron enantion kyrioy toy theoy soy parelthein tehn diathehkehn aytoy
17.3 kai elthontes latreysohsin theois eterois kai proskynehsohsin aytois toh ehlioh eh teh selehneh eh panti tohn ek toy kosmoy toy oyranoy a oy prosetaxen
17.4 kai anaggeleh soi kai ekzehtehseis sphodra kai idoy alehthohs gegonen to rehma gegenehtai to bdelygma toyto en israehl
17.5 kai exaxeis ton anthrohpon ekeinon eh tehn gynaika ekeinehn kai lithobolehsete aytoys en lithois kai teleytehsoysin
17.6 epi dysin martysin eh epi trisin martysin apothaneitai o apothnehskohn oyk apothaneitai eph' eni martyri
17.7 kai eh cheir tohn martyrohn estai ep' aytoh en prohtois thanatohsai ayton kai eh cheir pantos toy laoy ep' eschatohn kai exareis ton ponehron ex ymohn aytohn
17.8 ean de adynatehseh apo soy rehma en krisei ana meson aima aimatos kai ana meson krisis kriseohs kai ana meson apheh aphehs kai ana meson antilogia antilogias rehmata kriseohs en tais polesin ymohn kai anastas anabehseh eis ton topon on an eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei
17.9 kai eleyseh pros toys iereis toys leyitas kai pros ton kritehn os an genehtai en tais ehmerais ekeinais kai ekzehtehsantes anaggeloysin soi tehn krisin
17.10 kai poiehseis kata to pragma o ean anaggeilohsin soi ek toy topoy oy an eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei kai phylaxeh sphodra poiehsai kata panta osa ean nomothetehtheh soi
17.11 kata ton nomon kai kata tehn krisin ehn an eipohsin soi poiehseis oyk ekklineis apo toy rehmatos oy ean anaggeilohsin soi dexia oyde aristera
17.12 kai o anthrohpos os an poiehseh en yperehphania toy meh ypakoysai toy iereohs toy parestehkotos leitoyrgein epi toh onomati kyrioy toy theoy soy eh toy kritoy os an eh en tais ehmerais ekeinais kai apothaneitai o anthrohpos ekeinos kai exareis ton ponehron ex israehl
17.13 kai pas o laos akoysas phobehthehsetai kai oyk asebehsei eti
17.14 ean de eiselthehs eis tehn gehn ehn kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh kai klehronomehsehs aytehn kai katoikehsehs ep' aytehs kai eipehs katastehsoh ep' emayton archonta katha kai ta loipa ethneh ta kykloh moy
17.15 kathistohn katastehseis epi seayton archonta on an eklexehtai kyrios o theos soy ayton ek tohn adelphohn soy katastehseis epi seayton archonta oy dynehseh katastehsai epi seayton anthrohpon allotrion oti oyk adelphos soy estin
17.16 dioti oy plehthynei eaytoh ippon oyde meh apostrepseh ton laon eis aigypton opohs plehthyneh eaytoh ippon o de kyrios eipen oy prosthehsete apostrepsai teh odoh tayteh eti
17.17 kai oy plehthynei eaytoh gynaikas oyde metastehsetai aytoy eh kardia kai argyrion kai chrysion oy plehthynei eaytoh sphodra
17.18 kai estai otan kathiseh epi tehs archehs aytoy kai grapsei eaytoh to deyteronomion toyto eis biblion para tohn iereohn tohn leyitohn
17.19 kai estai met' aytoy kai anagnohsetai en aytoh pasas tas ehmeras tehs zohehs aytoy ina matheh phobeisthai kyrion ton theon aytoy phylassesthai pasas tas entolas taytas kai ta dikaiohmata tayta poiein
17.20 ina meh ypsohtheh eh kardia aytoy apo tohn adelphohn aytoy ina meh parabeh apo tohn entolohn dexia eh aristera opohs an makrochroniseh epi tehs archehs aytoy aytos kai oi yioi aytoy en tois yiois israehl
17.1 לֹא־תִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁור וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בֹו מוּם כֹּל דָּבָר רָע כִּי תֹועֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא׃ ס
17.2 כִּי־יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אֹו־אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה־אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתֹו׃
17.3 וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ ׀ אֹו לַיָּרֵחַ אֹו לְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי׃
17.4 וְהֻגַּד־לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכֹון הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתֹּועֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל׃
17.5 וְהֹוצֵאתָ אֶת־הָאִישׁ הַהוּא אֹו אֶת־הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל־שְׁעָרֶיךָ אֶת־הָאִישׁ אֹו אֶת־הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ׃
17.6 עַל־פִּי ׀ שְׁנַיִם עֵדִים אֹו שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל־פִּי עֵד אֶחָד׃
17.7 יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה־בֹּו בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתֹו וְיַד כָּל־הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ פ
17.8 כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין־דָּם ׀ לְדָם בֵּין־דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֹּו׃
17.9 וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל־הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט׃
17.10 וְעָשִׂיתָ עַל־פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן־הַמָּקֹום הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשֹׂות כְּכֹל אֲשֶׁר יֹורוּךָ׃
17.11 עַל־פִּי הַתֹּורָה אֲשֶׁר יֹורוּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן־הַדָּבָר אֲשֶׁר־יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל׃
17.12 וְהָאִישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה בְזָדֹון לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל־הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹו אֶל־הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל׃
17.13 וְכָל־הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עֹוד׃ ס
17.14 כִּי־תָבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי׃
17.15 שֹׂום תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֹּו מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הוּא׃
17.16 רַק לֹא־יַרְבֶּה־לֹּו סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבֹּות סוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עֹוד׃
17.17 וְלֹא יַרְבֶּה־לֹּו נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבֹו וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לֹּו מְאֹד׃
17.18 וְהָיָה כְשִׁבְתֹּו עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתֹּו וְכָתַב לֹו אֶת־מִשְׁנֵה הַתֹּורָה הַזֹּאת עַל־סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם ׃
17.19 וְהָיְתָה עִמֹּו וְקָרָא בֹו כָּל־יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת וְאֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם׃
17.20 לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבֹו מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־מַמְלַכְתֹּו הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל׃ ס
17.1 loA-tizbah lajHwaaH AaeloHaejkaa xxowr waaxaeH Aaxxaer jiHjaeH bow mwm kol daabaar raaO kij towOabat jHwaaH AaeloHaejkaa HwA׃ s
17.2 kij-jimaaceA bqirbkaa bAahad xxOaaraejkaa Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak Aijxx Aow-AixxaaH Aaxxaer jaOaxaeH Aaet-HaaraO bOejnej jHwaaH-AaeloHaejkaa laOabor brijtow׃
17.3 wajelaek wajaOabod AaeloHijm Aaherijm wajixxtahw laaHaem wlaxxaemaexx Aow lajaareha Aow lkaal-cbaaA Haxxaamajim Aaxxaer loA-ciwijtij׃
17.4 wHugad-lkaa wxxaamaaOtaa wdaaraxxtaa HejTeb wHineH Aaemaet naakown Hadaabaar naeOaextaaH HatowOebaaH HazoAt bjixraaAel׃
17.5 wHowceAtaa Aaet-HaaAijxx HaHwA Aow Aaet-HaaAixxaaH HaHiwA Aaxxaer Oaaxw Aaet-Hadaabaar HaaraaO HazaeH Aael-xxOaaraejkaa Aaet-HaaAijxx Aow Aaet-HaaAixxaaH wsqaltaam baaAabaanijm waametw׃
17.6 Oal-pij xxnajim Oedijm Aow xxloxxaaH Oedijm jwmat Hamet loA jwmat Oal-pij Oed Aaehaad׃
17.7 jad HaaOedijm tiHjaeH-bow baariAxxonaaH laHamijtow wjad kaal-HaaOaam baaAaharonaaH wbiOartaa HaaraaO miqirbaekaa׃ p
17.8 kij jipaaleA mimkaa daabaar lamixxpaaT bejn-daam ldaam bejn-dijn ldijn wbejn naegaO laanaegaO dibrej rijbot bixxOaaraejkaa wqamtaa wOaalijtaa Aael-Hamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa bow׃
17.9 wbaaAtaa Aael-HakoHanijm Halwijim wAael-HaxxopeT Aaxxaer jiHjaeH bajaamijm HaaHem wdaaraxxtaa wHigijdw lkaa Aet dbar HamixxpaaT׃
17.10 wOaaxijtaa Oal-pij Hadaabaar Aaxxaer jagijdw lkaa min-Hamaaqowm HaHwA Aaxxaer jibhar jHwaaH wxxaamartaa laOaxowt kkol Aaxxaer jowrwkaa׃
17.11 Oal-pij HatowraaH Aaxxaer jowrwkaa wOal-HamixxpaaT Aaxxaer-joAmrw lkaa taOaxaeH loA taaswr min-Hadaabaar Aaxxaer-jagijdw lkaa jaamijn wxmoAl׃
17.12 wHaaAijxx Aaxxaer-jaOaxaeH bzaadown lbiltij xxmoOa Aael-HakoHen HaaOomed lxxaaraet xxaam Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa Aow Aael-HaxxopeT wmet HaaAijxx HaHwA wbiOartaa HaaraaO mijixraaAel׃
17.13 wkaal-HaaOaam jixxmOw wjiraaAw wloA jzijdwn Oowd׃ s
17.14 kij-taaboA Aael-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak wijrixxtaaH wjaaxxabtaaH baaH wAaamartaa AaaxijmaaH Oaalaj maelaek kkaal-Hagowjim Aaxxaer sbijbotaaj׃
17.15 xowm taaxijm Oaalaejkaa maelaek Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa bow miqaeraeb Aahaejkaa taaxijm Oaalaejkaa maelaek loA twkal laatet Oaalaejkaa Aijxx naakrij Aaxxaer loA-Aaahijkaa HwA׃
17.16 raq loA-jarbaeH-low swsijm wloA-jaaxxijb Aaet-HaaOaam micrajmaaH lmaOan Harbowt sws wajHwaaH Aaamar laakaem loA tosipwn laaxxwb badaeraek HazaeH Oowd׃
17.17 wloA jarbaeH-low naaxxijm wloA jaaswr lbaabow wkaesaep wzaaHaab loA jarbaeH-low mAod׃
17.18 wHaajaaH kxxibtow Oal kiseA mamlaktow wkaatab low Aaet-mixxneH HatowraaH HazoAt Oal-sepaer milipnej HakoHanijm Halwijim ׃
17.19 wHaajtaaH Oimow wqaaraaA bow kaal-jmej hajaajw lmaOan jilmad ljirAaaH Aaet-jHwaaH AaeloHaajw lixxmor Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HazoAt wAaet-Hahuqijm HaaAelaeH laOaxotaam׃
17.20 lbiltij rwm-lbaabow meAaehaajw wlbiltij swr min-HamicwaaH jaamijn wxmoAwl lmaOan jaAarijk jaamijm Oal-mamlaktow HwA wbaanaajw bqaeraeb jixraaAel׃ s
17.1 לא־תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ ס
17.2 כי־ימצא בקרבך באחד שעריך אשר־יהוה אלהיך נתן לך איש או־אשה אשר יעשה את־הרע בעיני יהוה־אלהיך לעבר בריתו׃
17.3 וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש ׀ או לירח או לכל־צבא השמים אשר לא־צויתי׃
17.4 והגד־לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃
17.5 והוצאת את־האיש ההוא או את־האשה ההוא אשר עשו את־הדבר הרע הזה אל־שעריך את־האיש או את־האשה וסקלתם באבנים ומתו׃
17.6 על־פי ׀ שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על־פי עד אחד׃
17.7 יד העדים תהיה־בו בראשנה להמיתו ויד כל־העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃ פ
17.8 כי יפלא ממך דבר למשפט בין־דם ׀ לדם בין־דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃
17.9 ובאת אל־הכהנים הלוים ואל־השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃
17.10 ועשית על־פי הדבר אשר יגידו לך מן־המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך׃
17.11 על־פי התורה אשר יורוך ועל־המשפט אשר־יאמרו לך תעשה לא תסור מן־הדבר אשר־יגידו לך ימין ושמאל׃
17.12 והאיש אשר־יעשה בזדון לבלתי שמע אל־הכהן העמד לשרת שם את־יהוה אלהיך או אל־השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃
17.13 וכל־העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד׃ ס
17.14 כי־תבא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל־הגוים אשר סביבתי׃
17.15 שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא־אחיך הוא׃
17.16 רק לא־ירבה־לו סוסים ולא־ישיב את־העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד׃
17.17 ולא ירבה־לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה־לו מאד׃
17.18 והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את־משנה התורה הזאת על־ספר מלפני הכהנים הלוים ׃
17.19 והיתה עמו וקרא בו כל־ימי חייו למען ילמד ליראה את־יהוה אלהיו לשמר את־כל־דברי התורה הזאת ואת־החקים האלה לעשתם׃
17.20 לבלתי רום־לבבו מאחיו ולבלתי סור מן־המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על־ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל׃ ס
17.1 lA-tzbh ljHwH AlHjk xwr wxH Axr jHjH bw mwm kl dbr rO kj twObt jHwH AlHjk HwA׃ s
17.2 kj-jmcA bqrbk bAhd xOrjk Axr-jHwH AlHjk ntn lk Ajx Aw-AxH Axr jOxH At-HrO bOjnj jHwH-AlHjk lObr brjtw׃
17.3 wjlk wjObd AlHjm Ahrjm wjxthw lHm wlxmx Aw ljrh Aw lkl-cbA Hxmjm Axr lA-cwjtj׃
17.4 wHgd-lk wxmOt wdrxt HjTb wHnH Amt nkwn Hdbr nOxtH HtwObH HzAt bjxrAl׃
17.5 wHwcAt At-HAjx HHwA Aw At-HAxH HHwA Axr Oxw At-Hdbr HrO HzH Al-xOrjk At-HAjx Aw At-HAxH wsqltm bAbnjm wmtw׃
17.6 Ol-pj xnjm Odjm Aw xlxH Odjm jwmt Hmt lA jwmt Ol-pj Od Ahd׃
17.7 jd HOdjm tHjH-bw brAxnH lHmjtw wjd kl-HOm bAhrnH wbOrt HrO mqrbk׃ p
17.8 kj jplA mmk dbr lmxpT bjn-dm ldm bjn-djn ldjn wbjn ngO lngO dbrj rjbt bxOrjk wqmt wOljt Al-Hmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk bw׃
17.9 wbAt Al-HkHnjm Hlwjm wAl-HxpT Axr jHjH bjmjm HHm wdrxt wHgjdw lk At dbr HmxpT׃
17.10 wOxjt Ol-pj Hdbr Axr jgjdw lk mn-Hmqwm HHwA Axr jbhr jHwH wxmrt lOxwt kkl Axr jwrwk׃
17.11 Ol-pj HtwrH Axr jwrwk wOl-HmxpT Axr-jAmrw lk tOxH lA tswr mn-Hdbr Axr-jgjdw lk jmjn wxmAl׃
17.12 wHAjx Axr-jOxH bzdwn lbltj xmO Al-HkHn HOmd lxrt xm At-jHwH AlHjk Aw Al-HxpT wmt HAjx HHwA wbOrt HrO mjxrAl׃
17.13 wkl-HOm jxmOw wjrAw wlA jzjdwn Owd׃ s
17.14 kj-tbA Al-HArc Axr jHwH AlHjk ntn lk wjrxtH wjxbtH bH wAmrt AxjmH Olj mlk kkl-Hgwjm Axr sbjbtj׃
17.15 xwm txjm Oljk mlk Axr jbhr jHwH AlHjk bw mqrb Ahjk txjm Oljk mlk lA twkl ltt Oljk Ajx nkrj Axr lA-Ahjk HwA׃
17.16 rq lA-jrbH-lw swsjm wlA-jxjb At-HOm mcrjmH lmOn Hrbwt sws wjHwH Amr lkm lA tspwn lxwb bdrk HzH Owd׃
17.17 wlA jrbH-lw nxjm wlA jswr lbbw wksp wzHb lA jrbH-lw mAd׃
17.18 wHjH kxbtw Ol ksA mmlktw wktb lw At-mxnH HtwrH HzAt Ol-spr mlpnj HkHnjm Hlwjm ׃
17.19 wHjtH Omw wqrA bw kl-jmj hjjw lmOn jlmd ljrAH At-jHwH AlHjw lxmr At-kl-dbrj HtwrH HzAt wAt-Hhqjm HAlH lOxtm׃
17.20 lbltj rwm-lbbw mAhjw wlbltj swr mn-HmcwH jmjn wxmAwl lmOn jArjk jmjm Ol-mmlktw HwA wbnjw bqrb jxrAl׃ s
17.1 Non immolabis Domino Deo tuo ovem et bovem, in quo est macula aut quippiam vitii, quia abominatio est Domino Deo tuo.
17.2 Cum reperti fuerint apud te intra unam portarum tuarum, quas Dominus Deus tuus dabit tibi, vir aut mulier, qui faciant, quod malum est in conspectu Domini Dei tui, et transgrediantur pactum illius,
17.3 ut vadant et serviant diis alienis et adorent eos, solem vel lunam vel omnem militiam caeli, quae non praecepi,
17.4 et hoc tibi fuerit nuntiatum, audiensque inquisieris diligenter et verum esse reppereris, et abominatio haec facta est in Israel,
17.5 educes virum vel mulierem, qui hanc rem sceleratissimam perpetrarunt, ad portas civitatis tuae, et lapidibus obruentur.
17.6 In ore duorum aut trium testium peribit, qui interficietur; nemo occidatur uno contra se dicente testimonium.
17.7 Manus testium prima erit ad interficiendum eum, et manus reliqui populi extrema mittetur, ut auferas malum de medio tui.
17.8 Si intra portas tuas in litibus difficile et ambiguum apud te iudicium esse perspexeris inter sanguinem et sanguinem, causam et causam, plagam et plagam, surge et ascende ad locum, quem elegerit Dominus Deus tuus,
17.9 veniesque ad sacerdotes levitici generis et ad iudicem, qui fuerit illo tempore; quaeresque ab eis, qui indicabunt tibi iudicii sententiam.
17.10 Et facies quodcumque dixerint tibi de loco, quem elegerit Dominus, et observabis, ut facias omnia quae docuerint te
17.11 iuxta mandatum, quod mandaverunt, et iuxta sententiam, quam dixerint tibi. Nec declinabis ad dexteram vel ad sinistram.
17.12 Qui autem superbierit nolens oboedire sacerdotis imperio, qui eo tempore ministrat Domino Deo tuo, aut decreto iudicis, morietur homo ille, et auferes malum de Israel;
17.13 cunctusque populus audiens timebit, ut nullus deinceps intumescat superbia.
17.14 Cum ingressus fueris terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, et possederis eam habitaverisque in illa et dixeris: “Constituam super me regem, sicut habent omnes per circuitum nationes”,
17.15 eum constitues super te regem, quem Dominus Deus tuus elegerit de numero fratrum tuorum. Non poteris alterius gentis hominem regem facere, qui non sit frater tuus.
17.16 Tantummodo non multiplicabit sibi equos nec reducet populum in Aegyptum, ut equitatus numerum augeat, praesertim cum Dominus praeceperit vobis, ut nequaquam amplius per hanc viam revertamini.
17.17 Neque habebit uxores plurimas, ne declinet cor eius, neque argenti et auri immensa pondera.
17.18 Postquam autem sederit in solio regni sui, describet sibi exemplar legis huius in volumine accipiens illam a sacerdotibus leviticae tribus;
17.19 et habebit secum legetque illud omnibus diebus vitae suae, ut discat timere Dominum Deum suum. et custodire verba legis huius et praecepta ista et quae in lege praecepta sunt.
17.20 Nec elevetur cor eius in superbiam super fratres suos neque declinet a mandatis in partem dexteram vel sinistram, ut longo tempore regnet ipse et filii eius in medio Israel.
18.1 Die Priester, die Leviten, der ganze Stamm Levi sollen kein Teil noch Erbe haben mit Israel; sie sollen die Feueropfer des HERRN und sein Erbteil essen.
18.2 Darum sollen sie kein Erbe unter ihren Brüdern haben, weil der HERR ihr Erbe ist, wie er ihnen versprochen hat.
18.3 Das soll aber das Recht der Priester sein, was ihnen vonseiten des Volkes zusteht, von seiten derer, welche opfern, es sei ein Ochs oder Schaf: man soll dem Priester den Bug, die Kinnladen und den Magen geben.
18.4 Die Erstlinge deines Korns, deines Mosts und deines Öls, und die Erstlinge von der Schur deiner Schafe sollst du ihm geben.
18.5 Denn ihn hat der HERR, dein Gott, aus allen deinen Stämmen erwählt, damit er stehe und im Namen des HERRN diene, er und seine Söhne, ihr Leben lang.
18.6 Wenn nun ein Levit kommt aus irgend einem deiner Tore, aus ganz Israel, wo er wohnt, und nach aller Lust seiner Seele an den Ort kommt, den der HERR erwählt hat,
18.7 so lasse man ihn dienen im Namen des HERRN, seines Gottes, wie alle seine Brüder, die Leviten, die daselbst vor dem HERRN stehen;
18.8 sie sollen sich in die Speise teilen, abgesehen von dem Erlös, den einer von seinem väterlichen Vermögen hat.
18.9 Wenn du in das Land kommst, das der HERR, dein Gott, dir geben wird, so sollst du nicht lernen tun nach den Greueln jener Heiden.
18.10 Es soll niemand unter dir gefunden werden, der seinen Sohn oder seine Tochter durchs Feuer gehen lasse, oder ein Wahrsager, oder ein Wolkendeuter oder ein Schlangenbeschwörer, oder ein Zauberer,
18.11 oder ein Bannsprecher oder ein Medium, oder einer, der einen Wahrsagergeist hat, oder jemand, der die Toten befragt.
18.12 Denn wer solches tut, ist dem HERRN ein Greuel, und um solcher Greuel willen treibt der HERR, dein Gott, sie vor dir aus.
18.13 Du aber sollst dich gänzlich halten an den HERRN, deinen Gott;
18.14 denn diese Völker, die du austreiben sollst, gehorchen den Wolkendeutern und den Wahrsagern; dir aber hat es der HERR, dein Gott, nicht also bestimmt.
18.15 Einen Propheten wie mich wird dir der HERR, dein Gott, erwecken aus deiner Mitte, aus deinen Brüdern; auf den sollst du hören!
18.16 Wie du denn von dem HERRN, deinem Gott, am Horeb, am Tage der Versammlung begehrt hast, indem du sprachest: Ich will fortan die Stimme des HERRN, meines Gottes, nicht mehr hören und das große Feuer nicht mehr sehen, damit ich nicht sterbe!
18.17 Und der HERR sprach zu mir: Sie haben wohl geredet.
18.18 Ich will ihnen einen Propheten, wie du bist, aus ihren Brüdern erwecken und meine Worte in seinen Mund geben; der soll zu ihnen reden alles, was ich ihm gebieten werde.
18.19 Und wer auf meine Worte nicht hören will, die er in meinem Namen reden wird, von demselben will ich es fordern!
18.20 Wenn aber ein Prophet vermessen ist, in meinem Namen zu reden, was ich ihm nicht zu reden geboten habe, und im Namen anderer Götter redet, so soll dieser Prophet sterben!
18.21 Wenn du aber in deinem Herzen sagen würdest: Wie können wir merken, welches Wort der HERR nicht geredet hat?
18.22 dann wisse: Wenn der Prophet im Namen des HERRN redet, und es wird nichts daraus und trifft nicht ein, so ist es ein Wort, das der HERR nicht geredet hat; der Prophet hat aus Vermessenheit geredet, darum erschrick nicht vor ihm!
18.1 οὐκ ἔσται τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς λευίταις ὅλῃ φυλῇ λευι μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ ισραηλ καρπώματα κυρίου ὁ κλῆρος αὐτῶν φάγονται αὐτά
18.2 κλῆρος δὲ οὐκ ἔσται αὐτοῖς ἐν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν κύριος αὐτὸς κλῆρος αὐτοῦ καθότι εἶπεν αὐτῷ
18.3 καὶ αὕτη ἡ κρίσις τῶν ἱερέων τὰ παρὰ τοῦ λαοῦ παρὰ τῶν θυόντων τὰ θύματα ἐάν τε μόσχον ἐάν τε πρόβατον καὶ δώσει τῷ ἱερεῖ τὸν βραχίονα καὶ τὰ σιαγόνια καὶ τὸ ἔνυστρον
18.4 καὶ τὰς ἀπαρχὰς τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου καὶ τὴν ἀπαρχὴν τῶν κουρῶν τῶν προβάτων σου δώσεις αὐτῷ
18.5 ὅτι αὐτὸν ἐξελέξατο κύριος ὁ θεός σου ἐκ πασῶν τῶν φυλῶν σου παρεστάναι ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου λειτουργεῖν καὶ εὐλογεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ
18.6 ἐὰν δὲ παραγένηται ὁ λευίτης ἐκ μιᾶς τῶν πόλεων ὑμῶν ἐκ πάντων τῶν υἱῶν ισραηλ οὗ αὐτὸς παροικεῖ καθότι ἐπιθυμεῖ ἡ ψυχὴ αὐτοῦ εἰς τὸν τόπον ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος
18.7 καὶ λειτουργήσει τῷ ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτοῦ ὥσπερ πάντες οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ οἱ λευῖται οἱ παρεστηκότες ἐκεῖ ἔναντι κυρίου
18.8 μερίδα μεμερισμένην φάγεται πλὴν τῆς πράσεως τῆς κατὰ πατριάν
18.9 ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι οὐ μαθήσῃ ποιεῖν κατὰ τὰ βδελύγματα τῶν ἐθνῶν ἐκείνων
18.10 οὐχ εὑρεθήσεται ἐν σοὶ περικαθαίρων τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἢ τὴν θυγατέρα αὐτοῦ ἐν πυρί μαντευόμενος μαντείαν κληδονιζόμενος καὶ οἰωνιζόμενος φαρμακός
18.11 ἐπαείδων ἐπαοιδήν ἐγγαστρίμυθος καὶ τερατοσκόπος ἐπερωτῶν τοὺς νεκρούς
18.12 ἔστιν γὰρ βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σου πᾶς ποιῶν ταῦτα ἕνεκεν γὰρ τῶν βδελυγμάτων τούτων κύριος ἐξολεθρεύσει αὐτοὺς ἀπὸ σοῦ
18.13 τέλειος ἔσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
18.14 τὰ γὰρ ἔθνη ταῦτα οὓς σὺ κατακληρονομεῖς αὐτούς οὗτοι κληδόνων καὶ μαντειῶν ἀκούσονται σοὶ δὲ οὐχ οὕτως ἔδωκεν κύριος ὁ θεός σου
18.15 προφήτην ἐκ τῶν ἀδελφῶν σου ὡς ἐμὲ ἀναστήσει σοι κύριος ὁ θεός σου αὐτοῦ ἀκούσεσθε
18.16 κατὰ πάντα ὅσα ᾐτήσω παρὰ κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν χωρηβ τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐκκλησίας λέγοντες οὐ προσθήσομεν ἀκοῦσαι τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ τὸ πῦρ τὸ μέγα τοῦτο οὐκ ὀψόμεθα ἔτι οὐδὲ μὴ ἀποθάνωμεν
18.17 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ὀρθῶς πάντα ὅσα ἐλάλησαν
18.18 προφήτην ἀναστήσω αὐτοῖς ἐκ τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν ὥσπερ σὲ καὶ δώσω τὸ ῥῆμά μου ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ καὶ λαλήσει αὐτοῖς καθότι ἂν ἐντείλωμαι αὐτῷ
18.19 καὶ ὁ ἄνθρωπος ὃς ἐὰν μὴ ἀκούσῃ ὅσα ἐὰν λαλήσῃ ὁ προφήτης ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου ἐγὼ ἐκδικήσω ἐξ αὐτοῦ
18.20 πλὴν ὁ προφήτης ὃς ἂν ἀσεβήσῃ λαλῆσαι ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου ῥῆμα ὃ οὐ προσέταξα λαλῆσαι καὶ ὃς ἂν λαλήσῃ ἐπ' ὀνόματι θεῶν ἑτέρων ἀποθανεῖται ὁ προφήτης ἐκεῖνος
18.21 ἐὰν δὲ εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου πῶς γνωσόμεθα τὸ ῥῆμα ὃ οὐκ ἐλάλησεν κύριος
18.22 ὅσα ἐὰν λαλήσῃ ὁ προφήτης ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου καὶ μὴ γένηται τὸ ῥῆμα καὶ μὴ συμβῇ τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ οὐκ ἐλάλησεν κύριος ἐν ἀσεβείᾳ ἐλάλησεν ὁ προφήτης ἐκεῖνος οὐκ ἀφέξεσθε αὐτοῦ
18.1 oyk estai tois iereysin tois leyitais oleh phyleh leyi meris oyde klehros meta israehl karpohmata kyrioy o klehros aytohn phagontai ayta
18.2 klehros de oyk estai aytois en tois adelphois aytohn kyrios aytos klehros aytoy kathoti eipen aytoh
18.3 kai ayteh eh krisis tohn iereohn ta para toy laoy para tohn thyontohn ta thymata ean te moschon ean te probaton kai dohsei toh ierei ton brachiona kai ta siagonia kai to enystron
18.4 kai tas aparchas toy sitoy soy kai toy oinoy soy kai toy elaioy soy kai tehn aparchehn tohn koyrohn tohn probatohn soy dohseis aytoh
18.5 oti ayton exelexato kyrios o theos soy ek pasohn tohn phylohn soy parestanai enanti kyrioy toy theoy soy leitoyrgein kai eylogein epi toh onomati aytoy aytos kai oi yioi aytoy en tois yiois israehl
18.6 ean de paragenehtai o leyitehs ek mias tohn poleohn ymohn ek pantohn tohn yiohn israehl oy aytos paroikei kathoti epithymei eh psycheh aytoy eis ton topon on an eklexehtai kyrios
18.7 kai leitoyrgehsei toh onomati kyrioy toy theoy aytoy ohsper pantes oi adelphoi aytoy oi leyitai oi parestehkotes ekei enanti kyrioy
18.8 merida memerismenehn phagetai plehn tehs praseohs tehs kata patrian
18.9 ean de eiselthehs eis tehn gehn ehn kyrios o theos soy didohsin soi oy mathehseh poiein kata ta bdelygmata tohn ethnohn ekeinohn
18.10 oych eyrethehsetai en soi perikathairohn ton yion aytoy eh tehn thygatera aytoy en pyri manteyomenos manteian klehdonizomenos kai oiohnizomenos pharmakos
18.11 epaeidohn epaoidehn eggastrimythos kai teratoskopos eperohtohn toys nekroys
18.12 estin gar bdelygma kyrioh toh theoh soy pas poiohn tayta eneken gar tohn bdelygmatohn toytohn kyrios exolethreysei aytoys apo soy
18.13 teleios eseh enantion kyrioy toy theoy soy
18.14 ta gar ethneh tayta oys sy kataklehronomeis aytoys oytoi klehdonohn kai manteiohn akoysontai soi de oych oytohs edohken kyrios o theos soy
18.15 prophehtehn ek tohn adelphohn soy ohs eme anastehsei soi kyrios o theos soy aytoy akoysesthe
18.16 kata panta osa ehtehsoh para kyrioy toy theoy soy en chohrehb teh ehmera tehs ekklehsias legontes oy prosthehsomen akoysai tehn phohnehn kyrioy toy theoy ehmohn kai to pyr to mega toyto oyk opsometha eti oyde meh apothanohmen
18.17 kai eipen kyrios pros me orthohs panta osa elalehsan
18.18 prophehtehn anastehsoh aytois ek tohn adelphohn aytohn ohsper se kai dohsoh to rehma moy en toh stomati aytoy kai lalehsei aytois kathoti an enteilohmai aytoh
18.19 kai o anthrohpos os ean meh akoyseh osa ean lalehseh o prophehtehs epi toh onomati moy egoh ekdikehsoh ex aytoy
18.20 plehn o prophehtehs os an asebehseh lalehsai epi toh onomati moy rehma o oy prosetaxa lalehsai kai os an lalehseh ep' onomati theohn eterohn apothaneitai o prophehtehs ekeinos
18.21 ean de eipehs en teh kardia soy pohs gnohsometha to rehma o oyk elalehsen kyrios
18.22 osa ean lalehseh o prophehtehs epi toh onomati kyrioy kai meh genehtai to rehma kai meh symbeh toyto to rehma o oyk elalehsen kyrios en asebeia elalehsen o prophehtehs ekeinos oyk aphexesthe aytoy
18.1 לֹא־יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל־שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתֹו יֹאכֵלוּן׃
18.2 וְנַחֲלָה לֹא־יִהְיֶה־לֹּו בְּקֶרֶב אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתֹו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃ ס
18.3 וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם־שֹׁור אִם־שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה׃
18.4 רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן־לֹּו ׃
18.5 כִּי בֹו בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל־שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם־יְהוָה הוּא וּבָנָיו כָּל־הַיָּמִים׃ ס
18.6 וְכִי־יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל־אַוַּת נַפְשֹׁו אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה׃
18.7 וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל־אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה׃
18.8 חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל־הָאָבֹות׃ ס
18.9 כִּי אַתָּה בָּא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא־תִלְמַד לַעֲשֹׂות כְּתֹועֲבֹת הַגֹּויִם הָהֵם׃
18.10 לֹא־יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנֹו־וּבִתֹּו בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעֹונֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף׃
18.11 וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אֹוב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים׃
18.12 כִּי־תֹועֲבַת יְהוָה כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתֹּועֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֹורִישׁ אֹותָם מִפָּנֶיךָ׃
18.13 תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ ס
18.14 כִּי ׀ הַגֹּויִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יֹורֵשׁ אֹותָם אֶל־מְעֹנְנִים וְאֶל־קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
18.15 נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃
18.16 כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיֹום הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת־קֹול יְהוָה אֱלֹהָי וְאֶת־הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא־אֶרְאֶה עֹוד וְלֹא אָמוּת׃
18.17 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ׃
18.18 נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמֹוךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ׃
18.19 וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמֹּו׃
18.20 אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא׃
18.21 וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרֹו יְהוָה׃
18.22 אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא־יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹוא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרֹו יְהוָה בְּזָדֹון דִּבְּרֹו הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ׃ ס
18.1 loA-jiHjaeH lakoHanijm Halwijim kaal-xxebaeT lewij helaeq wnahalaaH Oim-jixraaAel Aixxej jHwaaH wnahalaatow joAkelwn׃
18.2 wnahalaaH loA-jiHjaeH-low bqaeraeb Aaehaajw jHwaaH HwA nahalaatow kaAaxxaer dibaer-low׃ s
18.3 wzaeH jiHjaeH mixxpaT HakoHanijm meAet HaaOaam meAet zobhej Hazaebah Aim-xxowr Aim-xaeH wnaatan lakoHen HazroOa wHalhaajajim wHaqebaaH׃
18.4 reAxxijt dgaankaa tijroxxkaa wjicHaaraekaa wreAxxijt gez coAnkaa titaen-low ׃
18.5 kij bow baahar jHwaaH AaeloHaejkaa mikaal-xxbaaTaejkaa laOamod lxxaaret bxxem-jHwaaH HwA wbaanaajw kaal-Hajaamijm׃ s
18.6 wkij-jaaboA Halewij meAahad xxOaaraejkaa mikaal-jixraaAel Aaxxaer-HwA gaar xxaam wbaaA bkaal-Aawat napxxow Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-jibhar jHwaaH׃
18.7 wxxeret bxxem jHwaaH AaeloHaajw kkaal-Aaehaajw Halwijim HaaOomdijm xxaam lipnej jHwaaH׃
18.8 helaeq khelaeq joAkelw lbad mimkaaraajw Oal-HaaAaabowt׃ s
18.9 kij AataaH baaA Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak loA-tilmad laOaxowt ktowOabot Hagowjim HaaHem׃
18.10 loA-jimaaceA bkaa maOabijr bnow-wbitow baaAexx qosem qsaamijm mOownen wmnahexx wmkaxxep׃
18.11 whober haabaer wxxoAel Aowb wjidOonij wdorexx Aael-Hametijm׃
18.12 kij-towOabat jHwaaH kaal-OoxeH AelaeH wbiglal HatowOebot HaaAelaeH jHwaaH AaeloHaejkaa mowrijxx Aowtaam mipaanaejkaa׃
18.13 taamijm tiHjaeH Oim jHwaaH AaeloHaejkaa׃ s
18.14 kij Hagowjim HaaAelaeH Aaxxaer AataaH jowrexx Aowtaam Aael-mOonnijm wAael-qosmijm jixxmaaOw wAataaH loA ken naatan lkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
18.15 naabijA miqirbkaa meAahaejkaa kaamonij jaaqijm lkaa jHwaaH AaeloHaejkaa Aelaajw tixxmaaOwn׃
18.16 kkol Aaxxaer-xxaaAaltaa meOim jHwaaH AaeloHaejkaa bhoreb bjowm HaqaaHaal leAmor loA Aosep lixxmoOa Aaet-qowl jHwaaH AaeloHaaj wAaet-HaaAexx HagdolaaH HazoAt loA-AaerAaeH Oowd wloA Aaamwt׃
18.17 wajoAmaer jHwaaH Aelaaj HejTijbw Aaxxaer diberw׃
18.18 naabijA Aaaqijm laaHaem miqaeraeb AahejHaem kaamowkaa wnaatatij dbaaraj bpijw wdibaer AalejHaem Aet kaal-Aaxxaer Aacawaenw׃
18.19 wHaajaaH HaaAijxx Aaxxaer loA-jixxmaO Aael-dbaaraj Aaxxaer jdaber bixxmij Aaanokij Aaedroxx meOimow׃
18.20 Aak HanaabijA Aaxxaer jaazijd ldaber daabaar bixxmij Aet Aaxxaer loA-ciwijtijw ldaber waAaxxaer jdaber bxxem AaeloHijm Aaherijm wmet HanaabijA HaHwA׃
18.21 wkij toAmar bilbaabaekaa AejkaaH nedaO Aaet-Hadaabaar Aaxxaer loA-dibrow jHwaaH׃
18.22 Aaxxaer jdaber HanaabijA bxxem jHwaaH wloA-jiHjaeH Hadaabaar wloA jaabowA HwA Hadaabaar Aaxxaer loA-dibrow jHwaaH bzaadown dibrow HanaabijA loA taagwr mimaenw׃ s
18.1 לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃
18.2 ונחלה לא־יהיה־לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר־לו׃ ס
18.3 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שור אם־שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃
18.4 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן־לו ׃
18.5 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל־שבטיך לעמד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו כל־הימים׃ ס
18.6 וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃
18.7 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃
18.8 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות׃ ס
18.9 כי אתה בא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא־תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃
18.10 לא־ימצא בך מעביר בנו־ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃
18.11 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים׃
18.12 כי־תועבת יהוה כל־עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃
18.13 תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ ס
18.14 כי ׀ הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃
18.15 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃
18.16 ככל אשר־שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את־קול יהוה אלהי ואת־האש הגדלה הזאת לא־אראה עוד ולא אמות׃
18.17 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃
18.18 נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל־אשר אצונו׃
18.19 והיה האיש אשר לא־ישמע אל־דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃
18.20 אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃
18.21 וכי תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשר לא־דברו יהוה׃
18.22 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא־יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא־דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ ס
18.1 lA-jHjH lkHnjm Hlwjm kl-xbT lwj hlq wnhlH Om-jxrAl Axj jHwH wnhltw jAklwn׃
18.2 wnhlH lA-jHjH-lw bqrb Ahjw jHwH HwA nhltw kAxr dbr-lw׃ s
18.3 wzH jHjH mxpT HkHnjm mAt HOm mAt zbhj Hzbh Am-xwr Am-xH wntn lkHn HzrO wHlhjjm wHqbH׃
18.4 rAxjt dgnk tjrxk wjcHrk wrAxjt gz cAnk ttn-lw ׃
18.5 kj bw bhr jHwH AlHjk mkl-xbTjk lOmd lxrt bxm-jHwH HwA wbnjw kl-Hjmjm׃ s
18.6 wkj-jbA Hlwj mAhd xOrjk mkl-jxrAl Axr-HwA gr xm wbA bkl-Awt npxw Al-Hmqwm Axr-jbhr jHwH׃
18.7 wxrt bxm jHwH AlHjw kkl-Ahjw Hlwjm HOmdjm xm lpnj jHwH׃
18.8 hlq khlq jAklw lbd mmkrjw Ol-HAbwt׃ s
18.9 kj AtH bA Al-HArc Axr-jHwH AlHjk ntn lk lA-tlmd lOxwt ktwObt Hgwjm HHm׃
18.10 lA-jmcA bk mObjr bnw-wbtw bAx qsm qsmjm mOwnn wmnhx wmkxp׃
18.11 whbr hbr wxAl Awb wjdOnj wdrx Al-Hmtjm׃
18.12 kj-twObt jHwH kl-OxH AlH wbgll HtwObt HAlH jHwH AlHjk mwrjx Awtm mpnjk׃
18.13 tmjm tHjH Om jHwH AlHjk׃ s
18.14 kj Hgwjm HAlH Axr AtH jwrx Awtm Al-mOnnjm wAl-qsmjm jxmOw wAtH lA kn ntn lk jHwH AlHjk׃
18.15 nbjA mqrbk mAhjk kmnj jqjm lk jHwH AlHjk Aljw txmOwn׃
18.16 kkl Axr-xAlt mOm jHwH AlHjk bhrb bjwm HqHl lAmr lA Asp lxmO At-qwl jHwH AlHj wAt-HAx HgdlH HzAt lA-ArAH Owd wlA Amwt׃
18.17 wjAmr jHwH Alj HjTjbw Axr dbrw׃
18.18 nbjA Aqjm lHm mqrb AhjHm kmwk wnttj dbrj bpjw wdbr AljHm At kl-Axr Acwnw׃
18.19 wHjH HAjx Axr lA-jxmO Al-dbrj Axr jdbr bxmj Ankj Adrx mOmw׃
18.20 Ak HnbjA Axr jzjd ldbr dbr bxmj At Axr lA-cwjtjw ldbr wAxr jdbr bxm AlHjm Ahrjm wmt HnbjA HHwA׃
18.21 wkj tAmr blbbk AjkH ndO At-Hdbr Axr lA-dbrw jHwH׃
18.22 Axr jdbr HnbjA bxm jHwH wlA-jHjH Hdbr wlA jbwA HwA Hdbr Axr lA-dbrw jHwH bzdwn dbrw HnbjA lA tgwr mmnw׃ s
18.1 Non habebunt sacerdotes le vitae, omnis tribus Levi, par tem et hereditatem cum reliquo Israel; de sacrificiis Domini et hereditate eius comedent
18.2 et nihil accipient de possessione fratrum suorum: Dominus enim ipse est hereditas eorum, sicut locutus est illis.
18.3 Hoc erit ius sacerdotum a populo, ab his qui offerunt victimas: sive bovem sive ovem immolaverint, dabunt sacerdoti armum et duas maxillas ac ventriculum,
18.4 primitias frumenti, vini et olei et lanarum ex ovium tonsione.
18.5 Ipsum enim elegit Dominus Deus tuus de cunctis tribubus tuis, ut stet et ministret in nomine Domini ipse et filii eius in sempiternum.
18.6 Si exierit Levites de una urbium tuarum ex omni Israel, in qua ut advena habitat, et voluerit venire desiderans locum, quem elegerit Dominus,
18.7 ministrabit in nomine Domini Dei sui, sicut omnes fratres eius levitae, qui stabunt ibi coram Domino.
18.8 Partem ciborum eandem accipiet quam et ceteri, excepto eo, quod ex paterna ei successione debetur.
18.9 Quando ingressus fueris terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, cave, ne imitari velis abominationes illarum gentium.
18.10 Nec inveniatur in te, qui filium suum aut filiam traducat per ignem, aut qui sortes sciscitetur et observet nubes atque auguria, nec sit maleficus
18.11 nec incantator, nec qui pythones consulat nec divinos, aut quaerat a mortuis veritatem;
18.12 omnia enim haec abominatur Dominus et propter istiusmodi scelera expellet eos in introitu tuo.
18.13 Perfectus eris et absque macula cum Domino Deo tuo.
18.14 Gentes istae, quarum possidebis terram, augures et divinos audiunt; tu autem a Domino Deo tuo aliter institutus es.
18.15 Prophetam de gente tua et de fratribus tuis sicut me suscitabit tibi Dominus Deus tuus; ipsum audietis,
18.16 ut petiisti a Domino Deo tuo in Horeb, quando contio congregata est, atque dixisti: “Ultra non audiam vocem Domini Dei mei et ignem hunc maximum amplius non videbo, ne moriar”.
18.17 Et ait Dominus mihi: “Bene omnia sunt locuti;
18.18 prophetam suscitabo eis de medio fratrum suorum similem tui et ponam verba mea in ore eius, loqueturque ad eos omnia, quae praecepero illi.
18.19 Qui autem verba mea, quae loquetur in nomine meo, audire noluerit, ego ultor exsistam.
18.20 Propheta autem qui, arrogantia depravatus, voluerit loqui in nomine meo, quae ego non praecepi illi ut diceret, aut ex nomine alienorum deorum, interficietur”.
18.21 Quod si tacita cogitatione responderis: “Quomodo possum intellegere verbum, quod Dominus non est locutus?”,
18.22 hoc habebis signum: quod in nomine Domini propheta ille praedixerit, et non evenerit, hoc Dominus non est locutus, sed per tumorem animi sui propheta confinxit; et idcirco non timebis eum.
19.1 Wenn der HERR, dein Gott, die Völker ausrotten wird, deren Land der HERR, dein Gott, dir gibt, und du sie vertreibst und in ihren Städten und Häusern wohnst,
19.2 so sollst du dir drei Städte aussondern mitten in deinem Lande, das der HERR, dein Gott, dir zu besitzen gibt.
19.3 Bereite dir den Weg dahin und teile das Gebiet deines Landes, das der HERR, dein Gott, dir zum Erbe gibt, in drei Teile, damit jeder Totschläger dahin fliehe.
19.4 Unter der Bedingung aber soll ein Totschläger dahin fliehen und lebendig bleiben: Wenn er seinen Nächsten unvorsätzlich schlägt, ohne zuvor einen Haß auf ihn gehabt zu haben.
19.5 Wenn etwa jemand mit seinem Nächsten in den Wald geht, um Holz zu hauen, und er ergreift mit seiner Hand die Axt, um das Holz abzuhauen, und das Eisen fährt von dem Stiel und trifft seinen Nächsten, daß er stirbt, so soll er in eine dieser Städte fliehen, daß er am Leben bleibe;
19.6 damit nicht der Bluträcher dem Totschläger nachjage, weil sein Herz erhitzt ist, und ihn ergreife, weil der Weg so weit ist, und ihn totschlage, obschon er des Todes nicht schuldig ist, weil er zuvor keinen Haß gegen ihn gehabt hat.
19.7 Darum gebiete ich dir also: Du sollst dir drei Städte aussondern.
19.8 Und wenn der HERR, dein Gott, deine Landmarken erweitern wird, wie er deinen Vätern geschworen, und dir alles Land gibt, das er deinen Vätern zu geben verheißen hat,
19.9 wenn du nämlich beobachten und tun wirst, was ich dir heute gebiete, daß du den HERRN, deinen Gott, liebest und in seinen Wegen wandelst dein Leben lang, so sollst du dir noch drei andere Städte zu diesen drei hinzufügen,
19.10 daß nicht mitten in deinem Lande, das der HERR, dein Gott, dir zum Erbe gibt, unschuldiges Blut vergossen werde und Blut auf dich komme.
19.11 Wenn aber jemand seinen Nächsten haßt und ihm auflauert und sich über ihn hermacht und ihn totschlägt und in eine dieser Städte flieht,
19.12 so sollen die Ältesten seiner Stadt hinschicken und ihn von dannen holen lassen und ihn in die Hand des Bluträchers geben, daß er sterbe.
19.13 Dein Auge soll seiner nicht schonen, sondern du sollst das unschuldige Blut von Israel tun; so wird es dir wohl gehen.
19.14 Du sollst deines Nächsten Markstein nicht verrücken, welchen die Vorfahren gesetzt haben in deinem Erbteil, das du erbest im Lande, das dir der HERR, dein Gott, zum Besitz gegeben hat.
19.15 Ein einzelner Zeuge soll nicht auftreten wider jemand, wegen irgend einer Missetat, oder wegen irgend einer Sünde, womit man sich versündigen kann; sondern auf der Aussage von zwei oder drei Zeugen soll jede Sache beruhen.
19.16 Wenn aber ein falscher Zeuge wider jemand auftritt, um ihn einer Übertretung zu zeihen,
19.17 so sollen die Männer, die Streit miteinander haben, vor den HERRN, vor die Priester und Richter treten, die zu jener Zeit im Amt sein werden.
19.18 Und die Richter sollen es wohl erforschen. Stellt es sich heraus, daß der Zeuge ein falscher Zeuge ist und wider seinen Bruder ein falsches Zeugnis abgelegt hat,
19.19 so sollt ihr ihm tun, wie er seinem Bruder zu tun gedachte. Also sollst du das Böse aus deiner Mitte ausrotten,
19.20 daß es die Übrigen hören, sich fürchten und nicht mehr solch böse Taten unter dir verüben.
19.21 Dein Auge soll seiner nicht schonen: Seele um Seele, Auge um Auge, Zahn um Zahn, Hand um Hand, Fuß um Fuß!
19.1 ἐὰν δὲ ἀφανίσῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ἔθνη ἃ ὁ θεός σου δίδωσίν σοι τὴν γῆν αὐτῶν καὶ κατακληρονομήσητε αὐτοὺς καὶ κατοικήσητε ἐν ταῖς πόλεσιν αὐτῶν καὶ ἐν τοῖς οἴκοις αὐτῶν
19.2 τρεῖς πόλεις διαστελεῖς σεαυτῷ ἐν μέσῳ τῆς γῆς σου ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι
19.3 στόχασαί σοι τὴν ὁδὸν καὶ τριμεριεῖς τὰ ὅρια τῆς γῆς σου ἣν καταμερίζει σοι κύριος ὁ θεός σου καὶ ἔσται καταφυγὴ ἐκεῖ παντὶ φονευτῇ
19.4 τοῦτο δὲ ἔσται τὸ πρόσταγμα τοῦ φονευτοῦ ὃς ἂν φύγῃ ἐκεῖ καὶ ζήσεται ὃς ἂν πατάξῃ τὸν πλησίον αὐτοῦ ἀκουσίως καὶ οὗτος οὐ μισῶν αὐτὸν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης
19.5 καὶ ὃς ἂν εἰσέλθῃ μετὰ τοῦ πλησίον εἰς τὸν δρυμὸν συναγαγεῖν ξύλα καὶ ἐκκρουσθῇ ἡ χεὶρ αὐτοῦ τῇ ἀξίνῃ κόπτοντος τὸ ξύλον καὶ ἐκπεσὸν τὸ σιδήριον ἀπὸ τοῦ ξύλου τύχῃ τοῦ πλησίον καὶ ἀποθάνῃ οὗτος καταφεύξεται εἰς μίαν τῶν πόλεων τούτων καὶ ζήσεται
19.6 ἵνα μὴ διώξας ὁ ἀγχιστεύων τοῦ αἵματος ὀπίσω τοῦ φονεύσαντος ὅτι παρατεθέρμανται τῇ καρδίᾳ καὶ καταλάβῃ αὐτόν ἐὰν μακροτέρα ᾖ ἡ ὁδός καὶ πατάξῃ αὐτοῦ τὴν ψυχήν καὶ ἀποθάνῃ καὶ τούτῳ οὐκ ἔστιν κρίσις θανάτου ὅτι οὐ μισῶν ἦν αὐτὸν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης
19.7 διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι τὸ ῥῆμα τοῦτο λέγων τρεῖς πόλεις διαστελεῖς σεαυτῷ
19.8 ἐὰν δὲ ἐμπλατύνῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ὅριά σου ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου καὶ δῷ σοι κύριος πᾶσαν τὴν γῆν ἣν εἶπεν δοῦναι τοῖς πατράσιν σου
19.9 ἐὰν ἀκούσῃς ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας καὶ προσθήσεις σεαυτῷ ἔτι τρεῖς πόλεις πρὸς τὰς τρεῖς ταύτας
19.10 καὶ οὐκ ἐκχυθήσεται αἷμα ἀναίτιον ἐν τῇ γῇ σου ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ καὶ οὐκ ἔσται ἐν σοὶ αἵματι ἔνοχος
19.11 ἐὰν δὲ γένηται ἄνθρωπος μισῶν τὸν πλησίον καὶ ἐνεδρεύσῃ αὐτὸν καὶ ἐπαναστῇ ἐπ' αὐτὸν καὶ πατάξῃ αὐτοῦ ψυχήν καὶ ἀπεθάνῃ καὶ φύγῃ εἰς μίαν τῶν πόλεων τούτων
19.12 καὶ ἀποστελοῦσιν ἡ γερουσία τῆς πόλεως αὐτοῦ καὶ λήμψονται αὐτὸν ἐκεῖθεν καὶ παραδώσουσιν αὐτὸν εἰς χεῖρας τῷ ἀγχιστεύοντι τοῦ αἵματος καὶ ἀποθανεῖται
19.13 οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ' αὐτῷ καὶ καθαριεῖς τὸ αἷμα τὸ ἀναίτιον ἐξ ισραηλ καὶ εὖ σοι ἔσται
19.14 οὐ μετακινήσεις ὅρια τοῦ πλησίον σου ἃ ἔστησαν οἱ πατέρες σου ἐν τῇ κληρονομίᾳ σου ᾗ κατεκληρονομήθης ἐν τῇ γῇ ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ
19.15 οὐκ ἐμμενεῖ μάρτυς εἷς μαρτυρῆσαι κατὰ ἀνθρώπου κατὰ πᾶσαν ἀδικίαν καὶ κατὰ πᾶν ἁμάρτημα καὶ κατὰ πᾶσαν ἁμαρτίαν ἣν ἂν ἁμάρτῃ ἐπὶ στόματος δύο μαρτύρων καὶ ἐπὶ στόματος τριῶν μαρτύρων σταθήσεται πᾶν ῥῆμα
19.16 ἐὰν δὲ καταστῇ μάρτυς ἄδικος κατὰ ἀνθρώπου καταλέγων αὐτοῦ ἀσέβειαν
19.17 καὶ στήσονται οἱ δύο ἄνθρωποι οἷς ἐστιν αὐτοῖς ἡ ἀντιλογία ἔναντι κυρίου καὶ ἔναντι τῶν ἱερέων καὶ ἔναντι τῶν κριτῶν οἳ ἐὰν ὦσιν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις
19.18 καὶ ἐξετάσωσιν οἱ κριταὶ ἀκριβῶς καὶ ἰδοὺ μάρτυς ἄδικος ἐμαρτύρησεν ἄδικα ἀντέστη κατὰ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ
19.19 καὶ ποιήσετε αὐτῷ ὃν τρόπον ἐπονηρεύσατο ποιῆσαι κατὰ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν
19.20 καὶ οἱ ἐπίλοιποι ἀκούσαντες φοβηθήσονται καὶ οὐ προσθήσουσιν ἔτι ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο ἐν ὑμῖν
19.21 οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ' αὐτῷ ψυχὴν ἀντὶ ψυχῆς ὀφθαλμὸν ἀντὶ ὀφθαλμοῦ ὀδόντα ἀντὶ ὀδόντος χεῖρα ἀντὶ χειρός πόδα ἀντὶ ποδός
19.1 ean de aphaniseh kyrios o theos soy ta ethneh a o theos soy didohsin soi tehn gehn aytohn kai kataklehronomehsehte aytoys kai katoikehsehte en tais polesin aytohn kai en tois oikois aytohn
19.2 treis poleis diasteleis seaytoh en mesoh tehs gehs soy ehs kyrios o theos soy didohsin soi
19.3 stochasai soi tehn odon kai trimerieis ta oria tehs gehs soy ehn katamerizei soi kyrios o theos soy kai estai kataphygeh ekei panti phoneyteh
19.4 toyto de estai to prostagma toy phoneytoy os an phygeh ekei kai zehsetai os an pataxeh ton plehsion aytoy akoysiohs kai oytos oy misohn ayton pro tehs echthes kai pro tehs tritehs
19.5 kai os an eiseltheh meta toy plehsion eis ton drymon synagagein xyla kai ekkroystheh eh cheir aytoy teh axineh koptontos to xylon kai ekpeson to sidehrion apo toy xyloy tycheh toy plehsion kai apothaneh oytos katapheyxetai eis mian tohn poleohn toytohn kai zehsetai
19.6 ina meh diohxas o agchisteyohn toy aimatos opisoh toy phoneysantos oti paratethermantai teh kardia kai katalabeh ayton ean makrotera eh eh odos kai pataxeh aytoy tehn psychehn kai apothaneh kai toytoh oyk estin krisis thanatoy oti oy misohn ehn ayton pro tehs echthes kai pro tehs tritehs
19.7 dia toyto egoh soi entellomai to rehma toyto legohn treis poleis diasteleis seaytoh
19.8 ean de emplatyneh kyrios o theos soy ta oria soy on tropon ohmosen tois patrasin soy kai doh soi kyrios pasan tehn gehn ehn eipen doynai tois patrasin soy
19.9 ean akoysehs poiein pasas tas entolas taytas as egoh entellomai soi sehmeron agapan kyrion ton theon soy poreyesthai en pasais tais odois aytoy pasas tas ehmeras kai prosthehseis seaytoh eti treis poleis pros tas treis taytas
19.10 kai oyk ekchythehsetai aima anaition en teh geh soy eh kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh kai oyk estai en soi aimati enochos
19.11 ean de genehtai anthrohpos misohn ton plehsion kai enedreyseh ayton kai epanasteh ep' ayton kai pataxeh aytoy psychehn kai apethaneh kai phygeh eis mian tohn poleohn toytohn
19.12 kai aposteloysin eh geroysia tehs poleohs aytoy kai lehmpsontai ayton ekeithen kai paradohsoysin ayton eis cheiras toh agchisteyonti toy aimatos kai apothaneitai
19.13 oy pheisetai o ophthalmos soy ep' aytoh kai katharieis to aima to anaition ex israehl kai ey soi estai
19.14 oy metakinehseis oria toy plehsion soy a estehsan oi pateres soy en teh klehronomia soy eh kateklehronomehthehs en teh geh eh kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh
19.15 oyk emmenei martys eis martyrehsai kata anthrohpoy kata pasan adikian kai kata pan amartehma kai kata pasan amartian ehn an amarteh epi stomatos dyo martyrohn kai epi stomatos triohn martyrohn stathehsetai pan rehma
19.16 ean de katasteh martys adikos kata anthrohpoy katalegohn aytoy asebeian
19.17 kai stehsontai oi dyo anthrohpoi ois estin aytois eh antilogia enanti kyrioy kai enanti tohn iereohn kai enanti tohn kritohn oi ean ohsin en tais ehmerais ekeinais
19.18 kai exetasohsin oi kritai akribohs kai idoy martys adikos emartyrehsen adika antesteh kata toy adelphoy aytoy
19.19 kai poiehsete aytoh on tropon eponehreysato poiehsai kata toy adelphoy aytoy kai exareis ton ponehron ex ymohn aytohn
19.20 kai oi epiloipoi akoysantes phobehthehsontai kai oy prosthehsoysin eti poiehsai kata to rehma to ponehron toyto en ymin
19.21 oy pheisetai o ophthalmos soy ep' aytoh psychehn anti psychehs ophthalmon anti ophthalmoy odonta anti odontos cheira anti cheiros poda anti podos
19.1 כִּי־יַכְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַגֹּויִם אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת־אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם׃
19.2 שָׁלֹושׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתֹוךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ׃
19.3 תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת־גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל־רֹצֵחַ׃
19.4 וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר־יָנוּס שָׁמָּה וָחָי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת וְהוּא לֹא־שֹׂנֵא לֹו מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם׃
19.5 וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת־רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדֹו בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן־הָעֵץ וּמָצָא אֶת־רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל־אַחַת הֶעָרִים־הָאֵלֶּה וָחָי׃
19.6 פֶּן־יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי־יֵחַם לְבָבֹו וְהִשִּׂיגֹו כִּי־יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלֹו אֵין מִשְׁפַּט־מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לֹו מִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום׃
19.7 עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ׃ ס
19.8 וְאִם־יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ׃
19.9 כִּי־תִשְׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל־הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עֹוד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה׃
19.10 וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים׃ ס
19.11 וְכִי־יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לֹו וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל־אַחַת הֶעָרִים הָאֵל׃
19.12 וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירֹו וְלָקְחוּ אֹתֹו מִשָּׁם וְנָתְנוּ אֹתֹו בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת׃
19.13 לֹא־תָחֹוס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם־הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטֹוב לָךְ׃ ס
19.14 לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ׃ ס
19.15 לֹא־יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל־עָוֹן וּלְכָל־חַטָּאת בְּכָל־חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל־פִּי ׀ שְׁנֵי עֵדִים אֹו עַל־פִּי שְׁלֹשָׁה־עֵדִים יָקוּם דָּבָר׃
19.16 כִּי־יָקוּם עֵד־חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנֹות בֹּו סָרָה׃
19.17 וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם׃
19.18 וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד־שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו׃
19.19 וַעֲשִׂיתֶם לֹו כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשֹׂות לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃
19.20 וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא־יֹסִפוּ לַעֲשֹׂות עֹוד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ׃
19.21 וְלֹא תָחֹוס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל׃ ס
19.1 kij-jakrijt jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-Hagowjim Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa Aaet-Aarcaam wijrixxtaam wjaaxxabtaa bOaarejHaem wbbaatejHaem׃
19.2 xxaalowxx Oaarijm tabdijl laak btowk Aarckaa Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa lrixxtaaH׃
19.3 taakijn lkaa Hadaeraek wxxilaxxtaa Aaet-gbwl Aarckaa Aaxxaer janhijlkaa jHwaaH AaeloHaejkaa wHaajaaH laanws xxaamaaH kaal-roceha׃
19.4 wzaeH dbar Haaroceha Aaxxaer-jaanws xxaamaaH waahaaj Aaxxaer jakaeH Aaet-reOeHw biblij-daOat wHwA loA-xoneA low mitmol xxilxxom׃
19.5 waAaxxaer jaaboA Aaet-reOeHw bajaOar lahTob Oecijm wnidhaaH jaadow bagarzaen likrot HaaOec wnaaxxal Habarzael min-HaaOec wmaacaaA Aaet-reOeHw waamet HwA jaanws Aael-Aahat HaeOaarijm-HaaAelaeH waahaaj׃
19.6 paen-jirdop goAel Hadaam Aaharej Haaroceha kij-jeham lbaabow wHixijgow kij-jirbaeH Hadaeraek wHikaaHw naapaexx wlow Aejn mixxpaT-maawaet kij loA xoneA HwA low mitmowl xxilxxowm׃
19.7 Oal-ken Aaanokij mcawkaa leAmor xxaaloxx Oaarijm tabdijl laak׃ s
19.8 wAim-jarhijb jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-gbulkaa kaAaxxaer nixxbaO laAabotaejkaa wnaatan lkaa Aaet-kaal-HaaAaaraec Aaxxaer dibaer laatet laAabotaejkaa׃
19.9 kij-tixxmor Aaet-kaal-HamicwaaH HazoAt laOaxotaaH Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa wlaalaekaet bidraakaajw kaal-Hajaamijm wjaasaptaa lkaa Oowd xxaaloxx Oaarijm Oal Haxxaaloxx HaaAelaeH׃
19.10 wloA jixxaapek daam naaqij bqaeraeb Aarckaa Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH wHaajaaH Oaalaejkaa daamijm׃ s
19.11 wkij-jiHjaeH Aijxx xoneA lreOeHw wAaarab low wqaam Oaalaajw wHikaaHw naepaexx waamet wnaas Aael-Aahat HaeOaarijm HaaAel׃
19.12 wxxaalhw ziqnej Oijrow wlaaqhw Aotow mixxaam wnaatnw Aotow bjad goAel Hadaam waamet׃
19.13 loA-taahows Oejnkaa Oaalaajw wbiOartaa dam-Hanaaqij mijixraaAel wTowb laak׃ s
19.14 loA tasijg gbwl reOakaa Aaxxaer gaablw riAxxonijm bnahalaatkaa Aaxxaer tinhal baaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa lrixxtaaH׃ s
19.15 loA-jaaqwm Oed Aaehaad bAijxx lkaal-Oaawon wlkaal-haTaaAt bkaal-heTA Aaxxaer jaehaeTaaA Oal-pij xxnej Oedijm Aow Oal-pij xxloxxaaH-Oedijm jaaqwm daabaar׃
19.16 kij-jaaqwm Oed-haamaas bAijxx laOanowt bow saaraaH׃
19.17 wOaamdw xxnej-HaaAanaaxxijm Aaxxaer-laaHaem Haarijb lipnej jHwaaH lipnej HakoHanijm wHaxxopTijm Aaxxaer jiHjw bajaamijm HaaHem׃
19.18 wdaarxxw HaxxopTijm HejTeb wHineH Oed-xxaeqaer HaaOed xxaeqaer OaanaaH bAaahijw׃
19.19 waOaxijtaem low kaAaxxaer zaamam laOaxowt lAaahijw wbiOartaa HaaraaO miqirbaekaa׃
19.20 wHanixxAaarijm jixxmOw wjiraaAw wloA-josipw laOaxowt Oowd kadaabaar HaaraaO HazaeH bqirbaekaa׃
19.21 wloA taahows Oejnaekaa naepaexx bnaepaexx Oajin bOajin xxen bxxen jaad bjaad raegael braagael׃ s
19.1 כי־יכרית יהוה אלהיך את־הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את־ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם׃
19.2 שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃
19.3 תכין לך הדרך ושלשת את־גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל־רצח׃
19.4 וזה דבר הרצח אשר־ינוס שמה וחי אשר יכה את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמל שלשם׃
19.5 ואשר יבא את־רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן־העץ ומצא את־רעהו ומת הוא ינוס אל־אחת הערים־האלה וחי׃
19.6 פן־ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי־יחם לבבו והשיגו כי־ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט־מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום׃
19.7 על־כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך׃ ס
19.8 ואם־ירחיב יהוה אלהיך את־גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את־כל־הארץ אשר דבר לתת לאבתיך׃
19.9 כי־תשמר את־כל־המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל־הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה׃
19.10 ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים׃ ס
19.11 וכי־יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל־אחת הערים האל׃
19.12 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃
19.13 לא־תחוס עינך עליו ובערת דם־הנקי מישראל וטוב לך׃ ס
19.14 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ ס
19.15 לא־יקום עד אחד באיש לכל־עון ולכל־חטאת בכל־חטא אשר יחטא על־פי ׀ שני עדים או על־פי שלשה־עדים יקום דבר׃
19.16 כי־יקום עד־חמס באיש לענות בו סרה׃
19.17 ועמדו שני־האנשים אשר־להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם׃
19.18 ודרשו השפטים היטב והנה עד־שקר העד שקר ענה באחיו׃
19.19 ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃
19.20 והנשארים ישמעו ויראו ולא־יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃
19.21 ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃ ס
19.1 kj-jkrjt jHwH AlHjk At-Hgwjm Axr jHwH AlHjk ntn lk At-Arcm wjrxtm wjxbt bOrjHm wbbtjHm׃
19.2 xlwx Orjm tbdjl lk btwk Arck Axr jHwH AlHjk ntn lk lrxtH׃
19.3 tkjn lk Hdrk wxlxt At-gbwl Arck Axr jnhjlk jHwH AlHjk wHjH lnws xmH kl-rch׃
19.4 wzH dbr Hrch Axr-jnws xmH whj Axr jkH At-rOHw bblj-dOt wHwA lA-xnA lw mtml xlxm׃
19.5 wAxr jbA At-rOHw bjOr lhTb Ocjm wndhH jdw bgrzn lkrt HOc wnxl Hbrzl mn-HOc wmcA At-rOHw wmt HwA jnws Al-Aht HOrjm-HAlH whj׃
19.6 pn-jrdp gAl Hdm Ahrj Hrch kj-jhm lbbw wHxjgw kj-jrbH Hdrk wHkHw npx wlw Ajn mxpT-mwt kj lA xnA HwA lw mtmwl xlxwm׃
19.7 Ol-kn Ankj mcwk lAmr xlx Orjm tbdjl lk׃ s
19.8 wAm-jrhjb jHwH AlHjk At-gblk kAxr nxbO lAbtjk wntn lk At-kl-HArc Axr dbr ltt lAbtjk׃
19.9 kj-txmr At-kl-HmcwH HzAt lOxtH Axr Ankj mcwk Hjwm lAHbH At-jHwH AlHjk wllkt bdrkjw kl-Hjmjm wjspt lk Owd xlx Orjm Ol Hxlx HAlH׃
19.10 wlA jxpk dm nqj bqrb Arck Axr jHwH AlHjk ntn lk nhlH wHjH Oljk dmjm׃ s
19.11 wkj-jHjH Ajx xnA lrOHw wArb lw wqm Oljw wHkHw npx wmt wns Al-Aht HOrjm HAl׃
19.12 wxlhw zqnj Ojrw wlqhw Atw mxm wntnw Atw bjd gAl Hdm wmt׃
19.13 lA-thws Ojnk Oljw wbOrt dm-Hnqj mjxrAl wTwb lk׃ s
19.14 lA tsjg gbwl rOk Axr gblw rAxnjm bnhltk Axr tnhl bArc Axr jHwH AlHjk ntn lk lrxtH׃ s
19.15 lA-jqwm Od Ahd bAjx lkl-Own wlkl-hTAt bkl-hTA Axr jhTA Ol-pj xnj Odjm Aw Ol-pj xlxH-Odjm jqwm dbr׃
19.16 kj-jqwm Od-hms bAjx lOnwt bw srH׃
19.17 wOmdw xnj-HAnxjm Axr-lHm Hrjb lpnj jHwH lpnj HkHnjm wHxpTjm Axr jHjw bjmjm HHm׃
19.18 wdrxw HxpTjm HjTb wHnH Od-xqr HOd xqr OnH bAhjw׃
19.19 wOxjtm lw kAxr zmm lOxwt lAhjw wbOrt HrO mqrbk׃
19.20 wHnxArjm jxmOw wjrAw wlA-jspw lOxwt Owd kdbr HrO HzH bqrbk׃
19.21 wlA thws Ojnk npx bnpx Ojn bOjn xn bxn jd bjd rgl brgl׃ s
19.1 Cum disperderit Dominus Deus tuus gentes, quarum ti bi traditurus est terram, et possederis eam habitaverisque in urbibus eius et in aedibus,
19.2 tres civitates separabis tibi in medio terrae, quam Dominus Deus tuus dabit tibi in possessionem
19.3 sternens diligenter viam; et in tres aequaliter partes totam terrae tuae provinciam divides, ut habeat e vicino, qui propter homicidium profugus est, quo possit evadere.
19.4 Haec erit lex homicidae fugientis, cuius vita servanda est: qui percusserit proximum suum nesciens et qui heri et nudiustertius nullum contra eum habuisse odium comprobatur,
19.5 sed abiisse cum eo simpliciter in silvam ad ligna caedenda, et in succisione lignorum securis fugerit manu, ferrumque lapsum de manubrio amicum eius percusserit et occiderit, hic ad unam supradictarum urbium confugiet et vivet;
19.6 ne forsitan ultor sanguinis cordis calore stimulatus persequatur et apprehendat eum, si longior via fuerit, et percutiat eum, et moriatur, qui non est reus mortis, quia nullum contra eum, qui occisus est, odium prius habuisse monstratur.
19.7 Idcirco praecipio tibi, ut tres civitates aequalis inter se spatii dividas.
19.8 Cum autem dilataverit Dominus Deus tuus terminos tuos, sicut iuravit patribus tuis, et dederit tibi cunctam terram, quam eis pollicitus est
19.9 — si tamen custodieris omne mandatum hoc et feceris, quae hodie praecipio tibi, ut diligas Dominum Deum tuum et ambules in viis eius omni tempore — addes tibi tres alias civitates et supradictarum trium urbium numerum duplicabis,
19.10 ut non effundatur sanguis innoxius in medio terrae, quam Dominus Deus tuus dabit tibi possidendam, nec sis sanguinis reus.
19.11 Si quis autem odio habens proximum suum insidiatus fuerit vitae eius surgensque percusserit illum, et mortuus fuerit, fugeritque ad unam de supradictis urbibus,
19.12 mittent seniores civitatis eius et arripient eum de loco effugii tradentque in manu ultoris sanguinis, et morietur:
19.13 non misereberis eius et auferes innoxium sanguinem de Israel, ut bene sit tibi.
19.14 Non transferes terminos proximi tui, quos fixerunt priores in possessione tua, quam acceperis in terra, quam Dominus Deus tuus dabit tibi possidendam.
19.15 Non stabit testis unus contra aliquem, quidquid illius peccatum vel facinus fuerit; sed in ore duorum aut trium testium stabit omne verbum.
19.16 Si steterit testis mendax contra hominem accusans eum praevaricationis,
19.17 stabunt ambo, quorum causa est, ante Dominum in conspectu sacerdotum et iudicum, qui fuerint in diebus illis.
19.18 Cumque diligentissime perscrutantes iudices invenerint falsum testem dixisse contra fratrem suum mendacium,
19.19 reddent ei, sicut fratri suo facere cogitavit, et auferes malum de medio tui,
19.20 ut audientes ceteri timorem habeant et nequaquam ultra talia audeant facere in medio tui.
19.21 Non misereberis eius, sed animam pro anima, oculum pro oculo, dentem pro dente, manum pro manu, pedem pro pede exiges.
20.1 Wenn du wider deinen Feind in den Krieg ziehst und Rosse und Wagen siehst, ein Volk, das größer ist als du, so fürchte dich nicht vor ihnen; denn der HERR, dein Gott, der dich aus Ägypten heraufgeführt hat, ist mit dir.
20.2 Wenn es nun zur Schlacht kommen soll, so trete der Priester herzu und rede mit dem Volk und sage zu ihm: Israel, höre zu:
20.3 Ihr zieht heute in den Kampf wider eure Feinde; euer Herz verzage nicht! Fürchtet euch nicht und erschrecket nicht und lasset euch nicht vor ihnen grauen!
20.4 Denn der HERR, euer Gott, geht mit euch, daß er für euch mit euren Feinden streite, um euch zu helfen.
20.5 Auch die Amtleute sollen mit dem Volke reden und sagen: Wer ein neues Haus gebaut und es noch nicht eingeweiht hat, der gehe hin und kehre in sein Haus zurück, damit er nicht im Kriege umkomme und ein anderer es einweihe.
20.6 Wer einen Weinberg gepflanzt und ihn noch nie abgelesen hat, der gehe und kehre wieder in sein Haus zurück, daß er nicht im Krieg umkomme und ein anderer die erste Lese halte!
20.7 Wer sich mit einem Weibe verlobt und sie noch nicht heimgeführt hat, der gehe hin und kehre wieder in sein Haus zurück, daß er nicht im Krieg umkomme und ein anderer sie heimführe.
20.8 Und die Amtleute sollen weiter mit dem Volke reden und sagen: Wer sich fürchtet und ein verzagtes Herz hat, der gehe hin und kehre wieder in sein Haus zurück, damit er nicht auch das Herz seiner Brüder so verzagt mache, wie sein Herz ist!
20.9 Und wenn die Amtleute aufgehört haben, zu dem Volke zu reden, so sollen sie Hauptleute an die Spitze des Volkes stellen.
20.10 Wenn du vor eine Stadt ziehst, sie zu bekriegen, so sollst du ihr Frieden anbieten.
20.11 Antwortet sie dir friedlich und tut sie dir auf, so soll alles Volk, das darin gefunden wird, dir fronpflichtig und dienstbar sein.
20.12 Will sie aber nicht friedlich mit dir unterhandeln, sondern mit dir Krieg führen, so belagere sie. 20.13 Und wenn der HERR, dein Gott, sie dir in die Hand gibt, so sollst du alles, was darin männlich ist, mit der Schärfe des Schwertes schlagen;
20.14 aber die Weiber und Kinder und das Vieh und alles, was in der Stadt ist, und allen Raub sollst du dir zur Beute nehmen und sollst essen von der Beute deiner Feinde, die der HERR, dein Gott, dir gegeben hat.
20.15 Also sollst du allen Städten tun, die sehr ferne von dir liegen, und nicht zu den Städten dieser Völker hier gehören.
20.16 Aber in den Städten dieser Völker, die der HERR, dein Gott, dir zum Erbe geben wird, sollst du nichts leben lassen, was Odem hat,
20.17 sondern du sollst an ihnen den Bann vollstrecken, nämlich an den Hetitern, Amoritern, Kanaanitern, Pheresitern, Hevitern und Jebusitern; wie der HERR, dein Gott, dir geboten hat,
20.18 daß sie euch nicht lehren alle ihre Greuel zu verüben, die sie mit ihren Göttern getan, und daß ihr euch nicht an dem HERRN, eurem Gott, versündiget.
20.19 Wenn du lange Zeit vor einer Stadt liegen mußt, wider die du streitest, um sie einzunehmen, so sollst du ihre Bäume nicht verderben, indem du die Axt daran legst; denn du kannst davon essen, darum sollst du sie nicht abhauen. Ist denn ein solcher Baum des Feldes ein Mensch, daß er von dir mit in die Belagerung einbezogen wird?
20.20 Was aber Bäume sind, von denen du weißt, daß man nicht davon ißt, so magst du dieselben verderben und umhauen und Bollwerke daraus bauen wider die Stadt, die mit dir kriegt, bis du sie überwältigt hast.
20.1 ἐὰν δὲ ἐξέλθῃς εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου καὶ ἴδῃς ἵππον καὶ ἀναβάτην καὶ λαὸν πλείονά σου οὐ φοβηθήσῃ ἀπ' αὐτῶν ὅτι κύριος ὁ θεός σου μετὰ σοῦ ὁ ἀναβιβάσας σε ἐκ γῆς αἰγύπτου
20.2 καὶ ἔσται ὅταν ἐγγίσῃς τῷ πολέμῳ καὶ προσεγγίσας ὁ ἱερεὺς λαλήσει τῷ λαῷ
20.3 καὶ ἐρεῖ πρὸς αὐτούς ἄκουε ισραηλ ὑμεῖς προσπορεύεσθε σήμερον εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν μὴ ἐκλυέσθω ἡ καρδία ὑμῶν μὴ φοβεῖσθε μηδὲ θραύεσθε μηδὲ ἐκκλίνητε ἀπὸ προσώπου αὐτῶν
20.4 ὅτι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ προπορευόμενος μεθ' ὑμῶν συνεκπολεμῆσαι ὑμῖν τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν διασῶσαι ὑμᾶς
20.5 καὶ λαλήσουσιν οἱ γραμματεῖς πρὸς τὸν λαὸν λέγοντες τίς ὁ ἄνθρωπος ὁ οἰκοδομήσας οἰκίαν καινὴν καὶ οὐκ ἐνεκαίνισεν αὐτήν πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ μὴ ἀποθάνῃ ἐν τῷ πολέμῳ καὶ ἄνθρωπος ἕτερος ἐγκαινιεῖ αὐτήν
20.6 καὶ τίς ὁ ἄνθρωπος ὅστις ἐφύτευσεν ἀμπελῶνα καὶ οὐκ εὐφράνθη ἐξ αὐτοῦ πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ μὴ ἀποθάνῃ ἐν τῷ πολέμῳ καὶ ἄνθρωπος ἕτερος εὐφρανθήσεται ἐξ αὐτοῦ
20.7 καὶ τίς ὁ ἄνθρωπος ὅστις μεμνήστευται γυναῖκα καὶ οὐκ ἔλαβεν αὐτήν πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ μὴ ἀποθάνῃ ἐν τῷ πολέμῳ καὶ ἄνθρωπος ἕτερος λήμψεται αὐτήν
20.8 καὶ προσθήσουσιν οἱ γραμματεῖς λαλῆσαι πρὸς τὸν λαὸν καὶ ἐροῦσιν τίς ὁ ἄνθρωπος ὁ φοβούμενος καὶ δειλὸς τῇ καρδίᾳ πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ ἵνα μὴ δειλιάνῃ τὴν καρδίαν τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ὥσπερ ἡ αὐτοῦ
20.9 καὶ ἔσται ὅταν παύσωνται οἱ γραμματεῖς λαλοῦντες πρὸς τὸν λαόν καὶ καταστήσουσιν ἄρχοντας τῆς στρατιᾶς προηγουμένους τοῦ λαοῦ
20.10 ἐὰν δὲ προσέλθῃς πρὸς πόλιν ἐκπολεμῆσαι αὐτήν καὶ ἐκκαλέσῃ αὐτοὺς μετ' εἰρήνης
20.11 ἐὰν μὲν εἰρηνικὰ ἀποκριθῶσίν σοι καὶ ἀνοίξωσίν σοι ἔσται πᾶς ὁ λαὸς οἱ εὑρεθέντες ἐν αὐτῇ ἔσονταί σοι φορολόγητοι καὶ ὑπήκοοί σου
20.12 ἐὰν δὲ μὴ ὑπακούσωσίν σοι καὶ ποιήσωσιν πρὸς σὲ πόλεμον περικαθιεῖς αὐτήν 20.13 καὶ παραδώσει αὐτὴν κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου καὶ πατάξεις πᾶν ἀρσενικὸν αὐτῆς ἐν φόνῳ μαχαίρας
20.14 πλὴν τῶν γυναικῶν καὶ τῆς ἀποσκευῆς καὶ πάντα τὰ κτήνη καὶ πάντα ὅσα ἂν ὑπάρχῃ ἐν τῇ πόλει καὶ πᾶσαν τὴν ἀπαρτίαν προνομεύσεις σεαυτῷ καὶ φάγῃ πᾶσαν τὴν προνομὴν τῶν ἐχθρῶν σου ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι
20.15 οὕτως ποιήσεις πάσας τὰς πόλεις τὰς μακρὰν οὔσας ἀπὸ σοῦ σφόδρα αἳ οὐχὶ ἐκ τῶν πόλεων τῶν ἐθνῶν τούτων ἰδοὺ δὲ ἀπὸ τῶν πόλεων τῶν ἐθνῶν τούτων ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κληρονομεῖν τὴν γῆν αὐτῶν οὐ ζωγρήσετε ἀπ' αὐτῶν πᾶν ἐμπνέον
20.16 ἰδοὺ δὲ ἀπὸ τῶν πόλεων τῶν ἐθνῶν τούτων ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κληρονομεῖν τὴν γῆν αὐτῶν οὐ ζωγρήσετε ἀπ' αὐτῶν πᾶν ἐμπνέον
20.17 ἀλλ' ἢ ἀναθέματι ἀναθεματιεῖτε αὐτούς τὸν χετταῖον καὶ αμορραῖον καὶ χαναναῖον καὶ φερεζαῖον καὶ ευαῖον καὶ ιεβουσαῖον καὶ γεργεσαῖον ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
20.18 ἵνα μὴ διδάξωσιν ὑμᾶς ποιεῖν πάντα τὰ βδελύγματα αὐτῶν ὅσα ἐποίησαν τοῖς θεοῖς αὐτῶν καὶ ἁμαρτήσεσθε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν
20.19 ἐὰν δὲ περικαθίσῃς περὶ πόλιν ἡμέρας πλείους ἐκπολεμῆσαι αὐτὴν εἰς κατάλημψιν αὐτῆς οὐχὶ ἐξολεθρεύσεις τὰ δένδρα αὐτῆς ἐπιβαλεῖν ἐπ' αὐτὰ σίδηρον ἀλλ' ἢ ἀπ' αὐτοῦ φάγῃ αὐτὸ δὲ οὐκ ἐκκόψεις μὴ ἄνθρωπος τὸ ξύλον τὸ ἐν τῷ ἀγρῷ εἰσελθεῖν ἀπὸ προσώπου σου εἰς τὸν χάρακα
20.20 ἀλλὰ ξύλον ὃ ἐπίστασαι ὅτι οὐ καρπόβρωτόν ἐστιν τοῦτο ἐξολεθρεύσεις καὶ ἐκκόψεις καὶ οἰκοδομήσεις χαράκωσιν ἐπὶ τὴν πόλιν ἥτις ποιεῖ πρὸς σὲ τὸν πόλεμον ἕως ἂν παραδοθῇ
20.1 ean de exelthehs eis polemon epi toys echthroys soy kai idehs ippon kai anabatehn kai laon pleiona soy oy phobehthehseh ap' aytohn oti kyrios o theos soy meta soy o anabibasas se ek gehs aigyptoy
20.2 kai estai otan eggisehs toh polemoh kai proseggisas o iereys lalehsei toh laoh
20.3 kai erei pros aytoys akoye israehl ymeis prosporeyesthe sehmeron eis polemon epi toys echthroys ymohn meh eklyesthoh eh kardia ymohn meh phobeisthe mehde thrayesthe mehde ekklinehte apo prosohpoy aytohn
20.4 oti kyrios o theos ymohn o proporeyomenos meth' ymohn synekpolemehsai ymin toys echthroys ymohn diasohsai ymas
20.5 kai lalehsoysin oi grammateis pros ton laon legontes tis o anthrohpos o oikodomehsas oikian kainehn kai oyk enekainisen aytehn poreyesthoh kai apostraphehtoh eis tehn oikian aytoy meh apothaneh en toh polemoh kai anthrohpos eteros egkainiei aytehn
20.6 kai tis o anthrohpos ostis ephyteysen ampelohna kai oyk eyphrantheh ex aytoy poreyesthoh kai apostraphehtoh eis tehn oikian aytoy meh apothaneh en toh polemoh kai anthrohpos eteros eyphranthehsetai ex aytoy
20.7 kai tis o anthrohpos ostis memnehsteytai gynaika kai oyk elaben aytehn poreyesthoh kai apostraphehtoh eis tehn oikian aytoy meh apothaneh en toh polemoh kai anthrohpos eteros lehmpsetai aytehn
20.8 kai prosthehsoysin oi grammateis lalehsai pros ton laon kai eroysin tis o anthrohpos o phoboymenos kai deilos teh kardia poreyesthoh kai apostraphehtoh eis tehn oikian aytoy ina meh deilianeh tehn kardian toy adelphoy aytoy ohsper eh aytoy
20.9 kai estai otan paysohntai oi grammateis laloyntes pros ton laon kai katastehsoysin archontas tehs stratias proehgoymenoys toy laoy
20.10 ean de proselthehs pros polin ekpolemehsai aytehn kai ekkaleseh aytoys met' eirehnehs
20.11 ean men eirehnika apokrithohsin soi kai anoixohsin soi estai pas o laos oi eyrethentes en ayteh esontai soi phorologehtoi kai ypehkooi soy
20.12 ean de meh ypakoysohsin soi kai poiehsohsin pros se polemon perikathieis aytehn 20.13 kai paradohsei aytehn kyrios o theos soy eis tas cheiras soy kai pataxeis pan arsenikon aytehs en phonoh machairas
20.14 plehn tohn gynaikohn kai tehs aposkeyehs kai panta ta ktehneh kai panta osa an yparcheh en teh polei kai pasan tehn apartian pronomeyseis seaytoh kai phageh pasan tehn pronomehn tohn echthrohn soy ohn kyrios o theos soy didohsin soi
20.15 oytohs poiehseis pasas tas poleis tas makran oysas apo soy sphodra ai oychi ek tohn poleohn tohn ethnohn toytohn idoy de apo tohn poleohn tohn ethnohn toytohn ohn kyrios o theos soy didohsin soi klehronomein tehn gehn aytohn oy zohgrehsete ap' aytohn pan empneon
20.16 idoy de apo tohn poleohn tohn ethnohn toytohn ohn kyrios o theos soy didohsin soi klehronomein tehn gehn aytohn oy zohgrehsete ap' aytohn pan empneon
20.17 all' eh anathemati anathematieite aytoys ton chettaion kai amorraion kai chananaion kai pherezaion kai eyaion kai ieboysaion kai gergesaion on tropon eneteilato soi kyrios o theos soy
20.18 ina meh didaxohsin ymas poiein panta ta bdelygmata aytohn osa epoiehsan tois theois aytohn kai amartehsesthe enantion kyrioy toy theoy ymohn
20.19 ean de perikathisehs peri polin ehmeras pleioys ekpolemehsai aytehn eis katalehmpsin aytehs oychi exolethreyseis ta dendra aytehs epibalein ep' ayta sidehron all' eh ap' aytoy phageh ayto de oyk ekkopseis meh anthrohpos to xylon to en toh agroh eiselthein apo prosohpoy soy eis ton charaka
20.20 alla xylon o epistasai oti oy karpobrohton estin toyto exolethreyseis kai ekkopseis kai oikodomehseis charakohsin epi tehn polin ehtis poiei pros se ton polemon eohs an paradotheh
20.1 כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
20.2 וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל־הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל־הָעָם׃
20.3 וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיֹּום לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם אַל־יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּחְפְּזוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם׃
20.4 כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם־אֹיְבֵיכֶם לְהֹושִׁיעַ אֶתְכֶם׃
20.5 וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל־הָעָם לֵאמֹר מִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת־חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכֹו יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתֹו פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ׃
20.6 וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר־נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלֹו יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתֹו פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ׃
20.7 וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר־אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתֹו פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה׃
20.8 וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וְאָמְרוּ מִי־הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתֹו וְלֹא יִמַּס אֶת־לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבֹו׃
20.9 וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאֹות בְּרֹאשׁ הָעָם׃ ס
20.10 כִּי־תִקְרַב אֶל־עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלֹום׃
20.11 וְהָיָה אִם־שָׁלֹום תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל־הָעָם הַנִּמְצָא־בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ׃
20.12 וְאִם־לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ׃ 20.13 וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת־כָּל־זְכוּרָהּ לְפִי־חָרֶב׃
20.14 רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל־שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת־שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ׃
20.15 כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל־הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־מֵעָרֵי הַגֹּויִם־הָאֵלֶּה הֵנָּה׃
20.16 רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה׃
20.17 כִּי־הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
20.18 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשֹׂות כְּכֹל תֹּועֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ס
20.19 כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתֹו לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצֹור׃
20.20 רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתֹו תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצֹור עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ׃ פ
20.1 kij-teceA lamilhaamaaH Oal-Aojbaejkaa wraaAijtaa sws waaraekaeb Oam rab mimkaa loA tijraaA meHaem kij-jHwaaH AaeloHaejkaa Oimaak HamaOalkaa meAaeraec micraajim׃
20.2 wHaajaaH kqaaraabkaem Aael-HamilhaamaaH wnigaxx HakoHen wdibaer Aael-HaaOaam׃
20.3 wAaamar AaleHaem xxmaO jixraaAel Aataem qrebijm Hajowm lamilhaamaaH Oal-Aojbejkaem Aal-jerak lbabkaem Aal-tijrAw wAal-tahpzw wAal-taOarcw mipnejHaem׃
20.4 kij jHwaaH AaeloHejkaem HaHolek Oimaakaem lHilaahem laakaem Oim-Aojbejkaem lHowxxijOa Aaetkaem׃
20.5 wdibrw HaxxoTrijm Aael-HaaOaam leAmor mij-HaaAijxx Aaxxaer baanaaH bajit-haadaaxx wloA hanaakow jelek wjaaxxob lbejtow paen-jaamwt bamilhaamaaH wAijxx Aaher jahnkaenw׃
20.6 wmij-HaaAijxx Aaxxaer-naaTaO kaeraem wloA hillow jelek wjaaxxob lbejtow paen-jaamwt bamilhaamaaH wAijxx Aaher jhallaenw׃
20.7 wmij-HaaAijxx Aaxxaer-Aerax AixxaaH wloA lqaahaaH jelek wjaaxxob lbejtow paen-jaamwt bamilhaamaaH wAijxx Aaher jiqaahaenaaH׃
20.8 wjaaspw HaxxoTrijm ldaber Aael-HaaOaam wAaamrw mij-HaaAijxx HajaareA wrak Halebaab jelek wjaaxxob lbejtow wloA jimas Aaet-lbab Aaehaajw kilbaabow׃
20.9 wHaajaaH kkalot HaxxoTrijm ldaber Aael-HaaOaam wpaaqdw xaarej cbaaAowt broAxx HaaOaam׃ s
20.10 kij-tiqrab Aael-Oijr lHilaahem OaalaejHaa wqaaraaAtaa AelaejHaa lxxaalowm׃
20.11 wHaajaaH Aim-xxaalowm taOankaa wpaathaaH laak wHaajaaH kaal-HaaOaam HanimcaaA-baaH jiHjw lkaa laamas waOabaadwkaa׃
20.12 wAim-loA taxxlijm Oimaak wOaaxtaaH Oimkaa milhaamaaH wcartaa OaalaejHaa׃ 20.13 wntaanaaH jHwaaH AaeloHaejkaa bjaadaekaa wHikijtaa Aaet-kaal-zkwraaH lpij-haaraeb׃
20.14 raq Hanaaxxijm wHaTap wHabHemaaH wkol Aaxxaer jiHjaeH baaOijr kaal-xxlaalaaH taaboz laak wAaakaltaa Aaet-xxlal Aojbaejkaa Aaxxaer naatan jHwaaH AaeloHaejkaa laak׃
20.15 ken taOaxaeH lkaal-HaeOaarijm Haarhoqot mimkaa mAod Aaxxaer loA-meOaarej Hagowjim-HaaAelaeH HenaaH׃
20.16 raq meOaarej HaaOamijm HaaAelaeH Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH loA thajaeH kaal-nxxaamaaH׃
20.17 kij-Haharem taharijmem Hahitij wHaaAaemorij HaknaOanij wHaprizij Hahiwij wHajbwsij kaAaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
20.18 lmaOan Aaxxaer loA-jlamdw Aaetkaem laOaxowt kkol towOabotaam Aaxxaer Oaaxw leAloHejHaem wahaTaaAtaem lajHwaaH AaeloHejkaem׃ s
20.19 kij-taacwr Aael-Oijr jaamijm rabijm lHilaahem OaalaejHaa ltaapxaaH loA-taxxhijt Aaet-OecaaH lindoha Oaalaajw garzaen kij mimaenw toAkel wAotow loA tikrot kij HaaAaadaam Oec HaxaadaeH laaboA mipaanaejkaa bamaacowr׃
20.20 raq Oec Aaxxaer-tedaO kij-loA-Oec maAakaal HwA Aotow taxxhijt wkaaraataa wbaanijtaa maacowr Oal-HaaOijr Aaxxaer-HiwA OoxaaH Oimkaa milhaamaaH Oad ridtaaH׃ p
20.1 כי־תצא למלחמה על־איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי־יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃
20.2 והיה כקרבכם אל־המלחמה ונגש הכהן ודבר אל־העם׃
20.3 ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על־איביכם אל־ירך לבבכם אל־תיראו ואל־תחפזו ואל־תערצו מפניהם׃
20.4 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם־איביכם להושיע אתכם׃
20.5 ודברו השטרים אל־העם לאמר מי־האיש אשר בנה בית־חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃
20.6 ומי־האיש אשר־נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃
20.7 ומי־האיש אשר־ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃
20.8 ויספו השטרים לדבר אל־העם ואמרו מי־האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את־לבב אחיו כלבבו׃
20.9 והיה ככלת השטרים לדבר אל־העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׃ ס
20.10 כי־תקרב אל־עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃
20.11 והיה אם־שלום תענך ופתחה לך והיה כל־העם הנמצא־בה יהיו לך למס ועבדוך׃
20.12 ואם־לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃ 20.13 ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את־כל־זכורה לפי־חרב׃
20.14 רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל־שללה תבז לך ואכלת את־שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃
20.15 כן תעשה לכל־הערים הרחקת ממך מאד אשר לא־מערי הגוים־האלה הנה׃
20.16 רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל־נשמה׃
20.17 כי־החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך׃
20.18 למען אשר לא־ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃ ס
20.19 כי־תצור אל־עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא־תשחית את־עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃
20.20 רק עץ אשר־תדע כי־לא־עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על־העיר אשר־הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃ פ
20.1 kj-tcA lmlhmH Ol-Ajbjk wrAjt sws wrkb Om rb mmk lA tjrA mHm kj-jHwH AlHjk Omk HmOlk mArc mcrjm׃
20.2 wHjH kqrbkm Al-HmlhmH wngx HkHn wdbr Al-HOm׃
20.3 wAmr AlHm xmO jxrAl Atm qrbjm Hjwm lmlhmH Ol-Ajbjkm Al-jrk lbbkm Al-tjrAw wAl-thpzw wAl-tOrcw mpnjHm׃
20.4 kj jHwH AlHjkm HHlk Omkm lHlhm lkm Om-Ajbjkm lHwxjO Atkm׃
20.5 wdbrw HxTrjm Al-HOm lAmr mj-HAjx Axr bnH bjt-hdx wlA hnkw jlk wjxb lbjtw pn-jmwt bmlhmH wAjx Ahr jhnknw׃
20.6 wmj-HAjx Axr-nTO krm wlA hllw jlk wjxb lbjtw pn-jmwt bmlhmH wAjx Ahr jhllnw׃
20.7 wmj-HAjx Axr-Arx AxH wlA lqhH jlk wjxb lbjtw pn-jmwt bmlhmH wAjx Ahr jqhnH׃
20.8 wjspw HxTrjm ldbr Al-HOm wAmrw mj-HAjx HjrA wrk Hlbb jlk wjxb lbjtw wlA jms At-lbb Ahjw klbbw׃
20.9 wHjH kklt HxTrjm ldbr Al-HOm wpqdw xrj cbAwt brAx HOm׃ s
20.10 kj-tqrb Al-Ojr lHlhm OljH wqrAt AljH lxlwm׃
20.11 wHjH Am-xlwm tOnk wpthH lk wHjH kl-HOm HnmcA-bH jHjw lk lms wObdwk׃
20.12 wAm-lA txljm Omk wOxtH Omk mlhmH wcrt OljH׃ 20.13 wntnH jHwH AlHjk bjdk wHkjt At-kl-zkwrH lpj-hrb׃
20.14 rq Hnxjm wHTp wHbHmH wkl Axr jHjH bOjr kl-xllH tbz lk wAklt At-xll Ajbjk Axr ntn jHwH AlHjk lk׃
20.15 kn tOxH lkl-HOrjm Hrhqt mmk mAd Axr lA-mOrj Hgwjm-HAlH HnH׃
20.16 rq mOrj HOmjm HAlH Axr jHwH AlHjk ntn lk nhlH lA thjH kl-nxmH׃
20.17 kj-Hhrm thrjmm Hhtj wHAmrj HknOnj wHprzj Hhwj wHjbwsj kAxr cwk jHwH AlHjk׃
20.18 lmOn Axr lA-jlmdw Atkm lOxwt kkl twObtm Axr Oxw lAlHjHm whTAtm ljHwH AlHjkm׃ s
20.19 kj-tcwr Al-Ojr jmjm rbjm lHlhm OljH ltpxH lA-txhjt At-OcH lndh Oljw grzn kj mmnw tAkl wAtw lA tkrt kj HAdm Oc HxdH lbA mpnjk bmcwr׃
20.20 rq Oc Axr-tdO kj-lA-Oc mAkl HwA Atw txhjt wkrt wbnjt mcwr Ol-HOjr Axr-HwA OxH Omk mlhmH Od rdtH׃ p
20.1 Si exieris ad bellum contra hostes tuos et videris equita tus et currus et maiorem, quam tu habes, adversarii exercitus multitudinem, non timebis eos, quia Dominus Deus tuus tecum est, qui eduxit te de terra Aegypti.
20.2 Appropinquante autem iam proelio, stabit sacerdos ante aciem et sic loquetur ad populum:
20.3 “Audi, Israel: Vos hodie contra inimicos vestros pugnam committitis; non pertimescat cor vestrum, nolite metuere, nolite cedere nec formidetis eos,
20.4 quia Dominus Deus vester incedit vobiscum et pro vobis contra adversarios vestros dimicabit, ut eruat vos de periculo”.
20.5 Praefecti quoque per singulas turmas, audiente exercitu, proclamabunt: “Quis est homo, qui aedificavit domum novam et non dedicavit eam? Vadat et revertatur in domum suam, ne forte moriatur in bello, et alius dedicet illam.
20.6 Quis est homo, qui plantavit vineam et necdum vindemiavit eam? Vadat et revertatur in domum suam, ne forte moriatur in bello, et alius homo vindemiet illam.
20.7 Quis est homo, qui despondit uxorem et non accepit eam? Vadat et revertatur in domum suam, ne forte moriatur in bello, et alius homo accipiat eam”.
20.8 His dictis, addent reliqua et loquentur ad populum: “Quis est homo formidulosus et corde pavido? Vadat et revertatur in domum suam, ne pavere faciat corda fratrum suorum, sicut ipse timore perterritus est”.
20.9 Cumque praefecti finem loquendi ad populum fecerint, constituantur duces exercitus in capite populi.
20.10 Si quando accesseris ad expugnandam civitatem, offeres ei primum pacem;
20.11 si receperit et aperuerit tibi portas, cunctus populus, qui in ea est, serviet tibi sub tributo.
20.12 Sin autem foedus inire noluerit et coeperit contra te bellum, oppugnabis eam. 20.13 Cumque tradiderit Dominus Deus tuus illam in manu tua, percuties omne, quod in ea generis masculini est, in ore gladii
20.14 absque mulieribus et infantibus, iumentis et ceteris, quae in civitate sunt. Omnem praedam hanc diripies tibi et comedes de spoliis hostium tuorum, quae Dominus Deus tuus dederit tibi.
20.15 Sic facies cunctis civitatibus, quae a te procul valde sunt et non sunt de gentium istarum urbibus, quas in possessionem accepturus es.
20.16 De his autem civitatibus, quae dabuntur tibi, nullum omnino permittes vivere,
20.17 sed interficies in ore gladii, Hetthaeum videlicet et Amorraeum et Chananaeum, Pherezaeum et Hevaeum et Iebusaeum, sicut praecepit tibi Dominus Deus tuus,
20.18 ne forte doceant vos facere cunctas abominationes, quas ipsi operati sunt diis suis, et peccetis in Dominum Deum vestrum.
20.19 Quando obsederis civitatem multo tempore et munitionibus circumdederis, ut expugnes eam, non immittes securim in arbores eius, de quibus vesci potes, nec succidas eas. Numquid homo est arbor campi, ut eam obsideas?
20.20 Si qua autem ligna non sunt pomifera, succide illa et exstrue machinas, donec capias civitatem, quae contra te dimicat.
21.1 Wenn man einen Erschlagenen findet im Lande, das dir der HERR, dein Gott, gibt, um es einzunehmen, und er im Felde liegt, und man nicht weiß, wer ihn erschlagen hat,
21.2 so sollen deine Ältesten und deine Richter hinausgehen und die Entfernungen messen von dem Erschlagenen bis zu den Städten, die ringsum liegen.
21.3 Und welche Stadt zunächst bei dem Erschlagenen sein wird, derselben Stadt Älteste sollen eine junge Kuh von den Rindern nehmen, mit der man noch nicht gearbeitet und die noch an keinem Joch gezogen hat.
21.4 Und die Ältesten jener Stadt sollen die Kuh hinabführen in das Tal eines immerfließenden Baches, wo man weder gearbeitet noch gesät hat, und sollen daselbst der Kuh bei dem Bach das Genick brechen.
21.5 Dann sollen herzutreten die Priester, die Kinder Levi, denn der HERR, dein Gott, hat sie erwählt, daß sie ihm dienen und in dem Namen des HERRN segnen; und nach ihrem Munde sollen alle Händel und Schlägereien geschlichtet werden
21.6 auch alle Ältesten dieser Stadt, welche zunächst bei dem Erschlagenen liegt, und sie sollen ihre Hände waschen über der jungen Kuh, der bei dem Bache das Genick gebrochen worden ist,
21.7 und sollen anheben und sagen: Unsre Hände haben dieses Blut nicht vergossen, auch haben es unsre Augen nicht gesehen.
21.8 Vergib deinem Volk Israel, welches du, o HERR, erlöst hast, und lege kein unschuldiges Blut auf das Gewissen deines Volkes Israel! So wird das Blut für sie gesühnt sein.
21.9 Also sollst du dich reinigen von unschuldig vergossenem Blut; damit wirst du tun, was recht ist in den Augen des HERRN.
21.10 Wenn du wider deine Feinde in den Krieg ziehst, und der HERR, dein Gott, sie in deine Hand gibt, daß du unter ihnen Gefangene machst,
21.11 und du unter den Gefangenen ein schönes Weib siehst und dich in sie verliebst und sie zum Weibe nimmst,
21.12 so führe sie in dein Haus und laß sie ihr Haupt scheren und sich die Nägel schneiden
21.13 und die Kleider ihrer Gefangenschaft ablegen, und laß sie in deinem Hause wohnen und ihren Vater und ihre Mutter einen Monat lang beweinen; darnach komme zu ihr und nimm sie zur Ehe, daß sie dein Weib sei.
21.14 Wenn du aber nicht Lust zu ihr hast, so sollst du sie freilassen, nach ihrem Belieben, und sie nicht um Geld verkaufen, sie auch nicht als Sklavin behandeln, da du sie geschwächt hast.
21.15 Wenn jemand zwei Frauen hat, eine, die er liebt, und eine, die er haßt, und sie ihm Söhne gebären, beide, die Geliebte und die Gehaßte, und wenn der Erstgeborene von der Gehaßten ist, so kann er,
21.16 wenn nun die Zeit kommt, daß er seinen Kindern seinen Besitz als Erbe austeilen soll, nicht den Sohn der Geliebten zum Erstgeborenen machen mit Übergehung des erstgeborenen Sohnes der Gehaßten;
21.17 sondern er soll den Sohn der Gehaßten als den erstgeborenen Sohn anerkennen, daß er ihm von allem, was vorhanden ist, zwei Teile gebe; denn dieser ist der Erstling seiner Kraft, und das Recht der Erstgeburt gehört ihm.
21.18 Wenn jemand einen widerspenstigen und störrischen Sohn hat, welcher der Stimme seines Vaters und seiner Mutter nicht gehorcht und ihnen auch nicht folgen will, wenn sie ihn züchtigen,
21.19 so sollen sein Vater und seine Mutter ihn nehmen und zu den Ältesten seiner Stadt führen und zu dem Tor desselben Orts,
21.20 und sollen zu den Ältesten der Stadt sagen: Dieser unser Sohn ist störrisch und widerspenstig und gehorcht unserer Stimme nicht, er ist ein Schlemmer und ein Säufer.
21.21 Dann sollen ihn alle Leute jener Stadt steinigen, daß er sterbe. Also sollst du das Böse aus deiner Mitte wegschaffen, daß ganz Israel es höre und sich fürchte.
21.22 Hat jemand eine Sünde an sich, die ein Todesurteil nach sich zieht, und er wird getötet und an ein Holz gehängt,
21.23 so soll sein Leichnam nicht über Nacht an dem Holze bleiben, sondern du sollst ihn an demselben Tage begraben. Denn ein Gehängter ist von Gott verflucht, und du sollst dein Land nicht verunreinigen, das der HERR, dein Gott, dir zum Erbe gibt.
21.1 ἐὰν δὲ εὑρεθῇ τραυματίας ἐν τῇ γῇ ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κληρονομῆσαι πεπτωκὼς ἐν τῷ πεδίῳ καὶ οὐκ οἴδασιν τὸν πατάξαντα
21.2 ἐξελεύσεται ἡ γερουσία σου καὶ οἱ κριταί σου καὶ ἐκμετρήσουσιν ἐπὶ τὰς πόλεις τὰς κύκλῳ τοῦ τραυματίου
21.3 καὶ ἔσται ἡ πόλις ἡ ἐγγίζουσα τῷ τραυματίᾳ καὶ λήμψεται ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης δάμαλιν ἐκ βοῶν ἥτις οὐκ εἴργασται καὶ ἥτις οὐχ εἵλκυσεν ζυγόν
21.4 καὶ καταβιβάσουσιν ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης τὴν δάμαλιν εἰς φάραγγα τραχεῖαν ἥτις οὐκ εἴργασται οὐδὲ σπείρεται καὶ νευροκοπήσουσιν τὴν δάμαλιν ἐν τῇ φάραγγι
21.5 καὶ προσελεύσονται οἱ ἱερεῖς οἱ λευῖται ὅτι αὐτοὺς ἐπέλεξεν κύριος ὁ θεός σου παρεστηκέναι αὐτῷ καὶ εὐλογεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τῷ στόματι αὐτῶν ἔσται πᾶσα ἀντιλογία καὶ πᾶσα ἁφή
21.6 καὶ πᾶσα ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης οἱ ἐγγίζοντες τῷ τραυματίᾳ νίψονται τὰς χεῖρας ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τῆς δαμάλεως τῆς νενευροκοπημένης ἐν τῇ φάραγγι
21.7 καὶ ἀποκριθέντες ἐροῦσιν αἱ χεῖρες ἡμῶν οὐκ ἐξέχεαν τὸ αἷμα τοῦτο καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ ἡμῶν οὐχ ἑωράκασιν
21.8 ἵλεως γενοῦ τῷ λαῷ σου ισραηλ οὓς ἐλυτρώσω κύριε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἵνα μὴ γένηται αἷμα ἀναίτιον ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ καὶ ἐξιλασθήσεται αὐτοῖς τὸ αἷμα
21.9 σὺ δὲ ἐξαρεῖς τὸ αἷμα τὸ ἀναίτιον ἐξ ὑμῶν αὐτῶν ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου
21.10 ἐὰν δὲ ἐξελθὼν εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου καὶ παραδῷ σοι κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου καὶ προνομεύσεις τὴν προνομὴν αὐτῶν
21.11 καὶ ἴδῃς ἐν τῇ προνομῇ γυναῖκα καλὴν τῷ εἴδει καὶ ἐνθυμηθῇς αὐτῆς καὶ λάβῃς αὐτὴν σαυτῷ γυναῖκα
21.12 καὶ εἰσάξεις αὐτὴν ἔνδον εἰς τὴν οἰκίαν σου καὶ ξυρήσεις τὴν κεφαλὴν αὐτῆς καὶ περιονυχιεῖς αὐτὴν
21.13 καὶ περιελεῖς τὰ ἱμάτια τῆς αἰχμαλωσίας αὐτῆς ἀπ' αὐτῆς καὶ καθίεται ἐν τῇ οἰκίᾳ σου καὶ κλαύσεται τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα μηνὸς ἡμέρας καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσῃ πρὸς αὐτὴν καὶ συνοικισθήσῃ αὐτῇ καὶ ἔσται σου γυνή
21.14 καὶ ἔσται ἐὰν μὴ θέλῃς αὐτήν ἐξαποστελεῖς αὐτὴν ἐλευθέραν καὶ πράσει οὐ πραθήσεται ἀργυρίου οὐκ ἀθετήσεις αὐτήν διότι ἐταπείνωσας αὐτήν
21.15 ἐὰν δὲ γένωνται ἀνθρώπῳ δύο γυναῖκες μία αὐτῶν ἠγαπημένη καὶ μία αὐτῶν μισουμένη καὶ τέκωσιν αὐτῷ ἡ ἠγαπημένη καὶ ἡ μισουμένη καὶ γένηται υἱὸς πρωτότοκος τῆς μισουμένης
21.16 καὶ ἔσται ᾗ ἂν ἡμέρᾳ κατακληροδοτῇ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ οὐ δυνήσεται πρωτοτοκεῦσαι τῷ υἱῷ τῆς ἠγαπημένης ὑπεριδὼν τὸν υἱὸν τῆς μισουμένης τὸν πρωτότοκον
21.17 ἀλλὰ τὸν πρωτότοκον υἱὸν τῆς μισουμένης ἐπιγνώσεται δοῦναι αὐτῷ διπλᾶ ἀπὸ πάντων ὧν ἂν εὑρεθῇ αὐτῷ ὅτι οὗτός ἐστιν ἀρχὴ τέκνων αὐτοῦ καὶ τούτῳ καθήκει τὰ πρωτοτόκια
21.18 ἐὰν δέ τινι ᾖ υἱὸς ἀπειθὴς καὶ ἐρεθιστὴς οὐχ ὑπακούων φωνὴν πατρὸς καὶ φωνὴν μητρὸς καὶ παιδεύσωσιν αὐτὸν καὶ μὴ εἰσακούῃ αὐτῶν
21.19 καὶ συλλαβόντες αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ ἐξάξουσιν αὐτὸν ἐπὶ τὴν γερουσίαν τῆς πόλεως αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τὴν πύλην τοῦ τόπου αὐτοῦ
21.20 καὶ ἐροῦσιν τοῖς ἀνδράσιν τῆς πόλεως αὐτῶν ὁ υἱὸς ἡμῶν οὗτος ἀπειθεῖ καὶ ἐρεθίζει οὐχ ὑπακούει τῆς φωνῆς ἡμῶν συμβολοκοπῶν οἰνοφλυγεῖ
21.21 καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὸν οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως αὐτοῦ ἐν λίθοις καὶ ἀποθανεῖται καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν καὶ οἱ ἐπίλοιποι ἀκούσαντες φοβηθήσονται
21.22 ἐὰν δὲ γένηται ἔν τινι ἁμαρτία κρίμα θανάτου καὶ ἀποθάνῃ καὶ κρεμάσητε αὐτὸν ἐπὶ ξύλου
21.23 οὐκ ἐπικοιμηθήσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ ξύλου ἀλλὰ ταφῇ θάψετε αὐτὸν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὅτι κεκατηραμένος ὑπὸ θεοῦ πᾶς κρεμάμενος ἐπὶ ξύλου καὶ οὐ μιανεῖτε τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ
21.1 ean de eyretheh traymatias en teh geh eh kyrios o theos soy didohsin soi klehronomehsai peptohkohs en toh pedioh kai oyk oidasin ton pataxanta
21.2 exeleysetai eh geroysia soy kai oi kritai soy kai ekmetrehsoysin epi tas poleis tas kykloh toy traymatioy
21.3 kai estai eh polis eh eggizoysa toh traymatia kai lehmpsetai eh geroysia tehs poleohs ekeinehs damalin ek boohn ehtis oyk eirgastai kai ehtis oych eilkysen zygon
21.4 kai katabibasoysin eh geroysia tehs poleohs ekeinehs tehn damalin eis pharagga tracheian ehtis oyk eirgastai oyde speiretai kai neyrokopehsoysin tehn damalin en teh pharaggi
21.5 kai proseleysontai oi iereis oi leyitai oti aytoys epelexen kyrios o theos soy parestehkenai aytoh kai eylogein epi toh onomati aytoy kai epi toh stomati aytohn estai pasa antilogia kai pasa apheh
21.6 kai pasa eh geroysia tehs poleohs ekeinehs oi eggizontes toh traymatia nipsontai tas cheiras epi tehn kephalehn tehs damaleohs tehs neneyrokopehmenehs en teh pharaggi
21.7 kai apokrithentes eroysin ai cheires ehmohn oyk exechean to aima toyto kai oi ophthalmoi ehmohn oych eohrakasin
21.8 ileohs genoy toh laoh soy israehl oys elytrohsoh kyrie ek gehs aigyptoy ina meh genehtai aima anaition en toh laoh soy israehl kai exilasthehsetai aytois to aima
21.9 sy de exareis to aima to anaition ex ymohn aytohn ean poiehsehs to kalon kai to areston enanti kyrioy toy theoy soy
21.10 ean de exelthohn eis polemon epi toys echthroys soy kai paradoh soi kyrios o theos soy eis tas cheiras soy kai pronomeyseis tehn pronomehn aytohn
21.11 kai idehs en teh pronomeh gynaika kalehn toh eidei kai enthymehthehs aytehs kai labehs aytehn saytoh gynaika
21.12 kai eisaxeis aytehn endon eis tehn oikian soy kai xyrehseis tehn kephalehn aytehs kai perionychieis aytehn
21.13 kai perieleis ta imatia tehs aichmalohsias aytehs ap' aytehs kai kathietai en teh oikia soy kai klaysetai ton patera kai tehn mehtera mehnos ehmeras kai meta tayta eiseleyseh pros aytehn kai synoikisthehseh ayteh kai estai soy gyneh
21.14 kai estai ean meh thelehs aytehn exaposteleis aytehn eleytheran kai prasei oy prathehsetai argyrioy oyk athetehseis aytehn dioti etapeinohsas aytehn
21.15 ean de genohntai anthrohpoh dyo gynaikes mia aytohn ehgapehmeneh kai mia aytohn misoymeneh kai tekohsin aytoh eh ehgapehmeneh kai eh misoymeneh kai genehtai yios prohtotokos tehs misoymenehs
21.16 kai estai eh an ehmera kataklehrodoteh tois yiois aytoy ta yparchonta aytoy oy dynehsetai prohtotokeysai toh yioh tehs ehgapehmenehs yperidohn ton yion tehs misoymenehs ton prohtotokon
21.17 alla ton prohtotokon yion tehs misoymenehs epignohsetai doynai aytoh dipla apo pantohn ohn an eyretheh aytoh oti oytos estin archeh teknohn aytoy kai toytoh kathehkei ta prohtotokia
21.18 ean de tini eh yios apeithehs kai erethistehs oych ypakoyohn phohnehn patros kai phohnehn mehtros kai paideysohsin ayton kai meh eisakoyeh aytohn
21.19 kai syllabontes ayton o patehr aytoy kai eh mehtehr aytoy kai exaxoysin ayton epi tehn geroysian tehs poleohs aytoy kai epi tehn pylehn toy topoy aytoy
21.20 kai eroysin tois andrasin tehs poleohs aytohn o yios ehmohn oytos apeithei kai erethizei oych ypakoyei tehs phohnehs ehmohn symbolokopohn oinophlygei
21.21 kai lithobolehsoysin ayton oi andres tehs poleohs aytoy en lithois kai apothaneitai kai exareis ton ponehron ex ymohn aytohn kai oi epiloipoi akoysantes phobehthehsontai
21.22 ean de genehtai en tini amartia krima thanatoy kai apothaneh kai kremasehte ayton epi xyloy
21.23 oyk epikoimehthehsetai to sohma aytoy epi toy xyloy alla tapheh thapsete ayton en teh ehmera ekeineh oti kekatehramenos ypo theoy pas kremamenos epi xyloy kai oy mianeite tehn gehn ehn kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh
21.1 כִּי־יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נֹודַע מִי הִכָּהוּ׃
21.2 וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל־הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל׃
21.3 וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל־הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא־עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא־מָשְׁכָה בְּעֹל׃
21.4 וְהֹורִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת־הָעֶגְלָה אֶל־נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵד בֹּו וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ־שָׁם אֶת־הָעֶגְלָה בַּנָּחַל׃
21.5 וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתֹו וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל־פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל־רִיב וְכָל־נָגַע׃
21.6 וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל־הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת־יְדֵיהֶם עַל־הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל׃
21.7 וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא [שָׁפְכָה כ] (שָׁפְכוּ ק) אֶת־הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ׃
21.8 כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל־תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם׃
21.9 וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי־תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה׃ ס
21.10 כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ וּנְתָנֹו יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיֹו׃
21.11 וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת־תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה׃
21.12 וַהֲבֵאתָהּ אֶל־תֹּוךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת־רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת־צִפָּרְנֶיהָ׃
21.13 וְהֵסִירָה אֶת־שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת־אָבִיהָ וְאֶת־אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבֹוא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה׃
21.14 וְהָיָה אִם־לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא־תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא־תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ׃ ס
21.15 כִּי־תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ־לֹו בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹור לַשְּׂנִיאָה׃
21.16 וְהָיָה בְּיֹום הַנְחִילֹו אֶת־בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה לֹו לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת־בֶּן־הָאֲהוּבָה עַל־פְּנֵי בֶן־הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר׃
21.17 כִּי אֶת־הַבְּכֹר בֶּן־הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לֹו פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא לֹו כִּי־הוּא רֵאשִׁית אֹנֹו לֹו מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה׃ ס
21.18 כִּי־יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סֹורֵר וּמֹורֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹול אָבִיו וּבְקֹול אִמֹּו וְיִסְּרוּ אֹתֹו וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם׃
21.19 וְתָפְשׂוּ בֹו אָבִיו וְאִמֹּו וְהֹוצִיאוּ אֹתֹו אֶל־זִקְנֵי עִירֹו וְאֶל־שַׁעַר מְקֹמֹו׃
21.20 וְאָמְרוּ אֶל־זִקְנֵי עִירֹו בְּנֵנוּ זֶה סֹורֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זֹולֵל וְסֹבֵא׃
21.21 וּרְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁי עִירֹו בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ׃ ס
21.22 וְכִי־יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט־מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתֹו עַל־עֵץ׃
21.23 לֹא־תָלִין נִבְלָתֹו עַל־הָעֵץ כִּי־קָבֹור תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיֹּום הַהוּא כִּי־קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת־אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה׃ ס
21.1 kij-jimaaceA haalaal baaAadaamaaH Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa lrixxtaaH nopel baxaadaeH loA nowdaO mij HikaaHw׃
21.2 wjaacAw zqenaejkaa wxxopTaejkaa wmaaddw Aael-HaeOaarijm Aaxxaer sbijbot Haehaalaal׃
21.3 wHaajaaH HaaOijr HaqrobaaH Aael-Haehaalaal wlaaqhw ziqnej HaaOijr HaHiwA Oaeglat baaqaar Aaxxaer loA-Oubad baaH Aaxxaer loA-maaxxkaaH bOol׃
21.4 wHowridw ziqnej HaaOijr HaHiwA Aaet-HaaOaeglaaH Aael-nahal Aejtaan Aaxxaer loA-jeOaabed bow wloA jizaareOa wOaarpw-xxaam Aaet-HaaOaeglaaH banaahal׃
21.5 wnigxxw HakoHanijm bnej lewij kij baam baahar jHwaaH AaeloHaejkaa lxxaartow wlbaarek bxxem jHwaaH wOal-pijHaem jiHjaeH kaal-rijb wkaal-naagaO׃
21.6 wkol ziqnej HaaOijr HaHiwA Haqrobijm Aael-Haehaalaal jirhacw Aaet-jdejHaem Oal-HaaOaeglaaH HaaOarwpaaH banaahal׃
21.7 wOaanw wAaamrw jaadejnw loA [xxaapkaaH k] (xxaapkw q) Aaet-Hadaam HazaeH wOejnejnw loA raaAw׃
21.8 kaper lOamkaa jixraaAel Aaxxaer-paadijtaa jHwaaH wAal-titen daam naaqij bqaeraeb Oamkaa jixraaAel wnikaper laaHaem Hadaam׃
21.9 wAataaH tbaOer Hadaam Hanaaqij miqirbaekaa kij-taOaxaeH Hajaaxxaar bOejnej jHwaaH׃ s
21.10 kij-teceA lamilhaamaaH Oal-Aojbaejkaa wntaanow jHwaaH AaeloHaejkaa bjaadaekaa wxxaabijtaa xxibjow׃
21.11 wraaAijtaa baxxibjaaH Aexxaet jpat-toAar whaaxxaqtaa baaH wlaaqahtaa lkaa lAixxaaH׃
21.12 waHabeAtaaH Aael-towk bejtaekaa wgilhaaH Aaet-roAxxaaH wOaaxtaaH Aaet-cipaarnaejHaa׃
21.13 wHesijraaH Aaet-ximlat xxibjaaH meOaalaejHaa wjaaxxbaaH bbejtaekaa wbaaktaaH Aaet-AaabijHaa wAaet-AimaaH jaerah jaamijm wAahar ken taabowA AelaejHaa wbOaltaaH wHaajtaaH lkaa lAixxaaH׃
21.14 wHaajaaH Aim-loA haapactaa baaH wxxilahtaaH lnapxxaaH wmaakor loA-timkraenaaH bakaasaep loA-titOamer baaH tahat Aaxxaer OinijtaaH׃ s
21.15 kij-tiHjaejnaa lAijxx xxtej naaxxijm HaaAahat AaHwbaaH wHaaAahat xnwAaaH wjaaldw-low baanijm HaaAaHwbaaH wHaxnwAaaH wHaajaaH Haben Habkowr laxnijAaaH׃
21.16 wHaajaaH bjowm Hanhijlow Aaet-baanaajw Aet Aaxxaer-jiHjaeH low loA jwkal lbaker Aaet-baen-HaaAaHwbaaH Oal-pnej baen-HaxnwAaaH Habkor׃
21.17 kij Aaet-Habkor baen-HaxnwAaaH jakijr laataet low pij xxnajim bkol Aaxxaer-jimaaceA low kij-HwA reAxxijt Aonow low mixxpaT HabkoraaH׃ s
21.18 kij-jiHjaeH lAijxx ben sowrer wmowraeH Aejnaenw xxomeOa bqowl Aaabijw wbqowl Aimow wjisrw Aotow wloA jixxmaO AalejHaem׃
21.19 wtaapxw bow Aaabijw wAimow wHowcijAw Aotow Aael-ziqnej Oijrow wAael-xxaOar mqomow׃
21.20 wAaamrw Aael-ziqnej Oijrow bnenw zaeH sowrer wmoraeH Aejnaenw xxomeOa bqolenw zowlel wsobeA׃
21.21 wrgaamuHw kaal-Aanxxej Oijrow baaAabaanijm waamet wbiOartaa HaaraaO miqirbaekaa wkaal-jixraaAel jixxmOw wjiraaAw׃ s
21.22 wkij-jiHjaeH bAijxx heTA mixxpaT-maawaet wHwmaat wtaalijtaa Aotow Oal-Oec׃
21.23 loA-taalijn niblaatow Oal-HaaOec kij-qaabowr tiqbraenw bajowm HaHwA kij-qillat AaeloHijm taalwj wloA tTameA Aaet-Aadmaatkaa Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH׃ s
21.1 כי־ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃
21.2 ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל־הערים אשר סביבת החלל׃
21.3 והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל׃
21.4 והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל׃
21.5 ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע׃
21.6 וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל־החלל ירחצו את־ידיהם על־העגלה הערופה בנחל׃
21.7 וענו ואמרו ידינו לא [שפכה כ] (שפכו ק) את־הדם הזה ועינינו לא ראו׃
21.8 כפר לעמך ישראל אשר־פדית יהוה ואל־תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃
21.9 ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃ ס
21.10 כי־תצא למלחמה על־איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃
21.11 וראית בשביה אשת יפת־תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃
21.12 והבאתה אל־תוך ביתך וגלחה את־ראשה ועשתה את־צפרניה׃
21.13 והסירה את־שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃
21.14 והיה אם־לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא־תמכרנה בכסף לא־תתעמר בה תחת אשר עניתה׃ ס
21.15 כי־תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו־לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃
21.16 והיה ביום הנחילו את־בניו את אשר־יהיה לו לא יוכל לבכר את־בן־האהובה על־פני בן־השנואה הבכר׃
21.17 כי את־הבכר בן־השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר־ימצא לו כי־הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃ ס
21.18 כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃
21.19 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל־זקני עירו ואל־שער מקמו׃
21.20 ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃
21.21 ורגמהו כל־אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל־ישראל ישמעו ויראו׃ ס
21.22 וכי־יהיה באיש חטא משפט־מות והומת ותלית אתו על־עץ׃
21.23 לא־תלין נבלתו על־העץ כי־קבור תקברנו ביום ההוא כי־קללת אלהים תלוי ולא תטמא את־אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ ס
21.1 kj-jmcA hll bAdmH Axr jHwH AlHjk ntn lk lrxtH npl bxdH lA nwdO mj HkHw׃
21.2 wjcAw zqnjk wxpTjk wmddw Al-HOrjm Axr sbjbt Hhll׃
21.3 wHjH HOjr HqrbH Al-Hhll wlqhw zqnj HOjr HHwA Oglt bqr Axr lA-Obd bH Axr lA-mxkH bOl׃
21.4 wHwrdw zqnj HOjr HHwA At-HOglH Al-nhl Ajtn Axr lA-jObd bw wlA jzrO wOrpw-xm At-HOglH bnhl׃
21.5 wngxw HkHnjm bnj lwj kj bm bhr jHwH AlHjk lxrtw wlbrk bxm jHwH wOl-pjHm jHjH kl-rjb wkl-ngO׃
21.6 wkl zqnj HOjr HHwA Hqrbjm Al-Hhll jrhcw At-jdjHm Ol-HOglH HOrwpH bnhl׃
21.7 wOnw wAmrw jdjnw lA [xpkH k] (xpkw q) At-Hdm HzH wOjnjnw lA rAw׃
21.8 kpr lOmk jxrAl Axr-pdjt jHwH wAl-ttn dm nqj bqrb Omk jxrAl wnkpr lHm Hdm׃
21.9 wAtH tbOr Hdm Hnqj mqrbk kj-tOxH Hjxr bOjnj jHwH׃ s
21.10 kj-tcA lmlhmH Ol-Ajbjk wntnw jHwH AlHjk bjdk wxbjt xbjw׃
21.11 wrAjt bxbjH Axt jpt-tAr whxqt bH wlqht lk lAxH׃
21.12 wHbAtH Al-twk bjtk wglhH At-rAxH wOxtH At-cprnjH׃
21.13 wHsjrH At-xmlt xbjH mOljH wjxbH bbjtk wbktH At-AbjH wAt-AmH jrh jmjm wAhr kn tbwA AljH wbOltH wHjtH lk lAxH׃
21.14 wHjH Am-lA hpct bH wxlhtH lnpxH wmkr lA-tmkrnH bksp lA-ttOmr bH tht Axr OnjtH׃ s
21.15 kj-tHjjn lAjx xtj nxjm HAht AHwbH wHAht xnwAH wjldw-lw bnjm HAHwbH wHxnwAH wHjH Hbn Hbkwr lxnjAH׃
21.16 wHjH bjwm Hnhjlw At-bnjw At Axr-jHjH lw lA jwkl lbkr At-bn-HAHwbH Ol-pnj bn-HxnwAH Hbkr׃
21.17 kj At-Hbkr bn-HxnwAH jkjr ltt lw pj xnjm bkl Axr-jmcA lw kj-HwA rAxjt Anw lw mxpT HbkrH׃ s
21.18 kj-jHjH lAjx bn swrr wmwrH Ajnnw xmO bqwl Abjw wbqwl Amw wjsrw Atw wlA jxmO AljHm׃
21.19 wtpxw bw Abjw wAmw wHwcjAw Atw Al-zqnj Ojrw wAl-xOr mqmw׃
21.20 wAmrw Al-zqnj Ojrw bnnw zH swrr wmrH Ajnnw xmO bqlnw zwll wsbA׃
21.21 wrgmHw kl-Anxj Ojrw bAbnjm wmt wbOrt HrO mqrbk wkl-jxrAl jxmOw wjrAw׃ s
21.22 wkj-jHjH bAjx hTA mxpT-mwt wHwmt wtljt Atw Ol-Oc׃
21.23 lA-tljn nbltw Ol-HOc kj-qbwr tqbrnw bjwm HHwA kj-qllt AlHjm tlwj wlA tTmA At-Admtk Axr jHwH AlHjk ntn lk nhlH׃ s
21.1 Quando inventum fuerit in terra, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi, hominis cadaver occisi, et ignoratur caedis reus,
21.2 egredientur maiores natu et iudices tui et metientur a loco cadaveris singularum per circuitum spatia civitatum
21.3 et, quam viciniorem ceteris esse perspexerint, seniores civitatis illius tollent vitulam de armento, quae non traxit iugum nec terram scidit vomere,
21.4 et ducent eam ad torrentem perennem, ubi numquam aratum est nec seminatum, et caedent apud eum cervices vitulae;
21.5 accedentque sacerdotes filii Levi, quos elegerit Dominus Deus tuus, ut ministrent ei et benedicant in nomine eius, et ad verbum eorum omnis causa et omnis percussio iudicetur.
21.6 Et omnes maiores natu civitatis illius, qui prope interfectum sunt, lavabunt manus suas super vitulam, quae apud torrentem percussa est,
21.7 et dicent: “Manus nostrae non effuderunt hunc sanguinem, nec oculi nostri viderunt;
21.8 propitius esto populo tuo Israel, quem redemisti, Domine, et non reputes sanguinem innocentem in medio populi tui Israel”. Et auferetur ab eis reatus sanguinis.
21.9 Tu autem removebis innocentem cruorem, cum feceris, quod rectum est in oculis Domini.
21.10 Si egressus fueris ad pugnam contra inimicos tuos, et tradiderit eos Dominus Deus tuus in manu tua, captivosque duxeris
21.11 et videris in numero captivorum mulierem pulchram et adamaveris eam voluerisque habere uxorem,
21.12 introduces eam in domum tuam. Quae radet caesariem et circumcidet ungues
21.13 et deponet vestem captivitatis sedensque in domo tua flebit patrem et matrem suam uno mense; et postea intrabis ad eam sociaberisque illi, et erit uxor tua.
21.14 Sin autem postea non sederit animo tuo, dimittes eam liberam; nec vendere poteris pecunia nec opprimere per potentiam, quia humiliasti eam.
21.15 Si habuerit homo uxores duas, unam dilectam et alteram odiosam, genuerintque ei liberos, et fuerit filius odiosae primogenitus,
21.16 volueritque substantiam inter filios suos dividere, non poterit filium dilectae facere primogenitum et praeferre filio odiosae,
21.17 sed filium odiosae agnoscet primogenitum dabitque ei de cunctis, quae habuerit, duplicia; iste est enim principium roboris eius, et huic debentur primogenita.
21.18 Si genuerit homo filium contumacem et protervum, qui non audiat patris aut matris imperium et coercitus oboedire contempserit,
21.19 apprehendent eum et ducent ad seniores civitatis suae et ad portam iudicii
21.20 dicentque ad eos: “Filius noster iste protervus et contumax est: monita nostra audire contemnit, comissationibus vacat et luxuriae atque conviviis potatorum”.
21.21 Lapidibus eum obruent viri civitatis, et morietur, ut auferatis malum de medio vestri, et universus Israel audiens pertimescat.
21.22 Quando peccaverit homo, quod morte plectendum est, et occisum appenderis in patibulo,
21.23 non permanebit cadaver eius in ligno; sed in eadem die sepelietur, quia maledictus a Deo est, qui pendet in ligno; et nequaquam contaminabis terram tuam, quam Dominus Deus tuus dederit tibi in possessionem.
22.1 Du sollst nicht zusehen, wie deines Bruders Ochs oder Schaf irregeht; du sollst dich ihnen nicht entziehen, sondern sollst sie deinem Bruder zurückbringen.
22.2 Wenn aber dein Bruder nicht in deiner Nähe wohnt, oder wenn du den Eigentümer nicht kennst, so sollst du sie in dein Haus aufnehmen, daß sie bei dir seien, bis dein Bruder sie sucht, und dann sollst du sie ihm zurückgeben.
22.3 Also sollst du auch tun mit seinem Esel, und also sollst du tun mit seinem Kleide, und also sollst du tun mit allem Verlorenen, was dein Bruder verliert, und was du findest; du kannst dich ihm nicht entziehen.
22.4 Du sollst nicht zusehen, wie der Esel deines Bruders oder sein Ochse auf dem Wege fallen; du sollst dich ihnen nicht entziehen, sondern du sollst ihnen aufhelfen.
22.5 Ein Weib soll keine Männertracht tragen, und ein Mann soll keine Weiberkleider anziehen; denn wer solches tut, ist dem HERRN, deinem Gott, ein Greuel.
22.6 Wenn du zufällig auf dem Wege ein Vogelnest antriffst, auf irgend einem Baume oder auf der Erde, mit Jungen oder mit Eiern, während die Mutter auf den Jungen oder auf den Eiern sitzt, so sollst du die Mutter nicht mit den Jungen nehmen;
22.7 sondern du sollst die Mutter fliegen lassen und die Jungen nehmen, auf daß es dir wohl gehe und du lange lebest.
22.8 Wenn du ein neues Haus baust, so mache ein Geländer um dein Dach herum, damit du nicht Blutschuld auf dein Haus ladest, wenn jemand hinunterfiele.
22.9 Du sollst deinen Weinberg nicht mit zweierlei Gewächs bepflanzen, damit nicht das Ganze dem Heiligtum verfalle, was du angepflanzt hast und der Ertrag des Weinbergs.
22.10 Du sollst nicht zugleich mit einem Ochsen und Esel ackern.
22.11 Du sollst kein gemischtes Gewebe anziehen, das aus Wolle und Leinen zusammengewoben ist.
22.12 Du sollst dir Quasten machen an die vier Zipfel deines Überwurfs, womit du dich bedeckst.
22.13 Wenn jemand ein Weib nimmt und zu ihr kommt, hernach aber sie zu hassen beginnt
22.14 und gegen sie den Vorwurf der Unzucht erhebt und sie in einen schlechten Ruf bringt, indem er spricht: Ich habe dieses Weib genommen; als ich ihr aber näher kam, habe ich sie nicht als Jungfrau erfunden;
22.15 so sollen der Vater und die Mutter der Tochter sie nehmen und das Zeichen ihrer Jungfrauschaft vor die Ältesten der Stadt an das Tor hinausbringen.
22.16 Und der Vater der Tochter soll zu den Ältesten sagen: Ich habe diesem Mann meine Tochter zum Weibe gegeben.
22.17 Nun fängt er an sie zu hassen und erhebt den Vorwurf der Unzucht gegen sie und spricht: Ich habe deine Tochter nicht als Jungfrau erfunden, da doch dies das Zeichen der Jungfrauschaft meiner Tochter ist! Und sie sollen das Kleid vor den Ältesten der Stadt ausbreiten.
22.18 Dann sollen die Ältesten jener Stadt den Mann nehmen und ihn strafen,
22.19 und ihm eine Buße von hundert Schekel Silber auferlegen und dieselben dem Vater der Tochter geben, weil jener eine Jungfrau in Israel verleumdet hat; und er soll sie zum Weibe haben, er kann sie sein Leben lang nicht verstoßen.
22.20 Ist es aber die Wahrheit, und kann die Jungfrauschaft der Tochter nicht erwiesen werden,
22.21 so soll man sie vor die Tür ihres väterlichen Hauses führen, und die Leute ihrer Stadt sollen sie zu Tode steinigen, weil sie eine Schandtat in Israel begangen, indem sie Unzucht getrieben hat in ihres Vaters Haus. Also sollst du das Böse ausrotten aus deiner Mitte.
22.22 Wenn jemand ertappt wird, daß er bei einer verheirateten Frau liegt, so sollen beide sterben, der Mann, der bei dem Weibe gelegen, und das Weib. Also sollst du das Böse von Israel ausrotten.
22.23 Wenn eine Jungfrau, die einem Mann verlobt ist, von einem andern Mann in der Stadt angetroffen wird, und dieser bei ihr liegt,
22.24 so sollt ihr sie beide zum Tor jener Stadt hinausführen und sollt sie beide steinigen, daß sie sterben: die Tochter darum, daß sie nicht geschrieen hat, weil sie in der Stadt war; den Mann darum, daß er seines Nächsten Weib geschwächt hat. Also sollst du das Böse von dir ausrotten.
22.25 Wenn aber der Mann die verlobte Tochter auf dem Felde antrifft und sie mit Gewalt ergreift und bei ihr liegt, so soll der Mann, der bei ihr gelegen, allein sterben.
22.26 Der Tochter aber sollst du nichts tun, weil sie keine Sünde getan hat, die des Todes würdig ist. Denn es ist gleich, wie wenn jemand sich wider seinen Nächsten aufmacht und ihn totschlägt; also verhält es sich auch damit.
22.27 Denn er fand sie auf dem Felde, und die verlobte Tochter schrie; es war aber niemand, der ihr helfen konnte.
22.28 Wenn jemand eine Jungfrau antrifft, die noch nicht verlobt ist, und sie ergreift und bei ihr liegt und sie ertappt werden,
22.29 so soll der Mann, der bei der Tochter gelegen, ihrem Vater fünfzig Schekel geben, und er soll sie zum Weibe haben, weil er sie geschwächt hat; er kann sie nicht verstoßen sein Leben lang.
22.30 Niemand soll seines Vaters Weib nehmen, damit er nicht seinen Vater entblöße.
22.1 μὴ ἰδὼν τὸν μόσχον τοῦ ἀδελφοῦ σου ἢ τὸ πρόβατον αὐτοῦ πλανώμενα ἐν τῇ ὁδῷ ὑπερίδῃς αὐτά ἀποστροφῇ ἀποστρέψεις αὐτὰ τῷ ἀδελφῷ σου καὶ ἀποδώσεις αὐτῷ
22.2 ἐὰν δὲ μὴ ἐγγίζῃ ὁ ἀδελφός σου πρὸς σὲ μηδὲ ἐπίστῃ αὐτόν συνάξεις αὐτὰ ἔνδον εἰς τὴν οἰκίαν σου καὶ ἔσται μετὰ σοῦ ἕως ἂν ζητήσῃ αὐτὰ ὁ ἀδελφός σου καὶ ἀποδώσεις αὐτῷ
22.3 οὕτως ποιήσεις τὸν ὄνον αὐτοῦ καὶ οὕτως ποιήσεις τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ οὕτως ποιήσεις κατὰ πᾶσαν ἀπώλειαν τοῦ ἀδελφοῦ σου ὅσα ἐὰν ἀπόληται παρ' αὐτοῦ καὶ εὕρῃς οὐ δυνήσῃ ὑπεριδεῖν
22.4 οὐκ ὄψῃ τὸν ὄνον τοῦ ἀδελφοῦ σου ἢ τὸν μόσχον αὐτοῦ πεπτωκότας ἐν τῇ ὁδῷ μὴ ὑπερίδῃς αὐτούς ἀνιστῶν ἀναστήσεις μετ' αὐτοῦ
22.5 οὐκ ἔσται σκεύη ἀνδρὸς ἐπὶ γυναικί οὐδὲ μὴ ἐνδύσηται ἀνὴρ στολὴν γυναικείαν ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν πᾶς ποιῶν ταῦτα
22.6 ἐὰν δὲ συναντήσῃς νοσσιᾷ ὀρνέων πρὸ προσώπου σου ἐν τῇ ὁδῷ ἢ ἐπὶ παντὶ δένδρει ἢ ἐπὶ τῆς γῆς νεοσσοῖς ἢ ᾠοῖς καὶ ἡ μήτηρ θάλπῃ ἐπὶ τῶν νεοσσῶν ἢ ἐπὶ τῶν ᾠῶν οὐ λήμψῃ τὴν μητέρα μετὰ τῶν τέκνων
22.7 ἀποστολῇ ἀποστελεῖς τὴν μητέρα τὰ δὲ παιδία λήμψῃ σεαυτῷ ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ πολυήμερος ἔσῃ
22.8 ἐὰν δὲ οἰκοδομήσῃς οἰκίαν καινήν καὶ ποιήσεις στεφάνην τῷ δώματί σου καὶ οὐ ποιήσεις φόνον ἐν τῇ οἰκίᾳ σου ἐὰν πέσῃ ὁ πεσὼν ἀπ' αὐτοῦ
22.9 οὐ κατασπερεῖς τὸν ἀμπελῶνά σου διάφορον ἵνα μὴ ἁγιασθῇ τὸ γένημα καὶ τὸ σπέρμα ὃ ἐὰν σπείρῃς μετὰ τοῦ γενήματος τοῦ ἀμπελῶνός σου
22.10 οὐκ ἀροτριάσεις ἐν μόσχῳ καὶ ὄνῳ ἐπὶ τὸ αὐτό
22.11 οὐκ ἐνδύσῃ κίβδηλον ἔρια καὶ λίνον ἐν τῷ αὐτῷ
22.12 στρεπτὰ ποιήσεις σεαυτῷ ἐπὶ τῶν τεσσάρων κρασπέδων τῶν περιβολαίων σου ἃ ἐὰν περιβάλῃ ἐν αὐτοῖς
22.13 ἐὰν δέ τις λάβῃ γυναῖκα καὶ συνοικήσῃ αὐτῇ καὶ μισήσῃ αὐτὴν
22.14 καὶ ἐπιθῇ αὐτῇ προφασιστικοὺς λόγους καὶ κατενέγκῃ αὐτῆς ὄνομα πονηρὸν καὶ λέγῃ τὴν γυναῖκα ταύτην εἴληφα καὶ προσελθὼν αὐτῇ οὐχ εὕρηκα αὐτῆς παρθένια
22.15 καὶ λαβὼν ὁ πατὴρ τῆς παιδὸς καὶ ἡ μήτηρ ἐξοίσουσιν τὰ παρθένια τῆς παιδὸς πρὸς τὴν γερουσίαν ἐπὶ τὴν πύλην
22.16 καὶ ἐρεῖ ὁ πατὴρ τῆς παιδὸς τῇ γερουσίᾳ τὴν θυγατέρα μου ταύτην δέδωκα τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ γυναῖκα καὶ μισήσας αὐτὴν
22.17 αὐτὸς νῦν ἐπιτίθησιν αὐτῇ προφασιστικοὺς λόγους λέγων οὐχ εὕρηκα τῇ θυγατρί σου παρθένια καὶ ταῦτα τὰ παρθένια τῆς θυγατρός μου καὶ ἀναπτύξουσιν τὸ ἱμάτιον ἐναντίον τῆς γερουσίας τῆς πόλεως
22.18 καὶ λήμψεται ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης τὸν ἄνθρωπον ἐκεῖνον καὶ παιδεύσουσιν αὐτὸν
22.19 καὶ ζημιώσουσιν αὐτὸν ἑκατὸν σίκλους καὶ δώσουσιν τῷ πατρὶ τῆς νεάνιδος ὅτι ἐξήνεγκεν ὄνομα πονηρὸν ἐπὶ παρθένον ισραηλῖτιν καὶ αὐτοῦ ἔσται γυνή οὐ δυνήσεται ἐξαποστεῖλαι αὐτὴν τὸν ἅπαντα χρόνον
22.20 ἐὰν δὲ ἐπ' ἀληθείας γένηται ὁ λόγος οὗτος καὶ μὴ εὑρεθῇ παρθένια τῇ νεάνιδι
22.21 καὶ ἐξάξουσιν τὴν νεᾶνιν ἐπὶ τὰς θύρας οἴκου πατρὸς αὐτῆς καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὴν οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως αὐτῆς ἐν λίθοις καὶ ἀποθανεῖται ὅτι ἐποίησεν ἀφροσύνην ἐν υἱοῖς ισραηλ ἐκπορνεῦσαι τὸν οἶκον τοῦ πατρὸς αὐτῆς καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν
22.22 ἐὰν δὲ εὑρεθῇ ἄνθρωπος κοιμώμενος μετὰ γυναικὸς συνῳκισμένης ἀνδρί ἀποκτενεῖτε ἀμφοτέρους τὸν ἄνδρα τὸν κοιμώμενον μετὰ τῆς γυναικὸς καὶ τὴν γυναῖκα καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ισραηλ
22.23 ἐὰν δὲ γένηται παῖς παρθένος μεμνηστευμένη ἀνδρὶ καὶ εὑρὼν αὐτὴν ἄνθρωπος ἐν πόλει κοιμηθῇ μετ' αὐτῆς
22.24 ἐξάξετε ἀμφοτέρους ἐπὶ τὴν πύλην τῆς πόλεως αὐτῶν καὶ λιθοβοληθήσονται ἐν λίθοις καὶ ἀποθανοῦνται τὴν νεᾶνιν ὅτι οὐκ ἐβόησεν ἐν τῇ πόλει καὶ τὸν ἄνθρωπον ὅτι ἐταπείνωσεν τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν
22.25 ἐὰν δὲ ἐν πεδίῳ εὕρῃ ἄνθρωπος τὴν παῖδα τὴν μεμνηστευμένην καὶ βιασάμενος κοιμηθῇ μετ' αὐτῆς ἀποκτενεῖτε τὸν ἄνθρωπον τὸν κοιμώμενον μετ' αὐτῆς μόνον
22.26 καὶ τῇ νεάνιδι οὐ ποιήσετε οὐδέν οὐκ ἔστιν τῇ νεάνιδι ἁμάρτημα θανάτου ὅτι ὡς εἴ τις ἐπαναστῇ ἄνθρωπος ἐπὶ τὸν πλησίον καὶ φονεύσῃ αὐτοῦ ψυχήν οὕτως τὸ πρᾶγμα τοῦτο
22.27 ὅτι ἐν τῷ ἀγρῷ εὗρεν αὐτήν ἐβόησεν ἡ νεᾶνις ἡ μεμνηστευμένη καὶ ὁ βοηθήσων οὐκ ἦν αὐτῇ
22.28 ἐὰν δέ τις εὕρῃ τὴν παῖδα τὴν παρθένον ἥτις οὐ μεμνήστευται καὶ βιασάμενος κοιμηθῇ μετ' αὐτῆς καὶ εὑρεθῇ
22.29 δώσει ὁ ἄνθρωπος ὁ κοιμηθεὶς μετ' αὐτῆς τῷ πατρὶ τῆς νεάνιδος πεντήκοντα δίδραχμα ἀργυρίου καὶ αὐτοῦ ἔσται γυνή ἀνθ' ὧν ἐταπείνωσεν αὐτήν οὐ δυνήσεται ἐξαποστεῖλαι αὐτὴν τὸν ἅπαντα χρόνον
22.30 οὐ λήμψεται ἄνθρωπος τὴν γυναῖκα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ οὐκ ἀποκαλύψει συγκάλυμμα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ
22.1 meh idohn ton moschon toy adelphoy soy eh to probaton aytoy planohmena en teh odoh yperidehs ayta apostropheh apostrepseis ayta toh adelphoh soy kai apodohseis aytoh
22.2 ean de meh eggizeh o adelphos soy pros se mehde episteh ayton synaxeis ayta endon eis tehn oikian soy kai estai meta soy eohs an zehtehseh ayta o adelphos soy kai apodohseis aytoh
22.3 oytohs poiehseis ton onon aytoy kai oytohs poiehseis to imation aytoy kai oytohs poiehseis kata pasan apohleian toy adelphoy soy osa ean apolehtai par' aytoy kai eyrehs oy dynehseh yperidein
22.4 oyk opseh ton onon toy adelphoy soy eh ton moschon aytoy peptohkotas en teh odoh meh yperidehs aytoys anistohn anastehseis met' aytoy
22.5 oyk estai skeyeh andros epi gynaiki oyde meh endysehtai anehr stolehn gynaikeian oti bdelygma kyrioh toh theoh soy estin pas poiohn tayta
22.6 ean de synantehsehs nossia orneohn pro prosohpoy soy en teh odoh eh epi panti dendrei eh epi tehs gehs neossois eh ohois kai eh mehtehr thalpeh epi tohn neossohn eh epi tohn ohohn oy lehmpseh tehn mehtera meta tohn teknohn
22.7 apostoleh aposteleis tehn mehtera ta de paidia lehmpseh seaytoh ina ey soi genehtai kai polyehmeros eseh
22.8 ean de oikodomehsehs oikian kainehn kai poiehseis stephanehn toh dohmati soy kai oy poiehseis phonon en teh oikia soy ean peseh o pesohn ap' aytoy
22.9 oy kataspereis ton ampelohna soy diaphoron ina meh agiastheh to genehma kai to sperma o ean speirehs meta toy genehmatos toy ampelohnos soy
22.10 oyk arotriaseis en moschoh kai onoh epi to ayto
22.11 oyk endyseh kibdehlon eria kai linon en toh aytoh
22.12 strepta poiehseis seaytoh epi tohn tessarohn kraspedohn tohn peribolaiohn soy a ean peribaleh en aytois
22.13 ean de tis labeh gynaika kai synoikehseh ayteh kai misehseh aytehn
22.14 kai epitheh ayteh prophasistikoys logoys kai katenegkeh aytehs onoma ponehron kai legeh tehn gynaika taytehn eilehpha kai proselthohn ayteh oych eyrehka aytehs parthenia
22.15 kai labohn o patehr tehs paidos kai eh mehtehr exoisoysin ta parthenia tehs paidos pros tehn geroysian epi tehn pylehn
22.16 kai erei o patehr tehs paidos teh geroysia tehn thygatera moy taytehn dedohka toh anthrohpoh toytoh gynaika kai misehsas aytehn
22.17 aytos nyn epitithehsin ayteh prophasistikoys logoys legohn oych eyrehka teh thygatri soy parthenia kai tayta ta parthenia tehs thygatros moy kai anaptyxoysin to imation enantion tehs geroysias tehs poleohs
22.18 kai lehmpsetai eh geroysia tehs poleohs ekeinehs ton anthrohpon ekeinon kai paideysoysin ayton
22.19 kai zehmiohsoysin ayton ekaton sikloys kai dohsoysin toh patri tehs neanidos oti exehnegken onoma ponehron epi parthenon israehlitin kai aytoy estai gyneh oy dynehsetai exaposteilai aytehn ton apanta chronon
22.20 ean de ep' alehtheias genehtai o logos oytos kai meh eyretheh parthenia teh neanidi
22.21 kai exaxoysin tehn neanin epi tas thyras oikoy patros aytehs kai lithobolehsoysin aytehn oi andres tehs poleohs aytehs en lithois kai apothaneitai oti epoiehsen aphrosynehn en yiois israehl ekporneysai ton oikon toy patros aytehs kai exareis ton ponehron ex ymohn aytohn
22.22 ean de eyretheh anthrohpos koimohmenos meta gynaikos synohkismenehs andri apokteneite amphoteroys ton andra ton koimohmenon meta tehs gynaikos kai tehn gynaika kai exareis ton ponehron ex israehl
22.23 ean de genehtai pais parthenos memnehsteymeneh andri kai eyrohn aytehn anthrohpos en polei koimehtheh met' aytehs
22.24 exaxete amphoteroys epi tehn pylehn tehs poleohs aytohn kai lithobolehthehsontai en lithois kai apothanoyntai tehn neanin oti oyk eboehsen en teh polei kai ton anthrohpon oti etapeinohsen tehn gynaika toy plehsion kai exareis ton ponehron ex ymohn aytohn
22.25 ean de en pedioh eyreh anthrohpos tehn paida tehn memnehsteymenehn kai biasamenos koimehtheh met' aytehs apokteneite ton anthrohpon ton koimohmenon met' aytehs monon
22.26 kai teh neanidi oy poiehsete oyden oyk estin teh neanidi amartehma thanatoy oti ohs ei tis epanasteh anthrohpos epi ton plehsion kai phoneyseh aytoy psychehn oytohs to pragma toyto
22.27 oti en toh agroh eyren aytehn eboehsen eh neanis eh memnehsteymeneh kai o boehthehsohn oyk ehn ayteh
22.28 ean de tis eyreh tehn paida tehn parthenon ehtis oy memnehsteytai kai biasamenos koimehtheh met' aytehs kai eyretheh
22.29 dohsei o anthrohpos o koimehtheis met' aytehs toh patri tehs neanidos pentehkonta didrachma argyrioy kai aytoy estai gyneh anth' ohn etapeinohsen aytehn oy dynehsetai exaposteilai aytehn ton apanta chronon
22.30 oy lehmpsetai anthrohpos tehn gynaika toy patros aytoy kai oyk apokalypsei sygkalymma toy patros aytoy
22.1 לֹא־תִרְאֶה אֶת־שֹׁור אָחִיךָ אֹו אֶת־שֵׂיֹו נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ׃
22.2 וְאִם־לֹא קָרֹוב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתֹּו וַאֲסַפְתֹּו אֶל־תֹּוךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתֹו וַהֲשֵׁבֹתֹו לֹו׃
22.3 וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרֹו וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתֹו וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל־אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם׃ ס
22.4 לֹא־תִרְאֶה אֶת־חֲמֹור אָחִיךָ אֹו שֹׁורֹו נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמֹּו׃ ס
22.5 לֹא־יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל־אִשָּׁה וְלֹא־יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תֹועֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה׃ פ
22.6 כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפֹּור ׀ לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל־עֵץ ׀ אֹו עַל־הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אֹו בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל־הָאֶפְרֹחִים אֹו עַל־הַבֵּיצִים לֹא־תִקַּח הָאֵם עַל־הַבָּנִים׃
22.7 שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת־הָאֵם וְאֶת־הַבָּנִים תִּקַּח־לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים׃ ס
22.8 כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא־תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי־יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ׃ ס
22.9 לֹא־תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן־תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם׃ ס
22.10 לֹא־תַחֲרֹשׁ בְּשֹׁור־וּבַחֲמֹר יַחְדָּו׃ ס
22.11 לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו׃ ס
22.12 גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ עַל־אַרְבַּע כַּנְפֹות כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה־בָּהּ׃ ס
22.13 כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ׃
22.14 וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהֹוצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת־הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים׃
22.15 וְלָקַח אֲבִי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) וְאִמָּהּ וְהֹוצִיאוּ אֶת־בְּתוּלֵי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) אֶל־זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה׃
22.16 וְאָמַר אֲבִי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) אֶל־הַזְּקֵנִים אֶת־בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ׃
22.17 וְהִנֵּה־הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא־מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר׃
22.18 וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר־הַהִוא אֶת־הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתֹו׃
22.19 וְעָנְשׁוּ אֹתֹו מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הֹוצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלֹו־תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא־יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל־יָמָיו׃ ס
22.20 וְאִם־אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־נִמְצְאוּ בְתוּלִים [לַנַּעַר כ] (לַנַּעֲרָה׃ ק)
22.21 וְהֹוצִיאוּ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) אֶל־פֶּתַח בֵּית־אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי־עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנֹות בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ ס
22.22 כִּי־יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב ׀ עִם־אִשָּׁה בְעֻלַת־בַּעַל וּמֵתוּ גַּם־שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם־הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל׃ ס
22.23 כִּי יִהְיֶה [נַעַר כ] (נַעֲרָה ק) בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ׃
22.24 וְהֹוצֵאתֶם אֶת־שְׁנֵיהֶם אֶל־שַׁעַר ׀ הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת־הָאִישׁ עַל־דְּבַר אֲשֶׁר־עִנָּה אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ ס
22.25 וְאִם־בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק־בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדֹּו׃
22.26 [וְלַנַּעַר כ] (וְלַנַּעֲרָה ק) לֹא־תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין [לַנַּעַר כ] (לַנַּעֲרָה ק) חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ וּרְצָחֹו נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה׃
22.27 כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מֹושִׁיעַ לָהּ׃ ס
22.28 כִּי־יִמְצָא אִישׁ [נַעַר כ] (נַעֲרָה ק) בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ׃
22.29 וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלֹו־תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא־יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל־יָמָיו׃ ס
22.30 לֹא־יִקַּח אִישׁ אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו׃ ס
22.1 loA-tirAaeH Aaet-xxowr Aaahijkaa Aow Aaet-xejow nidaahijm wHitOalamtaa meHaem Haaxxeb txxijbem lAaahijkaa׃
22.2 wAim-loA qaarowb Aaahijkaa Aelaejkaa wloA jdaOtow waAasaptow Aael-towk bejtaekaa wHaajaaH Oimkaa Oad droxx Aaahijkaa Aotow waHaxxebotow low׃
22.3 wken taOaxaeH lahamorow wken taOaxaeH lximlaatow wken taOaxaeH lkaal-Aabedat Aaahijkaa Aaxxaer-toAbad mimaenw wmcaaAtaaH loA twkal lHitOalem׃ s
22.4 loA-tirAaeH Aaet-hamowr Aaahijkaa Aow xxowrow noplijm badaeraek wHitOalamtaa meHaem Haaqem taaqijm Oimow׃ s
22.5 loA-jiHjaeH klij-gaebaer Oal-AixxaaH wloA-jilbaxx gaebaer ximlat AixxaaH kij towOabat jHwaaH AaeloHaejkaa kaal-OoxeH AelaeH׃ p
22.6 kij jiqaareA qan-cipowr lpaanaejkaa badaeraek bkaal-Oec Aow Oal-HaaAaaraec Aaeprohijm Aow bejcijm wHaaAem robaecaet Oal-HaaAaeprohijm Aow Oal-Habejcijm loA-tiqah HaaAem Oal-Habaanijm׃
22.7 xxaleha txxalah Aaet-HaaAem wAaet-Habaanijm tiqah-laak lmaOan jijTab laak wHaAaraktaa jaamijm׃ s
22.8 kij tibnaeH bajit haadaaxx wOaaxijtaa maOaqaeH lgagaekaa wloA-taaxijm daamijm bbejtaekaa kij-jipol Hanopel mimaenw׃ s
22.9 loA-tizraO karmkaa kilAaajim paen-tiqdaxx HamleAaaH HazaeraO Aaxxaer tizraaO wtbwAat Hakaaraem׃ s
22.10 loA-taharoxx bxxowr-wbahamor jahdaaw׃ s
22.11 loA tilbaxx xxaOaTnez caemaer wpixxtijm jahdaaw׃ s
22.12 gdilijm taOaxaeH-laak Oal-AarbaO kanpowt kswtkaa Aaxxaer tkasaeH-baaH׃ s
22.13 kij-jiqah Aijxx AixxaaH wbaaA AelaejHaa wxneAaaH׃
22.14 wxaam laaH Oalijlot dbaarijm wHowcijA OaalaejHaa xxem raaO wAaamar Aaet-HaaAixxaaH HazoAt laaqahtij waaAaeqrab AelaejHaa wloA-maacaaAtij laaH btwlijm׃
22.15 wlaaqah Aabij [HanaOar k] (HanaOaraaH q) wAimaaH wHowcijAw Aaet-btwlej [HanaOar k] (HanaOaraaH q) Aael-ziqnej HaaOijr HaxxaaOraaH׃
22.16 wAaamar Aabij [HanaOar k] (HanaOaraaH q) Aael-Hazqenijm Aaet-bitij naatatij laaAijxx HazaeH lAixxaaH wajixnaaAaeHaa׃
22.17 wHineH-HwA xaam Oalijlot dbaarijm leAmor loA-maacaaAtij lbitkaa btwlijm wAelaeH btwlej bitij wpaarxw HaximlaaH lipnej ziqnej HaaOijr׃
22.18 wlaaqhw ziqnej HaaOijr-HaHiwA Aaet-HaaAijxx wjisrw Aotow׃
22.19 wOaanxxw Aotow meAaaH kaesaep wnaatnw laAabij HanaOaraaH kij HowcijA xxem raaO Oal btwlat jixraaAel wlow-tiHjaeH lAixxaaH loA-jwkal lxxalhaaH kaal-jaamaajw׃ s
22.20 wAim-Aaemaet HaajaaH Hadaabaar HazaeH loA-nimcAw btwlijm [lanaOar k] (lanaOaraaH׃ q)
22.21 wHowcijAw Aaet- [HanaOar k] (HanaOaraaH q) Aael-paetah bejt-AaabijHaa wsqaalwHaa Aanxxej OijraaH baaAabaanijm waametaaH kij-OaaxtaaH nbaalaaH bjixraaAel liznowt bejt AaabijHaa wbiOartaa HaaraaO miqirbaekaa׃ s
22.22 kij-jimaaceA Aijxx xxokeb Oim-AixxaaH bOulat-baOal wmetw gam-xxnejHaem HaaAijxx Haxxokeb Oim-HaaAixxaaH wHaaAixxaaH wbiOartaa HaaraaO mijixraaAel׃ s
22.23 kij jiHjaeH [naOar k] (naOaraaH q) btwlaaH mAoraaxaaH lAijxx wmcaaAaaH Aijxx baaOijr wxxaakab OimaaH׃
22.24 wHowceAtaem Aaet-xxnejHaem Aael-xxaOar HaaOijr HaHiwA wsqaltaem Aotaam baaAabaanijm waametw Aaet- [HanaOar k] (HanaOaraaH q) Oal-dbar Aaxxaer loA-caaOaqaaH baaOijr wAaet-HaaAijxx Oal-dbar Aaxxaer-OinaaH Aaet-Aexxaet reOeHw wbiOartaa HaaraaO miqirbaekaa׃ s
22.25 wAim-baxaadaeH jimcaaA HaaAijxx Aaet- [HanaOar k] (HanaOaraaH q) HamAoraaxaaH wHaehaezijq-baaH HaaAijxx wxxaakab OimaaH wmet HaaAijxx Aaxxaer-xxaakab OimaaH lbadow׃
22.26 [wlanaOar k] (wlanaOaraaH q) loA-taOaxaeH daabaar Aejn [lanaOar k] (lanaOaraaH q) heTA maawaet kij kaAaxxaer jaaqwm Aijxx Oal-reOeHw wrcaahow naepaexx ken Hadaabaar HazaeH׃
22.27 kij baxaadaeH mcaaAaaH caaOaqaaH [HanaOar k] (HanaOaraaH q) HamAoraaxaaH wAejn mowxxijOa laaH׃ s
22.28 kij-jimcaaA Aijxx [naOar k] (naOaraaH q) btwlaaH Aaxxaer loA-AoraaxaaH wtpaaxaaH wxxaakab OimaaH wnimcaaAw׃
22.29 wnaatan HaaAijxx Haxxokeb OimaaH laAabij [HanaOar k] (HanaOaraaH q) hamixxijm kaasaep wlow-tiHjaeH lAixxaaH tahat Aaxxaer OinaaH loA-jwkal xxalhaaH kaal-jaamaajw׃ s
22.30 loA-jiqah Aijxx Aaet-Aexxaet Aaabijw wloA jgalaeH knap Aaabijw׃ s
22.1 לא־תראה את־שור אחיך או את־שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך׃
22.2 ואם־לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל־תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו׃
22.3 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל־אבדת אחיך אשר־תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם׃ ס
22.4 לא־תראה את־חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃ ס
22.5 לא־יהיה כלי־גבר על־אשה ולא־ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה׃ פ
22.6 כי יקרא קן־צפור ׀ לפניך בדרך בכל־עץ ׀ או על־הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על־האפרחים או על־הביצים לא־תקח האם על־הבנים׃
22.7 שלח תשלח את־האם ואת־הבנים תקח־לך למען ייטב לך והארכת ימים׃ ס
22.8 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא־תשים דמים בביתך כי־יפל הנפל ממנו׃ ס
22.9 לא־תזרע כרמך כלאים פן־תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם׃ ס
22.10 לא־תחרש בשור־ובחמר יחדו׃ ס
22.11 לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו׃ ס
22.12 גדלים תעשה־לך על־ארבע כנפות כסותך אשר תכסה־בה׃ ס
22.13 כי־יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃
22.14 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את־האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא־מצאתי לה בתולים׃
22.15 ולקח אבי [הנער כ] (הנערה ק) ואמה והוציאו את־בתולי [הנער כ] (הנערה ק) אל־זקני העיר השערה׃
22.16 ואמר אבי [הנער כ] (הנערה ק) אל־הזקנים את־בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃
22.17 והנה־הוא שם עלילת דברים לאמר לא־מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃
22.18 ולקחו זקני העיר־ההוא את־האיש ויסרו אתו׃
22.19 וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו־תהיה לאשה לא־יוכל לשלחה כל־ימיו׃ ס
22.20 ואם־אמת היה הדבר הזה לא־נמצאו בתולים [לנער כ] (לנערה׃ ק)
22.21 והוציאו את־ [הנער כ] (הנערה ק) אל־פתח בית־אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי־עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃ ס
22.22 כי־ימצא איש שכב ׀ עם־אשה בעלת־בעל ומתו גם־שניהם האיש השכב עם־האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ ס
22.23 כי יהיה [נער כ] (נערה ק) בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃
22.24 והוצאתם את־שניהם אל־שער ׀ העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את־ [הנער כ] (הנערה ק) על־דבר אשר לא־צעקה בעיר ואת־האיש על־דבר אשר־ענה את־אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃ ס
22.25 ואם־בשדה ימצא האיש את־ [הנער כ] (הנערה ק) המארשה והחזיק־בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר־שכב עמה לבדו׃
22.26 [ולנער כ] (ולנערה ק) לא־תעשה דבר אין [לנער כ] (לנערה ק) חטא מות כי כאשר יקום איש על־רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה׃
22.27 כי בשדה מצאה צעקה [הנער כ] (הנערה ק) המארשה ואין מושיע לה׃ ס
22.28 כי־ימצא איש [נער כ] (נערה ק) בתולה אשר לא־ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃
22.29 ונתן האיש השכב עמה לאבי [הנער כ] (הנערה ק) חמשים כסף ולו־תהיה לאשה תחת אשר ענה לא־יוכל שלחה כל־ימיו׃ ס
22.30 לא־יקח איש את־אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃ ס
22.1 lA-trAH At-xwr Ahjk Aw At-xjw ndhjm wHtOlmt mHm Hxb txjbm lAhjk׃
22.2 wAm-lA qrwb Ahjk Aljk wlA jdOtw wAsptw Al-twk bjtk wHjH Omk Od drx Ahjk Atw wHxbtw lw׃
22.3 wkn tOxH lhmrw wkn tOxH lxmltw wkn tOxH lkl-Abdt Ahjk Axr-tAbd mmnw wmcAtH lA twkl lHtOlm׃ s
22.4 lA-trAH At-hmwr Ahjk Aw xwrw npljm bdrk wHtOlmt mHm Hqm tqjm Omw׃ s
22.5 lA-jHjH klj-gbr Ol-AxH wlA-jlbx gbr xmlt AxH kj twObt jHwH AlHjk kl-OxH AlH׃ p
22.6 kj jqrA qn-cpwr lpnjk bdrk bkl-Oc Aw Ol-HArc Aprhjm Aw bjcjm wHAm rbct Ol-HAprhjm Aw Ol-Hbjcjm lA-tqh HAm Ol-Hbnjm׃
22.7 xlh txlh At-HAm wAt-Hbnjm tqh-lk lmOn jjTb lk wHArkt jmjm׃ s
22.8 kj tbnH bjt hdx wOxjt mOqH lggk wlA-txjm dmjm bbjtk kj-jpl Hnpl mmnw׃ s
22.9 lA-tzrO krmk klAjm pn-tqdx HmlAH HzrO Axr tzrO wtbwAt Hkrm׃ s
22.10 lA-thrx bxwr-wbhmr jhdw׃ s
22.11 lA tlbx xOTnz cmr wpxtjm jhdw׃ s
22.12 gdljm tOxH-lk Ol-ArbO knpwt kswtk Axr tksH-bH׃ s
22.13 kj-jqh Ajx AxH wbA AljH wxnAH׃
22.14 wxm lH Oljlt dbrjm wHwcjA OljH xm rO wAmr At-HAxH HzAt lqhtj wAqrb AljH wlA-mcAtj lH btwljm׃
22.15 wlqh Abj [HnOr k] (HnOrH q) wAmH wHwcjAw At-btwlj [HnOr k] (HnOrH q) Al-zqnj HOjr HxOrH׃
22.16 wAmr Abj [HnOr k] (HnOrH q) Al-Hzqnjm At-btj nttj lAjx HzH lAxH wjxnAH׃
22.17 wHnH-HwA xm Oljlt dbrjm lAmr lA-mcAtj lbtk btwljm wAlH btwlj btj wprxw HxmlH lpnj zqnj HOjr׃
22.18 wlqhw zqnj HOjr-HHwA At-HAjx wjsrw Atw׃
22.19 wOnxw Atw mAH ksp wntnw lAbj HnOrH kj HwcjA xm rO Ol btwlt jxrAl wlw-tHjH lAxH lA-jwkl lxlhH kl-jmjw׃ s
22.20 wAm-Amt HjH Hdbr HzH lA-nmcAw btwljm [lnOr k] (lnOrH׃ q)
22.21 wHwcjAw At- [HnOr k] (HnOrH q) Al-pth bjt-AbjH wsqlwH Anxj OjrH bAbnjm wmtH kj-OxtH nblH bjxrAl lznwt bjt AbjH wbOrt HrO mqrbk׃ s
22.22 kj-jmcA Ajx xkb Om-AxH bOlt-bOl wmtw gm-xnjHm HAjx Hxkb Om-HAxH wHAxH wbOrt HrO mjxrAl׃ s
22.23 kj jHjH [nOr k] (nOrH q) btwlH mArxH lAjx wmcAH Ajx bOjr wxkb OmH׃
22.24 wHwcAtm At-xnjHm Al-xOr HOjr HHwA wsqltm Atm bAbnjm wmtw At- [HnOr k] (HnOrH q) Ol-dbr Axr lA-cOqH bOjr wAt-HAjx Ol-dbr Axr-OnH At-Axt rOHw wbOrt HrO mqrbk׃ s
22.25 wAm-bxdH jmcA HAjx At- [HnOr k] (HnOrH q) HmArxH wHhzjq-bH HAjx wxkb OmH wmt HAjx Axr-xkb OmH lbdw׃
22.26 [wlnOr k] (wlnOrH q) lA-tOxH dbr Ajn [lnOr k] (lnOrH q) hTA mwt kj kAxr jqwm Ajx Ol-rOHw wrchw npx kn Hdbr HzH׃
22.27 kj bxdH mcAH cOqH [HnOr k] (HnOrH q) HmArxH wAjn mwxjO lH׃ s
22.28 kj-jmcA Ajx [nOr k] (nOrH q) btwlH Axr lA-ArxH wtpxH wxkb OmH wnmcAw׃
22.29 wntn HAjx Hxkb OmH lAbj [HnOr k] (HnOrH q) hmxjm ksp wlw-tHjH lAxH tht Axr OnH lA-jwkl xlhH kl-jmjw׃ s
22.30 lA-jqh Ajx At-Axt Abjw wlA jglH knp Abjw׃ s
22.1 Non videbis bovem fratris tui aut ovem errantem et praeteribis, sed reduces fratri tuo;
22.2 si autem non est prope frater tuus nec nosti eum, duces in domum tuam, et erunt apud te quamdiu quaerat ea frater tuus et recipiat.
22.3 Similiter facies de asino et de vestimento et de omni re fratris tui, quae perierit: si inveneris eam, ne subtrahas te.
22.4 Si videris asinum fratris tui aut bovem cecidisse in via, non subtrahes te, sed sublevabis cum eo.
22.5 Non induetur mulier veste virili, nec vir utetur veste feminea: abominabilis enim apud Dominum Deum tuum est omnis, qui facit haec.
22.6 Si ambulans per viam, in arbore vel in terra nidum avis inveneris et matrem pullis vel ovis desuper incubantem, non sumes eam de filiis,
22.7 sed abire patieris matrem tenens filios, ut bene sit tibi, et longo vivas tempore.
22.8 Cum aedificaveris domum novam, facies murum tecto tuo per circuitum, ne adducas sanguinem super domum tuam et sis reus, labente aliquo in praeceps ruente.
22.9 Non seres vineam tuam altero semine, ne et sementis, quam sevisti, et quae nascuntur ex vinea, pariter sanctificentur.
22.10 Non arabis in bove simul et asino.
22.11 Non indueris vestimento, quod ex lana linoque contextum est.
22.12 Funiculos facies per quattuor angulos pallii tui, quo operieris.
22.13 Si duxerit vir uxorem et intraverit ad eam et postea odio habuerit eam
22.14 imputaveritque ei obiciens ei nomen pessimum et dixerit: “Uxorem hanc accepi et ingressus ad eam non inveni virginem”,
22.15 tollent pater et mater eius et ferent secum signa virginitatis eius ad seniores urbis, qui in porta sunt,
22.16 et dicet pater: “Filiam meam dedi huic uxorem, quam, quia odit,
22.17 imponit ei nomen pessimum, ut dicat: Non inveni filiam tuam virginem; et ecce haec sunt signa virginitatis filiae meae”. Expandent vestimentum coram se nioribus civitatis.
22.18 Apprehendentque senes urbis illius virum et verberabunt illum
22.19 condemnantes insuper centum siclis argenti, quos dabunt patri puellae, quoniam diffamavit nomen pessimum super virginem Israel; habebitque eam uxorem et non poterit dimittere eam omnibus diebus vitae suae.
22.20 Quod si verum est, quod obicit, et non est in puella inventa virginitas,
22.21 educent eam ad fores domus patris sui, et lapidibus obruent viri civitatis eius, et morietur, quoniam fecit nefas in Israel, ut fornicaretur in domo patris sui; et auferes malum de medio tui.
22.22 Si inventus fuerit vir dormiens cum uxore alterius, uterque morietur, id est adulter et adultera; et auferes malum de Israel.
22.23 Si puellam virginem desponsatam viro invenerit aliquis in civitate et concubuerit cum illa,
22.24 educetis utrumque ad portam civitatis illius et lapidibus obruetis, et morientur: puella quia non clamavit, cum esset in civitate, vir quia humiliavit uxorem proximi sui; et auferes malum de medio tui.
22.25 Sin autem in agro reppererit vir puellam, quae desponsata est, et apprehendens concubuerit cum illa, ipse morietur solus;
22.26 puella nihil patietur nec est rea mortis, quoniam sicut vir consurgit contra fratrem suum et occidit eum, ita et puella perpessa est:
22.27 sola erat in agro, clamavit puella desponsata, et nullus affuit, qui liberaret eam.
22.28 Si invenerit vir puellam virginem, quae non habet sponsum, et apprehendens concubuerit cum ea, et res ad iudicium venerit,
22.29 dabit, qui dormivit cum ea, patri puellae quinquaginta siclos argenti et habebit eam uxorem, quia humiliavit illam: non poterit dimittere eam cunctis diebus vitae suae.
22.30 Non accipiet homo uxorem patris sui nec revelabit operi mentum eius.
23.1 Es soll kein Verstümmelter noch Verschnittener in die Gemeinde des HERRN kommen.
23.2 Es soll auch kein Bastard in die Gemeinde des HERRN kommen; auch nicht das zehnte Glied von ihm soll in die Gemeinde des HERRN kommen.
23.3 Kein Ammoniter oder Moabiter soll in die Gemeinde des HERRN kommen; auch nicht das zehnte Glied soll in die Gemeinde des HERRN kommen, ewiglich;
23.4 weil sie euch nicht mit Brot und Wasser entgegenkamen auf dem Wege, als ihr aus Ägypten zoget, und dazu Bileam, den Sohn Beors, von Petor in Mesopotamien wider euch dingten, daß er dich verfluchte.
23.5 Aber der HERR, dein Gott, wollte nicht auf Bileam hören; sondern der HERR, dein Gott, verwandelte für dich den Fluch in Segen, weil der HERR, dein Gott, dich liebt.
23.6 Du sollst ihren Frieden und ihr Bestes nicht suchen, dein Leben lang, ewiglich.
23.7 Den Edomiter sollst du nicht verabscheuen, denn er ist dein Bruder; den Ägypter sollst du auch nicht verabscheuen, denn du bist in seinem Lande ein Fremdling gewesen.
23.8 Die Kinder, die sie im dritten Glied zeugen, mögen in die Gemeinde des HERRN kommen.
23.9 Wenn du im Heerlager wider deine Feinde ausziehst, so hüte dich vor allem Bösen.
23.10 Ist jemand unter dir infolge eines nächtlichen Zufalls nicht rein, so soll er vor das Lager hinausgehen und nicht wieder hineinkommen;
23.11 aber gegen Abend soll er sich mit Wasser baden, und wenn die Sonne untergeht, wieder in das Lager kommen.
23.12 Und du sollst draußen vor dem Lager einen Ort haben, dahin du zur Not hinausgehst.
23.13 Und du sollst eine Schaufel unter deinem Geräte haben, und wenn du dich draußen setzen willst, sollst du damit graben und wieder zuscharren, was von dir gegangen ist.
23.14 Denn der HERR, dein Gott, wandelt mitten in deinem Lager, daß er dich errette und deine Feinde vor dir dahingebe. Darum soll dein Lager heilig sein, daß er nichts Schändliches an dir sehe und sich nicht von dir abwende.
23.15 Du sollst den Knecht, der von seinem Herrn weg zu dir geflohen ist, seinem Herrn nicht ausliefern.
23.16 Er soll bei dir bleiben, in deiner Mitte, an dem Ort, den er erwählt in einem deiner Tore, wo es ihm gefällt, und du sollst ihn nicht unterdrücken.
23.17 Unter den Töchtern Israels soll keine Hure und unter den Söhnen Israels kein Hurer sein.
23.18 Du sollst keinen Hurenlohn noch Hundegeld in das Haus des HERRN, deines Gottes, bringen für irgend ein Gelübde; denn beides ist dem HERRN, deinem Gott, ein Greuel.
23.19 Du sollst deinem Bruder keinen Zins auferlegen, weder für Geld noch für Speise, noch für irgend etwas, womit man wuchern kann.
23.20 Dem Ausländer darfst du Zins auferlegen, deinem Bruder aber sollst du keinen Zins auferlegen, auf daß dich der HERR, dein Gott, segne in allem, daran du die Hand legst in dem Lande, dahin du kommst, um es einzunehmen.
23.21 Wenn du dem HERRN, deinem Gott, ein Gelübde tust, so sollst du nicht säumen, es zu erfüllen; denn der HERR, dein Gott, wird es gewiß von dir fordern, und es würde dir Sünde sein.
23.22 Wenn du aber unterlässest, zu geloben, so ist es dir keine Sünde.
23.23 Was aber über deine Lippen gegangen ist, das sollst du halten, und sollst tun, wie du dem HERRN, deinem Gott, gelobt hast, gemäß dem Gelübde, das du mit deinem Munde freiwillig abgelegt hast.
23.24 Wenn du in deines Nächsten Weinberg gehst, so magst du Trauben essen, so viel du willst, bis du genug hast; aber du sollst nichts in dein Geschirr tun.
23.25 Wenn du durch deines Nächsten Saat gehst, so magst du mit der Hand Ähren abstreifen; aber die Sichel sollst du nicht schwingen über die Saat deines Nächsten.
23.1 οὐκ εἰσελεύσεται θλαδίας καὶ ἀποκεκομμένος εἰς ἐκκλησίαν κυρίου
23.2 οὐκ εἰσελεύσεται ἐκ πόρνης εἰς ἐκκλησίαν κυρίου
23.3 οὐκ εἰσελεύσεται αμμανίτης καὶ μωαβίτης εἰς ἐκκλησίαν κυρίου καὶ ἕως δεκάτης γενεᾶς οὐκ εἰσελεύσεται εἰς ἐκκλησίαν κυρίου καὶ ἕως εἰς τὸν αἰῶνα
23.4 παρὰ τὸ μὴ συναντῆσαι αὐτοὺς ὑμῖν μετὰ ἄρτων καὶ ὕδατος ἐν τῇ ὁδῷ ἐκπορευομένων ὑμῶν ἐξ αἰγύπτου καὶ ὅτι ἐμισθώσαντο ἐπὶ σὲ τὸν βαλααμ υἱὸν βεωρ ἐκ τῆς μεσοποταμίας καταράσασθαί σε
23.5 καὶ οὐκ ἠθέλησεν κύριος ὁ θεός σου εἰσακοῦσαι τοῦ βαλααμ καὶ μετέστρεψεν κύριος ὁ θεός σου τὰς κατάρας εἰς εὐλογίαν ὅτι ἠγάπησέν σε κύριος ὁ θεός σου
23.6 οὐ προσαγορεύσεις εἰρηνικὰ αὐτοῖς καὶ συμφέροντα αὐτοῖς πάσας τὰς ἡμέρας σου εἰς τὸν αἰῶνα
23.7 οὐ βδελύξῃ ιδουμαῖον ὅτι ἀδελφός σού ἐστιν οὐ βδελύξῃ αἰγύπτιον ὅτι πάροικος ἐγένου ἐν τῇ γῇ αὐτοῦ
23.8 υἱοὶ ἐὰν γενηθῶσιν αὐτοῖς γενεὰ τρίτη εἰσελεύσονται εἰς ἐκκλησίαν κυρίου
23.9 ἐὰν δὲ ἐξέλθῃς παρεμβαλεῖν ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου καὶ φυλάξῃ ἀπὸ παντὸς ῥήματος πονηροῦ
23.10 ἐὰν ᾖ ἐν σοὶ ἄνθρωπος ὃς οὐκ ἔσται καθαρὸς ἐκ ῥύσεως αὐτοῦ νυκτός καὶ ἐξελεύσεται ἔξω τῆς παρεμβολῆς καὶ οὐκ εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολήν
23.11 καὶ ἔσται τὸ πρὸς ἑσπέραν λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι καὶ δεδυκότος ἡλίου εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολήν
23.12 καὶ τόπος ἔσται σοι ἔξω τῆς παρεμβολῆς καὶ ἐξελεύσῃ ἐκεῖ ἔξω
23.13 καὶ πάσσαλος ἔσται σοι ἐπὶ τῆς ζώνης σου καὶ ἔσται ὅταν διακαθιζάνῃς ἔξω καὶ ὀρύξεις ἐν αὐτῷ καὶ ἐπαγαγὼν καλύψεις τὴν ἀσχημοσύνην σου ἐν αὐτῷ
23.14 ὅτι κύριος ὁ θεός σου ἐμπεριπατεῖ ἐν τῇ παρεμβολῇ σου ἐξελέσθαι σε καὶ παραδοῦναι τὸν ἐχθρόν σου πρὸ προσώπου σου καὶ ἔσται ἡ παρεμβολή σου ἁγία καὶ οὐκ ὀφθήσεται ἐν σοὶ ἀσχημοσύνη πράγματος καὶ ἀποστρέψει ἀπὸ σοῦ
23.15 οὐ παραδώσεις παῖδα τῷ κυρίῳ αὐτοῦ ὃς προστέθειταί σοι παρὰ τοῦ κυρίου αὐτοῦ
23.16 μετὰ σοῦ κατοικήσει ἐν ὑμῖν κατοικήσει ἐν παντὶ τόπῳ οὗ ἐὰν ἀρέσῃ αὐτῷ οὐ θλίψεις αὐτόν
23.17 οὐκ ἔσται πόρνη ἀπὸ θυγατέρων ισραηλ καὶ οὐκ ἔσται πορνεύων ἀπὸ υἱῶν ισραηλ οὐκ ἔσται τελεσφόρος ἀπὸ θυγατέρων ισραηλ καὶ οὐκ ἔσται τελισκόμενος ἀπὸ υἱῶν ισραηλ
23.18 οὐ προσοίσεις μίσθωμα πόρνης οὐδὲ ἄλλαγμα κυνὸς εἰς τὸν οἶκον κυρίου τοῦ θεοῦ σου πρὸς πᾶσαν εὐχήν ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν καὶ ἀμφότερα
23.19 οὐκ ἐκτοκιεῖς τῷ ἀδελφῷ σου τόκον ἀργυρίου καὶ τόκον βρωμάτων καὶ τόκον παντὸς πράγματος οὗ ἂν ἐκδανείσῃς
23.20 τῷ ἀλλοτρίῳ ἐκτοκιεῖς τῷ δὲ ἀδελφῷ σου οὐκ ἐκτοκιεῖς ἵνα εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις σου ἐπὶ τῆς γῆς εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
23.21 ἐὰν δὲ εὔξῃ εὐχὴν κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ χρονιεῖς ἀποδοῦναι αὐτήν ὅτι ἐκζητῶν ἐκζητήσει κύριος ὁ θεός σου παρὰ σοῦ καὶ ἔσται ἐν σοὶ ἁμαρία
23.22 ἐὰν δὲ μὴ θέλῃς εὔξασθαι οὐκ ἔστιν ἐν σοὶ ἁμαρτία
23.23 τὰ ἐκπορευόμενα διὰ τῶν χειλέων σου φυλάξῃ καὶ ποιήσεις ὃν τρόπον εὔξω κυρίῳ τῷ θεῷ σου δόμα ὃ ἐλάλησας τῷ στόματί σου
23.24 ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου καὶ συλλέξεις ἐν ταῖς χερσίν σου στάχυς καὶ δρέπανον οὐ μὴ ἐπιβάλῃς ἐπὶ τὸν ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου
23.25 ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς τὸν ἀμπελῶνα τοῦ πλησίον σου φάγῃ σταφυλὴν ὅσον ψυχήν σου ἐμπλησθῆναι εἰς δὲ ἄγγος οὐκ ἐμβαλεῖς ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς τὸν ἀμπελῶνα τοῦ πλησίον σου φάγῃ σταφυλὴν ὅσον ψυχήν σου ἐμπλησθῆναι εἰς δὲ ἄγγος οὐκ ἐμβαλεῖς
23.1 oyk eiseleysetai thladias kai apokekommenos eis ekklehsian kyrioy
23.2 oyk eiseleysetai ek pornehs eis ekklehsian kyrioy
23.3 oyk eiseleysetai ammanitehs kai mohabitehs eis ekklehsian kyrioy kai eohs dekatehs geneas oyk eiseleysetai eis ekklehsian kyrioy kai eohs eis ton aiohna
23.4 para to meh synantehsai aytoys ymin meta artohn kai ydatos en teh odoh ekporeyomenohn ymohn ex aigyptoy kai oti emisthohsanto epi se ton balaam yion beohr ek tehs mesopotamias katarasasthai se
23.5 kai oyk ehthelehsen kyrios o theos soy eisakoysai toy balaam kai metestrepsen kyrios o theos soy tas kataras eis eylogian oti ehgapehsen se kyrios o theos soy
23.6 oy prosagoreyseis eirehnika aytois kai sympheronta aytois pasas tas ehmeras soy eis ton aiohna
23.7 oy bdelyxeh idoymaion oti adelphos soy estin oy bdelyxeh aigyption oti paroikos egenoy en teh geh aytoy
23.8 yioi ean genehthohsin aytois genea triteh eiseleysontai eis ekklehsian kyrioy
23.9 ean de exelthehs parembalein epi toys echthroys soy kai phylaxeh apo pantos rehmatos ponehroy
23.10 ean eh en soi anthrohpos os oyk estai katharos ek ryseohs aytoy nyktos kai exeleysetai exoh tehs parembolehs kai oyk eiseleysetai eis tehn parembolehn
23.11 kai estai to pros esperan loysetai to sohma aytoy ydati kai dedykotos ehlioy eiseleysetai eis tehn parembolehn
23.12 kai topos estai soi exoh tehs parembolehs kai exeleyseh ekei exoh
23.13 kai passalos estai soi epi tehs zohnehs soy kai estai otan diakathizanehs exoh kai oryxeis en aytoh kai epagagohn kalypseis tehn aschehmosynehn soy en aytoh
23.14 oti kyrios o theos soy emperipatei en teh paremboleh soy exelesthai se kai paradoynai ton echthron soy pro prosohpoy soy kai estai eh paremboleh soy agia kai oyk ophthehsetai en soi aschehmosyneh pragmatos kai apostrepsei apo soy
23.15 oy paradohseis paida toh kyrioh aytoy os prostetheitai soi para toy kyrioy aytoy
23.16 meta soy katoikehsei en ymin katoikehsei en panti topoh oy ean areseh aytoh oy thlipseis ayton
23.17 oyk estai porneh apo thygaterohn israehl kai oyk estai porneyohn apo yiohn israehl oyk estai telesphoros apo thygaterohn israehl kai oyk estai teliskomenos apo yiohn israehl
23.18 oy prosoiseis misthohma pornehs oyde allagma kynos eis ton oikon kyrioy toy theoy soy pros pasan eychehn oti bdelygma kyrioh toh theoh soy estin kai amphotera
23.19 oyk ektokieis toh adelphoh soy tokon argyrioy kai tokon brohmatohn kai tokon pantos pragmatos oy an ekdaneisehs
23.20 toh allotrioh ektokieis toh de adelphoh soy oyk ektokieis ina eylogehseh se kyrios o theos soy en pasi tois ergois soy epi tehs gehs eis ehn eisporeyeh ekei klehronomehsai aytehn
23.21 ean de eyxeh eychehn kyrioh toh theoh soy oy chronieis apodoynai aytehn oti ekzehtohn ekzehtehsei kyrios o theos soy para soy kai estai en soi amaria
23.22 ean de meh thelehs eyxasthai oyk estin en soi amartia
23.23 ta ekporeyomena dia tohn cheileohn soy phylaxeh kai poiehseis on tropon eyxoh kyrioh toh theoh soy doma o elalehsas toh stomati soy
23.24 ean de eiselthehs eis amehton toy plehsion soy kai syllexeis en tais chersin soy stachys kai drepanon oy meh epibalehs epi ton amehton toy plehsion soy
23.25 ean de eiselthehs eis ton ampelohna toy plehsion soy phageh staphylehn oson psychehn soy emplehsthehnai eis de aggos oyk embaleis ean de eiselthehs eis ton ampelohna toy plehsion soy phageh staphylehn oson psychehn soy emplehsthehnai eis de aggos oyk embaleis
23.1 לֹא־יָבֹא פְצוּעַ־דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל יְהוָה׃ ס
23.2 לֹא־יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהוָה גַּם דֹּור עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לֹו בִּקְהַל יְהוָה׃ ס
23.3 לֹא־יָבֹא עַמֹּונִי וּמֹואָבִי בִּקְהַל יְהוָה גַּם דֹּור עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד־עֹולָם׃
23.4 עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת־בִּלְעָם בֶּן־בְּעֹור מִפְּתֹור אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ׃
23.5 וְלֹא־אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל־בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת־הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
23.6 לֹא־תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל־יָמֶיךָ לְעֹולָם׃ ס
23.7 לֹא־תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא ס לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי כִּי־גֵר הָיִיתָ בְאַרְצֹו׃
23.8 בָּנִים אֲשֶׁר־יִוָּלְדוּ לָהֶם דֹּור שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה׃ ס
23.9 כִּי־תֵצֵא מַחֲנֶה עַל־אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע׃
23.10 כִּי־יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִהְיֶה טָהֹור מִקְּרֵה־לָיְלָה וְיָצָא אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל־תֹּוךְ הַמַּחֲנֶה׃
23.11 וְהָיָה לִפְנֹות־עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא אֶל־תֹּוךְ הַמַּחֲנֶה ׃
23.12 וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ׃
23.13 וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל־אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת־צֵאָתֶךָ׃
23.14 כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ ׀ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדֹושׁ וְלֹא־יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ׃ ס
23.15 לֹא־תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו אֲשֶׁר־יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו׃
23.16 עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטֹּוב לֹו לֹא תֹּונֶנּוּ׃ ס
23.17 לֹא־תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנֹות יִשְׂרָאֵל וְלֹא־יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל ׃
23.18 לֹא־תָבִיא אֶתְנַן זֹונָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל־נֶדֶר כִּי תֹועֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם־שְׁנֵיהֶם׃
23.19 לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ׃
23.20 לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ ס
23.21 כִּי־תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמֹו כִּי־דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא׃
23.22 וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא־יִהְיֶה בְךָ חֵטְא׃
23.23 מֹוצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ׃ ס
23.24 כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן׃ ס
23.25 כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ׃ ס
23.1 loA-jaaboA pcwOa-dakaaA wkrwt xxaapkaaH biqHal jHwaaH׃ s
23.2 loA-jaaboA mamzer biqHal jHwaaH gam dowr Oaxijrij loA-jaaboA low biqHal jHwaaH׃ s
23.3 loA-jaaboA Oamownij wmowAaabij biqHal jHwaaH gam dowr Oaxijrij loA-jaaboA laaHaem biqHal jHwaaH Oad-Oowlaam׃
23.4 Oal-dbar Aaxxaer loA-qidmw Aaetkaem balaehaem wbamajim badaeraek bceAtkaem mimicraajim waAaxxaer xaakar Oaalaejkaa Aaet-bilOaam baen-bOowr miptowr Aaram naHarajim lqallaekaa׃
23.5 wloA-AaabaaH jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmoOa Aael-bilOaam wajaHapok jHwaaH AaeloHaejkaa lkaa Aaet-HaqlaalaaH libraakaaH kij AaHebkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
23.6 loA-tidroxx xxlomaam wTobaataam kaal-jaamaejkaa lOowlaam׃ s
23.7 loA-ttaOeb Aadomij kij Aaahijkaa HwA s loA-ttaOeb micrij kij-ger Haajijtaa bAarcow׃
23.8 baanijm Aaxxaer-jiwaaldw laaHaem dowr xxlijxxij jaaboA laaHaem biqHal jHwaaH׃ s
23.9 kij-teceA mahanaeH Oal-Aojbaejkaa wnixxmartaa mikol daabaar raaO׃
23.10 kij-jiHjaeH bkaa Aijxx Aaxxaer loA-jiHjaeH TaaHowr miqreH-laajlaaH wjaacaaA Aael-mihwc lamahanaeH loA jaaboA Aael-towk HamahanaeH׃
23.11 wHaajaaH lipnowt-Oaeraeb jirhac bamaajim wkboA Haxxaemaexx jaaboA Aael-towk HamahanaeH ׃
23.12 wjaad tiHjaeH lkaa mihwc lamahanaeH wjaacaaAtaa xxaamaaH hwc׃
23.13 wjaated tiHjaeH lkaa Oal-Aazenaekaa wHaajaaH bxxibtkaa hwc whaapartaaH baaH wxxabtaa wkisijtaa Aaet-ceAaataekaa׃
23.14 kij jHwaaH AaeloHaejkaa mitHalek bqaeraeb mahanaekaa lHacijlkaa wlaatet Aojbaejkaa lpaanaejkaa wHaajaaH mahanaejkaa qaadowxx wloA-jirAaeH bkaa Oaerwat daabaar wxxaab meAaharaejkaa׃ s
23.15 loA-tasgijr Oaebaed Aael-Aadonaajw Aaxxaer-jinaacel Aelaejkaa meOim Aadonaajw׃
23.16 Oimkaa jexxeb bqirbkaa bamaaqowm Aaxxaer-jibhar bAahad xxOaaraejkaa baTowb low loA townaenw׃ s
23.17 loA-tiHjaeH qdexxaaH mibnowt jixraaAel wloA-jiHjaeH qaadexx mibnej jixraaAel ׃
23.18 loA-taabijA Aaetnan zownaaH wmhijr kaelaeb bejt jHwaaH AaeloHaejkaa lkaal-naedaer kij towOabat jHwaaH AaeloHaejkaa gam-xxnejHaem׃
23.19 loA-taxxijk lAaahijkaa naexxaek kaesaep naexxaek Aokael naexxaek kaal-daabaar Aaxxaer jixxaak׃
23.20 lanaakrij taxxijk wlAaahijkaa loA taxxijk lmaOan jbaaraekkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkol mixxlah jaadaekaa Oal-HaaAaaraec Aaxxaer-AataaH baaA-xxaamaaH lrixxtaaH׃ s
23.21 kij-tidor naedaer lajHwaaH AaeloHaejkaa loA tAaher lxxalmow kij-daaroxx jidrxxaenw jHwaaH AaeloHaejkaa meOimaak wHaajaaH bkaa heTA׃
23.22 wkij taehdal lindor loA-jiHjaeH bkaa heTA׃
23.23 mowcaaA xpaataejkaa tixxmor wOaaxijtaa kaAaxxaer naadartaa lajHwaaH AaeloHaejkaa ndaabaaH Aaxxaer dibartaa bpijkaa׃ s
23.24 kij taaboA bkaeraem reOaekaa wAaakaltaa Oanaabijm knapxxkaa xaabOaekaa wAael-kaeljkaa loA titen׃ s
23.25 kij taaboA bqaamat reOaekaa wqaaTaptaa mlijlot bjaadaekaa whaermexx loA taanijp Oal qaamat reOaekaa׃ s
23.1 לא־יבא פצוע־דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ ס
23.2 לא־יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא־יבא לו בקהל יהוה׃ ס
23.3 לא־יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא־יבא להם בקהל יהוה עד־עולם׃
23.4 על־דבר אשר לא־קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את־בלעם בן־בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃
23.5 ולא־אבה יהוה אלהיך לשמע אל־בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את־הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃
23.6 לא־תדרש שלמם וטבתם כל־ימיך לעולם׃ ס
23.7 לא־תתעב אדמי כי אחיך הוא ס לא־תתעב מצרי כי־גר היית בארצו׃
23.8 בנים אשר־יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ ס
23.9 כי־תצא מחנה על־איביך ונשמרת מכל דבר רע׃
23.10 כי־יהיה בך איש אשר לא־יהיה טהור מקרה־לילה ויצא אל־מחוץ למחנה לא יבא אל־תוך המחנה׃
23.11 והיה לפנות־ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל־תוך המחנה ׃
23.12 ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃
23.13 ויתד תהיה לך על־אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את־צאתך׃
23.14 כי יהוה אלהיך מתהלך ׀ בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא־יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ ס
23.15 לא־תסגיר עבד אל־אדניו אשר־ינצל אליך מעם אדניו׃
23.16 עמך ישב בקרבך במקום אשר־יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ ס
23.17 לא־תהיה קדשה מבנות ישראל ולא־יהיה קדש מבני ישראל ׃
23.18 לא־תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל־נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם־שניהם׃
23.19 לא־תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל־דבר אשר ישך׃
23.20 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃ ס
23.21 כי־תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי־דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃
23.22 וכי תחדל לנדר לא־יהיה בך חטא׃
23.23 מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ ס
23.24 כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל־כליך לא תתן׃ ס
23.25 כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ ס
23.1 lA-jbA pcwO-dkA wkrwt xpkH bqHl jHwH׃ s
23.2 lA-jbA mmzr bqHl jHwH gm dwr Oxjrj lA-jbA lw bqHl jHwH׃ s
23.3 lA-jbA Omwnj wmwAbj bqHl jHwH gm dwr Oxjrj lA-jbA lHm bqHl jHwH Od-Owlm׃
23.4 Ol-dbr Axr lA-qdmw Atkm blhm wbmjm bdrk bcAtkm mmcrjm wAxr xkr Oljk At-blOm bn-bOwr mptwr Arm nHrjm lqllk׃
23.5 wlA-AbH jHwH AlHjk lxmO Al-blOm wjHpk jHwH AlHjk lk At-HqllH lbrkH kj AHbk jHwH AlHjk׃
23.6 lA-tdrx xlmm wTbtm kl-jmjk lOwlm׃ s
23.7 lA-ttOb Admj kj Ahjk HwA s lA-ttOb mcrj kj-gr Hjjt bArcw׃
23.8 bnjm Axr-jwldw lHm dwr xljxj jbA lHm bqHl jHwH׃ s
23.9 kj-tcA mhnH Ol-Ajbjk wnxmrt mkl dbr rO׃
23.10 kj-jHjH bk Ajx Axr lA-jHjH THwr mqrH-ljlH wjcA Al-mhwc lmhnH lA jbA Al-twk HmhnH׃
23.11 wHjH lpnwt-Orb jrhc bmjm wkbA Hxmx jbA Al-twk HmhnH ׃
23.12 wjd tHjH lk mhwc lmhnH wjcAt xmH hwc׃
23.13 wjtd tHjH lk Ol-Aznk wHjH bxbtk hwc whprtH bH wxbt wksjt At-cAtk׃
23.14 kj jHwH AlHjk mtHlk bqrb mhnk lHcjlk wltt Ajbjk lpnjk wHjH mhnjk qdwx wlA-jrAH bk Orwt dbr wxb mAhrjk׃ s
23.15 lA-tsgjr Obd Al-Adnjw Axr-jncl Aljk mOm Adnjw׃
23.16 Omk jxb bqrbk bmqwm Axr-jbhr bAhd xOrjk bTwb lw lA twnnw׃ s
23.17 lA-tHjH qdxH mbnwt jxrAl wlA-jHjH qdx mbnj jxrAl ׃
23.18 lA-tbjA Atnn zwnH wmhjr klb bjt jHwH AlHjk lkl-ndr kj twObt jHwH AlHjk gm-xnjHm׃
23.19 lA-txjk lAhjk nxk ksp nxk Akl nxk kl-dbr Axr jxk׃
23.20 lnkrj txjk wlAhjk lA txjk lmOn jbrkk jHwH AlHjk bkl mxlh jdk Ol-HArc Axr-AtH bA-xmH lrxtH׃ s
23.21 kj-tdr ndr ljHwH AlHjk lA tAhr lxlmw kj-drx jdrxnw jHwH AlHjk mOmk wHjH bk hTA׃
23.22 wkj thdl lndr lA-jHjH bk hTA׃
23.23 mwcA xptjk txmr wOxjt kAxr ndrt ljHwH AlHjk ndbH Axr dbrt bpjk׃ s
23.24 kj tbA bkrm rOk wAklt Onbjm knpxk xbOk wAl-kljk lA ttn׃ s
23.25 kj tbA bqmt rOk wqTpt mljlt bjdk whrmx lA tnjp Ol qmt rOk׃ s
23.1 Non intrabit eunuchus, attritis vel amputatis testiculis et absciso veretro, ecclesiam Domini.
23.2 Non ingredietur mamzer in ecclesiam Domini neque decima generatione.
23.3 Ammonites et Moabites etiam in decima generatione non intrabunt ecclesiam Domini in aeternum,
23.4 quia noluerunt vobis occurrere cum pane et aqua in via, quando egressi estis de Aegypto, et quia conduxerunt contra te Balaam filium Beor de Phethor in Aramnaharaim, ut malediceret tibi;
23.5 et noluit Dominus Deus tuus audire Balaam vertitque tibi maledictionem eius in benedictionem, eo quod diligeret te.
23.6 Non facies cum eis pacem nec quaeres eis bona cunctis diebus vitae tuae in sempiternum.
23.7 Non abominaberis Idumaeum, quia frater tuus est, nec Aegyptium, quia advena fuisti in terra eius:
23.8 qui nati fuerint ex eis tertia generatione, intrabunt ecclesiam Domini.
23.9 Quando egressus fueris adversus hostes tuos in pugnam, custodies te ab omni re mala.
23.10 Si fuerit apud te homo, qui nocturno pollutus sit somnio, egredietur extra castra et non revertetur,
23.11 priusquam ad vesperam lavetur aqua; et ad solis occasum regredietur in castra.
23.12 Habebis locum extra castra, ad quem egrediaris ad requisita naturae
23.13 gerens paxillum in balteo; cumque sederis foris, fodies foveam et egesta humo operies.
23.14 Dominus enim Deus tuus ambulat in medio castrorum tuorum, ut eruat te et tradat tibi inimicos tuos; sint castra tua sancta, et nihil in eis videat foeditatis nec derelinquat te.
23.15 Non trades servum domino suo, qui ad te confugerit:
23.16 habitabit tecum in medio tui in loco, quem elegerit in una urbium tuarum, quae placuerit ei, nec contristes eum.
23.17 Non erit prostibulum sacrum de filiabus Israel, nec scortator sacer de filiis Israel.
23.18 Non offeres mercedem prostibuli nec pretium canis in domo Domini Dei tui, quidquid illud est, quod voveris, quia abominatio est utrumque apud Dominum Deum tuum.
23.19 Non fenerabis fratri tuo ad usuram pecuniam nec alimenta nec quamlibet aliam rem,
23.20 sed alieno fenerabis. Fratri autem tuo absque usura id, quo indiget, commodabis, ut benedicat tibi Dominus Deus tuus in omni opere tuo in terra, ad quam ingredieris possidendam.
23.21 Cum voveris votum Domino Deo tuo, non tardabis reddere; quia requiret illud Dominus Deus tuus a te, et reputabitur tibi in peccatum.
23.22 Si nolueris polliceri, absque peccato eris;
23.23 quod autem egressum est de labiis tuis, observabis et facies, sicut promisisti Domino Deo tuo: propria voluntate et ore tuo locutus es.
23.24 Ingressus vineam proximi tui comede uvas, quantum tibi placuerit; in sporta autem ne efferas tecum.
23.25 Si intraveris in segetem amici tui, franges spicas manu; falce autem non metes.
24.1 Wenn jemand ein Weib nimmt und sie ehelicht, und sie findet nicht Gnade vor seinen Augen, weil er etwas Schändliches an ihr gefunden hat, so soll er ihr einen Scheidebrief schreiben und ihr denselben in die Hand geben und sie aus seinem Hause entlassen.
24.2 Wenn sie dann sein Haus verlassen hat und hingegangen und eines andern Weib geworden ist,
24.3 und derselbe andere Mann ihr auch gram wird, daß er einen Scheidebrief schreibt und ihr denselben in die Hand gibt und sie aus seinem Hause entläßt; oder wenn der andere Mann stirbt, der sie sich zum Weibe genommen hat
24.4 so kann ihr erster Mann, der sie entlassen hat, sie nicht wieder nehmen, daß sie alsdann sein Weib sei, nachdem sie verunreinigt worden ist; denn das wäre ein Greuel vor dem HERRN; und du sollst das Land nicht mit Sünde beflecken, das dir der HERR, dein Gott, zum Erbe gegeben hat.
24.5 Wenn jemand kürzlich ein Weib genommen hat, so soll er nicht in den Krieg ziehen, und man soll ihm nichts auflegen; er soll in seinem Hause ein Jahr lang frei sein, daß er sich seines Weibes erfreue, das er genommen hat.
24.6 Man soll niemals den untern oder den obern Mühlstein zum Pfand nehmen, denn damit nähme man das Leben zum Pfande.
24.7 Wird jemand ertappt, daß er einen von seinen Brüdern unter den Kindern Israel stiehlt und ihn zum Sklaven macht und verkauft, so soll ein solcher Dieb sterben, daß du das Böse von dir ausrottest.
24.8 Hüte dich vor der Plage des Aussatzes, daß du mit Fleiß beobachtest und tuest alles, was dich die Priester, die Leviten, lehren. Wie ich ihnen geboten habe, so sollt ihr's pünktlich befolgen!
24.9 Denke daran, was der HERR, dein Gott, mit Mirjam tat auf dem Wege, als ihr aus Ägypten zoget!
24.10 Wenn du deinem Nächsten irgend ein Darlehen gewährst, so sollst du nicht in sein Haus gehen, ihm ein Pfand zu nehmen.
24.11 Du sollst draußen stehen bleiben, und der, dem du borgst, soll das Pfand zu dir herausbringen.
24.12 Ist er aber arm, so sollst du dich mit seinem Pfand nicht schlafen legen;
24.13 sondern du sollst ihm sein Pfand wiedergeben, wenn die Sonne untergeht, damit er in seinem Kleide schlafe und dich segne; so wird dir das als Gerechtigkeit gelten vor dem HERRN, deinem Gott.
24.14 Du sollst einen armen und elenden Tagelöhner nicht drücken, er sei einer deiner Brüder oder deiner Fremdlinge, die in deinem Lande und in deinen Toren sind.
24.15 Am gleichen Tag sollst du ihm seinen Lohn geben, ehe die Sonne darüber untergeht; denn er ist arm und sehnt sich darnach; riefe er aber deinetwegen den HERRN an, so würde es dir für Sünde gelten.
24.16 Die Väter sollen nicht für die Kinder und die Kinder nicht für die Väter sterben, sondern ein jeder soll für seine Sünde sterben.
24.17 Du sollst das Recht des Fremdlings und des Waisleins nicht beugen und sollst das Kleid der Witwe nicht zum Pfande nehmen.
24.18 Denn du sollst bedenken, daß du in Ägypten auch ein Knecht gewesen bist und daß der HERR, dein Gott, dich von dannen erlöst hat; darum gebiete ich dir, daß du solches tuest.
24.19 Wenn du auf deinem Acker geerntet und eine Garbe auf dem Acker vergessen hast, so sollst du nicht umkehren, sie zu holen; sondern sie soll dem Fremdling, dem Waislein und der Witwe gehören, daß dich der HERR, dein Gott, segne in allem Werk deiner Hände.
24.20 Wenn du die Früchte deines Ölbaumes abgeschlagen hast, so sollst du hernach nicht Nachlese halten; es soll dem Fremdling, dem Waislein und der Witwe gehören.
24.21 Wenn du deinen Weinberg gelesen hast, so sollst du nicht Nachlese halten; es soll dem Fremdling, dem Waislein und der Witwe gehören.
24.22 Und du sollst bedenken, daß du in Ägypten auch ein Knecht gewesen bist; darum gebiete ich dir, solches zu tun.
24.1 ἐὰν δέ τις λάβῃ γυναῖκα καὶ συνοικήσῃ αὐτῇ καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εὕρῃ χάριν ἐναντίον αὐτοῦ ὅτι εὗρεν ἐν αὐτῇ ἄσχημον πρᾶγμα καὶ γράψει αὐτῇ βιβλίον ἀποστασίου καὶ δώσει εἰς τὰς χεῖρας αὐτῆς καὶ ἐξαποστελεῖ αὐτὴν ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ
24.2 καὶ ἀπελθοῦσα γένηται ἀνδρὶ ἑτέρῳ
24.3 καὶ μισήσῃ αὐτὴν ὁ ἀνὴρ ὁ ἔσχατος καὶ γράψει αὐτῇ βιβλίον ἀποστασίου καὶ δώσει εἰς τὰς χεῖρας αὐτῆς καὶ ἐξαποστελεῖ αὐτὴν ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ ἢ ἀποθάνῃ ὁ ἀνὴρ ὁ ἔσχατος ὃς ἔλαβεν αὐτὴν ἑαυτῷ γυναῖκα
24.4 οὐ δυνήσεται ὁ ἀνὴρ ὁ πρότερος ὁ ἐξαποστείλας αὐτὴν ἐπαναστρέψας λαβεῖν αὐτὴν ἑαυτῷ γυναῖκα μετὰ τὸ μιανθῆναι αὐτήν ὅτι βδέλυγμά ἐστιν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ οὐ μιανεῖτε τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐν κλήρῳ
24.5 ἐὰν δέ τις λάβῃ γυναῖκα προσφάτως οὐκ ἐξελεύσεται εἰς τὸν πόλεμον καὶ οὐκ ἐπιβληθήσεται αὐτῷ οὐδὲν πρᾶγμα ἀθῷος ἔσται ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ ἐνιαυτὸν ἕνα εὐφρανεῖ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ ἣν ἔλαβεν
24.6 οὐκ ἐνεχυράσεις μύλον οὐδὲ ἐπιμύλιον ὅτι ψυχὴν οὗτος ἐνεχυράζει
24.7 ἐὰν δὲ ἁλῷ ἄνθρωπος κλέπτων ψυχὴν τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ καταδυναστεύσας αὐτὸν ἀποδῶται ἀποθανεῖται ὁ κλέπτης ἐκεῖνος καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν
24.8 πρόσεχε σεαυτῷ ἐν τῇ ἁφῇ τῆς λέπρας φυλάξῃ σφόδρα ποιεῖν κατὰ πάντα τὸν νόμον ὃν ἐὰν ἀναγγείλωσιν ὑμῖν οἱ ἱερεῖς οἱ λευῖται ὃν τρόπον ἐνετειλάμην ὑμῖν φυλάξασθε ποιεῖν
24.9 μνήσθητι ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεός σου τῇ μαριαμ ἐν τῇ ὁδῷ ἐκπορευομένων ὑμῶν ἐξ αἰγύπτου
24.10 ἐὰν ὀφείλημα ᾖ ἐν τῷ πλησίον σου ὀφείλημα ὁτιοῦν οὐκ εἰσελεύσῃ εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ ἐνεχυράσαι τὸ ἐνέχυρον
24.11 ἔξω στήσῃ καὶ ὁ ἄνθρωπος οὗ τὸ δάνειόν σού ἐστιν ἐν αὐτῷ ἐξοίσει σοι τὸ ἐνέχυρον ἔξω
24.12 ἐὰν δὲ ὁ ἄνθρωπος πένηται οὐ κοιμηθήσῃ ἐν τῷ ἐνεχύρῳ αὐτοῦ
24.13 ἀποδόσει ἀποδώσεις τὸ ἐνέχυρον αὐτοῦ περὶ δυσμὰς ἡλίου καὶ κοιμηθήσεται ἐν τῷ ἱματίῳ αὐτοῦ καὶ εὐλογήσει σε καὶ ἔσται σοι ἐλεημοσύνη ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
24.14 οὐκ ἀπαδικήσεις μισθὸν πένητος καὶ ἐνδεοῦς ἐκ τῶν ἀδελφῶν σου ἢ ἐκ τῶν προσηλύτων τῶν ἐν ταῖς πόλεσίν σου
24.15 αὐθημερὸν ἀποδώσεις τὸν μισθὸν αὐτοῦ οὐκ ἐπιδύσεται ὁ ἥλιος ἐπ' αὐτῷ ὅτι πένης ἐστὶν καὶ ἐν αὐτῷ ἔχει τὴν ἐλπίδα καὶ οὐ καταβοήσεται κατὰ σοῦ πρὸς κύριον καὶ ἔσται ἐν σοὶ ἁμαρτία
24.16 οὐκ ἀποθανοῦνται πατέρες ὑπὲρ τέκνων καὶ υἱοὶ οὐκ ἀποθανοῦνται ὑπὲρ πατέρων ἕκαστος τῇ ἑαυτοῦ ἁμαρτίᾳ ἀποθανεῖται
24.17 οὐκ ἐκκλινεῖς κρίσιν προσηλύτου καὶ ὀρφανοῦ καὶ χήρας καὶ οὐκ ἐνεχυράσεις ἱμάτιον χήρας
24.18 καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ ἐλυτρώσατό σε κύριος ὁ θεός σου ἐκεῖθεν διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο
24.19 ἐὰν δὲ ἀμήσῃς ἀμητὸν ἐν τῷ ἀγρῷ σου καὶ ἐπιλάθῃ δράγμα ἐν τῷ ἀγρῷ σου οὐκ ἐπαναστραφήσῃ λαβεῖν αὐτό τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ ἔσται ἵνα εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν σου
24.20 ἐὰν δὲ ἐλαιαλογήσῃς οὐκ ἐπαναστρέψεις καλαμήσασθαι τὰ ὀπίσω σου τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ ἔσται καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ αἰγύπτῳ διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο
24.21 ἐὰν δὲ τρυγήσῃς τὸν ἀμπελῶνά σου οὐκ ἐπανατρυγήσεις αὐτὸν τὰ ὀπίσω σου τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ ἔσται
24.22 καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ αἰγύπτῳ διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο
24.1 ean de tis labeh gynaika kai synoikehseh ayteh kai estai ean meh eyreh charin enantion aytoy oti eyren en ayteh aschehmon pragma kai grapsei ayteh biblion apostasioy kai dohsei eis tas cheiras aytehs kai exapostelei aytehn ek tehs oikias aytoy
24.2 kai apelthoysa genehtai andri eteroh
24.3 kai misehseh aytehn o anehr o eschatos kai grapsei ayteh biblion apostasioy kai dohsei eis tas cheiras aytehs kai exapostelei aytehn ek tehs oikias aytoy eh apothaneh o anehr o eschatos os elaben aytehn eaytoh gynaika
24.4 oy dynehsetai o anehr o proteros o exaposteilas aytehn epanastrepsas labein aytehn eaytoh gynaika meta to mianthehnai aytehn oti bdelygma estin enantion kyrioy toy theoy soy kai oy mianeite tehn gehn ehn kyrios o theos ymohn didohsin ymin en klehroh
24.5 ean de tis labeh gynaika prosphatohs oyk exeleysetai eis ton polemon kai oyk epiblehthehsetai aytoh oyden pragma athohos estai en teh oikia aytoy eniayton ena eyphranei tehn gynaika aytoy ehn elaben
24.6 oyk enechyraseis mylon oyde epimylion oti psychehn oytos enechyrazei
24.7 ean de aloh anthrohpos kleptohn psychehn tohn adelphohn aytoy tohn yiohn israehl kai katadynasteysas ayton apodohtai apothaneitai o kleptehs ekeinos kai exareis ton ponehron ex ymohn aytohn
24.8 proseche seaytoh en teh apheh tehs lepras phylaxeh sphodra poiein kata panta ton nomon on ean anaggeilohsin ymin oi iereis oi leyitai on tropon eneteilamehn ymin phylaxasthe poiein
24.9 mnehsthehti osa epoiehsen kyrios o theos soy teh mariam en teh odoh ekporeyomenohn ymohn ex aigyptoy
24.10 ean opheilehma eh en toh plehsion soy opheilehma otioyn oyk eiseleyseh eis tehn oikian aytoy enechyrasai to enechyron
24.11 exoh stehseh kai o anthrohpos oy to daneion soy estin en aytoh exoisei soi to enechyron exoh
24.12 ean de o anthrohpos penehtai oy koimehthehseh en toh enechyroh aytoy
24.13 apodosei apodohseis to enechyron aytoy peri dysmas ehlioy kai koimehthehsetai en toh imatioh aytoy kai eylogehsei se kai estai soi eleehmosyneh enantion kyrioy toy theoy soy
24.14 oyk apadikehseis misthon penehtos kai endeoys ek tohn adelphohn soy eh ek tohn prosehlytohn tohn en tais polesin soy
24.15 aythehmeron apodohseis ton misthon aytoy oyk epidysetai o ehlios ep' aytoh oti penehs estin kai en aytoh echei tehn elpida kai oy kataboehsetai kata soy pros kyrion kai estai en soi amartia
24.16 oyk apothanoyntai pateres yper teknohn kai yioi oyk apothanoyntai yper paterohn ekastos teh eaytoy amartia apothaneitai
24.17 oyk ekklineis krisin prosehlytoy kai orphanoy kai chehras kai oyk enechyraseis imation chehras
24.18 kai mnehsthehseh oti oiketehs ehstha en geh aigyptoh kai elytrohsato se kyrios o theos soy ekeithen dia toyto egoh soi entellomai poiein to rehma toyto
24.19 ean de amehsehs amehton en toh agroh soy kai epilatheh dragma en toh agroh soy oyk epanastraphehseh labein ayto toh ptohchoh kai toh prosehlytoh kai toh orphanoh kai teh chehra estai ina eylogehseh se kyrios o theos soy en pasi tois ergois tohn cheirohn soy
24.20 ean de elaialogehsehs oyk epanastrepseis kalamehsasthai ta opisoh soy toh prosehlytoh kai toh orphanoh kai teh chehra estai kai mnehsthehseh oti oiketehs ehstha en geh aigyptoh dia toyto egoh soi entellomai poiein to rehma toyto
24.21 ean de trygehsehs ton ampelohna soy oyk epanatrygehseis ayton ta opisoh soy toh prosehlytoh kai toh orphanoh kai teh chehra estai
24.22 kai mnehsthehseh oti oiketehs ehstha en geh aigyptoh dia toyto egoh soi entellomai poiein to rehma toyto
24.1 כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתֹו׃
24.2 וְיָצְאָה מִבֵּיתֹו וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר׃
24.3 וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרֹון וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתֹו אֹו כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרֹון אֲשֶׁר־לְקָחָהּ לֹו לְאִשָּׁה׃
24.4 לֹא־יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשֹׁון אֲשֶׁרשִׁ־לְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיֹות לֹו לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי־תֹועֵבָה הִוא לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא תַחֲטִיא אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה׃ ס
24.5 כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא־יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל־דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתֹו שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת־אִשְׁתֹּו אֲשֶׁר־לָקָח׃ ס
24.6 לֹא־יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי־נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל׃ ס
24.7 כִּי־יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר־בֹּו וּמְכָרֹו וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃
24.8 הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע־הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשֹׂות כְּכֹל אֲשֶׁר־יֹורוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשֹׂות׃ ס
24.9 זָכֹור אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם׃ ס
24.10 כִּי־תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא־תָבֹא אֶל־בֵּיתֹו לַעֲבֹט עֲבֹטֹו׃
24.11 בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בֹו יֹוצִיא אֵלֶיךָ אֶת־הַעֲבֹוט הַחוּצָה׃
24.12 וְאִם־אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטֹו׃
24.13 הָשֵׁב תָּשִׁיב לֹו אֶת־הַעֲבֹוט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתֹו וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ ס
24.14 לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיֹון מֵאַחֶיךָ אֹו מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ׃
24.15 בְּיֹומֹו תִתֵּן שְׂכָרֹו וְלֹא־תָבֹוא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשֹׁו וְלֹא־יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל־יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא׃ ס
24.16 לֹא־יוּמְתוּ אָבֹות עַל־בָּנִים וּבָנִים לֹא־יוּמְתוּ עַל־אָבֹות אִישׁ בְּחֶטְאֹו יוּמָתוּ׃ ס
24.17 לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתֹום וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה׃
24.18 וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשֹׂות אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ ס
24.19 כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתֹּו לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ׃
24.20 כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה׃ ס
24.21 כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעֹולֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה׃
24.22 וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשֹׂות אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ ס
24.1 kij-jiqah Aijxx AixxaaH wbOaalaaH wHaajaaH Aim-loA timcaaA-hen bOejnaajw kij-maacaaA baaH Oaerwat daabaar wkaatab laaH sepaer krijtut wnaatan bjaadaaH wxxilhaaH mibejtow׃
24.2 wjaacAaaH mibejtow wHaalkaaH wHaajtaaH lAijxx-Aaher׃
24.3 wxneAaaH HaaAijxx HaaAaharown wkaatab laaH sepaer krijtut wnaatan bjaadaaH wxxilhaaH mibejtow Aow kij jaamwt HaaAijxx HaaAaharown Aaxxaer-lqaahaaH low lAixxaaH׃
24.4 loA-jwkal baOlaaH HaariAxxown Aaxxaerxxi-lhaaH laaxxwb lqahtaaH liHjowt low lAixxaaH Aaharej Aaxxaer HuTamaaAaaH kij-towOebaaH HiwA lipnej jHwaaH wloA tahaTijA Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH׃ s
24.5 kij-jiqah Aijxx AixxaaH hadaaxxaaH loA jeceA bacaabaaA wloA-jaOabor Oaalaajw lkaal-daabaar naaqij jiHjaeH lbejtow xxaanaaH Aaehaat wximah Aaet-Aixxtow Aaxxaer-laaqaah׃ s
24.6 loA-jahabol rehajim waaraakaeb kij-naepaexx HwA hobel׃ s
24.7 kij-jimaaceA Aijxx goneb naepaexx meAaehaajw mibnej jixraaAel wHitOamaer-bow wmkaarow wmet Haganaab HaHwA wbiOartaa HaaraaO miqirbaekaa׃
24.8 Hixxaamaer bnaegaO-HacaaraOat lixxmor mAod wlaOaxowt kkol Aaxxaer-jowrw Aaetkaem HakoHanijm Halwijim kaAaxxaer ciwijtim tixxmrw laOaxowt׃ s
24.9 zaakowr Aet Aaxxaer-OaaxaaH jHwaaH AaeloHaejkaa lmirjaam badaeraek bceAtkaem mimicraajim׃ s
24.10 kij-taxxaeH breOakaa maxxaAt mAwmaaH loA-taaboA Aael-bejtow laOaboT OaboTow׃
24.11 bahwc taOamod wHaaAijxx Aaxxaer AataaH noxxaeH bow jowcijA Aelaejkaa Aaet-HaOabowT HahwcaaH׃
24.12 wAim-Aijxx Oaanij HwA loA tixxkab baOaboTow׃
24.13 Haaxxeb taaxxijb low Aaet-HaOabowT kboA Haxxaemaexx wxxaakab bxalmaatow wberakaekaa wlkaa tiHjaeH cdaaqaaH lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa׃ s
24.14 loA-taOaxxoq xaakijr Oaanij wAaebjown meAahaejkaa Aow migerkaa Aaxxaer bAarckaa bixxOaaraejkaa׃
24.15 bjowmow titen xkaarow wloA-taabowA Oaalaajw Haxxaemaexx kij Oaanij HwA wAelaajw HwA noxeA Aaet-napxxow wloA-jiqraaA Oaalaejkaa Aael-jHwaaH wHaajaaH bkaa heTA׃ s
24.16 loA-jwmtw Aaabowt Oal-baanijm wbaanijm loA-jwmtw Oal-Aaabowt Aijxx bhaeTAow jwmaatw׃ s
24.17 loA taTaeH mixxpaT ger jaatowm wloA tahabol baegaed AalmaanaaH׃
24.18 wzaakartaa kij Oaebaed Haajijtaa bmicrajim wajipdkaa jHwaaH AaeloHaejkaa mixxaam Oal-ken Aaanokij mcawkaa laOaxowt Aaet-Hadaabaar HazaeH׃ s
24.19 kij tiqcor qcijrkaa bxaadaekaa wxxaakahtaa Oomaer baxaadaeH loA taaxxwb lqahtow lager lajaatowm wlaaAalmaanaaH jiHjaeH lmaOan jbaaraekkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkol maOaxeH jaadaejkaa׃
24.20 kij tahboT zejtkaa loA tpaaAer Aaharaejkaa lager lajaatowm wlaaAalmaanaaH jiHjaeH׃ s
24.21 kij tibcor karmkaa loA tOowlel Aaharaejkaa lager lajaatowm wlaaAalmaanaaH jiHjaeH׃
24.22 wzaakartaa kij-Oaebaed Haajijtaa bAaeraec micraajim Oal-ken Aaanokij mcawkaa laOaxowt Aaet-Hadaabaar HazaeH׃ s
24.1 כי־יקח איש אשה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃
24.2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש־אחר׃
24.3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר־לקחה לו לאשה׃
24.4 לא־יוכל בעלה הראשון אשרש־לחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי־תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ ס
24.5 כי־יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את־אשתו אשר־לקח׃ ס
24.6 לא־יחבל רחים ורכב כי־נפש הוא חבל׃ ס
24.7 כי־ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר־בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃
24.8 השמר בנגע־הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר־יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ ס
24.9 זכור את אשר־עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ ס
24.10 כי־תשה ברעך משאת מאומה לא־תבא אל־ביתו לעבט עבטו׃
24.11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את־העבוט החוצה׃
24.12 ואם־איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃
24.13 השב תשיב לו את־העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ ס
24.14 לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃
24.15 ביומו תתן שכרו ולא־תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את־נפשו ולא־יקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃ ס
24.16 לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות איש בחטאו יומתו׃ ס
24.17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃
24.18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס
24.19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃
24.20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ ס
24.21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃
24.22 וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס
24.1 kj-jqh Ajx AxH wbOlH wHjH Am-lA tmcA-hn bOjnjw kj-mcA bH Orwt dbr wktb lH spr krjtt wntn bjdH wxlhH mbjtw׃
24.2 wjcAH mbjtw wHlkH wHjtH lAjx-Ahr׃
24.3 wxnAH HAjx HAhrwn wktb lH spr krjtt wntn bjdH wxlhH mbjtw Aw kj jmwt HAjx HAhrwn Axr-lqhH lw lAxH׃
24.4 lA-jwkl bOlH HrAxwn Axrx-lhH lxwb lqhtH lHjwt lw lAxH Ahrj Axr HTmAH kj-twObH HwA lpnj jHwH wlA thTjA At-HArc Axr jHwH AlHjk ntn lk nhlH׃ s
24.5 kj-jqh Ajx AxH hdxH lA jcA bcbA wlA-jObr Oljw lkl-dbr nqj jHjH lbjtw xnH Aht wxmh At-Axtw Axr-lqh׃ s
24.6 lA-jhbl rhjm wrkb kj-npx HwA hbl׃ s
24.7 kj-jmcA Ajx gnb npx mAhjw mbnj jxrAl wHtOmr-bw wmkrw wmt Hgnb HHwA wbOrt HrO mqrbk׃
24.8 Hxmr bngO-HcrOt lxmr mAd wlOxwt kkl Axr-jwrw Atkm HkHnjm Hlwjm kAxr cwjtm txmrw lOxwt׃ s
24.9 zkwr At Axr-OxH jHwH AlHjk lmrjm bdrk bcAtkm mmcrjm׃ s
24.10 kj-txH brOk mxAt mAwmH lA-tbA Al-bjtw lObT ObTw׃
24.11 bhwc tOmd wHAjx Axr AtH nxH bw jwcjA Aljk At-HObwT HhwcH׃
24.12 wAm-Ajx Onj HwA lA txkb bObTw׃
24.13 Hxb txjb lw At-HObwT kbA Hxmx wxkb bxlmtw wbrkk wlk tHjH cdqH lpnj jHwH AlHjk׃ s
24.14 lA-tOxq xkjr Onj wAbjwn mAhjk Aw mgrk Axr bArck bxOrjk׃
24.15 bjwmw ttn xkrw wlA-tbwA Oljw Hxmx kj Onj HwA wAljw HwA nxA At-npxw wlA-jqrA Oljk Al-jHwH wHjH bk hTA׃ s
24.16 lA-jwmtw Abwt Ol-bnjm wbnjm lA-jwmtw Ol-Abwt Ajx bhTAw jwmtw׃ s
24.17 lA tTH mxpT gr jtwm wlA thbl bgd AlmnH׃
24.18 wzkrt kj Obd Hjjt bmcrjm wjpdk jHwH AlHjk mxm Ol-kn Ankj mcwk lOxwt At-Hdbr HzH׃ s
24.19 kj tqcr qcjrk bxdk wxkht Omr bxdH lA txwb lqhtw lgr ljtwm wlAlmnH jHjH lmOn jbrkk jHwH AlHjk bkl mOxH jdjk׃
24.20 kj thbT zjtk lA tpAr Ahrjk lgr ljtwm wlAlmnH jHjH׃ s
24.21 kj tbcr krmk lA tOwll Ahrjk lgr ljtwm wlAlmnH jHjH׃
24.22 wzkrt kj-Obd Hjjt bArc mcrjm Ol-kn Ankj mcwk lOxwt At-Hdbr HzH׃ s
24.1 Si acceperit homo uxorem et habuerit eam, et non invene rit gratiam ante oculos eius propter aliquam foeditatem, et scripserit libellum repudii dederitque in manu illius et dimiserit eam de domo sua,
24.2 cumque egressa alterius uxor facta fuerit,
24.3 et ille quoque oderit eam dederitque ei libellum repudii et dimiserit de domo sua, vel mortuus fuerit,
24.4 non poterit prior maritus recipere eam in uxorem, quia polluta est; hoc esset abominatio coram Domino. Ne peccare facias terram tuam, quam Dominus Deus tuus tradiderit tibi possidendam.
24.5 Cum acceperit homo nuper uxorem, non procedet ad bellum, nec ei quippiam necessitatis iniungetur publicae, sed vacabit liber domui suae, ut uno anno laetetur cum uxore sua.
24.6 Non accipies loco pignoris molam vel superiorem lapidem molarem, quia animam suam apposuit tibi.
24.7 Si deprehensus fuerit homo rapiens unum de fratribus suis de filiis Israel et, vendito eo, accipiens pretium, interficietur; et auferes malum de medio tui.
24.8 Observa diligenter, si incurras plagam leprae, quaecumque docuerint vos sacerdotes levitici generis; quod praecepi eis, implete sollicite.
24.9 Memento, quae fecerit Dominus Deus tuus Mariae in via, cum egrederemini de Aegypto.
24.10 Cum mutuam dabis proximo tuo rem aliquam, non ingredieris domum eius, ut pignus auferas,
24.11 sed stabis foris, et ille tibi pignus proferet, quod habuerit.
24.12 Sin autem pauper est, non pernoctabit apud te pignus,
24.13 sed statim reddes ei ad solis occasum, ut dormiens in vestimento suo benedicat tibi, et habeas iustitiam coram Domino Deo tuo.
24.14 Non negabis mercedem indigentis et pauperis ex fratribus tuis sive advenis, qui tecum morantur in terra intra portas tuas,
24.15 sed eadem die reddes ei pretium laboris sui ante solis occasum, quia pauper est, et illud desiderat anima sua; ne clamet contra te ad Dominum, et reputetur tibi in peccatum.
24.16 Non occidentur patres pro filiis, nec filii pro patribus, sed unusquisque pro peccato suo morietur.
24.17 Non pervertes iudicium advenae et pupilli nec auferes pignoris loco viduae vestimentum.
24.18 Memento quod servieris in Aegypto, et eruerit te Dominus Deus tuus inde; idcirco praecipio tibi, ut facias hanc rem.
24.19 Quando messueris segetem in agro tuo et oblitus manipulum reliqueris, non reverteris, ut tollas eum, sed advenam et pupillum et viduam auferre patieris, ut benedicat tibi Dominus Deus tuus in omni opere manuum tuarum.
24.20 Si fruges collegeris olivarum, quidquid remanserit in arboribus, non reverteris, ut colligas, sed relinques advenae, pupillo ac viduae.
24.21 Si vindemiaveris vineam tuam, non colliges remanentes racemos, sed cedent in usus advenae, pupilli ac viduae.
24.22 Memento quod et tu servieris in Aegypto; et idcirco praecipio tibi, ut facias hanc rem.
25.1 Wenn zwischen Männern ein Hader entsteht, so soll man sie vor Gericht bringen und sie richten, und den Gerechten für gerecht erklären und den Übeltäter verurteilen.
25.2 Und wenn der Übeltäter Schläge verdient hat, soll der Richter ihn niederfallen lassen, und man soll ihm vor seinen Augen die bestimmte Tracht Prügel geben, je nach dem Maß seiner Missetat.
25.3 Wenn man ihm vierzig Streiche gegeben hat, soll man nicht weiter schlagen, damit er nicht zu viel geschlagen werde, wenn man ihm mehr Streiche gibt, und damit dein Bruder nicht verächtlich gemacht werde in deinen Augen.
25.4 Du sollst dem Ochsen, wenn er drischt, das Maul nicht verbinden.
25.5 Wenn Brüder beieinander wohnen und einer von ihnen kinderlos stirbt, so soll das Weib des Verstorbenen nicht einen fremden Mann von auswärts nehmen, sondern ihr Schwager soll zu ihr kommen und sie zum Weibe nehmen und die Schwagerpflicht an ihr vollziehen.
25.6 Und der erste Sohn, den sie gebiert, soll auf den Namen seines verstorbenen Bruders erzogen werden, damit sein Name nicht aus Israel verschwinde.
25.7 Gefällt es aber dem Mann nicht, seines Bruders Weib zu nehmen, so soll seines Bruders Weib hinaufgehen unter das Tor zu den Ältesten und sagen: Mein Schwager weigert sich, seinem Bruder einen Namen in Israel zu erwecken und will mir die Schwagerpflicht nicht leisten.
25.8 Dann sollen die Ältesten der Stadt ihn rufen lassen und mit ihm reden. Wenn er dann dabei bleibt und spricht: Es gefällt mir nicht, sie zu nehmen!
25.9 so soll seines Bruders Weib vor den Ältesten zu ihm treten und ihm seinen Schuh vom Fuße ziehen und ihm ins Angesicht speien und soll anheben und sagen: So soll man jedem Manne tun, der seines Bruders Haus nicht bauen will!
25.10 Und man soll ihn in Israel «das Haus des Barfüßers» nennen.
25.11 Wenn zwei Männer miteinander hadern, und des einen Weib läuft hinzu, um ihren Mann von der Hand dessen, der ihn schlägt, zu erretten, und streckt ihre Hand aus und ergreift ihn bei seiner Scham,
25.12 so sollst du ihr die Hand abhauen; dein Auge soll ihrer nicht schonen.
25.13 Du sollst in deinem Beutel nicht zweierlei Gewichtsteine haben, große und kleine!
25.14 In deinem Hause soll nicht zweierlei Hohlmaß sein, ein großes und ein kleines!
25.15 Du sollst volles und rechtes Gewicht und volles und rechtes Hohlmaß haben, auf daß du lange lebest in dem Lande, das dir der HERR, dein Gott, gibt.
25.16 Denn wer solches Unrecht begeht, ist dem HERRN, deinem Gott, ein Greuel.
25.17 Gedenke, was dir Amalek antat auf dem Wege, als ihr aus Ägypten zoget;
25.18 wie er dir auf dem Wege begegnete und deine Nachzügler abschnitt, alle Schwachen, die zurückgeblieben waren, als du müde und matt warst, und wie er Gott nicht fürchtete.
25.19 Wenn dir nun der HERR, dein Gott, Ruhe gegeben hat vor allen deinen Feinden ringsum im Lande, das der HERR, dein Gott, dir als Erbe einzunehmen gibt, so sollst du das Gedächtnis Amaleks unter dem Himmel vertilgen; vergiß es nicht!
25.1 ἐὰν δὲ γένηται ἀντιλογία ἀνὰ μέσον ἀνθρώπων καὶ προσέλθωσιν εἰς κρίσιν καὶ κρίνωσιν καὶ δικαιώσωσιν τὸν δίκαιον καὶ καταγνῶσιν τοῦ ἀσεβοῦς
25.2 καὶ ἔσται ἐὰν ἄξιος ᾖ πληγῶν ὁ ἀσεβῶν καὶ καθιεῖς αὐτὸν ἔναντι τῶν κριτῶν καὶ μαστιγώσουσιν αὐτὸν ἐναντίον αὐτῶν κατὰ τὴν ἀσέβειαν αὐτοῦ ἀριθμῷ
25.3 τεσσαράκοντα μαστιγώσουσιν αὐτόν οὐ προσθήσουσιν ἐὰν δὲ προσθῶσιν μαστιγῶσαι αὐτὸν ὑπὲρ ταύτας τὰς πληγὰς πλείους ἀσχημονήσει ὁ ἀδελφός σου ἐναντίον σου
25.4 οὐ φιμώσεις βοῦν ἀλοῶντα
25.5 ἐὰν δὲ κατοικῶσιν ἀδελφοὶ ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ ἀποθάνῃ εἷς ἐξ αὐτῶν σπέρμα δὲ μὴ ᾖ αὐτῷ οὐκ ἔσται ἡ γυνὴ τοῦ τεθνηκότος ἔξω ἀνδρὶ μὴ ἐγγίζοντι ὁ ἀδελφὸς τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς εἰσελεύσεται πρὸς αὐτὴν καὶ λήμψεται αὐτὴν ἑαυτῷ γυναῖκα καὶ συνοικήσει αὐτῇ
25.6 καὶ ἔσται τὸ παιδίον ὃ ἐὰν τέκῃ κατασταθήσεται ἐκ τοῦ ὀνόματος τοῦ τετελευτηκότος καὶ οὐκ ἐξαλειφθήσεται τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐξ ισραηλ
25.7 ἐὰν δὲ μὴ βούληται ὁ ἄνθρωπος λαβεῖν τὴν γυναῖκα τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ ἀναβήσεται ἡ γυνὴ ἐπὶ τὴν πύλην ἐπὶ τὴν γερουσίαν καὶ ἐρεῖ οὐ θέλει ὁ ἀδελφὸς τοῦ ἀνδρός μου ἀναστῆσαι τὸ ὄνομα τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ἐν ισραηλ οὐκ ἠθέλησεν ὁ ἀδελφὸς τοῦ ἀνδρός μου
25.8 καὶ καλέσουσιν αὐτὸν ἡ γερουσία τῆς πόλεως αὐτοῦ καὶ ἐροῦσιν αὐτῷ καὶ στὰς εἴπῃ οὐ βούλομαι λαβεῖν αὐτήν
25.9 καὶ προσελθοῦσα ἡ γυνὴ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ἔναντι τῆς γερουσίας καὶ ὑπολύσει τὸ ὑπόδημα αὐτοῦ τὸ ἓν ἀπὸ τοῦ ποδὸς αὐτοῦ καὶ ἐμπτύσεται εἰς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἀποκριθεῖσα ἐρεῖ οὕτως ποιήσουσιν τῷ ἀνθρώπῳ ὃς οὐκ οἰκοδομήσει τὸν οἶκον τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ
25.10 καὶ κληθήσεται τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐν ισραηλ οἶκος τοῦ ὑπολυθέντος τὸ ὑπόδημα
25.11 ἐὰν δὲ μάχωνται ἄνθρωποι ἐπὶ τὸ αὐτό ἄνθρωπος μετὰ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ προσέλθῃ γυνὴ ἑνὸς αὐτῶν ἐξελέσθαι τὸν ἄνδρα αὐτῆς ἐκ χειρὸς τοῦ τύπτοντος αὐτὸν καὶ ἐκτείνασα τὴν χεῖρα ἐπιλάβηται τῶν διδύμων αὐτοῦ
25.12 ἀποκόψεις τὴν χεῖρα αὐτῆς οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ' αὐτῇ
25.13 οὐκ ἔσται ἐν τῷ μαρσίππῳ σου στάθμιον καὶ στάθμιον μέγα ἢ μικρόν
25.14 οὐκ ἔσται ἐν τῇ οἰκίᾳ σου μέτρον καὶ μέτρον μέγα ἢ μικρόν
25.15 στάθμιον ἀληθινὸν καὶ δίκαιον ἔσται σοι καὶ μέτρον ἀληθινὸν καὶ δίκαιον ἔσται σοι ἵνα πολυήμερος γένῃ ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ
25.16 ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σου πᾶς ποιῶν ταῦτα πᾶς ποιῶν ἄδικον
25.17 μνήσθητι ὅσα ἐποίησέν σοι αμαληκ ἐν τῇ ὁδῷ ἐκπορευομένου σου ἐξ αἰγύπτου
25.18 πῶς ἀντέστη σοι ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἔκοψέν σου τὴν οὐραγίαν τοὺς κοπιῶντας ὀπίσω σου σὺ δὲ ἐπείνας καὶ ἐκοπίας καὶ οὐκ ἐφοβήθη τὸν θεόν
25.19 καὶ ἔσται ἡνίκα ἐὰν καταπαύσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν σου τῶν κύκλῳ σου ἐν τῇ γῇ ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ κατακληρονομῆσαι ἐξαλείψεις τὸ ὄνομα αμαληκ ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανὸν καὶ οὐ μὴ ἐπιλάθῃ
25.1 ean de genehtai antilogia ana meson anthrohpohn kai proselthohsin eis krisin kai krinohsin kai dikaiohsohsin ton dikaion kai katagnohsin toy aseboys
25.2 kai estai ean axios eh plehgohn o asebohn kai kathieis ayton enanti tohn kritohn kai mastigohsoysin ayton enantion aytohn kata tehn asebeian aytoy arithmoh
25.3 tessarakonta mastigohsoysin ayton oy prosthehsoysin ean de prosthohsin mastigohsai ayton yper taytas tas plehgas pleioys aschehmonehsei o adelphos soy enantion soy
25.4 oy phimohseis boyn aloohnta
25.5 ean de katoikohsin adelphoi epi to ayto kai apothaneh eis ex aytohn sperma de meh eh aytoh oyk estai eh gyneh toy tethnehkotos exoh andri meh eggizonti o adelphos toy andros aytehs eiseleysetai pros aytehn kai lehmpsetai aytehn eaytoh gynaika kai synoikehsei ayteh
25.6 kai estai to paidion o ean tekeh katastathehsetai ek toy onomatos toy teteleytehkotos kai oyk exaleiphthehsetai to onoma aytoy ex israehl
25.7 ean de meh boylehtai o anthrohpos labein tehn gynaika toy adelphoy aytoy kai anabehsetai eh gyneh epi tehn pylehn epi tehn geroysian kai erei oy thelei o adelphos toy andros moy anastehsai to onoma toy adelphoy aytoy en israehl oyk ehthelehsen o adelphos toy andros moy
25.8 kai kalesoysin ayton eh geroysia tehs poleohs aytoy kai eroysin aytoh kai stas eipeh oy boylomai labein aytehn
25.9 kai proselthoysa eh gyneh toy adelphoy aytoy enanti tehs geroysias kai ypolysei to ypodehma aytoy to en apo toy podos aytoy kai emptysetai eis to prosohpon aytoy kai apokritheisa erei oytohs poiehsoysin toh anthrohpoh os oyk oikodomehsei ton oikon toy adelphoy aytoy
25.10 kai klehthehsetai to onoma aytoy en israehl oikos toy ypolythentos to ypodehma
25.11 ean de machohntai anthrohpoi epi to ayto anthrohpos meta toy adelphoy aytoy kai proseltheh gyneh enos aytohn exelesthai ton andra aytehs ek cheiros toy typtontos ayton kai ekteinasa tehn cheira epilabehtai tohn didymohn aytoy
25.12 apokopseis tehn cheira aytehs oy pheisetai o ophthalmos soy ep' ayteh
25.13 oyk estai en toh marsippoh soy stathmion kai stathmion mega eh mikron
25.14 oyk estai en teh oikia soy metron kai metron mega eh mikron
25.15 stathmion alehthinon kai dikaion estai soi kai metron alehthinon kai dikaion estai soi ina polyehmeros geneh epi tehs gehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh
25.16 oti bdelygma kyrioh toh theoh soy pas poiohn tayta pas poiohn adikon
25.17 mnehsthehti osa epoiehsen soi amalehk en teh odoh ekporeyomenoy soy ex aigyptoy
25.18 pohs antesteh soi en teh odoh kai ekopsen soy tehn oyragian toys kopiohntas opisoh soy sy de epeinas kai ekopias kai oyk ephobehtheh ton theon
25.19 kai estai ehnika ean katapayseh se kyrios o theos soy apo pantohn tohn echthrohn soy tohn kykloh soy en teh geh eh kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh kataklehronomehsai exaleipseis to onoma amalehk ek tehs ypo ton oyranon kai oy meh epilatheh
25.1 כִּי־יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל־הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת־הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת־הָרָשָׁע׃
25.2 וְהָיָה אִם־בִּן הַכֹּות הָרָשָׁע וְהִפִּילֹו הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתֹו בְּמִסְפָּר׃
25.3 אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן־יֹסִיף לְהַכֹּתֹו עַל־אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ׃ ס
25.4 לֹא־תַחְסֹם שֹׁור בְּדִישֹׁו׃ ס
25.5 כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לֹו לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לֹו לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ׃
25.6 וְהָיָה הַבְּכֹור אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל־שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא־יִמָּחֶה שְׁמֹו מִיִּשְׂרָאֵל׃
25.7 וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת־יְבִמְתֹּו וְעָלְתָה יְבִמְתֹּו הַשַּׁעְרָה אֶל־הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵין יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי׃
25.8 וְקָרְאוּ־לֹו זִקְנֵי־עִירֹו וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ׃
25.9 וְנִגְּשָׁה יְבִמְתֹּו אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלֹו מֵעַל רַגְלֹו וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִבְנֶה אֶת־בֵּית אָחִיו׃
25.10 וְנִקְרָא שְׁמֹו בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל׃ ס
25.11 כִּי־יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת־אִישָּׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו׃
25.12 וְקַצֹּתָה אֶת־כַּפָּהּ לֹא תָחֹוס עֵינֶךָ׃ ס
25.13 לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדֹולָה וּקְטַנָּה׃ ס
25.14 לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדֹולָה וּקְטַנָּה׃
25.15 אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃
25.16 כִּי תֹועֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל׃ פ
25.17 זָכֹור אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם׃
25.18 אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים׃
25.19 וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ׀ לְךָ מִכָּל־אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה־אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח׃ פ
25.1 kij-jiHjaeH rijb bejn Aanaaxxijm wnigxxw Aael-HamixxpaaT wxxpaaTwm wHicdijqw Aaet-Hacadijq wHirxxijOw Aaet-HaaraaxxaaO׃
25.2 wHaajaaH Aim-bin Hakowt HaaraaxxaaO wHipijlow HaxxopeT wHikaaHw lpaanaajw kdej rixxOaatow bmispaar׃
25.3 AarbaaOijm jakaenw loA josijp paen-josijp lHakotow Oal-AelaeH makaaH rabaaH wniqlaaH Aaahijkaa lOejnaejkaa׃ s
25.4 loA-tahsom xxowr bdijxxow׃ s
25.5 kij-jexxbw Aahijm jahdaaw wmet Aahad meHaem wben Aejn-low loA-tiHjaeH Aexxaet-Hamet HahwcaaH lAijxx zaar jbaamaaH jaaboA OaalaejHaa wlqaahaaH low lAixxaaH wjibmaaH׃
25.6 wHaajaaH Habkowr Aaxxaer teled jaaqwm Oal-xxem Aaahijw Hamet wloA-jimaahaeH xxmow mijixraaAel׃
25.7 wAim-loA jahpoc HaaAijxx laaqahat Aaet-jbimtow wOaaltaaH jbimtow HaxxaOraaH Aael-Hazqenijm wAaamraaH meAejn jbaamij lHaaqijm lAaahijw xxem bjixraaAel loA AaabaaH jabmij׃
25.8 wqaarAw-low ziqnej-Oijrow wdibrw Aelaajw wOaamad wAaamar loA haapactij lqahtaaH׃
25.9 wnigxxaaH jbimtow Aelaajw lOejnej Hazqenijm whaalcaaH naOalow meOal raglow wjaarqaaH bpaanaajw wOaantaaH wAaamraaH kaakaaH jeOaaxaeH laaAijxx Aaxxaer loA-jibnaeH Aaet-bejt Aaahijw׃
25.10 wniqraaA xxmow bjixraaAel bejt halwc HanaaOal׃ s
25.11 kij-jinaacw Aanaaxxijm jahdaaw Aijxx wAaahijw wqaarbaaH Aexxaet HaaAaehaad lHacijl Aaet-AijxxaaH mijad makeHw wxxaalhaaH jaadaaH wHaehaezijqaaH bimbuxxaajw׃
25.12 wqacotaaH Aaet-kapaaH loA taahows Oejnaekaa׃ s
25.13 loA-jiHjaeH lkaa bkijskaa Aaebaen waaAaabaen gdowlaaH wqTanaaH׃ s
25.14 loA-jiHjaeH lkaa bbejtkaa AejpaaH wAejpaaH gdowlaaH wqTanaaH׃
25.15 Aaebaen xxlemaaH waacaedaeq jiHjaeH-laak AejpaaH xxlemaaH waacaedaeq jiHjaeH-laak lmaOan jaAarijkw jaamaejkaa Oal HaaAadaamaaH Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃
25.16 kij towOabat jHwaaH AaeloHaejkaa kaal-OoxeH AelaeH kol OoxeH Oaawael׃ p
25.17 zaakowr Aet Aaxxaer-OaaxaaH lkaa Oamaaleq badaeraek bceAtkaem mimicraajim׃
25.18 Aaxxaer qaarkaa badaeraek wajzaneb bkaa kaal-Hanaehaexxaalijm Aaharaejkaa wAataaH Oaajep wjaageOa wloA jaareA AaeloHijm׃
25.19 wHaajaaH bHaanijha jHwaaH AaeloHaejkaa lkaa mikaal-Aojbaejkaa misaabijb baaAaaraec Aaxxaer jHwaaH-AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH lrixxtaaH timhaeH Aaet-zekaer Oamaaleq mitahat Haxxaamaajim loA tixxkaah׃ p
25.1 כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע׃
25.2 והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃
25.3 ארבעים יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ ס
25.4 לא־תחסם שור בדישו׃ ס
25.5 כי־ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשת־המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃
25.6 והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל׃
25.7 ואם־לא יחפץ האיש לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל־הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃
25.8 וקראו־לו זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃
25.9 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא־יבנה את־בית אחיו׃
25.10 ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ ס
25.11 כי־ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את־אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃
25.12 וקצתה את־כפה לא תחוס עינך׃ ס
25.13 לא־יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ ס
25.14 לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃
25.15 אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃
25.16 כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה כל עשה עול׃ פ
25.17 זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃
25.18 אשר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃
25.19 והיה בהניח יהוה אלהיך ׀ לך מכל־איביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ פ
25.1 kj-jHjH rjb bjn Anxjm wngxw Al-HmxpT wxpTwm wHcdjqw At-Hcdjq wHrxjOw At-HrxO׃
25.2 wHjH Am-bn Hkwt HrxO wHpjlw HxpT wHkHw lpnjw kdj rxOtw bmspr׃
25.3 ArbOjm jknw lA jsjp pn-jsjp lHktw Ol-AlH mkH rbH wnqlH Ahjk lOjnjk׃ s
25.4 lA-thsm xwr bdjxw׃ s
25.5 kj-jxbw Ahjm jhdw wmt Ahd mHm wbn Ajn-lw lA-tHjH Axt-Hmt HhwcH lAjx zr jbmH jbA OljH wlqhH lw lAxH wjbmH׃
25.6 wHjH Hbkwr Axr tld jqwm Ol-xm Ahjw Hmt wlA-jmhH xmw mjxrAl׃
25.7 wAm-lA jhpc HAjx lqht At-jbmtw wOltH jbmtw HxOrH Al-Hzqnjm wAmrH mAjn jbmj lHqjm lAhjw xm bjxrAl lA AbH jbmj׃
25.8 wqrAw-lw zqnj-Ojrw wdbrw Aljw wOmd wAmr lA hpctj lqhtH׃
25.9 wngxH jbmtw Aljw lOjnj Hzqnjm whlcH nOlw mOl rglw wjrqH bpnjw wOntH wAmrH kkH jOxH lAjx Axr lA-jbnH At-bjt Ahjw׃
25.10 wnqrA xmw bjxrAl bjt hlwc HnOl׃ s
25.11 kj-jncw Anxjm jhdw Ajx wAhjw wqrbH Axt HAhd lHcjl At-AjxH mjd mkHw wxlhH jdH wHhzjqH bmbxjw׃
25.12 wqctH At-kpH lA thws Ojnk׃ s
25.13 lA-jHjH lk bkjsk Abn wAbn gdwlH wqTnH׃ s
25.14 lA-jHjH lk bbjtk AjpH wAjpH gdwlH wqTnH׃
25.15 Abn xlmH wcdq jHjH-lk AjpH xlmH wcdq jHjH-lk lmOn jArjkw jmjk Ol HAdmH Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃
25.16 kj twObt jHwH AlHjk kl-OxH AlH kl OxH Owl׃ p
25.17 zkwr At Axr-OxH lk Omlq bdrk bcAtkm mmcrjm׃
25.18 Axr qrk bdrk wjznb bk kl-Hnhxljm Ahrjk wAtH Ojp wjgO wlA jrA AlHjm׃
25.19 wHjH bHnjh jHwH AlHjk lk mkl-Ajbjk msbjb bArc Axr jHwH-AlHjk ntn lk nhlH lrxtH tmhH At-zkr Omlq mtht Hxmjm lA txkh׃ p
25.1 Si fuerit causa inter aliquos, et interpellaverint iudices, quem iustum esse perspexerint, illi iustitiae palmam dabunt; quem impium, condemnabunt impietatis.
25.2 Sin autem iudex eum, qui peccavit, dignum viderit plagis, prosternet et coram se faciet verberari; pro mensura peccati erit et plagarum modus,
25.3 ita dumtaxat, ut quadragenarium numerum non excedant, ne ultra percussus plagis multis et foede laceratus ante oculos tuos abeat frater tuus.
25.4 Non ligabis os bovis terentis in area fruges tuas.
25.5 Quando habitaverint fratres simul, et unus ex eis absque filio mortuus fuerit, uxor defuncti non nubet foras alteri, sed accipiet eam frater eius uxorem et suscitabit semen fratris sui;
25.6 et primogenitum ex ea filium nomine illius appellabit, ut non deleatur nomen eius ex Israel.
25.7 Sin autem noluerit accipere uxorem fratris sui, quae ei lege debetur, perget mulier ad portam civitatis et interpellabit maiores natu dicetque: “Non vult frater viri mei suscitare nomen fratris sui in Israel nec me in coniugium sumere”;
25.8 statimque accersiri eum facient et interrogabunt. Si responderit: “Nolo eam uxorem accipere”,
25.9 accedet mulier ad eum coram senioribus et tollet calceamentum de pede eius spuetque in faciem illius et dicet: “Sic fit homini, qui non aedificat domum fratris sui”.
25.10 Et vocabitur nomen illius in Israel: “Domus discalceati”.
25.11 Si habuerint inter se iurgium viri, et unus contra alterum rixari coeperit, volensque uxor alterius eruere virum suum de manu fortioris, miserit manum et apprehenderit verenda eius,
25.12 abscides manum illius nec flecteris super eam ulla misericordia.
25.13 Non habebis in sacculo tuo diversa pondera maius et minus;
25.14 nec erit in domo tua ephi maius et minus.
25.15 Pondus habebis iustum et verum, et ephi iustum et verum erit tibi, ut multo vivas tempore super terram, quam Dominus Deus tuus dederit tibi.
25.16 Abominatur enim Dominus tuus eum, qui facit haec, et aversatur omnem iniustitiam.
25.17 Memento quae fecerit tibi Amalec in via, quando egrediebaris ex Aegypto;
25.18 quomodo occurrerit tibi et omnes extremos agminis tui, qui lassi residebant, ceciderit, quando tu eras fame et labore confectus, et non timuerit Deum.
25.19 Cum ergo Dominus Deus tuus dederit tibi requiem a cunctis per circuitum inimicis tuis in terra, quam tibi daturus est, delebis nomen Amalec sub caelo: cave, ne obliviscaris!
26.1 Wenn du in das Land kommst, das dir der HERR, dein Gott, zum Erbe gibt, und es einnimmst und darin wohnst,
26.2 so sollst du von den Erstlingen aller Früchte der Erde nehmen, die du von deinem Lande bekommst, die der HERR, dein Gott, dir gibt, und sollst sie in einen Korb legen und an den Ort hingehen, den der HERR, dein Gott, erwählen wird, daß sein Name daselbst wohne;
26.3 und du sollst zu dem Priester kommen, der zu der Zeit im Amt sein wird, und zu ihm sagen: Ich bezeuge heute vor dem HERRN, deinem Gott, daß ich in das Land gekommen bin, von dem der HERR unsern Vätern geschworen hat, daß er es uns gebe!
26.4 Und der Priester soll den Korb von deiner Hand nehmen und ihn vor dem Altar des HERRN, deines Gottes, niederlegen.
26.5 Da sollst du anheben und vor dem HERRN, deinem Gott, sagen: Mein Vater war ein heimatloser Syrer; der zog nach Ägypten hinab und hielt sich daselbst mit wenig Leuten auf, ward aber daselbst zu einem großen, starken und zahlreichen Volk.
26.6 Aber die Ägypter behandelten uns schlecht und bedrückten uns und gaben uns schwere Arbeit auf.
26.7 Da schrieen wir zum HERRN, dem Gott unsrer Väter. Und der HERR erhörte unsre Stimme und sah unser Elend,
26.8 unsre Mühsal und Unterdrückung; und der HERR führte uns aus Ägypten mit mächtiger Hand und mit ausgerecktem Arm und mit gewaltigen, furchtbaren Taten, durch Zeichen und Wunder,
26.9 und brachte uns an diesen Ort und gab uns dieses Land, das von Milch und Honig fließt.
26.10 Und nun siehe, da bringe ich die ersten Früchte des Landes, das du mir, o HERR, gegeben hast! Und du sollst sie vor dem HERRN, deinem Gott, niederlegen und vor dem HERRN, deinem Gott, anbeten,
26.11 und sollst fröhlich sein ob all dem Guten, das der HERR, dein Gott, dir und deinem Hause gegeben hat, du und der Levit und der Fremdling, der bei dir ist.
26.12 Wenn du den ganzen Zehnten deines Ertrages zusammengebracht hast im dritten Jahr, welches das Zehntenjahr ist, so sollst du ihn dem Leviten, dem Fremdling, dem Waislein und der Witwe geben, daß sie in deinen Toren essen und satt werden;
26.13 und du sollst vor dem HERRN, deinem Gott, sprechen: Was geheiligt ist, habe ich aus meinem Hause geschafft und es dem Leviten gegeben, dem Fremdling, dem Waislein und der Witwe, nach all deinem Gebot, das du mir geboten hast; ich habe deine Gebote nicht übergangen, noch vergessen.
26.14 Ich habe nicht davon gegessen in meinem Leid und habe nichts davon verbraucht zu einem unreinen Zweck; ich habe nichts davon gegeben für einen Toten; ich bin der Stimme des HERRN, meines Gottes, gehorsam gewesen und habe alles getan, wie du mir geboten hast.
26.15 Siehe herab von deiner heiligen Wohnung, vom Himmel, und segne dein Volk Israel und das Land, das du uns gegeben hast, wie du unsern Vätern geschworen hast; das Land, das von Milch und Honig fließt.
26.16 An diesem heutigen Tag gebietet dir der HERR, dein Gott, daß du alle diese Satzungen und Rechte haltest, daß du sie beobachtest und tuest von ganzem Herzen und von ganzer Seele.
26.17 Du hast dem HERRN heute zugesagt, daß er dein Gott sein soll, und daß du alle seine Satzungen, Gebote und Rechte beobachten und seiner Stimme gehorchen wollest.
26.18 Und der HERR hat auch dir heute zusagen lassen, daß du sein Eigentumsvolk sein sollst, wie er dir verheißen hat, und daß du alle seine Gebote haltest;
26.19 und daß er dich setze zuhöchst über alle Völker, die er gemacht hat, zu Lob, Ruhm und Preis, und daß du ein dem HERRN, deinem Gott, heiliges Volk seiest, wie er geredet hat.
26.1 καὶ ἔσται ἐὰν εἰσέλθῃς εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ καὶ κατακληρονομήσῃς αὐτὴν καὶ κατοικήσῃς ἐπ' αὐτῆς
26.2 καὶ λήμψῃ ἀπὸ τῆς ἀπαρχῆς τῶν καρπῶν τῆς γῆς σου ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι καὶ ἐμβαλεῖς εἰς κάρταλλον καὶ πορεύσῃ εἰς τὸν τόπον ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ
26.3 καὶ ἐλεύσῃ πρὸς τὸν ἱερέα ὃς ἐὰν ᾖ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν ἀναγγέλλω σήμερον κυρίῳ τῷ θεῷ μου ὅτι εἰσελήλυθα εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ἡμῶν δοῦναι ἡμῖν
26.4 καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς τὸν κάρταλλον ἐκ τῶν χειρῶν σου καὶ θήσει αὐτὸν ἀπέναντι τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου τοῦ θεοῦ σου
26.5 καὶ ἀποκριθήσῃ καὶ ἐρεῖς ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου συρίαν ἀπέβαλεν ὁ πατήρ μου καὶ κατέβη εἰς αἴγυπτον καὶ παρῴκησεν ἐκεῖ ἐν ἀριθμῷ βραχεῖ καὶ ἐγένετο ἐκεῖ εἰς ἔθνος μέγα καὶ πλῆθος πολὺ καὶ μέγα
26.6 καὶ ἐκάκωσαν ἡμᾶς οἱ αἰγύπτιοι καὶ ἐταπείνωσαν ἡμᾶς καὶ ἐπέθηκαν ἡμῖν ἔργα σκληρά
26.7 καὶ ἀνεβοήσαμεν πρὸς κύριον τὸν θεὸν τῶν πατέρων ἡμῶν καὶ εἰσήκουσεν κύριος τῆς φωνῆς ἡμῶν καὶ εἶδεν τὴν ταπείνωσιν ἡμῶν καὶ τὸν μόχθον ἡμῶν καὶ τὸν θλιμμὸν ἡμῶν
26.8 καὶ ἐξήγαγεν ἡμᾶς κύριος ἐξ αἰγύπτου αὐτὸς ἐν ἰσχύι μεγάλῃ καὶ ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι αὐτοῦ τῷ ὑψηλῷ καὶ ἐν ὁράμασιν μεγάλοις καὶ ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν
26.9 καὶ εἰσήγαγεν ἡμᾶς εἰς τὸν τόπον τοῦτον καὶ ἔδωκεν ἡμῖν τὴν γῆν ταύτην γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι
26.10 καὶ νῦν ἰδοὺ ἐνήνοχα τὴν ἀπαρχὴν τῶν γενημάτων τῆς γῆς ἧς ἔδωκάς μοι κύριε γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι καὶ ἀφήσεις αὐτὰ ἀπέναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ προσκυνήσεις ἐκεῖ ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου
26.11 καὶ εὐφρανθήσῃ ἐν πᾶσιν τοῖς ἀγαθοῖς οἷς ἔδωκέν σοι κύριος ὁ θεός σου καὶ τῇ οἰκίᾳ σου σὺ καὶ ὁ λευίτης καὶ ὁ προσήλυτος ὁ ἐν σοί
26.12 ἐὰν δὲ συντελέσῃς ἀποδεκατῶσαι πᾶν τὸ ἐπιδέκατον τῶν γενημάτων τῆς γῆς σου ἐν τῷ ἔτει τῷ τρίτῳ τὸ δεύτερον ἐπιδέκατον δώσεις τῷ λευίτῃ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ καὶ φάγονται ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ ἐμπλησθήσονται
26.13 καὶ ἐρεῖς ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐξεκάθαρα τὰ ἅγια ἐκ τῆς οἰκίας μου καὶ ἔδωκα αὐτὰ τῷ λευίτῃ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ κατὰ πάσας τὰς ἐντολάς ἃς ἐνετείλω μοι οὐ παρῆλθον τὴν ἐντολήν σου καὶ οὐκ ἐπελαθόμην
26.14 καὶ οὐκ ἔφαγον ἐν ὀδύνῃ μου ἀπ' αὐτῶν οὐκ ἐκάρπωσα ἀπ' αὐτῶν εἰς ἀκάθαρτον οὐκ ἔδωκα ἀπ' αὐτῶν τῷ τεθνηκότι ὑπήκουσα τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ μου ἐποίησα καθὰ ἐνετείλω μοι
26.15 κάτιδε ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ ἁγίου σου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ εὐλόγησον τὸν λαόν σου τὸν ισραηλ καὶ τὴν γῆν ἣν ἔδωκας αὐτοῖς καθὰ ὤμοσας τοῖς πατράσιν ἡμῶν δοῦναι ἡμῖν γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι
26.16 ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ κύριος ὁ θεός σου ἐνετείλατό σοι ποιῆσαι πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα καὶ τὰ κρίματα καὶ φυλάξεσθε καὶ ποιήσετε αὐτὰ ἐξ ὅλης τῆς καρδίας ὑμῶν καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς ὑμῶν
26.17 τὸν θεὸν εἵλου σήμερον εἶναί σου θεὸν καὶ πορεύεσθαι ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ φυλάσσεσθαι τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα αὐτοῦ καὶ ὑπακούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ
26.18 καὶ κύριος εἵλατό σε σήμερον γενέσθαι σε αὐτῷ λαὸν περιούσιον καθάπερ εἶπέν σοι φυλάσσειν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ
26.19 καὶ εἶναί σε ὑπεράνω πάντων τῶν ἐθνῶν ὡς ἐποίησέν σε ὀνομαστὸν καὶ καύχημα καὶ δόξαστόν εἶναί σε λαὸν ἅγιον κυρίῳ τῷ θεῷ σου καθὼς ἐλάλησεν
26.1 kai estai ean eiselthehs eis tehn gehn ehn kyrios o theos soy didohsin soi en klehroh kai kataklehronomehsehs aytehn kai katoikehsehs ep' aytehs
26.2 kai lehmpseh apo tehs aparchehs tohn karpohn tehs gehs soy ehs kyrios o theos soy didohsin soi kai embaleis eis kartallon kai poreyseh eis ton topon on an eklexehtai kyrios o theos soy epiklehthehnai to onoma aytoy ekei
26.3 kai eleyseh pros ton ierea os ean eh en tais ehmerais ekeinais kai ereis pros ayton anaggelloh sehmeron kyrioh toh theoh moy oti eiselehlytha eis tehn gehn ehn ohmosen kyrios tois patrasin ehmohn doynai ehmin
26.4 kai lehmpsetai o iereys ton kartallon ek tohn cheirohn soy kai thehsei ayton apenanti toy thysiastehrioy kyrioy toy theoy soy
26.5 kai apokrithehseh kai ereis enanti kyrioy toy theoy soy syrian apebalen o patehr moy kai katebeh eis aigypton kai parohkehsen ekei en arithmoh brachei kai egeneto ekei eis ethnos mega kai plehthos poly kai mega
26.6 kai ekakohsan ehmas oi aigyptioi kai etapeinohsan ehmas kai epethehkan ehmin erga sklehra
26.7 kai aneboehsamen pros kyrion ton theon tohn paterohn ehmohn kai eisehkoysen kyrios tehs phohnehs ehmohn kai eiden tehn tapeinohsin ehmohn kai ton mochthon ehmohn kai ton thlimmon ehmohn
26.8 kai exehgagen ehmas kyrios ex aigyptoy aytos en ischyi megaleh kai en cheiri krataia kai en brachioni aytoy toh ypsehloh kai en oramasin megalois kai en sehmeiois kai en terasin
26.9 kai eisehgagen ehmas eis ton topon toyton kai edohken ehmin tehn gehn taytehn gehn reoysan gala kai meli
26.10 kai nyn idoy enehnocha tehn aparchehn tohn genehmatohn tehs gehs ehs edohkas moi kyrie gehn reoysan gala kai meli kai aphehseis ayta apenanti kyrioy toy theoy soy kai proskynehseis ekei enanti kyrioy toy theoy soy
26.11 kai eyphranthehseh en pasin tois agathois ois edohken soi kyrios o theos soy kai teh oikia soy sy kai o leyitehs kai o prosehlytos o en soi
26.12 ean de syntelesehs apodekatohsai pan to epidekaton tohn genehmatohn tehs gehs soy en toh etei toh tritoh to deyteron epidekaton dohseis toh leyiteh kai toh prosehlytoh kai toh orphanoh kai teh chehra kai phagontai en tais polesin soy kai emplehsthehsontai
26.13 kai ereis enantion kyrioy toy theoy soy exekathara ta agia ek tehs oikias moy kai edohka ayta toh leyiteh kai toh prosehlytoh kai toh orphanoh kai teh chehra kata pasas tas entolas as eneteiloh moi oy parehlthon tehn entolehn soy kai oyk epelathomehn
26.14 kai oyk ephagon en odyneh moy ap' aytohn oyk ekarpohsa ap' aytohn eis akatharton oyk edohka ap' aytohn toh tethnehkoti ypehkoysa tehs phohnehs kyrioy toy theoy moy epoiehsa katha eneteiloh moi
26.15 katide ek toy oikoy toy agioy soy ek toy oyranoy kai eylogehson ton laon soy ton israehl kai tehn gehn ehn edohkas aytois katha ohmosas tois patrasin ehmohn doynai ehmin gehn reoysan gala kai meli
26.16 en teh ehmera tayteh kyrios o theos soy eneteilato soi poiehsai panta ta dikaiohmata tayta kai ta krimata kai phylaxesthe kai poiehsete ayta ex olehs tehs kardias ymohn kai ex olehs tehs psychehs ymohn
26.17 ton theon eiloy sehmeron einai soy theon kai poreyesthai en tais odois aytoy kai phylassesthai ta dikaiohmata kai ta krimata aytoy kai ypakoyein tehs phohnehs aytoy
26.18 kai kyrios eilato se sehmeron genesthai se aytoh laon perioysion kathaper eipen soi phylassein pasas tas entolas aytoy
26.19 kai einai se yperanoh pantohn tohn ethnohn ohs epoiehsen se onomaston kai kaychehma kai doxaston einai se laon agion kyrioh toh theoh soy kathohs elalehsen
26.1 וְהָיָה כִּי־תָבֹוא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ׃
26.2 וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית ׀ כָּל־פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמֹו שָׁם׃
26.3 וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיֹּום לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי־בָאתִי אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ׃
26.4 וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחֹו לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
26.5 וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי־שָׁם לְגֹוי גָּדֹול עָצוּם וָרָב׃
26.6 וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה׃
26.7 וַנִּצְעַק אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת־קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת־עָנְיֵנוּ וְאֶת־עֲמָלֵנוּ וְאֶת־לַחֲצֵנוּ׃
26.8 וַיֹּוצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתֹות וּבְמֹפְתִים׃
26.9 וַיְבִאֵנוּ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וַיִּתֶּן־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃
26.10 וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי יְהוָה וְהִנַּחְתֹּו לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
26.11 וְשָׂמַחְתָּ בְכָל־הַטֹּוב אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ׃ ס
26.12 כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ׃
26.13 וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן־הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה כְּכָל־מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא־עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי׃
26.14 לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי׃
26.15 הַשְׁקִיפָה מִמְּעֹון קָדְשְׁךָ מִן־הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת־עַמְּךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ ס
26.16 הַיֹּום הַזֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשֹׂות אֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֹותָם בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃
26.17 אֶת־יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ הַיֹּום לִהְיֹות לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלֹו׃
26.18 וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיֹּום לִהְיֹות לֹו לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל־מִצְוֹתָיו׃
26.19 וּלְתִתְּךָ עֶלְיֹון עַל כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם־קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר׃ ס
26.1 wHaajaaH kij-taabowA Aael-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH wijrixxtaaH wjaaxxabtaa baaH׃
26.2 wlaaqahtaa mereAxxijt kaal-prij HaaAadaamaaH Aaxxaer taabijA meAarckaa Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak wxamtaa baTaenaeA wHaalaktaa Aael-Hamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa lxxaken xxmow xxaam׃
26.3 wbaaAtaa Aael-HakoHen Aaxxaer jiHjaeH bajaamijm HaaHem wAaamartaa Aelaajw Higadtij Hajowm lajHwaaH AaeloHaejkaa kij-baaAtij Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotejnw laataet laanw׃
26.4 wlaaqah HakoHen HaTaenaeA mijaadaekaa wHinijhow lipnej mizbah jHwaaH AaeloHaejkaa׃
26.5 wOaanijtaa wAaamartaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa Aaramij Aobed Aaabij wajeraed micrajmaaH wajaagaar xxaam bimtej mOaaT wajHij-xxaam lgowj gaadowl Oaacwm waaraab׃
26.6 wajaareOw Aotaanw Hamicrijm wajOanwnw wajitnw Oaalejnw OabodaaH qaaxxaaH׃
26.7 wanicOaq Aael-jHwaaH AaeloHej Aabotejnw wajixxmaO jHwaaH Aaet-qolenw wajarA Aaet-Oaanjenw wAaet-Oamaalenw wAaet-lahacenw׃
26.8 wajowciAenw jHwaaH mimicrajim bjaad hazaaqaaH wbizroOa nTwjaaH wbmoraaA gaadol wbAotowt wbmoptijm׃
26.9 wajbiAenw Aael-Hamaaqowm HazaeH wajitaen-laanw Aaet-HaaAaaraec HazoAt Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx׃
26.10 wOataaH HineH HebeAtij Aaet-reAxxijt prij HaaAadaamaaH Aaxxaer-naatataaH lij jHwaaH wHinahtow lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHixxtahawijtaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa׃
26.11 wxaamahtaa bkaal-HaTowb Aaxxaer naatan-lkaa jHwaaH AaeloHaejkaa wlbejtaekaa AataaH wHalewij wHager Aaxxaer bqirbaekaa׃ s
26.12 kij tkalaeH laOxer Aaet-kaal-maOxar tbwAaatkaa baxxaanaaH Haxxlijxxit xxnat HamaOaxer wnaatataaH lalewij lager lajaatowm wlaaAalmaanaaH wAaaklw bixxOaaraejkaa wxaabeOw׃
26.13 wAaamartaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa biOartij Haqodaexx min-Habajit wgam ntatijw lalewij wlager lajaatowm wlaaAalmaanaaH kkaal-micwaatkaa Aaxxaer ciwijtaanij loA-Oaabartij mimicwotaejkaa wloA xxaakaahtij׃
26.14 loA-Aaakaltij bAonij mimaenw wloA-biOartij mimaenw bTaameA wloA-naatatij mimaenw lmet xxaamaOtij bqowl jHwaaH AaeloHaaj Oaaxijtij kkol Aaxxaer ciwijtaanij׃
26.15 HaxxqijpaaH mimOown qaadxxkaa min-Haxxaamajim wbaarek Aaet-Oamkaa Aaet-jixraaAel wAet HaaAadaamaaH Aaxxaer naatataaH laanw kaAaxxaer nixxbaOtaa laAabotejnw Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx׃ s
26.16 Hajowm HazaeH jHwaaH AaeloHaejkaa mcawkaa laOaxowt Aaet-Hahuqijm HaaAelaeH wAaet-HamixxpaaTijm wxxaamartaa wOaaxijtaa Aowtaam bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxaekaa׃
26.17 Aaet-jHwaaH HaeAaemartaa Hajowm liHjowt lkaa leAloHijm wlaalaekaet bidraakaajw wlixxmor huqaajw wmicwotaajw wmixxpaaTaajw wlixxmoOa bqolow׃
26.18 wajHwaaH HaeAaemijrkaa Hajowm liHjowt low lOam sgulaaH kaAaxxaer dibaer-laak wlixxmor kaal-micwotaajw׃
26.19 wltitkaa Oaeljown Oal kaal-Hagowjim Aaxxaer OaaxaaH litHilaaH wlxxem wltipAaaraet wliHjotkaa Oam-qaadoxx lajHwaaH AaeloHaejkaa kaAaxxaer diber׃ s
26.1 והיה כי־תבוא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה׃
26.2 ולקחת מראשית ׀ כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃
26.3 ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו׃
26.4 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך׃
26.5 וענית ואמרת לפני ׀ יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי־שם לגוי גדול עצום ורב׃
26.6 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה׃
26.7 ונצעק אל־יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את־קלנו וירא את־ענינו ואת־עמלנו ואת־לחצנו׃
26.8 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים׃
26.9 ויבאנו אל־המקום הזה ויתן־לנו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש׃
26.10 ועתה הנה הבאתי את־ראשית פרי האדמה אשר־נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך׃
26.11 ושמחת בכל־הטוב אשר נתן־לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך׃ ס
26.12 כי תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃
26.13 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן־הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל־מצותך אשר צויתני לא־עברתי ממצותיך ולא שכחתי׃
26.14 לא־אכלתי באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃
26.15 השקיפה ממעון קדשך מן־השמים וברך את־עמך את־ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש׃ ס
26.16 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל־לבבך ובכל־נפשך׃
26.17 את־יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו׃
26.18 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־מצותיו׃
26.19 ולתתך עליון על כל־הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם־קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר׃ ס
26.1 wHjH kj-tbwA Al-HArc Axr jHwH AlHjk ntn lk nhlH wjrxtH wjxbt bH׃
26.2 wlqht mrAxjt kl-prj HAdmH Axr tbjA mArck Axr jHwH AlHjk ntn lk wxmt bTnA wHlkt Al-Hmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk lxkn xmw xm׃
26.3 wbAt Al-HkHn Axr jHjH bjmjm HHm wAmrt Aljw Hgdtj Hjwm ljHwH AlHjk kj-bAtj Al-HArc Axr nxbO jHwH lAbtjnw ltt lnw׃
26.4 wlqh HkHn HTnA mjdk wHnjhw lpnj mzbh jHwH AlHjk׃
26.5 wOnjt wAmrt lpnj jHwH AlHjk Armj Abd Abj wjrd mcrjmH wjgr xm bmtj mOT wjHj-xm lgwj gdwl Ocwm wrb׃
26.6 wjrOw Atnw Hmcrjm wjOnwnw wjtnw Oljnw ObdH qxH׃
26.7 wncOq Al-jHwH AlHj Abtjnw wjxmO jHwH At-qlnw wjrA At-Onjnw wAt-Omlnw wAt-lhcnw׃
26.8 wjwcAnw jHwH mmcrjm bjd hzqH wbzrO nTwjH wbmrA gdl wbAtwt wbmptjm׃
26.9 wjbAnw Al-Hmqwm HzH wjtn-lnw At-HArc HzAt Arc zbt hlb wdbx׃
26.10 wOtH HnH HbAtj At-rAxjt prj HAdmH Axr-nttH lj jHwH wHnhtw lpnj jHwH AlHjk wHxthwjt lpnj jHwH AlHjk׃
26.11 wxmht bkl-HTwb Axr ntn-lk jHwH AlHjk wlbjtk AtH wHlwj wHgr Axr bqrbk׃ s
26.12 kj tklH lOxr At-kl-mOxr tbwAtk bxnH Hxljxt xnt HmOxr wnttH llwj lgr ljtwm wlAlmnH wAklw bxOrjk wxbOw׃
26.13 wAmrt lpnj jHwH AlHjk bOrtj Hqdx mn-Hbjt wgm nttjw llwj wlgr ljtwm wlAlmnH kkl-mcwtk Axr cwjtnj lA-Obrtj mmcwtjk wlA xkhtj׃
26.14 lA-Akltj bAnj mmnw wlA-bOrtj mmnw bTmA wlA-nttj mmnw lmt xmOtj bqwl jHwH AlHj Oxjtj kkl Axr cwjtnj׃
26.15 HxqjpH mmOwn qdxk mn-Hxmjm wbrk At-Omk At-jxrAl wAt HAdmH Axr nttH lnw kAxr nxbOt lAbtjnw Arc zbt hlb wdbx׃ s
26.16 Hjwm HzH jHwH AlHjk mcwk lOxwt At-Hhqjm HAlH wAt-HmxpTjm wxmrt wOxjt Awtm bkl-lbbk wbkl-npxk׃
26.17 At-jHwH HAmrt Hjwm lHjwt lk lAlHjm wllkt bdrkjw wlxmr hqjw wmcwtjw wmxpTjw wlxmO bqlw׃
26.18 wjHwH HAmjrk Hjwm lHjwt lw lOm sglH kAxr dbr-lk wlxmr kl-mcwtjw׃
26.19 wlttk Oljwn Ol kl-Hgwjm Axr OxH ltHlH wlxm wltpArt wlHjtk Om-qdx ljHwH AlHjk kAxr dbr׃ s
26.1 Cumque intraveris terram, quam Dominus Deus tuus ti bi daturus est possidendam, et obtinueris eam atque habitaveris in illa,
26.2 tolles primitias de cunctis frugibus agri, quas collegeris de terra tua, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, et pones in cartallo pergesque ad locum, quem Dominus Deus tuus elegerit, ut ibi habitet nomen eius,
26.3 accedesque ad sacerdotem, qui fuerit in diebus illis, et dices ad eum: “Profiteor hodie coram Domino Deo tuo quod ingressus sim terram, pro qua iuravit patribus nostris, ut daret eam nobis”.
26.4 Suscipiensque sacerdos cartallum de manu tua ponet ante altare Domini Dei tui,
26.5 et loqueris in conspectu Domini Dei tui: “Syrus vagus erat pater meus et descendit in Aegyptum et ibi peregrinatus est in paucissimo numero; crevitque in gentem magnam ac robustam et infinitae multitudinis.
26.6 Afflixeruntque nos Aegyptii et persecuti sunt imponentes onera gravissima.
26.7 Et clamavimus ad Dominum, Deum patrum nostrorum, qui exaudivit nos et respexit humilitatem nostram et laborem atque angustias,
26.8 et eduxit nos Dominus de Aegypto in manu forti et brachio extento, in ingenti pavore, in signis atque portentis,
26.9 et introduxit ad locum istum et tradidit nobis terram hanc lacte et melle manantem.
26.10 Et ecce nunc attuli primitias frugum terrae, quam dedisti mihi, Domine”. Et dimittes eas in conspectu Domini Dei tui et adorato Domino Deo tuo.
26.11 Et epulaberis in omnibus bonis, quae Dominus Deus tuus dederit tibi et domui tuae, tu et Levites et advena, qui tecum est.
26.12 Quando compleveris decimam cunctarum frugum tuarum, anno tertio, anno decimarum, et dederis Levitae et advenae et pupillo et viduae, ut comedant intra portas tuas et saturentur,
26.13 loqueris in conspectu Domini Dei tui: “Abstuli, quod sanctificatum est, de domo mea et dedi illud Levitae et advenae, pupillo ac viduae, sicut iussisti mihi; non praeterivi mandata tua nec sum oblitus imperii tui,
26.14 non comedi ex eis in luctu meo nec separavi ex eis in qualibet immunditia nec expendi ex his quidquam mortuo: oboedivi voci Domini Dei mei et feci omnia, sicut praecepisti mihi.
26.15 Respice de habitaculo sancto tuo, de caelo, et benedic populo tuo Israel et terrae, quam dedisti nobis, sicut iurasti patribus nostris, terrae lacte et melle mananti”.
26.16 Hodie Dominus Deus tuus mandavit tibi, ut facias praecepta haec atque iudicia et custodias et impleas illa ex toto corde tuo et ex tota anima tua.
26.17 Dominum elegisti hodie, ut sit tibi Deus, et ambules in viis eius et custodias praecepta illius et mandata atque iudicia et oboedias eius imperio;
26.18 et Dominus elegit te hodie, ut sis ei populus peculiaris, sicut locutus est tibi, et custodias omnia mandata illius,
26.19 et faciat te excelsiorem cunctis gentibus, quas creavit in laudem et nomen et gloriam suam, ut sis populus sanctus Domini Dei tui, sicut locutus est ”.
27.1 Und Mose, samt den Ältesten Israels, gebot dem Volk und sprach: Behaltet alle Gebote, die ich euch gebiete!
27.2 Und es soll geschehen an dem Tage, da ihr über den Jordan ziehet in das Land, das der HERR, dein Gott, dir gibt, sollst du dir große Steine aufrichten und sie mit Kalk tünchen.
27.3 Und sobald du hinübergegangen bist, sollst du alle Worte dieses Gesetzes darauf schreiben, damit du in das Land hineinkommest, das der HERR, dein Gott, dir gibt, ein Land, das von Milch und Honig fließt, wie der HERR, der Gott deiner Väter, dir verheißen hat.
27.4 Sobald ihr nun den Jordan überschritten habt, sollt ihr diese Steine, wie ich euch gebiete, auf dem Berge Ebal aufrichten und mit Kalk tünchen.
27.5 Und du sollst daselbst dem HERRN, deinem Gott, einen Altar bauen, einen Altar von Steinen; über diese sollst du kein Eisen schwingen.
27.6 Einen Altar von unbehauenen Steinen sollst du dem HERRN, deinem Gott, bauen, und sollst darauf dem HERRN, deinem Gott, Brandopfer opfern.
27.7 Und du sollst Dankopfer darbringen und daselbst essen und fröhlich sein vor dem HERRN, deinem Gott.
27.8 Und du sollst alle Worte dieses Gesetzes auf die Steine schreiben, wohl eingegraben.
27.9 Und Mose und die Priester und Leviten redeten mit ganz Israel und sprachen: Merke auf und höre zu, Israel! An diesem heutigen Tage bist du zum Volke des HERRN, deines Gottes, geworden.
27.10 Darum sollst du der Stimme des HERRN, deines Gottes, gehorchen und seine Gebote und Satzungen halten, die ich dir heute gebiete!
27.11 Und Mose gebot dem Volk an jenem Tage und sprach:
27.12 Diese sollen auf dem Berge Garizim stehen, um das Volk zu segnen, wenn ihr über den Jordan gegangen seid: Simeon, Levi, Juda, Issaschar, Joseph und Benjamin.
27.13 Und diese sollen auf dem Berge Ebal stehen, um zu fluchen: Ruben, Gad, Asser, Sebulon, Dan und Naphtali.
27.14 Und die Leviten sollen anheben und zu allen Männern Israels mit lauter Stimme sagen:
27.15 Verflucht sei, wer ein geschnitztes oder gegossenes Bild macht, das dem HERRN ein Greuel ist, und es heimlich aufstellt! Und alles Volk soll antworten und sagen: Amen!
27.16 Verflucht sei, wer seinen Vater und seine Mutter verachtet! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.17 Verflucht sei, wer seines Nächsten Grenze verrückt! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.18 Verflucht sei, wer einen Blinden auf dem Wege irreführt! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.19 Verflucht sei, wer das Recht des Fremdlings, des Waisleins und der Witwe beugt! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.20 Verflucht sei, wer bei seines Vaters Weibe liegt; denn er hat seinen Vater entblößt! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.21 Verflucht sei, wer bei irgend einem Vieh liegt! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.22 Verflucht sei, wer bei seiner Schwester liegt, die seines Vaters oder seiner Mutter Tochter ist! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.23 Verflucht sei, wer bei seiner Schwiegermutter liegt! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.24 Verflucht sei, wer seinen Nächsten heimlich erschlägt! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.25 Verflucht sei, wer Bestechung annimmt, so daß er eine Seele erschlägt, unschuldiges Blut! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.26 Verflucht sei, wer die Worte dieses Gesetzes nicht ausführt und sie nicht tut! Und alles Volk soll sagen: Amen!
27.1 καὶ προσέταξεν μωυσῆς καὶ ἡ γερουσία ισραηλ λέγων φυλάσσεσθε πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον
27.2 καὶ ἔσται ᾗ ἂν ἡμέρᾳ διαβῆτε τὸν ιορδάνην εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι καὶ στήσεις σεαυτῷ λίθους μεγάλους καὶ κονιάσεις αὐτοὺς κονίᾳ
27.3 καὶ γράψεις ἐπὶ τῶν λίθων πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου ὡς ἂν διαβῆτε τὸν ιορδάνην ἡνίκα ἐὰν εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων σου δίδωσίν σοι γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι ὃν τρόπον εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων σού σοι
27.4 καὶ ἔσται ὡς ἂν διαβῆτε τὸν ιορδάνην στήσετε τοὺς λίθους τούτους οὓς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἐν ὄρει γαιβαλ καὶ κονιάσεις αὐτοὺς κονίᾳ
27.5 καὶ οἰκοδομήσεις ἐκεῖ θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ θεῷ σου θυσιαστήριον ἐκ λίθων οὐκ ἐπιβαλεῖς ἐπ' αὐτοὺς σίδηρον
27.6 λίθους ὁλοκλήρους οἰκοδομήσεις θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ ἀνοίσεις ἐπ' αὐτὸ ὁλοκαυτώματα κυρίῳ τῷ θεῷ σου
27.7 καὶ θύσεις ἐκεῖ θυσίαν σωτηρίου κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ φάγῃ καὶ ἐμπλησθήσῃ καὶ εὐφρανθήσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
27.8 καὶ γράψεις ἐπὶ τῶν λίθων πάντα τὸν νόμον τοῦτον σαφῶς σφόδρα
27.9 καὶ ἐλάλησεν μωυσῆς καὶ οἱ ἱερεῖς οἱ λευῖται παντὶ ισραηλ λέγοντες σιώπα καὶ ἄκουε ισραηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ γέγονας εἰς λαὸν κυρίῳ τῷ θεῷ σου
27.10 καὶ εἰσακούσῃ τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ποιήσεις πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον
27.11 καὶ ἐνετείλατο μωυσῆς τῷ λαῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων
27.12 οὗτοι στήσονται εὐλογεῖν τὸν λαὸν ἐν ὄρει γαριζιν διαβάντες τὸν ιορδάνην συμεων λευι ιουδας ισσαχαρ ιωσηφ καὶ βενιαμιν
27.13 καὶ οὗτοι στήσονται ἐπὶ τῆς κατάρας ἐν ὄρει γαιβαλ ρουβην γαδ καὶ ασηρ ζαβουλων δαν καὶ νεφθαλι
27.14 καὶ ἀποκριθέντες οἱ λευῖται ἐροῦσιν παντὶ ισραηλ φωνῇ μεγάλῃ
27.15 ἐπικατάρατος ἄνθρωπος ὅστις ποιήσει γλυπτὸν καὶ χωνευτόν βδέλυγμα κυρίῳ ἔργον χειρῶν τεχνίτου καὶ θήσει αὐτὸ ἐν ἀποκρύφῳ καὶ ἀποκριθεὶς πᾶς ὁ λαὸς ἐροῦσιν γένοιτο
27.16 ἐπικατάρατος ὁ ἀτιμάζων πατέρα αὐτοῦ ἢ μητέρα αὐτοῦ καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.17 ἐπικατάρατος ὁ μετατιθεὶς ὅρια τοῦ πλησίον καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.18 ἐπικατάρατος ὁ πλανῶν τυφλὸν ἐν ὁδῷ καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.19 ἐπικατάρατος ὃς ἂν ἐκκλίνῃ κρίσιν προσηλύτου καὶ ὀρφανοῦ καὶ χήρας καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.20 ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ γυναικὸς τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ὅτι ἀπεκάλυψεν συγκάλυμμα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.21 ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ παντὸς κτήνους καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.22 ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ ἀδελφῆς ἐκ πατρὸς ἢ ἐκ μητρὸς αὐτοῦ καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.23 ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ πενθερᾶς αὐτοῦ καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ ἀδελφῆς γυναικὸς αὐτοῦ καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.24 ἐπικατάρατος ὁ τύπτων τὸν πλησίον αὐτοῦ δόλῳ καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.25 ἐπικατάρατος ὃς ἂν λάβῃ δῶρα πατάξαι ψυχὴν αἵματος ἀθῴου καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.26 ἐπικατάρατος πᾶς ἄνθρωπος ὃς οὐκ ἐμμενεῖ ἐν πᾶσιν τοῖς λόγοις τοῦ νόμου τούτου τοῦ ποιῆσαι αὐτούς καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός γένοιτο
27.1 kai prosetaxen mohysehs kai eh geroysia israehl legohn phylassesthe pasas tas entolas taytas osas egoh entellomai ymin sehmeron
27.2 kai estai eh an ehmera diabehte ton iordanehn eis tehn gehn ehn kyrios o theos soy didohsin soi kai stehseis seaytoh lithoys megaloys kai koniaseis aytoys konia
27.3 kai grapseis epi tohn lithohn pantas toys logoys toy nomoy toytoy ohs an diabehte ton iordanehn ehnika ean eiselthehte eis tehn gehn ehn kyrios o theos tohn paterohn soy didohsin soi gehn reoysan gala kai meli on tropon eipen kyrios o theos tohn paterohn soy soi
27.4 kai estai ohs an diabehte ton iordanehn stehsete toys lithoys toytoys oys egoh entellomai soi sehmeron en orei gaibal kai koniaseis aytoys konia
27.5 kai oikodomehseis ekei thysiastehrion kyrioh toh theoh soy thysiastehrion ek lithohn oyk epibaleis ep' aytoys sidehron
27.6 lithoys oloklehroys oikodomehseis thysiastehrion kyrioh toh theoh soy kai anoiseis ep' ayto olokaytohmata kyrioh toh theoh soy
27.7 kai thyseis ekei thysian sohtehrioy kyrioh toh theoh soy kai phageh kai emplehsthehseh kai eyphranthehseh enantion kyrioy toy theoy soy
27.8 kai grapseis epi tohn lithohn panta ton nomon toyton saphohs sphodra
27.9 kai elalehsen mohysehs kai oi iereis oi leyitai panti israehl legontes siohpa kai akoye israehl en teh ehmera tayteh gegonas eis laon kyrioh toh theoh soy
27.10 kai eisakoyseh tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy kai poiehseis pasas tas entolas aytoy kai ta dikaiohmata aytoy osa egoh entellomai soi sehmeron
27.11 kai eneteilato mohysehs toh laoh en teh ehmera ekeineh legohn
27.12 oytoi stehsontai eylogein ton laon en orei garizin diabantes ton iordanehn symeohn leyi ioydas issachar iohsehph kai beniamin
27.13 kai oytoi stehsontai epi tehs kataras en orei gaibal roybehn gad kai asehr zaboylohn dan kai nephthali
27.14 kai apokrithentes oi leyitai eroysin panti israehl phohneh megaleh
27.15 epikataratos anthrohpos ostis poiehsei glypton kai chohneyton bdelygma kyrioh ergon cheirohn technitoy kai thehsei ayto en apokryphoh kai apokritheis pas o laos eroysin genoito
27.16 epikataratos o atimazohn patera aytoy eh mehtera aytoy kai eroysin pas o laos genoito
27.17 epikataratos o metatitheis oria toy plehsion kai eroysin pas o laos genoito
27.18 epikataratos o planohn typhlon en odoh kai eroysin pas o laos genoito
27.19 epikataratos os an ekklineh krisin prosehlytoy kai orphanoy kai chehras kai eroysin pas o laos genoito
27.20 epikataratos o koimohmenos meta gynaikos toy patros aytoy oti apekalypsen sygkalymma toy patros aytoy kai eroysin pas o laos genoito
27.21 epikataratos o koimohmenos meta pantos ktehnoys kai eroysin pas o laos genoito
27.22 epikataratos o koimohmenos meta adelphehs ek patros eh ek mehtros aytoy kai eroysin pas o laos genoito
27.23 epikataratos o koimohmenos meta pentheras aytoy kai eroysin pas o laos genoito epikataratos o koimohmenos meta adelphehs gynaikos aytoy kai eroysin pas o laos genoito
27.24 epikataratos o typtohn ton plehsion aytoy doloh kai eroysin pas o laos genoito
27.25 epikataratos os an labeh dohra pataxai psychehn aimatos athohoy kai eroysin pas o laos genoito
27.26 epikataratos pas anthrohpos os oyk emmenei en pasin tois logois toy nomoy toytoy toy poiehsai aytoys kai eroysin pas o laos genoito
27.1 וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום׃
27.2 וְהָיָה בַּיֹּום אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלֹות וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד׃
27.3 וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ׀ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֶיךָ לָךְ׃
27.4 וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אֹותָם בַּשִּׂיד׃
27.5 וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא־תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל׃
27.6 אֲבָנִים שְׁלֵמֹות תִּבְנֶה אֶת־מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עֹולֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
27.7 וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
27.8 וְכָתַבְתָּ עַל־הָאֲבָנִים אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב׃ ס
27.9 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת ׀ וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיֹּום הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
27.10 וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת־מִצְוֹתָו וְאֶת־חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום׃ ס
27.11 וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת־הָעָם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר׃
27.12 אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם עַל־הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן שִׁמְעֹון וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיֹוסֵף וּבִנְיָמִן׃
27.13 וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל־הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי׃
27.14 וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל־כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל קֹול רָם׃ ס
27.15 אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תֹּועֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל־הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן׃ ס
27.16 אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.17 אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.18 אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.19 אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר־יָתֹום וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.20 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.21 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.22 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֲחֹתֹו בַּת־אָבִיו אֹו בַת־אִמֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.23 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־חֹתַנְתֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.24 אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.25 אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכֹּות נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס
27.26 אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתֹּורָה־הַזֹּאת לַעֲשֹׂות אֹותָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ פ
27.1 wajcaw moxxaeH wziqnej jixraaAel Aaet-HaaOaam leAmor xxaamor Aaet-kaal-HamicwaaH Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Hajowm׃
27.2 wHaajaaH bajowm Aaxxaer taOabrw Aaet-Hajarden Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak waHaqemotaa lkaa Aabaanijm gdolowt wxadtaa Aotaam baxijd׃
27.3 wkaatabtaa OalejHaen Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HazoAt bOaabraekaa lmaOan Aaxxaer taaboA Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa Aaeraec zaabat haalaab wdbaxx kaAaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHej-Aabotaejkaa laak׃
27.4 wHaajaaH bOaabrkaem Aaet-Hajarden taaqijmw Aaet-HaaAabaanijm HaaAelaeH Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Hajowm bHar Oejbaal wxadtaa Aowtaam baxijd׃
27.5 wbaanijtaa xxaam mizbeha lajHwaaH AaeloHaejkaa mizbah Aabaanijm loA-taanijp OalejHaem barzael׃
27.6 Aabaanijm xxlemowt tibnaeH Aaet-mizbah jHwaaH AaeloHaejkaa wHaOalijtaa Oaalaajw Oowlot lajHwaaH AaeloHaejkaa׃
27.7 wzaabahtaa xxlaamijm wAaakaltaa xxaam wxaamahtaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa׃
27.8 wkaatabtaa Oal-HaaAabaanijm Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HazoAt baAer HejTeb׃ s
27.9 wajdaber moxxaeH wHakoHanijm Halwijim Aael kaal-jixraaAel leAmor Hasket wxxmaO jixraaAel Hajowm HazaeH niHjejtaa lOaam lajHwaaH AaeloHaejkaa׃
27.10 wxxaamaOtaa bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa wOaaxijtaa Aaet-micwotaaw wAaet-huqaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm׃ s
27.11 wajcaw moxxaeH Aaet-HaaOaam bajowm HaHwA leAmor׃
27.12 AelaeH jaOamdw lbaarek Aaet-HaaOaam Oal-Har grizijm bOaabrkaem Aaet-Hajarden xximOown wlewij wijHwdaaH wjixaaxkaar wjowsep wbinjaamin׃
27.13 wAelaeH jaOamdw Oal-HaqlaalaaH bHar Oejbaal rAwben gaad wAaaxxer wzbwlun daan wnaptaalij׃
27.14 wOaanw Halwijim wAaamrw Aael-kaal-Aijxx jixraaAel qowl raam׃ s
27.15 Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer jaOaxaeH paesael wmasekaaH towOabat jHwaaH maOaxeH jdej haaraaxx wxaam basaataer wOaanw kaal-HaaOaam wAaamrw Aaamen׃ s
27.16 Aaarwr maqlaeH Aaabijw wAimow wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.17 Aaarwr masijg gbwl reOeHw wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.18 Aaarwr maxxgaeH Oiwer badaaraek wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.19 Aaarwr maTaeH mixxpaT ger-jaatowm wAalmaanaaH wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.20 Aaarwr xxokeb Oim-Aexxaet Aaabijw kij gilaaH knap Aaabijw wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.21 Aaarwr xxokeb Oim-kaal-bHemaaH wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.22 Aaarwr xxokeb Oim-Aahotow bat-Aaabijw Aow bat-Aimow wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.23 Aaarwr xxokeb Oim-hotantow wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.24 Aaarwr makeH reOeHw basaataer wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.25 Aaarwr loqeha xxohad lHakowt naepaexx daam naaqij wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ s
27.26 Aaarwr Aaxxaer loA-jaaqijm Aaet-dibrej HatowraaH-HazoAt laOaxowt Aowtaam wAaamar kaal-HaaOaam Aaamen׃ p
27.1 ויצו משה וזקני ישראל את־העם לאמר שמר את־כל־המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום׃
27.2 והיה ביום אשר תעברו את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד׃
27.3 וכתבת עליהן את־כל־דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך ׀ נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי־אבתיך לך׃
27.4 והיה בעברכם את־הירדן תקימו את־האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד׃
27.5 ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא־תניף עליהם ברזל׃
27.6 אבנים שלמות תבנה את־מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך׃
27.7 וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך׃
27.8 וכתבת על־האבנים את־כל־דברי התורה הזאת באר היטב׃ ס
27.9 וידבר משה והכהנים הלוים אל כל־ישראל לאמר הסכת ׀ ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך׃
27.10 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את־מצותו ואת־חקיו אשר אנכי מצוך היום׃ ס
27.11 ויצו משה את־העם ביום ההוא לאמר׃
27.12 אלה יעמדו לברך את־העם על־הר גרזים בעברכם את־הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃
27.13 ואלה יעמדו על־הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃
27.14 וענו הלוים ואמרו אל־כל־איש ישראל קול רם׃ ס
27.15 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל־העם ואמרו אמן׃ ס
27.16 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.17 ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.18 ארור משגה עור בדרך ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.19 ארור מטה משפט גר־יתום ואלמנה ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.20 ארור שכב עם־אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.21 ארור שכב עם־כל־בהמה ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.22 ארור שכב עם־אחתו בת־אביו או בת־אמו ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.23 ארור שכב עם־חתנתו ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.24 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.25 ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל־העם אמן׃ ס
27.26 ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם ואמר כל־העם אמן׃ פ
27.1 wjcw mxH wzqnj jxrAl At-HOm lAmr xmr At-kl-HmcwH Axr Ankj mcwH Atkm Hjwm׃
27.2 wHjH bjwm Axr tObrw At-Hjrdn Al-HArc Axr-jHwH AlHjk ntn lk wHqmt lk Abnjm gdlwt wxdt Atm bxjd׃
27.3 wktbt OljHn At-kl-dbrj HtwrH HzAt bObrk lmOn Axr tbA Al-HArc Axr-jHwH AlHjk ntn lk Arc zbt hlb wdbx kAxr dbr jHwH AlHj-Abtjk lk׃
27.4 wHjH bObrkm At-Hjrdn tqjmw At-HAbnjm HAlH Axr Ankj mcwH Atkm Hjwm bHr Ojbl wxdt Awtm bxjd׃
27.5 wbnjt xm mzbh ljHwH AlHjk mzbh Abnjm lA-tnjp OljHm brzl׃
27.6 Abnjm xlmwt tbnH At-mzbh jHwH AlHjk wHOljt Oljw Owlt ljHwH AlHjk׃
27.7 wzbht xlmjm wAklt xm wxmht lpnj jHwH AlHjk׃
27.8 wktbt Ol-HAbnjm At-kl-dbrj HtwrH HzAt bAr HjTb׃ s
27.9 wjdbr mxH wHkHnjm Hlwjm Al kl-jxrAl lAmr Hskt wxmO jxrAl Hjwm HzH nHjjt lOm ljHwH AlHjk׃
27.10 wxmOt bqwl jHwH AlHjk wOxjt At-mcwtw wAt-hqjw Axr Ankj mcwk Hjwm׃ s
27.11 wjcw mxH At-HOm bjwm HHwA lAmr׃
27.12 AlH jOmdw lbrk At-HOm Ol-Hr grzjm bObrkm At-Hjrdn xmOwn wlwj wjHwdH wjxxkr wjwsp wbnjmn׃
27.13 wAlH jOmdw Ol-HqllH bHr Ojbl rAwbn gd wAxr wzbwln dn wnptlj׃
27.14 wOnw Hlwjm wAmrw Al-kl-Ajx jxrAl qwl rm׃ s
27.15 Arwr HAjx Axr jOxH psl wmskH twObt jHwH mOxH jdj hrx wxm bstr wOnw kl-HOm wAmrw Amn׃ s
27.16 Arwr mqlH Abjw wAmw wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.17 Arwr msjg gbwl rOHw wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.18 Arwr mxgH Owr bdrk wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.19 Arwr mTH mxpT gr-jtwm wAlmnH wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.20 Arwr xkb Om-Axt Abjw kj glH knp Abjw wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.21 Arwr xkb Om-kl-bHmH wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.22 Arwr xkb Om-Ahtw bt-Abjw Aw bt-Amw wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.23 Arwr xkb Om-htntw wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.24 Arwr mkH rOHw bstr wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.25 Arwr lqh xhd lHkwt npx dm nqj wAmr kl-HOm Amn׃ s
27.26 Arwr Axr lA-jqjm At-dbrj HtwrH-HzAt lOxwt Awtm wAmr kl-HOm Amn׃ p
27.1 Praecepit autem Moyses et seniores Israel populo dicen tes: “ Custodite omne mandatum, quod praecipio vobis hodie.
27.2 Cumque transieritis Iordanem in terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, eriges ingentes lapides et calce obduces eos,
27.3 ut possis in eis scribere omnia verba legis huius, Iordane transmisso, ut introeas terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, terram lacte et melle manantem, sicut locutus est Dominus, Deus patrum tuorum, tibi.
27.4 Quando ergo transieritis Iordanem, erigite istos lapides, sicut ego hodie praecipio vobis, in monte Hebal, et obduces eos calce;
27.5 et aedificabis ibi altare Domino Deo tuo de lapidibus, quos ferrum non tetigit,
27.6 de saxis impolitis, et offeres super eo holocausta Domino Deo tuo.
27.7 Et immolabis hostias pacificas comedesque ibi et epulaberis coram Domino Deo tuo;
27.8 et scribes super lapides omnia verba legis huius plane et lucide ”.
27.9 Dixeruntque Moyses et sacerdotes levitici generis ad omnem Israelem: “ Attende et audi, Israel: hodie factus es populus Domino Deo tuo;
27.10 audies vocem eius et facies mandata atque praecepta, quae ego praecipio tibi ”.
27.11 Praecepitque Moyses populo in die illo dicens:
27.12 “ Hi stabunt ad benedicendum populo super montem Garizim, Iordane transmisso: Simeon, Levi, Iudas, Issachar, Ioseph et Beniamin.
27.13 Et e regione isti stabunt ad maledicendum in monte Hebal: Ruben, Gad et Aser et Zabulon, Dan et Nephthali.
27.14 Et pronunciabunt Levitae dicentque ad omnes viros Israel excelsa voce:
27.15 “Maledictus homo, qui facit sculptile et conflatile, abominationem Domini, opus manuum artificum, ponetque illud in abscondito”. Et respondebit omnis populus et dicet: “Amen”.
27.16 “Maledictus, qui contemnit patrem suum et matrem”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.17 “Maledictus, qui transfert terminos proximi sui”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.18 “Maledictus, qui errare facit caecum in itinere”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.19 “Maledictus, qui pervertit iudicium advenae, pupilli et viduae”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.20 “Maledictus, qui dormit cum uxore patris sui, quia revelat operimentum lectuli eius”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.21 “Maledictus, qui dormit cum omni iumento”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.22 “Maledictus, qui dormit cum sorore sua, filia patris sui sive matris suae”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.23 “Maledictus, qui dormit cum socru sua”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.24 “Maledictus, qui clam percusserit proximum suum”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.25 “Maledictus, qui accipit munera, ut percutiat sanguinem innocentem”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
27.26 “Maledictus, qui non permanet in sermonibus legis huius nec eos opere perficit”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
28.1 Es wird aber geschehen, wenn du der Stimme des HERRN, deines Gottes, wirklich gehorchst und darauf achtest zu tun alle seine Gebote, die ich dir heute gebiete, daß dich dann der HERR, dein Gott, erhöhen wird über alle Völker auf Erden.
28.2 Und alle diese Segnungen werden über dich kommen und dich treffen, wenn du der Stimme des HERRN, deines Gottes, gehorchst.
28.3 Gesegnet wirst du sein in der Stadt und gesegnet auf dem Lande.
28.4 Gesegnet wird sein die Frucht deines Leibes und die Frucht deines Landes, die Frucht deines Viehes, der Wurf deiner Rinder und die Zucht deiner Schafe.
28.5 Gesegnet wird sein dein Korb und dein Backtrog.
28.6 Gesegnet wirst du sein, wenn du eingehst, und gesegnet, wenn du ausgehst.
28.7 Der HERR wird deine Feinde, die sich wider dich auflehnen, vor dir schlagen lassen; auf einem Weg werden sie wider dich ausziehen und auf sieben Wegen vor dir fliehen.
28.8 Der HERR wird dem Segen gebieten, daß er mit dir sei in deinen Scheunen und in allem Geschäft deiner Hand, und er wird dich segnen in dem Lande, das dir der HERR, dein Gott, gibt.
28.9 Der HERR wird dich aufrechterhalten als sein heiliges Volk, wie er dir geschworen hat, wenn du die Gebote des HERRN, deines Gottes, beobachtest und in seinen Wegen wandeln wirst;
28.10 dann werden alle Völker auf Erden sehen, daß der Name des HERRN über dir angerufen wird, und werden sich vor dir fürchten.
28.11 Und der HERR wird dir Überfluß geben an Gütern, an der Frucht deines Leibes, an der Frucht deines Viehes und an der Frucht deines Ackers, auf dem Lande, von dem der HERR deinen Vätern geschworen hat, daß er es dir gebe.
28.12 Der HERR wird dir den Himmel, seinen guten Schatz, auftun, daß er deinem Lande Regen gebe zu seiner Zeit, und daß er alle Werke deiner Hände segne. Und du wirst vielen Völkern leihen; du aber wirst nicht entlehnen.
28.13 Und der HERR wird dich zum Haupt machen und nicht zum Schwanz; und du wirst nur zuoberst und nicht zuunterst sein, wenn du gehorchst den Geboten des HERRN, deines Gottes, die ich dir heute gebiete, daß du sie beobachtest und tust,
28.14 und wenn du nicht abweichen wirst von all den Worten, die ich euch gebiete, weder zur Rechten noch zur Linken, also daß du nicht andern Göttern nachwandelst, ihnen zu dienen.
28.15 Es wird aber geschehen, wenn du der Stimme des HERRN, deines Gottes, nicht gehorchst, so daß du nicht beobachtest und tust all seine Gebote und Satzungen, die ich dir heute gebiete, so werden all diese Flüche über dich kommen und dich treffen.
28.16 Verflucht wirst du sein in der Stadt und verflucht auf dem Lande.
28.17 Verflucht wird sein dein Korb und dein Backtrog.
28.18 Verflucht wird sein die Frucht deines Leibes, die Frucht deines Landes, der Wurf deiner Rinder und die Zucht deiner Schafe.
28.19 Verflucht wirst du sein, wenn du eingehst, und verflucht, wenn du ausgehst.
28.20 Der HERR wird gegen dich entsenden Fluch, Verwirrung und Unsegen in allen Geschäften deiner Hand, die du tust, bis du vertilgt werdest und bald umkommest um deiner bösen Werke willen, weil du mich verlassen hast.
28.21 Der HERR wird dir die Pest anhängen, bis er dich vertilgt hat aus dem Lande, dahin du kommst, um es einzunehmen.
28.22 Der HERR wird dich schlagen mit Schwindsucht, mit Fieberhitze, Brand, Entzündung, Dürre, mit Getreidebrand und Vergilben; die werden dich verfolgen, bis du umgekommen bist.
28.23 Dein Himmel über deinem Haupt wird ehern und die Erde unter dir eisern sein.
28.24 Der HERR wird den Regen für dein Land in Sand und Staub verwandeln; der wird vom Himmel auf dich herabfallen, bis du vertilgt bist.
28.25 Der HERR wird dich vor deinen Feinden schlagen lassen; auf einem Weg wirst du wider sie ausziehen, und auf sieben Wegen wirst du vor ihnen fliehen und mißhandelt werden von allen Königreichen auf Erden.
28.26 Deine Leichname werden allen Vögeln des Himmels und allen wilden Tieren zur Nahrung dienen, und niemand wird sie verscheuchen.
28.27 Der HERR wird dich schlagen mit dem ägyptischen Geschwür; mit Beulen, Grind und Krätze, daß du nicht heil werden kannst.
28.28 Der HERR wird dich schlagen mit Wahnsinn und mit Blindheit und mit Verwirrung der Sinne.
28.29 Und du wirst am Mittag tappen, wie ein Blinder im Dunkeln tappt, und wirst kein Glück haben auf deinen Wegen, sondern wirst gedrückt und beraubt sein dein Leben lang, und niemand wird dir helfen.
28.30 Du wirst dir ein Weib vermählen, aber ein anderer wird sie beschlafen; du wirst ein Haus bauen, aber nicht darin wohnen; du wirst einen Weinberg pflanzen, aber nicht davon essen.
28.31 Dein Ochse wird vor deinen Augen geschlachtet werden, aber du wirst nicht davon essen; dein Esel wird mit Gewalt von deinem Angesicht weggenommen und dir nicht zurückgegeben werden; deine Schafe werden deinen Feinden gegeben werden, und niemand wird dir helfen.
28.32 Deine Söhne und deine Töchter sollen einem andern Volke gegeben werden, daß deine Augen zusehen und täglich nach ihnen schmachten werden, aber deine Hand wird machtlos sein.
28.33 Die Frucht deines Landes und alles, was du erarbeitet hast, wird ein Volk verzehren, von dem du nichts wußtest; und du wirst nur unterdrückt und mißhandelt werden dein Leben lang.
28.34 Und du wirst wahnsinnig werden von dem, was deine Augen sehen müssen.
28.35 Der HERR wird dich schlagen mit bösem Geschwür an Knien und Schenkeln, daß du nicht geheilt werden kannst, von deiner Fußsohle bis auf den Scheitel.
28.36 Der HERR wird dich und deinen König, den du über dich setzen wirst, unter ein Volk führen, das du nicht kennst, auch deine Väter nicht, und du wirst daselbst andern Göttern, Holz und Steinen dienen.
28.37 Und du wirst zum Entsetzen sein, zum Sprichwort und zum Gespött unter allen Völkern, dahin der HERR dich führen wird.
28.38 Du wirst viel Samen auf das Feld hinausführen und wenig einsammeln; denn die Heuschrecken werden es abfressen.
28.39 Du wirst Weinberge pflanzen und bauen, aber keinen Wein trinken und einkellern; denn die Würmer werden es abfressen.
28.40 Du wirst Ölbäume haben in allen deinen Grenzen; aber du wirst dich nicht mit Öl salben; denn deine Oliven werden abfallen.
28.41 Du wirst Söhne und Töchter zeugen und doch keine haben; denn man wird sie gefangenführen.
28.42 Das Ungeziefer wird alle deine Bäume und die Früchte deines Landes fressen.
28.43 Der Fremdling, der bei dir ist, wird immer höher über dich emporsteigen, du aber wirst immer tiefer herunterkommen.
28.44 Er wird dir leihen, du aber wirst ihm nicht leihen; er wird das Haupt sein, du aber wirst der Schwanz sein.
28.45 Und alle diese Flüche werden über dich kommen und dich verfolgen und treffen, bis du vertilgt sein wirst, weil du der Stimme des HERRN, deines Gottes, nicht gehorsam gewesen bist, seine Gebote und Satzungen zu beobachten, die er dir geboten hat.
28.46 Darum werden sie als Zeichen und Wunder an dir und an deinem Samen sein, ewiglich.
28.47 Dafür, daß du dem HERRN, deinem Gott, nicht gedient hast mit fröhlichem und gutwilligem Herzen, als du an allem Überfluß hattest,
28.48 mußt du deinen Feinden, die dir der HERR zuschicken wird, dienen in Hunger und Durst, in Blöße und allerlei Mangel, und er wird ein eisernes Joch auf deinen Hals legen, bis er dich vertilgt hat.
28.49 Der HERR wird gegen dich aufbieten ein Volk aus der Ferne, vom Ende der Erde, das wie ein Adler daherfliegt, ein Volk, dessen Sprache du nicht verstehen kannst;
28.50 ein Volk mit trotzigem Blick, das keine Rücksicht kennt gegen den Greis und mit den Knaben kein Erbarmen hat.
28.51 Es wird die Frucht deines Viehes und die Frucht deines Landes verzehren, bis du vertilgt sein wirst, und dir nichts übriglassen von Korn, Most und Öl, vom Wurf deiner Rinder und von der Zucht deiner Schafe, bis daß es dich zugrunde gerichtet hat. Und es wird dich in allen deinen Toren ängstigen, bis deine hohen und festen Mauern fallen,
28.52 darauf du dich in deinem ganzen Lande verlassen hast. Ja, es wird dich ängstigen in allen deinen Toren, in deinem ganzen Lande, das dir der HERR, dein Gott, gegeben hat.
28.53 Du wirst die Frucht deines Leibes essen, das Fleisch deiner Söhne und deiner Töchter, die dir der HERR, dein Gott, gegeben hat; in der Belagerung und Not, womit dich dein Feind bedrängen wird.
28.54 Ein verzärtelter und arg verwöhnter Mann unter deinem Volk wird es alsdann seinem Bruder und dem Weibe an seinem Busen und dem Sohn, der von seinen Söhnen noch übrig ist, mißgönnen,
28.55 also daß er keinem von ihnen etwas gibt von dem Fleische seiner Söhne, das er essen muß, weil ihm nichts übriggeblieben ist in der Belagerung und Not, womit dich dein Feind in allen deinen Toren bedrängen wird.
28.56 Auch das verzärteltste und verwöhnteste Weib unter euch, das so verzärtelt und verwöhnt war, daß sie nicht einmal versucht hat, ihre Fußsohlen auf die Erde zu setzen, die wird dem Mann an ihrem Busen und ihrem Sohn und ihrer Tochter
28.57 mißgönnen die Nachgeburt, die zwischen ihren Beinen hervorgegangen ist, dazu ihre Kinder, die sie geboren hat; denn sie wird dieselben vor lauter Mangel heimlich essen in der Belagerung und Not, womit dich dein Feind in deinen Toren bedrängen wird.
28.58 Wenn du nicht darauf achten wirst, zu tun alle Worte dieses Gesetzes, die in diesem Buch geschrieben sind, und zu fürchten diesen herrlichen und schrecklichen Namen, den HERRN, deinen Gott;
28.59 so wird der HERR dich und deinen Samen mit außerordentlichen Schlägen treffen, ja mit großen und beständigen Schlägen und mit bösen und beständigen Krankheiten;
28.60 und er wird über dich alle Seuchen Ägyptens bringen, vor welchen du dich fürchtest, und sie werden dir anhaften.
28.61 Dazu alle Krankheiten und Plagen, die nicht in dem Buch dieses Gesetzes geschrieben sind, wird der HERR über dich kommen lassen, bis du vertilgt sein wirst.
28.62 Und es werden euer wenige übrigbleiben, die ihr doch so zahlreich gewesen seid wie die Sterne des Himmels, weil du der Stimme des HERRN, deines Gottes, nicht gehorcht hast.
28.63 Und wie sich der HERR in bezug auf euch zuvor freute, euch wohlzutun und euch zu mehren, also wird der HERR sich in bezug auf euch freuen, euch umzubringen und euch zu vertilgen, und ihr werdet ausgerottet werden aus dem Lande, dahin du jetzt gehst, um es einzunehmen.
28.64 Denn der HERR wird dich unter alle Völker zerstreuen von einem Ende der Erde bis zum andern; da wirst du andern Göttern dienen, die dir und deinen Vätern unbekannt waren, Holz und Steinen.
28.65 Dazu wirst du unter diesen Völkern keine Ruhe haben und keine Rast finden für deine Fußsohlen; denn der HERR wird dir daselbst ein friedeloses Herz geben, daß du dir die Augen ausweinen möchtest und daß deine Seele verschmachten wird.
28.66 Dein Leben wird vor dir an einem Faden hängen; Tag und Nacht wirst du dich fürchten und deines Lebens nicht sicher sein.
28.67 Am Morgen wirst du sagen: Ach, daß es schon Abend wäre! Und am Abend wirst du sagen: Ach, daß es schon Morgen wäre! infolge alles dessen, was dein Herz erschreckt und was deine Augen sehen müssen.
28.68 Und der HERR wird dich auf Schiffen wieder nach Ägypten führen, auf dem Weg, davon ich dir gesagt habe, du sollest ihn nicht mehr sehen, und ihr werdet euch daselbst euren Feinden zu Knechten und Mägden verkaufen wollen, und es wird doch kein Käufer da sein.
28.1 καὶ ἔσται ὡς ἂν διαβῆτε τὸν ιορδάνην εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐὰν ἀκοῇ εἰσακούσητε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον καὶ δώσει σε κύριος ὁ θεός σου ὑπεράνω πάντων τῶν ἐθνῶν τῆς γῆς
28.2 καὶ ἥξουσιν ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ εὐλογίαι αὗται καὶ εὑρήσουσίν σε ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου
28.3 εὐλογημένος σὺ ἐν πόλει καὶ εὐλογημένος σὺ ἐν ἀγρῷ
28.4 εὐλογημένα τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου
28.5 εὐλογημέναι αἱ ἀποθῆκαί σου καὶ τὰ ἐγκαταλείμματά σου
28.6 εὐλογημένος σὺ ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαί σε καὶ εὐλογημένος σὺ ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαί σε
28.7 παραδῷ κύριος ὁ θεός σου τοὺς ἐχθρούς σου τοὺς ἀνθεστηκότας σοι συντετριμμένους πρὸ προσώπου σου ὁδῷ μιᾷ ἐξελεύσονται πρὸς σὲ καὶ ἐν ἑπτὰ ὁδοῖς φεύξονται ἀπὸ προσώπου σου
28.8 ἀποστείλαι κύριος ἐπὶ σὲ τὴν εὐλογίαν ἐν τοῖς ταμιείοις σου καὶ ἐν πᾶσιν οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι
28.9 ἀναστήσαι σε κύριος ὁ θεός σου ἑαυτῷ λαὸν ἅγιον ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου ἐὰν εἰσακούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ πορευθῇς ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ
28.10 καὶ ὄψονταί σε πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς ὅτι τὸ ὄνομα κυρίου ἐπικέκληταί σοι καὶ φοβηθήσονταί σε
28.11 καὶ πληθυνεῖ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς ἀγαθὰ ἐπὶ τοῖς ἐκγόνοις τῆς κοιλίας σου καὶ ἐπὶ τοῖς γενήμασιν τῆς γῆς σου καὶ ἐπὶ τοῖς ἐκγόνοις τῶν κτηνῶν σου ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου δοῦναί σοι
28.12 ἀνοίξαι σοι κύριος τὸν θησαυρὸν αὐτοῦ τὸν ἀγαθόν τὸν οὐρανόν δοῦναι τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου ἐπὶ καιροῦ αὐτοῦ εὐλογῆσαι πάντα τὰ ἔργα τῶν χειρῶν σου καὶ δανιεῖς ἔθνεσιν πολλοῖς σὺ δὲ οὐ δανιῇ καὶ ἄρξεις σὺ ἐθνῶν πολλῶν σοῦ δὲ οὐκ ἄρξουσιν
28.13 καταστήσαι σε κύριος ὁ θεός σου εἰς κεφαλὴν καὶ μὴ εἰς οὐράν καὶ ἔσῃ τότε ἐπάνω καὶ οὐκ ἔσῃ ὑποκάτω ἐὰν ἀκούσῃς τῶν ἐντολῶν κυρίου τοῦ θεοῦ σου ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον φυλάσσειν καὶ ποιεῖν
28.14 οὐ παραβήσῃ ἀπὸ πάντων τῶν λόγων ὧν ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερὰ πορεύεσθαι ὀπίσω θεῶν ἑτέρων λατρεύειν αὐτοῖς
28.15 καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εἰσακούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον καὶ ἐλεύσονται ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ κατάραι αὗται καὶ καταλήμψονταί σε
28.16 ἐπικατάρατος σὺ ἐν πόλει καὶ ἐπικατάρατος σὺ ἐν ἀγρῷ
28.17 ἐπικατάρατοι αἱ ἀποθῆκαί σου καὶ τὰ ἐγκαταλείμματά σου
28.18 ἐπικατάρατα τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου
28.19 ἐπικατάρατος σὺ ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαί σε καὶ ἐπικατάρατος σὺ ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαί σε
28.20 ἐξαποστείλαι κύριός σοι τὴν ἔνδειαν καὶ τὴν ἐκλιμίαν καὶ τὴν ἀνάλωσιν ἐπὶ πάντα οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου ὅσα ἐὰν ποιήσῃς ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε ἐν τάχει διὰ τὰ πονηρὰ ἐπιτηδεύματά σου διότι ἐγκατέλιπές με
28.21 προσκολλήσαι κύριος εἰς σὲ τὸν θάνατον ἕως ἂν ἐξαναλώσῃ σε ἀπὸ τῆς γῆς εἰς ἣν σὺ εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
28.22 πατάξαι σε κύριος ἀπορίᾳ καὶ πυρετῷ καὶ ῥίγει καὶ ἐρεθισμῷ καὶ φόνῳ καὶ ἀνεμοφθορίᾳ καὶ τῇ ὤχρᾳ καὶ καταδιώξονταί σε ἕως ἂν ἀπολέσωσίν σε
28.23 καὶ ἔσται σοι ὁ οὐρανὸς ὁ ὑπὲρ κεφαλῆς σου χαλκοῦς καὶ ἡ γῆ ἡ ὑποκάτω σου σιδηρᾶ
28.24 δῴη κύριος τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου κονιορτόν καὶ χοῦς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβήσεται ἐπὶ σέ ἕως ἂν ἐκτρίψῃ σε καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε
28.25 δῴη σε κύριος ἐπικοπὴν ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν σου ἐν ὁδῷ μιᾷ ἐξελεύσῃ πρὸς αὐτοὺς καὶ ἐν ἑπτὰ ὁδοῖς φεύξῃ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ ἔσῃ ἐν διασπορᾷ ἐν πάσαις ταῖς βασιλείαις τῆς γῆς
28.26 καὶ ἔσονται οἱ νεκροὶ ὑμῶν κατάβρωμα τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἀποσοβῶν
28.27 πατάξαι σε κύριος ἐν ἕλκει αἰγυπτίῳ ἐν ταῖς ἕδραις καὶ ψώρᾳ ἀγρίᾳ καὶ κνήφῃ ὥστε μὴ δύνασθαί σε ἰαθῆναι
28.28 πατάξαι σε κύριος παραπληξίᾳ καὶ ἀορασίᾳ καὶ ἐκστάσει διανοίας
28.29 καὶ ἔσῃ ψηλαφῶν μεσημβρίας ὡσεὶ ψηλαφήσαι ὁ τυφλὸς ἐν τῷ σκότει καὶ οὐκ εὐοδώσει τὰς ὁδούς σου καὶ ἔσῃ τότε ἀδικούμενος καὶ διαρπαζόμενος πάσας τὰς ἡμέρας καὶ οὐκ ἔσται σοι ὁ βοηθῶν
28.30 γυναῖκα λήμψῃ καὶ ἀνὴρ ἕτερος ἕξει αὐτήν οἰκίαν οἰκοδομήσεις καὶ οὐκ οἰκήσεις ἐν αὐτῇ ἀμπελῶνα φυτεύσεις καὶ οὐ τρυγήσεις αὐτόν
28.31 ὁ μόσχος σου ἐσφαγμένος ἐναντίον σου καὶ οὐ φάγῃ ἐξ αὐτοῦ ὁ ὄνος σου ἡρπασμένος ἀπὸ σοῦ καὶ οὐκ ἀποδοθήσεταί σοι τὰ πρόβατά σου δεδομένα τοῖς ἐχθροῖς σου καὶ οὐκ ἔσται σοι ὁ βοηθῶν
28.32 οἱ υἱοί σου καὶ αἱ θυγατέρες σου δεδομέναι ἔθνει ἑτέρῳ καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου βλέψονται σφακελίζοντες εἰς αὐτά καὶ οὐκ ἰσχύσει ἡ χείρ σου
28.33 τὰ ἐκφόρια τῆς γῆς σου καὶ πάντας τοὺς πόνους σου φάγεται ἔθνος ὃ οὐκ ἐπίστασαι καὶ ἔσῃ ἀδικούμενος καὶ τεθραυσμένος πάσας τὰς ἡμέρας
28.34 καὶ ἔσῃ παράπληκτος διὰ τὰ ὁράματα τῶν ὀφθαλμῶν σου ἃ βλέψῃ
28.35 πατάξαι σε κύριος ἐν ἕλκει πονηρῷ ἐπὶ τὰ γόνατα καὶ ἐπὶ τὰς κνήμας ὥστε μὴ δύνασθαί σε ἰαθῆναι ἀπὸ ἴχνους τῶν ποδῶν σου ἕως τῆς κορυφῆς σου
28.36 ἀπαγάγοι κύριός σε καὶ τοὺς ἄρχοντάς σου οὓς ἐὰν καταστήσῃς ἐπὶ σεαυτόν εἰς ἔθνος ὃ οὐκ ἐπίστασαι σὺ καὶ οἱ πατέρες σου καὶ λατρεύσεις ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις ξύλοις καὶ λίθοις
28.37 καὶ ἔσῃ ἐκεῖ ἐν αἰνίγματι καὶ παραβολῇ καὶ διηγήματι ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν εἰς οὓς ἂν ἀπαγάγῃ σε κύριος ἐκεῖ
28.38 σπέρμα πολὺ ἐξοίσεις εἰς τὸ πεδίον καὶ ὀλίγα εἰσοίσεις ὅτι κατέδεται αὐτὰ ἡ ἀκρίς
28.39 ἀμπελῶνα φυτεύσεις καὶ κατεργᾷ καὶ οἶνον οὐ πίεσαι οὐδὲ εὐφρανθήσῃ ἐξ αὐτοῦ ὅτι καταφάγεται αὐτὰ ὁ σκώληξ
28.40 ἐλαῖαι ἔσονταί σοι ἐν πᾶσι τοῖς ὁρίοις σου καὶ ἔλαιον οὐ χρίσῃ ὅτι ἐκρυήσεται ἡ ἐλαία σου
28.41 υἱοὺς καὶ θυγατέρας γεννήσεις καὶ οὐκ ἔσονταί σοι ἀπελεύσονται γὰρ ἐν αἰχμαλωσίᾳ
28.42 πάντα τὰ ξύλινά σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου ἐξαναλώσει ἡ ἐρυσίβη
28.43 ὁ προσήλυτος ὅς ἐστιν ἐν σοί ἀναβήσεται ἐπὶ σὲ ἄνω ἄνω σὺ δὲ καταβήσῃ κάτω κάτω
28.44 οὗτος δανιεῖ σοι σὺ δὲ τούτῳ οὐ δανιεῖς οὗτος ἔσται κεφαλή σὺ δὲ ἔσῃ οὐρά
28.45 καὶ ἐλεύσονται ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ κατάραι αὗται καὶ καταδιώξονταί σε καὶ καταλήμψονταί σε ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε ὅτι οὐκ εἰσήκουσας τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάξαι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ ὅσα ἐνετείλατό σοι
28.46 καὶ ἔσται ἐν σοὶ σημεῖα καὶ τέρατα καὶ ἐν τῷ σπέρματί σου ἕως τοῦ αἰῶνος
28.47 ἀνθ' ὧν οὐκ ἐλάτρευσας κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐν εὐφροσύνῃ καὶ ἀγαθῇ καρδίᾳ διὰ τὸ πλῆθος πάντων
28.48 καὶ λατρεύσεις τοῖς ἐχθροῖς σου οὓς ἐπαποστελεῖ κύριος ἐπὶ σέ ἐν λιμῷ καὶ ἐν δίψει καὶ ἐν γυμνότητι καὶ ἐν ἐκλείψει πάντων καὶ ἐπιθήσει κλοιὸν σιδηροῦν ἐπὶ τὸν τράχηλόν σου ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε
28.49 ἐπάξει κύριος ἐπὶ σὲ ἔθνος μακρόθεν ἀπ' ἐσχάτου τῆς γῆς ὡσεὶ ὅρμημα ἀετοῦ ἔθνος ὃ οὐκ ἀκούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ
28.50 ἔθνος ἀναιδὲς προσώπῳ ὅστις οὐ θαυμάσει πρόσωπον πρεσβύτου καὶ νέον οὐκ ἐλεήσει
28.51 καὶ κατέδεται τὰ ἔκγονα τῶν κτηνῶν σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου ὥστε μὴ καταλιπεῖν σοι σῖτον οἶνον ἔλαιον τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε
28.52 καὶ ἐκτρίψῃ σε ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου ἕως ἂν καθαιρεθῶσιν τὰ τείχη σου τὰ ὑψηλὰ καὶ τὰ ὀχυρά ἐφ' οἷς σὺ πέποιθας ἐπ' αὐτοῖς ἐν πάσῃ τῇ γῇ σου καὶ θλίψει σε ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου αἷς ἔδωκέν σοι κύριος ὁ θεός σου
28.53 καὶ φάγῃ τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου κρέα υἱῶν σου καὶ θυγατέρων σου ὅσα ἔδωκέν σοι κύριος ὁ θεός σου ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ θλίψει σε ὁ ἐχθρός σου
28.54 ὁ ἁπαλὸς ἐν σοὶ καὶ ὁ τρυφερὸς σφόδρα βασκανεῖ τῷ ὀφθαλμῷ τὸν ἀδελφὸν καὶ τὴν γυναῖκα τὴν ἐν τῷ κόλπῳ αὐτοῦ καὶ τὰ καταλελειμμένα τέκνα ἃ ἂν καταλειφθῇ
28.55 ὥστε δοῦναι ἑνὶ αὐτῶν ἀπὸ τῶν σαρκῶν τῶν τέκνων αὐτοῦ ὧν ἂν κατέσθῃ διὰ τὸ μὴ καταλειφθῆναι αὐτῷ μηθὲν ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ ἂν θλίψωσίν σε οἱ ἐχθροί σου ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου
28.56 καὶ ἡ ἁπαλὴ ἐν ὑμῖν καὶ ἡ τρυφερὰ σφόδρα ἧς οὐχὶ πεῖραν ἔλαβεν ὁ ποὺς αὐτῆς βαίνειν ἐπὶ τῆς γῆς διὰ τὴν τρυφερότητα καὶ διὰ τὴν ἁπαλότητα βασκανεῖ τῷ ὀφθαλμῷ αὐτῆς τὸν ἄνδρα αὐτῆς τὸν ἐν τῷ κόλπῳ αὐτῆς καὶ τὸν υἱὸν καὶ τὴν θυγατέρα αὐτῆς
28.57 καὶ τὸ χόριον αὐτῆς τὸ ἐξελθὸν διὰ τῶν μηρῶν αὐτῆς καὶ τὸ τέκνον ὃ ἂν τέκῃ καταφάγεται γὰρ αὐτὰ διὰ τὴν ἔνδειαν πάντων κρυφῇ ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ θλίψει σε ὁ ἐχθρός σου ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου
28.58 ἐὰν μὴ εἰσακούσητε ποιεῖν πάντα τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ φοβεῖσθαι τὸ ὄνομα τὸ ἔντιμον καὶ τὸ θαυμαστὸν τοῦτο κύριον τὸν θεόν σου
28.59 καὶ παραδοξάσει κύριος τὰς πληγάς σου καὶ τὰς πληγὰς τοῦ σπέρματός σου πληγὰς μεγάλας καὶ θαυμαστάς καὶ νόσους πονηρὰς καὶ πιστὰς
28.60 καὶ ἐπιστρέψει ἐπὶ σὲ πᾶσαν τὴν ὀδύνην αἰγύπτου τὴν πονηράν ἣν διευλαβοῦ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ κολληθήσονται ἐν σοί
28.61 καὶ πᾶσαν μαλακίαν καὶ πᾶσαν πληγὴν τὴν μὴ γεγραμμένην ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου ἐπάξει κύριος ἐπὶ σέ ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε
28.62 καὶ καταλειφθήσεσθε ἐν ἀριθμῷ βραχεῖ ἀνθ' ὧν ὅτι ἦτε ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει ὅτι οὐκ εἰσηκούσατε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν
28.63 καὶ ἔσται ὃν τρόπον εὐφράνθη κύριος ἐφ' ὑμῖν εὖ ποιῆσαι ὑμᾶς καὶ πληθῦναι ὑμᾶς οὕτως εὐφρανθήσεται κύριος ἐφ' ὑμῖν ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς καὶ ἐξαρθήσεσθε ἀπὸ τῆς γῆς εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
28.64 καὶ διασπερεῖ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς πάντα τὰ ἔθνη ἀπ' ἄκρου τῆς γῆς ἕως ἄκρου τῆς γῆς καὶ δουλεύσεις ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις ξύλοις καὶ λίθοις οὓς οὐκ ἠπίστω σὺ καὶ οἱ πατέρες σου
28.65 ἀλλὰ καὶ ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἐκείνοις οὐκ ἀναπαύσει σε οὐδ' οὐ μὴ γένηται στάσις τῷ ἴχνει τοῦ ποδός σου καὶ δώσει σοι κύριος ἐκεῖ καρδίαν ἀθυμοῦσαν καὶ ἐκλείποντας ὀφθαλμοὺς καὶ τηκομένην ψυχήν
28.66 καὶ ἔσται ἡ ζωή σου κρεμαμένη ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν σου καὶ φοβηθήσῃ ἡμέρας καὶ νυκτὸς καὶ οὐ πιστεύσεις τῇ ζωῇ σου
28.67 τὸ πρωὶ ἐρεῖς πῶς ἂν γένοιτο ἑσπέρα καὶ τὸ ἑσπέρας ἐρεῖς πῶς ἂν γένοιτο πρωί ἀπὸ τοῦ φόβου τῆς καρδίας σου ἃ φοβηθήσῃ καὶ ἀπὸ τῶν ὁραμάτων τῶν ὀφθαλμῶν σου ὧν ὄψῃ
28.68 καὶ ἀποστρέψει σε κύριος εἰς αἴγυπτον ἐν πλοίοις καὶ ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ εἶπα οὐ προσθήσεσθε ἔτι ἰδεῖν αὐτήν καὶ πραθήσεσθε ἐκεῖ τοῖς ἐχθροῖς ὑμῶν εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας καὶ οὐκ ἔσται ὁ κτώμενος
28.1 kai estai ohs an diabehte ton iordanehn eis tehn gehn ehn kyrios o theos ymohn didohsin ymin ean akoeh eisakoysehte tehs phohnehs kyrioy toy theoy ymohn phylassein kai poiein pasas tas entolas aytoy as egoh entellomai soi sehmeron kai dohsei se kyrios o theos soy yperanoh pantohn tohn ethnohn tehs gehs
28.2 kai ehxoysin epi se pasai ai eylogiai aytai kai eyrehsoysin se ean akoeh akoysehs tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy
28.3 eylogehmenos sy en polei kai eylogehmenos sy en agroh
28.4 eylogehmena ta ekgona tehs koilias soy kai ta genehmata tehs gehs soy ta boykolia tohn boohn soy kai ta poimnia tohn probatohn soy
28.5 eylogehmenai ai apothehkai soy kai ta egkataleimmata soy
28.6 eylogehmenos sy en toh eisporeyesthai se kai eylogehmenos sy en toh ekporeyesthai se
28.7 paradoh kyrios o theos soy toys echthroys soy toys anthestehkotas soi syntetrimmenoys pro prosohpoy soy odoh mia exeleysontai pros se kai en epta odois pheyxontai apo prosohpoy soy
28.8 aposteilai kyrios epi se tehn eylogian en tois tamieiois soy kai en pasin oy an epibalehs tehn cheira soy epi tehs gehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi
28.9 anastehsai se kyrios o theos soy eaytoh laon agion on tropon ohmosen tois patrasin soy ean eisakoysehs tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy kai poreythehs en tais odois aytoy
28.10 kai opsontai se panta ta ethneh tehs gehs oti to onoma kyrioy epikeklehtai soi kai phobehthehsontai se
28.11 kai plehthynei se kyrios o theos soy eis agatha epi tois ekgonois tehs koilias soy kai epi tois genehmasin tehs gehs soy kai epi tois ekgonois tohn ktehnohn soy epi tehs gehs ehs ohmosen kyrios tois patrasin soy doynai soi
28.12 anoixai soi kyrios ton thehsayron aytoy ton agathon ton oyranon doynai ton yeton teh geh soy epi kairoy aytoy eylogehsai panta ta erga tohn cheirohn soy kai danieis ethnesin pollois sy de oy danieh kai arxeis sy ethnohn pollohn soy de oyk arxoysin
28.13 katastehsai se kyrios o theos soy eis kephalehn kai meh eis oyran kai eseh tote epanoh kai oyk eseh ypokatoh ean akoysehs tohn entolohn kyrioy toy theoy soy osa egoh entellomai soi sehmeron phylassein kai poiein
28.14 oy parabehseh apo pantohn tohn logohn ohn egoh entellomai soi sehmeron dexia oyde aristera poreyesthai opisoh theohn eterohn latreyein aytois
28.15 kai estai ean meh eisakoysehs tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy phylassein kai poiein pasas tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron kai eleysontai epi se pasai ai katarai aytai kai katalehmpsontai se
28.16 epikataratos sy en polei kai epikataratos sy en agroh
28.17 epikataratoi ai apothehkai soy kai ta egkataleimmata soy
28.18 epikatarata ta ekgona tehs koilias soy kai ta genehmata tehs gehs soy ta boykolia tohn boohn soy kai ta poimnia tohn probatohn soy
28.19 epikataratos sy en toh ekporeyesthai se kai epikataratos sy en toh eisporeyesthai se
28.20 exaposteilai kyrios soi tehn endeian kai tehn eklimian kai tehn analohsin epi panta oy an epibalehs tehn cheira soy osa ean poiehsehs eohs an exolethreyseh se kai eohs an apoleseh se en tachei dia ta ponehra epitehdeymata soy dioti egkatelipes me
28.21 proskollehsai kyrios eis se ton thanaton eohs an exanalohseh se apo tehs gehs eis ehn sy eisporeyeh ekei klehronomehsai aytehn
28.22 pataxai se kyrios aporia kai pyretoh kai rigei kai erethismoh kai phonoh kai anemophthoria kai teh ohchra kai katadiohxontai se eohs an apolesohsin se
28.23 kai estai soi o oyranos o yper kephalehs soy chalkoys kai eh geh eh ypokatoh soy sidehra
28.24 doheh kyrios ton yeton teh geh soy koniorton kai choys ek toy oyranoy katabehsetai epi se eohs an ektripseh se kai eohs an apoleseh se
28.25 doheh se kyrios epikopehn enantion tohn echthrohn soy en odoh mia exeleyseh pros aytoys kai en epta odois pheyxeh apo prosohpoy aytohn kai eseh en diaspora en pasais tais basileiais tehs gehs
28.26 kai esontai oi nekroi ymohn katabrohma tois peteinois toy oyranoy kai tois thehriois tehs gehs kai oyk estai o aposobohn
28.27 pataxai se kyrios en elkei aigyptioh en tais edrais kai psohra agria kai knehpheh ohste meh dynasthai se iathehnai
28.28 pataxai se kyrios paraplehxia kai aorasia kai ekstasei dianoias
28.29 kai eseh psehlaphohn mesehmbrias ohsei psehlaphehsai o typhlos en toh skotei kai oyk eyodohsei tas odoys soy kai eseh tote adikoymenos kai diarpazomenos pasas tas ehmeras kai oyk estai soi o boehthohn
28.30 gynaika lehmpseh kai anehr eteros exei aytehn oikian oikodomehseis kai oyk oikehseis en ayteh ampelohna phyteyseis kai oy trygehseis ayton
28.31 o moschos soy esphagmenos enantion soy kai oy phageh ex aytoy o onos soy ehrpasmenos apo soy kai oyk apodothehsetai soi ta probata soy dedomena tois echthrois soy kai oyk estai soi o boehthohn
28.32 oi yioi soy kai ai thygateres soy dedomenai ethnei eteroh kai oi ophthalmoi soy blepsontai sphakelizontes eis ayta kai oyk ischysei eh cheir soy
28.33 ta ekphoria tehs gehs soy kai pantas toys ponoys soy phagetai ethnos o oyk epistasai kai eseh adikoymenos kai tethraysmenos pasas tas ehmeras
28.34 kai eseh paraplehktos dia ta oramata tohn ophthalmohn soy a blepseh
28.35 pataxai se kyrios en elkei ponehroh epi ta gonata kai epi tas knehmas ohste meh dynasthai se iathehnai apo ichnoys tohn podohn soy eohs tehs koryphehs soy
28.36 apagagoi kyrios se kai toys archontas soy oys ean katastehsehs epi seayton eis ethnos o oyk epistasai sy kai oi pateres soy kai latreyseis ekei theois eterois xylois kai lithois
28.37 kai eseh ekei en ainigmati kai paraboleh kai diehgehmati en pasin tois ethnesin eis oys an apagageh se kyrios ekei
28.38 sperma poly exoiseis eis to pedion kai oliga eisoiseis oti katedetai ayta eh akris
28.39 ampelohna phyteyseis kai katerga kai oinon oy piesai oyde eyphranthehseh ex aytoy oti kataphagetai ayta o skohlehx
28.40 elaiai esontai soi en pasi tois oriois soy kai elaion oy chriseh oti ekryehsetai eh elaia soy
28.41 yioys kai thygateras gennehseis kai oyk esontai soi apeleysontai gar en aichmalohsia
28.42 panta ta xylina soy kai ta genehmata tehs gehs soy exanalohsei eh erysibeh
28.43 o prosehlytos os estin en soi anabehsetai epi se anoh anoh sy de katabehseh katoh katoh
28.44 oytos daniei soi sy de toytoh oy danieis oytos estai kephaleh sy de eseh oyra
28.45 kai eleysontai epi se pasai ai katarai aytai kai katadiohxontai se kai katalehmpsontai se eohs an exolethreyseh se kai eohs an apoleseh se oti oyk eisehkoysas tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy phylaxai tas entolas aytoy kai ta dikaiohmata aytoy osa eneteilato soi
28.46 kai estai en soi sehmeia kai terata kai en toh spermati soy eohs toy aiohnos
28.47 anth' ohn oyk elatreysas kyrioh toh theoh soy en eyphrosyneh kai agatheh kardia dia to plehthos pantohn
28.48 kai latreyseis tois echthrois soy oys epapostelei kyrios epi se en limoh kai en dipsei kai en gymnotehti kai en ekleipsei pantohn kai epithehsei kloion sidehroyn epi ton trachehlon soy eohs an exolethreyseh se
28.49 epaxei kyrios epi se ethnos makrothen ap' eschatoy tehs gehs ohsei ormehma aetoy ethnos o oyk akoyseh tehs phohnehs aytoy
28.50 ethnos anaides prosohpoh ostis oy thaymasei prosohpon presbytoy kai neon oyk eleehsei
28.51 kai katedetai ta ekgona tohn ktehnohn soy kai ta genehmata tehs gehs soy ohste meh katalipein soi siton oinon elaion ta boykolia tohn boohn soy kai ta poimnia tohn probatohn soy eohs an apoleseh se
28.52 kai ektripseh se en pasais tais polesin soy eohs an kathairethohsin ta teicheh soy ta ypsehla kai ta ochyra eph' ois sy pepoithas ep' aytois en paseh teh geh soy kai thlipsei se en pasais tais polesin soy ais edohken soi kyrios o theos soy
28.53 kai phageh ta ekgona tehs koilias soy krea yiohn soy kai thygaterohn soy osa edohken soi kyrios o theos soy en teh stenochohria soy kai en teh thlipsei soy eh thlipsei se o echthros soy
28.54 o apalos en soi kai o trypheros sphodra baskanei toh ophthalmoh ton adelphon kai tehn gynaika tehn en toh kolpoh aytoy kai ta kataleleimmena tekna a an kataleiphtheh
28.55 ohste doynai eni aytohn apo tohn sarkohn tohn teknohn aytoy ohn an katestheh dia to meh kataleiphthehnai aytoh mehthen en teh stenochohria soy kai en teh thlipsei soy eh an thlipsohsin se oi echthroi soy en pasais tais polesin soy
28.56 kai eh apaleh en ymin kai eh tryphera sphodra ehs oychi peiran elaben o poys aytehs bainein epi tehs gehs dia tehn trypherotehta kai dia tehn apalotehta baskanei toh ophthalmoh aytehs ton andra aytehs ton en toh kolpoh aytehs kai ton yion kai tehn thygatera aytehs
28.57 kai to chorion aytehs to exelthon dia tohn mehrohn aytehs kai to teknon o an tekeh kataphagetai gar ayta dia tehn endeian pantohn krypheh en teh stenochohria soy kai en teh thlipsei soy eh thlipsei se o echthros soy en pasais tais polesin soy
28.58 ean meh eisakoysehte poiein panta ta rehmata toy nomoy toytoy ta gegrammena en toh biblioh toytoh phobeisthai to onoma to entimon kai to thaymaston toyto kyrion ton theon soy
28.59 kai paradoxasei kyrios tas plehgas soy kai tas plehgas toy spermatos soy plehgas megalas kai thaymastas kai nosoys ponehras kai pistas
28.60 kai epistrepsei epi se pasan tehn odynehn aigyptoy tehn ponehran ehn dieylaboy apo prosohpoy aytohn kai kollehthehsontai en soi
28.61 kai pasan malakian kai pasan plehgehn tehn meh gegrammenehn en toh biblioh toy nomoy toytoy epaxei kyrios epi se eohs an exolethreyseh se
28.62 kai kataleiphthehsesthe en arithmoh brachei anth' ohn oti ehte ohsei ta astra toy oyranoy toh plehthei oti oyk eisehkoysate tehs phohnehs kyrioy toy theoy ymohn
28.63 kai estai on tropon eyphrantheh kyrios eph' ymin ey poiehsai ymas kai plehthynai ymas oytohs eyphranthehsetai kyrios eph' ymin exolethreysai ymas kai exarthehsesthe apo tehs gehs eis ehn ymeis eisporeyesthe ekei klehronomehsai aytehn
28.64 kai diasperei se kyrios o theos soy eis panta ta ethneh ap' akroy tehs gehs eohs akroy tehs gehs kai doyleyseis ekei theois eterois xylois kai lithois oys oyk ehpistoh sy kai oi pateres soy
28.65 alla kai en tois ethnesin ekeinois oyk anapaysei se oyd' oy meh genehtai stasis toh ichnei toy podos soy kai dohsei soi kyrios ekei kardian athymoysan kai ekleipontas ophthalmoys kai tehkomenehn psychehn
28.66 kai estai eh zoheh soy kremameneh apenanti tohn ophthalmohn soy kai phobehthehseh ehmeras kai nyktos kai oy pisteyseis teh zoheh soy
28.67 to prohi ereis pohs an genoito espera kai to esperas ereis pohs an genoito prohi apo toy phoboy tehs kardias soy a phobehthehseh kai apo tohn oramatohn tohn ophthalmohn soy ohn opseh
28.68 kai apostrepsei se kyrios eis aigypton en ploiois kai en teh odoh eh eipa oy prosthehsesthe eti idein aytehn kai prathehsesthe ekei tois echthrois ymohn eis paidas kai paidiskas kai oyk estai o ktohmenos
28.1 וְהָיָה אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמַע בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיֹון עַל כָּל־גֹּויֵי הָאָרֶץ׃
28.2 וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַבְּרָכֹות הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
28.3 בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃
28.4 בָּרוּךְ פְּרִי־בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹות צֹאנֶךָ׃
28.5 בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃
28.6 בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃
28.7 יִתֵּן יְהוָה אֶת־אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ׃
28.8 יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃
28.9 יְקִימְךָ יְהוָה לֹו לְעַם קָדֹושׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע־לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו׃
28.10 וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׃
28.11 וְהֹותִרְךָ יְהוָה לְטֹובָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהַמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃
28.12 יִפְתַּח יְהוָה ׀ לְךָ אֶת־אֹוצָרֹו הַטֹּוב אֶת־הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר־אַרְצְךָ בְּעִתֹּו וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גֹּויִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃
28.13 וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי־תִשְׁמַע אֶל־מִצְוֹת ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹׂות׃
28.14 וְלֹא תָסוּר מִכָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם׃ ס
28.15 וְהָיָה אִם־לֹא תִשְׁמַע בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַקְּלָלֹות הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ׃
28.16 אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃
28.17 אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃
28.18 אָרוּר פְּרִי־בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹות צֹאנֶךָ׃
28.19 אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃
28.20 יְשַׁלַּח יְהוָה ׀ בְּךָ אֶת־הַמְּאֵרָה אֶת־הַמְּהוּמָה וְאֶת־הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל־מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד־אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי׃
28.21 יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת־הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתֹו אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
28.22 יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפֹון וּבַיֵּרָקֹון וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ׃
28.23 וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל־רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל׃
28.24 יִתֵּן יְהוָה אֶת־מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן־הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ׃
28.25 יִתֶּנְךָ יְהוָה ׀ נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכֹות הָאָרֶץ׃
28.26 וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד׃
28.27 יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם [וּבָעֳפָלִים כ] (וּבַטְּחֹרִים ק) וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא־תוּכַל לְהֵרָפֵא׃
28.28 יַכְּכָה יְהוָה בְּשִׁגָּעֹון וּבְעִוָּרֹון וּבְתִמְהֹון לֵבָב׃
28.29 וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל־הַיָּמִים וְאֵין מֹושִׁיעַ׃
28.30 אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר [יִשְׁגָּלֶנָּה כ] (יִשְׁכָּבֶנָּה ק) בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא־תֵשֵׁב בֹּו כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ׃
28.31 שֹׁורְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹאנְךָ נְתֻנֹות לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מֹושִׁיעַ׃
28.32 בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאֹות וְכָלֹות אֲלֵיהֶם כָּל־הַיֹּום וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ׃
28.33 פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל־יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל־הַיָּמִים׃
28.34 וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה׃
28.35 יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין רָע עַל־הַבִּרְכַּיִם וְעַל־הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא־תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ׃
28.36 יֹולֵךְ יְהוָה אֹתְךָ וְאֶת־מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל־גֹּוי אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן׃
28.37 וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ יְהוָה שָׁמָּה׃
28.38 זֶרַע רַב תֹּוצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה׃
28.39 כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא־תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת׃
28.40 זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל־גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ׃
28.41 בָּנִים וּבָנֹות תֹּולִיד וְלֹא־יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי׃
28.42 כָּל־עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל׃
28.43 הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה׃
28.44 הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב׃
28.45 וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַקְּלָלֹות הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי־לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ׃
28.46 וְהָיוּ בְךָ לְאֹות וּלְמֹופֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד־עֹולָם׃
28.47 תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל׃
28.48 וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל־צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידֹו אֹתָךְ׃
28.49 יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גֹּוי מֵרָחֹוק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גֹּוי אֲשֶׁר לֹא־תִשְׁמַע לְשֹׁנֹו׃
28.50 גֹּוי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן׃
28.51 וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי־אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹא־יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירֹושׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידֹו אֹתָךְ׃
28.52 וְהֵצַר לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹות וְהַבְּצֻרֹות אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל־אַרְצֶךָ וְהֵצַר לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ בְּכָל־אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ׃
28.53 וְאָכַלְתָּ פְרִי־בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּמָצֹור וּבְמָצֹוק אֲשֶׁר־יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ׃
28.54 הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינֹו בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקֹו וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹותִיר׃
28.55 מִתֵּת ׀ לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר־לֹו כֹּל בְּמָצֹור וּבְמָצֹוק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ׃
28.56 הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא־נִסְּתָה כַף־רַגְלָהּ הַצֵּג עַל־הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ׃
28.57 וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיֹּוצֵת ׀ מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּי־תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר־כֹּל בַּסָּתֶר בְּמָצֹור וּבְמָצֹוק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ׃
28.58 אִם־לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנֹּורָא הַזֶּה אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
28.59 וְהִפְלָא יְהוָה אֶת־מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכֹּות זַרְעֶךָ מַכֹּות גְּדֹלֹות וְנֶאֱמָנֹות וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים׃
28.60 וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל־מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ׃
28.61 גַּם כָּל־חֳלִי וְכָל־מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתֹּורָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ׃
28.62 וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי־לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
28.63 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבֹּות אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
28.64 וֶהֱפִיצְךָ יְהוָה בְּכָל־הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן׃
28.65 וּבַגֹּויִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא־יִהְיֶה מָנֹוחַ לְכַף־רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיֹון עֵינַיִם וְדַאֲבֹון נָפֶשׁ׃
28.66 וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיֹומָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ׃
28.67 בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי־יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי־יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה׃
28.68 וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה ׀ מִצְרַיִם בָּאֳנִיֹּות בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא־תֹסִיף עֹוד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות וְאֵין קֹנֶה׃ ס
28.1 wHaajaaH Aim-xxaamowOa tixxmaO bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmor laOaxowt Aaet-kaal-micwotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm wntaankaa jHwaaH AaeloHaejkaa Oaeljown Oal kaal-gowjej HaaAaaraec׃
28.2 wbaaAw Oaalaejkaa kaal-Habraakowt HaaAelaeH wHixijgukaa kij tixxmaO bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa׃
28.3 baarwk AataaH baaOijr wbaarwk AataaH baxaadaeH׃
28.4 baarwk prij-biTnkaa wprij Aadmaatkaa wprij bHaemtaekaa xxgar Aalaapaejkaa wOaxxtrowt coAnaekaa׃
28.5 baarwk TanAakaa wmixxAartaekaa׃
28.6 baarwk AataaH bboAaekaa wbaarwk AataaH bceAtaekaa׃
28.7 jiten jHwaaH Aaet-Aojbaejkaa Haqaamijm Oaalaejkaa nigaapijm lpaanaejkaa bdaeraek Aaehaad jecAw Aelaejkaa wbxxibOaaH draakijm jaanwsw lpaanaejkaa׃
28.8 jcaw jHwaaH Aitkaa Aaet-HabraakaaH baAasaamaejkaa wbkol mixxlah jaadaekaa wberakkaa baaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃
28.9 jqijmkaa jHwaaH low lOam qaadowxx kaAaxxaer nixxbaO-laak kij tixxmor Aaet-micwot jHwaaH AaeloHaejkaa wHaalaktaa bidraakaajw׃
28.10 wraaAw kaal-Oamej HaaAaaraec kij xxem jHwaaH niqraaA Oaalaejkaa wjaarAw mimaekaa׃
28.11 wHowtirkaa jHwaaH lTowbaaH biprij biTnkaa wbiprij bHamtkaa wbiprij Aadmaataekaa Oal HaaAadaamaaH Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotaejkaa laataet laak׃
28.12 jiptah jHwaaH lkaa Aaet-Aowcaarow HaTowb Aaet-Haxxaamajim laatet mTar-Aarckaa bOitow wlbaarek Aet kaal-maOaxeH jaadaekaa wHilwijtaa gowjim rabijm wAataaH loA tilwaeH׃
28.13 wntaankaa jHwaaH lroAxx wloA lzaanaab wHaajijtaa raq lmaOlaaH wloA tiHjaeH lmaaTaaH kij-tixxmaO Aael-micwot jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm lixxmor wlaOaxowt׃
28.14 wloA taaswr mikaal-Hadbaarijm Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem Hajowm jaamijn wxmoAwl laalaekaet Aaharej AaeloHijm Aaherijm lOaabdaam׃ s
28.15 wHaajaaH Aim-loA tixxmaO bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmor laOaxowt Aaet-kaal-micwotaajw whuqotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm wbaaAw Oaalaejkaa kaal-Haqlaalowt HaaAelaeH wHixijgwkaa׃
28.16 Aaarwr AataaH baaOijr wAaarwr AataaH baxaadaeH׃
28.17 Aaarwr TanAakaa wmixxAartaekaa׃
28.18 Aaarwr prij-biTnkaa wprij Aadmaataekaa xxgar Aalaapaejkaa wOaxxtrowt coAnaekaa׃
28.19 Aaarwr AataaH bboAaekaa wAaarwr AataaH bceAtaekaa׃
28.20 jxxalah jHwaaH bkaa Aaet-HamAeraaH Aaet-HamHwmaaH wAaet-HamigOaeraet bkaal-mixxlah jaadkaa Aaxxaer taOaxaeH Oad Hixxaamaedkaa wOad-Aabaadkaa maHer mipnej roOa maOalaalaejkaa Aaxxaer Oazabtaanij׃
28.21 jadbeq jHwaaH bkaa Aaet-Hadaabaer Oad kalotow Aotkaa meOal HaaAadaamaaH Aaxxaer-AataaH baaA-xxaamaaH lrixxtaaH׃
28.22 jakkaaH jHwaaH baxxahaepaet wbaqadahat wbadalaeqaet wbaharhur wbahaeraeb wbaxxidaapown wbajeraaqown wrdaapwkaa Oad Aaabdaekaa׃
28.23 wHaajw xxaamaejkaa Aaxxaer Oal-roAxxkaa nhoxxaet wHaaAaaraec Aaxxaer-tahtaejkaa barzael׃
28.24 jiten jHwaaH Aaet-mTar Aarckaa Aaabaaq wOaapaar min-Haxxaamajim jered Oaalaejkaa Oad Hixxaamdaak׃
28.25 jitaenkaa jHwaaH nigaap lipnej Aojbaejkaa bdaeraek Aaehaad teceA Aelaajw wbxxibOaaH draakijm taanws lpaanaajw wHaajijtaa lzaOawaaH lkol mamlkowt HaaAaaraec׃
28.26 wHaajtaaH niblaatkaa lmaAakaal lkaal-Oowp Haxxaamajim wlbaeHaemat HaaAaaraec wAejn maharijd׃
28.27 jakkaaH jHwaaH bixxhijn micrajim [wbaaOaapaalijm k] (wbaThorijm q) wbagaaraab wbaehaaraes Aaxxaer loA-twkal lHeraapeA׃
28.28 jakkaaH jHwaaH bxxigaaOown wbOiwaarown wbtimHown lebaab׃
28.29 wHaajijtaa mmaxxexx bacaaHaarajim kaAaxxaer jmaxxexx HaaOiwer baaAapelaaH wloA taclijha Aaet-draakaejkaa wHaajijtaa Aak Oaaxxwq wgaazwl kaal-Hajaamijm wAejn mowxxijOa׃
28.30 AixxaaH tAaarex wAijxx Aaher [jixxgaalaenaaH k] (jixxkaabaenaaH q) bajit tibnaeH wloA-texxeb bow kaeraem tiTaO wloA thallaenw׃
28.31 xxowrkaa Taabwha lOejnaejkaa wloA toAkal mimaenw hamorkaa gaazwl milpaanaejkaa wloA jaaxxwb laak coAnkaa ntunowt lAojbaejkaa wAejn lkaa mowxxijOa׃
28.32 baanaejkaa wbnotaejkaa ntunijm lOam Aaher wOejnaejkaa roAowt wkaalowt AalejHaem kaal-Hajowm wAejn lAel jaadaekaa׃
28.33 prij Aadmaatkaa wkaal-jgijOakaa joAkal Oam Aaxxaer loA-jaadaaOtaa wHaajijtaa raq Oaaxxwq wraacwc kaal-Hajaamijm׃
28.34 wHaajijtaa mxxugaaO mimarAeH Oejnaejkaa Aaxxaer tirAaeH׃
28.35 jakkaaH jHwaaH bixxhijn raaO Oal-Habirkajim wOal-Haxxoqajim Aaxxaer loA-twkal lHeraapeA mikap raglkaa wOad qaadqaadaekaa׃
28.36 jowlek jHwaaH Aotkaa wAaet-malkkaa Aaxxaer taaqijm Oaalaejkaa Aael-gowj Aaxxaer loA-jaadaOtaa AataaH waAabotaejkaa wOaabadtaa xxaam AaeloHijm Aaherijm Oec waaAaabaen׃
28.37 wHaajijtaa lxxamaaH lmaaxxaal wlixxnijnaaH bkol HaaOamijm Aaxxaer-jnaHaegkaa jHwaaH xxaamaaH׃
28.38 zaeraO rab towcijA HaxaadaeH wmOaT taeAaesop kij jahslaenw HaaAarbaeH׃
28.39 kraamijm tiTaO wOaabaadtaa wjajin loA-tixxtaeH wloA taeAaegor kij toAklaenw HatolaaOat׃
28.40 zejtijm jiHjw lkaa bkaal-gbwlaekaa wxxaemaen loA taaswk kij jixxal zejtaekaa׃
28.41 baanijm wbaanowt towlijd wloA-jiHjw laak kij jelkw baxxaebij׃
28.42 kaal-Oeckaa wprij Aadmaataekaa jjaarexx Haclaacal׃
28.43 Hager Aaxxaer bqirbkaa jaOalaeH Oaalaejkaa maOlaaH maaOlaaH wAataaH tered maTaaH maaTaaH׃
28.44 HwA jalwkaa wAataaH loA talwaenw HwA jiHjaeH lroAxx wAataaH tiHjaeH lzaanaab׃
28.45 wbaaAw Oaalaejkaa kaal-Haqlaalowt HaaAelaeH wrdaapwkaa wHixijgwkaa Oad Hixxaamdaak kij-loA xxaamaOtaa bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmor micwotaajw whuqotaajw Aaxxaer ciwaak׃
28.46 wHaajw bkaa lAowt wlmowpet wbzarOakaa Oad-Oowlaam׃
28.47 tahat Aaxxaer loA-Oaabadtaa Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa bximhaaH wbTwb lebaab merob kol׃
28.48 wOaabadtaa Aaet-Aojbaejkaa Aaxxaer jxxalhaenw jHwaaH baak braaOaab wbcaamaaA wbOejrom wbhosaer kol wnaatan Ool barzael Oal-cawaaAraekaa Oad Hixxmijdow Aotaak׃
28.49 jixaaA jHwaaH Oaalaejkaa gowj meraahowq miqceH HaaAaaraec kaAaxxaer jidAaeH Hanaaxxaer gowj Aaxxaer loA-tixxmaO lxxonow׃
28.50 gowj Oaz paanijm Aaxxaer loA-jixaaA paanijm lzaaqen wnaOar loA jaahon׃
28.51 wAaakal prij bHaemtkaa wprij-Aadmaatkaa Oad Hixxaamdaak Aaxxaer loA-jaxxAijr lkaa daagaan tijrowxx wjicHaar xxgar Aalaapaejkaa wOaxxtrot coAnaekaa Oad HaAabijdow Aotaak׃
28.52 wHecar lkaa bkaal-xxOaaraejkaa Oad raedaet homotaejkaa HagboHowt wHabcurowt Aaxxaer AataaH boTeha baaHen bkaal-Aarcaekaa wHecar lkaa bkaal-xxOaaraejkaa bkaal-Aarckaa Aaxxaer naatan jHwaaH AaeloHaejkaa laak׃
28.53 wAaakaltaa prij-biTnkaa bxar baanaejkaa wbnotaejkaa Aaxxaer naatan-lkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bmaacowr wbmaacowq Aaxxaer-jaacijq lkaa Aojbaekaa׃
28.54 HaaAijxx Haarak bkaa wHaeOaanog mAod teraO Oejnow bAaahijw wbAexxaet hejqow wbjaetaer baanaajw Aaxxaer jowtijr׃
28.55 mitet lAahad meHaem mibxar baanaajw Aaxxaer joAkel miblij HixxAijr-low kol bmaacowr wbmaacowq Aaxxaer jaacijq lkaa Aojibkaa bkaal-xxOaaraejkaa׃
28.56 HaarakaaH bkaa wHaaOanugaaH Aaxxaer loA-nistaaH kap-raglaaH Haceg Oal-HaaAaaraec meHitOaneg wmerok teraO OejnaaH bAijxx hejqaaH wbibnaaH wbbitaaH׃
28.57 wbxxiljaataaH Hajowcet mibejn raglaejHaa wbbaanaejHaa Aaxxaer teled kij-toAklem bhosaer-kol basaataer bmaacowr wbmaacowq Aaxxaer jaacijq lkaa Aojibkaa bixxOaaraejkaa׃
28.58 Aim-loA tixxmor laOaxowt Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HazoAt Haktwbijm basepaer HazaeH ljirAaaH Aaet-Haxxem Hanikbaad wHanowraaA HazaeH Aet jHwaaH AaeloHaejkaa׃
28.59 wHiplaaA jHwaaH Aaet-makotkaa wAet makowt zarOaekaa makowt gdolowt wnaeAaemaanowt waahaalaajim raaOijm wnaeAaemaanijm׃
28.60 wHexxijb bkaa Aet kaal-madweH micrajim Aaxxaer jaagortaa mipnejHaem wdaabqw baak׃
28.61 gam kaal-haalij wkaal-makaaH Aaxxaer loA kaatwb bsepaer HatowraaH HazoAt jaOlem jHwaaH Oaalaejkaa Oad Hixxaamdaak׃
28.62 wnixxAartaem bimtej mOaaT tahat Aaxxaer Haejijtaem kkowkbej Haxxaamajim laarob kij-loA xxaamaOtaa bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa׃
28.63 wHaajaaH kaAaxxaer-xaax jHwaaH Oalejkaem lHejTijb Aaetkaem wlHarbowt Aaetkaem ken jaaxijx jHwaaH Oalejkaem lHaAabijd Aaetkaem wlHaxxmijd Aaetkaem wnisahtaem meOal HaaAadaamaaH Aaxxaer-AataaH baaA-xxaamaaH lrixxtaaH׃
28.64 waeHaepijckaa jHwaaH bkaal-HaaOamijm miqceH HaaAaaraec wOad-qceH HaaAaaraec wOaabadtaa xxaam AaeloHijm Aaherijm Aaxxaer loA-jaadaOtaa AataaH waAabotaejkaa Oec waaAaabaen׃
28.65 wbagowjim HaaHem loA targijOa wloA-jiHjaeH maanowha lkap-raglaekaa wnaatan jHwaaH lkaa xxaam leb ragaaz wkiljown Oejnajim wdaAabown naapaexx׃
28.66 wHaajw hajaejkaa tluAijm lkaa minaegaed wpaahadtaa lajlaaH wjowmaam wloA taAamijn bhajaejkaa׃
28.67 baboqaer toAmar mij-jiten Oaeraeb wbaaOaeraeb toAmar mij-jiten boqaer mipahad lbaabkaa Aaxxaer tiphaad wmimarAeH Oejnaejkaa Aaxxaer tirAaeH׃
28.68 waeHaexxijbkaa jHwaaH micrajim baaAaanijowt badaeraek Aaxxaer Aaamartij lkaa loA-tosijp Oowd lirAotaaH wHitmakartaem xxaam lAojbaejkaa laOabaadijm wlixxpaahowt wAejn qonaeH׃ s
28.1 והיה אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל־גויי הארץ׃
28.2 ובאו עליך כל־הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך׃
28.3 ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃
28.4 ברוך פרי־בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃
28.5 ברוך טנאך ומשארתך׃
28.6 ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃
28.7 יתן יהוה את־איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך׃
28.8 יצו יהוה אתך את־הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃
28.9 יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע־לך כי תשמר את־מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו׃
28.10 וראו כל־עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך׃
28.11 והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃
28.12 יפתח יהוה ׀ לך את־אוצרו הטוב את־השמים לתת מטר־ארצך בעתו ולברך את כל־מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃
28.13 ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי־תשמע אל־מצות ׀ יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות׃
28.14 ולא תסור מכל־הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם׃ ס
28.15 והיה אם־לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל־הקללות האלה והשיגוך׃
28.16 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃
28.17 ארור טנאך ומשארתך׃
28.18 ארור פרי־בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃
28.19 ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃
28.20 ישלח יהוה ׀ בך את־המארה את־המהומה ואת־המגערת בכל־משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד־אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃
28.21 ידבק יהוה בך את־הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃
28.22 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃
28.23 והיו שמיך אשר על־ראשך נחשת והארץ אשר־תחתיך ברזל׃
28.24 יתן יהוה את־מטר ארצך אבק ועפר מן־השמים ירד עליך עד השמדך׃
28.25 יתנך יהוה ׀ נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃
28.26 והיתה נבלתך למאכל לכל־עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃
28.27 יככה יהוה בשחין מצרים [ובעפלים כ] (ובטחרים ק) ובגרב ובחרס אשר לא־תוכל להרפא׃
28.28 יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃
28.29 והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את־דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל־הימים ואין מושיע׃
28.30 אשה תארש ואיש אחר [ישגלנה כ] (ישכבנה ק) בית תבנה ולא־תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃
28.31 שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃
28.32 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל־היום ואין לאל ידך׃
28.33 פרי אדמתך וכל־יגיעך יאכל עם אשר לא־ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל־הימים׃
28.34 והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃
28.35 יככה יהוה בשחין רע על־הברכים ועל־השקים אשר לא־תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃
28.36 יולך יהוה אתך ואת־מלכך אשר תקים עליך אל־גוי אשר לא־ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃
28.37 והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר־ינהגך יהוה שמה׃
28.38 זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃
28.39 כרמים תטע ועבדת ויין לא־תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃
28.40 זיתים יהיו לך בכל־גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃
28.41 בנים ובנות תוליד ולא־יהיו לך כי ילכו בשבי׃
28.42 כל־עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃
28.43 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃
28.44 הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃
28.45 ובאו עליך כל־הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃
28.46 והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד־עולם׃
28.47 תחת אשר לא־עבדת את־יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃
28.48 ועבדת את־איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על־צוארך עד השמידו אתך׃
28.49 ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא־תשמע לשנו׃
28.50 גוי עז פנים אשר לא־ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃
28.51 ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך עד השמדך אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃
28.52 והצר לך בכל־שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל־ארצך והצר לך בכל־שעריך בכל־ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃
28.53 ואכלת פרי־בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן־לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר־יציק לך איבך׃
28.54 האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃
28.55 מתת ׀ לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר־לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל־שעריך׃
28.56 הרכה בך והענגה אשר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃
28.57 ובשליתה היוצת ׀ מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃
28.58 אם־לא תשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את־השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃
28.59 והפלא יהוה את־מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃
28.60 והשיב בך את כל־מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃
28.61 גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃
28.62 ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃
28.63 והיה כאשר־שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃
28.64 והפיצך יהוה בכל־העמים מקצה הארץ ועד־קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא־ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃
28.65 ובגוים ההם לא תרגיע ולא־יהיה מנוח לכף־רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃
28.66 והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃
28.67 בבקר תאמר מי־יתן ערב ובערב תאמר מי־יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃
28.68 והשיבך יהוה ׀ מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא־תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃ ס
28.1 wHjH Am-xmwO txmO bqwl jHwH AlHjk lxmr lOxwt At-kl-mcwtjw Axr Ankj mcwk Hjwm wntnk jHwH AlHjk Oljwn Ol kl-gwjj HArc׃
28.2 wbAw Oljk kl-Hbrkwt HAlH wHxjgk kj txmO bqwl jHwH AlHjk׃
28.3 brwk AtH bOjr wbrwk AtH bxdH׃
28.4 brwk prj-bTnk wprj Admtk wprj bHmtk xgr Alpjk wOxtrwt cAnk׃
28.5 brwk TnAk wmxArtk׃
28.6 brwk AtH bbAk wbrwk AtH bcAtk׃
28.7 jtn jHwH At-Ajbjk Hqmjm Oljk ngpjm lpnjk bdrk Ahd jcAw Aljk wbxbOH drkjm jnwsw lpnjk׃
28.8 jcw jHwH Atk At-HbrkH bAsmjk wbkl mxlh jdk wbrkk bArc Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃
28.9 jqjmk jHwH lw lOm qdwx kAxr nxbO-lk kj txmr At-mcwt jHwH AlHjk wHlkt bdrkjw׃
28.10 wrAw kl-Omj HArc kj xm jHwH nqrA Oljk wjrAw mmk׃
28.11 wHwtrk jHwH lTwbH bprj bTnk wbprj bHmtk wbprj Admtk Ol HAdmH Axr nxbO jHwH lAbtjk ltt lk׃
28.12 jpth jHwH lk At-Awcrw HTwb At-Hxmjm ltt mTr-Arck bOtw wlbrk At kl-mOxH jdk wHlwjt gwjm rbjm wAtH lA tlwH׃
28.13 wntnk jHwH lrAx wlA lznb wHjjt rq lmOlH wlA tHjH lmTH kj-txmO Al-mcwt jHwH AlHjk Axr Ankj mcwk Hjwm lxmr wlOxwt׃
28.14 wlA tswr mkl-Hdbrjm Axr Ankj mcwH Atkm Hjwm jmjn wxmAwl llkt Ahrj AlHjm Ahrjm lObdm׃ s
28.15 wHjH Am-lA txmO bqwl jHwH AlHjk lxmr lOxwt At-kl-mcwtjw whqtjw Axr Ankj mcwk Hjwm wbAw Oljk kl-Hqllwt HAlH wHxjgwk׃
28.16 Arwr AtH bOjr wArwr AtH bxdH׃
28.17 Arwr TnAk wmxArtk׃
28.18 Arwr prj-bTnk wprj Admtk xgr Alpjk wOxtrwt cAnk׃
28.19 Arwr AtH bbAk wArwr AtH bcAtk׃
28.20 jxlh jHwH bk At-HmArH At-HmHwmH wAt-HmgOrt bkl-mxlh jdk Axr tOxH Od Hxmdk wOd-Abdk mHr mpnj rO mOlljk Axr Ozbtnj׃
28.21 jdbq jHwH bk At-Hdbr Od kltw Atk mOl HAdmH Axr-AtH bA-xmH lrxtH׃
28.22 jkkH jHwH bxhpt wbqdht wbdlqt wbhrhr wbhrb wbxdpwn wbjrqwn wrdpwk Od Abdk׃
28.23 wHjw xmjk Axr Ol-rAxk nhxt wHArc Axr-thtjk brzl׃
28.24 jtn jHwH At-mTr Arck Abq wOpr mn-Hxmjm jrd Oljk Od Hxmdk׃
28.25 jtnk jHwH ngp lpnj Ajbjk bdrk Ahd tcA Aljw wbxbOH drkjm tnws lpnjw wHjjt lzOwH lkl mmlkwt HArc׃
28.26 wHjtH nbltk lmAkl lkl-Owp Hxmjm wlbHmt HArc wAjn mhrjd׃
28.27 jkkH jHwH bxhjn mcrjm [wbOpljm k] (wbThrjm q) wbgrb wbhrs Axr lA-twkl lHrpA׃
28.28 jkkH jHwH bxgOwn wbOwrwn wbtmHwn lbb׃
28.29 wHjjt mmxx bcHrjm kAxr jmxx HOwr bAplH wlA tcljh At-drkjk wHjjt Ak Oxwq wgzwl kl-Hjmjm wAjn mwxjO׃
28.30 AxH tArx wAjx Ahr [jxglnH k] (jxkbnH q) bjt tbnH wlA-txb bw krm tTO wlA thllnw׃
28.31 xwrk Tbwh lOjnjk wlA tAkl mmnw hmrk gzwl mlpnjk wlA jxwb lk cAnk ntnwt lAjbjk wAjn lk mwxjO׃
28.32 bnjk wbntjk ntnjm lOm Ahr wOjnjk rAwt wklwt AljHm kl-Hjwm wAjn lAl jdk׃
28.33 prj Admtk wkl-jgjOk jAkl Om Axr lA-jdOt wHjjt rq Oxwq wrcwc kl-Hjmjm׃
28.34 wHjjt mxgO mmrAH Ojnjk Axr trAH׃
28.35 jkkH jHwH bxhjn rO Ol-Hbrkjm wOl-Hxqjm Axr lA-twkl lHrpA mkp rglk wOd qdqdk׃
28.36 jwlk jHwH Atk wAt-mlkk Axr tqjm Oljk Al-gwj Axr lA-jdOt AtH wAbtjk wObdt xm AlHjm Ahrjm Oc wAbn׃
28.37 wHjjt lxmH lmxl wlxnjnH bkl HOmjm Axr-jnHgk jHwH xmH׃
28.38 zrO rb twcjA HxdH wmOT tAsp kj jhslnw HArbH׃
28.39 krmjm tTO wObdt wjjn lA-txtH wlA tAgr kj tAklnw HtlOt׃
28.40 zjtjm jHjw lk bkl-gbwlk wxmn lA tswk kj jxl zjtk׃
28.41 bnjm wbnwt twljd wlA-jHjw lk kj jlkw bxbj׃
28.42 kl-Ock wprj Admtk jjrx Hclcl׃
28.43 Hgr Axr bqrbk jOlH Oljk mOlH mOlH wAtH trd mTH mTH׃
28.44 HwA jlwk wAtH lA tlwnw HwA jHjH lrAx wAtH tHjH lznb׃
28.45 wbAw Oljk kl-Hqllwt HAlH wrdpwk wHxjgwk Od Hxmdk kj-lA xmOt bqwl jHwH AlHjk lxmr mcwtjw whqtjw Axr cwk׃
28.46 wHjw bk lAwt wlmwpt wbzrOk Od-Owlm׃
28.47 tht Axr lA-Obdt At-jHwH AlHjk bxmhH wbTwb lbb mrb kl׃
28.48 wObdt At-Ajbjk Axr jxlhnw jHwH bk brOb wbcmA wbOjrm wbhsr kl wntn Ol brzl Ol-cwArk Od Hxmjdw Atk׃
28.49 jxA jHwH Oljk gwj mrhwq mqcH HArc kAxr jdAH Hnxr gwj Axr lA-txmO lxnw׃
28.50 gwj Oz pnjm Axr lA-jxA pnjm lzqn wnOr lA jhn׃
28.51 wAkl prj bHmtk wprj-Admtk Od Hxmdk Axr lA-jxAjr lk dgn tjrwx wjcHr xgr Alpjk wOxtrt cAnk Od HAbjdw Atk׃
28.52 wHcr lk bkl-xOrjk Od rdt hmtjk HgbHwt wHbcrwt Axr AtH bTh bHn bkl-Arck wHcr lk bkl-xOrjk bkl-Arck Axr ntn jHwH AlHjk lk׃
28.53 wAklt prj-bTnk bxr bnjk wbntjk Axr ntn-lk jHwH AlHjk bmcwr wbmcwq Axr-jcjq lk Ajbk׃
28.54 HAjx Hrk bk wHOng mAd trO Ojnw bAhjw wbAxt hjqw wbjtr bnjw Axr jwtjr׃
28.55 mtt lAhd mHm mbxr bnjw Axr jAkl mblj HxAjr-lw kl bmcwr wbmcwq Axr jcjq lk Ajbk bkl-xOrjk׃
28.56 HrkH bk wHOngH Axr lA-nstH kp-rglH Hcg Ol-HArc mHtOng wmrk trO OjnH bAjx hjqH wbbnH wbbtH׃
28.57 wbxljtH Hjwct mbjn rgljH wbbnjH Axr tld kj-tAklm bhsr-kl bstr bmcwr wbmcwq Axr jcjq lk Ajbk bxOrjk׃
28.58 Am-lA txmr lOxwt At-kl-dbrj HtwrH HzAt Hktwbjm bspr HzH ljrAH At-Hxm Hnkbd wHnwrA HzH At jHwH AlHjk׃
28.59 wHplA jHwH At-mktk wAt mkwt zrOk mkwt gdlwt wnAmnwt whljm rOjm wnAmnjm׃
28.60 wHxjb bk At kl-mdwH mcrjm Axr jgrt mpnjHm wdbqw bk׃
28.61 gm kl-hlj wkl-mkH Axr lA ktwb bspr HtwrH HzAt jOlm jHwH Oljk Od Hxmdk׃
28.62 wnxArtm bmtj mOT tht Axr Hjjtm kkwkbj Hxmjm lrb kj-lA xmOt bqwl jHwH AlHjk׃
28.63 wHjH kAxr-xx jHwH Oljkm lHjTjb Atkm wlHrbwt Atkm kn jxjx jHwH Oljkm lHAbjd Atkm wlHxmjd Atkm wnshtm mOl HAdmH Axr-AtH bA-xmH lrxtH׃
28.64 wHpjck jHwH bkl-HOmjm mqcH HArc wOd-qcH HArc wObdt xm AlHjm Ahrjm Axr lA-jdOt AtH wAbtjk Oc wAbn׃
28.65 wbgwjm HHm lA trgjO wlA-jHjH mnwh lkp-rglk wntn jHwH lk xm lb rgz wkljwn Ojnjm wdAbwn npx׃
28.66 wHjw hjjk tlAjm lk mngd wphdt ljlH wjwmm wlA tAmjn bhjjk׃
28.67 bbqr tAmr mj-jtn Orb wbOrb tAmr mj-jtn bqr mphd lbbk Axr tphd wmmrAH Ojnjk Axr trAH׃
28.68 wHxjbk jHwH mcrjm bAnjwt bdrk Axr Amrtj lk lA-tsjp Owd lrAtH wHtmkrtm xm lAjbjk lObdjm wlxphwt wAjn qnH׃ s
28.1 Sin audieris vocem Domini Dei tui, ut facias atque custo dias omnia mandata eius, quae ego praecipio tibi hodie, faciet te Dominus Deus tuus excelsiorem cunctis gentibus, quae versantur in terra,
28.2 venientque super te universae benedictiones istae et apprehendent te, si tamen vocem Domini Dei tui audieris.
28.3 Benedictus tu in civitate et benedictus in agro.
28.4 Benedictus fructus ventris tui et fructus terrae tuae fructusque iumentorum tuorum, partus armentorum tuorum et incrementum ovium tuarum.
28.5 Benedictum canistrum et pistrinum tuum.
28.6 Benedictus eris et ingrediens et egrediens.
28.7 Dabit Dominus inimicos tuos, qui consurgunt adversum te, corruentes in conspectu tuo; per unam viam venient contra te et per septem fugient a facie tua.
28.8 Emittet Dominus benedictionem super cellaria tua et super omnia opera manuum tuarum; benedicetque tibi in terra, quam Dominus Deus tuus dabit tibi.
28.9 Suscitabit te Dominus sibi in populum sanctum, sicut iuravit tibi, si custodieris mandata Domini Dei tui et ambulaveris in viis eius.
28.10 Videbuntque omnes terrarum populi quod nomen Domini invocatum sit super te, et timebunt te.
28.11 Abundare te faciet Dominus omnibus bonis, fructu uteri tui et fructu iumentorum tuorum, fructu terrae tuae, quam iuravit Dominus patribus tuis, ut daret tibi.
28.12 Aperiet Dominus tibi thesaurum suum optimum, caelum, ut tribuat pluviam terrae tuae in tempore suo; benedicatque cunctis operibus manuum tuarum; et fenerabis gentibus multis et ipse a nullo fenus accipies.
28.13 Constituet te Dominus in caput et non in caudam, et eris semper supra et non subter, si audieris mandata Domini Dei tui, quae ego praecipio tibi hodie, et custodieris et feceris
28.14 ac non declinaveris a verbis, quae ego praecipio vobis hodie, nec ad dexteram nec ad sinistram, nec secutus fueris deos alienos neque colueris eos.
28.15 Quod si audire nolueris vocem Domini Dei tui, ut custodias et facias omnia mandata eius et praecepta, quae ego praecipio tibi hodie, venient super te omnes maledictiones istae et apprehendent te:
28.16 Maledictus eris in civitate, maledictus in agro.
28.17 Maledictum canistrum et pistrinum tuum.
28.18 Maledictus fructus ventris tui et fructus terrae tuae, partus armentorum tuorum et incrementum ovium tuarum.
28.19 Maledictus eris ingrediens et maledictus egrediens.
28.20 Mittet Dominus super te maledictionem et conturbationem et increpationem in omnia opera tua, quae facies, donec conterat te et perdat velociter propter adinventiones tuas pessimas, in quibus reliquisti me.
28.21 Adiunget Dominus tibi pestilentiam, donec consumat te de terra, ad quam ingredieris possidendam.
28.22 Percutiet te Dominus consumptione, febri et inflammatione, ardore et aestu, uredine ac aurugine, et persequentur te, donec pereas.
28.23 Et erit caelum, quod est supra caput tuum, aeneum, et terra, quam calcas, ferrea.
28.24 Convertet Dominus imbrem terrae tuae in pulverem, et de caelo descendet super te cinis, donec conteraris.
28.25 Tradet te Dominus corruentem ante hostes tuos: per unam viam egredieris contra eos et per septem fugies et eris in terrorem omnibus regnis terrae.
28.26 Eritque cadaver tuum in escam cunctis volatilibus caeli et bestiis terrae, et non erit qui abigat.
28.27 Percutiet te Dominus ulcere Aegypti et tumore, scabie quoque et prurigine, ita ut curari nequeas.
28.28 Percutiet te Dominus amentia et caecitate ac stupore mentis;
28.29 et palpabis in meridie, sicut palpare solet caecus in tenebris, et non diriges vias tuas. Omnique tempore eris oppressus et exspoliatus nec habebis, qui liberet te.
28.30 Uxorem accipies, et alius dormiet cum ea. Domum aedificabis et non habitabis in ea. Plantabis vineam et non vindemiabis eam.
28.31 Bos tuus mactabitur coram te, et non comedes ex eo. Asinus tuus rapietur in conspectu tuo et non reddetur tibi. Oves tuae dabuntur inimicis tuis, et non erit qui te adiuvet.
28.32 Filii tui et filiae tuae tradentur alteri populo, videntibus oculis tuis et deficientibus ad conspectum eorum tota die, et non erit fortitudo in manu tua.
28.33 Fructus terrae tuae et omnes labores tuos comedet populus, quem ignoras, et eris semper oppressus et confractus cunctis diebus
28.34 et insanies in aspectu eorum, quae videbunt oculi tui.
28.35 Percutiet te Dominus ulcere pessimo in genibus et in suris, sanarique non poteris a planta pedis usque ad verticem tuum.
28.36 Ducet te Dominus et regem tuum, quem constitueris super te, in gentem, quam ignorasti tu et patres tui, et servies ibi diis alienis, ligno et lapidi;
28.37 et eris in stuporem et in proverbium ac fabulam omnibus populis, ad quos te introduxerit Dominus.
28.38 Sementem multam iacies in terram et modicum congregabis, quia locustae devorabunt omnia.
28.39 Vineas plantabis et coles et vinum non bibes nec colliges ex ea quippiam, quoniam vastabitur vermibus.
28.40 Olivas habebis in omnibus terminis tuis et non ungeris oleo, quia defluent et peribunt.
28.41 Filios generabis et filias et non frueris eis, quoniam ducentur in captivitatem.
28.42 Omnes arbores tuas et fruges terrae tuae locusta consumet.
28.43 Advena, qui tecum versatur in terra, ascendet super te eritque sublimior; tu autem descendes et eris inferior.
28.44 Ipse fenerabit tibi, et tu non fenerabis ei; ipse erit in caput, et tu eris in caudam.
28.45 Et venient super te omnes maledictiones istae et persequentes apprehendent te, donec intereas, quia non audisti vocem Domini Dei tui nec servasti mandata eius et praecepta, quae praecepit tibi.
28.46 Et erunt in te signa atque prodigia et in semine tuo usque in sempiternum.
28.47 Eo quod non servieris Domino Deo tuo in gaudio cordisque laetitia propter rerum omnium abundantiam,
28.48 servies inimico tuo, quem immittet Dominus tibi, in fame et siti et nuditate et omnium penuria, et ponet iugum ferreum super cervicem tuam, donec te conterat.
28.49 Adducet Dominus super te gentem de longinquo et de extremis finibus terrae in similitudinem aquilae volantis cum impetu, cuius linguam intellegere non possis:
28.50 gentem procacissimam, quae non deferat seni nec misereatur parvulo;
28.51 et devoret fructum iumentorum tuorum ac fruges terrae tuae, donec intereas, et non relinquat tibi triticum, vinum et oleum, partum armentorum et incrementum ovium, donec te disperdat
28.52 et obsideat te in cunctis urbibus tuis, donec destruantur muri tui firmi atque sublimes, in quibus habebas fiduciam in omni terra tua. Obsideberis intra portas tuas in omni terra tua, quam dabit tibi Dominus Deus tuus,
28.53 et comedes fructum uteri tui, carnes filiorum tuorum et filiarum tuarum, quas dederit tibi Dominus Deus tuus, in obsidione et angustia, qua opprimet te hostis tuus.
28.54 Homo tener in te et delicatus valde invidebit fratri suo et uxori, quae cubat in sinu suo, et residuis filiis suis, quos reservaverit,
28.55 ne det uni ex eis de carnibus filiorum suorum, quas comedet, eo quod nihil aliud habeat in obsidione et angustia, qua oppresserit te inimicus tuus intra omnes portas tuas.
28.56 Tenera mulier in te et delicata, quae non tentabat pedis vestigium figere in terram propter mollitiem et teneritudinem nimiam, invidebit viro suo, qui cubat in sinu eius, filio et filiae
28.57 et illuviei secundarum, quae egrediuntur de medio feminum eius, et liberis, qui eadem hora nati sunt; comedet enim eos clam propter rerum omnium penuriam in obsidione et angustia, qua opprimet te inimicus tuus intra portas tuas.
28.58 Nisi custodieris et feceris omnia verba legis huius, quae scripta sunt in hoc volumine, et timueris nomen gloriosum et terribile hoc, Dominum Deum tuum,
28.59 augebit ultra modum Dominus plagas tuas et plagas seminis tui, plagas magnas et perseverantes, infirmitates pessimas et perpetuas,
28.60 et convertet in te omnes afflictiones Aegypti, quas timuisti, et adhaerebunt tibi.
28.61 Insuper universos languores et plagas, quae non sunt scriptae in volumine legis huius, inducet Dominus super te, donec te conterat;
28.62 et remanebitis pauci numero, qui prius eratis sicut astra caeli prae multitudine, quoniam non audisti vocem Domini Dei tui.
28.63 Et sicut ante laetatus est Dominus super vos bene vobis faciens vosque multiplicans, sic laetabitur super vos disperdens vos atque subvertens, ut auferamini de terra, ad quam ingredieris possidendam.
28.64 Disperget te Dominus in omnes populos a summitate terrae usque ad terminos eius, et servies ibi diis alienis, quos et tu ignorasti et patres tui, lignis et lapidibus.
28.65 In gentibus quoque illis non quiesces, neque erit requies vestigio pedis tui; dabit enim tibi Dominus ibi cor pavidum et deficientes oculos et animam consumptam maerore.
28.66 Et erit vita tua quasi pendens ante te; timebis nocte et die et non credes vitae tuae.
28.67 Mane dices: “Quis mihi det vesperum?”; et vespere: “Quis mihi det mane?”, propter cordis tui formidinem, qua terreberis, et propter ea, quae tuis videbis oculis.
28.68 Reducet te Dominus classibus in Aegyptum per viam, de qua dixi tibi, ut eam amplius non videres; ibi vendetis vos inimicis vestris in servos et ancillas, et non erit qui emat ”.
29.1 Dies sind die Worte des Bundes, welchen der HERR dem Mose mit den Kindern Israel zu schließen gebot, in der Moabiter Land; außer dem Bunde, den er mit ihnen am Horeb schloß.
29.2 Und Mose berief ganz Israel und sprach zu ihnen: Ihr habt alles gesehen, was der HERR in Ägyptenland vor euren Augen dem Pharao und allen seinen Knechten und seinem ganzen Lande getan hat,
29.3 die großen Beweise, welche deine Augen gesehen haben, diese Zeichen und großen Wunder.
29.4 Und der HERR hat euch bis auf den heutigen Tag noch kein verständiges Herz gegeben, Augen, welche sehen, und Ohren, die da hören.
29.5 Ich habe euch vierzig Jahre lang in der Wüste geführt. Eure Kleider sind an euch nicht zerlumpt und dein Schuh ist an deinem Fuß nicht zerrissen.
29.6 Ihr habt kein Brot gegessen und weder Wein noch starkes Getränk getrunken, auf daß ihr erfahret, daß ich der HERR, euer Gott, bin.
29.7 Und als ihr an diesen Ort kamet, zogen Sihon, der König zu Hesbon, und Og, der König zu Basan, uns entgegen, um mit uns zu streiten;
29.8 und wir schlugen sie und nahmen ihr Land ein und gaben es den Rubenitern und Gaditern und dem halben Stamme Manasse zum Erbteil.
29.9 So bewahret nun die Worte dieses Bundes und tut darnach, damit ihr alles weislich vollbringet, was ihr tut.
29.10 Ihr alle steht heute vor dem HERRN, eurem Gott, eure Häupter, eure Stämme, eure Ältesten und eure Amtleute, alle Männer Israels;
29.11 eure Kinder, eure Weiber und dein Fremdling, der in deinem Lager ist, deine Holzhauer sowohl als deine Wasserschöpfer:
29.12 um einzutreten in den Bund des HERRN, deines Gottes, und in seinen Eid, den der HERR, dein Gott, heute mit dir macht,
29.13 auf daß er dich heute einsetze als sein Volk, und daß er dein Gott sei, wie er zu dir geredet, und wie er deinen Vätern Abraham, Isaak und Jakob, geschworen hat.
29.14 Denn ich schließe diesen Bund und diesen Eid nicht mit euch allein,
29.15 sondern sowohl mit euch, die ihr heute hier seid und mit uns stehet vor dem HERRN, unserm Gott, als auch mit denen, die heute nicht bei uns sind.
29.16 Denn ihr wisset, wie wir in Ägyptenland gewohnt haben und mitten durch die Völker gezogen sind, wie ihr an ihnen vorüberginget;
29.17 und ihr sahet ihre Greuel und ihre Götzen von Holz und Stein, Silber und Gold, die bei ihnen sind.
29.18 Darum hütet euch, daß nicht etwa ein Mann oder ein Weib, ein Geschlecht oder ein Stamm unter euch sei, dessen Herz sich heute von dem HERRN, unserm Gott, abwende, und der hingehe, den Göttern dieser Völker zu dienen; daß nicht etwa eine Wurzel unter euch sei, die Gift und Wermut trage;
29.19 und daß keiner, wenn er die Worte dieses Fluches hört, sich dennoch in seinem Herzen glücklich preise und spreche: «Ich werde Frieden haben, wenn ich schon wandle in der Verstocktheit meines Herzens!»; so daß alsdann weggerafft würde das Getränkte mit dem Durstigen.
29.20 Denn der HERR wird nicht geneigt sein, einem solchen zu vergeben, sondern alsdann wird der HERR seinen Zorn und seinen Eifer rauchen lassen über einen solchen Mann, und es werden sich auf ihn alle Flüche legen, die in diesem Buche geschrieben sind; und der HERR wird seinen Namen unter dem Himmel austilgen;
29.21 und der HERR wird ihn aus allen Stämmen Israels zum Unglück absondern, gemäß allen Flüchen des Bundes, die in dem Buche dieses Gesetzes geschrieben sind;
29.22 so daß die Nachkommen, eure Kinder, die nach euch aufkommen werden, und die Fremden, die aus fernen Ländern kommen, sagen werden; wenn sie die Plagen dieses Landes und die Krankheiten sehen, welche der HERR demselben auferlegt hat,
29.23 und wie er dieses ganze Land mit Schwefel und Salz verbrannt hat, daß es nicht besät werden kann und nichts hervorbringt, daß nichts Grünes darauf wächst, gleichwie Sodom, Gomorra, Adama und Zeboim umgekehrt worden sind, welche der HERR in seinem Zorn und Grimm umgekehrt hat
29.24 ja, alle diese Völker werden fragen: Warum hat der HERR diesem Lande also getan? Was bedeutet dieser gewaltige, grimmige Zorn?
29.25 Dann wird man antworten: Weil sie den Bund des HERRN, des Gottes ihrer Väter, verlassen haben, den er mit ihnen schloß, als er sie aus Ägyptenland führte;
29.26 und weil sie hingegangen sind und andern Göttern gedient und sie angebetet haben, Göttern, die sie nicht kannten, und die er ihnen nicht zugeteilt hat.
29.27 Darum entbrannte der Zorn des HERRN über dieses Land, daß er über sie alle Flüche kommen ließ, die in diesem Buche geschrieben sind!
29.28 Und der HERR hat sie aus ihrem Lande verstoßen mit Zorn, Grimm und großer Ungnade und hat sie in ein anderes Land geworfen, wie es heute der Fall ist!
29.29 Die Geheimnisse sind des HERRN, unseres Gottes, die geoffenbarten Dinge aber sind für uns und unsere Kinder bestimmt ewiglich, damit wir alle Worte dieses Gesetzes tun.
29.1 οὗτοι οἱ λόγοι τῆς διαθήκης οὓς ἐνετείλατο κύριος μωυσῇ στῆσαι τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἐν γῇ μωαβ πλὴν τῆς διαθήκης ἧς διέθετο αὐτοῖς ἐν χωρηβ
29.2 καὶ ἐκάλεσεν μωυσῆς πάντας τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ὑμεῖς ἑωράκατε πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἐνώπιον ὑμῶν φαραω καὶ τοῖς θεράπουσιν αὐτοῦ καὶ πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ
29.3 τοὺς πειρασμοὺς τοὺς μεγάλους οὓς ἑωράκασιν οἱ ὀφθαλμοί σου τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα τὰ μεγάλα ἐκεῖνα
29.4 καὶ οὐκ ἔδωκεν κύριος ὁ θεὸς ὑμῖν καρδίαν εἰδέναι καὶ ὀφθαλμοὺς βλέπειν καὶ ὦτα ἀκούειν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
29.5 καὶ ἤγαγεν ὑμᾶς τεσσαράκοντα ἔτη ἐν τῇ ἐρήμῳ οὐκ ἐπαλαιώθη τὰ ἱμάτια ὑμῶν καὶ τὰ ὑποδήματα ὑμῶν οὐ κατετρίβη ἀπὸ τῶν ποδῶν ὑμῶν
29.6 ἄρτον οὐκ ἐφάγετε οἶνον καὶ σικερα οὐκ ἐπίετε ἵνα γνῶτε ὅτι οὗτος κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν
29.7 καὶ ἤλθετε ἕως τοῦ τόπου τούτου καὶ ἐξῆλθεν σηων βασιλεὺς εσεβων καὶ ωγ βασιλεὺς τῆς βασαν εἰς συνάντησιν ἡμῖν ἐν πολέμῳ καὶ ἐπατάξαμεν αὐτοὺς
29.8 καὶ ἐλάβομεν τὴν γῆν αὐτῶν καὶ ἔδωκα αὐτὴν ἐν κλήρῳ τῷ ρουβην καὶ τῷ γαδδι καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση
29.9 καὶ φυλάξεσθε ποιεῖν πάντας τοὺς λόγους τῆς διαθήκης ταύτης ἵνα συνῆτε πάντα ὅσα ποιήσετε
29.10 ὑμεῖς ἑστήκατε πάντες σήμερον ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν οἱ ἀρχίφυλοι ὑμῶν καὶ ἡ γερουσία ὑμῶν καὶ οἱ κριταὶ ὑμῶν καὶ οἱ γραμματοεισαγωγεῖς ὑμῶν πᾶς ἀνὴρ ισραηλ
29.11 αἱ γυναῖκες ὑμῶν καὶ τὰ ἔκγονα ὑμῶν καὶ ὁ προσήλυτος ὁ ἐν μέσῳ τῆς παρεμβολῆς ὑμῶν ἀπὸ ξυλοκόπου ὑμῶν καὶ ἕως ὑδροφόρου ὑμῶν
29.12 παρελθεῖν ἐν τῇ διαθήκῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐν ταῖς ἀραῖς αὐτοῦ ὅσα κύριος ὁ θεός σου διατίθεται πρὸς σὲ σήμερον
29.13 ἵνα στήσῃ σε αὐτῷ εἰς λαόν καὶ αὐτὸς ἔσται σου θεός ὃν τρόπον εἶπέν σοι καὶ ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ
29.14 καὶ οὐχ ὑμῖν μόνοις ἐγὼ διατίθεμαι τὴν διαθήκην ταύτην καὶ τὴν ἀρὰν ταύτην
29.15 ἀλλὰ καὶ τοῖς ὧδε οὖσι μεθ' ἡμῶν σήμερον ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ τοῖς μὴ οὖσιν μεθ' ἡμῶν ὧδε σήμερον
29.16 ὅτι ὑμεῖς οἴδατε ὡς κατῳκήσαμεν ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ παρήλθομεν ἐν μέσῳ τῶν ἐθνῶν οὓς παρήλθετε
29.17 καὶ εἴδετε τὰ βδελύγματα αὐτῶν καὶ τὰ εἴδωλα αὐτῶν ξύλον καὶ λίθον ἀργύριον καὶ χρυσίον ἅ ἐστιν παρ' αὐτοῖς
29.18 μή τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν ἀνὴρ ἢ γυνὴ ἢ πατριὰ ἢ φυλή τίνος ἡ διάνοια ἐξέκλινεν ἀπὸ κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν πορεύεσθαι λατρεύειν τοῖς θεοῖς τῶν ἐθνῶν ἐκείνων μή τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν ῥίζα ἄνω φύουσα ἐν χολῇ καὶ πικρίᾳ
29.19 καὶ ἔσται ἐὰν ἀκούσῃ τὰ ῥήματα τῆς ἀρᾶς ταύτης καὶ ἐπιφημίσηται ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ λέγων ὅσιά μοι γένοιτο ὅτι ἐν τῇ ἀποπλανήσει τῆς καρδίας μου πορεύσομαι ἵνα μὴ συναπολέσῃ ὁ ἁμαρτωλὸς τὸν ἀναμάρτητον
29.20 οὐ μὴ θελήσῃ ὁ θεὸς εὐιλατεῦσαι αὐτῷ ἀλλ' ἢ τότε ἐκκαυθήσεται ὀργὴ κυρίου καὶ ὁ ζῆλος αὐτοῦ ἐν τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ καὶ κολληθήσονται ἐν αὐτῷ πᾶσαι αἱ ἀραὶ τῆς διαθήκης ταύτης αἱ γεγραμμέναι ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου καὶ ἐξαλείψει κύριος τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανόν
29.21 καὶ διαστελεῖ αὐτὸν κύριος εἰς κακὰ ἐκ πάντων τῶν υἱῶν ισραηλ κατὰ πάσας τὰς ἀρὰς τῆς διαθήκης τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου
29.22 καὶ ἐροῦσιν ἡ γενεὰ ἡ ἑτέρα οἱ υἱοὶ ὑμῶν οἳ ἀναστήσονται μεθ' ὑμᾶς καὶ ὁ ἀλλότριος ὃς ἂν ἔλθῃ ἐκ γῆς μακρόθεν καὶ ὄψονται τὰς πληγὰς τῆς γῆς ἐκείνης καὶ τὰς νόσους αὐτῆς ἃς ἀπέστειλεν κύριος ἐπ' αὐτήν
29.23 θεῖον καὶ ἅλα κατακεκαυμένον πᾶσα ἡ γῆ αὐτῆς οὐ σπαρήσεται οὐδὲ ἀνατελεῖ οὐδὲ μὴ ἀναβῇ ἐπ' αὐτὴν πᾶν χλωρόν ὥσπερ κατεστράφη σοδομα καὶ γομορρα αδαμα καὶ σεβωιμ ἃς κατέστρεψεν κύριος ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ
29.24 καὶ ἐροῦσιν πάντα τὰ ἔθνη διὰ τί ἐποίησεν κύριος οὕτως τῇ γῇ ταύτῃ τίς ὁ θυμὸς τῆς ὀργῆς ὁ μέγας οὗτος
29.25 καὶ ἐροῦσιν ὅτι κατελίποσαν τὴν διαθήκην κυρίου τοῦ θεοῦ τῶν πατέρων αὐτῶν ἃ διέθετο τοῖς πατράσιν αὐτῶν ὅτε ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου
29.26 καὶ πορευθέντες ἐλάτρευσαν θεοῖς ἑτέροις καὶ προσεκύνησαν αὐτοῖς οἷς οὐκ ἠπίσταντο οὐδὲ διένειμεν αὐτοῖς
29.27 καὶ ὠργίσθη θυμῷ κύριος ἐπὶ τὴν γῆν ἐκείνην ἐπαγαγεῖν ἐπ' αὐτὴν κατὰ πάσας τὰς κατάρας τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου
29.28 καὶ ἐξῆρεν αὐτοὺς κύριος ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ καὶ παροξυσμῷ μεγάλῳ σφόδρα καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς εἰς γῆν ἑτέραν ὡσεὶ νῦν
29.29 τὰ κρυπτὰ κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν τὰ δὲ φανερὰ ἡμῖν καὶ τοῖς τέκνοις ἡμῶν εἰς τὸν αἰῶνα ποιεῖν πάντα τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου
29.1 oytoi oi logoi tehs diathehkehs oys eneteilato kyrios mohyseh stehsai tois yiois israehl en geh mohab plehn tehs diathehkehs ehs dietheto aytois en chohrehb
29.2 kai ekalesen mohysehs pantas toys yioys israehl kai eipen pros aytoys ymeis eohrakate panta osa epoiehsen kyrios en geh aigyptoh enohpion ymohn pharaoh kai tois therapoysin aytoy kai paseh teh geh aytoy
29.3 toys peirasmoys toys megaloys oys eohrakasin oi ophthalmoi soy ta sehmeia kai ta terata ta megala ekeina
29.4 kai oyk edohken kyrios o theos ymin kardian eidenai kai ophthalmoys blepein kai ohta akoyein eohs tehs ehmeras taytehs
29.5 kai ehgagen ymas tessarakonta eteh en teh erehmoh oyk epalaiohtheh ta imatia ymohn kai ta ypodehmata ymohn oy katetribeh apo tohn podohn ymohn
29.6 arton oyk ephagete oinon kai sikera oyk epiete ina gnohte oti oytos kyrios o theos ymohn
29.7 kai ehlthete eohs toy topoy toytoy kai exehlthen sehohn basileys esebohn kai ohg basileys tehs basan eis synantehsin ehmin en polemoh kai epataxamen aytoys
29.8 kai elabomen tehn gehn aytohn kai edohka aytehn en klehroh toh roybehn kai toh gaddi kai toh ehmisei phylehs manasseh
29.9 kai phylaxesthe poiein pantas toys logoys tehs diathehkehs taytehs ina synehte panta osa poiehsete
29.10 ymeis estehkate pantes sehmeron enantion kyrioy toy theoy ymohn oi archiphyloi ymohn kai eh geroysia ymohn kai oi kritai ymohn kai oi grammatoeisagohgeis ymohn pas anehr israehl
29.11 ai gynaikes ymohn kai ta ekgona ymohn kai o prosehlytos o en mesoh tehs parembolehs ymohn apo xylokopoy ymohn kai eohs ydrophoroy ymohn
29.12 parelthein en teh diathehkeh kyrioy toy theoy soy kai en tais arais aytoy osa kyrios o theos soy diatithetai pros se sehmeron
29.13 ina stehseh se aytoh eis laon kai aytos estai soy theos on tropon eipen soi kai on tropon ohmosen tois patrasin soy abraam kai isaak kai iakohb
29.14 kai oych ymin monois egoh diatithemai tehn diathehkehn taytehn kai tehn aran taytehn
29.15 alla kai tois ohde oysi meth' ehmohn sehmeron enantion kyrioy toy theoy ymohn kai tois meh oysin meth' ehmohn ohde sehmeron
29.16 oti ymeis oidate ohs katohkehsamen en geh aigyptoh kai parehlthomen en mesoh tohn ethnohn oys parehlthete
29.17 kai eidete ta bdelygmata aytohn kai ta eidohla aytohn xylon kai lithon argyrion kai chrysion a estin par' aytois
29.18 meh tis estin en ymin anehr eh gyneh eh patria eh phyleh tinos eh dianoia exeklinen apo kyrioy toy theoy ymohn poreyesthai latreyein tois theois tohn ethnohn ekeinohn meh tis estin en ymin riza anoh phyoysa en choleh kai pikria
29.19 kai estai ean akoyseh ta rehmata tehs aras taytehs kai epiphehmisehtai en teh kardia aytoy legohn osia moi genoito oti en teh apoplanehsei tehs kardias moy poreysomai ina meh synapoleseh o amartohlos ton anamartehton
29.20 oy meh thelehseh o theos eyilateysai aytoh all' eh tote ekkaythehsetai orgeh kyrioy kai o zehlos aytoy en toh anthrohpoh ekeinoh kai kollehthehsontai en aytoh pasai ai arai tehs diathehkehs taytehs ai gegrammenai en toh biblioh toy nomoy toytoy kai exaleipsei kyrios to onoma aytoy ek tehs ypo ton oyranon
29.21 kai diastelei ayton kyrios eis kaka ek pantohn tohn yiohn israehl kata pasas tas aras tehs diathehkehs tas gegrammenas en toh biblioh toy nomoy toytoy
29.22 kai eroysin eh genea eh etera oi yioi ymohn oi anastehsontai meth' ymas kai o allotrios os an eltheh ek gehs makrothen kai opsontai tas plehgas tehs gehs ekeinehs kai tas nosoys aytehs as apesteilen kyrios ep' aytehn
29.23 theion kai ala katakekaymenon pasa eh geh aytehs oy sparehsetai oyde anatelei oyde meh anabeh ep' aytehn pan chlohron ohsper katestrapheh sodoma kai gomorra adama kai sebohim as katestrepsen kyrios en thymoh kai orgeh
29.24 kai eroysin panta ta ethneh dia ti epoiehsen kyrios oytohs teh geh tayteh tis o thymos tehs orgehs o megas oytos
29.25 kai eroysin oti kateliposan tehn diathehkehn kyrioy toy theoy tohn paterohn aytohn a dietheto tois patrasin aytohn ote exehgagen aytoys ek gehs aigyptoy
29.26 kai poreythentes elatreysan theois eterois kai prosekynehsan aytois ois oyk ehpistanto oyde dieneimen aytois
29.27 kai ohrgistheh thymoh kyrios epi tehn gehn ekeinehn epagagein ep' aytehn kata pasas tas kataras tas gegrammenas en toh biblioh toy nomoy toytoy
29.28 kai exehren aytoys kyrios apo tehs gehs aytohn en thymoh kai orgeh kai paroxysmoh megaloh sphodra kai exebalen aytoys eis gehn eteran ohsei nyn
29.29 ta krypta kyrioh toh theoh ehmohn ta de phanera ehmin kai tois teknois ehmohn eis ton aiohna poiein panta ta rehmata toy nomoy toytoy
29.1 אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מֹואָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב׃ פ
29.2 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל־עֲבָדָיו וּלְכָל־אַרְצֹו׃
29.3 הַמַּסֹּות הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם׃
29.4 וְלֹא־נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאֹות וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
29.5 וָאֹולֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא־בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא־בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ׃
29.6 לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
29.7 וַתָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ־חֶשְׁבֹּון וְעֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם׃
29.8 וַנִּקַּח אֶת־אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי׃
29.9 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃ פ
29.10 אַתֶּם נִצָּבִים הַיֹּום כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃
29.11 טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ׃
29.12 לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתֹו אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיֹּום׃
29.13 לְמַעַן הָקִים־אֹתְךָ הַיֹּום ׀ לֹו לְעָם וְהוּא יִהְיֶה־לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃
29.14 וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת־הָאָלָה הַזֹּאת׃
29.15 כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנֹו פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיֹּום לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיֹּום׃
29.16 כִּי־אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר־יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר־עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגֹּויִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם׃
29.17 וַתִּרְאוּ אֶת־שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם׃
29.18 פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אֹו־אִשָּׁה אֹו מִשְׁפָּחָה אֹו־שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבֹו פֹנֶה הַיֹּום מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵי הַגֹּויִם הָהֵם פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה׃
29.19 וְהָיָה בְּשָׁמְעֹו אֶת־דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבֹו לֵאמֹר שָׁלֹום יִהְיֶה־לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפֹות הָרָוָה אֶת־הַצְּמֵאָה׃
29.20 לֹא־יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לֹו כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף־יְהוָה וְקִנְאָתֹו בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בֹּו כָּל־הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה יְהוָה אֶת־שְׁמֹו מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם׃
29.21 וְהִבְדִּילֹו יְהוָה לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלֹות הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתֹּורָה הַזֶּה׃
29.22 וְאָמַר הַדֹּור הָאַחֲרֹון בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחֹוקָה וְרָאוּ אֶת־מַכֹּות הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת־תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר־חִלָּה יְהוָה בָּהּ׃
29.23 גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל־אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא־יַעֲלֶה בָהּ כָּל־עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה [וּצְבֹיִּים כ] (וּצְבֹויִם ק) אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה בְּאַפֹּו וּבַחֲמָתֹו׃
29.24 וְאָמְרוּ כָּל־הַגֹּויִם עַל־מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדֹול הַזֶּה׃
29.25 וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהֹוצִיאֹו אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
29.26 וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם׃
29.27 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה׃
29.28 וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדֹול וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיֹּום הַזֶּה׃
29.29 הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד־עֹולָם לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת׃ ס
29.1 AelaeH dibrej Habrijt Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH likrot Aaet-bnej jixraaAel bAaeraec mowAaab milbad Habrijt Aaxxaer-kaarat Aitaam bhoreb׃ p
29.2 wajiqraaA moxxaeH Aael-kaal-jixraaAel wajoAmaer AaleHaem Aataem rAijtaem Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH lOejnejkaem bAaeraec micrajim lparOoH wlkaal-Oabaadaajw wlkaal-Aarcow׃
29.3 Hamasowt Hagdolot Aaxxaer raaAw Oejnaejkaa HaaAotot wHamoptijm Hagdolijm HaaHem׃
29.4 wloA-naatan jHwaaH laakaem leb laadaOat wOejnajim lirAowt wAaaznajim lixxmoOa Oad Hajowm HazaeH׃
29.5 waaAowlek Aaetkaem AarbaaOijm xxaanaaH bamidbaar loA-baalw xalmotejkaem meOalejkaem wnaOalkaa loA-baaltaaH meOal raglaekaa׃
29.6 laehaem loA Aakaltaem wjajin wxxekaar loA xxtijtaem lmaOan tedOw kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃
29.7 wataaboAw Aael-Hamaaqowm HazaeH wajeceA sijhon maelaek-haexxbown wOowg maelaek-Habaaxxaan liqraaAtenw lamilhaamaaH wanakem׃
29.8 waniqah Aaet-Aarcaam wanitnaaH lnahalaaH laarAwbenij wlagaadij wlahacij xxebaeT Hamnaxxij׃
29.9 wxxmartaem Aaet-dibrej Habrijt HazoAt waOaxijtaem Aotaam lmaOan taxkijlw Aet kaal-Aaxxaer taOaxwn׃ p
29.10 Aataem nicaabijm Hajowm kulkaem lipnej jHwaaH AaeloHejkaem raaAxxejkaem xxibTejkaem ziqnejkaem wxxoTrejkaem kol Aijxx jixraaAel׃
29.11 Tapkaem nxxejkaem wgerkaa Aaxxaer bqaeraeb mahanaejkaa mehoTeb Oecaejkaa Oad xxoAeb mejmaejkaa׃
29.12 lOaabrkaa bibrijt jHwaaH AaeloHaejkaa wbAaalaatow Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa koret Oimkaa Hajowm׃
29.13 lmaOan Haaqijm-Aotkaa Hajowm low lOaam wHwA jiHjaeH-lkaa leAloHijm kaAaxxaer dibaer-laak wkaAaxxaer nixxbaO laAabotaejkaa lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob׃
29.14 wloA Aitkaem lbadkaem Aaanokij koret Aaet-Habrijt HazoAt wAaet-HaaAaalaaH HazoAt׃
29.15 kij Aaet-Aaxxaer jaexxnow poH Oimaanw Oomed Hajowm lipnej jHwaaH AaeloHejnw wAet Aaxxaer Aejnaenw poH Oimaanw Hajowm׃
29.16 kij-Aataem jdaOtaem Aet Aaxxaer-jaaxxabnw bAaeraec micraajim wAet Aaxxaer-Oaabarnw bqaeraeb Hagowjim Aaxxaer Oabartaem׃
29.17 watirAw Aaet-xxiqwcejHaem wAet gilulejHaem Oec waaAaebaen kaesaep wzaaHaab Aaxxaer OimaaHaem׃
29.18 paen-jexx baakaem Aijxx Aow-AixxaaH Aow mixxpaahaaH Aow-xxebaeT Aaxxaer lbaabow ponaeH Hajowm meOim jHwaaH AaeloHejnw laalaekaet laOabod Aaet-AaeloHej Hagowjim HaaHem paen-jexx baakaem xxoraexx poraeH roAxx wlaOanaaH׃
29.19 wHaajaaH bxxaamOow Aaet-dibrej HaaAaalaaH HazoAt wHitbaarek bilbaabow leAmor xxaalowm jiHjaeH-lij kij bixxrirwt libij Aelek lmaOan spowt HaaraawaaH Aaet-HacmeAaaH׃
29.20 loA-joAbaeH jHwaaH sloha low kij Aaaz jaeOxxan Aap-jHwaaH wqinAaatow baaAijxx HaHwA wraabcaaH bow kaal-HaaAaalaaH HaktwbaaH basepaer HazaeH wmaahaaH jHwaaH Aaet-xxmow mitahat Haxxaamaajim׃
29.21 wHibdijlow jHwaaH lraaOaaH mikol xxibTej jixraaAel kkol Aaalowt Habrijt HaktwbaaH bsepaer HatowraaH HazaeH׃
29.22 wAaamar Hadowr HaaAaharown bnejkaem Aaxxaer jaaqwmw meAaharejkaem wHanaakrij Aaxxaer jaaboA meAaeraec rhowqaaH wraaAw Aaet-makowt HaaAaaraec HaHiwA wAaet-tahaluAaejHaa Aaxxaer-hilaaH jHwaaH baaH׃
29.23 gaaprijt waamaelah xrepaaH kaal-AarcaaH loA tizaaraO wloA tacmiha wloA-jaOalaeH baaH kaal-Oexaeb kmaHpekat sdom waOamoraaH AadmaaH [wcbojijm k] (wcbowjim q) Aaxxaer Haapak jHwaaH bAapow wbahamaatow׃
29.24 wAaamrw kaal-Hagowjim Oal-maeH OaaxaaH jHwaaH kaakaaH laaAaaraec HazoAt maeH haarij HaaAap Hagaadowl HazaeH׃
29.25 wAaamrw Oal Aaxxaer Oaazbw Aaet-brijt jHwaaH AaeloHej Aabotaam Aaxxaer kaarat Oimaam bHowcijAow Aotaam meAaeraec micraajim׃
29.26 wajelkw wajaOabdw AaeloHijm Aaherijm wajixxtahaww laaHaem AaeloHijm Aaxxaer loA-jdaaOwm wloA haalaq laaHaem׃
29.27 wajihar-Aap jHwaaH baaAaaraec HaHiwA lHaabijA OaalaejHaa Aaet-kaal-HaqlaalaaH HaktwbaaH basepaer HazaeH׃
29.28 wajitxxem jHwaaH meOal Aadmaataam bAap wbhemaaH wbqaecaep gaadowl wajaxxlikem Aael-Aaeraec Aahaeraet kajowm HazaeH׃
29.29 Hanistaarot lajHwaaH AaeloHejnw wHaniglot laanw wlbaanejnw Oad-Oowlaam laOaxowt Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HazoAt׃ s
29.1 אלה דברי הברית אשר־צוה יהוה את־משה לכרת את־בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר־כרת אתם בחרב׃ פ
29.2 ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל־אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל־עבדיו ולכל־ארצו׃
29.3 המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃
29.4 ולא־נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה׃
29.5 ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא־בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא־בלתה מעל רגלך׃
29.6 לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם׃
29.7 ותבאו אל־המקום הזה ויצא סיחן מלך־חשבון ועוג מלך־הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃
29.8 ונקח את־ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי׃
29.9 ושמרתם את־דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל־אשר תעשון׃ פ
29.10 אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל׃
29.11 טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך׃
29.12 לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום׃
29.13 למען הקים־אתך היום ׀ לו לעם והוא יהיה־לך לאלהים כאשר דבר־לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃
29.14 ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את־הברית הזאת ואת־האלה הזאת׃
29.15 כי את־אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום׃
29.16 כי־אתם ידעתם את אשר־ישבנו בארץ מצרים ואת אשר־עברנו בקרב הגוים אשר עברתם׃
29.17 ותראו את־שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם׃
29.18 פן־יש בכם איש או־אשה או משפחה או־שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את־אלהי הגוים ההם פן־יש בכם שרש פרה ראש ולענה׃
29.19 והיה בשמעו את־דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה־לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את־הצמאה׃
29.20 לא־יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף־יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל־האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את־שמו מתחת השמים׃
29.21 והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה׃
29.22 ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את־מכות הארץ ההוא ואת־תחלאיה אשר־חלה יהוה בה׃
29.23 גפרית ומלח שרפה כל־ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא־יעלה בה כל־עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה [וצביים כ] (וצבוים ק) אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃
29.24 ואמרו כל־הגוים על־מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃
29.25 ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃
29.26 וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא־ידעום ולא חלק להם׃
29.27 ויחר־אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את־כל־הקללה הכתובה בספר הזה׃
29.28 ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל־ארץ אחרת כיום הזה׃
29.29 הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃ ס
29.1 AlH dbrj Hbrjt Axr-cwH jHwH At-mxH lkrt At-bnj jxrAl bArc mwAb mlbd Hbrjt Axr-krt Atm bhrb׃ p
29.2 wjqrA mxH Al-kl-jxrAl wjAmr AlHm Atm rAjtm At kl-Axr OxH jHwH lOjnjkm bArc mcrjm lprOH wlkl-Obdjw wlkl-Arcw׃
29.3 Hmswt Hgdlt Axr rAw Ojnjk HAtt wHmptjm Hgdljm HHm׃
29.4 wlA-ntn jHwH lkm lb ldOt wOjnjm lrAwt wAznjm lxmO Od Hjwm HzH׃
29.5 wAwlk Atkm ArbOjm xnH bmdbr lA-blw xlmtjkm mOljkm wnOlk lA-bltH mOl rglk׃
29.6 lhm lA Akltm wjjn wxkr lA xtjtm lmOn tdOw kj Anj jHwH AlHjkm׃
29.7 wtbAw Al-Hmqwm HzH wjcA sjhn mlk-hxbwn wOwg mlk-Hbxn lqrAtnw lmlhmH wnkm׃
29.8 wnqh At-Arcm wntnH lnhlH lrAwbnj wlgdj wlhcj xbT Hmnxj׃
29.9 wxmrtm At-dbrj Hbrjt HzAt wOxjtm Atm lmOn txkjlw At kl-Axr tOxwn׃ p
29.10 Atm ncbjm Hjwm klkm lpnj jHwH AlHjkm rAxjkm xbTjkm zqnjkm wxTrjkm kl Ajx jxrAl׃
29.11 Tpkm nxjkm wgrk Axr bqrb mhnjk mhTb Ocjk Od xAb mjmjk׃
29.12 lObrk bbrjt jHwH AlHjk wbAltw Axr jHwH AlHjk krt Omk Hjwm׃
29.13 lmOn Hqjm-Atk Hjwm lw lOm wHwA jHjH-lk lAlHjm kAxr dbr-lk wkAxr nxbO lAbtjk lAbrHm ljchq wljOqb׃
29.14 wlA Atkm lbdkm Ankj krt At-Hbrjt HzAt wAt-HAlH HzAt׃
29.15 kj At-Axr jxnw pH Omnw Omd Hjwm lpnj jHwH AlHjnw wAt Axr Ajnnw pH Omnw Hjwm׃
29.16 kj-Atm jdOtm At Axr-jxbnw bArc mcrjm wAt Axr-Obrnw bqrb Hgwjm Axr Obrtm׃
29.17 wtrAw At-xqwcjHm wAt glljHm Oc wAbn ksp wzHb Axr OmHm׃
29.18 pn-jx bkm Ajx Aw-AxH Aw mxphH Aw-xbT Axr lbbw pnH Hjwm mOm jHwH AlHjnw llkt lObd At-AlHj Hgwjm HHm pn-jx bkm xrx prH rAx wlOnH׃
29.19 wHjH bxmOw At-dbrj HAlH HzAt wHtbrk blbbw lAmr xlwm jHjH-lj kj bxrrwt lbj Alk lmOn spwt HrwH At-HcmAH׃
29.20 lA-jAbH jHwH slh lw kj Az jOxn Ap-jHwH wqnAtw bAjx HHwA wrbcH bw kl-HAlH HktwbH bspr HzH wmhH jHwH At-xmw mtht Hxmjm׃
29.21 wHbdjlw jHwH lrOH mkl xbTj jxrAl kkl Alwt Hbrjt HktwbH bspr HtwrH HzH׃
29.22 wAmr Hdwr HAhrwn bnjkm Axr jqwmw mAhrjkm wHnkrj Axr jbA mArc rhwqH wrAw At-mkwt HArc HHwA wAt-thlAjH Axr-hlH jHwH bH׃
29.23 gprjt wmlh xrpH kl-ArcH lA tzrO wlA tcmh wlA-jOlH bH kl-Oxb kmHpkt sdm wOmrH AdmH [wcbjjm k] (wcbwjm q) Axr Hpk jHwH bApw wbhmtw׃
29.24 wAmrw kl-Hgwjm Ol-mH OxH jHwH kkH lArc HzAt mH hrj HAp Hgdwl HzH׃
29.25 wAmrw Ol Axr Ozbw At-brjt jHwH AlHj Abtm Axr krt Omm bHwcjAw Atm mArc mcrjm׃
29.26 wjlkw wjObdw AlHjm Ahrjm wjxthww lHm AlHjm Axr lA-jdOwm wlA hlq lHm׃
29.27 wjhr-Ap jHwH bArc HHwA lHbjA OljH At-kl-HqllH HktwbH bspr HzH׃
29.28 wjtxm jHwH mOl Admtm bAp wbhmH wbqcp gdwl wjxlkm Al-Arc Ahrt kjwm HzH׃
29.29 Hnstrt ljHwH AlHjnw wHnglt lnw wlbnjnw Od-Owlm lOxwt At-kl-dbrj HtwrH HzAt׃ s
29.1 Haec sunt verba foederis, quod praecepit Dominus Moysi, ut feriret cum filiis Israel in terra Moab, praeter illud foedus, quod cum eis pepigit in Horeb.
29.2 Vocavitque Moyses omnem Israel et dixit ad eos: “ Vos vidistis universa, quae fecit Dominus coram vobis in terra Aegypti pharaoni et omnibus servis eius universaeque terrae illius,
29.3 tentationes magnas, quas viderunt oculi tui, signa illa portentaque ingentia;
29.4 et non dedit Dominus vobis cor intellegens et oculos videntes et aures, quae possint audire, usque in praesentem diem.
29.5 Adduxi vos quadraginta annis per desertum; non sunt attrita vestimenta vestra, nec calceamenta pedum tuorum vetustate consumpta sunt,
29.6 panem non comedistis, vinum et siceram non bibistis, ut sciretis quia ego sum Dominus Deus vester.
29.7 Et venistis ad hunc locum, egressusque est Sehon rex Hesebon et Og rex Basan occurrentes nobis ad pugnam, et percussimus eos.
29.8 Et tulimus terram eorum ac tradidimus possidendam Ruben et Gad et dimidiae tribui Manasse.
29.9 Custodite ergo verba pacti huius et implete ea, ut prosperemini in universis, quae facitis.
29.10 Vos statis hodie cuncti coram Domino Deo vestro, principes vestri ac tribus et maiores natu atque praefecti, omnis vir Israel,
29.11 liberi et uxores vestrae et advena tuus, qui tecum moratur in castris, a lignorum caesoribus usque ad hos, qui hauriunt aquas tuas,
29.12 ut transeas in foedere Domini Dei tui et in iure iurando, quod hodie Dominus Deus tuus percutit tecum,
29.13 ut suscitet te sibi hodie in populum, et ipse sit Deus tuus, sicut locutus est tibi et sicut iuravit patribus tuis, Abraham, Isaac et Iacob.
29.14 Nec vobis solis ego hoc foedus ferio et haec iuramenta confirmo,
29.15 sed cunctis hic nobiscum hodie praesentibus coram Domino Deo nostro et illis, qui hodie hic nobiscum non adsunt.
29.16 Vos enim nostis quomodo habitaverimus in terra Aegypti et quomodo transierimus per medium nationum, quas transeuntes
29.17 vidistis abominationes et idola eorum, lignum et lapidem, argentum et aurum, quae colebant.
29.18 Ne forte sit inter vos vir aut mulier, familia aut tribus, cuius cor aversum est hodie a Domino Deo nostro, ut vadat et serviat diis illarum gentium, et sit inter vos radix germinans fel et absinthium;
29.19 cumque audierit verba iuramenti huius, benedicat sibi in corde suo dicens: “Pax erit mihi, etsi ambulabo in pravitate cordis mei”, et absumat terram irriguam et sitientem.
29.20 Dominus non ignoscet ei, sed tunc quam maxime furor eius fumabit et zelus contra hominem illum, et sedebunt super eum omnia maledicta, quae scripta sunt in hoc volumine, et delebit Dominus nomen eius sub caelo
29.21 et consumet eum in perditionem ex omnibus tribubus Israel, iuxta maledictiones foederis, quae in hoc libro legis scriptae sunt.
29.22 Dicetque sequens generatio, filii vestri, qui nascentur deinceps, et peregrini, qui de longe venerint, videntes plagas terrae illius et infirmitates, quibus eam afflixerit Dominus,
29.23 sulphur et salem: combusta est omnis humus eius, ita ut ultra non seratur, nec virens quippiam germinet in exemplum subversionis Sodomae et Gomorrae, Adamae et Seboim, quas subvertit Dominus in ira et furore suo.
29.24 Et dicent omnes gentes: “Quare sic fecit Dominus terrae huic? Quae est haec ira furoris immensa?”.
29.25 Et respondebunt: “Quia dereliquerunt pactum Domini, Dei patrum suorum, quod pepigit cum eis, quando eduxit eos de terra Aegypti,
29.26 et servierunt diis alienis et adoraverunt eos, quos nesciebant et quibus non fuerant attributi;
29.27 idcirco iratus est furor Domini contra terram istam, ut induceret super eam omnia maledicta, quae in hoc volumine scripta sunt,
29.28 et eiecit eos de terra eorum in ira et furore et indignatione maxima proiecitque in terram alienam, sicut hodie comprobatur”.
29.29 Abscondita Domino Deo nostro, manifesta autem nobis et filiis nostris usque in sempiternum, ut faciamus universa verba legis huius.
30.1 Es wird aber geschehen, wenn das alles über dich kommt, der Segen und der Fluch, die ich dir vorgelegt habe, und du es zu Herzen nimmst unter all den Völkern, dahin dich der HERR, dein Gott, verstoßen hat,
30.2 und wenn du umkehrst zu dem HERRN, deinem Gott, und seiner Stimme gehorchst, du und deine Kinder, von ganzem Herzen und von ganzer Seele, in allem, was ich dir heute gebiete;
30.3 so wird der HERR, dein Gott, dein Gefängnis wenden und sich deiner erbarmen und wird dich wieder sammeln aus allen Völkern, dahin dich der HERR, dein Gott, zerstreut hat.
30.4 Und wenn du auch bis an das Ende des Himmels verstoßen wärest, so wird dich doch der HERR, dein Gott, von dannen sammeln und dich von dannen holen.
30.5 Und der HERR, dein Gott, wird dich in das Land zurückbringen, das deine Väter besessen haben, und du wirst es einnehmen, und er wird dir wohltun und dich mehren, mehr als deine Väter.
30.6 Und der HERR, dein Gott, wird dein Herz und das Herz deines Samens beschneiden, daß du den HERRN, deinen Gott, liebest von ganzem Herzen und von ganzer Seele, auf daß du leben mögest.
30.7 Aber alle diese Flüche wird der HERR, dein Gott, auf deine Feinde legen und auf die, welche dich hassen und verfolgen.
30.8 Du aber wirst umkehren und der Stimme des HERRN gehorchen, daß du befolgest alle seine Gebote, die ich dir heute gebiete.
30.9 Und der HERR, dein Gott, wird dir Überfluß geben in allen Werken deiner Hände, an der Frucht deines Leibes, an der Frucht deines Viehes, an der Frucht deines Landes zu deinem Besten; denn der HERR wird sich über dich wiederum freuen, zu deinem Besten, wie er sich über deine Väter gefreut hat,
30.10 wenn du der Stimme des HERRN, deines Gottes, gehorchest und seine Gebote und seine Satzungen befolgest, die in diesem Gesetzbuch geschrieben stehen, wenn du zu dem HERRN, deinem Gott, zurückkehrst von ganzem Herzen und von ganzer Seele.
30.11 Denn dieses Gebot, das ich dir heute gebiete, ist dir nicht zu wunderbar und nicht zu fern.
30.12 Es ist nicht im Himmel, daß du sagen müßtest: Wer will für uns zum Himmel fahren und es uns holen und verkündigen, daß wir es tun?
30.13 Es ist auch nicht jenseits des Meeres, daß du sagen müßtest: Wer will uns über das Meer fahren und es uns holen und verkündigen, daß wir es tun?
30.14 Sondern das Wort ist sehr nahe bei dir, in deinem Munde und in deinem Herzen, daß du es tun kannst.
30.15 Siehe, ich habe dir heute vorgelegt das Leben und das Gute, den Tod und das Böse.
30.16 Was ich dir heute gebiete, ist, daß du den HERRN, deinen Gott, liebest und in seinen Wegen wandelst und seine Gebote, seine Satzungen und seine Rechte haltest, auf daß du leben mögest und gemehrt werdest; und der HERR, dein Gott, wird dich segnen im Lande, darein du ziehst, um es einzunehmen.
30.17 Wenn sich aber dein Herz abwendet und du nicht gehorchst, sondern dich bestimmen lässest, andere Götter anzubeten und ihnen zu dienen,
30.18 so verkündige ich euch heute, daß ihr gewiß umkommen und nicht lange leben werdet in dem Lande, in das du über den Jordan ziehst, um es einzunehmen.
30.19 Ich nehme heute Himmel und Erde wider euch zu Zeugen: Ich habe euch Leben und Tod, Segen und Fluch vorgelegt; so erwähle nun das Leben, auf daß du lebest, du und dein Same,
30.20 indem du den HERRN, deinen Gott, liebst, seiner Stimme gehorchst und ihm anhangst; denn das ist dein Leben und bedeutet Verlängerung deiner Tage, die du zubringen darfst im Lande, das der HERR deinen Vätern, Abraham, Isaak und Jakob, zu geben geschworen hat.
30.1 καὶ ἔσται ὡς ἂν ἔλθωσιν ἐπὶ σὲ πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα ἡ εὐλογία καὶ ἡ κατάρα ἣν ἔδωκα πρὸ προσώπου σου καὶ δέξῃ εἰς τὴν καρδίαν σου ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν οὗ ἐάν σε διασκορπίσῃ κύριος ἐκεῖ
30.2 καὶ ἐπιστραφήσῃ ἐπὶ κύριον τὸν θεόν σου καὶ ὑπακούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ κατὰ πάντα ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου
30.3 καὶ ἰάσεται κύριος τὰς ἁμαρτίας σου καὶ ἐλεήσει σε καὶ πάλιν συνάξει σε ἐκ πάντων τῶν ἐθνῶν εἰς οὓς διεσκόρπισέν σε κύριος ἐκεῖ
30.4 ἐὰν ᾖ ἡ διασπορά σου ἀπ' ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ ἕως ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ ἐκεῖθεν συνάξει σε κύριος ὁ θεός σου καὶ ἐκεῖθεν λήμψεταί σε κύριος ὁ θεός σου
30.5 καὶ εἰσάξει σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν ἣν ἐκληρονόμησαν οἱ πατέρες σου καὶ κληρονομήσεις αὐτήν καὶ εὖ σε ποιήσει καὶ πλεοναστόν σε ποιήσει ὑπὲρ τοὺς πατέρας σου
30.6 καὶ περικαθαριεῖ κύριος τὴν καρδίαν σου καὶ τὴν καρδίαν τοῦ σπέρματός σου ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου ἵνα ζῇς σύ
30.7 καὶ δώσει κύριος ὁ θεός σου τὰς ἀρὰς ταύτας ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου καὶ ἐπὶ τοὺς μισοῦντάς σε οἳ ἐδίωξάν σε
30.8 καὶ σὺ ἐπιστραφήσῃ καὶ εἰσακούσῃ τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ποιήσεις τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον
30.9 καὶ πολυωρήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου ἐν τοῖς ἐκγόνοις τῆς κοιλίας σου καὶ ἐν τοῖς γενήμασιν τῆς γῆς σου καὶ ἐν τοῖς ἐκγόνοις τῶν κτηνῶν σου ὅτι ἐπιστρέψει κύριος ὁ θεός σου εὐφρανθῆναι ἐπὶ σὲ εἰς ἀγαθά καθότι ηὐφράνθη ἐπὶ τοῖς πατράσιν σου
30.10 ἐὰν εἰσακούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάσσεσθαι καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις αὐτοῦ τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου ἐὰν ἐπιστραφῇς ἐπὶ κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου
30.11 ὅτι ἡ ἐντολὴ αὕτη ἣν ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον οὐχ ὑπέρογκός ἐστιν οὐδὲ μακρὰν ἀπὸ σοῦ
30.12 οὐκ ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω ἐστὶν λέγων τίς ἀναβήσεται ἡμῖν εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ λήμψεται αὐτὴν ἡμῖν καὶ ἀκούσαντες αὐτὴν ποιήσομεν
30.13 οὐδὲ πέραν τῆς θαλάσσης ἐστὶν λέγων τίς διαπεράσει ἡμῖν εἰς τὸ πέραν τῆς θαλάσσης καὶ λήμψεται ἡμῖν αὐτήν καὶ ἀκουστὴν ἡμῖν ποιήσει αὐτήν καὶ ποιήσομεν
30.14 ἔστιν σου ἐγγὺς τὸ ῥῆμα σφόδρα ἐν τῷ στόματί σου καὶ ἐν τῇ καρδίᾳ σου καὶ ἐν ταῖς χερσίν σου αὐτὸ ποιεῖν
30.15 ἰδοὺ δέδωκα πρὸ προσώπου σου σήμερον τὴν ζωὴν καὶ τὸν θάνατον τὸ ἀγαθὸν καὶ τὸ κακόν
30.16 ἐὰν εἰσακούσῃς τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ φυλάσσεσθαι τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις αὐτοῦ καὶ ζήσεσθε καὶ πολλοὶ ἔσεσθε καὶ εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πάσῃ τῇ γῇ εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
30.17 καὶ ἐὰν μεταστῇ ἡ καρδία σου καὶ μὴ εἰσακούσῃς καὶ πλανηθεὶς προσκυνήσῃς θεοῖς ἑτέροις καὶ λατρεύσῃς αὐτοῖς
30.18 ἀναγγέλλω σοι σήμερον ὅτι ἀπωλείᾳ ἀπολεῖσθε καὶ οὐ μὴ πολυήμεροι γένησθε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
30.19 διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν τὴν ζωὴν καὶ τὸν θάνατον δέδωκα πρὸ προσώπου ὑμῶν τὴν εὐλογίαν καὶ τὴν κατάραν ἔκλεξαι τὴν ζωήν ἵνα ζῇς σὺ καὶ τὸ σπέρμα σου
30.20 ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου εἰσακούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ καὶ ἔχεσθαι αὐτοῦ ὅτι τοῦτο ἡ ζωή σου καὶ ἡ μακρότης τῶν ἡμερῶν σου κατοικεῖν σε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ δοῦναι αὐτοῖς
30.1 kai estai ohs an elthohsin epi se panta ta rehmata tayta eh eylogia kai eh katara ehn edohka pro prosohpoy soy kai dexeh eis tehn kardian soy en pasin tois ethnesin oy ean se diaskorpiseh kyrios ekei
30.2 kai epistraphehseh epi kyrion ton theon soy kai ypakoyseh tehs phohnehs aytoy kata panta osa egoh entellomai soi sehmeron ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy
30.3 kai iasetai kyrios tas amartias soy kai eleehsei se kai palin synaxei se ek pantohn tohn ethnohn eis oys dieskorpisen se kyrios ekei
30.4 ean eh eh diaspora soy ap' akroy toy oyranoy eohs akroy toy oyranoy ekeithen synaxei se kyrios o theos soy kai ekeithen lehmpsetai se kyrios o theos soy
30.5 kai eisaxei se kyrios o theos soy eis tehn gehn ehn eklehronomehsan oi pateres soy kai klehronomehseis aytehn kai ey se poiehsei kai pleonaston se poiehsei yper toys pateras soy
30.6 kai perikathariei kyrios tehn kardian soy kai tehn kardian toy spermatos soy agapan kyrion ton theon soy ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy ina zehs sy
30.7 kai dohsei kyrios o theos soy tas aras taytas epi toys echthroys soy kai epi toys misoyntas se oi ediohxan se
30.8 kai sy epistraphehseh kai eisakoyseh tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy kai poiehseis tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron
30.9 kai polyohrehsei se kyrios o theos soy en panti ergoh tohn cheirohn soy en tois ekgonois tehs koilias soy kai en tois genehmasin tehs gehs soy kai en tois ekgonois tohn ktehnohn soy oti epistrepsei kyrios o theos soy eyphranthehnai epi se eis agatha kathoti ehyphrantheh epi tois patrasin soy
30.10 ean eisakoysehs tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy phylassesthai kai poiein pasas tas entolas aytoy kai ta dikaiohmata aytoy kai tas kriseis aytoy tas gegrammenas en toh biblioh toy nomoy toytoy ean epistraphehs epi kyrion ton theon soy ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy
30.11 oti eh entoleh ayteh ehn egoh entellomai soi sehmeron oych yperogkos estin oyde makran apo soy
30.12 oyk en toh oyranoh anoh estin legohn tis anabehsetai ehmin eis ton oyranon kai lehmpsetai aytehn ehmin kai akoysantes aytehn poiehsomen
30.13 oyde peran tehs thalassehs estin legohn tis diaperasei ehmin eis to peran tehs thalassehs kai lehmpsetai ehmin aytehn kai akoystehn ehmin poiehsei aytehn kai poiehsomen
30.14 estin soy eggys to rehma sphodra en toh stomati soy kai en teh kardia soy kai en tais chersin soy ayto poiein
30.15 idoy dedohka pro prosohpoy soy sehmeron tehn zohehn kai ton thanaton to agathon kai to kakon
30.16 ean eisakoysehs tas entolas kyrioy toy theoy soy as egoh entellomai soi sehmeron agapan kyrion ton theon soy poreyesthai en pasais tais odois aytoy phylassesthai ta dikaiohmata aytoy kai tas kriseis aytoy kai zehsesthe kai polloi esesthe kai eylogehsei se kyrios o theos soy en paseh teh geh eis ehn eisporeyeh ekei klehronomehsai aytehn
30.17 kai ean metasteh eh kardia soy kai meh eisakoysehs kai planehtheis proskynehsehs theois eterois kai latreysehs aytois
30.18 anaggelloh soi sehmeron oti apohleia apoleisthe kai oy meh polyehmeroi genehsthe epi tehs gehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi eis ehn ymeis diabainete ton iordanehn ekei klehronomehsai aytehn
30.19 diamartyromai ymin sehmeron ton te oyranon kai tehn gehn tehn zohehn kai ton thanaton dedohka pro prosohpoy ymohn tehn eylogian kai tehn kataran eklexai tehn zohehn ina zehs sy kai to sperma soy
30.20 agapan kyrion ton theon soy eisakoyein tehs phohnehs aytoy kai echesthai aytoy oti toyto eh zoheh soy kai eh makrotehs tohn ehmerohn soy katoikein se epi tehs gehs ehs ohmosen kyrios tois patrasin soy abraam kai isaak kai iakohb doynai aytois
30.1 וְהָיָה כִי־יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ בְּכָל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃
30.2 וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלֹו כְּכֹל אֲשֶׁר־אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃
30.3 וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃
30.4 אִם־יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃
30.5 וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃
30.6 וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־לְבָבְךָ וְאֶת־לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃
30.7 וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל־הָאָלֹות הָאֵלֶּה עַל־אֹיְבֶיךָ וְעַל־שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃
30.8 וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹול יְהוָה וְעָשִׂיתָ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום׃
30.9 וְהֹותִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל ׀ מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹובָה כִּי ׀ יָשׁוּב יְהוָה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטֹוב כַּאֲשֶׁר־שָׂשׂ עַל־אֲבֹתֶיךָ׃
30.10 כִּי תִשְׁמַע בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתֹּורָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃ פ
30.11 כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא׃
30.12 לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה׃
30.13 וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר־לָנוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה׃
30.14 כִּי־קָרֹוב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתֹו׃ ס
30.15 רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיֹּום אֶת־הַחַיִּים וְאֶת־הַטֹּוב וְאֶת־הַמָּוֶת וְאֶת־הָרָע׃
30.16 אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
30.17 וְאִם־יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם׃
30.18 הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיֹּום כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא־תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת־הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
30.19 הַעִידֹתִי בָכֶם הַיֹּום אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ׃
30.20 לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלֹו וּלְדָבְקָה־בֹו כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם׃ פ
30.1 wHaajaaH kij-jaaboAw Oaalaejkaa kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH HabraakaaH wHaqlaalaaH Aaxxaer naatatij lpaanaejkaa waHaxxebotaa Aael-lbaabaekaa bkaal-Hagowjim Aaxxaer Hidijhakaa jHwaaH AaeloHaejkaa xxaamaaH׃
30.2 wxxabtaa Oad-jHwaaH AaeloHaejkaa wxxaamaOtaa bqolow kkol Aaxxaer-Aaanokij mcawkaa Hajowm AataaH wbaanaejkaa bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxaekaa׃
30.3 wxxaab jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-xxbwtkaa wrihamaekaa wxxaab wqibaeckaa mikaal-HaaOamijm Aaxxaer Haepijckaa jHwaaH AaeloHaejkaa xxaamaaH׃
30.4 Aim-jiHjaeH nidahakaa biqceH Haxxaamaajim mixxaam jqabaeckaa jHwaaH AaeloHaejkaa wmixxaam jiqaahaekaa׃
30.5 waeHaebijAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-jaarxxw Aabotaejkaa wijrixxtaaH wHejTibkaa wHirbkaa meAabotaejkaa׃
30.6 wmaal jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-lbaabkaa wAaet-lbab zarOaekaa lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxkaa lmaOan hajaejkaa׃
30.7 wnaatan jHwaaH AaeloHaejkaa Aet kaal-HaaAaalowt HaaAelaeH Oal-Aojbaejkaa wOal-xonAaejkaa Aaxxaer rdaapwkaa׃
30.8 wAataaH taaxxwb wxxaamaOtaa bqowl jHwaaH wOaaxijtaa Aaet-kaal-micwotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm׃
30.9 wHowtijrkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkol maOaxeH jaadaekaa biprij biTnkaa wbiprij bHaemtkaa wbiprij Aadmaatkaa lTowbaaH kij jaaxxwb jHwaaH laaxwx Oaalaejkaa lTowb kaAaxxaer-xaax Oal-Aabotaejkaa׃
30.10 kij tixxmaO bqowl jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmor micwotaajw whuqotaajw HaktwbaaH bsepaer HatowraaH HazaeH kij taaxxwb Aael-jHwaaH AaeloHaejkaa bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxaekaa׃ p
30.11 kij HamicwaaH HazoAt Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm loA-nipleAt HiwA mimkaa wloA rhoqaaH HiwA׃
30.12 loA baxxaamajim HiwA leAmor mij jaOalaeH-laanw HaxxaamajmaaH wjiqaahaeHaa laanw wjaxxmiOenw AotaaH wnaOaxaenaaH׃
30.13 wloA-meOebaer lajaam HiwA leAmor mij jaOabaar-laanw Aael-Oebaer Hajaam wjiqaahaeHaa laanw wjaxxmiOenw AotaaH wnaOaxaenaaH׃
30.14 kij-qaarowb Aelaejkaa Hadaabaar mAod bpijkaa wbilbaabkaa laOaxotow׃ s
30.15 rAeH naatatij lpaanaejkaa Hajowm Aaet-Hahajijm wAaet-HaTowb wAaet-Hamaawaet wAaet-HaaraaO׃
30.16 Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa laalaekaet bidraakaajw wlixxmor micwotaajw whuqotaajw wmixxpaaTaajw whaajijtaa wraabijtaa wberakkaa jHwaaH AaeloHaejkaa baaAaaraec Aaxxaer-AataaH baaA-xxaamaaH lrixxtaaH׃
30.17 wAim-jipnaeH lbaabkaa wloA tixxmaaO wnidahtaa wHixxtahawijtaa leAloHijm Aaherijm waOabadtaam׃
30.18 Higadtij laakaem Hajowm kij Aaabod toAbedwn loA-taAarijkun jaamijm Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer AataaH Oober Aaet-Hajarden laaboA xxaamaaH lrixxtaaH׃
30.19 HaOijdotij baakaem Hajowm Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec Hahajijm wHamaawaet naatatij lpaanaejkaa HabraakaaH wHaqlaalaaH wbaahartaa bahajijm lmaOan tihjaeH AataaH wzarOaekaa׃
30.20 lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa lixxmoOa bqolow wldaabqaaH-bow kij HwA hajaejkaa wAoraek jaamaejkaa laaxxaebaet Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotaejkaa lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob laatet laaHaem׃ p
30.1 והיה כי־יבאו עליך כל־הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל־לבבך בכל־הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה׃
30.2 ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר־אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל־לבבך ובכל־נפשך׃
30.3 ושב יהוה אלהיך את־שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל־העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה׃
30.4 אם־יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך׃
30.5 והביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך׃
30.6 ומל יהוה אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעך לאהבה את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך למען חייך׃
30.7 ונתן יהוה אלהיך את כל־האלות האלה על־איביך ועל־שנאיך אשר רדפוך׃
30.8 ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום׃
30.9 והותירך יהוה אלהיך בכל ׀ מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ׀ ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר־שש על־אבתיך׃
30.10 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך׃ פ
30.11 כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא־נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא׃
30.12 לא בשמים הוא לאמר מי יעלה־לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃
30.13 ולא־מעבר לים הוא לאמר מי יעבר־לנו אל־עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃
30.14 כי־קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו׃ ס
30.15 ראה נתתי לפניך היום את־החיים ואת־הטוב ואת־המות ואת־הרע׃
30.16 אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃
30.17 ואם־יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם׃
30.18 הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא־תאריכן ימים על־האדמה אשר אתה עבר את־הירדן לבא שמה לרשתה׃
30.19 העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃
30.20 לאהבה את־יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה־בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על־האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃ פ
30.1 wHjH kj-jbAw Oljk kl-Hdbrjm HAlH HbrkH wHqllH Axr nttj lpnjk wHxbt Al-lbbk bkl-Hgwjm Axr Hdjhk jHwH AlHjk xmH׃
30.2 wxbt Od-jHwH AlHjk wxmOt bqlw kkl Axr-Ankj mcwk Hjwm AtH wbnjk bkl-lbbk wbkl-npxk׃
30.3 wxb jHwH AlHjk At-xbwtk wrhmk wxb wqbck mkl-HOmjm Axr Hpjck jHwH AlHjk xmH׃
30.4 Am-jHjH ndhk bqcH Hxmjm mxm jqbck jHwH AlHjk wmxm jqhk׃
30.5 wHbjAk jHwH AlHjk Al-HArc Axr-jrxw Abtjk wjrxtH wHjTbk wHrbk mAbtjk׃
30.6 wml jHwH AlHjk At-lbbk wAt-lbb zrOk lAHbH At-jHwH AlHjk bkl-lbbk wbkl-npxk lmOn hjjk׃
30.7 wntn jHwH AlHjk At kl-HAlwt HAlH Ol-Ajbjk wOl-xnAjk Axr rdpwk׃
30.8 wAtH txwb wxmOt bqwl jHwH wOxjt At-kl-mcwtjw Axr Ankj mcwk Hjwm׃
30.9 wHwtjrk jHwH AlHjk bkl mOxH jdk bprj bTnk wbprj bHmtk wbprj Admtk lTwbH kj jxwb jHwH lxwx Oljk lTwb kAxr-xx Ol-Abtjk׃
30.10 kj txmO bqwl jHwH AlHjk lxmr mcwtjw whqtjw HktwbH bspr HtwrH HzH kj txwb Al-jHwH AlHjk bkl-lbbk wbkl-npxk׃ p
30.11 kj HmcwH HzAt Axr Ankj mcwk Hjwm lA-nplAt HwA mmk wlA rhqH HwA׃
30.12 lA bxmjm HwA lAmr mj jOlH-lnw HxmjmH wjqhH lnw wjxmOnw AtH wnOxnH׃
30.13 wlA-mObr ljm HwA lAmr mj jObr-lnw Al-Obr Hjm wjqhH lnw wjxmOnw AtH wnOxnH׃
30.14 kj-qrwb Aljk Hdbr mAd bpjk wblbbk lOxtw׃ s
30.15 rAH nttj lpnjk Hjwm At-Hhjjm wAt-HTwb wAt-Hmwt wAt-HrO׃
30.16 Axr Ankj mcwk Hjwm lAHbH At-jHwH AlHjk llkt bdrkjw wlxmr mcwtjw whqtjw wmxpTjw whjjt wrbjt wbrkk jHwH AlHjk bArc Axr-AtH bA-xmH lrxtH׃
30.17 wAm-jpnH lbbk wlA txmO wndht wHxthwjt lAlHjm Ahrjm wObdtm׃
30.18 Hgdtj lkm Hjwm kj Abd tAbdwn lA-tArjkn jmjm Ol-HAdmH Axr AtH Obr At-Hjrdn lbA xmH lrxtH׃
30.19 HOjdtj bkm Hjwm At-Hxmjm wAt-HArc Hhjjm wHmwt nttj lpnjk HbrkH wHqllH wbhrt bhjjm lmOn thjH AtH wzrOk׃
30.20 lAHbH At-jHwH AlHjk lxmO bqlw wldbqH-bw kj HwA hjjk wArk jmjk lxbt Ol-HAdmH Axr nxbO jHwH lAbtjk lAbrHm ljchq wljOqb ltt lHm׃ p
30.1 Cum ergo venerint super te omnes sermones isti, benedic tio et maledictio, quas proposui in conspectu tuo, et ductus paenitudine cordis tui in universis gentibus, in quas disperserit te Dominus Deus tuus,
30.2 et reversus fueris ad eum et oboedieris eius imperiis secundum omnia, quae ego hodie praecipio tibi, cum filiis tuis in toto corde tuo et in tota anima tua,
30.3 reducet Dominus Deus tuus captivitatem tuam ac miserebitur tui et rursum congregabit te de cunctis populis, in quos te ante dispersit.
30.4 Si ad cardines caeli fueris dissipatus, inde te retrahet Dominus Deus tuus et assumet
30.5 atque introducet in terram, quam possederunt patres tui, et obtinebis eam; et feliciorem et maioris numeri esse te faciet quam fuerunt patres tui.
30.6 Circumcidet Dominus Deus tuus cor tuum et cor seminis tui, ut diligas Dominum Deum tuum in toto corde tuo et in tota anima tua, ut possis vivere.
30.7 Omnes autem maledictiones has convertet super inimicos tuos et eos, qui oderunt te et persequuntur.
30.8 Tu autem reverteris et audies vocem Domini faciesque universa mandata, quae ego praecipio tibi hodie;
30.9 et abundare te faciet Dominus Deus tuus in cunctis operibus manuum tuarum, in subole uteri tui et in fructu iumentorum tuorum et in ubertate terrae tuae, in rerum omnium largitate; revertetur enim Dominus, ut gaudeat super te in omnibus bonis, sicut gavisus est in patribus tuis.
30.10 Si tamen audieris vocem Domini Dei tui et custodieris mandata eius et praecepta, quae in hac lege conscripta sunt, et revertaris ad Dominum Deum tuum in toto corde tuo et in tota anima tua.
30.11 Mandatum hoc, quod ego praecipio tibi hodie, non supra te est neque procul positum
30.12 nec in caelo situm, ut possis dicere: “Quis nobis ad caelum valet ascendere, ut deferat illud ad nos, et audiamus atque opere compleamus?”.
30.13 Neque trans mare positum, ut causeris et dicas: “Quis nobis transfretare poterit mare et illud ad nos usque deferre, ut possimus audire et facere quod praeceptum est?”.
30.14 Sed iuxta te est sermo valde in ore tuo et in corde tuo, ut facias illum.
30.15 Considera quod hodie proposuerim in conspectu tuo vitam et bonum, et e contrario mortem et malum.
30.16 Si oboedieris mandatis Domini Dei tui, quae ego praecipio tibi hodie, ut diligas Dominum Deum tuum et ambules in viis eius et custodias mandata illius et praecepta atque iudicia, vives; ac multiplicabit te benedicetque tibi in terra, ad quam ingredieris possidendam.
30.17 Sin autem aversum fuerit cor tuum, et audire nolueris atque errore deceptus adoraveris deos alienos et servieris eis,
30.18 praedico vobis hodie quod pereatis et parvo tempore moremini in terra, ad quam, Iordane transmisso, ingredieris possidendam.
30.19 Testes invoco hodie contra vos caelum et terram quod proposuerim vobis vitam et mortem, benedictionem et maledictionem. Elige ergo vitam, ut et tu vivas et semen tuum
30.20 et diligas Dominum Deum tuum atque oboedias voci eius et illi adhaereas — ipse est enim vita tua et longitudo dierum tuorum — ut habites in terra, pro qua iuravit Dominus patribus tuis, Abraham, Isaac et Iacob, ut daret eam illis ”.
31.1 Und Mose ging hin und redete diese Worte zu ganz Israel und sprach zu ihnen:
31.2 Ich bin heute hundertundzwanzig Jahre alt, ich kann nicht mehr aus und eingehen; auch hat der HERR zu mir gesagt: Du sollst diesen Jordan nicht überschreiten!
31.3 Der HERR, dein Gott, geht selbst vor dir hinüber; Er selbst wird diese Völker vor dir her vertilgen, daß du sie überwindest; Josua geht vor dir hinüber, wie der HERR gesagt hat.
31.4 Und der HERR wird an ihnen tun, wie er mit Sihon und Og, den Königen der Amoriter, und ihrem Lande getan, welche er vertilgt hat.
31.5 Und wenn der HERR sie vor euch dahingegeben hat, so sollt ihr mit ihnen verfahren nach dem ganzen Gebot, das ich euch geboten habe.
31.6 Seid tapfer und stark, fürchtet euch nicht und lasset euch nicht vor ihnen grauen; denn der HERR, dein Gott, geht selbst mit dir; er wird die Hände nicht von dir abtun, noch dich verlassen!
31.7 Und Mose rief Josua und sprach zu ihm vor ganz Israel: Sei tapfer und stark; denn du wirst mit diesem Volk in das Land kommen, das der HERR ihren Vätern zugeschworen hat, und du wirst es als Erbe unter sie austeilen.
31.8 Der HERR aber, der selbst vor dir hergeht, wird mit dir sein und wird die Hand nicht von dir abziehen, noch dich verlassen; fürchte dich nicht und erschrick nicht!
31.9 Und Mose schrieb dieses Gesetz und gab es den Priestern, den Kindern Levi, welche die Lade des Bundes des Herrn trugen, und allen Ältesten Israels.
31.10 Und Mose gebot ihnen und sprach: Nach Verlauf von sieben Jahren, zur Zeit des Erlaßjahres, am Feste der Laubhütten,
31.11 wenn ganz Israel kommt, um vor dem HERRN, deinem Gott, zu erscheinen an dem Ort, den er erwählen wird, sollst du dieses Gesetz vor ganz Israel lesen lassen, vor ihren Ohren.
31.12 Versammle das Volk, Männer und Weiber und Kinder, auch den Fremdling, der in deinen Toren ist, damit sie hören und lernen, auf daß sie den HERRN, euren Gott, fürchten und achtgeben, alle Worte dieses Gesetzes zu befolgen;
31.13 und damit ihre Kinder, die es noch nicht wissen, es auch hören und lernen, auf daß sie den HERRN, euren Gott, fürchten alle Tage, die ihr in dem Lande lebet, in das ihr über den Jordan ziehet, um es einzunehmen.
31.14 Und der HERR sprach zu Mose: Siehe, deine Zeit ist nahe, da du sterben mußt! Rufe Josua, und tretet in die Stiftshütte, damit ich ihn beauftrage! Mose ging hin mit Josua, und sie traten in die Stiftshütte.
31.15 Der HERR aber erschien in der Hütte in der Wolkensäule, und die Wolkensäule stand über der Tür der Hütte.
31.16 Und der HERR sprach zu Mose: Siehe, wenn du bei deinen Vätern liegst, wird dieses Volk aufstehen und den fremden Göttern des Landes, darein sie kommen, nachbuhlen, und sie werden mich verlassen und meinen Bund brechen, den ich mit ihnen gemacht habe.
31.17 So wird zu jener Zeit mein Zorn über sie ergrimmen, und ich werde sie verlassen und mein Angesicht vor ihnen verbergen, daß sie verzehrt werden. Und wenn sie dann viel Unglück und Angst treffen wird, werden sie sagen: «Hat mich nicht all dieses Übel getroffen, weil mein Gott nicht mit mir ist?»
31.18 Ich aber werde zu jener Zeit mein Angesicht gänzlich verbergen um all des Bösen willen, das sie getan haben, weil sie sich andern Göttern zugewandt haben.
31.19 So schreibet euch nun dieses Lied auf, und lehret es die Kinder Israel und leget es in ihren Mund, daß mir dieses Lied ein Zeuge sei wider die Kinder Israel.
31.20 Wenn ich sie nun in das Land bringe, das ich ihren Vätern zugeschworen habe, das von Milch und Honig fließt, und sie essen und satt und fett werden, so werden sie sich andern Göttern zuwenden und ihnen dienen und mich verachten und meinen Bund brechen.
31.21 Und wenn sie dann viel Unglück und Angst getroffen hat, soll dieses Lied wider sie zeugen; denn es soll nicht vergessen werden im Munde ihres Samens; denn ich weiß ihr Dichten, mit dem sie jetzt schon umgehen, ehe ich sie in das Land bringe, das ich ihren Vätern zugeschworen habe.
31.22 Also schrieb Mose damals dieses Lied und lehrte es die Kinder Israel.
31.23 Und er befahl Josua, dem Sohne Nuns, und sprach: Sei tapfer und stark, denn du sollst die Kinder Israel in das Land führen, das ich ihnen zugeschworen habe, und ich will mit dir sein!
31.24 Als nun Mose die Worte dieses Gesetzes bis zu Ende in ein Buch geschrieben hatte,
31.25 gebot er den Leviten, welche die Lade des Bundes des HERRN trugen, und sprach:
31.26 Nehmet das Buch dieses Gesetzes und leget es an die Seite der Lade des Bundes des HERRN, eures Gottes, damit es daselbst ein Zeuge wider dich sei.
31.27 Denn ich kenne deinen Ungehorsam und deine Halsstarrigkeit. Siehe, während ich noch heute unter euch lebe, seid ihr ungehorsam wider den HERRN; wieviel mehr nach meinem Tode!
31.28 So versammelt nun vor mir alle Ältesten eurer Stämme und eure Amtleute, damit ich diese Worte vor ihren Ohren rede und Himmel und Erde wider sie zu Zeugen nehme.
31.29 Denn ich weiß, daß ihr nach meinem Tode gewiß verderblich handeln und von dem Wege abtreten werdet, den ich euch geboten habe; so wird euch in späteren Tagen dieses Unglück begegnen, weil ihr übelgetan habt vor den Augen des HERRN, indem ihr ihn durch die Werke eurer Hände erzürntet.
31.30 Also redete Mose die Worte dieses Liedes vor den Ohren der ganzen Gemeinde Israel, bis zu Ende:
31.1 καὶ συνετέλεσεν μωυσῆς λαλῶν πάντας τοὺς λόγους τούτους πρὸς πάντας υἱοὺς ισραηλ
31.2 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἑκατὸν καὶ εἴκοσι ἐτῶν ἐγώ εἰμι σήμερον οὐ δυνήσομαι ἔτι εἰσπορεύεσθαι καὶ ἐκπορεύεσθαι κύριος δὲ εἶπεν πρός με οὐ διαβήσῃ τὸν ιορδάνην τοῦτον
31.3 κύριος ὁ θεός σου ὁ προπορευόμενος πρὸ προσώπου σου αὐτὸς ἐξολεθρεύσει τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου σου καὶ κατακληρονομήσεις αὐτούς καὶ ἰησοῦς ὁ προπορευόμενος πρὸ προσώπου σου καθὰ ἐλάλησεν κύριος
31.4 καὶ ποιήσει κύριος αὐτοῖς καθὰ ἐποίησεν σηων καὶ ωγ τοῖς δυσὶ βασιλεῦσιν τῶν αμορραίων οἳ ἦσαν πέραν τοῦ ιορδάνου καὶ τῇ γῇ αὐτῶν καθότι ἐξωλέθρευσεν αὐτούς
31.5 καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος ὑμῖν καὶ ποιήσετε αὐτοῖς καθότι ἐνετειλάμην ὑμῖν
31.6 ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε μὴ φοβοῦ μηδὲ δειλία μηδὲ πτοηθῇς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν ὅτι κύριος ὁ θεός σου ὁ προπορευόμενος μεθ' ὑμῶν ἐν ὑμῖν οὐ μή σε ἀνῇ οὔτε μή σε ἐγκαταλίπῃ
31.7 καὶ ἐκάλεσεν μωυσῆς ἰησοῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ ἔναντι παντὸς ισραηλ ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε σὺ γὰρ εἰσελεύσῃ πρὸ προσώπου τοῦ λαοῦ τούτου εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ἡμῶν δοῦναι αὐτοῖς καὶ σὺ κατακληρονομήσεις αὐτὴν αὐτοῖς
31.8 καὶ κύριος ὁ συμπορευόμενος μετὰ σοῦ οὐκ ἀνήσει σε οὐδὲ μὴ ἐγκαταλίπῃ σε μὴ φοβοῦ μηδὲ δειλία
31.9 καὶ ἔγραψεν μωυσῆς τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου εἰς βιβλίον καὶ ἔδωκεν τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς υἱοῖς λευι τοῖς αἴρουσιν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου καὶ τοῖς πρεσβυτέροις τῶν υἱῶν ισραηλ
31.10 καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς μωυσῆς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων μετὰ ἑπτὰ ἔτη ἐν καιρῷ ἐνιαυτοῦ ἀφέσεως ἐν ἑορτῇ σκηνοπηγίας
31.11 ἐν τῷ συμπορεύεσθαι πάντα ισραηλ ὀφθῆναι ἐνώπιον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἂν ἐκλέξηται κύριος ἀναγνώσεσθε τὸν νόμον τοῦτον ἐναντίον παντὸς ισραηλ εἰς τὰ ὦτα αὐτῶν
31.12 ἐκκλησιάσας τὸν λαόν τοὺς ἄνδρας καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ ἔκγονα καὶ τὸν προσήλυτον τὸν ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν ἵνα ἀκούσωσιν καὶ ἵνα μάθωσιν φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ ἀκούσονται ποιεῖν πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου
31.13 καὶ οἱ υἱοὶ αὐτῶν οἳ οὐκ οἴδασιν ἀκούσονται καὶ μαθήσονται φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν πάσας τὰς ἡμέρας ὅσας αὐτοὶ ζῶσιν ἐπὶ τῆς γῆς εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
31.14 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἰδοὺ ἠγγίκασιν αἱ ἡμέραι τοῦ θανάτου σου κάλεσον ἰησοῦν καὶ στῆτε παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἐντελοῦμαι αὐτῷ καὶ ἐπορεύθη μωυσῆς καὶ ἰησοῦς εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ ἔστησαν παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
31.15 καὶ κατέβη κύριος ἐν νεφέλῃ καὶ ἔστη παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἔστη ὁ στῦλος τῆς νεφέλης παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς
31.16 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἰδοὺ σὺ κοιμᾷ μετὰ τῶν πατέρων σου καὶ ἀναστὰς ὁ λαὸς οὗτος ἐκπορνεύσει ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων τῆς γῆς εἰς ἣν οὗτος εἰσπορεύεται ἐκεῖ εἰς αὐτήν καὶ ἐγκαταλείψουσίν με καὶ διασκεδάσουσιν τὴν διαθήκην μου ἣν διεθέμην αὐτοῖς
31.17 καὶ ὀργισθήσομαι θυμῷ εἰς αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ καταλείψω αὐτοὺς καὶ ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ' αὐτῶν καὶ ἔσται κατάβρωμα καὶ εὑρήσουσιν αὐτὸν κακὰ πολλὰ καὶ θλίψεις καὶ ἐρεῖ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ διότι οὐκ ἔστιν κύριος ὁ θεός μου ἐν ἐμοί εὕροσάν με τὰ κακὰ ταῦτα
31.18 ἐγὼ δὲ ἀποστροφῇ ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ' αὐτῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ διὰ πάσας τὰς κακίας ἃς ἐποίησαν ὅτι ἐπέστρεψαν ἐπὶ θεοὺς ἀλλοτρίους
31.19 καὶ νῦν γράψατε τὰ ῥήματα τῆς ᾠδῆς ταύτης καὶ διδάξετε αὐτὴν τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐμβαλεῖτε αὐτὴν εἰς τὸ στόμα αὐτῶν ἵνα γένηταί μοι ἡ ᾠδὴ αὕτη εἰς μαρτύριον ἐν υἱοῖς ισραηλ
31.20 εἰσάξω γὰρ αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν δοῦναι αὐτοῖς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι καὶ φάγονται καὶ ἐμπλησθέντες κορήσουσιν καὶ ἐπιστραφήσονται ἐπὶ θεοὺς ἀλλοτρίους καὶ λατρεύσουσιν αὐτοῖς καὶ παροξυνοῦσίν με καὶ διασκεδάσουσιν τὴν διαθήκην μου
31.21 καὶ ἀντικαταστήσεται ἡ ᾠδὴ αὕτη κατὰ πρόσωπον μαρτυροῦσα οὐ γὰρ μὴ ἐπιλησθῇ ἀπὸ στόματος αὐτῶν καὶ ἀπὸ στόματος τοῦ σπέρματος αὐτῶν ἐγὼ γὰρ οἶδα τὴν πονηρίαν αὐτῶν ὅσα ποιοῦσιν ὧδε σήμερον πρὸ τοῦ εἰσαγαγεῖν με αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν
31.22 καὶ ἔγραψεν μωυσῆς τὴν ᾠδὴν ταύτην ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ ἐδίδαξεν αὐτὴν τοὺς υἱοὺς ισραηλ
31.23 καὶ ἐνετείλατο μωυσῆς ἰησοῖ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε σὺ γὰρ εἰσάξεις τοὺς υἱοὺς ισραηλ εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν κύριος αὐτοῖς καὶ αὐτὸς ἔσται μετὰ σοῦ
31.24 ἡνίκα δὲ συνετέλεσεν μωυσῆς γράφων πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου εἰς βιβλίον ἕως εἰς τέλος
31.25 καὶ ἐνετείλατο τοῖς λευίταις τοῖς αἴρουσιν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου λέγων
31.26 λαβόντες τὸ βιβλίον τοῦ νόμου τούτου θήσετε αὐτὸ ἐκ πλαγίων τῆς κιβωτοῦ τῆς διαθήκης κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ ἔσται ἐκεῖ ἐν σοὶ εἰς μαρτύριον
31.27 ὅτι ἐγὼ ἐπίσταμαι τὸν ἐρεθισμόν σου καὶ τὸν τράχηλόν σου τὸν σκληρόν ἔτι γὰρ ἐμοῦ ζῶντος μεθ' ὑμῶν σήμερον παραπικραίνοντες ἦτε τὰ πρὸς τὸν θεόν πῶς οὐχὶ καὶ ἔσχατον τοῦ θανάτου μου
31.28 ἐκκλησιάσατε πρός με τοὺς φυλάρχους ὑμῶν καὶ τοὺς πρεσβυτέρους ὑμῶν καὶ τοὺς κριτὰς ὑμῶν καὶ τοὺς γραμματοεισαγωγεῖς ὑμῶν ἵνα λαλήσω εἰς τὰ ὦτα αὐτῶν πάντας τοὺς λόγους τούτους καὶ διαμαρτύρωμαι αὐτοῖς τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν
31.29 οἶδα γὰρ ὅτι ἔσχατον τῆς τελευτῆς μου ἀνομίᾳ ἀνομήσετε καὶ ἐκκλινεῖτε ἐκ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετειλάμην ὑμῖν καὶ συναντήσεται ὑμῖν τὰ κακὰ ἔσχατον τῶν ἡμερῶν ὅτι ποιήσετε τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου παροργίσαι αὐτὸν ἐν τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν ὑμῶν
31.30 καὶ ἐλάλησεν μωυσῆς εἰς τὰ ὦτα πάσης ἐκκλησίας ισραηλ τὰ ῥήματα τῆς ᾠδῆς ταύτης ἕως εἰς τέλος
31.1 kai synetelesen mohysehs lalohn pantas toys logoys toytoys pros pantas yioys israehl
31.2 kai eipen pros aytoys ekaton kai eikosi etohn egoh eimi sehmeron oy dynehsomai eti eisporeyesthai kai ekporeyesthai kyrios de eipen pros me oy diabehseh ton iordanehn toyton
31.3 kyrios o theos soy o proporeyomenos pro prosohpoy soy aytos exolethreysei ta ethneh tayta apo prosohpoy soy kai kataklehronomehseis aytoys kai iehsoys o proporeyomenos pro prosohpoy soy katha elalehsen kyrios
31.4 kai poiehsei kyrios aytois katha epoiehsen sehohn kai ohg tois dysi basileysin tohn amorraiohn oi ehsan peran toy iordanoy kai teh geh aytohn kathoti exohlethreysen aytoys
31.5 kai paredohken aytoys kyrios ymin kai poiehsete aytois kathoti eneteilamehn ymin
31.6 andrizoy kai ischye meh phoboy mehde deilia mehde ptoehthehs apo prosohpoy aytohn oti kyrios o theos soy o proporeyomenos meth' ymohn en ymin oy meh se aneh oyte meh se egkatalipeh
31.7 kai ekalesen mohysehs iehsoyn kai eipen aytoh enanti pantos israehl andrizoy kai ischye sy gar eiseleyseh pro prosohpoy toy laoy toytoy eis tehn gehn ehn ohmosen kyrios tois patrasin ehmohn doynai aytois kai sy kataklehronomehseis aytehn aytois
31.8 kai kyrios o symporeyomenos meta soy oyk anehsei se oyde meh egkatalipeh se meh phoboy mehde deilia
31.9 kai egrapsen mohysehs ta rehmata toy nomoy toytoy eis biblion kai edohken tois iereysin tois yiois leyi tois airoysin tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy kai tois presbyterois tohn yiohn israehl
31.10 kai eneteilato aytois mohysehs en teh ehmera ekeineh legohn meta epta eteh en kairoh eniaytoy apheseohs en eorteh skehnopehgias
31.11 en toh symporeyesthai panta israehl ophthehnai enohpion kyrioy toy theoy soy en toh topoh oh an eklexehtai kyrios anagnohsesthe ton nomon toyton enantion pantos israehl eis ta ohta aytohn
31.12 ekklehsiasas ton laon toys andras kai tas gynaikas kai ta ekgona kai ton prosehlyton ton en tais polesin ymohn ina akoysohsin kai ina mathohsin phobeisthai kyrion ton theon ymohn kai akoysontai poiein pantas toys logoys toy nomoy toytoy
31.13 kai oi yioi aytohn oi oyk oidasin akoysontai kai mathehsontai phobeisthai kyrion ton theon ymohn pasas tas ehmeras osas aytoi zohsin epi tehs gehs eis ehn ymeis diabainete ton iordanehn ekei klehronomehsai aytehn
31.14 kai eipen kyrios pros mohysehn idoy ehggikasin ai ehmerai toy thanatoy soy kaleson iehsoyn kai stehte para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy kai enteloymai aytoh kai eporeytheh mohysehs kai iehsoys eis tehn skehnehn toy martyrioy kai estehsan para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy
31.15 kai katebeh kyrios en nepheleh kai esteh para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy kai esteh o stylos tehs nephelehs para tas thyras tehs skehnehs
31.16 kai eipen kyrios pros mohysehn idoy sy koima meta tohn paterohn soy kai anastas o laos oytos ekporneysei opisoh theohn allotriohn tehs gehs eis ehn oytos eisporeyetai ekei eis aytehn kai egkataleipsoysin me kai diaskedasoysin tehn diathehkehn moy ehn diethemehn aytois
31.17 kai orgisthehsomai thymoh eis aytoys en teh ehmera ekeineh kai kataleipsoh aytoys kai apostrepsoh to prosohpon moy ap' aytohn kai estai katabrohma kai eyrehsoysin ayton kaka polla kai thlipseis kai erei en teh ehmera ekeineh dioti oyk estin kyrios o theos moy en emoi eyrosan me ta kaka tayta
31.18 egoh de apostropheh apostrepsoh to prosohpon moy ap' aytohn en teh ehmera ekeineh dia pasas tas kakias as epoiehsan oti epestrepsan epi theoys allotrioys
31.19 kai nyn grapsate ta rehmata tehs ohdehs taytehs kai didaxete aytehn toys yioys israehl kai embaleite aytehn eis to stoma aytohn ina genehtai moi eh ohdeh ayteh eis martyrion en yiois israehl
31.20 eisaxoh gar aytoys eis tehn gehn tehn agathehn ehn ohmosa tois patrasin aytohn doynai aytois gehn reoysan gala kai meli kai phagontai kai emplehsthentes korehsoysin kai epistraphehsontai epi theoys allotrioys kai latreysoysin aytois kai paroxynoysin me kai diaskedasoysin tehn diathehkehn moy
31.21 kai antikatastehsetai eh ohdeh ayteh kata prosohpon martyroysa oy gar meh epilehstheh apo stomatos aytohn kai apo stomatos toy spermatos aytohn egoh gar oida tehn ponehrian aytohn osa poioysin ohde sehmeron pro toy eisagagein me aytoys eis tehn gehn tehn agathehn ehn ohmosa tois patrasin aytohn
31.22 kai egrapsen mohysehs tehn ohdehn taytehn en ekeineh teh ehmera kai edidaxen aytehn toys yioys israehl
31.23 kai eneteilato mohysehs iehsoi kai eipen aytoh andrizoy kai ischye sy gar eisaxeis toys yioys israehl eis tehn gehn ehn ohmosen kyrios aytois kai aytos estai meta soy
31.24 ehnika de synetelesen mohysehs graphohn pantas toys logoys toy nomoy toytoy eis biblion eohs eis telos
31.25 kai eneteilato tois leyitais tois airoysin tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy legohn
31.26 labontes to biblion toy nomoy toytoy thehsete ayto ek plagiohn tehs kibohtoy tehs diathehkehs kyrioy toy theoy ymohn kai estai ekei en soi eis martyrion
31.27 oti egoh epistamai ton erethismon soy kai ton trachehlon soy ton sklehron eti gar emoy zohntos meth' ymohn sehmeron parapikrainontes ehte ta pros ton theon pohs oychi kai eschaton toy thanatoy moy
31.28 ekklehsiasate pros me toys phylarchoys ymohn kai toys presbyteroys ymohn kai toys kritas ymohn kai toys grammatoeisagohgeis ymohn ina lalehsoh eis ta ohta aytohn pantas toys logoys toytoys kai diamartyrohmai aytois ton te oyranon kai tehn gehn
31.29 oida gar oti eschaton tehs teleytehs moy anomia anomehsete kai ekklineite ek tehs odoy ehs eneteilamehn ymin kai synantehsetai ymin ta kaka eschaton tohn ehmerohn oti poiehsete to ponehron enantion kyrioy parorgisai ayton en tois ergois tohn cheirohn ymohn
31.30 kai elalehsen mohysehs eis ta ohta pasehs ekklehsias israehl ta rehmata tehs ohdehs taytehs eohs eis telos
31.1 וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃
31.2 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיֹּום לֹא־אוּכַל עֹוד לָצֵאת וְלָבֹוא וַיהוָה אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃
31.3 יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא ׀ עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא־יַשְׁמִיד אֶת־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהֹושֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃
31.4 וְעָשָׂה יְהוָה לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחֹון וּלְעֹוג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם׃
31.5 וּנְתָנָם יְהוָה לִפְנֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם׃
31.6 חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ׃ פ
31.7 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהֹושֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל־יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבֹוא אֶת־הָעָם הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אֹותָם׃
31.8 וַיהוָה הוּא ׀ הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת׃
31.9 וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־הַתֹּורָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת־אֲרֹון בְּרִית יְהוָה וְאֶל־כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
31.10 וַיְצַו מֹשֶׁה אֹותָם לֵאמֹר מִקֵּץ ׀ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכֹּות׃
31.11 בְּבֹוא כָל־יִשְׂרָאֵל לֵרָאֹות אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת־הַתֹּורָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם׃
31.12 הַקְהֵל אֶת־הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת׃
31.13 וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ פ
31.14 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת־יְהֹושֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מֹועֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהֹושֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מֹועֵד׃
31.15 וַיֵּרָא יְהוָה בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל־פֶּתַח הָאֹהֶל׃ ס
31.16 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה ׀ אַחֲרֵי ׀ אֱלֹהֵי נֵכַר־הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא־שָׁמָּה בְּקִרְבֹּו וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתֹּו׃
31.17 וְחָרָה אַפִּי בֹו בַיֹּום־הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעֹות רַבֹּות וְצָרֹות וְאָמַר בַּיֹּום הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי־אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעֹות הָאֵלֶּה׃
31.18 וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיֹּום הַהוּא עַל כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃
31.19 וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה־לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
31.20 כִּי־אֲבִיאֶנּוּ אֶל־הָאֲדָמָה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת־בְּרִיתִי׃
31.21 וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתֹו רָעֹות רַבֹּות וְצָרֹות וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעֹו כִּי יָדַעְתִּי אֶת־יִצְרֹו אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיֹּום בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי׃
31.22 וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיֹּום הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
31.23 וַיְצַו אֶת־יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ׃
31.24 וַיְהִי ׀ כְּכַלֹּות מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת־דִּבְרֵי הַתֹּורָה־הַזֹּאת עַל־סֵפֶר עַד תֻּמָּם׃
31.25 וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת־הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה לֵאמֹר׃
31.26 לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתֹּורָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתֹו מִצַּד אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה־שָׁם בְּךָ לְעֵד׃
31.27 כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־מֶרְיְךָ וְאֶת־עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעֹודֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיֹּום מַמְרִים הֱיִתֶם עִם־יְהֹוָה וְאַף כִּי־אַחֲרֵי מֹותִי׃
31.28 הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת־כָּל־זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ׃
31.29 כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מֹותִי כִּי־הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי־תַעֲשׂוּ אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסֹו בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם׃
31.30 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם׃ פ
31.1 wajelaek moxxaeH wajdaber Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH Aael-kaal-jixraaAel׃
31.2 wajoAmaer AaleHaem baen-meAaaH wOaexrijm xxaanaaH Aaanokij Hajowm loA-Awkal Oowd laaceAt wlaabowA wajHwaaH Aaamar Aelaj loA taOabor Aaet-Hajarden HazaeH׃
31.3 jHwaaH AaeloHaejkaa HwA Oober lpaanaejkaa HwA-jaxxmijd Aaet-Hagowjim HaaAelaeH milpaanaejkaa wijrixxtaam jHowxxuOa HwA Oober lpaanaejkaa kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃
31.4 wOaaxaaH jHwaaH laaHaem kaAaxxaer OaaxaaH lsijhown wlOowg malkej HaaAaemorij wlAarcaam Aaxxaer Hixxmijd Aotaam׃
31.5 wntaanaam jHwaaH lipnejkaem waOaxijtaem laaHaem kkaal-HamicwaaH Aaxxaer ciwijtij Aaetkaem׃
31.6 hizqw wAimcw Aal-tijrAw wAal-taOarcw mipnejHaem kij jHwaaH AaeloHaejkaa HwA HaHolek Oimaak loA jarpkaa wloA jaOazbaekaa׃ p
31.7 wajiqraaA moxxaeH lijHowxxuOa wajoAmaer Aelaajw lOejnej kaal-jixraaAel hazaq waeAaemaac kij AataaH taabowA Aaet-HaaOaam HazaeH Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabotaam laatet laaHaem wAataaH tanhijlaenaaH Aowtaam׃
31.8 wajHwaaH HwA HaHolek lpaanaejkaa HwA jiHjaeH Oimaak loA jarpkaa wloA jaOazbaekaa loA tijraaA wloA tehaat׃
31.9 wajiktob moxxaeH Aaet-HatowraaH HazoAt wajitnaaH Aael-HakoHanijm bnej lewij HanoxAijm Aaet-Aarown brijt jHwaaH wAael-kaal-ziqnej jixraaAel׃
31.10 wajcaw moxxaeH Aowtaam leAmor miqec xxaebaO xxaanijm bmoOed xxnat HaxxmiTaaH bhag Hasukowt׃
31.11 bbowA kaal-jixraaAel leraaAowt Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa bamaaqowm Aaxxaer jibhaar tiqraaA Aaet-HatowraaH HazoAt naegaed kaal-jixraaAel bAaaznejHaem׃
31.12 HaqHel Aaet-HaaOaam HaaAanaaxxijm wHanaaxxijm wHaTap wgerkaa Aaxxaer bixxOaaraejkaa lmaOan jixxmOw wlmaOan jilmdw wjaarAw Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem wxxaamrw laOaxowt Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HazoAt׃
31.13 wbnejHaem Aaxxaer loA-jaadOw jixxmOw wlaamdw ljirAaaH Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem kaal-Hajaamijm Aaxxaer Aataem hajijm Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer Aataem Oobrijm Aaet-Hajarden xxaamaaH lrixxtaaH׃ p
31.14 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Hen qaarbw jaamaejkaa laamwt qraaA Aaet-jHowxxuOa wHitjacbw bAoHael mowOed waAacawaenw wajelaek moxxaeH wijHowxxuOa wajitjacbw bAoHael mowOed׃
31.15 wajeraaA jHwaaH baaAoHael bOamwd Oaanaan wajaOamod Oamwd HaeOaanaan Oal-paetah HaaAoHael׃ s
31.16 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Hinkaa xxokeb Oim-Aabotaejkaa wqaam HaaOaam HazaeH wzaanaaH Aaharej AaeloHej nekar-HaaAaaraec Aaxxaer HwA baaA-xxaamaaH bqirbow waOazaabanij wHeper Aaet-brijtij Aaxxaer kaaratij Aitow׃
31.17 whaaraaH Aapij bow bajowm-HaHwA waOazabtijm wHistartij paanaj meHaem wHaajaaH laeAaekol wmcaaAuHw raaOowt rabowt wcaarowt wAaamar bajowm HaHwA HaloA Oal kij-Aejn AaeloHaj bqirbij mcaaAwnij HaaraaOowt HaaAelaeH׃
31.18 wAaanokij Haster Aastijr paanaj bajowm HaHwA Oal kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer OaaxaaH kij paanaaH Aael-AaeloHijm Aaherijm׃
31.19 wOataaH kitbw laakaem Aaet-HaxxijraaH HazoAt wlamdaaH Aaet-bnej-jixraaAel xijmaaH bpijHaem lmaOan tiHjaeH-lij HaxxijraaH HazoAt lOed bibnej jixraaAel׃
31.20 kij-AabijAaenw Aael-HaaAadaamaaH Aaxxaer-nixxbaOtij laAabotaajw zaabat haalaab wdbaxx wAaakal wxaabaO wdaaxxen wpaanaaH Aael-AaeloHijm Aaherijm waOabaadwm wniAacwnij wHeper Aaet-brijtij׃
31.21 wHaajaaH kij-timcaeAnaa Aotow raaOowt rabowt wcaarowt wOaantaaH HaxxijraaH HazoAt lpaanaajw lOed kij loA tixxaakah mipij zarOow kij jaadaOtij Aaet-jicrow Aaxxaer HwA OoxaeH Hajowm bTaeraem AabijAaenw Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaaOtij׃
31.22 wajiktob moxxaeH Aaet-HaxxijraaH HazoAt bajowm HaHwA wajlamdaaH Aaet-bnej jixraaAel׃
31.23 wajcaw Aaet-jHowxxuOa bin-nwn wajoAmaer hazaq waeAaemaac kij AataaH taabijA Aaet-bnej jixraaAel Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-nixxbaOtij laaHaem wAaanokij AaeHjaeH Oimaak׃
31.24 wajHij kkalowt moxxaeH liktob Aaet-dibrej HatowraaH-HazoAt Oal-sepaer Oad tumaam׃
31.25 wajcaw moxxaeH Aaet-Halwijim noxAej Aarown brijt-jHwaaH leAmor׃
31.26 laaqoha Aet sepaer HatowraaH HazaeH wxamtaem Aotow micad Aarown brijt-jHwaaH AaeloHejkaem wHaajaaH-xxaam bkaa lOed׃
31.27 kij Aaanokij jaadaOtij Aaet-maerjkaa wAaet-Oaarpkaa HaqaaxxaeH Hen bOowdaenij haj Oimaakaem Hajowm mamrijm Haejitaem Oim-jHowaaH wAap kij-Aaharej mowtij׃
31.28 HaqHijlw Aelaj Aaet-kaal-ziqnej xxibTejkaem wxxoTrejkaem waAadabraaH bAaaznejHaem Aet Hadbaarijm HaaAelaeH wAaaOijdaaH baam Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec׃
31.29 kij jaadaOtij Aaharej mowtij kij-Haxxhet taxxhitwn wsartaem min-Hadaeraek Aaxxaer ciwijtij Aaetkaem wqaaraaAt Aaetkaem HaaraaOaaH bAaharijt Hajaamijm kij-taOaxw Aaet-HaaraO bOejnej jHwaaH lHakOijsow bmaOaxeH jdejkaem׃
31.30 wajdaber moxxaeH bAaaznej kaal-qHal jixraaAel Aaet-dibrej HaxxijraaH HazoAt Oad tumaam׃ p
31.1 וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃
31.2 ויאמר אלהם בן־מאה ועשרים שנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את־הירדן הזה׃
31.3 יהוה אלהיך הוא ׀ עבר לפניך הוא־ישמיד את־הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃
31.4 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃
31.5 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל־המצוה אשר צויתי אתכם׃
31.6 חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי ׀ יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ פ
31.7 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את־העם הזה אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃
31.8 ויהוה הוא ׀ ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃
31.9 ויכתב משה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשאים את־ארון ברית יהוה ואל־כל־זקני ישראל׃
31.10 ויצו משה אותם לאמר מקץ ׀ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃
31.11 בבוא כל־ישראל לראות את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את־התורה הזאת נגד כל־ישראל באזניהם׃
31.12 הקהל את־העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את־יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃
31.13 ובניהם אשר לא־ידעו ישמעו ולמדו ליראה את־יהוה אלהיכם כל־הימים אשר אתם חיים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ פ
31.14 ויאמר יהוה אל־משה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃
31.15 וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על־פתח האהל׃ ס
31.16 ויאמר יהוה אל־משה הנך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה ׀ אחרי ׀ אלהי נכר־הארץ אשר הוא בא־שמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשר כרתי אתו׃
31.17 וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃
31.18 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־אלהים אחרים׃
31.19 ועתה כתבו לכם את־השירה הזאת ולמדה את־בני־ישראל שימה בפיהם למען תהיה־לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃
31.20 כי־אביאנו אל־האדמה ׀ אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃
31.21 והיה כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל־הארץ אשר נשבעתי׃
31.22 ויכתב משה את־השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישראל׃
31.23 ויצו את־יהושע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישראל אל־הארץ אשר־נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃
31.24 ויהי ׀ ככלות משה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תמם׃
31.25 ויצו משה את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה לאמר׃
31.26 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית־יהוה אלהיכם והיה־שם בך לעד׃
31.27 כי אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם־יהוה ואף כי־אחרי מותי׃
31.28 הקהילו אלי את־כל־זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את־השמים ואת־הארץ׃
31.29 כי ידעתי אחרי מותי כי־השחת תשחתון וסרתם מן־הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשו את־הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃
31.30 וידבר משה באזני כל־קהל ישראל את־דברי השירה הזאת עד תמם׃ פ
31.1 wjlk mxH wjdbr At-Hdbrjm HAlH Al-kl-jxrAl׃
31.2 wjAmr AlHm bn-mAH wOxrjm xnH Ankj Hjwm lA-Awkl Owd lcAt wlbwA wjHwH Amr Alj lA tObr At-Hjrdn HzH׃
31.3 jHwH AlHjk HwA Obr lpnjk HwA-jxmjd At-Hgwjm HAlH mlpnjk wjrxtm jHwxO HwA Obr lpnjk kAxr dbr jHwH׃
31.4 wOxH jHwH lHm kAxr OxH lsjhwn wlOwg mlkj HAmrj wlArcm Axr Hxmjd Atm׃
31.5 wntnm jHwH lpnjkm wOxjtm lHm kkl-HmcwH Axr cwjtj Atkm׃
31.6 hzqw wAmcw Al-tjrAw wAl-tOrcw mpnjHm kj jHwH AlHjk HwA HHlk Omk lA jrpk wlA jOzbk׃ p
31.7 wjqrA mxH ljHwxO wjAmr Aljw lOjnj kl-jxrAl hzq wAmc kj AtH tbwA At-HOm HzH Al-HArc Axr nxbO jHwH lAbtm ltt lHm wAtH tnhjlnH Awtm׃
31.8 wjHwH HwA HHlk lpnjk HwA jHjH Omk lA jrpk wlA jOzbk lA tjrA wlA tht׃
31.9 wjktb mxH At-HtwrH HzAt wjtnH Al-HkHnjm bnj lwj HnxAjm At-Arwn brjt jHwH wAl-kl-zqnj jxrAl׃
31.10 wjcw mxH Awtm lAmr mqc xbO xnjm bmOd xnt HxmTH bhg Hskwt׃
31.11 bbwA kl-jxrAl lrAwt At-pnj jHwH AlHjk bmqwm Axr jbhr tqrA At-HtwrH HzAt ngd kl-jxrAl bAznjHm׃
31.12 HqHl At-HOm HAnxjm wHnxjm wHTp wgrk Axr bxOrjk lmOn jxmOw wlmOn jlmdw wjrAw At-jHwH AlHjkm wxmrw lOxwt At-kl-dbrj HtwrH HzAt׃
31.13 wbnjHm Axr lA-jdOw jxmOw wlmdw ljrAH At-jHwH AlHjkm kl-Hjmjm Axr Atm hjjm Ol-HAdmH Axr Atm Obrjm At-Hjrdn xmH lrxtH׃ p
31.14 wjAmr jHwH Al-mxH Hn qrbw jmjk lmwt qrA At-jHwxO wHtjcbw bAHl mwOd wAcwnw wjlk mxH wjHwxO wjtjcbw bAHl mwOd׃
31.15 wjrA jHwH bAHl bOmwd Onn wjOmd Omwd HOnn Ol-pth HAHl׃ s
31.16 wjAmr jHwH Al-mxH Hnk xkb Om-Abtjk wqm HOm HzH wznH Ahrj AlHj nkr-HArc Axr HwA bA-xmH bqrbw wOzbnj wHpr At-brjtj Axr krtj Atw׃
31.17 whrH Apj bw bjwm-HHwA wOzbtjm wHstrtj pnj mHm wHjH lAkl wmcAHw rOwt rbwt wcrwt wAmr bjwm HHwA HlA Ol kj-Ajn AlHj bqrbj mcAwnj HrOwt HAlH׃
31.18 wAnkj Hstr Astjr pnj bjwm HHwA Ol kl-HrOH Axr OxH kj pnH Al-AlHjm Ahrjm׃
31.19 wOtH ktbw lkm At-HxjrH HzAt wlmdH At-bnj-jxrAl xjmH bpjHm lmOn tHjH-lj HxjrH HzAt lOd bbnj jxrAl׃
31.20 kj-AbjAnw Al-HAdmH Axr-nxbOtj lAbtjw zbt hlb wdbx wAkl wxbO wdxn wpnH Al-AlHjm Ahrjm wObdwm wnAcwnj wHpr At-brjtj׃
31.21 wHjH kj-tmcAn Atw rOwt rbwt wcrwt wOntH HxjrH HzAt lpnjw lOd kj lA txkh mpj zrOw kj jdOtj At-jcrw Axr HwA OxH Hjwm bTrm AbjAnw Al-HArc Axr nxbOtj׃
31.22 wjktb mxH At-HxjrH HzAt bjwm HHwA wjlmdH At-bnj jxrAl׃
31.23 wjcw At-jHwxO bn-nwn wjAmr hzq wAmc kj AtH tbjA At-bnj jxrAl Al-HArc Axr-nxbOtj lHm wAnkj AHjH Omk׃
31.24 wjHj kklwt mxH lktb At-dbrj HtwrH-HzAt Ol-spr Od tmm׃
31.25 wjcw mxH At-Hlwjm nxAj Arwn brjt-jHwH lAmr׃
31.26 lqh At spr HtwrH HzH wxmtm Atw mcd Arwn brjt-jHwH AlHjkm wHjH-xm bk lOd׃
31.27 kj Ankj jdOtj At-mrjk wAt-Orpk HqxH Hn bOwdnj hj Omkm Hjwm mmrjm Hjtm Om-jHwH wAp kj-Ahrj mwtj׃
31.28 HqHjlw Alj At-kl-zqnj xbTjkm wxTrjkm wAdbrH bAznjHm At Hdbrjm HAlH wAOjdH bm At-Hxmjm wAt-HArc׃
31.29 kj jdOtj Ahrj mwtj kj-Hxht txhtwn wsrtm mn-Hdrk Axr cwjtj Atkm wqrAt Atkm HrOH bAhrjt Hjmjm kj-tOxw At-HrO bOjnj jHwH lHkOjsw bmOxH jdjkm׃
31.30 wjdbr mxH bAznj kl-qHl jxrAl At-dbrj HxjrH HzAt Od tmm׃ p
31.1 Abiit itaque Moyses et locu tus est omnia verba haec ad universum Israel
31.2 et dixit ad eos: “ Centum viginti annorum sum hodie, non possum ultra egredi et ingredi, praesertim cum et Dominus dixerit mihi: “Non transibis Iordanem istum”.
31.3 Dominus Deus tuus ipse transibit ante te; ipse delebit gentes has in conspectu tuo, et possidebis eas, et Iosue transibit ante te, sicut locutus est Dominus.
31.4 Facietque Dominus eis, sicut fecit Sehon et Og regibus Amorraeorum et terrae eorum delevitque eos.
31.5 Cum ergo et hos tradiderit vobis, similiter facietis eis, sicut praecepi vobis.
31.6 Viriliter agite et confortamini; nolite timere nec paveatis a conspectu eorum, quia Dominus Deus tuus ipse est ductor tuus et non dimittet nec derelinquet te ”.
31.7 Vocavitque Moyses Iosue et dixit ei coram omni Israel: “ Confortare et esto robustus; tu enim introduces populum istum in terram, quam daturum se patribus eorum iuravit Dominus, et tu eam sorte divides eis.
31.8 Et Dominus, qui ductor tuus est, ipse erit tecum, non dimittet nec derelinquet te; noli timere nec paveas ”.
31.9 Et scripsit Moyses legem hanc et tradidit eam sacerdotibus filiis Levi, qui portabant arcam foederis Domini, et cunctis senioribus Israel;
31.10 praecepitque eis dicens: “ Post septem annos, anno remissionis, in sollemnitate Tabernaculorum,
31.11 convenientibus cunctis ex Israel, ut appareant in conspectu Domini Dei tui in loco, quem elegerit, leges verba legis huius coram omni Israel, audientibus eis;
31.12 congrega populum tam viros quam mulieres, parvulos et advenas, qui sunt intra portas tuas, ut audientes discant et timeant Dominum Deum vestrum et custodiant impleantque omnes sermones legis huius;
31.13 filii quoque eorum, qui nunc ignorant, audiant et discant timere Dominum Deum vestrum cunctis diebus, quibus versamini in terra, ad quam vos, Iordane transmisso, pergitis obtinendam ”.
31.14 Et ait Dominus ad Moysen: “ Ecce prope sunt dies mortis tuae; voca Iosue, et state in tabernaculo conventus, ut praecipiam ei ”. Abierunt ergo Moyses et Iosue et steterunt in tabernaculo conventus;
31.15 apparuitque Dominus ibi in columna nubis, quae stetit in introitu tabernaculi.
31.16 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Ecce tu dormies cum patribus tuis, et populus iste consurgens fornicabitur post deos alienos terrae, ad quam ingredietur; ibi derelinquet me et irritum faciet foedus, quod pepigi cum eo.
31.17 Et irascetur furor meus contra eum in die illo, et derelinquam eos et abscondam faciem meam ab eis, et erit in devorationem; invenient eum mala multa et afflictiones, ita ut dicat in illo die: “Vere, quia non est Deus mecum, invenerunt me haec mala”.
31.18 Ego autem abscondam et celabo faciem meam in die illo, propter omnia mala, quae fecit, quia secutus est deos alienos.
31.19 Nunc itaque scribite vobis canticum istud, et doce filios Israel, ut memoriter teneant et ore decantent, ut sit mihi carmen istud pro testimonio inter filios Israel.
31.20 Introducam enim eum in terram, pro qua iuravi patribus eius, lacte et melle manantem. Cumque comederit et saturatus crassusque fuerit, avertetur ad deos alienos, et servient eis detrahentque mihi et irritum facient pactum meum.
31.21 Postquam invenerint eum mala multa et afflictiones, respondebit ei canticum istud pro testimonio, quod nulla delebit oblivio ex ore seminis sui; scio enim cogitationes eius, quae facit hodie, antequam introducam eum in terram, quam ei pollicitus sum ”.
31.22 Scripsit ergo Moyses canticum istud in die illo et docuit filios Israel.
31.23 Praecepitque Dominus Iosue filio Nun et ait: “ Confortare et esto robustus; tu enim introduces filios Israel in terram, quam eis pollicitus sum, et ego ero tecum ”.
31.24 Postquam ergo scripsit Moyses verba legis huius in volumine atque complevit,
31.25 praecepit Levitis, qui portabant arcam foederis Domini, dicens:
31.26 “ Tollite librum legis istum et ponite eum in latere arcae foederis Domini Dei vestri, ut sit ibi contra te in testimonium.
31.27 Ego enim scio contentionem tuam et cervicem tuam durissimam. Adhuc vivente me vobiscum, semper contentiose egistis contra Dominum; quanto magis cum mortuus fuero?
31.28 Congregate ad me omnes maiores natu per tribus vestras atque praefectos vestros, et loquar audientibus eis sermones istos et invocabo contra eos caelum et terram.
31.29 Novi enim quod post mortem meam inique agetis et declinabitis de via, quam praecepi vobis, et occurrent vobis mala in extremo tempore, quando feceritis malum in conspectu Domini, ut irritetis eum per opera manuum vestrarum ”.
31.30 Locutus est ergo Moyses, audiente universo coetu Israel, verba carminis huius et ad finem usque complevit:
32.1 Merket auf, ihr Himmel, denn ich will reden, und du Erde, vernimm die Rede meines Mundes!
32.2 Meine Lehre triefe wie der Regen, meine Rede fließe wie der Tau, wie die Regenschauer auf das Gras, und wie die Tropfen auf das Kraut.
32.3 Denn ich will den Namen des HERRN verkündigen: Gebt unserm Gott die Ehre!
32.4 Er ist ein Fels: Vollkommen ist sein Tun; ja alle seine Wege sind gerecht. Gott ist wahrhaftig ohne Falsch; gerecht und fromm ist er.
32.5 Mit Ihm haben es verderbt, die nicht seine Kinder sind, sondern Schandflecken, ein verkehrtes und verdrehtes Geschlecht.
32.6 Dankest du also dem HERRN, du törichtes und unweises Volk? Ist er nicht dein Vater, dem du gehörst, der dich gemacht und bereitet hat?
32.7 Denke an die vorigen Tage; merke auf die Jahre der vorigen Geschlechter! Frage deinen Vater, der wird dir's verkündigen; deine Alten, die werden dir's sagen:
32.8 Als der Allerhöchste den Völkern ihr Erbe austeilte und die Kinder der Menschen voneinander schied, da setzte er die Grenzen der Völker fest nach der Zahl der Kinder Israel.
32.9 Denn des HERRN Teil ist sein Volk. Jakob ist das Los seines Erbteils.
32.10 Er hat ihn in der Wüste gefunden, im einsamen, öden Jammertal. Er beschützte ihn, gab acht auf ihn und behütete ihn wie seinen Augapfel,
32.11 wie ein Adler seine Nestbrut aufstört, über seinen Jungen schwebt, seine Flügel ausbreitet, sie aufnimmt und auf seinen Schwingen trägt.
32.12 Der HERR allein leitete ihn, und kein fremder Gott war mit ihm.
32.13 Er führte ihn über die Höhen der Erde und speiste ihn mit dem Ertrag der Felder, ließ ihn Honig aus den Felsen saugen und Öl aus dem harten Gestein;
32.14 Butter von den Kühen und Milch von den Schafen, samt dem Fette der Lämmer und Widder, der Stiere Basans und der Böcke, mit dem allerbesten Weizen; und du trankest lauter Traubenblut.
32.15 Da aber Jeschurun fett ward, schlug er aus. Du bist fett, dick und feist geworden! Und er ließ fahren den Gott, der ihn gemacht, und verwarf den Fels seines Heils.
32.16 Sie erregten seine Eifersucht durch fremde Götter; durch Greuel erzürnten sie ihn.
32.17 Sie opferten den Götzen, die nicht Gott sind, Göttern, die sie nicht kannten; neuen Göttern, die aus der Nähe gekommen waren, die eure Väter nicht gefürchtet haben.
32.18 Den Fels, der dich gezeugt hat, ließest du außer acht; und du vergaßest des Gottes, der dich gemacht hat.
32.19 Als der Herr es sah, verwarf er sie, weil ihn seine Söhne und seine Töchter erzürnt haben.
32.20 Und er sprach: Ich will mein Angesicht vor ihnen verbergen; ich will sehen, wo es zuletzt mit ihnen hinaus will; denn sie sind ein verkehrtes Geschlecht, sie sind Kinder, bei denen keine Treue ist.
32.21 Sie haben mich zum Eifer gereizt mit dem, was kein Gott ist, durch ihre Götzen haben sie mich erzürnt; und ich will sie auch reizen durch ein Volk, das kein Volk ist; durch ein törichtes Volk will ich sie zum Zorne reizen!
32.22 Denn ein Feuer ist durch meinen Zorn angezündet, das bis in die unterste Tiefe des Totenreichs hinab brennen und das Land samt seinem Gewächs verzehren und die Grundfesten der Berge in Flammen verwandeln wird.
32.23 Ich will Unglück wider sie häufen, ich will alle meine Pfeile gegen sie verschießen.
32.24 Vor Hunger sollen sie verschmachten; von brennender Seuche und giftiger Pest sollen sie verzehrt werden. Ich will die Zähne der Tiere samt dem Gift der Schlangen, die im Staube kriechen, unter sie senden.
32.25 Draußen soll das Schwert sie der Kinder berauben und in den Kammern drin der Schrecken: den Jüngling und die Jungfrau, den Säugling und den grauen Mann.
32.26 Ich hätte gesagt: «Ich will sie wegblasen, will ihr Gedächtnis unter den Menschen ausrotten!»
32.27 wenn ich nicht den Zorn des Feindes scheute; daß ihre Feinde solches einem Fremden zuschreiben und sagen würden: Unsre Hand war erhoben, nicht der HERR hat solches alles getan!
32.28 Denn es ist ein Volk, an dem aller Rat verloren ist, und das keinen Verstand besitzt.
32.29 Wenn sie weise wären, so würden sie das beherzigen, sie würden an ihre Zukunft denken!
32.30 Wie könnte einer ihrer Tausend jagen und zwei Zehntausend in die Flucht schlagen, wenn ihr Fels sie nicht verkauft und der HERR sie nicht preisgegeben hätte?
32.31 Denn nicht wie unser Fels ist ihr Fels; das müssen unsre Feinde selbst zugeben.
32.32 Denn vom Weinstock zu Sodom und von den Gefilden Gomorras stammen ihre Reben; ihre Trauben sind giftige Trauben; sie haben bittere Beeren.
32.33 Ihr Wein ist Drachengeifer und wütendes Otterngift.
32.34 Ist solches nicht bei mir aufbewahrt und in meinen Archiven versiegelt?
32.35 Mein ist die Rache und die Vergeltung, zu der Zeit, da ihr Fuß wanken wird; denn die Zeit ihres Verderbens ist nahe, und ihr Verhängnis eilt herzu.
32.36 Denn der HERR wird sein Volk richten und sich über seine Knechte erbarmen, wenn er sieht, daß jeder Halt entschwunden ist und Mündige samt den Unmündigen dahin sind.
32.37 Und er wird sagen: Wo sind ihre Götter, der Fels, in dem sie sich bargen,
32.38 welche das Fett ihrer Opfer aßen und den Wein ihres Trankopfers tranken? Lasset sie aufstehen und euch helfen und euch beschirmen!
32.39 Sehet nun, daß Ich, Ich allein es bin und kein Gott neben mir ist. Ich kann töten und lebendig machen, ich kann zerschlagen und kann heilen, und niemand kann aus meiner Hand erretten!
32.40 Denn ich hebe meine Hand zum Himmel empor und sage: Ich lebe ewig!
32.41 Wenn ich mein blitzendes Schwert geschliffen habe und meine Hand zum Gerichte greift, so will ich Rache nehmen an meinen Feinden und meinen Hassern vergelten.
32.42 Ich will meine Pfeile mit Blut tränken, und mein Schwert soll Fleisch fressen; vom Blut der Erschlagenen und Gefangenen, vom Haupt der feindlichen Fürsten.
32.43 Jubelt, ihr Heiden, seinem Volke zu! Denn er wird das Blut seiner Knechte rächen und seinen Feinden vergelten; aber sein Land und sein Volk wird er entsündigen!
32.44 Und Mose kam und trug dieses ganze Lied wörtlich vor den Ohren des Volkes vor, er und Josua, der Sohn Nuns.
32.45 Und als Mose solches alles zu ganz Israel geredet hatte, sprach er zu ihnen:
32.46 Nehmet zu Herzen alle Worte, die ich euch heute bezeuge, daß ihr sie euren Kindern anbefehlet, damit sie darauf achten, alle Worte dieses Gesetzes zu befolgen.
32.47 Denn das ist kein leeres Wort für euch, sondern es ist euer Leben, und durch dieses Wort werdet ihr euer Leben verlängern in dem Lande, dahin ihr über den Jordan gehet, um es einzunehmen.
32.48 Und der HERR redete mit Mose an demselben Tage und sprach:
32.49 Steige auf dieses Gebirge Abarim, auf den Berg Nebo, welcher im Moabiterlande, Jericho gegenüber liegt, und beschaue das Land Kanaan, das ich den Kindern Israel zum Eigentum geben werde;
32.50 und dann sollst du sterben auf dem Berge, auf welchen du steigen wirst, und zu deinem Volk versammelt werden, wie dein Bruder Aaron auf dem Berge Hor starb und zu seinem Volk versammelt wurde;
32.51 weil ihr euch an mir versündigt habt unter den Kindern Israel, beim Haderwasser zu Kadesch, in der Wüste Zin, da ihr mich nicht geheiligt habt unter den Kindern Israel.
32.52 Denn du wirst das Land vor dir zwar sehen; aber du sollst nicht in das Land hineinkommen, das ich den Kindern Israel gebe.
32.1 πρόσεχε οὐρανέ καὶ λαλήσω καὶ ἀκουέτω γῆ ῥήματα ἐκ στόματός μου
32.2 προσδοκάσθω ὡς ὑετὸς τὸ ἀπόφθεγμά μου καὶ καταβήτω ὡς δρόσος τὰ ῥήματά μου ὡσεὶ ὄμβρος ἐπ' ἄγρωστιν καὶ ὡσεὶ νιφετὸς ἐπὶ χόρτον
32.3 ὅτι ὄνομα κυρίου ἐκάλεσα δότε μεγαλωσύνην τῷ θεῷ ἡμῶν
32.4 θεός ἀληθινὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ καὶ πᾶσαι αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ κρίσεις θεὸς πιστός καὶ οὐκ ἔστιν ἀδικία δίκαιος καὶ ὅσιος κύριος
32.5 ἡμάρτοσαν οὐκ αὐτῷ τέκνα μωμητά γενεὰ σκολιὰ καὶ διεστραμμένη
32.6 ταῦτα κυρίῳ ἀνταποδίδοτε οὕτω λαὸς μωρὸς καὶ οὐχὶ σοφός οὐκ αὐτὸς οὗτός σου πατὴρ ἐκτήσατό σε καὶ ἐποίησέν σε καὶ ἔκτισέν σε
32.7 μνήσθητε ἡμέρας αἰῶνος σύνετε ἔτη γενεᾶς γενεῶν ἐπερώτησον τὸν πατέρα σου καὶ ἀναγγελεῖ σοι τοὺς πρεσβυτέρους σου καὶ ἐροῦσίν σοι
32.8 ὅτε διεμέριζεν ὁ ὕψιστος ἔθνη ὡς διέσπειρεν υἱοὺς αδαμ ἔστησεν ὅρια ἐθνῶν κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ
32.9 καὶ ἐγενήθη μερὶς κυρίου λαὸς αὐτοῦ ιακωβ σχοίνισμα κληρονομίας αὐτοῦ ισραηλ
32.10 αὐτάρκησεν αὐτὸν ἐν γῇ ἐρήμῳ ἐν δίψει καύματος ἐν ἀνύδρῳ ἐκύκλωσεν αὐτὸν καὶ ἐπαίδευσεν αὐτὸν καὶ διεφύλαξεν αὐτὸν ὡς κόραν ὀφθαλμοῦ
32.11 ὡς ἀετὸς σκεπάσαι νοσσιὰν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοῖς νεοσσοῖς αὐτοῦ ἐπεπόθησεν διεὶς τὰς πτέρυγας αὐτοῦ ἐδέξατο αὐτοὺς καὶ ἀνέλαβεν αὐτοὺς ἐπὶ τῶν μεταφρένων αὐτοῦ
32.12 κύριος μόνος ἦγεν αὐτούς καὶ οὐκ ἦν μετ' αὐτῶν θεὸς ἀλλότριος
32.13 ἀνεβίβασεν αὐτοὺς ἐπὶ τὴν ἰσχὺν τῆς γῆς ἐψώμισεν αὐτοὺς γενήματα ἀγρῶν ἐθήλασαν μέλι ἐκ πέτρας καὶ ἔλαιον ἐκ στερεᾶς πέτρας
32.14 βούτυρον βοῶν καὶ γάλα προβάτων μετὰ στέατος ἀρνῶν καὶ κριῶν υἱῶν ταύρων καὶ τράγων μετὰ στέατος νεφρῶν πυροῦ καὶ αἷμα σταφυλῆς ἔπιον οἶνον
32.15 καὶ ἔφαγεν ιακωβ καὶ ἐνεπλήσθη καὶ ἀπελάκτισεν ὁ ἠγαπημένος ἐλιπάνθη ἐπαχύνθη ἐπλατύνθη καὶ ἐγκατέλιπεν θεὸν τὸν ποιήσαντα αὐτὸν καὶ ἀπέστη ἀπὸ θεοῦ σωτῆρος αὐτοῦ
32.16 παρώξυνάν με ἐπ' ἀλλοτρίοις ἐν βδελύγμασιν αὐτῶν ἐξεπίκρανάν με
32.17 ἔθυσαν δαιμονίοις καὶ οὐ θεῷ θεοῖς οἷς οὐκ ᾔδεισαν καινοὶ πρόσφατοι ἥκασιν οὓς οὐκ ᾔδεισαν οἱ πατέρες αὐτῶν
32.18 θεὸν τὸν γεννήσαντά σε ἐγκατέλιπες καὶ ἐπελάθου θεοῦ τοῦ τρέφοντός σε
32.19 καὶ εἶδεν κύριος καὶ ἐζήλωσεν καὶ παρωξύνθη δι' ὀργὴν υἱῶν αὐτοῦ καὶ θυγατέρων
32.20 καὶ εἶπεν ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ' αὐτῶν καὶ δείξω τί ἔσται αὐτοῖς ἐπ' ἐσχάτων ὅτι γενεὰ ἐξεστραμμένη ἐστίν υἱοί οἷς οὐκ ἔστιν πίστις ἐν αὐτοῖς
32.21 αὐτοὶ παρεζήλωσάν με ἐπ' οὐ θεῷ παρώργισάν με ἐν τοῖς εἰδώλοις αὐτῶν κἀγὼ παραζηλώσω αὐτοὺς ἐπ' οὐκ ἔθνει ἐπ' ἔθνει ἀσυνέτῳ παροργιῶ αὐτούς
32.22 ὅτι πῦρ ἐκκέκαυται ἐκ τοῦ θυμοῦ μου καυθήσεται ἕως ᾅδου κάτω καταφάγεται γῆν καὶ τὰ γενήματα αὐτῆς φλέξει θεμέλια ὀρέων
32.23 συνάξω εἰς αὐτοὺς κακὰ καὶ τὰ βέλη μου συντελέσω εἰς αὐτούς
32.24 τηκόμενοι λιμῷ καὶ βρώσει ὀρνέων καὶ ὀπισθότονος ἀνίατος ὀδόντας θηρίων ἀποστελῶ εἰς αὐτοὺς μετὰ θυμοῦ συρόντων ἐπὶ γῆς
32.25 ἔξωθεν ἀτεκνώσει αὐτοὺς μάχαιρα καὶ ἐκ τῶν ταμιείων φόβος νεανίσκος σὺν παρθένῳ θηλάζων μετὰ καθεστηκότος πρεσβύτου
32.26 εἶπα διασπερῶ αὐτούς παύσω δὴ ἐξ ἀνθρώπων τὸ μνημόσυνον αὐτῶν
32.27 εἰ μὴ δι' ὀργὴν ἐχθρῶν ἵνα μὴ μακροχρονίσωσιν καὶ ἵνα μὴ συνεπιθῶνται οἱ ὑπεναντίοι μὴ εἴπωσιν ἡ χεὶρ ἡμῶν ἡ ὑψηλὴ καὶ οὐχὶ κύριος ἐποίησεν ταῦτα πάντα
32.28 ὅτι ἔθνος ἀπολωλεκὸς βουλήν ἐστιν καὶ οὐκ ἔστιν ἐν αὐτοῖς ἐπιστήμη
32.29 οὐκ ἐφρόνησαν συνιέναι ταῦτα καταδεξάσθωσαν εἰς τὸν ἐπιόντα χρόνον
32.30 πῶς διώξεται εἷς χιλίους καὶ δύο μετακινήσουσιν μυριάδας εἰ μὴ ὁ θεὸς ἀπέδοτο αὐτοὺς καὶ κύριος παρέδωκεν αὐτούς
32.31 ὅτι οὐκ ἔστιν ὡς ὁ θεὸς ἡμῶν οἱ θεοὶ αὐτῶν οἱ δὲ ἐχθροὶ ἡμῶν ἀνόητοι
32.32 ἐκ γὰρ ἀμπέλου σοδομων ἡ ἄμπελος αὐτῶν καὶ ἡ κληματὶς αὐτῶν ἐκ γομορρας ἡ σταφυλὴ αὐτῶν σταφυλὴ χολῆς βότρυς πικρίας αὐτοῖς
32.33 θυμὸς δρακόντων ὁ οἶνος αὐτῶν καὶ θυμὸς ἀσπίδων ἀνίατος
32.34 οὐκ ἰδοὺ ταῦτα συνῆκται παρ' ἐμοὶ καὶ ἐσφράγισται ἐν τοῖς θησαυροῖς μου
32.35 ἐν ἡμέρᾳ ἐκδικήσεως ἀνταποδώσω ἐν καιρῷ ὅταν σφαλῇ ὁ ποὺς αὐτῶν ὅτι ἐγγὺς ἡμέρα ἀπωλείας αὐτῶν καὶ πάρεστιν ἕτοιμα ὑμῖν
32.36 ὅτι κρινεῖ κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοῖς δούλοις αὐτοῦ παρακληθήσεται εἶδεν γὰρ παραλελυμένους αὐτοὺς καὶ ἐκλελοιπότας ἐν ἐπαγωγῇ καὶ παρειμένους
32.37 καὶ εἶπεν κύριος ποῦ εἰσιν οἱ θεοὶ αὐτῶν ἐφ' οἷς ἐπεποίθεισαν ἐπ' αὐτοῖς
32.38 ὧν τὸ στέαρ τῶν θυσιῶν αὐτῶν ἠσθίετε καὶ ἐπίνετε τὸν οἶνον τῶν σπονδῶν αὐτῶν ἀναστήτωσαν καὶ βοηθησάτωσαν ὑμῖν καὶ γενηθήτωσαν ὑμῖν σκεπασταί
32.39 ἴδετε ἴδετε ὅτι ἐγώ εἰμι καὶ οὐκ ἔστιν θεὸς πλὴν ἐμοῦ ἐγὼ ἀποκτενῶ καὶ ζῆν ποιήσω πατάξω κἀγὼ ἰάσομαι καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἐξελεῖται ἐκ τῶν χειρῶν μου
32.40 ὅτι ἀρῶ εἰς τὸν οὐρανὸν τὴν χεῖρά μου καὶ ὀμοῦμαι τῇ δεξιᾷ μου καὶ ἐρῶ ζῶ ἐγὼ εἰς τὸν αἰῶνα
32.41 ὅτι παροξυνῶ ὡς ἀστραπὴν τὴν μάχαιράν μου καὶ ἀνθέξεται κρίματος ἡ χείρ μου καὶ ἀνταποδώσω δίκην τοῖς ἐχθροῖς καὶ τοῖς μισοῦσίν με ἀνταποδώσω
32.42 μεθύσω τὰ βέλη μου ἀφ' αἵματος καὶ ἡ μάχαιρά μου καταφάγεται κρέα ἀφ' αἵματος τραυματιῶν καὶ αἰχμαλωσίας ἀπὸ κεφαλῆς ἀρχόντων ἐχθρῶν
32.43 εὐφράνθητε οὐρανοί ἅμα αὐτῷ καὶ προσκυνησάτωσαν αὐτῷ πάντες υἱοὶ θεοῦ εὐφράνθητε ἔθνη μετὰ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ ἐνισχυσάτωσαν αὐτῷ πάντες ἄγγελοι θεοῦ ὅτι τὸ αἷμα τῶν υἱῶν αὐτοῦ ἐκδικᾶται καὶ ἐκδικήσει καὶ ἀνταποδώσει δίκην τοῖς ἐχθροῖς καὶ τοῖς μισοῦσιν ἀνταποδώσει καὶ ἐκκαθαριεῖ κύριος τὴν γῆν τοῦ λαοῦ αὐτοῦ
32.44 καὶ ἔγραψεν μωυσῆς τὴν ᾠδὴν ταύτην ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ ἐδίδαξεν αὐτὴν τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ εἰσῆλθεν μωυσῆς καὶ ἐλάλησεν πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου εἰς τὰ ὦτα τοῦ λαοῦ αὐτὸς καὶ ἰησοῦς ὁ τοῦ ναυη
32.45 καὶ συνετέλεσεν μωυσῆς λαλῶν παντὶ ισραηλ
32.46 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς προσέχετε τῇ καρδίᾳ ἐπὶ πάντας τοὺς λόγους τούτους οὓς ἐγὼ διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον ἃ ἐντελεῖσθε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου
32.47 ὅτι οὐχὶ λόγος κενὸς οὗτος ὑμῖν ὅτι αὕτη ἡ ζωὴ ὑμῶν καὶ ἕνεκεν τοῦ λόγου τούτου μακροημερεύσετε ἐπὶ τῆς γῆς εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν
32.48 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ λέγων
32.49 ἀνάβηθι εἰς τὸ ὄρος τὸ αβαριν τοῦτο ὄρος ναβαυ ὅ ἐστιν ἐν γῇ μωαβ κατὰ πρόσωπον ιεριχω καὶ ἰδὲ τὴν γῆν χανααν ἣν ἐγὼ δίδωμι τοῖς υἱοῖς ισραηλ εἰς κατάσχεσιν
32.50 καὶ τελεύτα ἐν τῷ ὄρει εἰς ὃ ἀναβαίνεις ἐκεῖ καὶ προστέθητι πρὸς τὸν λαόν σου ὃν τρόπον ἀπέθανεν ααρων ὁ ἀδελφός σου ἐν ωρ τῷ ὄρει καὶ προσετέθη πρὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ
32.51 διότι ἠπειθήσατε τῷ ῥήματί μου ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἐπὶ τοῦ ὕδατος ἀντιλογίας καδης ἐν τῇ ἐρήμῳ σιν διότι οὐχ ἡγιάσατέ με ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ
32.52 ὅτι ἀπέναντι ὄψῃ τὴν γῆν καὶ ἐκεῖ οὐκ εἰσελεύσῃ
32.1 proseche oyrane kai lalehsoh kai akoyetoh geh rehmata ek stomatos moy
32.2 prosdokasthoh ohs yetos to apophthegma moy kai katabehtoh ohs drosos ta rehmata moy ohsei ombros ep' agrohstin kai ohsei niphetos epi chorton
32.3 oti onoma kyrioy ekalesa dote megalohsynehn toh theoh ehmohn
32.4 theos alehthina ta erga aytoy kai pasai ai odoi aytoy kriseis theos pistos kai oyk estin adikia dikaios kai osios kyrios
32.5 ehmartosan oyk aytoh tekna mohmehta genea skolia kai diestrammeneh
32.6 tayta kyrioh antapodidote oytoh laos mohros kai oychi sophos oyk aytos oytos soy patehr ektehsato se kai epoiehsen se kai ektisen se
32.7 mnehsthehte ehmeras aiohnos synete eteh geneas geneohn eperohtehson ton patera soy kai anaggelei soi toys presbyteroys soy kai eroysin soi
32.8 ote diemerizen o ypsistos ethneh ohs diespeiren yioys adam estehsen oria ethnohn kata arithmon aggelohn theoy
32.9 kai egenehtheh meris kyrioy laos aytoy iakohb schoinisma klehronomias aytoy israehl
32.10 aytarkehsen ayton en geh erehmoh en dipsei kaymatos en anydroh ekyklohsen ayton kai epaideysen ayton kai diephylaxen ayton ohs koran ophthalmoy
32.11 ohs aetos skepasai nossian aytoy kai epi tois neossois aytoy epepothehsen dieis tas pterygas aytoy edexato aytoys kai anelaben aytoys epi tohn metaphrenohn aytoy
32.12 kyrios monos ehgen aytoys kai oyk ehn met' aytohn theos allotrios
32.13 anebibasen aytoys epi tehn ischyn tehs gehs epsohmisen aytoys genehmata agrohn ethehlasan meli ek petras kai elaion ek stereas petras
32.14 boytyron boohn kai gala probatohn meta steatos arnohn kai kriohn yiohn tayrohn kai tragohn meta steatos nephrohn pyroy kai aima staphylehs epion oinon
32.15 kai ephagen iakohb kai eneplehstheh kai apelaktisen o ehgapehmenos elipantheh epachyntheh eplatyntheh kai egkatelipen theon ton poiehsanta ayton kai apesteh apo theoy sohtehros aytoy
32.16 parohxynan me ep' allotriois en bdelygmasin aytohn exepikranan me
32.17 ethysan daimoniois kai oy theoh theois ois oyk ehdeisan kainoi prosphatoi ehkasin oys oyk ehdeisan oi pateres aytohn
32.18 theon ton gennehsanta se egkatelipes kai epelathoy theoy toy trephontos se
32.19 kai eiden kyrios kai ezehlohsen kai parohxyntheh di' orgehn yiohn aytoy kai thygaterohn
32.20 kai eipen apostrepsoh to prosohpon moy ap' aytohn kai deixoh ti estai aytois ep' eschatohn oti genea exestrammeneh estin yioi ois oyk estin pistis en aytois
32.21 aytoi parezehlohsan me ep' oy theoh parohrgisan me en tois eidohlois aytohn kagoh parazehlohsoh aytoys ep' oyk ethnei ep' ethnei asynetoh parorgioh aytoys
32.22 oti pyr ekkekaytai ek toy thymoy moy kaythehsetai eohs adoy katoh kataphagetai gehn kai ta genehmata aytehs phlexei themelia oreohn
32.23 synaxoh eis aytoys kaka kai ta beleh moy syntelesoh eis aytoys
32.24 tehkomenoi limoh kai brohsei orneohn kai opisthotonos aniatos odontas thehriohn aposteloh eis aytoys meta thymoy syrontohn epi gehs
32.25 exohthen ateknohsei aytoys machaira kai ek tohn tamieiohn phobos neaniskos syn parthenoh thehlazohn meta kathestehkotos presbytoy
32.26 eipa diasperoh aytoys paysoh deh ex anthrohpohn to mnehmosynon aytohn
32.27 ei meh di' orgehn echthrohn ina meh makrochronisohsin kai ina meh synepithohntai oi ypenantioi meh eipohsin eh cheir ehmohn eh ypsehleh kai oychi kyrios epoiehsen tayta panta
32.28 oti ethnos apolohlekos boylehn estin kai oyk estin en aytois epistehmeh
32.29 oyk ephronehsan synienai tayta katadexasthohsan eis ton epionta chronon
32.30 pohs diohxetai eis chilioys kai dyo metakinehsoysin myriadas ei meh o theos apedoto aytoys kai kyrios paredohken aytoys
32.31 oti oyk estin ohs o theos ehmohn oi theoi aytohn oi de echthroi ehmohn anoehtoi
32.32 ek gar ampeloy sodomohn eh ampelos aytohn kai eh klehmatis aytohn ek gomorras eh staphyleh aytohn staphyleh cholehs botrys pikrias aytois
32.33 thymos drakontohn o oinos aytohn kai thymos aspidohn aniatos
32.34 oyk idoy tayta synehktai par' emoi kai esphragistai en tois thehsayrois moy
32.35 en ehmera ekdikehseohs antapodohsoh en kairoh otan sphaleh o poys aytohn oti eggys ehmera apohleias aytohn kai parestin etoima ymin
32.36 oti krinei kyrios ton laon aytoy kai epi tois doylois aytoy paraklehthehsetai eiden gar paralelymenoys aytoys kai ekleloipotas en epagohgeh kai pareimenoys
32.37 kai eipen kyrios poy eisin oi theoi aytohn eph' ois epepoitheisan ep' aytois
32.38 ohn to stear tohn thysiohn aytohn ehsthiete kai epinete ton oinon tohn spondohn aytohn anastehtohsan kai boehthehsatohsan ymin kai genehthehtohsan ymin skepastai
32.39 idete idete oti egoh eimi kai oyk estin theos plehn emoy egoh apoktenoh kai zehn poiehsoh pataxoh kagoh iasomai kai oyk estin os exeleitai ek tohn cheirohn moy
32.40 oti aroh eis ton oyranon tehn cheira moy kai omoymai teh dexia moy kai eroh zoh egoh eis ton aiohna
32.41 oti paroxynoh ohs astrapehn tehn machairan moy kai anthexetai krimatos eh cheir moy kai antapodohsoh dikehn tois echthrois kai tois misoysin me antapodohsoh
32.42 methysoh ta beleh moy aph' aimatos kai eh machaira moy kataphagetai krea aph' aimatos traymatiohn kai aichmalohsias apo kephalehs archontohn echthrohn
32.43 eyphranthehte oyranoi ama aytoh kai proskynehsatohsan aytoh pantes yioi theoy eyphranthehte ethneh meta toy laoy aytoy kai enischysatohsan aytoh pantes aggeloi theoy oti to aima tohn yiohn aytoy ekdikatai kai ekdikehsei kai antapodohsei dikehn tois echthrois kai tois misoysin antapodohsei kai ekkathariei kyrios tehn gehn toy laoy aytoy
32.44 kai egrapsen mohysehs tehn ohdehn taytehn en ekeineh teh ehmera kai edidaxen aytehn toys yioys israehl kai eisehlthen mohysehs kai elalehsen pantas toys logoys toy nomoy toytoy eis ta ohta toy laoy aytos kai iehsoys o toy nayeh
32.45 kai synetelesen mohysehs lalohn panti israehl
32.46 kai eipen pros aytoys prosechete teh kardia epi pantas toys logoys toytoys oys egoh diamartyromai ymin sehmeron a enteleisthe tois yiois ymohn phylassein kai poiein pantas toys logoys toy nomoy toytoy
32.47 oti oychi logos kenos oytos ymin oti ayteh eh zoheh ymohn kai eneken toy logoy toytoy makroehmereysete epi tehs gehs eis ehn ymeis diabainete ton iordanehn ekei klehronomehsai aytehn
32.48 kai elalehsen kyrios pros mohysehn en teh ehmera tayteh legohn
32.49 anabehthi eis to oros to abarin toyto oros nabay o estin en geh mohab kata prosohpon ierichoh kai ide tehn gehn chanaan ehn egoh didohmi tois yiois israehl eis kataschesin
32.50 kai teleyta en toh orei eis o anabaineis ekei kai prostethehti pros ton laon soy on tropon apethanen aarohn o adelphos soy en ohr toh orei kai prosetetheh pros ton laon aytoy
32.51 dioti ehpeithehsate toh rehmati moy en tois yiois israehl epi toy ydatos antilogias kadehs en teh erehmoh sin dioti oych ehgiasate me en tois yiois israehl
32.52 oti apenanti opseh tehn gehn kai ekei oyk eiseleyseh
32.1 הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי׃
32.2 יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב׃
32.3 כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃
32.4 הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלֹו כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃
32.5 שִׁחֵת לֹו לֹא בָּנָיו מוּמָם דֹּור עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל׃
32.6 הֲ־לַיְהוָה תִּגְמְלוּ־זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלֹוא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ׃
32.7 זְכֹר יְמֹות עֹולָם בִּינוּ שְׁנֹות דֹּור־וָדֹור שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ׃
32.8 בְּהַנְחֵל עֶלְיֹון גֹּויִם בְּהַפְרִידֹו בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
32.9 כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמֹּו יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתֹו׃
32.10 יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבֹונְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישֹׁון עֵינֹו׃
32.11 כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנֹּו עַל־גֹּוזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתֹו׃
32.12 יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמֹּו אֵל נֵכָר׃
32.13 יַרְכִּבֵהוּ עַל־ [בָּמֹותֵי כ] (בָּמֳתֵי ק) אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר׃
32.14 חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם־חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי־בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם־חֵלֶב כִּלְיֹות חִטָּה וְדַם־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָמֶר׃
32.15 וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלֹוהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתֹו׃
32.16 יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתֹועֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ׃
32.17 יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם׃
32.18 צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ׃
32.19 וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו׃
32.20 וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דֹור תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא־אֵמֻן בָּם׃
32.21 הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא־אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא־עָם בְּגֹוי נָבָל אַכְעִיסֵם׃
32.22 כִּי־אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד־שְׁאֹול תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מֹוסְדֵי הָרִים׃
32.23 אַסְפֶּה עָלֵימֹו רָעֹות חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּם׃
32.24 מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן־בְּהֵמֹות אֲשַׁלַּח־בָּם עִם־חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר׃
32.25 מִחוּץ תְּשַׁכֶּל־חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם־בָּחוּר גַּם־בְּתוּלָה יֹונֵק עִם־אִישׁ שֵׂיבָה׃
32.26 אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנֹושׁ זִכְרָם׃
32.27 לוּלֵי כַּעַס אֹויֵב אָגוּר פֶּן־יְנַכְּרוּ צָרֵימֹו פֶּן־יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל־זֹאת׃
32.28 כִּי־גֹוי אֹבַד עֵצֹות הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה׃
32.29 לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׃
32.30 אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם־לֹא כִּי־צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם׃
32.31 כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים׃
32.32 כִּי־מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמֹו עִנְּבֵי־רֹושׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמֹו׃
32.33 חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר׃
32.34 הֲלֹא־הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאֹוצְרֹתָי׃
32.35 לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרֹוב יֹום אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמֹו׃
32.36 כִּי־יָדִין יְהוָה עַמֹּו וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב׃
32.37 וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימֹו צוּר חָסָיוּ בֹו׃
32.38 אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימֹו יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה׃
32.39 רְאוּ ׀ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל׃
32.40 כִּי־אֶשָּׂא אֶל־שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם׃
32.41 אִם־שַׁנֹּותִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם׃
32.42 אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעֹות אֹויֵב׃
32.43 הַרְנִינוּ גֹויִם עַמֹּו כִּי דַם־עֲבָדָיו יִקֹּום וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתֹו עַמֹּו׃ פ
32.44 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה־הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהֹושֵׁעַ בִּן־נוּן׃
32.45 וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃
32.46 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיֹּום אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת־בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת׃
32.47 כִּי לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי־הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ פ
32.48 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה לֵאמֹר׃
32.49 עֲלֵה אֶל־הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר־נְבֹו אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מֹואָב אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחֹו וּרְאֵה אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה׃
32.50 וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל־עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר־מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו׃
32.51 עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי־מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר־צִן עַל אֲשֶׁר לֹא־קִדַּשְׁתֶּם אֹותִי בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
32.52 כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבֹוא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ
32.1 HaAazijnw Haxxaamajim waAadaberaaH wtixxmaO HaaAaaraec Aimrej-pij׃
32.2 jaOarop kamaaTaar liqhij tizal kaTal Aimraatij kixOijrim Oalej-daexxaeA wkirbijbijm Oalej-Oexaeb׃
32.3 kij xxem jHwaaH AaeqraaA Haabw godael leAloHejnw׃
32.4 Hacwr taamijm paaOaalow kij kaal-draakaajw mixxpaaT Ael AaemwnaaH wAejn Oaawael cadijq wjaaxxaar HwA׃
32.5 xxihet low loA baanaajw mwmaam dowr Oiqexx wptaltol׃
32.6 Ha-lajHwaaH tigmlw-zoAt Oam naabaal wloA haakaam HalowA-HwA Aaabijkaa qaanaekaa HwA Oaaxkaa wajkonnaekaa׃
32.7 zkor jmowt Oowlaam bijnw xxnowt dowr-waadowr xxAal Aaabijkaa wjagedkaa zqenaejkaa wjoAmrw laak׃
32.8 bHanhel Oaeljown gowjim bHaprijdow bnej Aaadaam jaceb gbulot Oamijm lmispar bnej jixraaAel׃
32.9 kij helaeq jHowaaH Oamow jaOaqob haebael nahalaatow׃
32.10 jimcaaAeHw bAaeraec midbaar wbtoHw jlel jxximon jsobbaenHw jbownneHw jicraenHw kAijxxown Oejnow׃
32.11 knaexxaer jaaOijr qinow Oal-gowzaalaajw jrahep jiprox knaapaajw jiqaaheHw jixaaAeHw Oal-Aaebraatow׃
32.12 jHwaaH baadaad janhaenw wAejn Oimow Ael nekaar׃
32.13 jarkibeHw Oal- [baamowtej k] (baamaatej q) Aaaraec wajoAkal tnwbot xaadaaj wajeniqeHw dbaxx misaelaO wxxaemaen mehalmijxx cwr׃
32.14 haemAat baaqaar wahaleb coAn Oim-helaeb kaarijm wAejlijm bnej-baaxxaan wOatwdijm Oim-helaeb kiljowt hiTaaH wdam-Oenaab tixxtaeH-haamaer׃
32.15 wajixxman jxxurwn wajibOaaT xxaamantaa Oaabijtaa kaaxijtaa wajiToxx AaelowHa OaaxaaHw wajnabel cwr jxxuOaatow׃
32.16 jaqniAuHw bzaarijm btowOebot jakOijsuHw׃
32.17 jizbhw laxxedijm loA AaeloHa AaeloHijm loA jdaaOwm hadaaxxijm miqaarob baaAw loA xOaarwm Aabotejkaem׃
32.18 cwr jlaadkaa taexxij watixxkah Ael mhollaekaa׃
32.19 wajarA jHwaaH wajinAaac mikaOas baanaajw wbnotaajw׃
32.20 wajoAmaer AastijraaH paanaj meHaem AaerAaeH maaH Aaharijtaam kij dowr taHpukot HemaaH baanijm loA-Aemun baam׃
32.21 Hem qinAwnij bloA-Ael kiOaswnij bHablejHaem waAanij AaqnijAem bloA-Oaam bgowj naabaal AakOijsem׃
32.22 kij-Aexx qaadhaaH bAapij watijqad Oad-xxAowl tahtijt watoAkal Aaeraec wijbulaaH watlaHeT mowsdej Haarijm׃
32.23 AaspaeH Oaalejmow raaOowt hicaj AakalaeH-baam׃
32.24 mzej raaOaab wlhumej raexxaep wqaeTaeb mrijrij wxxaen-bHemowt Aaxxalah-baam Oim-hamat zohalej Oaapaar׃
32.25 mihwc txxakael-haeraeb wmehadaarijm AejmaaH gam-baahwr gam-btwlaaH jowneq Oim-Aijxx xejbaaH׃
32.26 Aaamartij AapAejHaem AaxxbijtaaH meAaenowxx zikraam׃
32.27 lwlej kaOas Aowjeb Aaagwr paen-jnakrw caarejmow paen-joAmrw jaadejnw raamaaH wloA jHwaaH paaOal kaal-zoAt׃
32.28 kij-gowj Aobad Oecowt HemaaH wAejn baaHaem tbwnaaH׃
32.29 lw haakmw jaxkijlw zoAt jaabijnw lAaharijtaam׃
32.30 AejkaaH jirdop Aaehaad Aaelaep wxxnajim jaanijsw rbaabaaH Aim-loA kij-cwraam mkaaraam wajHwaaH Hisgijraam׃
32.31 kij loA kcwrenw cwraam wAojbejnw plijlijm׃
32.32 kij-migaepaen sdom gapnaam wmixxadmot OamoraaH Oanaabemow Oinbej-rowxx Aaxxklot mrorot laamow׃
32.33 hamat tanijnim jejnaam wroAxx ptaanijm Aakzaar׃
32.34 HaloA-HwA kaamus Oimaadij haatum bAowcrotaaj׃
32.35 lij naaqaam wxxilem lOet taamwT raglaam kij qaarowb jowm Aejdaam whaaxx Oatidot laamow׃
32.36 kij-jaadijn jHwaaH Oamow wOal-Oabaadaajw jitnaehaam kij jirAaeH kij-Aaazlat jaad wAaepaes Oaacwr wOaazwb׃
32.37 wAaamar Aej AaeloHejmow cwr haasaajw bow׃
32.38 Aaxxaer helaeb zbaahejmow joAkelw jixxtw jejn nsijkaam jaaqwmw wjaOzrukaem jHij Oalejkaem sitraaH׃
32.39 rAw OataaH kij Aanij Aanij HwA wAejn AaeloHijm Oimaadij Aanij Aaamijt waAahajaeH maahactij waAanij AaerpaaA wAejn mijaadij macijl׃
32.40 kij-AaexaaA Aael-xxaamajim jaadij wAaamartij haj Aaanokij lOolaam׃
32.41 Aim-xxanowtij braq harbij wtoAhez bmixxpaaT jaadij Aaaxxijb naaqaam lcaaraaj wlimxanAaj Aaxxalem׃
32.42 Aaxxkijr hicaj midaam wharbij toAkal baaxaar midam haalaal wxxibjaaH meroAxx parOowt Aowjeb׃
32.43 Harnijnw gowjim Oamow kij dam-Oabaadaajw jiqowm wnaaqaam jaaxxijb lcaaraajw wkipaer Aadmaatow Oamow׃ p
32.44 wajaaboA moxxaeH wajdaber Aaet-kaal-dibrej HaxxijraaH-HazoAt bAaaznej HaaOaam HwA wHowxxeOa bin-nwn׃
32.45 wajkal moxxaeH ldaber Aaet-kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH Aael-kaal-jixraaAel׃
32.46 wajoAmaer AaleHaem xijmw lbabkaem lkaal-Hadbaarijm Aaxxaer Aaanokij meOijd baakaem Hajowm Aaxxaer tcawum Aaet-bnejkaem lixxmor laOaxowt Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HazoAt׃
32.47 kij loA-daabaar req HwA mikaem kij-HwA hajejkaem wbadaabaar HazaeH taAarijkw jaamijm Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer Aataem Oobrijm Aaet-Hajarden xxaamaaH lrixxtaaH׃ p
32.48 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH bOaecaem Hajowm HazaeH leAmor׃
32.49 OaleH Aael-Har HaaOabaarijm HazaeH Har-nbow Aaxxaer bAaeraec mowAaab Aaxxaer Oal-pnej jrehow wrAeH Aaet-Aaeraec knaOan Aaxxaer Aanij noten libnej jixraaAel laAahuzaaH׃
32.50 wmut baaHaar Aaxxaer AataaH OolaeH xxaamaaH wHeAaasep Aael-Oamaejkaa kaAaxxaer-met AaHaron Aaahijkaa bHor HaaHaar wajeAaasaep Aael-Oamaajw׃
32.51 Oal Aaxxaer mOaltaem bij btowk bnej jixraaAel bmej-mrijbat qaadexx midbar-cin Oal Aaxxaer loA-qidaxxtaem Aowtij btowk bnej jixraaAel׃
32.52 kij minaegaed tirAaeH Aaet-HaaAaaraec wxxaamaaH loA taabowA Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-Aanij noten libnej jixraaAel׃ p
32.1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי־פי׃
32.2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי־דשא וכרביבים עלי־עשב׃
32.3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃
32.4 הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃
32.5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃
32.6 ה־ליהוה תגמלו־זאת עם נבל ולא חכם הלוא־הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃
32.7 זכר ימות עולם בינו שנות דור־ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃
32.8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃
32.9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃
32.10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃
32.11 כנשר יעיר קנו על־גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על־אברתו׃
32.12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃
32.13 ירכבהו על־ [במותי כ] (במתי ק) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃
32.14 חמאת בקר וחלב צאן עם־חלב כרים ואילים בני־בשן ועתודים עם־חלב כליות חטה ודם־ענב תשתה־חמר׃
32.15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃
32.16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
32.17 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃
32.18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃
32.19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃
32.20 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־אמן בם׃
32.21 הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם׃
32.22 כי־אש קדחה באפי ותיקד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
32.23 אספה עלימו רעות חצי אכלה־בם׃
32.24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן־בהמות אשלח־בם עם־חמת זחלי עפר׃
32.25 מחוץ תשכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־איש שיבה׃
32.26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃
32.27 לולי כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל־זאת׃
32.28 כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
32.29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃
32.30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם־לא כי־צורם מכרם ויהוה הסגירם׃
32.31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃
32.32 כי־מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי־רוש אשכלת מררת למו׃
32.33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃
32.34 הלא־הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃
32.35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃
32.36 כי־ידין יהוה עמו ועל־עבדיו יתנחם כי יראה כי־אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃
32.37 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃
32.38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃
32.39 ראו ׀ עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃
32.40 כי־אשא אל־שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃
32.41 אם־שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃
32.42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
32.43 הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ פ
32.44 ויבא משה וידבר את־כל־דברי השירה־הזאת באזני העם הוא והושע בן־נון׃
32.45 ויכל משה לדבר את־כל־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃
32.46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל־הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את־בניכם לשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃
32.47 כי לא־דבר רק הוא מכם כי־הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ פ
32.48 וידבר יהוה אל־משה בעצם היום הזה לאמר׃
32.49 עלה אל־הר העברים הזה הר־נבו אשר בארץ מואב אשר על־פני ירחו וראה את־ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃
32.50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל־עמיך כאשר־מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל־עמיו׃
32.51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי־מריבת קדש מדבר־צן על אשר לא־קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
32.52 כי מנגד תראה את־הארץ ושמה לא תבוא אל־הארץ אשר־אני נתן לבני ישראל׃ פ
32.1 HAzjnw Hxmjm wAdbrH wtxmO HArc Amrj-pj׃
32.2 jOrp kmTr lqhj tzl kTl Amrtj kxOjrm Olj-dxA wkrbjbjm Olj-Oxb׃
32.3 kj xm jHwH AqrA Hbw gdl lAlHjnw׃
32.4 Hcwr tmjm pOlw kj kl-drkjw mxpT Al AmwnH wAjn Owl cdjq wjxr HwA׃
32.5 xht lw lA bnjw mwmm dwr Oqx wptltl׃
32.6 H-ljHwH tgmlw-zAt Om nbl wlA hkm HlwA-HwA Abjk qnk HwA Oxk wjknnk׃
32.7 zkr jmwt Owlm bjnw xnwt dwr-wdwr xAl Abjk wjgdk zqnjk wjAmrw lk׃
32.8 bHnhl Oljwn gwjm bHprjdw bnj Adm jcb gblt Omjm lmspr bnj jxrAl׃
32.9 kj hlq jHwH Omw jOqb hbl nhltw׃
32.10 jmcAHw bArc mdbr wbtHw jll jxmn jsbbnHw jbwnnHw jcrnHw kAjxwn Ojnw׃
32.11 knxr jOjr qnw Ol-gwzljw jrhp jprx knpjw jqhHw jxAHw Ol-Abrtw׃
32.12 jHwH bdd jnhnw wAjn Omw Al nkr׃
32.13 jrkbHw Ol- [bmwtj k] (bmtj q) Arc wjAkl tnwbt xdj wjnqHw dbx mslO wxmn mhlmjx cwr׃
32.14 hmAt bqr whlb cAn Om-hlb krjm wAjljm bnj-bxn wOtwdjm Om-hlb kljwt hTH wdm-Onb txtH-hmr׃
32.15 wjxmn jxrwn wjbOT xmnt Objt kxjt wjTx AlwH OxHw wjnbl cwr jxOtw׃
32.16 jqnAHw bzrjm btwObt jkOjsHw׃
32.17 jzbhw lxdjm lA AlH AlHjm lA jdOwm hdxjm mqrb bAw lA xOrwm Abtjkm׃
32.18 cwr jldk txj wtxkh Al mhllk׃
32.19 wjrA jHwH wjnAc mkOs bnjw wbntjw׃
32.20 wjAmr AstjrH pnj mHm ArAH mH Ahrjtm kj dwr tHpkt HmH bnjm lA-Amn bm׃
32.21 Hm qnAwnj blA-Al kOswnj bHbljHm wAnj AqnjAm blA-Om bgwj nbl AkOjsm׃
32.22 kj-Ax qdhH bApj wtjqd Od-xAwl thtjt wtAkl Arc wjblH wtlHT mwsdj Hrjm׃
32.23 AspH Oljmw rOwt hcj AklH-bm׃
32.24 mzj rOb wlhmj rxp wqTb mrjrj wxn-bHmwt Axlh-bm Om-hmt zhlj Opr׃
32.25 mhwc txkl-hrb wmhdrjm AjmH gm-bhwr gm-btwlH jwnq Om-Ajx xjbH׃
32.26 Amrtj ApAjHm AxbjtH mAnwx zkrm׃
32.27 lwlj kOs Awjb Agwr pn-jnkrw crjmw pn-jAmrw jdjnw rmH wlA jHwH pOl kl-zAt׃
32.28 kj-gwj Abd Ocwt HmH wAjn bHm tbwnH׃
32.29 lw hkmw jxkjlw zAt jbjnw lAhrjtm׃
32.30 AjkH jrdp Ahd Alp wxnjm jnjsw rbbH Am-lA kj-cwrm mkrm wjHwH Hsgjrm׃
32.31 kj lA kcwrnw cwrm wAjbjnw pljljm׃
32.32 kj-mgpn sdm gpnm wmxdmt OmrH Onbmw Onbj-rwx Axklt mrrt lmw׃
32.33 hmt tnjnm jjnm wrAx ptnjm Akzr׃
32.34 HlA-HwA kms Omdj htm bAwcrtj׃
32.35 lj nqm wxlm lOt tmwT rglm kj qrwb jwm Ajdm whx Otdt lmw׃
32.36 kj-jdjn jHwH Omw wOl-Obdjw jtnhm kj jrAH kj-Azlt jd wAps Ocwr wOzwb׃
32.37 wAmr Aj AlHjmw cwr hsjw bw׃
32.38 Axr hlb zbhjmw jAklw jxtw jjn nsjkm jqwmw wjOzrkm jHj Oljkm strH׃
32.39 rAw OtH kj Anj Anj HwA wAjn AlHjm Omdj Anj Amjt wAhjH mhctj wAnj ArpA wAjn mjdj mcjl׃
32.40 kj-AxA Al-xmjm jdj wAmrtj hj Ankj lOlm׃
32.41 Am-xnwtj brq hrbj wtAhz bmxpT jdj Axjb nqm lcrj wlmxnAj Axlm׃
32.42 Axkjr hcj mdm whrbj tAkl bxr mdm hll wxbjH mrAx prOwt Awjb׃
32.43 Hrnjnw gwjm Omw kj dm-Obdjw jqwm wnqm jxjb lcrjw wkpr Admtw Omw׃ p
32.44 wjbA mxH wjdbr At-kl-dbrj HxjrH-HzAt bAznj HOm HwA wHwxO bn-nwn׃
32.45 wjkl mxH ldbr At-kl-Hdbrjm HAlH Al-kl-jxrAl׃
32.46 wjAmr AlHm xjmw lbbkm lkl-Hdbrjm Axr Ankj mOjd bkm Hjwm Axr tcwm At-bnjkm lxmr lOxwt At-kl-dbrj HtwrH HzAt׃
32.47 kj lA-dbr rq HwA mkm kj-HwA hjjkm wbdbr HzH tArjkw jmjm Ol-HAdmH Axr Atm Obrjm At-Hjrdn xmH lrxtH׃ p
32.48 wjdbr jHwH Al-mxH bOcm Hjwm HzH lAmr׃
32.49 OlH Al-Hr HObrjm HzH Hr-nbw Axr bArc mwAb Axr Ol-pnj jrhw wrAH At-Arc knOn Axr Anj ntn lbnj jxrAl lAhzH׃
32.50 wmt bHr Axr AtH OlH xmH wHAsp Al-Omjk kAxr-mt AHrn Ahjk bHr HHr wjAsp Al-Omjw׃
32.51 Ol Axr mOltm bj btwk bnj jxrAl bmj-mrjbt qdx mdbr-cn Ol Axr lA-qdxtm Awtj btwk bnj jxrAl׃
32.52 kj mngd trAH At-HArc wxmH lA tbwA Al-HArc Axr-Anj ntn lbnj jxrAl׃ p
32.1 “ Audite, caeli, quae loquor; audiat terra verba oris mei!
32.2 Stillet ut pluvia doctrina mea, fluat ut ros eloquium meum quasi imber super herbam et quasi stillae super gramina.
32.3 Quia nomen Domini invocabo: date magnificentiam Deo nostro!
32.4 Petra, perfecta sunt opera eius, quia omnes viae eius iustitia. Deus fidelis et absque ulla iniquitate, iustus et rectus.
32.5 Peccaverunt ei non filii eius in sordibus suis, generatio prava atque perversa.
32.6 Haeccine redditis Domino, popule stulte et insipiens? Numquid non ipse est pater tuus, qui possedit te, ipse fecit et stabilivit te?
32.7 Memento dierum antiquorum, cogita generationes singulas; interroga patrem tuum, et annuntiabit tibi, maiores tuos, et dicent tibi.
32.8 Quando dividebat Altissimus gentes, quando separabat filios Adam, constituit terminos populorum iuxta numerum filiorum Israel;
32.9 pars autem Domini populus eius, Iacob funiculus hereditatis eius.
32.10 Invenit eum in terra deserta, in loco horroris et ululatu solitudinis; circumdedit eum et attendit et custodivit quasi pupillam oculi sui.
32.11 Sicut aquila provocans ad volandum pullos suos et super eos volitans expandit alas suas et assumpsit eum atque portavit super pennas suas.
32.12 Dominus solus dux eius fuit, et non erat cum eo deus alienus.
32.13 Constituit eum super excelsam terram, ut comederet fructus agrorum, ut sugeret mel de petra oleumque de saxo durissimo,
32.14 butyrum de armento et lac de ovibus, cum adipe agnorum et arietum filiorum Basan et hircorum, cum medulla tritici, et sanguinem uvae biberet meracissimum.
32.15 Incrassatus est dilectus et recalcitravit; incrassatus, impinguatus, dilatatus dereliquit Deum factorem suum et recessit a Petra salutari suo.
32.16 Provocaverunt eum in diis alienis et in abominationibus ad iracundiam concitaverunt.
32.17 Immolaverunt daemonibus et non Deo, diis, quos ignorabant; novi recentesque venerunt, quos non coluerunt patres vestri.
32.18 Petram, quae te genuit, dereliquisti, et oblitus es Domini creatoris tui.
32.19 Vidit Dominus et sprevit, quia provocaverunt eum filii sui et filiae.
32.20 Et ait: “Abscondam faciem meam ab eis et considerabo novissima eorum; generatio enim perversa est, et infideles filii.
32.21 Ipsi me provocaverunt in eo, qui non erat Deus, et irritaverunt in vanitatibus suis; et ego provocabo eos in eo, qui non est populus, et in gente stulta irritabo illos.
32.22 Ignis succensus est in furore meo et ardebit usque ad inferni profundissima; devorabitque terram cum germine suo et montium fundamenta comburet.
32.23 Congregabo super eos mala et sagittas meas complebo in eis.
32.24 Consumentur fame et devorabuntur febri et peste amarissima; dentes bestiarum immittam in eos, cum veneno serpentium in pulvere.
32.25 Foris vastabit eos gladius, et intus pavor: iuvenem simul ac virginem, lactantem cum homine sene.
32.26 Dixi: Disperdam eos, cessare faciam ex hominibus memoriam eorum!,
32.27 sed arrogantiam inimicorum timui, ne superbirent hostes eorum et dicerent: >Manus nostra excelsa, et non Dominus fecit haec omnia!'.
32.28 Gens enim absque consilio est et sine prudentia.
32.29 Utinam saperent et intellegerent haec ac novissima sua providerent!
32.30 Quomodo persequatur unus mille, et duo fugent decem milia? Nonne ideo, quia Petra eorum vendidit eos, et Dominus tradidit illos?”.
32.31 Non enim est petra eorum ut Petra nostra, et inimici nostri sunt iudices.
32.32 Vere de vinea Sodomorum vinea eorum et de suburbanis Gomorrae; uva eorum uva fellis et botri amarissimi;
32.33 fel draconum vinum eorum et venenum aspidum insanabile.
32.34 Nonne haec condita sunt apud me et signata in thesauris meis?
32.35 Mea est ultio, et ego retribuam in tempore, in quo labetur pes eorum! Iuxta est dies perditionis, et adesse festinat sors eorum.
32.36 Iudicabit Dominus populum suum et in servis suis miserebitur; videbit quod infirmata sit manus, et defecerint clausi ac liberati.
32.37 Et dicet: “Ubi sunt dii eorum, petra, in qua habebant fiduciam,
32.38 de quorum victimis comedebant adipes et bibebant vinum libaminum? Surgant et opitulentur vobis et in necessitate vos protegant!
32.39 Videte nunc quod ego sim solus, et non sit Deus praeter me. Ego occidam et ego vivere faciam; percutiam et ego sanabo; et non est qui de manu mea possit eruere.
32.40 Levabo ad caelum manum meam et dicam: Vivo ego in aeternum!
32.41 Si acuero ut fulgur gladium meum, et arripuerit iudicium manus mea, reddam ultionem hostibus meis et his, qui oderunt me, retribuam.
32.42 Inebriabo sagittas meas sanguine, et gladius meus devorabit carnes: de cruore occisorum et captivorum, de capite ducum inimici!”.
32.43 Laudate, gentes, populum eius, quia sanguinem servorum suorum ulciscetur et vindictam retribuet in hostes suos et propitius erit terrae populi sui ”.
32.44 Venit ergo Moyses et locutus est omnia verba cantici huius in auribus populi, ipse et Iosue filius Nun;
32.45 complevitque omnes sermones istos loquens ad universum Israel.
32.46 Et dixit ad eos: “ Ponite corda vestra in omnia verba, quae ego testificor vobis hodie, ut mandetis ea filiis vestris custodire et facere et implere universa verba legis huius;
32.47 quia verbum non incassum vobis, sed est vita vestra: et in verbo hoc longo perseverabitis tempore in terra, ad quam, Iordane transmisso, ingredimini possidendam ”.
32.48 Locutusque est Dominus ad Moysen in eadem die dicens:
32.49 “ Ascende in montem istum Abarim, in montem Nabo, qui est in terra Moab contra Iericho, et vide terram Chanaan, quam ego tradam filiis Israel obtinendam.
32.50 Et morere in monte, quem conscendens iungeris populo tuo, sicut mortuus est Aaron frater tuus in monte Hor et appositus populo suo.
32.51 Quia praevaricati estis contra me in medio filiorum Israel ad aquas Meribathcades deserti Sin, quia non sanctificastis me inter filios Israel.
32.52 E contra videbis terram et non ingredieris in eam, quam ego dabo filiis Israel ”.
33.1 Dies ist der Segen, mit welchem Mose, der Mann Gottes, die Kinder Israel vor seinem Tode gesegnet hat.
33.2 Er sprach: Der HERR kam vom Sinai, sein Licht ging ihnen auf von Seir her: er ließ es leuchten vom Gebirge Paran und kam von heiligen Zehntausenden her, aus seiner Rechten ging ein feuriges Gesetz für sie.
33.3 Ja, er hat die Völker lieb; alle seine Heiligen waren in deiner Hand; und sie lagerten zu deinen Füßen, ein jeder nahm von deinen Worten.
33.4 Mose hat uns das Gesetz anbefohlen, das Erbteil der Gemeinde Jakobs.
33.5 Und er ward König über Jeschurun, als sich die Häupter des Volkes versammelten, sich vereinigten die Stämme Israels.
33.6 Ruben lebe und sterbe nicht; seine Leute sollen zu zählen sein!
33.7 Und für Juda sprach er: HERR, du wollest Judas Stimme hören und ihn bringen zu seinem Volk! Hat er mit seinen Händen zu streiten, so hilf du ihm vor seinen Feinden!
33.8 Von Levi aber sagte er: Deine Rechte und deine Lichter gehören deinem heiligen Mann, den du versucht hast zu Massa, mit dem du gehadert hast am Haderwasser;
33.9 welcher von seinem Vater und von seiner Mutter sagt: «Ich sehe sie nicht!» und seine Brüder nicht kennt und von seinen Söhnen nichts weiß; denn deine Worte beobachteten und deinen Bund bewahrten sie;
33.10 die werden Jakob deine Rechte lehren und Israel dein Gesetz; sie werden Räucherwerk vor deine Nase legen und ganze Opfer auf deinen Altar.
33.11 Segne, HERR, sein Vermögen, und laß dir seiner Hände Werk gefallen; zerschmettere die Lenden seiner Widersacher und seiner Hasser, damit sie nicht aufkommen!
33.12 Zu Benjamin sprach er: Des Herrn Liebling möge sicher wohnen; ihn schirme er, ja ihn, den ganzen Tag, und wohne zwischen seinen Schultern!
33.13 Von Joseph aber sagte er: Sein Land sei vom HERRN gesegnet mit himmlischen Gütern, mit Tau und mit der Flut, die drunten ruht;
33.14 mit der köstlichen Frucht, die in der Sonne reift, und mit den köstlichen Früchten, welche die Monde sprossen lassen;
33.15 mit dem Besten, was auf den uralten Bergen wächst, und mit den köstlichen Früchten, welche die ewigen Hügel tragen;
33.16 mit dem Besten, was auf der Erde wächst und sie erfüllt; und das Wohlgefallen dessen, der im Busche wohnt, komme auf Josephs Haupt und auf den Scheitel des Geweihten unter seinen Brüdern!
33.17 Prächtig ist er wie sein erstgeborener Stier, Hörner hat er wie ein Büffel; damit stößt er die Völker allzumal bis an die Enden der Erde. Das sind die Zehntausende von Ephraim und jenes die Tausende von Manasse!
33.18 Und zu Sebulon sprach er: Freue dich, Sebulon, deiner Reisen, und du, Issaschar, deiner Hütten!
33.19 Sie werden Völker auf den Berg einladen, um daselbst Opfer der Gerechtigkeit darzubringen; denn den Reichtum des Meeres werden sie saugen und die verborgenen Schätze des Sandes.
33.20 Und zu Gad sprach er: Gesegnet sei, der Gad Raum schafft! Wie eine Löwin legt er sich nieder und zerreißt Arm und Scheitel.
33.21 Und er ersah sich das erste Stück; daselbst lag das Teil eines Anführers bereit; und er trat an die Spitze des Volkes, vollstreckte des HERRN Gerechtigkeit und seine Gerichte, vereint mit Israel.
33.22 Und zu Dan sprach er: Dan ist ein junger Leu, der aus Basan hervorschießt.
33.23 Und zu Naphtali sprach er: Naphtali werde gesättigt mit Gnade und voll vom Segen des HERRN; Meer und Mittag seien sein!
33.24 Und zu Asser sprach er: Asser sei der gesegnetste Sohn; er sei der Liebling seiner Brüder und tauche seinen Fuß in Öl!
33.25 Eisen und Erz seien deine Riegel; und wie deine Tage, so sei deine Kraft!
33.26 Niemand ist gleich dem Gott Jeschuruns, der dir zu Hilfe am Himmel einherfährt und auf den Wolken in seiner Majestät.
33.27 Eine Zuflucht ist der alte Gott, und unter dir breitet er ewige Arme aus. Er hat die Feinde vor dir her gejagt und zu dir gesagt: Vertilge sie!
33.28 Und so kann Israel sicher wohnen; abgesondert der Quell Jakobs, in einem Lande voll Korn und Most; und sein Himmel träufelt Tau.
33.29 Wohl dir, Israel! Wer ist dir gleich, du Volk, das durch den HERRN gerettet ist? Er ist dein hilfreicher Schild und dein siegreiches Schwert. Deine Feinde werden dir schmeicheln, du aber sollst über ihre Höhen wegschreiten.
33.1 καὶ αὕτη ἡ εὐλογία ἣν εὐλόγησεν μωυσῆς ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοὺς υἱοὺς ισραηλ πρὸ τῆς τελευτῆς αὐτοῦ
33.2 καὶ εἶπεν κύριος ἐκ σινα ἥκει καὶ ἐπέφανεν ἐκ σηιρ ἡμῖν καὶ κατέσπευσεν ἐξ ὄρους φαραν σὺν μυριάσιν καδης ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ ἄγγελοι μετ' αὐτοῦ
33.3 καὶ ἐφείσατο τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ ἡγιασμένοι ὑπὸ τὰς χεῖράς σου καὶ οὗτοι ὑπὸ σέ εἰσιν καὶ ἐδέξατο ἀπὸ τῶν λόγων αὐτοῦ
33.4 νόμον ὃν ἐνετείλατο ἡμῖν μωυσῆς κληρονομίαν συναγωγαῖς ιακωβ
33.5 καὶ ἔσται ἐν τῷ ἠγαπημένῳ ἄρχων συναχθέντων ἀρχόντων λαῶν ἅμα φυλαῖς ισραηλ
33.6 ζήτω ρουβην καὶ μὴ ἀποθανέτω καὶ ἔστω πολὺς ἐν ἀριθμῷ
33.7 καὶ αὕτη ιουδα εἰσάκουσον κύριε φωνῆς ιουδα καὶ εἰς τὸν λαὸν αὐτοῦ εἰσέλθοισαν αἱ χεῖρες αὐτοῦ διακρινοῦσιν αὐτῷ καὶ βοηθὸς ἐκ τῶν ἐχθρῶν αὐτοῦ ἔσῃ
33.8 καὶ τῷ λευι εἶπεν δότε λευι δήλους αὐτοῦ καὶ ἀλήθειαν αὐτοῦ τῷ ἀνδρὶ τῷ ὁσίῳ ὃν ἐπείρασαν αὐτὸν ἐν πείρᾳ ἐλοιδόρησαν αὐτὸν ἐπὶ ὕδατος ἀντιλογίας
33.9 ὁ λέγων τῷ πατρὶ καὶ τῇ μητρί οὐχ ἑόρακά σε καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ οὐκ ἐπέγνω καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἀπέγνω ἐφύλαξεν τὰ λόγιά σου καὶ τὴν διαθήκην σου διετήρησεν
33.10 δηλώσουσιν τὰ δικαιώματά σου τῷ ιακωβ καὶ τὸν νόμον σου τῷ ισραηλ ἐπιθήσουσιν θυμίαμα ἐν ὀργῇ σου διὰ παντὸς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριόν σου
33.11 εὐλόγησον κύριε τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ καὶ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν αὐτοῦ δέξαι κάταξον ὀσφὺν ἐχθρῶν ἐπανεστηκότων αὐτῷ καὶ οἱ μισοῦντες αὐτὸν μὴ ἀναστήτωσαν
33.12 καὶ τῷ βενιαμιν εἶπεν ἠγαπημένος ὑπὸ κυρίου κατασκηνώσει πεποιθώς καὶ ὁ θεὸς σκιάζει ἐπ' αὐτῷ πάσας τὰς ἡμέρας καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ὤμων αὐτοῦ κατέπαυσεν
33.13 καὶ τῷ ιωσηφ εἶπεν ἀπ' εὐλογίας κυρίου ἡ γῆ αὐτοῦ ἀπὸ ὡρῶν οὐρανοῦ καὶ δρόσου καὶ ἀπὸ ἀβύσσων πηγῶν κάτωθεν
33.14 καὶ καθ' ὥραν γενημάτων ἡλίου τροπῶν καὶ ἀπὸ συνόδων μηνῶν
33.15 καὶ ἀπὸ κορυφῆς ὀρέων ἀρχῆς καὶ ἀπὸ κορυφῆς βουνῶν ἀενάων
33.16 καὶ καθ' ὥραν γῆς πληρώσεως καὶ τὰ δεκτὰ τῷ ὀφθέντι ἐν τῷ βάτῳ ἔλθοισαν ἐπὶ κεφαλὴν ιωσηφ καὶ ἐπὶ κορυφῆς δοξασθεὶς ἐν ἀδελφοῖς
33.17 πρωτότοκος ταύρου τὸ κάλλος αὐτοῦ κέρατα μονοκέρωτος τὰ κέρατα αὐτοῦ ἐν αὐτοῖς ἔθνη κερατιεῖ ἅμα ἕως ἐπ' ἄκρου γῆς αὗται μυριάδες εφραιμ καὶ αὗται χιλιάδες μανασση
33.18 καὶ τῷ ζαβουλων εἶπεν εὐφράνθητι ζαβουλων ἐν ἐξοδίᾳ σου καί ισσαχαρ ἐν τοῖς σκηνώμασιν αὐτοῦ
33.19 ἔθνη ἐξολεθρεύσουσιν καὶ ἐπικαλέσεσθε ἐκεῖ καὶ θύσετε θυσίαν δικαιοσύνης ὅτι πλοῦτος θαλάσσης θηλάσει σε καὶ ἐμπόρια παράλιον κατοικούντων
33.20 καὶ τῷ γαδ εἶπεν εὐλογημένος ἐμπλατύνων γαδ ὡς λέων ἀνεπαύσατο συντρίψας βραχίονα καὶ ἄρχοντα
33.21 καὶ εἶδεν ἀπαρχὴν αὐτοῦ ὅτι ἐκεῖ ἐμερίσθη γῆ ἀρχόντων συνηγμένων ἅμα ἀρχηγοῖς λαῶν δικαιοσύνην κύριος ἐποίησεν καὶ κρίσιν αὐτοῦ μετὰ ισραηλ
33.22 καὶ τῷ δαν εἶπεν δαν σκύμνος λέοντος καὶ ἐκπηδήσεται ἐκ τοῦ βασαν
33.23 καὶ τῷ νεφθαλι εἶπεν νεφθαλι πλησμονὴ δεκτῶν καὶ ἐμπλησθήτω εὐλογίαν παρὰ κυρίου θάλασσαν καὶ λίβα κληρονομήσει
33.24 καὶ τῷ ασηρ εἶπεν εὐλογητὸς ἀπὸ τέκνων ασηρ καὶ ἔσται δεκτὸς τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ βάψει ἐν ἐλαίῳ τὸν πόδα αὐτοῦ
33.25 σίδηρος καὶ χαλκὸς τὸ ὑπόδημα αὐτοῦ ἔσται καὶ ὡς αἱ ἡμέραι σου ἡ ἰσχύς σου
33.26 οὐκ ἔστιν ὥσπερ ὁ θεὸς τοῦ ἠγαπημένου ὁ ἐπιβαίνων ἐπὶ τὸν οὐρανὸν βοηθός σου καὶ ὁ μεγαλοπρεπὴς τοῦ στερεώματος
33.27 καὶ σκέπασις θεοῦ ἀρχῆς καὶ ὑπὸ ἰσχὺν βραχιόνων ἀενάων καὶ ἐκβαλεῖ ἀπὸ προσώπου σου ἐχθρὸν λέγων ἀπόλοιο
33.28 καὶ κατασκηνώσει ισραηλ πεποιθὼς μόνος ἐπὶ γῆς ιακωβ ἐπὶ σίτῳ καὶ οἴνῳ καὶ ὁ οὐρανὸς αὐτῷ συννεφὴς δρόσῳ
33.29 μακάριος σύ ισραηλ τίς ὅμοιός σοι λαὸς σῳζόμενος ὑπὸ κυρίου ὑπερασπιεῖ ὁ βοηθός σου καὶ ἡ μάχαιρα καύχημά σου καὶ ψεύσονταί σε οἱ ἐχθροί σου καὶ σὺ ἐπὶ τὸν τράχηλον αὐτῶν ἐπιβήσῃ
33.1 kai ayteh eh eylogia ehn eylogehsen mohysehs anthrohpos toy theoy toys yioys israehl pro tehs teleytehs aytoy
33.2 kai eipen kyrios ek sina ehkei kai epephanen ek sehir ehmin kai katespeysen ex oroys pharan syn myriasin kadehs ek dexiohn aytoy aggeloi met' aytoy
33.3 kai epheisato toy laoy aytoy kai pantes oi ehgiasmenoi ypo tas cheiras soy kai oytoi ypo se eisin kai edexato apo tohn logohn aytoy
33.4 nomon on eneteilato ehmin mohysehs klehronomian synagohgais iakohb
33.5 kai estai en toh ehgapehmenoh archohn synachthentohn archontohn laohn ama phylais israehl
33.6 zehtoh roybehn kai meh apothanetoh kai estoh polys en arithmoh
33.7 kai ayteh ioyda eisakoyson kyrie phohnehs ioyda kai eis ton laon aytoy eiselthoisan ai cheires aytoy diakrinoysin aytoh kai boehthos ek tohn echthrohn aytoy eseh
33.8 kai toh leyi eipen dote leyi dehloys aytoy kai alehtheian aytoy toh andri toh osioh on epeirasan ayton en peira eloidorehsan ayton epi ydatos antilogias
33.9 o legohn toh patri kai teh mehtri oych eoraka se kai toys adelphoys aytoy oyk epegnoh kai toys yioys aytoy apegnoh ephylaxen ta logia soy kai tehn diathehkehn soy dietehrehsen
33.10 dehlohsoysin ta dikaiohmata soy toh iakohb kai ton nomon soy toh israehl epithehsoysin thymiama en orgeh soy dia pantos epi to thysiastehrion soy
33.11 eylogehson kyrie tehn ischyn aytoy kai ta erga tohn cheirohn aytoy dexai kataxon osphyn echthrohn epanestehkotohn aytoh kai oi misoyntes ayton meh anastehtohsan
33.12 kai toh beniamin eipen ehgapehmenos ypo kyrioy kataskehnohsei pepoithohs kai o theos skiazei ep' aytoh pasas tas ehmeras kai ana meson tohn ohmohn aytoy katepaysen
33.13 kai toh iohsehph eipen ap' eylogias kyrioy eh geh aytoy apo ohrohn oyranoy kai drosoy kai apo abyssohn pehgohn katohthen
33.14 kai kath' ohran genehmatohn ehlioy tropohn kai apo synodohn mehnohn
33.15 kai apo koryphehs oreohn archehs kai apo koryphehs boynohn aenaohn
33.16 kai kath' ohran gehs plehrohseohs kai ta dekta toh ophthenti en toh batoh elthoisan epi kephalehn iohsehph kai epi koryphehs doxastheis en adelphois
33.17 prohtotokos tayroy to kallos aytoy kerata monokerohtos ta kerata aytoy en aytois ethneh keratiei ama eohs ep' akroy gehs aytai myriades ephraim kai aytai chiliades manasseh
33.18 kai toh zaboylohn eipen eyphranthehti zaboylohn en exodia soy kai issachar en tois skehnohmasin aytoy
33.19 ethneh exolethreysoysin kai epikalesesthe ekei kai thysete thysian dikaiosynehs oti ploytos thalassehs thehlasei se kai emporia paralion katoikoyntohn
33.20 kai toh gad eipen eylogehmenos emplatynohn gad ohs leohn anepaysato syntripsas brachiona kai archonta
33.21 kai eiden aparchehn aytoy oti ekei emeristheh geh archontohn synehgmenohn ama archehgois laohn dikaiosynehn kyrios epoiehsen kai krisin aytoy meta israehl
33.22 kai toh dan eipen dan skymnos leontos kai ekpehdehsetai ek toy basan
33.23 kai toh nephthali eipen nephthali plehsmoneh dektohn kai emplehsthehtoh eylogian para kyrioy thalassan kai liba klehronomehsei
33.24 kai toh asehr eipen eylogehtos apo teknohn asehr kai estai dektos tois adelphois aytoy bapsei en elaioh ton poda aytoy
33.25 sidehros kai chalkos to ypodehma aytoy estai kai ohs ai ehmerai soy eh ischys soy
33.26 oyk estin ohsper o theos toy ehgapehmenoy o epibainohn epi ton oyranon boehthos soy kai o megaloprepehs toy stereohmatos
33.27 kai skepasis theoy archehs kai ypo ischyn brachionohn aenaohn kai ekbalei apo prosohpoy soy echthron legohn apoloio
33.28 kai kataskehnohsei israehl pepoithohs monos epi gehs iakohb epi sitoh kai oinoh kai o oyranos aytoh synnephehs drosoh
33.29 makarios sy israehl tis omoios soi laos sohzomenos ypo kyrioy yperaspiei o boehthos soy kai eh machaira kaychehma soy kai pseysontai se oi echthroi soy kai sy epi ton trachehlon aytohn epibehseh
33.1 וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מֹותֹו׃
33.2 וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמֹו הֹופִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינֹו [אֵשְׁדָּת כ] (אֵשׁ ק) (דָּת ק) לָמֹו׃
33.3 אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל־קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ׃
33.4 תֹּורָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה מֹורָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃
33.5 וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃
33.6 יְחִי רְאוּבֵן וְאַל־יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר׃ ס
33.7 וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָה קֹול יְהוּדָה וְאֶל־עַמֹּו תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לֹו וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה׃ ס
33.8 וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתֹו בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל־מֵי מְרִיבָה׃
33.9 הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמֹּו לֹא רְאִיתִיו וְאֶת־אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת־ [בָּנֹו כ] (בָּנָיו ק) לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ׃
33.10 יֹורוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתֹורָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטֹורָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל־מִזְבְּחֶךָ׃
33.11 בָּרֵךְ יְהוָה חֵילֹו וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן־יְקוּמוּן׃ ס
33.12 לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל־הַיֹּום וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן׃ ס
33.13 וּלְיֹוסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצֹו מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהֹום רֹבֶצֶת תָּחַת׃
33.14 וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים׃
33.15 וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי־קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעֹות עֹולָם׃
33.16 וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצֹון שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבֹואתָה לְרֹאשׁ יֹוסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃
33.17 בְּכֹור שֹׁורֹו הָדָר לֹו וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי־אָרֶץ וְהֵם רִבְבֹות אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה׃ ס
33.18 וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ׃
33.19 עַמִּים הַר־יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי־צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חֹול׃ ס
33.20 וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרֹועַ אַף־קָדְקֹד׃
33.21 וַיַּרְא רֵאשִׁית לֹו כִּי־שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל׃ ס
33.22 וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן־הַבָּשָׁן׃
33.23 וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצֹון וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה יָם וְדָרֹום יְרָשָׁה׃ ס
33.24 וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלֹו׃
33.25 בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ׃
33.26 אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתֹו שְׁחָקִים׃
33.27 מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עֹולָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אֹויֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד׃
33.28 וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל־אֶרֶץ דָּגָן וְתִירֹושׁ אַף־שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל׃
33.29 אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמֹוךָ עַם נֹושַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר־חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל־בָּמֹותֵימֹו תִדְרֹךְ׃ ס
33.1 wzoAt HabraakaaH Aaxxaer berak moxxaeH Aijxx HaaAaeloHijm Aaet-bnej jixraaAel lipnej mowtow׃
33.2 wajoAmar jHwaaH misijnaj baaA wzaarah mixeOijr laamow HowpijOa meHar paaAraan wAaataaH meribbot qodaexx mijmijnow [Aexxdaat k] (Aexx q) (daat q) laamow׃
33.3 Aap hobeb Oamijm kaal-qdoxxaajw bjaadaekaa wHem tukw lraglaekaa jixaaA midabrotaejkaa׃
33.4 towraaH ciwaaH-laanw moxxaeH mowraaxxaaH qHilat jaOaqob׃
33.5 wajHij bijxxurwn maelaek bHitAasep raaAxxej Oaam jahad xxibTej jixraaAel׃
33.6 jhij rAwben wAal-jaamot wijHij mtaajw mispaar׃ s
33.7 wzoAt lijHwdaaH wajoAmar xxmaO jHwaaH qowl jHwdaaH wAael-Oamow tbijAaenw jaadaajw raab low wOezaer micaaraajw tiHjaeH׃ s
33.8 wllewij Aaamar tumaejkaa wAwraejkaa lAijxx hasijdaekaa Aaxxaer nisijtow bmasaaH trijbeHw Oal-mej mrijbaaH׃
33.9 HaaAomer lAaabijw wlAimow loA rAijtijw wAaet-Aaehaajw loA Hikijr wAaet- [baanow k] (baanaajw q) loA jaadaaO kij xxaamrw Aimraataekaa wbrijtkaa jincorw׃
33.10 jowrw mixxpaaTaejkaa ljaOaqob wtowraatkaa ljixraaAel jaaxijmw qTowraaH bAapaekaa wkaalijl Oal-mizbhaekaa׃
33.11 baarek jHwaaH hejlow wpoOal jaadaajw tircaeH mhac maatnajim qaamaajw wmxanAaajw min-jqwmwn׃ s
33.12 lbinjaamin Aaamar jdijd jHowaaH jixxkon laabaeTah Oaalaajw hopep Oaalaajw kaal-Hajowm wbejn ktejpaajw xxaaken׃ s
33.13 wljowsep Aaamar mboraekaet jHowaaH Aarcow mimaegaed xxaamajim miTaal wmitHowm robaecaet taahat׃
33.14 wmimaegaed tbwAot xxaamaexx wmimaegaed gaeraexx jraahijm׃
33.15 wmeroAxx Harrej-qaedaem wmimaegaed gibOowt Oowlaam׃
33.16 wmimaegaed Aaeraec wmloAaaH wrcown xxoknij snaeH taabowAtaaH lroAxx jowsep wlqaadqod nzijr Aaehaajw׃
33.17 bkowr xxowrow Haadaar low wqarnej rAem qarnaajw baaHaem Oamijm jnagah jahdaaw Aapsej-Aaaraec wHem ribbowt Aaeprajim wHem Aalpej mnaxxaeH׃ s
33.18 wlizbwlun Aaamar xmah zbwlun bceAtaekaa wjixaaxkaar bAoHaalaejkaa׃
33.19 Oamijm Har-jiqraaAw xxaam jizbhw zibhej-caedaeq kij xxaepaO jamijm jijnaaqw wxpwnej Tmwnej howl׃ s
33.20 wlgaad Aaamar baarwk marhijb gaad klaabijA xxaaken wTaarap zrowOa Aap-qaadqod׃
33.21 wajarA reAxxijt low kij-xxaam haelqat mhoqeq saapwn wajeteA raaAxxej Oaam cidqat jHwaaH OaaxaaH wmixxpaaTaajw Oim-jixraaAel׃ s
33.22 wldaan Aaamar daan gwr AarjeH jzaneq min-Habaaxxaan׃
33.23 wlnaptaalij Aaamar naptaalij xbaO raacown wmaaleA birkat jHwaaH jaam wdaarowm jraaxxaaH׃ s
33.24 wlAaaxxer Aaamar baarwk mibaanijm Aaaxxer jHij rcwj Aaehaajw wTobel baxxaemaen raglow׃
33.25 barzael wnhoxxaet minOaalaejkaa wkjaamaejkaa daabAaekaa׃
33.26 Aejn kaaAel jxxurwn rokeb xxaamajim bOaezraekaa wbgaAawaatow xxhaaqijm׃
33.27 mOonaaH AaeloHej qaedaem wmitahat zroOot Oowlaam wajgaaraexx mipaanaejkaa Aowjeb wajoAmaer Haxxmed׃
33.28 wajixxkon jixraaAel baeTah baadaad Oejn jaOaqob Aael-Aaeraec daagaan wtijrowxx Aap-xxaamaajw jaOarpw Taal׃
33.29 Aaxxraejkaa jixraaAel mij kaamowkaa Oam nowxxaO bajHwaaH maagen Oaezraekaa waAaxxaer-haeraeb gaAawaataekaa wjikaahaxxw Aojbaejkaa laak wAataaH Oal-baamowtejmow tidrok׃ s
33.1 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את־בני ישראל לפני מותו׃
33.2 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו [אשדת כ] (אש ק) (דת ק) למו׃
33.3 אף חבב עמים כל־קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃
33.4 תורה צוה־לנו משה מורשה קהלת יעקב׃
33.5 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃
33.6 יחי ראובן ואל־ימת ויהי מתיו מספר׃ ס
33.7 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ ס
33.8 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על־מי מריבה׃
33.9 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־ [בנו כ] (בניו ק) לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃
33.10 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על־מזבחך׃
33.11 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן־יקומון׃ ס
33.12 לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל־היום ובין כתיפיו שכן׃ ס
33.13 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃
33.14 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃
33.15 ומראש הררי־קדם וממגד גבעות עולם׃
33.16 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃
33.17 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי־ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ ס
33.18 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃
33.19 עמים הר־יקראו שם יזבחו זבחי־צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ ס
33.20 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף־קדקד׃
33.21 וירא ראשית לו כי־שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם־ישראל׃ ס
33.22 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן־הבשן׃
33.23 ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ ס
33.24 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃
33.25 ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃
33.26 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃
33.27 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃
33.28 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל־ארץ דגן ותירוש אף־שמיו יערפו טל׃
33.29 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר־חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על־במותימו תדרך׃ ס
33.1 wzAt HbrkH Axr brk mxH Ajx HAlHjm At-bnj jxrAl lpnj mwtw׃
33.2 wjAmr jHwH msjnj bA wzrh mxOjr lmw HwpjO mHr pArn wAtH mrbbt qdx mjmjnw [Axdt k] (Ax q) (dt q) lmw׃
33.3 Ap hbb Omjm kl-qdxjw bjdk wHm tkw lrglk jxA mdbrtjk׃
33.4 twrH cwH-lnw mxH mwrxH qHlt jOqb׃
33.5 wjHj bjxrwn mlk bHtAsp rAxj Om jhd xbTj jxrAl׃
33.6 jhj rAwbn wAl-jmt wjHj mtjw mspr׃ s
33.7 wzAt ljHwdH wjAmr xmO jHwH qwl jHwdH wAl-Omw tbjAnw jdjw rb lw wOzr mcrjw tHjH׃ s
33.8 wllwj Amr tmjk wAwrjk lAjx hsjdk Axr nsjtw bmsH trjbHw Ol-mj mrjbH׃
33.9 HAmr lAbjw wlAmw lA rAjtjw wAt-Ahjw lA Hkjr wAt- [bnw k] (bnjw q) lA jdO kj xmrw Amrtk wbrjtk jncrw׃
33.10 jwrw mxpTjk ljOqb wtwrtk ljxrAl jxjmw qTwrH bApk wkljl Ol-mzbhk׃
33.11 brk jHwH hjlw wpOl jdjw trcH mhc mtnjm qmjw wmxnAjw mn-jqwmwn׃ s
33.12 lbnjmn Amr jdjd jHwH jxkn lbTh Oljw hpp Oljw kl-Hjwm wbjn ktjpjw xkn׃ s
33.13 wljwsp Amr mbrkt jHwH Arcw mmgd xmjm mTl wmtHwm rbct tht׃
33.14 wmmgd tbwAt xmx wmmgd grx jrhjm׃
33.15 wmrAx Hrrj-qdm wmmgd gbOwt Owlm׃
33.16 wmmgd Arc wmlAH wrcwn xknj snH tbwAtH lrAx jwsp wlqdqd nzjr Ahjw׃
33.17 bkwr xwrw Hdr lw wqrnj rAm qrnjw bHm Omjm jngh jhdw Apsj-Arc wHm rbbwt Aprjm wHm Alpj mnxH׃ s
33.18 wlzbwln Amr xmh zbwln bcAtk wjxxkr bAHljk׃
33.19 Omjm Hr-jqrAw xm jzbhw zbhj-cdq kj xpO jmjm jjnqw wxpwnj Tmwnj hwl׃ s
33.20 wlgd Amr brwk mrhjb gd klbjA xkn wTrp zrwO Ap-qdqd׃
33.21 wjrA rAxjt lw kj-xm hlqt mhqq spwn wjtA rAxj Om cdqt jHwH OxH wmxpTjw Om-jxrAl׃ s
33.22 wldn Amr dn gwr ArjH jznq mn-Hbxn׃
33.23 wlnptlj Amr nptlj xbO rcwn wmlA brkt jHwH jm wdrwm jrxH׃ s
33.24 wlAxr Amr brwk mbnjm Axr jHj rcwj Ahjw wTbl bxmn rglw׃
33.25 brzl wnhxt mnOljk wkjmjk dbAk׃
33.26 Ajn kAl jxrwn rkb xmjm bOzrk wbgAwtw xhqjm׃
33.27 mOnH AlHj qdm wmtht zrOt Owlm wjgrx mpnjk Awjb wjAmr Hxmd׃
33.28 wjxkn jxrAl bTh bdd Ojn jOqb Al-Arc dgn wtjrwx Ap-xmjw jOrpw Tl׃
33.29 Axrjk jxrAl mj kmwk Om nwxO bjHwH mgn Ozrk wAxr-hrb gAwtk wjkhxw Ajbjk lk wAtH Ol-bmwtjmw tdrk׃ s
33.1 Haec est benedictio, qua be nedixit Moyses homo Dei fi liis Israel ante mortem suam.
33.2 Et ait: “ Dominus de Sinai venit et de Seir ortus est eis; apparuit de monte Pharan et venit in Meribathcades de meridie eius in Asedoth.
33.3 Vere diligit populos; omnes sancti eius in manu illius sunt; et, qui appropinquant pedibus tuis, accipient de doctrina tua.
33.4 Legem praecepit nobis Moyses, hereditatem multitudinis Iacob.
33.5 Et factus est apud dilectum rex, congregatis principibus populi cum tribubus Israel ”.
33.6 “ Vivat Ruben et non moriatur et sit parvus in numero ”.
33.7 Haec est Iudae benedictio: “ Audi, Domine, vocem Iudae et ad populum suum introduc eum. Manus eius pugnabunt pro eo, et adiutor illius contra adversarios eius eris ”.
33.8 De Levi quoque ait: “ Tummim et Urim tui viro sancto tuo, quem probasti in Massa et cum quo litigasti ad aquas Meriba.
33.9 Qui dixit de patre suo et matre sua: “Nescio vos”; et fratres suos ignoravit et filios suos nescivit. Quia custodierunt eloquium tuum et pactum tuum servaverunt.
33.10 Docebunt iudicia tua Iacob et legem tuam Israel; ponent thymiama in naribus tuis et holocaustum super altare tuum.
33.11 Benedic, Domine, fortitudini eius et opera manuum illius suscipe. Percute lumbos inimicorum eius; et, qui oderunt eum, non consurgant ”.
33.12 De Beniamin ait: “ Amantissimus Domini habitabit confidenter in eo; Altissimus proteget eum tota die et inter umeros illius requiescet ”.
33.13 De Ioseph quoque ait: “ Benedicta a Domino terra eius: donis caeli, rore atque abysso subiacente,
33.14 fructibus solis et donis mensium,
33.15 primitiis antiquorum montium et donis collium aeternorum,
33.16 frugibus terrae et plenitudine eius. Benedictio illius, qui apparuit in rubo, veniat super caput Ioseph et super verticem nazaraei inter fratres suos;
33.17 quasi primogeniti tauri pulchritudo eius, cornua unicornis cornua illius, in ipsis ventilabit gentes usque ad terminos terrae. Hae sunt multitudines Ephraim, et hae milia Manasse ”.
33.18 De Zabulon ait: “ Laetare, Zabulon, in exitu tuo, et Issachar, in tabernaculis tuis!
33.19 Populos ad montem vocabunt, ibi immolabunt victimas iustitiae. Qui inundationem maris, quasi lac, sugent et thesauros absconditos arenarum ”.
33.20 De Gad ait: “ Benedictus, qui dilatat Gad! Quasi leo requiescit dilaceratque brachium et verticem.
33.21 Et vidit primitias sibi, quia ibi pars ducis erat reposita; qui fuit cum principibus populi et fecit iustitiam Domini et iudicia sua cum Israel ”.
33.22 De Dan quoque ait: “ Dan catulus leonis prosiliet largiter de Basan ”.
33.23 De Nephthali dixit: “ Nephthali satiabatur beneplacito et plenus erit benedictione Domini: mare et meridiem possidebit ”.
33.24 De Aser quoque ait: “ Benedictus prae filiis Aser! Sit placens fratribus suis et tingat in oleo pedem suum.
33.25 Ferrum et aes serae tuae, sicut dies tui robur tuum ”.
33.26 “ Non est ut Deus Iesurun, qui ascendit super caelos ad auxilium tuum et in magnificentia sua super nubes.
33.27 Habitaculum Deus antiquus, et subter brachia sempiterna. Eiciet a facie tua inimicum dicetque: “Conterere!”.
33.28 Habitabit Israel confidenter, et fons Iacob solus; stillabunt in terra frumenti et vini, caelique rorem.
33.29 Beatus tu, Israel! Quis similis tui, popule, qui salvaris in Domino? Ipse est scutum auxilii tui et gladius gloriae tuae. Blandientur tibi inimici tui, et tu eorum altitudines calcabis ”.
